יום שבת, 30 בספטמבר 2017

חמאס מתקרבת מחדש לסוריה


ארגון חזבאללה מתווך בין ההנהגה החדשה של חמאס למשטר הסורי  להשגת פיוס לאחר נתק של שש שנים.

מאחורי המהלך עומדת איראן אשר פועלת  להחזיר את חמאס ל "ציר ההתנגדות".



אחת הטעויות הגדולות שעשה יו"ר הלשכה המדינית של חמאס ח'אלד משעל בשנת 2011 הייתה להסתכסך עם המשטר הסורי בראשותו של בשאר אסד על רקע פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון ולתמוך באופוזיציה הסורית המזויינת שפעלה להפלת הנשיא הסורי.

כתוצאה מכך נוצר גם משבר עמוק בין חמאס לבין איראן, פטרוניתו של בשאר אסד, בתגובה הפסיקה איראן את הסיוע הכספי לאגף המדיני בתנועת חמאס והמשיכה לסייע בכסף ובנשק רק לזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם".

ח'אלד משעל נאלץ בגלל הסכסוך עם המשטר הסורי להעתיק את מפקדת חמאס מדמשק לדוחא בירת קטאר.

קטאר ביחד עם סעודיה וטורקיה סייעו למורדים ברוסיה לפעול נגד המשטר הסורי והעבירו להם כספים ונשק.

המהלך של ח'אלד משעל נתפס בעיני איראן וסוריה כאקט של בגידה וכפיות טובה של הנהגת חמאס.

בהמשך הזמן שילם על כך ח'אלד משעל מחיר יקר, הוא זכה לביקורת בתוך ההנהגה המדינית של חמאס על שנקט עמדה עויינת כלפי סוריה ולא שמר על נייטרליות.

הזרוע הצבאית של חמאס בראשותם של יחיא סינוואר ומוחמד דף אף הרחיקה לכת והטילה וטו על כך שכהונתו של ח'אלד משעל כיו"ר הלשכה המדינית תוארך פעם נוספת,המוסדות המדיניים של חמאס התקפלו בפניה וכך נבחר לתפקיד אסמעיל הניה כמועמד של פשרה.

המדיניות של ההנהגה החדשה של חמאס שנבחרה לפני כמה חודשים היא לשמור על יחסים טובים עם כל המדינות הערביות והאסלמיות, לשמור על "נייטרליות" ולא להתערב בסכסוך ההיסטורי בין השיעה לבין הסונה.

המשטר הסורי של אסד הצליח להשתלט על רוב שטחה סוריה ולהביס את המורדים והנהגת חמאס החדשה רוצה להיות בצד של המנצח.

עם התבססותה של הנהגת חמאס החדשה בתפקידה, החלה איראן לדחוף מחדש לצירוף חמאס ל "ציר ההתנגדות".

ארגון חזבאללה נרתם למשימה ואישר לתנועת חמאס להתחיל ולהקים בלבנון מאחז חדש.

את המאחז מקימים בכירי חמאס צאלח אלעארורי ומוסא דודין שעזבו את דוחא ביחד עם עשרות פעילים נוספים והתמקמו בשכונת א-דאחיה בבירות תחת חסותו של מנהיג הארגון השיח' חסן נצראללה.

במקביל החל ארגון חזבאללה לתווך בין חמאס למשטר הסורי של בשאר אסד כדי להביא להתפייסות רשמית שתאפשר גם לחמאס לפתוח מחדש את משרדה בדמשק.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-29 בספטמבר מפי מקורות מהימנים כי שליח בכיר של חמאס נפגש באחרונה בחשאי בדמשק עם נציגי המשטר הסורי כדי לבדוק את אפשרות הפיוס.

עפ"י הדיווח, ההנהגה הסורית איננה ממהרת להתפייס עם חמאס, למרות החילופין בהנהגתה, והיא דורשת כתנאי לפיוס הודאה פומבית בטעות והתנצלות של הנהגת חמאס.

גומרים בחמאס מעריכים כי השליח הסודי לדמשק היה בכיר התנועה מוסא אבו מרזוק שיש לו קשרים טובים בלבנון ובמפלגת הבעת' הסורית.

ההנהגה החדשה של חמאס הפיקה את הלקחים מהטעות של ח'אלד משעל, יחיא סינוואר הנחשב ל"איש החזק" בתנועה תומך בפיוס עם המשטר הסורי, הוא מזוהה עם איראן שגם היא דוחפת חזק להחזרת חמאס ל"ציר ההתנגדות".

אחמד ג'בריל, המזכיר הכללי של ארגון החזית העממית-המפקדה הכללית המקורב לבשאר אסד, דרש כבר לפני 3 חודשים  ממנהיג חמאס אסמעיל הניה לבצע עיון מחדש ובחינה של הטעות שעשתה הנהגת חמאס הקודמת ביחס לסוריה לצורך חיזוק "ציר ההתנגדות" ולמען האינטרס הפלסטיני העליון.

גורמים בחמאס מעריכים כי ההנהגה החדשה של התנועה תשיב בחיוב לדרישה הסורית ותגבש נוסח התנצלות פומבי כדי להתקרב מחדש לדמשק.

ההנהגה הזו גילתה כבר גישה פרגמטית מאוד והתפייסה עם מצרים עד לכדי יצירת מה שהיא מגדירה "ברית אסטרטגית" מתוך האינטרסים שלה, היא קיבלה את דרישות מצרים, התפייסה עם מוחמד דחלאן, פירקה את "ממשלת הצללים" שהקימה ברצועה ועומדת להתפייס גם עם מחמוד עבאס, הכל כדי להשיג את מטרתה העיקרית שהיא הקלת המצור על הרצועה.

יש להניח כי לאסמעיל הניה ויחיא סינוואר לא תהייה שום בעיה להטיל את האחריות על שיקול הדעת המוטעה ביחס לסוריה על המנהיג הקודם ח'אלד משעל שאיננו נושא כבר בשום תפקיד רשמי בתנועה.

עפ" גורמים בחמאס, גם מצרים תומכת בכך שתנועת חמאס תתפייס עם משטרו של בשאר אסד, דבר שהוא מעין זריקת עידוד להנהגת חמאס החדשה ללכת לכיוון הזה.

לכן, סביר לצפות שכפי שהדברים נראים כעת החזרה של חמאס לחיקו של הנשיא בשאר אסד איננה שאלה של הרבה זמן.


יום חמישי, 28 בספטמבר 2017

מוחמד דחלאן נדחק הצידה


יישום הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס ידחוק הצידה את מוחמד דחלאן בגלל התנגדותו של יריבו הפוליטי מחמוד עבאס.

דחלאן מעריך שהסכם הפיוס לא יחזיק מעמד, הוא נהנה מכוח רב בשטח ומתמיכה ערבית ולא ניתן להתעלם ממנו בשום הסדר פיוס לאומי פלסטיני.





יו"ר הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הניה שוחח בטלפון עם ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה לקראת ביקור נציגי הממשלה הפלסטינית ברצועת עזה בשבוע הבא להתחלת קבלת סמכויות השלטון מחמאס אשר פירקה את "ממשלת הצללים" שהקימה לניהול הרצועה.

חמאס מאיצה ברש"פ להתחיל ביישום הבנות הפיוס שהושגו בקהיר והיא יוצרת אווירה חיובית באמצעות אמצעי התקשורת שלה.

למרות שברור שאין בכוונתה לוותר על שליטתה הביטחונית ברצועת עזה,על הזרוע הצבאית ועל כלי הנשק והמנהרות, היא שינתה קמעא את הטון ומפזרת הבטחות.

ח'ליל אלחיה, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס,אמר ב-27 בחודש לערוץ אלג'זירה כי תנועתו רצינית בעניין  הפיוס ותגיש את כל הסיוע הדרוש לממשלה הפלסטינית לנהל את הרצועה כולל בנושא הביטחון והיא לא תתערב בעבודתה.

אולם, הוא הדגיש, כי נושא הנשק של חמאס הוא מחוץ למשוואה ואיננו נתון למשא ומתן, חמאס תמשיך להחזיק בו בתוקף היותו "נשק ההתנגדות".

עפ"י גורמים בחמאס, מצרים מפעילה לחצים כבדים על פת"ח וחמאס לקדם את יישום ההבנות שהושגו בקהיר, היא לא רוצה לאבד את המומנטום ואת האווירה החיובית שנוצרו בשבועיים האחרונים לקראת אפשרות הפיוס.

לכן, צפוי שמשלחת של המודיעין המצרי תגיע בקרוב לרצועה כדי לפקח על יישום ההבנות מקרוב.

בכל מקרה, לאחר ביקור נציגי הממשלה הפלסטינית ברצועה בשבוע הבא, נציגים של פת"ח וחמאס יוזמנו שוב לסבב שיחות נוסף בקהיר למשא ומתן ודיונים על חיזוק ההבנות בשטח.

העברת הסמכויות לממשלה הפלסטינית תתבצע בשלבים ובצורה הדרגתית כדי למנוע אי הבנות ומחלוקות, הנושאים הם כבדים וחשובים וברצועה מחכים בכיליון עיניים למחווה מצדו של מחמוד עבאס בדבר ביטול הסנקציות שנקט נגד רצועת עזה.

מצרים היא הערבה לביצוע ההבנות ונראה כי חמאס והרש"פ אינן מעוניינות במתיחות עמה ופגיעה ביוקרתה, לכן צפוי שבשלב הזה הן יתקדמו לעבר יישום הבנות קהיר.

עפ"י מקורות בפת"ח, מחמוד עבאס רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לתקוע מקלות בגלגליו של יריבו הפוליטי המר מוחמד דחלאן ולטרפד את ההבנות שהשיג עם חמאס בחודש יוני השנה.



דחלאן נדחק הצידה



מוחמד דחלאן כבר נדחק הצידה בעקבות ההודעה על ההבנות שהושגו בקהיר בין פת"ח לחמאס אולם הוא שומר על קור רוח.

מקורביו מברכים על התקדמות מאמצי הפיוס אך מעריכים כי בסופו של דבר מחמוד עבאס ימצא תירוצים לסגת מיישום ההבנות מכיוון שאיננו מעוניין בחלוקת העוגה השלטונית עם חמאס ושילובה במוסדות אש"פ.

העמדה הרשמית של חמאס היא כי אין כל סתירה בין הפיוס בינה לבין פת"ח בראשות מחמוד עבאס לבין ההבנות שהשיגה עם מוחמד דחלאן ואין בכוונתה לסגת מהן.

מבחינת חמאס, למרות שמוחמד דחלאן גורש מתנועת פת"ח ב2011 במהלך שיזם נגדו מחמוד עבאס בהאשמת שחיתות כספית, הוא נחשב לראש "הזרם הרפורמיסטי" בתנועת פת"ח ברצועת עזה ובמחנות הפליטים בגדה ובלבנון.

חמאס מכירה בפומבי בהשפעה הגדולה של מוחמד דחלאן ברצועת עזה וסבורה כי בלעדיו לא ייתן יהיה להגיע לפיוס מלא.

כבר עתה יש להבנות של מוחמד דחלאן וחמאס הישגים מעשיים בשטח בתחום "נקמת הדם".

הועדה המשותפת שהוקמה כתוצאה מההבנות האלה כבר החלה בהשכנת פיוס בין חמולות גדולות ברצועה שבניהן נהרגו באירועי הדמים בין פת"ח לחמאס ב-2006.

מוחמד דחלאן, המשמש גם כיועץ לשליט אבו דאבי, הצליח לשכנע את איחוד האמירויות (מאע"מ) להעביר לרצועה סכום חודשי של 15 מיליון דולר כסיוע לפרוייקטים חיוניים דחופים.

ההערכה היא שעם תחילת יישום הפיוס בין  מחמוד עבאס לבין חמאס, מוחמד דחלאן ידחק הצידה, הקאמבק שלו צפוי להיפגע אך הוא יכול לשקמו בהדרגה.

עפ"י ההבנות בין חמאס למוחמד דחלאן, הוא אמור היה לשמש מעין שר חוץ של רצועת עזה, להיות המגייס הראשי של סיוע כספי לרצועה במערב ובמדינות ערב והאחראי על מעברי הגבול עם ישראל.

ברור שיו"ר הרש"פ מחמוד עבאס יתנגד לכך אך מוחמד דחלאן סומך על אלמנט הזמן ומעריך כי בסופו של דבר מהלך הפיוס שמובילה מצרים יקרוס.

מוחמד דחלאן איננו צפוי להיעלם מהזירה הפוליטית או להיות מונטרל לגמרי ממהלכי הפיוס מהסיבות הבאות.



א.מוחמד דחלאן הינו המועמד של "הרביעיה הערבית" (מצרים, סעודיה, מאע"מ וירדן) לתפקיד יו"ר הרש"פ הבא.

הוא נחשב לנציג החצי רשמי של מצרים ומאע"מ ונהנה מגיבוי מלא שלהן, מצרים לא תוותר על האינטרסים הביטחוניים והמדיניים שלה שלה והיא לא תפתח את מעבר רפיח באופן קבוע ולא תקל את המצור על הרצועה מבלי שדחלאן יקבל את ליטרת הבשר שלו.

ב. מוחמד דחלאן נהנה מפופולאריות רבה ברצועה ויש לו מעמד חזק בתנועת פת"ח בעזה והשפעה על דעת הקהל, כל מהלך פיוס לאומי אמיתי איננו יכול להתעלם ממנו.

ג.למוחמד דחלאן יש כוח מעשי בשטח ונשק המאפשר לו לשבש כל מהלך של פיוס, יש לו קבוצות חמושות במחנות הפליטים בגדה ובלבנון והוא עלול להפעילן אם הרש"פ וחמאס יתעלמו ממנו, כולל נקיטה בחיסולים פנימיים של בכירים, כדי להעביר את המסר.



ההודעה של חמאס ב-17 בספטמבר בדבר פירוק "ממשלת הצללים" שהקימה בעזה האיצה את תהליך הפיוס עם הרש"פ ודחקה הצידה את מוחמד דחלאן אך לא הוציאה אותו לגמריי מהתמונה הפוליטית הפלסטינית.

דחלאן עבר לעמדת המתנה מן הצד, עפ"י גורמים בפת"ח, מצרים אמורה לנסות שוב ולפייס בינו לבין מחמוד עבאס ולהבהיר לו שאין בכוונתה להסיר את תמיכתה במוחמד דחלאן כיורשו.

ההבנות אליהן הגיע מוחמד דחלאן עם חמאס בחסות מצרית החזירו אותו לקדמת הזירה הפוליטית הפלסטינית והוא איננו מתכוון לוותר עליהן.

מוחמד דחלאן ימשיך להישאר על הגלגל הפוליטי הפלסטיני וימתין בסבלנות, כהרגלו, לשעת הכושר המתאימה להגיח מחדש, לא בכדי מכנים אותו בשטחים "עוף החול הפלסטיני".

יום רביעי, 27 בספטמבר 2017

מדינה כורדית עצמאית טובה לישראל


הקמת מדינה כורדית עצמאית תשרת את האינטרסים האסטרטגיים והאזוריים של ישראל.

למרות ההתנגדות החזקה בעולם, ישראל צריכה להתמקד באינטרסים שלה ולקדם את הרעיון הזה גם מול ממשל טראמפ.



מסעוד ברזאני, מנהיג הכורדים בעיראק, מגלה כושר עמידה מפליא מול הלחצים שמפעילות מולו טורקיה, עיראק,איראן ומדינות המערב כדי שלא ייפרד מעיראק לאחר פרסום התוצאות הרשמיות של משאל העם בחבל כורדיסטאן  למרות שתוצאותיו ידועות מראש.

סביר להניח שברזאני ינצל את תוצאות משאל העם כדי להגביר את כושר המיקוח שלו מול השלטון המרכזי בבגדאד.

מעבר לאיומים הפומביים, פתחו טורקיה ועיראק, לקראת משאל העם,  בתמרון צבאי משותף בסמוך לגבול עם כורדיסטאן כדי להלך אימים על ההנהגה הכורדית ולהפחידה בפלישה צבאית כדי לעצור את הגשמת שאיפותיה הלאומיות.

טורקיה מאיימת במצור ובפגיעה בכלכלה של חבל כורדיסטאן,הנשיא ארדואן גם לא היסס לאיים על מדינת ישראל כי יקפיא את הסכם הפיוס שחתם עמה בגלל תמיכתה בעצמאות הכורדים.

ישראל, כך מסתבר, היא המדינה היחידה בעולם שהביעה תמיכה רשמית בהקמת מדינה כורדית עצמאית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם לפני כמה ימים הודעה רשמית התומכת בהקמת מדינה כורדית עצמאית ובצדה גם הכרזה חד משמעית כי למרות התמיכה,ישראל מתייחסת ל-PKK כארגון טרור בניגוד לטורקיה שתומכת בארגון הטרור ששמו חמאס.

התמיכה הישראלית בעצמאות כורדיסטאן איננה חדשה, ראש הממשלה נתניהו אמר דברים דומים גם לפני 3 שנים, בין ישראל לכורדים מתקיימת כבר עשרות שנים מערכת קשרים חשאית שתוכל לצאת אל האור אם תקום מדינה כורדית עצמאית.

העולם הזניח את העם הכורדי והותיר אותו ללא בית לאומי לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית לפני מאה שנים, אולם, מה שקובע היום הוא האינטרסים של המעצמות אשר חוששות כי מתן עצמאות לכורדים יערער עוד יותר את המצב הנפיץ במזה"ת בעוד המאבק נגד ארגון דאע"ש נמצא בשלביו האחרונים.

איראן, טורקיה, סוריה ואיראן, חוששות כי עצמאות לכורדים בחבל כורדיסטאן בעיראק תעורר דרישות דומות בקרב בני העם הכורדי שחיים בקרבן שהרי העם הכורדי מפוזר בכמה מדינות.

כמו שהמדינות השונות דואגות לאינטרסים שלהן, ישראל גם כן צריכה לדאוג לאינטרסים שלה, אלו הם כללי המשחק.

ישראל זקוקה לכל בת ברית אפשרית במאבקה נגד  התפשטות איראן השואפת לפתוח חזית נוספת מול ישראל מכיוון רמת הגולן בצד הסורי, לייצר פצצות גרעין ולשכלל את מערכת הטילים שלה כדי לפגוע בישראל למרות שחתמה על הסכם הגרעין עם המעצמות.

כורדיסטאן עצמאית יכולה להיות בת ברית נאמנה ומועילה לישראל במספר תחומים.

הקמת מדינה כורדית עצמאית בחבל כורדיסטאן בעיראק עשוייה לעודד את הכורדים החיים בסוריה לדרוש גם כן עצמאות, מהלך כזה עשוי להביא לחלוקתה של סוריה והחלשתן של איראן וטורקיה.

הקמת מדינונת כורדית בסוריה תחליש את משטרו של בשאר אסד ואת התבססות איראן בסוריה.

מדינה כורדית עצמאית בחבל כורדיסטאן יכולה להוות בסיס קדמי טוב לישראל מול איראן, בעיקר מבחינה מודיעינית ומבצעית.

ישראל שתמכה בחשאי בכורדים בהגשת סיוע צבאי במשך עשרות שנים תוכל להיעזר בגלוי בנפט מכורדיסטאן ולפתח קשרים כלכלים בגלוי עם המדינה הכורדית העצמאית.

הקמת מדינה כורדית עצמאית בחבל כורדיסטאן תגדיל את מרחב הפעולה של ארגון ה-PKK נגד טורקיה התומכת בארגון חמאס ויריבתה של מצרים.

גם באיראן חיים בין 5 ל-7 מיליון כורדים הרוצים עצמאות במזרח כורדיסטאן, לכן הקמת מדינה עצמאית כורדית בעיראק עשוייה להמריצם לחדש את התביעה מטהרן לעצמאות, דרישה כזו תעסיק את משטר ההיאתולות בטהרן בבעיותיו הפנימיות וזהו אינטרס שמשרת את מדינת ישראל.

זו היא הסיבה שאיראן מתנגדת בתוקף למדינה כורדית עצמאית בעיראק שתשרת את האינטרסים של מדינת ישראל.

סגן שר החוץ האיראני אמיר עבד אללהיאן,אמר כבר ב-2014 כי "איראן לא תאפשר לתוכנית הציונית לפרק את עיראק להתגשם, לא ניתן לנתניהו להגשים את חלומותיו בנוגע לעיראק וזה יישאר בגדר חלום".

ישראל איננה יכולה לסייע צבאית לכורדים בעיראק באופן משמעותי, אולם גם התמיכה המדינית הפומבית בעצמאותם הינה חשובה, אוזני העולם צריכות להתרגל למנגינה החדשה הזו,הקמת מדינה כורדית עצמאית תשרת היטב את האינטרסים האזוריים והאסטרטגיים של ישראל.




יום שלישי, 26 בספטמבר 2017

הפיגוע בהר אדר- ניסיון להחיות את האנתיפאדה


הפיגוע בהר אדר נבע מתסכול אישי ושנאה לישראל שלובו ע"י ההסתה הפלסטינית.

ישראל חייבת לפעול בכל הפורומים הבינלאומיים נגד ההסתה הפלסטינית והתמיכה הכספית של הרש"פ במשפחות המחבלים.





את הפיגוע בישוב הר אדר באזור ירושלים יש לראות כחלק מ"אינתיפאדת הבודדים" הפלסטינית שבימים אלה מלאו לה שנתיים.

המחבל שביצע את הפיגוע הוא נימר אלג'מל בן 37 ,נשוי ואב ל-4 ילדים.

הוא השאיר מראש צוואה בדף הפייסבוק שלו אך הצליח לחמוק מתחת לראדאר המודיעיני של ישראל, להצטייד באקדח ולהשיג אישור עבודה בקו התפר ובהתנחלויות.

מה שדחף אותו לפיגוע היה כנראה התיסכול האישי, בעיותיו המשפחתיות והחברתיות בכפר בית סוריק שבו התגורר והשנאה לישראל, הוא בחר לבצע את הפיגוע בזירה שהוא מכיר היטב, הישוב הר אדר שבו עבד בעבודות ניקיון.

למרות המעקב המודיעיני של ישראל אחרי הרשתות החברתיות והניסיון לבנות את פרופיל המחבל הבודד, הפלסטינים מצליחים להפתיע כל פעם מחדש ולהקשות על אפשרויות סיכול הפיגועים מראש.

אם המחבל הבודד שומר את ההחלטה לבצע את הפיגוע בליבו ולא מרחיב את מעגל שותפי הסוד קשה מאוד לאתר מבחינה מודיעינית את הכוונה לבצע פיגוע.

המחבל נימר אלג'מל הכין מראש את הפיגוע וכנראה שאף התאמן בירי לקראתו באקדח שהיה ברשותו, הוא הצליח להפתיע את חיילי משמר הגבול והמאבטחים בנקודת הבידוק בשער של הישוב בהר אדר ולהרוג 3 מהם בירי מטווח קצר ולפצוע רביעי לפני שנורה למוות.

סביר להניח שהחלטתו של נימר אלג'מל להוציא את תסכוליו האישיים בדרך של רצח ישראלים היא פרי של ההסתה הפלסטינית אשר הרש"פ איננה נלחמת בה וקיימת בשפע ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת של הרש"פ עצמה.

המחבלים המבצעים פיגועים נגד ישראל זוכים לכבוד רב בחברה הפלסטינית ובני משפחותיהם מקבלים מטרייה כלכלית מהרש"פ הדואגת לשלם להם קיצבאות חודשיות גבוהות.

המחבל נימר אלג'מל היה פעיל מאוד ברשת פייסבוק ונחשף להסתה הזו, אילו רצה יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס למנוע את ההסתה ברשתות החברתיות היה יכול לעשות בקלות.

אולם הוא מעדיף להפעיל את מנגנוני הביטחון הפלסטינים ברשתות החברתיות כדי לדכא את מתנגדיו ומבקריו.

בחודשים האחרונים חסמו מנגנוני הביטחון של הרש"פ כ-30 אתרי אינטרנט של חמאס ומוחמד דחלאן שהינם היריבים הפוליטיים של מחמוד עבאס.

הרש"פ חוקקה את "חוק הפשעים האלקטרוניים" המאפשר לה להעמיד לדין כל מי שמותח ביקורת באינטרנט על הרש"פ, מדוע לא כללה בחוק את סעיף ההסתה לאלימות וטרור?

מנגנוני הביטחון הפלסטינים עוצרים באופן יומי כל מי שמפרסם ביקורת אינטרנטית על מחמוד עבאס אך אינם נוגעים במי שמסית נגד ישראל.

הרש"פ והעומד בראשה לא מגנים בדרך כלל את הפיגועים של המפגעים הבודדים, זה נוח להם להציג אותם כ"נפגעי ומתוסכלי הכיבוש" הישראלי ולהשתמש בהם כדי להאיץ את הדרישה לנסיגה ישראלית לקווי 67.



שלב חדש?



אולם, יש לשים לב לתגובת פלגי האופוזיציה הפלסטינית שמנסים למנף את הפיגוע הבודד בישוב הר אדר כדי להציגו כשלב חדש של האינתיפאדה כדי לנסות ולשפוך דלק נוסף על התבערה ולהגדיל אותה.

כך למשל הם מציגים את הפיגוע כחלק מהמלחמה הפלסטינית בהתנחלויות ומהמאבק על מעמדה של ירושלים שהינה לב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק כתב בדף הפייסבוק שלו ב-26 בספטמבר את הדברים הבאים בתגובה על הפיגוע:

"ירושלים לא תישבר, היא תישאר בירתנו הנצחית- הנפשות שלה זולות והדם עבורה הוא יקר- היא הפתח לשמיים ומקום עלייתו של הנביא(מוחמד) השמיימה".

מבחינת הפלסטינים מדובר בפיגוע איכותי ומוצלח שצריך להיות מודל לחיקוי, לכן מערכת ההסתה של חמאס מהללת ומשבחת אותו כדי לדחוף צעירים פלסטינים בגדה ובמזרח ירושלים להשיג כלי נשק ולבצע פיגועים.

את כלי הנשק ניתן להשיג באמצעות גניבה מאזרחים ישראלים או קנייתם מעבריינים ב"שוק השחור" במגזר הערבי בישראל.

דוברי חמאס טוענים כי הפיגוע בהר אדר ניפץ את "ההתנשאות של ישראל והשפיל את מערכות הביטחון שלה" והיא שילמה מחיר גבוה דווקא בעיתוי שבו היא טוענת כי הצליחה לחסל לגמרי את תופעת "אינתיפאדת הבודדים".

מבחינתם מדובר בסטירת לחי כפולה, האחת לשב"כ הישראלי שלא הצליח לסכל מראש את הפיגוע, והשניה למערך התיאום הביטחוני שכן גם מנגנוני הביטחון של הרש"פ לא ידעו מראש על כוונותיו של המחבל נימר אלג'מל.

פעילים בחמאס טוענים כי השימוש בכלי נשק חם מאפשר פגיעה מדוייקת וקטלנית באנשי ביטחון ישראלים ויש להרבות בו כדי לשמוט את הקרקע מתחת לטיעונים הישראלים כי ה"התנגדות" פוגעת באזרחים ישראלים חפים מפשע והיא בלתי מוסרית ובלתי אנושית.

חמאס מנסה להציג את הפיגוע בהר אדר כצעד שנועד לסכל את כוונת ישראל להוציא את ירושלים ממשוואת הסכסוך ולהדגיש כי ירושלים תישאר ערבית ומוסלמית.

ארגונים נוספים כמו החזית העממית טוענים כי הפיגוע מכוון נגד מדיניות ההתנחלויות של ישראל ונועד לשבש את הניסיונות להסדר מדיני חדש ומסוכן לפלסטינים.

מה שנדרש הוא הריסה מהירה של בית משפחת המחבל, הענשת כל מי שידע מראש על הפיגוע הצפוי ולא עשה דבר ושלילת אישורי העבודה של בני משפחת המחבל.

הפיגוע בהר אדר עלול לגרום נזק כלכלי לעשרות אלפי פועלים פלסטינים העובדים בהתנחלויות בגדה ובתוך מדינת ישראל.

מערכת הביטחון תבדוק מחדש את כל הקריטריונים למתן אישור עבודה לפועלים פלסטינים וייתכן שאף תחמיר אותם כדי למנוע ממחבלים פוטנציאלים לקבל אישורי עבודה שמאפשרים להם חיכוך עם אזרחים ואנשי ביטחון ישראלים, כך יצליח מחבל בודד לפגוע בפרנסתם של אלפים רבים מבני עמו.



הרש"פ תומכת במשפחות המחבלים



מצוואתו הכתובה של המחבל נימר אלג'מל עולה דאגתו הרבה לבני משפחתו, פועלים פלסטינים שהכירו אותו מעריכים כי הוא ידע שמשפחתו תקבל סיוע כספי קבוע מהרש"פ ותהייה לה מטרייה כלכלית אם ייאסר או ייהרג.

נציג אש"פ בוושינגטון, חוסם זומלוט, התפאר ב-25 בספטמבר בפומבי בכנס של השדולה הערבית בוושינגטון כיצד הרש"פ דחתה את לחצי הממשל והקונגרס להפסיק את תשלום הקצבאות למשפחות ה"שהידים" והאסירים הביטחוניים.

ישראל צריכה להמשיך באינטנסיביות את פעילותה בקרב גורמי הממשל והקונגרס כדי שיטילו סנקציות על הרש"פ לעצור את מערכת התשלומים המעודדת את המשך פעילות הטרור נגד ישראל.

הדרישה הישראלית היא מוצדקת מבחינה מוסרית, ערכית ומשפטית, לא יעלה על הדעת שמשפחתו של המחבל נימר אלג'מל תקבל עתה פרס על שאבי המשפחה רצח 3 ישראלים.

עפ"י מקורות פלסטינים, בני המשפחה יקבלו קצבה של 12 אלף ש"ח מהרש"פ מדי חודש.

הכתובת היא מחמוד עבאס, המערכת הדיפלומטית הישראלית צריכה להוקיע את התמיכה הכספית של הרש"פ במחבלים בכל הפורומים הבינלאומיים ולהפוך את הנושא לקבוע בסדר היום המדיני של ישראל.




יום שני, 25 בספטמבר 2017

הכישלון של ההנהגה הפלסטינית


מחמוד עבאס תיעל את הפלסטינים למצב מדיני קשה, הוא נכשל בהשגת המטרות המדיניות של אש"פ ולא קרא נכון את מפת השינויים האזוריים והבינלאומיים.

תוכנית השלום שמגבש הנשיא טראמפ היא "חבל ההצלה" של יו"ר הרש"פ גם אם אינה עונה על כל דרישותיו.







ככל שחולף הזמן מתברר כי ההנהגה הפלסטינית של אש"פ או הרש"פ בראשותו של מחמוד עבאס נחלה תבוסה מדינית  מוחצת לא רק בעיני רבים מהישראלים אלא גם בעיני רוב הפלסטינים בשטחים ובפזורה.

סקרי דעת הקהל הפלסטינים האחרונים מוכיחים זאת, שני שליש מתושבי השטחים סבורים כי מחמוד עבאס צריך להגיש את התפטרותו ולפנות את מקומו, מי שזוכה למקום הראשון בפופולאריות שלו כמנהיג הפלסטיני הבא הינו מרוואן ברגותי, מזכ"ל פת"ח לשעבר,המרצה עונש ל 5 מאסרי עולם על רצח אזרחים ישראלים.

ישראל מעדיפה את מחמוד עבאס על פני כל הבכירים האחרים בתנועת פת"ח,עפ"י גורמי הביטחון של ישראל הוא מתנגד לטרור ולאלימות ועד לאחרונה קיים באדיקות ובקפדנות את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל עד כי הנשיא טראמפ מצא לנכון לשבחו על כך בפומבי.

אולם, הפופלאריות של מחמוד עבאס בשטחים היא בשפל, שלטונו נתפס בידי רוב הפלסטינים כשלטון דיקטטורי ומושחת המדכא את זכויות האדם.

מחמוד עבאס נחשב למנהיג חלש וחסר כריזמה שכל מה שעומד בראש מעייניו לקראת סוף דרכו הפוליטית הוא הדאגה לעתיד הכלכלי של משפחתו ושמירה על האינטרסים העסקיים של שני בניו יאסר וטארק.

נאומו האחרון של מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם סימל את כישלון הסכמי אוסלו אחרי 24 שנים, שיו"ר הרש"פ היה האדריכל שלהם ואף חתם עליהם בטקס בוושינגטון.



קריסת אופציית שתי המדינות



בנאומו באו"ם הודה מחמוד עבאס בקריסת פתרון שתי המדינות ואמר: "הרס פתרון שתי המדינות מציב אותנו בפני אופציית המדינה האחת-מהנהר עד הים עם זכויות שוות".

גם ד"ר צאיב עריקאת, מזכ"ל הועד הפועל של אש"פ, דרש בשבוע שעבר ממיטת חוליו כי התחליף לפתרון שתי המדינות יהיה מתן זכויות שוות למוסלמים, לנוצרים וליהודים ב"פלסטין".

שניהם כאחד נמנעו מהזכרת תוכנית החלוקה של האו"ם והחלטה 181 שלו שקבעה כי תוקם "מדינה יהודית" לצד מדינה ערבית בפלסטין.

מחמוד עבאס לא מוכן לקבל את העיקרון שישראל היא "מדינה יהודית" גם עפ"י החלטת האו"ם ומעדיף להתעלם ממנה.

נראה כי הרש"פ איננה מוכנה לגלות שום פרגמטיות מדינית ונצמדת בכוח ל "קווים האדומים" שלה כשהמינימום מבחינתה הינו הקמת מדינה פלסטינית בקווי 67 שבירתה היא מזרח ירושלים והריבונות על הר הבית הינה בידיה.

ההנהגה הפלסטינית פוסלת כל אפשרות אחרת של הסדרי ביניים לצורך יצירת יחסי אמון עם ישראל כמו למשל הקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים כפי שקובע השלב השני של "מפת הדרכים" או אוטונומיה מורחבת.

במצב כזה שבו קובע מחמוד עבאס את העיקרון "הכל או כלום", הוא דוחק את עצמו לפינה מבחינה מדינית מכיוון שהממשל הנוכחי בארה"ב שונה לחלוטין ממשל אובאמה בהתייחסותו לסכסוך הישראלי-פלסטיני ביחסו להתנחלויות ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

מחמוד עבאס חישק את עצמו בחישוקים מדיניים שמונעים ממנו את כושר התמרון והמשא ומתן, בהיעדר אופציה מעשית מבחינתו לחדש את "המאבק המזויין" נגד ישראל או לדחוף לעבר אינתיפאדה חדשה הוא נותר תלוי באוויר ונתון לחסדי התוכנית המדינית החדשה שאמור להציג ממשל טראמפ לצדדים עד סוף השנה.



אסטרטגיה פלסטינית חדשה



ממשלת ישראל הנוכחית מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, עפ"י דברים שאמר ראש הממשלה נתניהו הוא מוכן לתת לפלסטינים "פחות ממדינה" או "מדינה מינוס" כשהשליטה הביטחונית לאורך בקעת הירדן תישאר בידי ישראל וכן הריבונות על כל ירושלים.

ההנהגה הפלסטינית דחתה בעבר הצעות נדיבות יותר כמו למשל הצעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, דבר שרק החמיר יותר את מצבה.

ממשל טראמפ מסנדל את הרש"פ, הוא ניטרל את האסטרטגיה של מחמוד עבאס לבינאום הסכסוך ולא מאפשר לו לגרור את ישראל למוסדות הבינלאומיים או להיעזר באירופה כדי להביא לכינוסה של ועידה בינלאומית.

מחמוד עבאס מודע היטב לעובדה כי במשך 12 שנות שלטונו הוא נכשל מבחינה מדינית בניסיונו לכופף את ישראל, בתקופתו אמנם התקבלה "פלסטין" כמדינה לא חברה באופן מלא באו"ם אך הוא לא הצליח להביא לנסיגת ישראל מהגדה וממזרח ירושלים.

שעון החול הולך ואוזל והוא מחפש לגלגל את האחריות לכישלון ממנו והלאה באמצעות כינוס המועצה הלאומית של אש"פ (מל"פ) כדי לקבוע אסטרטגיה פלסטינית חדשה.

מחמוד עבאס החזיר את הפלסטינים לנקודת ההתחלה, אם יבטל את הסכמי אוסלו ואת ההכרה בישראל, הקהילה הבינלאומית לא תקבל זאת והוא מסתכן בכך שישראל תשתלט גם על שטחי A בגדה ותפרק את הרש"פ.

אחת האפשרויות העומדות בפני מחמוד עבאס היא ללכת למהלך של פיוס לאומי עם חמאס, חזרה לרצועת עזה לשלטון אזרחי ועריכת בחירות לפרלמנט ולנשיאות.

גם אם המהלך הזה יצליח הוא לא יביא לידי השגת מטרותיו המדיניות מישראל והקמת מדינה פלסטינית שבירתה היא מזרח ירושלים.

יו"ר הרש"פ חושש מאוד מהמהלך הזה מכיוון שהוא יחזק מבחינה פוליטית את חמאס הדורשת ייצוג הולם באש"פ ובמל"פ במסגרת הפיוס.

לכן, מחמוד עבאס דוחה את כינוס המל"פ  שוב ושוב , הוא נמצא במלכוד מכיוון שאיננו רוצה את תנועת חמאס בתוך אש"פ, השואפת להשתלט גם על הגדה, ומאידך גיסא אין לו על מי לגלגל את האחריות למצב המדיני העגום של הפלסטינים.

מכל הדיבורים של מחמוד עבאס על אסטרטגיה פלסטינית חדשה בנושא הסכסוך עם ישראל לא יישאר כנראה הרבה.

הוא תיעל את עצמו למצב קשה וכפי שהדברים נראים כעת, התוכנית המדינית שמגבש הנשיא טראמפ אמורה להיות באופן פרדוקסלי "חבל ההצלה" של מחמוד עבאס מבחינה מדינית.

גם אם התוכנית האמריקנית החדשה לא תענה על ציפיותיו הוא ייאלץ "לבלוע את הצפרדע", ינסה להיאחז בה ולנהל עליה משא ומתן עם הממשל ועם ישראל אחרת יצטרך  להודות בכישלונו, כרגע אין לו שום ברירה אחרת.

יום ראשון, 24 בספטמבר 2017

האינטרס הישראלי והסכם הפיוס


להסכם הפיוס בין פת"ח וחמאס יש יתרונות וחסרונות בכל הקשור לאינטרס המדיני והביטחוני של ישראל.

חמאס מסרבת להתפרק מנשקה וישראל תצטרך לקבוע את עמדתה אם ההסכם יכנס להילוך גבוה.







ההנהגה החדשה של תנועת חמאס הצליחה בארבעת החודשים האחרונים לגלות פרגמטיות יוצאת דופן ולחולל מפנה ביחסיה עם מצרים אשר ראתה בה גורם מסייע לטרור של תנועת "האחים המוסלמים" וארגון דאע"ש נגד שלטונו של הנשיא עבד אלפתאח א-סיסי.

המפנה נבע ממפגש נדיר של אינטרסים, מחד גיסא אינטרס של מצרים לקרב את חמאס אליה באמצעות הקלה משמעותית של המצור על הרצועה בתמורה למלחמה שלה בארגונים הג'יהאדיסטים ברצועה ובשלוחת דאע"ש בסיני, ומאידך גיסא, רצון של ההנהגה החדשה של חמאס לשקם את הרצועה מנזקי "צוק איתן", לבסס את שלטונה באמצעות הקלת המצור ולנצל את הרגיעה לחיזוק כוחה הצבאי.

השקט הביטחוני ברצועת עזה ובצפון סיני הפך לאינטרס משותף של מצרים והנהגת חמאס, וברצועה כבר מדברים על ההתקרבות הדרגתית למצרים כשינוי אסטרטגי של חמאס.

הפרגמטיות של ההנהגה החדשה של חמאס באה גם לידי ביטוי בכך שהיא  חיקתה את המעשה שעשתה התנועה האסלאמית "אל-נהדה" בתוניסיה, היא התנתקה מתנועת "האחים המוסלמים" באופן רשמי, דבר שהעניק לה מרחב תמרון מדיני מול מדינות ערב החוששות מהתנועה הידועה בחתירתה נגד המשטרים הערביים במזה"ת.

אולם, תנועת חמאס איננה מוכנה לוותר על כוחה הצבאי ברצועת עזה גם במסגרת הסכם הפיוס עם הרש"פ.

פריצת הדרך שהצליח המודיעין המצרי להשיג בקהיר היא שתנועות פת"ח וחמאס הסכימו ליישם את ההסכם בינהן משנת 2011 הנקרא "הסכם קהיר".

בשלב הבא אמורות לצאת לקהיר 2 משלחות של פת"ח וחמאס כדי לדון בפרטי יישום ההסכם ואחד הנושאים העיקריים יהיה נושא הביטחון ברצועה והנשק שבידי חמאס.

כבר עתה,לפני שהתחילו הדיונים, בכירי תנועת חמאס מנסים לקבוע עובדות בשטח, מוסא אבו מרזוק חבר הלשכה המדינית של חמאס הודיע כי התנועה לא תוותר על נשקה ולא תמסור אותו לרש"פ.

גורמים בחמאס אומרים כי במסגרת הפיוס אין לתנועה התנגדות שלרש"פ תהיה משטרה אזרחית ברצועה אך היא לא תקבל את הנשק של "ההתנגדות".

בכל משא ומתן בין הרש"פ לחמאס יעלו שאלות קשות ומורכבות, מי ישלוט במנגנוני הביטחון ברצועה? מי יהיה שר הפנים שאחראי על ביטחון הפנים? מי יאבטח את הגבול של רצועת עזה עם מצרים ועוד ועוד.

בכיר חמאס יחיא מוסא אמר לעיתון "אלקודס אלערבי" ב-24 בספטמבר  כי הנשק של תנועתו איננו כפוף לרש"פ ולא יהיה חלק משום משא ומתן.

לדבריו, בזכות הנשק של חמאס מתקיימת הרש"פ והוא הערובה לקיומה העתידי מכיוון שהוא מגן על העם הפלסטיני מפני תוקפנותה של ישראל.

עם זאת הוא לא פסל עקרונית את אפשרות ההידברות על הנושא בתנאי שתנועת חמאס תהייה חלק מאש"פ.

נושא הביטחון ברצועה והנשק שבידי חמאס מדאיג את מצרים ואת ישראל, אף אחת מהן לא רוצה לראות אלפי רקטות בידי חמאס, חפירת מנהרות התקפיות ומנהרות להברחות מחבלים ואמצעי לחימה, מצרים גם רוצה לוודא שיש כוח צבאי פלסטיני מיומן שישמור על גבולה עם רצועת עזה וימנע הברחות של מחבלים ואמצעי לחימה מרצועת עזה לצפון סיני.

האינטרס הישראלי הוא לשמור על שקט ברצועת עזה אך יחד עם זאת למנוע את ההתעצמות הצבאית של חמאס ופיתוח אמצעי לחימה חדשים המאיימים על ליבה של מדינת ישראל.

ישראל איננה רוצה כרגע להפיל את שלטון חמאס מכיוון שאין שם כוח ביטחוני פלסטיני אחר שיכול לשלוט במקומו ברצועה והיא איננה מעוניינת באנרכיה ביטחונית שתאפשר התקפות לעבר ישראל ללא בעל בית וכתובת קבועה שיכולה לתת גם את הדין במקרה של ירי רקטות לעבר ישראל.

הדילמה העיקרית ביחס של ישראל להסכם הפיוס הפנים-פלסטיני היא שמצד אחד הוא יתרום לביסוס הסכם הפסקת האש עם ישראל ויצור רגיעה פנימית והתמקדות בשיקום הרצועה, אך מצד שני השקט הזה יאפשר לחמאס להתמקד בשיפור יכולותיה הצבאיות לקראת עימות צבאי עתידי עם ישראל.

עפ"י גורמי ביטחון ישראלים, אי אפשר להתעלם מההתפתחויות הביטחוניות החמורות בגבול הצפון והתבססותה של איראן בסוריה, לכן האינטרס הישראלי הוא לצמצם את סכנת העימות הצבאי לחזית הצפון בלבד ולא לאפשר הרחבתו לחזיתות נוספות כמו רצועת עזה.

מבחינת ישראל, אם הרש"פ תקבל את השליטה הרשמית על רצועת עזה היא זו שתהייה אחראית מבחינתה על הביטחון ברצועה ועל אכיפת הסכם הפסקת האש עם ישראל, מדינת ישראל איננה יכולה להסכים לשלטון דו-ראשי ברצועה שבו הרש"פ עוסקת בתחום האזרחי בלבד ואילו חמאס היא זו ששולטת ביטחונית בפועל ברצועה וממשיכה להצטייד בנשק.

אפשר להצביע על יתרונות בהסכם הפיוס הפנים פלסטיני, הוא יסייע לעצור את ההדרדרות במצב ההומניטארי ברצועה וינטרל באופן זמני את המוטיבציה של הפלגים הפלסטינים ובראשם חמאס לצאת לסבב לחימה נוסף נגד ישראל.

מבחינה מדינית, ישראל איננה יכולה להסכים לכך שגוף המוגדר כארגון טרור, ששולל את קיומה ומתנגד למשא ומתן עמה, ישתלב בתוך הרש"פ החתומה על הסכמים עם ישראל.

שילוב נציגים של חמאס בפרלמנט או בממשלה הפלסטינית הוא מנוגד להסכם אוסלו, ישראל מכה היום על חטא על כך שהתקפלה ב-2006 ונכנעה ללחציו של הנשיא בוש ואפשרה את השתתפות חמאס בבחירות לפרלמנט, בניגוד להסכם אוסלו, התוצאה הייתה שהתנועה ניצחה בבחירות דבר שעודד אותה להשתלט בכוח על רצועת עזה.

הסכם פיוס פנים פלסטיני אמיתי  מחייה מחדש את האופציה של יחידה טריטוריאלית אחת ואת הדרישה הפלסטינית למדינה פלסטינית בגדה וברצועה, מחמוד עבאס יקבל כתוצאה מכך לגיטימציה מחודשת כמנהיג המייצג את הפלסטינים עד לעריכת בחירות בשטחים וישראל שוב תידרש להסכים להשתתפות חמאס בבחירות כלליות לפרלמנט ולנשיאות.

כפי שהדברים נראים כרגע, הסכם פיוס בין פת"ח לחמאס יפחית את הסכנה להתלקחות הרצועה בטווח הזמן הקרוב וישמר את השקט הביטחוני לזמן ממושך, מצרים רוצה למנף את ההסכם הזה, אם יושג, כדי לתווך בין ישראל לחמאס על הסכם רגיעה לתקופה של 10-15 שנים.

היה והסכם הפיוס הפנים פלסטיני ייכנס להילוך גבוה, הדרג המדיני- ביטחוני יצטרך להחליט, האם לאחר כ-30 שנים שישראל טוענת שחמאס היא ארגון טרור, היא מוכנה להבליג על חבירה רשמית של הרש"פ אליה בניגוד להסכם אוסלו ולאפשר לחמאס את המשך ההתעצמות הצבאית תחת המטרייה של הרש"פ ברצועת עזה.

בינתיים נמשכת השתיקה הרשמית של ישראל והיא עוקבת אחר ההתפתחויות.






יום שישי, 22 בספטמבר 2017

שדה המוקשים של הפיוס הפלסטיני


ככל שחולף הזמן מסתבר כי הפיוס בין פת"ח לחמאס מלא בבעיות מסובכות כמו סירובה של חמאס להתפרק מנשקה והמו"מ עם ישראל.

הדרג המדיני בישראל שומר על שתיקה אך בחמאס מעריכים כי הוא יתנגד להסכם הפיוס ויפעל להכשילו.





מצרים פועלת ברציפות מזה 4 חודשים להשגת פיוס בין תנועת פת"ח לתנועת חמאס והצליחה בסופו של דבר להביא למה שנראה כפריצת דרך במגעים בין שתי התנועות, מבחן ההצלחה של היוזמה המצרית נותר מבחן הביצוע בשטח.

ארבעה גורמים פעלו כדי להכשיל את היוזמה המצרית, איראן, קטאר, טורקיה ומחמוד עבאס.

יו"ר הרש"פ יצא לפני שבועיים לטורקיה וניסה לעקוף את מצרים באמצעות נשיא טורקיה ארדואן, שיש לו קשרים הדוקים עם הנהגת חמאס, כדי להכשיל את התיווך המצרי ולנסות ולהביא לביטול ההבנות שבין תנועת חמאס לבין יריבו הפוליטי המר מוחמד דחלאן.

אולם, הנהגת חמאס החדשה לא נפלה במלכודת של מחמוד עבאס והיא דבקה בהבנות שהושגו בינה לבין דחלאן בחסותה של מצרים.

מצרים היא זו שהוסמכה ע"י הליגה הערבית לתווך בין חמאס לפת"ח והיא זו שמחזיקה למעשה במנופי הלחץ על חמאס ובראשם בפתיחת מעבר רפיח שהינו המוצא היבשתי היחידי של 2 מיליון פלסטינים החיים ברצועה לעולם הערבי.

מחמוד עבאס בירך מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק על ההבנות שהושגו בקהיר בתיווכה של מצרים  אך השאלה היא מתי הן ייושמו בשטח, דבר שיאפשר את כינוס המל"פ כדי לגבש אסטרטגיה פלסטינית חדשה.

החשש ברחוב הפלסטיני הוא שהזמן פועל לרעת הפלסטינים ,הפחד  הפלסטיני הוא כי יש ניסיון אמריקני ישראלי להשיג "שלום אזורי" עם מדינות ערב המתונות כדי לעקוף את הפלסטינים ולכן יש להזדרז ביישום הבנות קהיר.

מצרים אמורה לשגר משלחת של המודיעין המצרי לרצועת עזה כדי לפקח על יישום ההבנות בין פת"ח לחמאס.

תנועת חמאס הודיעה אומנם על ביטול "ממשלת הצללים" שהקימה ועל נכונותה לאפשר לממשלת רמאללה לפעול ברצועה עד להקמת ממשלת אחדות לאומית ועריכת בחירות כלליות אולם ישנם שורה של מוקשים ומכשולים ששתי התנועות צריכות להתגבר עליהן, אחרת ההבנות בקהיר ייכנסו שוב לארכיון ההיסטוריה כהסכם נוסף שנכשל בין פת"ח לחמאס במהלך 10 השנים האחרונות.



השותפות הפוליטית



השאלה המרכזית היא מידת הנכונות של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ושל ההנהגה החדשה של חמאס בראשות מחמוד עבאס לשתף פעולה ביישום הבנות קהיר ולחלק את עוגת השלטון.

חמאס לא ויתרה על שאיפותיה להשתלט גם על הגדה, היא רוצה לאמץ את המודל השלטוני של חזבאללה בלבנון מבלי לוותר על כוחה הצבאי.

מחמוד עבאס שומר את הקלפים צמוד לחזהו, הוא לא השיג שום הישג ממשי בפגישתו עם בהנשיא טראמפ בניו יורק, הוא נשא נאום חיוור בעצרת הכללית של האו"ם ועכשיו הוא יצטרך להחליט לאן פניו, בינתיים הוא לא הודיע על ביטול הסנקציות שנקט נגד רצועת עזה.

אין שום צעד מעשי שנקט בו עבאס מלבד פרסום ברכות על ההבנות בקהיר והודעה כי נציגות של הממשלה ותנועת פת"ח יבקרו בקרוב ברצועה.

הבעיה המרכזית היא חוסר אמון בין מחמוד עבאס להנהגת חמאס החדשה, ברקע ההבנות בקהיר עומדת על הפרק הדרישה של חמאס להשתלב באש"פ ובמועצה הלאומית הפלסטינית, מחמוד עבאס יודע כי אם יתקדם ביישום ההבנות היא יצטרך להסכים לתת לתנועת חמאס דריסת רגל משמעותית בתוך אש"פ, בתנועת פת"ח יש התנגדות עזה לכניסת חמאס לתוך אש"פ, חמאס איננה מוכנה לוותר על הדרישה, היא רוצה להשתלט על אש"פ מבפנים בדרכים "דמוקרטיות".





הכוח הצבאי של האופוזציה הפלסטינית



בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק הודיע מפורשות כי הנשק שבידי חמאס איננו נושא למשא ומתן וכי היא איננה מוכנה להתפרק מנשקה ולמסור אותו לרש"פ.

חמאס רוצה להמשיך ולהחזיק במנגנוני ביטחון הפנים שלה ברצועה, בזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם", בארסנל הרקטות הגדול ולהמשיך בפיתוח אמצעי לחימה וחפירת מנהרות.

גורמים בחמאס אומרים כי התנועה תהייה מוכנה למסור את נשקה רק אם יוקם צבא פלסטיני שבו ישתלבו כל הפלגים הפלסטינים ביחד עם נשקם, כזכור, עפ"י הסכמי אוסלו מותר לרש"פ להחזיק כוחות משטרה בלבד.

גם לפלגים פלסטינים אחרים ברצועת עזה יש נשק רב ורקטות, למשל, לארגון הגיהאד האסלאמי הנתמך בידי איראן שיש לו את הזרוע הצבאית הנקראת "סראיא אלקודס"(פלוגות ירושלים).

וקימיים עוד פלגים מזויינים, כמו "גדודי חללי אלאקצא" שמזוהה אידיאולוגית עם פת"ח ועוד ארגונים סלפים ג'יהאדיסטים קטנים המחזיקים אף הם בנשק וברקטות.

סיסמתו של מחמוד עבאס "רשות אחת-נשק אחד" לא יכולה להתקיים ברצועת עזה, ליו"ר הרש"פ אין כוח צבאי לאכוף בכוח את פירוק חמאס והפלגים הפלסטינים ברצועה מנשקם, לחמאס גם אין שום כוונה לאפשר למחמוד עבאס להעביר כוחות משטרה פלסטינית מיומנים משטח הגדה לרצועה.



התוכנית המדינית



חמאס והרש"פ יצטרכו להגיע להבנות על התוכנית המדינית שלהן במסגרת הפיוס מכיוון שממשל טראמפ אמור לפרסם עד סוף השנה את מתווה השלום החדש שלו ולהביא לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים.

תנועת חמאס לא מוכנה להכיר בישראל ולנהל מו"מ ישיר עמה, היא דוגלת בטרור וב"התנגדות" מזויינת עד לשחרור כל שטחי "פלסטין ההיסטורית", לעומת זאת, תנועת פת"ח הכירה בישראל במסגרת הסכמי אוסלו ותומכת במשא ומתן כדרך היחידה להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים בקווי 67.

ישראל וארה"ב אינן מוכנות כרגע למתווה פתרון 2 המדינות שפירושו המעשי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל, האם מחמוד עבאס יוותר על המצע המדיני של פת"ח ויאמץ את דרך "ההתנגדות" של חמאס?

בנאומו באו"ם הודיע מחמוד עבאס כי למרות הכל הוא משאיר את דלת המשא ומתן פתוחה בפני יוזמת השלום של הנשיא טראמפ-האם חמאס תסכים לכך?



סוגיית הפקידים



לאחר שתנועת חמאס השתלטה על רצועת עזה ב-2007 היא קלטה במשרדי הממשלה בעזה כ-40 אלף פקידים מקבלי משכורות שרובם הינם תומכי חמאס.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מסרב לשלב את את הפקידים האלה במנגנון הפקידותי של הרש"פ ולשלם את משכורותיהם.

במסגרת המגעים בעבר הציע מחמוד עבאס להקים ועדה שתבחן פרטנית את שמות הפקידים אך חמאס סירבה.

ברקע, קיימת הצעה פשרה שגיבשה שבדיה לפיה שליש מהפקידים יקלטו במנגנון הרש"פ, שליש יפוטר ושליש יוצא לפנסיה- האם מחמוד עבאס ותנועת חמאס יקבלו את הצעת הפשרה הזו?



סימנים רבים מעידים על רצון חלש של מחמוד עבאס ותנועת חמאס ליישם באמת את הבנות קהיר.

התחושה ברחוב הפלסטיני היא שמדובר בהצגה מתוקשרת של שני הצדדים שאינם רוצים להסתכסך עם מצרים המתווכת ומנסים להרוויח זמן ע"י העברת הכדור מצד אחד לצדו האחר של המגרש.

ייתכן ששני הצדדים ממתינים שישראל תוציא עבורם את הערמונים מהאש כדי שיוכלו להאשים אותה בטרפוד יישום הבנות קהיר, זהו הפתרון הכי נוח עבורם כדי שלא להצטייר כסרבני הפיוס.

באופן די מפתיע, הדרג המדיני ביטחוני בישראל שומר על שתיקה ולא השמיע עד כה את קולו בנושא הפיוס הפלסטיני, גורם דיפלומטי בכיר במצרים מסר לאתר החדשות "אלח'ליג' און ליין" ב-21 בספטמבר כי קיימות הבנות חשאיות בין ישראל, מצרים וארה"ב להשיג פיוס פלסטיני פנימי כדי לנטרל את סכנת הטרור מרצועת עזה ומשם להתקדם לחידוש המשא ומתן בין ישראל לבין הרש"פ, לידיעה הזו אין אישור ממקור אחר.

ישראל התנגדה בעבר בתקיפות לכל הסכם פיוס בין פת"ח לחמאס שנותן לחמאס חלק מעוגת השלטון בפרלמנט או בממשלה הפלסטינית.

תנועת חמאס נחשבת לארגון טרור בישראל ובממשל טראמפ ולכן סביר להניח כי ממשלת נתניהו והממשל האמריקני יתנגדו לכל הסכם שייכניס את חמאס למערכת השלטונית וקבלת ההחלטות של הרש"פ.

ההערכה בקרב גורמים בחמאס היא שברגע שההבנות החדשות שהושגו בקהיר ירקמו עור וגידים, ישראל תפעל להכשיל את יישום הסכם הפיוס ותאשים את הרש"פ בפני הקהילה הבינלאומית כי היא חברה פוליטית לארגון טרור.

בינתיים ישראל עוסקת במרץ בהקמת מכשול קרקעי גדול סביב רצועת עזה נגד המנהרות כשהנחת העבודה שלה היא מפוכחת וגורסת שבכל תרחיש אפשרי חמאס לא תתפרק מנשקה ותמשיך לחפור מנהרות לקראת סבב לחימה נוסף נגד ישראל.


יום חמישי, 21 בספטמבר 2017

עבאס מפחד לשבור את הכלים


בניגוד לתחזיות, נאומו של מחמוד עבאס באו"ם היה מלא זעם ותסכול אך כמעט ולא היה בו חדש.

יו"ר הרש"פ שב והזהיר כי יפרק את הרש"פ אך הסתייג מאלימות והבטיח להמתין לתוכנית השלום של טראמפ.





נאומו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס באו"ם שיקף נאמנה את מצבה של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה, היא מלאה זעם ותיסכול על המבוי הסתום בתהליך המדיני וסירובן של ישראל וארה"ב לאמץ את עיקרון פתרון 2 המדינות כמודל לשלום בין ישראל והפלסטינים.

מחמוד עבאס נשא את נאומו שנמשך 45 דקות לאחר פגישה עם הנשיא טראמפ, עפ"י גורמים פלסטינים בכירים,יו"ר הרש"פ לא שמע שום פרטים חדשים מהנשיא האמריקני על מתווה השלום החדש שהוא מגבש.

עבאס שמע רק הבטחות, "אתן את הלב והנשמה כדי להשיג שלום בין ישראל לפלסטינים, אני רוצה להשיג את העסקה הקשה מכולן" הדגיש טראמפ בפניו של יו"ר הרש"פ.

מחמוד עבאס ממשיך לשגר חצאי איומים ורמזים על קריסת התהליך המדיני אך נזהר "מלשבור סופית את הכלים" כל עוד ממשל טראמפ לא הציג את תוכנית השלום שהוא מגבש לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הזעם והתסכול בנאומו של עבאס התמקדו בנושא פתרון שתי המדינות, הוא גילה כי ביקש מראש הממשלה נתניהו להדגיש את מחוייבותו לפתרון שתי המדינות אך נתניהו סירב.

מחמוד עבאס השמיע איום מרומז ישן-חדש לפרק את הרש"פ ואמר" לא נהייה רשות ללא שלטון אך לא ננקוט טרור או אלימות נגד ישראל".

הוא קרא לאו"ם ולקהילה הבינלאומית לשים קץ למשטר "האפרטהייד" של ישראל בגדה והזהיר כי הרש"פ תצטרך לשנות את האסטרטגיה שלה בנושא השלום.

"פתרון שתי המדינות הינו היום בסכנה, איננו יכולים כפלסטינים לעמוד בחיבוק ידים..ייתכן שנמצא את עצמנו נאלצים לנקוט בצעדים או לחפש פתרונות חלופיים כדי לשמור על הקיום הלאומי שלנו" אמר עבאס.

בפעם הראשונה בנאומיו הזכיר מחמוד עבאס את "גבולות פלסטין ההיסטורית" ורמז לתוכנית החלוקה משנת 1947 ואמר: "אין לנו ברירה אלא להיאבק ולדרוש את מלוא הזכויות לכל תושבי פלסטין ההיסטורית".

האיום המרומז של מחמוד עבאס בנאומו על פירוק הרש"פ איננו חדש, הוא הושמע עשרות פעמים בעבר גם ע"י קודמו בתפקיד יאסר ערפאת.

למעשה, מחמוד עבאס הודה בנאומו שאין לו שום תשובות להתמודדות עם המדיניות של ישראל או ממשל טראמפ, הוא הקפיד להסתייג מדרך הטרור והאלימות אך לא הציע בנאומו ולו צעד ממשי אחד כיצד להשפיע על מדיניות ממשלת ישראל.

גם האופוזיציה הפלסטינית הבחינה כי אין שום חדש בנאומו של מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם, תנועת חמאס פרסמה הודעה כי נאומו מאשר למעשה את כישלון המשא ומתן עם ישראל והוא מלא בתחנונים לקהילה הבינלאומית להעניק לפלסטינים את זכויותיהם.היא מתחה ביקורת על הנאום שלא עשה הפרדה בין טרור לבין "ההתנגדות" הפלסטינית לכיבוש שהיא "לגיטימית".

האקדח שבו מאיים מחמוד עבאס לפרק את הרש"פ הוא אקדח ריק ללא כדורים, פירוק הרש"פ משמעו כי צה"ל ישוב וישתלט על שטחיA  בגדה ולפלסטינים תהייה ריבונות רק על שטחי רצועת עזה שממנה נסוגה ישראל לפני 12 שנים.

בדרך הזו, ייתן מחמוד עבאס במו ידיו לגיטימציה למדינה פלסטינית בשטח רצועה עזה בלבד, מדינה שהיא בעצם מדינה בשליטת חמאס, לא "פלסטין" של אש"פ אלא "חמסטאן".

מחמוד עבאס הקפיד להשאיר את דלת המשא ומתן פתוחה למרות הזעם והתסכול שלו, הוא חושש "לשבור את הכלים" כל עוד ממשל טראמפ לא פרסם את תוכנית השלום החדשה שהוא מגבש.

אין למחמוד עבאס שום אופציה מדינית אחרת, לכן הוא יכול רק להשמיע קולות זעם ומחאה,כדי להראות לבני עמו כי איננו מרים ידים וכדי להסיר את האחריות מעל כתפיו הוא עומד לכנס בקרוב את המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ)שהיא הפרלמנט של כל הפלסטינים בשטחים ובפזורה כדי לבחון מחדש את תהליך השלום ולקבל החלטות בנושא האסטרטגיה של הפלסטינים.

מחמוד עבאס הודיע לממשל טראמפ כי ימתין עד סוף השנה כדי לשמוע את פרטי תוכנית השלום החדשה, נאומו בעצרת הכללית של האו"ם מצביע על כך שהוא עדיין נותן צ'אנס לתהליך המדיני ולכן מגעי הפיוס שלו עם תנועת חמאס אינם יכולים להתעלם מאופציית המשא ומתן, זו היא למעשה האופציה היחידה שעומדת בפני הפלסטינים אלא אם תושבי הגדה ומזרח ירושלים יאמרו אחרת.

לכן, אם ישראל לא תעשה טעויות בתחום המדיני-ביטחוני שיביאו להתססת השטחים,שני הצדדים יצטרכו להמתין בסבלנות לתוכנית השלום האמריקנית כדי לנסות ולהתקדם בתחום המדיני.




יום רביעי, 20 בספטמבר 2017

חמאס מאמצת את מודל חזבאללה בלבנון.


תנועת חמאס הסכימה לפיוס עם הרש"פ אך איננה מוכנה לפרק את כוחה הצבאית ותמשיך לשלוט בפועל ברצועת עזה.

זהו הזמן שישראל וארה"ב צריכות לדרוש את פירוז הרצועה מנשק כתנאי ליישום הפיוס הפלסטיני.





השתיקה של הדרג המדיני והביטחוני בימים האחרונים ביחס להתפתחויות המפתיעות במגעי הפיוס בין פת"ח לחמאס בתיווך מצרי היא מוזרה, במיחוד נוכח הידיעות שמופצות באמצעי התקשורת הערביים כי הנשיא טראמפ נתן "אור ירוק" למצרים ולרש"פ לקדם את הפיוס ולהשלימו לצורך יצירת עמדה פלסטינית משותפת לקראת חידוש המשא ומתן עם ישראל.

בעבר התנגדה ישראל באופן נחרץ לכל שיתוף פעולה שלטוני בין הרש"פ לחמאס שהינה ארגון טרור, האם היא נזהרת הפעם ושומרת על שתיקה מתוך הערכה שבכל מקרה הפיוס בין חמאס לפת"ח לא ייצא לפועל והינו בגדר דיבורים בלבד?

כדאי בכל זאת לשים לב להתפתחויות  בכל הקשור לרצועת עזה, תנועת חמאס עושה קולות רמים כי היא מוכנה להעביר את סמכויות השלטון ברצועה לרש"פ אולם למעשה היא מתכננת להמשיך ולשלוט בפועל ברצועה.

בכיר חמאס ד"ר אחמד יוסף, שהיה היועץ הפליטי של אסמעיל הניה, גילה בראיון שהעניק ב-20 בספטמבר לעיתון "אלקודס" המזרח ירושלמי את הכוונות האמיתיות של חמאס במהלך הפיוס הנוכחי.

"חמאס מוכנה ללכת רחוק כדי להגיע לפיוס, היא תמסור כל דבר לממשלה הפלסטינית ברמאללה, מלבד את נושא הביטחון ברצועה, חמאס לא תוותר על כך, היא גם תמשיך  לשלוט ביטחונית על מעברי הגבול ועל אזור החיץ בגבול הרצועה עם מצרים באורך 14 ק"מ" הדגיש יוסף.

עפ"י גורמים בחמאס, ההנהגה החדשה של התנועה רואה במודל השלטוני של חזבאללה בלבנון מודל ראוי לחיקוי וליישום ברצועת עזה, זו הייתה גם הסיבה שיחיא סינוואר יזם בשם הזרוע הצבאית של חמאס, לפני כחודש, הצעה ליצירת "ואקום" שלטוני ברצועה בעוד שחמאס תמשיך לשמור על מצב ביטחון הפנים ולא תפרק את מנגנוני הביטחון שלה ואת הזרוע הצבאית.

המודל  השלטוני של חזבאללה בלבנון הצליח, הארגון איננו רוצה להיות אחראי על ניהול ההיבטים האזרחיים של המדינה הלבנונית, בצד הארגון הצבאי הוא הקים מפלגה פוליטית שמתמודדת בבחירות לפרלמנט הלבנוני, יש לו עשרות נציגים נבחרים בפרלמנט וגם שרים בממשלת לבנון, למעשה הכוח הצבאי של חזבאללה הוא הגורם הקובע בלבנון.

חזבאללה הצליח גם להסתנן במשך הזמן לצבא לבנון הרשמי ולמנגנוני ביטחון נוספים והפך לגוף ממסדי, המדיניות הלבנונית הרשמית כמעט זהה למדיניות של חזבאללה.

זהו המודל שאותו רוצה תנועת חמאס ליישם ברצועת עזה תחת הכותרת של "פיוס לאומי" פלסטיני.

מחמוד עבאס מבין זאת היטב והוא יעשה הכל למנוע זאת תוך כדי תנועה, בינתיים מה שחשוב לו הוא להשיג קודם כל הישג פוליטי חשוב, כיו"ר אש"פ שמייצג את כל הפלסטינים, והוא להצטייר כמי שאיחד מחדש את הפלסטינים לאחר 10 שנים קשות של פיצול בין הגדה לרצועה.

הוא רוצה למנוע מחמאס לקבל את הקרדיט בקרב הציבור כמי שיזמה והביאה לאחדות לאומית פלסטינית.

ההנהגה החדשה של חמאס איננה רוצה להיות האחראית על פתרון הבעיות האזרחיות של הרצועה, מצוקת החשמל והמים, האבטלה , המצב ההומניטארי הקשה, שיקום הרצועה מנזקי מבצע "צוק איתן" וכדומה.

בכיריה רוצים להינות ממנעמי השלטון בפועל, ללא אחריות על הבעיות האזרחיות כשם ממשיכים לשאת את סמל "ההתנגדות" (מוקאוומה) ולהחזיק בנשק ובמנגנוני הביטחון כדי להרתיע את הרש"פ וישראל.

לכן, חמאס הסכימה להקציב במסגרת ההבנות שהושגו עם המודיעין המצרי, 3 חודשים בלבד לממשלתו של ראמי חמדאללה לשלוט ברצועה, אחריה תוקם מייד ממשלת אחדות לאומית של כל הפלגים ולחמאס יהיו גם שרים בממשלה.

במקביל יחלו הההכנות לבחינות מוניציפאליות בגדה וברצועה ובחירות לפרלמנט ולנשיאות שחמאס תוכל להשתתף בהן (בניגוד להסכם אוסלו האוסר על מפלגה התומכת בטרור להשתתף בבחירות).

חמאס תמשיך לשמור את מנגנוני הביטחון שלה ברצועה ואת הזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם" על כל ארסנל הנשק שלה, היא תמשיך לייצר רקטות ואמצעי לחימה ולחפור מנהרות למרות העברת השלטון האזרחי לרש"פ.

חמאס עומדת למעשה לרוקן מתוכן את האמרה שקבע מחמוד עבאס"רשות אחת-נשק אחד" בהתייחסו לפיוס ולאחדות הפלסטינית.

בהנהגת חמאס מקווים שהמודל השלטוני החדש ברצועת עזה יקבל לגיטימציה בינלאומית והיא תוכל גם במקביל לשמור על קשריה עם איראן התומכת בה בכסף ובנשק.

בכירים בחמאס אומרים כי היא לעולם לא תוותר על השליטה ברצועת עזה, להיפך, היא שואפת ופועלת לשלוט גם בגדה ובמזרח ירושלים.

הקמת ישות אסלאמית עצמאית ע"י חמאס ברצועת עזה משנת 2007 ועד היום נחשבת להישג היסטורי של תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האם של חמאס.

האם ממשל טראמפ וישראל ישלימו עם המודל הזה? האם מחמוד עבאס ידרוש בשלב כלשהו מחמאס למסור לו את נשקה, בתנועת פת"ח נשמעות כבר עתה קריאות למחמוד עבאס להעמיד כתנאי לפיוס את מסירת הנשק של חמאס לידי הרש"פ.

זהו הזמן שישראל וארה"ב צריכות להעלות מחדש את הדרישה לפירוז רצועת עזה מנשק לקראת השגת פיוס והקמת ממשלת אחדות ברצועה.

אחרת, חמאס תמשיך להתעצם צבאית ברצועה בחסות השלטון האזרחי של חמאס ותהפוך ל"פצצת זמן" בדיוק כמו ארגון חזבאללה בלבנון, שני הארגונים לא מייצרים עשרות אלפי רקטות וטילים כדי שיחלידו על המדפים.

יום שלישי, 19 בספטמבר 2017

המפגש הפומבי בין הנשיא א-סיסי לרוה"מ נתניהו


הנשיא המצרי מעודד מהצלחת התיווך בין פת"ח לחמאס ונותן ביטוי פומבי חשוב לקשריו עם ישראל.

הנשיא א-סיסי מחזיר בגדול את מצרים לתפקיד המתווך האזורי, פגישתו עם נתניהו תעודד מדינות ערביות נוספות לנורמליזציה עם ישראל.







המפגש הפומבי בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא המצרי א-סיסי בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"ם הינו חשוב מאוד, נשיא מצרים מפגין ביטחון עצמי רב, הוא אינו חושש עוד מביקורת בעולם הערבי או בזירה הפלסטינית ונפגש לראשונה עם ראש ממשלת ישראל לעיני המצלמות לאחר שסיים שלוש שנים כנשיא הנבחר של מצרים.

הנשיא א-סיסי הגיע לניו יורק כשהוא נישא על גל ההצלחה במאמצי התיווך של המודיעין המצרי בין פת"ח לחמאס שעשוי להביא לפיוס בין שתי התנועות, לפני הפגישה עם ראש הממשלה נתניהו הוא נפגש עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס כדי להתעדכן במצב הניסיונות לחדש את המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים בחסות אמריקנית.

הנשיא המצרי נפגש כבר בחשאי כמה פעמים עם ראש הממשלה נתניהו, בין ישראל למצרים יש שיפור ביחסים מאז עלייתו של א-סיסי לשלטון בעיקור בתחום שיתוף הפעולה הביטחוני, באחרונה חזר לקהיר השגריר הישראלי דוד גוברין לאחר שנאלץ לעזוב אותה לתקופה של 8 חודשים בגלל המצב הביטחוני.

בפגישה עם ראש הממשלה הביע הנשיא המצרי רצון להיות מעורב במאמצים לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים ולסייע לקידום תהליך המדיני.

פריצת הדרך שהצליח הנשיא המצרי להשיג ביחסים בין פת"ח לחמאס מחזקת את מעמדו בממשל טראמפ, הנשיא האמריקני זקוק לכל עזרה אפשרית ממנהיגים ערבים מתונים לקדם את "עסקת המאה" שלו ובעיקר לשכנע את הפלסטינים להתקדם במתווה שהוא מגבש.

המודיעין המצרי הוכיח כי יש לו יכולת שכנוע והשפעה על פת"ח וחמאס וזה בהחלט יכול לסייע לממשל טראמפ.

התוכנית המצרית היא ברורה, הסדרת היחסים בין פת"ח לחמאס לקראת חידוש המשא ומתן המדיני עם ישראל ובמקביל מאמץ להביא להסרת המצור הישראלי מעל רצועת עזה.

מצרים שואפת לתווך בין ישראל לחמאס להשגת הסכם רגיעה ארוך טווח ברצועת עזה לתקופה של 10-15 שנים, עפ"י התוכנית המצרית, ישראל תסיר את המצור ותאפשר הקמת נמל ימי בתמורה להפסקת פעילות הטרור מרצועת עזה.

מצרים כבר תיווכה בעבר בין ישראל לחמאס, היא הייתה השושבין של "עסקת שליט" ב-2011 וגם המתווך הראשי להשגת הסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס בתום מבצע "צוק איתן" ב-2014.

כיום מתווך המודיעין המצרי בין ישראל לחמאס בנושא החזרת השבויים והנעדרים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.

השגת רגיעה ארוכת טווח בגבול ישראל- רצועת עזה היא אינטרס ביטחוני חשוב למצרים מכיוון שהרצועה נחשבת ל "חצר האחורית" בתפיסת הביטחון הלאומי המצרי.

מצב של חוסר יציבות ברצועה משפיע גם על מצב הביטחון במצרים וגם על יציבות השלטון המצרי.

הנשיא מצרים א-סיסי בחר להבליט את פגישתו עם ראש הממשלה נתניהו כדי להציג את הצלחת הדיפלומטיה המצרית שהוא מוביל.

הנשיא המצרי רוצה להדגיש את תפקידה החשוב של מצרים כשחקן אזורי הפועל להשגת שלום וביטחון, מצרים הינה חברה במועצת הביטחון של האו"ם ובמועצת השלום והביטחון של אפריקה.

הנשיא א-סיסי אמור להיפגש במהלך שהותו בניו יורק עם הנשיא טראמפ ועם עוד מקבלי החלטות חשובים בממשל ונציגי חברות אמריקניות גדולות כדי  לקדם את נושא הכלכלה המצרית.

ברור כי הפעילות המדינית המוצלחת של הנשיא המצרי מחזקת את מעמדו בתוך מצרים עצמה, מערכת הבחירות לנשיאות המצרית כבר החלה ובעוד האופוזיציה המצרית פועלת במרץ להקים גוש פוליטי גדול שיכלול כמה מפלגות ויתמודד נגד הנשיא א-סיסי בתיאום עם "האחים המוסלמים" , פועלים תומכיו של הנשיא המצרי לשנות את החוקה כדי להאריך את כהונתו של א-סיסי ללא בחירות.

פריצת הדרך שהשיגה מצרים ביחסי פת"ח וחמאס מחלישה את קטאר, טורקיה ואיראן, יריבותיה של מצרים שיש להן קשרים הדוקים עם תנועת חמאס.

הנשיא א-סיסי מבקש להפחית את מעורבותן ברצועת עזה ולהגדיל את המעורבות של מצרים ושל איחוד האמירויות (מאע"מ).

פגישתו של הנשיא א-סיסי עם ראש הממשלה נתניהו מחזקת גם את מעמדו של מוחמד דחלאן.

ברור שלישראל יש גם כן השפעה על קרב הירושה ברש"פ, מוחמד דחלאן הינו המועמד של הנשיא המצרי לתפקיד יו"ר הרש"פ הבא וכל מהלך שמחזק את הנשיא א-סיסי מחזק מטבע הדברים גם את מעמדו של מוחמד דחלאן.

נשיא מצרים נותן פומבי ליחסיו עם ראש ממשלת ישראל והדבר מעיד על כך שהוא צפוי להגביר את פעילותו המדינית האזורית והבינלאומית מבלי שהוא מנסה להסתיר את הסכם השלום והיחסים עם ישראל, זוהי התפתחות חשובה שיש לעודדה והיא עשוייה לדחוף מדינות ערביות נוספות, שיש להן יחסים חשאיים עם ישראל, לצאת בגלוי ולקדם את תהליך הנורמליזציה עם ישראל גם בטרם הושג הסכם שלום בינה לבין הפלסטינים.


ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר