וושינגטון מגבירה את התקיפות באיראן אך מתקשה לשנות את מאזן הכוחות במיצר הורמוז, טהראן נערכת למלחמת התשה ולהרחבת זירות העימות וישראל מתכוננת לאפשרות שתיגרר להסלמה.
וושינגטון מגבירה את התקיפות באיראן אך מתקשה לשנות את מאזן הכוחות במיצר הורמוז, טהראן נערכת למלחמת התשה ולהרחבת זירות העימות וישראל מתכוננת לאפשרות שתיגרר להסלמה.
ברמאללה מציגים את הבחירות כהתחדשות דמוקרטית, אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על עיצוב מנגנון הירושה, שימור שליטת פת"ח ומניעת שינוי אמיתי במערכת הפוליטית הפלסטינית.
חמאס מתכנן להעביר את סמכויות הממשל לוועדת הטכנוקרטים, אך מבקש להותיר את הזרוע הצבאית מחוץ להסדר. בישראל מעריכים כי מדובר בניסיון למשוך זמן, לסכל את תוכנית טראמפ לעזה ולהימנע מפירוק מנשקו.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן כבר מעצב מחדש את המציאות בגבול הצפון ומגביל את חופש הפעולה של ישראל בלבנון. אולם בעוד איראן הצליחה להכניס את הזירה הלבנונית להסדר האזורי החדש, הסוגיה הפלסטינית נותרה מחוץ למשוואה, לפחות בשלב זה.
תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ מתנגשת במציאות בשטח ובסירוב חמאס להתפרק מנשקו.
וושינגטון מגבירה את התקיפות באיראן אך מתקשה לשנות את מאזן הכוחות במיצר הורמוז, טהראן נערכת למלחמת התשה ולהרחבת זירות העימות וישראל מתכוננת לאפשרות שתיגרר להסלמה.
מאחורי הקריאות באיראן לנקמה עומדת תפיסת עולם המשלבת אמונה דתית, שיקולי הרתעה ואינטרסים של המשטר. להערכת גורמים ביטחוניים, טהראן אינה ממהרת לפעול, אך גם אינה מתכוונת לוותר על תגובה שתשיב את כבודה ותבסס מחדש את כוח ההרתעה שלה.
בירושלים מעריכים כי וושינגטון תגביר את התקיפות נגד תשתיות באיראן, אך טהרן מבקשת לעת עתה למנוע עימות ישיר עם ישראל ולהתמקד בזירה האמריקנית ובאיום על נתיבי השיט במפרץ ובים האדום.
בזמן שטראמפ מאיים להרחיב את המערכה הצבאית באיראן אך ממשיך לדבר על הסכם, המאבק האמיתי מתנהל סביב מיצרי הורמוז, עורק האנרגיה המרכזי של העולם והזירה שבה יוכרע מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון.מיצרי הורמוז הפכו לזירת המבחן של טראמפ ושל יכולת ההרתעה האיראנית.
מיצר הורמוז, מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן והעלייה במעמדה האזורי של הסולטנות מציבים את מסקט בעמדה חסרת תקדים, לא רק כמתווכת בין יריבים אלא כשותפה מרכזית בעיצוב הסדר הביטחוני והכלכלי החדש במפרץ.
המלחמה והאיומים על נתיבי השיט דוחפים את מדינות המפרץ לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצוא הנפט שלהן
המלחמה חשפה את מגבלות הכוח האמריקני, חיזקה את מעמדה האזורי של איראן וערערה את תחושת הביטחון שעליה נשענה המערכת האסטרטגית של מדינות המפרץ במשך עשרות שנים.
האיום של טראמפ על סולטנות עומאן מציף את המאבק על עצמאותן המדינית של מדינות המפרץ ומחדד את המתח בין מדיניות האיזון של עומאן לבין הניסיון האמריקני לגבש חזית אחידה מול איראן.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי להפחית את המתיחות האזורית, אך אינו נוגע בשורש המשבר הלבנוני, קיומו של כוח טרור עצמאי הנתמך בידי איראן ופועל מחוץ לסמכות המדינה.
הסכם הפסקת האש שהושג בוושינגטון חושף את הקרב הפנימי האמיתי על עתידה של לבנון. למרות השינוי הרטורי החשוב ביחס של מוסדות המדינה הלבנונית לחזבאללה, אין שום צעדים מעשיים לפרקו מנשקו.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי חזבאללה רואה במבצע צה"ל חלק ממהלך ישראלי־אמריקני רחב לעיצוב מחדש של המציאות הביטחונית בלבנון, בעוד איראן פועלת לקשור את עתיד הזירה הלבנונית להסכם המתגבש מול ארצות הברית.
המתקפה של מזכ"ל הארגון השיח' נעים קאסם על הממשלה הלבנונית מעוררת תגובת נגד אזורית ובינלאומית.
וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
מצרים מודאגת מאוד מהצעדים שישראל עושה בשטח הצהוב ברצועת עזה וחוששת כי היא נערכת לשהייה ארוכה בשטח הזה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מצרים מציבה תנאים קשים לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא א-סיסי וכי הסיכויים לכך קלושים.
פגישת נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמלת הפשרה מסויימת ביחסי קהיר–ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי, גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר באיתות חיובי אך לא בפריצת דרך של ממש.
במצרים מזהירים כי כל חזרה של צה"ל ללחימה בעזה או הפרת ההבנות עלולה למוטט את ההפשרה השברירית.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
מדינות ערביות ואסלאמיות רבות חוששות מהידוק הקשרים בין ישראל לסומלילנד שיביא לאחיזה גיאוגרפית ישראלית חדשה במי המפרץ. הן חוששות מהשפעה אסטרטגית ישראלית גוברת על נתיבי השיט בים האדום שתיתן לה יתרון ימי, מודיעיני וכלכלי על פני אזורי מפתח בעולם הערבי.