הקיפאון במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ההיערכות לחידוש התקיפות והחשש מהתלקחות מחודשת בתימן מגבירים את הסיכון למלחמה אזורית. הבחירות בישראל ובארה"ב מעודדות ריסון זמני, אך גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי לאחריהן עלולה להיפתח הדרך לעימות חדש.
הקיפאון במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ההיערכות לחידוש התקיפות והחשש מהתלקחות מחודשת בתימן מגבירים את הסיכון למלחמה אזורית. הבחירות בישראל ובארה"ב מעודדות ריסון זמני, אך גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי לאחריהן עלולה להיפתח הדרך לעימות חדש.
עורך הדין והפוליטיקאי הפלסטיני טוען כי היעדר פיקוח פרלמנטרי סלל את הדרך לשחיתות ברש"פ. לדבריו, אילו התקיימו מנגנוני פיקוח ואחריות, מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 לא הייתה יוצאת לפועל.
מצרים מחדשת את מאמציה ומובילה דיאלוג שנועד לקדם פיוס פלסטיני, אך מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על ירושת מחמוד עבאס, עתיד אש"ף ומאזן הכוחות בהנהגה הפלסטינית, כשתנועת פת"ח מנסה למנוע מיריבה מוחמד דחלאן דריסת רגל מחודשת בזירה הפוליטית.
חמאס מגביר את היערכותו הצבאית, מגייס נערים ומנסה לשקם ולשמר תשתיות ואמצעי לחימה לקראת אפשרות של נסיגה ישראלית מחלקים מהרצועה, בעוד צה"ל ושב"כ ממשיכים במצוד אחר בכירי הארגון.
הבחירות נדחו, הפיוס תקוע והמאבק על הירושה מתנהל מאחורי הקלעים. גורמים בכירים בפת"ח טוענים כי כל עוד מחמוד עבאס אוחז בשלטון, אין סיכוי ממשי לבחירות, וכי ניסיון למנות לו יורש, לרבות בנו יאסר, ללא מנדט ציבורי עלול להחריף את משבר הלגיטימיות ברש"פ.
הקיפאון במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ההיערכות לחידוש התקיפות והחשש מהתלקחות מחודשת בתימן מגבירים את הסיכון למלחמה אזורית. הבחירות בישראל ובארה"ב מעודדות ריסון זמני, אך גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי לאחריהן עלולה להיפתח הדרך לעימות חדש.
גורמים ביטחוניים ומדיניים בכירים מעריכים כי בהיעדר מהלך התקפי מצד איראן, ישראל וארה"ב יעדיפו להימנע מתקיפה רחבה עד לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני. בינתיים, טהראן עשויה לנצל את האיום על השיט במיצר הורמוז ואת החשש מעליית מחירי האנרגיה כדי להפעיל לחץ על טראמפ, אך טעות בחישוב עלולה להוביל להסלמה מוקדמת.
הפגיעה הצבאית והמצור הכלכלי עדיין לא הביאו את טהראן אל סף קריסה. גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי פגיעה מסיבית במתקני האנרגיה של איראן עשויה לערער את בסיסו הכלכלי של המשטר וליצור תנאים לקריסתו, אך התוצאה תלויה גם בנאמנות מנגנוני הביטחון וביכולת האופוזיציה להציע חלופה שלטונית.
בישראל גובר החשש כי טעות בחישוב של איראן עלולה להצית מלחמה אזורית, בעוד ישראל ממתינה להחלטתו של טראמפ אם לצאת למערכה צבאית משותפת נגד הרפובליקה האסלאמית.
צוות ישראלי צפוי להשתתף בחקירת טייס המשנה, בעוד גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים בשלב זה כי מדובר במחבל בודד שאינו קשור לאיראן, בירושלים מותחים ביקורת על סעודיה שסירבה לשתף חוקרים ישראלים בחקירה.
החקירה הישראלית בודקת אם טייס המשנה עשה את הפיגוע פעל לבדו, הופעל על ידי ארגון טרור או קיבל הנחיות מגורם מדינתי, כאשר החשד לקשר איראני עדיין נבדק.
המפגש החשאי של ראש הממשלה נתניהו באבו דאבי חושף את עומק החשש הערבי מאיראן ומהחות'ים, ואת האפשרות להעמקת התיאום הביטחוני בין ישראל למדינות המפרץ.
מיצר הורמוז, מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן והעלייה במעמדה האזורי של הסולטנות מציבים את מסקט בעמדה חסרת תקדים, לא רק כמתווכת בין יריבים אלא כשותפה מרכזית בעיצוב הסדר הביטחוני והכלכלי החדש במפרץ.
לקראת סבב השיחות הצבאיות בין ישראל ללבנון שאמור להיפתח היום בטמפה, פלורידה, מתחדד העימות הפנימי בלבנון סביב שאלת הנשק של חזבאללה שמסרב להתפרק מנשקו.
שנתיים לאחר חיסול נצראללה, יורשו בתפקיד מנסה להוכיח שהארגון לא נשבר, תוקף את נשיא לבנון והממשלה, דוחה את הדרישה לפירוק הנשק ומציג את חיזבאללה כמי שממשיך למלא תפקיד של מדינה בתוך מדינה.
שנתיים אחרי חיסול חסן נצראללה,ארגון חיזבאללה מתקשה לייצר הנהגה שתמלא את החלל שהותיר מנהיגו המיתולוגי, ובמקביל מתמודד עם לחץ גובר בלבנון ועם תלות עמוקה באיראן.
המלחמה פגעה קשות בהנהגת חזבאללה, ביכולותיו הצבאיות ובקווי האספקה שלו, אך הארגון לא איבד את יכולת הפעולה. במקביל, הוא משנה את תפיסת הלחימה שלו ומעמיק את התלות באיראן, שמגבירה את מעורבותה הישירה בניהולו ובשיקומו.
המחאה בסוריה אינה רק נגד ההתייקרות אלא נגד הדרך שבה השלטון החדש מנהל את המדינה ומחלק את משאביה. הנשיא אחמד א-שרע נדרש להוכיח שהבטחת השינוי אינה מסתיימת בהחלפת השלטון, אלא מגיעה גם אל הכיס של האזרח הסורי.
הצבא הסורי החדש נבנה מתוך הפלגים שהפילו את בשאר אסד, אך השאלה המרכזית מבחינת ישראל היא מי ישלוט בו, א־שרע מנסה להפוך יותר מ־130 מסגרות חמושות לצבא לאומי אחד, אך יוצאי "תחריר א־שאם" ממשיכים להחזיק במוקדי כוח מרכזיים וטורקיה מעמיקה את השפעתה על בניית הצבא.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.
קהיר, אנקרה ואסלאמאבאד מבקשות להרתיע את איראן והחות'ים ולהפגין תמיכה בריאד, אך מעדיפות להימנע ממעורבות צבאית ממושכת בתימן, לפחות עד שיתבהרו כוונותיו של טראמפ לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני.
נשיא מצרים הצהיר כי קהיר מוכנה לנקוט כל צעד להגנת סעודיה, ואף ביקש לכנס את הפרלמנט כדי לקבל הסמכה לפעולה. אולם בין התחייבות להגן על הממלכה לבין שליחת צבא מצרי למלחמה קרקעית בתימן יש מרחק רב. האינטרסים האסטרטגיים, החשש מהסתבכות ממושכת והזיכרון ההיסטורי עשויים להכתיב לא-סיסי גבולות ברורים.
מאחורי מאמצי הפיוס של מצרים בין הרש"פ לחמאס מתנהל מאבק על מועד הבחירות ועל השליטה העתידית בעזה, כאשר בפת"ח חוששים מתבוסה מול חמאס ומעריכים כי עבאס ייאלץ לדחות את הבחירות ברגע האחרון.
הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציבה את מצרים בפני דילמה אסטרטגית, להשתלב במערכת הביטחון האזורית החדשה או לשמור על המסורת המצרית של הימנעות מבריתות צבאיות. בינתיים קהיר מעדיפה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות
הלחץ הציבורי יביא לחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, אך ספק רב אם המערכת המשפטית תעמיד אותו לדין.
ממשל ביידן נתקל בהתנגדות של ממשלת נתניהו ושל הרש"פ להקים "רש"פ מחודשת" שתשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה. הממשל מנותק מהמציאות, גם ישראל וגם הרש"פ אינן מקבלות את החזון שלו לגבי עתיד רצועת עזה ומחמוד עבאס חושש לאבד את שלטונו.
הטיפול בנושא שחרור החטופים שבידי חמאס הוא שערורייתי,ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נדחף לנושא ומנהל מו"מ במקביל לראש המוסד דוד ברנע שהוסמך רשמית לתפקיד.
להערכת גורמים פוליטיים, יוסי כהן פתח בקמפיין לראשות הממשלה מתוך הנחה שבסיום המלחמה נתניהו יירד מהבמה הפוליטית.
בני גנץ ניסה לצוד שתי ציפורים באבן אחת בפגישתו עם יו"ר הרש"פ, להכשיר את הקרקע לתהליך מדיני עם הפלסטינים ולמצב את עצמו כמנהיג גוש השמאל מרכז. פגישת גנץ עם אבו מאזן היא חשובה לחידוש ההידברות בין ישראל לרש"פ והיא מהווה גם ציון דרך בקרב על ראשות מחנה השמאל מרכז.
הקמת בית הספר ללימודי אסלאם בשב"כ בעקבות מחדל 7 באוקטובר מעלה שאלות קשות על הפערים בהבנת האידאולוגיה של חמאס, חשיבות מסגד אלאקצא והשפעתו על ההסלמה הביטחונית. גורמים ביטחוניים בכירים קוראים לשלב בלימודים מזרחנים בעלי ניסיון שטח, לחקור את מסמכי השלל וחקירות מחבלי הנוח'בה, ולנפץ תפיסות מקובעות ושיטות ההונאה של חמאס.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
גורמים בכירים בישראל חוששים מהחמצת ההזדמנות ההיסטורית להחלפת משטר ההיאתולות אם טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי וימנע מתקיפה באיראן.
רזא פהלוי נתפס כדמות סמלית להנהגה חלופית, ישראל וארה״ב מעדיפות מעבר הדרגתי של השלטון עם שמירה על תעשיית הנפט כדי למנוע כאוס, זליגת נשק והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.