יום שלישי, 2 בינואר 2018

המחאה באיראן ורצועת עזה


הנהגת חמאס חוששת מגל ההפגנות באיראן ומנפילה אפשרית של שלטון ההיאתולות שהינו היום הגורם העיקרי התומך בתנועה בכסף ובאספקת אמצעי לחימה.

החשש בחמאס שגל ההפגנות באיראן "ידביק" גם את תושבי הרצועה הסובלים אף הם ממצב כלכלי קשה ומשחיתות שלטונית.



אחרי תופעת "האביב הערבי" שהיכתה במשטרים הערבים הסונים ב-2011 והפילה כמה מהם, הגיעה עכשיו תופעת "האביב האיראני" המכה באיראן מנהיגת העולם השיעי.

בראייה לאחור מסתבר כי הייתה זו רק שאלה של זמן, המשטר הדיקטטורי באיראן הצליח לדכא את "האינתיפאדה הירוקה" ב-2009 אך  הזניח את הטיפול השורשי  בכלכלה והלחץ של ההמונים התפרץ עתה בהיקף הרבה יותר גדול.

הסכם הגרעין של איראן עם המעצמות לא הביא את התוצאות הכלכליות המקוות, האינפלציה גברה, המחירים המשיכו לעלות, השחיתות השלטונית התעצמה בנוסף לדיכוי והפרת זכויות האדם.

משטר ההיאתולות בטהרן חוטף עכשיו גם על מה שהוא מנסה לחולל במזרח התיכון,ההתערבות של איראן בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות בניסיון לערער את יציבותן חוזרת אליה כבומרנג ומוכיחה כי היא איננה חסינה ממשברים פנימיים ומחוסר יציבות פוליטית.

העם האיראני לא קונה את הטענות של המנהיג הרוחני העליון עלי ח'מינאי כי "אוייבי איראן" הם שעומדים מאחורי גל ההפגנות באמצעות כסף, נשק  וסוכני מודיעין זרים כדי לערער את היציבות ברפובליקה האסלאמית.

אלו בדיוק השיטות שבהן משתמשת איראן כדי לערער את היציבות במדינות כמו לבנון,עיראק, תימן ומדינות המפרץ.

מדינות ערב הסוניות עוקבות בעניין רב אחרי המתרחש באירן השיעית בתקווה שההפגנות יפילו את השלטון השיעי הקיצוני שמנסה ללא הרף להפיל את המשטרים הערביים המתונים.

מי שהתייצבה לצדה של איראן הינה קטאר.

ערוץ אל-ג'זירה, שופר התעמולה של השלטון הקטארי, שבמהלך אירועי "האביב הערבי" ליבה ועודד את המחאה נגד המשטרים הערבים, כמעט ומתעלם מהמתרחש באיראן למרות שהאירועים החמורים מקיפים כמה עשרות ערים במדינה.

המצב הכלכלי הקשה באיראן הוא הוכחה טובה לכך שהייתה השפעה עצומה לסנקציות שהטילו מדינות המערב על איראן בגלל תוכניתה הגרעינית.

הנאום של נשיא איראן חסן רוחאני לא הרגיע את ההמונים, המחאה נמשכת, גם אם המשטר יצליח בסופו של דבר להכיל את גל המחאה העצום, הדבר לא יפתור את המשבר הכלכלי-חברתי העמוק ברפובליקה האסלאמית.

המפגינים עדיין לא הצמיחו הנהגה שתכווין את גל המחאה ותציב אג'נדה ורשימת דרישות מסודרת.

אין עדיין שום מנהיג שמתייצב בגלוי ומשמיע את דרישות הציבור.

נראה כי העם האיראני מאס בשלטון ללא כל קשר אם הוא משתייך

לזרם השמרני או לזרם הרפורמיסטי.

פשוט נמאס לו מהשחיתות השלטונית, מעליות המחירים המטורפות, מהאבטלה ומההוצאות המיותרות של השלטון בחו"ל כדי להפיץ את רעיונות "המהפכה הח'ומיינסטית" מאז 1979.

ההנהגה האיראנית מודאגת מאוד מההתפתחויות, לראשונה הופיעו קריאות נגד המנהיג העליון עלי ח'מינאי וכרזות עליהן נכתב "מוות לדיקטטור" ו "לא לרפובליקה אסלאמית".

העם האיראני רוצה להשתחרר משלטון ההיאתולות.

מי שמאוד מודאג מהנעשה באיראן הינה הנהגת תנועת חמאס בעזה.

ההנהגה החדשה של חמאס בראשות אסמעיל הניה ויחיא סינוואר הצליחה לאחות את הקרע שיצר ח'אלד משעל עם ההנהגה האיראנית ב-2011 על רקע מלחמת האזרחים בסוריה ולהחזיר את היחסים לקדמותם.

המשטר באיראן הינו היום המשענת העיקרית של ארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, הוא מספק לה כסף ואמצעי לחימה ונותן להם גיבוי אזורי.

משלחות של חמאס כבר ביקרו כמה פעמים בחודשים האחרונים בטהרן וחמאס גם הקימה שלוחה בשכונת א-דאחיה בביירות בחסות חזבאללה שמתאמת בין "משמרות המהפכה" לזרוע הצבאית של חמאס .

ב-12 בדצמבר שוחח הגנרל קאסם סולימאני, ראש יחידת "אלקודס" ב "משמרות המהפכה" האיראניים עם ראשי הזרוע הצבאית של חמאס והג'יהאד האסלאמי בטלפון והודיע להם בצורה נחרצת כי איראן מתייצבת לצידם עם כל משאביה במלחמה נגד ישראל.

לכן, נפילה אפשרית של המשטר האיראני הנוכחי פירושה אסון גדול לארגוני החמאס והג'יהאד האסלאמי, פירושה הפסקה מיידית של הסיוע הכספי והצבאי.

ועוד נקודה חשובה, בהנהגת חמאס חוששים שתושבי רצועת עזה עלולים "להידבק" מגל המחאה ההמוני באיראן, במיוחד אם הוא יצליח בסופו של דבר ויביא לשינוי במצב.

ישנם קוי דימיון רבים בין הנעשה באיראן לבין הנעשה ברצועת עזה.

ברצועה שורר מצב כלכלי קשה מנשוא,הרצועה לא התאוששה עדיין מנזקי המלחמה האחרונה ב-2014,המצור נמשך, מעבר רפיח סגור ואין יציאה לחו"ל, המחירים גבוהים,יש מחסור במוצרי מזון ובתרופות, אבטלה של יותר מ40 אחוזים, מחסור בחשמל ובמים, סנקציות של הרש"פ נגד האוכלוסיה והוצאות עתק של שלטון חמאס של עשרות מיליוני דולרים על בניית מנהרות וייצור רקטות ואמצעי לחימה כדי להילחם בישראל במקום להשקיע את הכסף בפיתוח הכלכלה ברצועה.

גם ברצועה סובלים התושבים משחיתות שלטונית, מנהיגי חמאס נהנים מכל טוב, מבתי פאר, מכוניות, משכורות גבוהות וגנרטורים שמספקים חשמל באופן רציף בכל ימות השנה בעוד התושבים נאנקים תחת העול הכלכלי הכבד.

כבר לפני חצי שנה העריכה הנהגת חמאס כי הרצועה עומדת על סף פיצוץ בגלל המצב ההומניטארי הקשה וכי תופעת "האביב הערבי" עומדת להגיע אליה, לכן היא מיהרה לתהליך הפיוס והעברת הסמכויות לרש"פ כדי שהפיצוץ יהיה בפניה ולא בפניו של שלטון חמאס.

מחמוד עבאס מסרב לבטל את הסנקציות הכלכליות נגד רצועת עזה, השבוע הייתה שביתת  מסחר בעיירה בית לאהיא בצפון הרצועה, השביתה הייתה ביוזמה של הסוחרים בעיירה שקצה נפשם במצב הכלכלי הקשה.

אלפי פקידים פלסטינים זועמים צעדו בעיר עזה במחאה על אי תשלום משכורותיהם ואי קליטתם במנגנון הממשלתי כפי שמחייב הסכם הפיוס.

הסכם הפיוס תקוע והמתח ברצועה הולך וגובר, מצרים מספקת סולר תעשייתי לרצועה באופן יום יומי למרות שמעבר רפיח סגור כדי שתחנת הכוח בעזה תספק את הכמות המינמלית של החשמל(4 שעות ביום)  בתקופת החורף.

הרצועה ניצבת על לוע רותח של הר געש, התושבים עוקבים אחרי הנעשה באיראן והם בהחלט עלולים להיות מושפעים ממה שקורה שם ולצאת אף הם לרחובות.

הזעם הכלכלי-חברתי עלול להתפוצץ גם ברצועת עזה לא רק בערי איראן.




אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר