יום חמישי, 25 ביוני 2020

ניסיון לחזק את הנוכחות הפלסטינית בבקעת הירדן


הרש"פ פתחה במבצע לחזק את הנוכחות הפלסטינית בבקעת הירדן כדי להקשות על סיפוחה לישראל.
גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי ללא שליטה בבקעת הירדן לא ניתן להקים ישות פלסטינית מדינית עצמאית.


המאבק על הריבונות הישראלית בבקעת הירדן איננו עומד להיות פשוט, מלבד המאבק שעושה הרש"פ בזירה הבינלאומית נגד תוכניותיה של ישראל לספח את בקעת הירדן היא עברה למאבק בשטח.
הרש"פ פתחה במבצע לחזק את הנוכחות הפלסטינית בבקעת  הירדן תחת הכותרת "להתקדם מזרחה" דהיינו לעבר רצועת הגבול על נהר הירדן מצפון לדרום שנמצאת בשליטה בלעדית של צה"ל.
רצועת הגבול הזו מוגנת באמצעות גדר מערכת, בסיורים ממונעים,שדות מוקשים ומוצבים של צה"ל.
הרש"פ מעודדת את החקלאים הפלסטינים בבקעה לנצל את השטחים הנרחבים לגידולים חקלאיים, לסלילת דרכים חקלאיות, להנחת קווי מים ומסייעת להם בשיווק התוצרת החקלאית.
המטרה, לנסות ליצור עובדות בשטח לנוכחות פלסטינית חזקה שאותה אפשר יהיה להציג לקהילה הבינלאומית במסגרת המאבק נגד הסיפוח.
הפלסטינים הצליחו להפוך שטח של כ-180 אלף דונם  בצפון הבקעה באזורי בית דג'ן, עאטוף וראס אלאחמר, הגי'פטליק במרכז הבקעה ועוג'ה שבדרומה, לשטחי חקלאות ירוקים שבהם הם זרעו קמח, ענבים, אבטיחים ומלונים וירקות שונים.
גורם בכיר ברש"פ אומר כי בקעת הירדן הינה "סל המזון של הפלסטינים", מדובר באזור פורה המתאים לחקלאות בכל עונות השנה.
זהו אזור חקלאי ותיירותי כאחד, יש בו מאגרים גדולים של מי תהום והוא מהווה את השער של "פלסטין" לעולם החיצוני באמצעות יציאה דרך גשרי הירדן אל הממלכה ההאשמית. בלעדיו לא יכולה להתקיים ישות פלסטינית מדינית עצמאית.
ישראל ראתה את חשיבותה של בקעת הירדן כבר בהסכמי אוסלו ב-1993.
לכן השטח חולק באופן כזה שהשליטה ברוב השטח הינה ישראלית.
בקעת הירדן חולקה בהסכם אוסלו כלהלן:
א.שטחי A באחריות בלעדית של הרש"פ-85 ק"מ שהם 7.4 אחוזים מהשטח הכולל של הבקעה.
ב. שטחי B באחריות אזרחית פלסטינית וביטחונית ישראלית-53 ק"מ שהם 4.3 אחוזים מהשטח הכולל.
ג. שטחי C באחריות בלעדית ישראלית שהם 11555 ק"מ שהם 88.3 אחוזים מהשטח הכולל.

לצה"ל יש שטחי אימונים ושטחי אש נרחבים בבקעה וגם לרשות הטבע והגנים יש פעילות רבה בשטח כדי לשמור על הטבע ועל בעלי החיים, דבר שמביא לא פעם לעימותים עם רועי צאן  ועם החקלאים הפלסטינים בבקעה.
כ-55 אחוזים משטח בקעת הירדן מוגדרים כבר שנים רבות על ידי ממשלת ישראל כשטח צבאי סגור.
באזור טמון הקימו הפלסטינים כ-1500 חממות לגידול פירות, ירקות ופרחים, סביר להניח שהרש"פ תגביר עתה עוד יותר את פעילותה בבקעת הירדן ותיזום פרוקייטים חדשים כדי שתוכל לטעון לבעלות על השטח.
ישראל איננה יכולה לוותר על ריבונות בבקעת הירדן מכיוון שבבקעה יש מקורות מים חשובים לישראל, עד היום חפרה ישראל יותר מ-40 בארות מים והיא מנצלת גם את מי הירדן.
על פי נתוני הפלסטינים, בבקעת הירדן יש כ-57 אלף פלסטינים ועוד כ-11 אלף ישראלים המרוכזים ב-31 ישובים.
ישראל מייצאת תוצרת חקלאית מבקעת הירדן בשווי של 800 מיליון ש"ח בשנה, בצפון ים המלח  הוקמה תעשייה חשובה המבוססת על מלחים ומינרלים מהים.
ככל הנראה בקעת הירדן לא תסופח לישראל בשלב הראשון,  בגלל  החשש לגורל היחסים עם ירדן והלחצים של האמריקנים לקראת הבחירות לנשיאות בחודש נובמבר.
גורמים מדיניים בכירים מסרו כי שר החוץ גבי אשכנזי אמר בשיחות סגורות כי ברור שהסיפוח כעת לא יכלול את בקעת הירדן.
על פי גורמים ברש"פ היא תמשיך במאמץ לקבוע עובדות חדשות בשטח כדי להקשות על הסיפוח בעתיד.
לכן, ישראל חייבת כבר עתה להשקיע תנופת פיתוח  וליישב ולחזק את בקעת הירדן, ממשלת ישראל צריכה לגבש תוכנית להעברת מתיישבים חדשים לבקעת הירדן ולהקים פרוייקטים חקלאיים ותירותיים בה כדי לחזק את הנוכחות הישראלית בבקעה לקראת החלת הריבונות הישראלית בהמשך.


אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר