יום חמישי, 29 בספטמבר 2016

השתתפות מחמוד עבאס בהלווית פרס


החלטתו של יו"ר הרש"פ להשתתף בהלווית נשיא המדינה ז"ל למרות התנגדות האופוזיציה הפלסטינית נועדה לשגר מסר לעם בישראל.

מחמוד עבאס קיבל החלטה פוליטית קשה מבחינתו בניגוד לחברי הכנסת הערביים שנהגו באופורטיוניזם מכוער.




יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הפתיע לטובה, אפשר לכתוב  עליו הרבה ביקורת רעה על יחסו לתהליך המדיני עם ישראל ועל יחסו לעם היהודי ולמדינת ישראל, החל מהדוקטורט שלו על הכחשת השואה ועד להתחמקותו ממשא ומתן ישיר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וחוסר רצונו לקבל החלטות  היסטוריות אמיצות למען השלום, אבל בהשוואה לחברי הכנסת הערביים המאוגדים ב"רשימה המשותפת" הרי שהוא יצא צדיק.

ההתנהגות של חברי הכנסת הערביים שבראשם עומד איימן עודה "המתון" כביכול היא מחפירה, בלתי אנושית ובלתי מוסרית.

הרי שמעון פרס ז"ל נבחר לפחות לכמה מתפקידיו הציבוריים על ידי חלק מהאזרחים הערביים בישראל המהווים 20 אחוזים במדינה, זה לא מפריע לחברי הכנסת הערביים להתעלם מהם  ולהציג עמדה קיצונית יותר ממחמוד עבאס עצמו שאותו הם בדרך כלל מציגים כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני.

חברי הכנסת האלה, המתיימרים במשך שנים רבות להיות "הגשר לשלום" בין ישראל לעם הפלסטיני, הינם צבועים ואופורטיוניסטים בלשון המעטה,בסופו של דבר יגיעו להלוויתו של שמעון פרס ז"ל משלחות ערביות מהרש"פ, מצרים וירדן, אותם זה לא מעניין, הם עוקפים את מחמוד עבאס מימין כדי "לעשות שריר", לתקוע למדינת ישראל אצבע בעין ביום אבלה ולהראות לאזרחי ישראל הערבים כי הם אינם חלק מהאבל הלאומי הישראלי, הם מדירים את עצמם במודע מההוויה הישראלית כדי להימנע מביקורת ולזכות במחיאות כפיים מהגורמים הקיצוניים.

בהתנהגותם הנלוזה הם גורמים נזק לערביי ישראל המתונים שלהערכתי גם לא בחרו בהם לכנסת אלא הצביעו עבור המפלגות היהודיות.

בושה וחרפה להם ולראש הרשימה איימן עודה המשווה את עצמו בכל הזדמנות למנהיג נלסון מנדלה.

מחמוד עבאס החליט להשתתף בהלוויתו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל בראש משלחת פלסטינית למרות האזהרות של כמה מיועציו.

את הביטוי להתלבטות של מחמוד עבאס נתן ג'מאל טיראווי, חבר המועצה המחוקקת מטעם פת"ח שאמר כי "השתתפותו של מחמוד עבאס בהלוויתו של מחמוד עבאס היא סכנה גדולה שתגרום לתגובות פלסטיניות נזעמות לאור המדיניות של ממשלת הכיבוש הישראלית התוקפנית".

ואכן התגובות הנזעמות לא איחרו להגיע, מי שהוביל אותן הייתה כצפוי תנועת חמאס.

בהודעה שפרסמה חמאס נכתב כי החלטתו של מחמוד עבאס להשתתף בהלוויתו של פרס "היא זלזול בדמם של השהידים והסבל של העם הפלסטיני".

"העם הפלסטיני חש בנוח עם מותו של שמעון פרס "הפושע" שביצע מעשי טבח נפשעים בעם הפלסטיני ובראשם הטבח בכפר קנא", נכתב בהודעה.

גם כאיד אלע'ול, חבר הועדה המרכזית של ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע) תיאר את החלטתו של מחמוד עבאס להשתתף בהלוויתו של פרס כ "ענין מצער הרחוק מן האנושיות".

הוא תיאר את שמעון פרס כמנהיג שידיו מגואלות בדם של הפלסטינים והערבים בטבח בכפר קנא שאי אפשר לשכוח אותו.

מחמד אבו נצירה, חבר הודעה המרכזית של הועדות העממיות ברצועת עזה אמר כי " המשתתפים בהלווית הפושע הטרוריסט שמעון פרס הם שותפים במעשי הטבח ההיסטורים הנפשעים נגד העם הפלסטיני והאומה הערבית".

פלגי האופוזיציה הפלסטינית ניסו בשעות האחרונות להניא את מחמוד עבאס מהחלטתו ודרשו ממנו שלא להתייצב בהלוויתו של שמעון פרס ז"ל.

התגובה של חמאס איננה מפתיעה, מדובר בתנועת טרור השואפת להשמיד את מדינת ישראל שהאמנה שלה שנכתבה ב1987 והיא בתוקף עד היום מגדירה את היהודים כ "צאצאי הקופים והחזירים".

אין ספק שהיא תנצל את השתתפותו של מחמוד עבאס בהלוויה כדי לנגח את הרש"פ והעומד בראשה.

מחמוד עבאס מודע לכך, הוא קיבל החלטה פוליטית אמיצה שלהערכתו משרתת את האינטרסים של העם הפלסטיני.

מחמוד עבאס לא צפוי להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ההלוויה או אחריה אך אין ספק שהשתתפותו תשפיע על דעת הקהל הישראלית והבינלאומית  והוא יצטייר כמי שעשה את המחווה האנושית הנדרשת בשם העם הפלסטיני וכיבד את זכרו של מנהיג ישראלי חשוב שהוביל את תהליך השלום עם הפלסטינים.

המסר של מחמוד עבאס מכוון בעיקר אל העם בישראל, אין לו ציפיות מההנהגה הישראלית בראשות בנימין נתניהו, הוא מקווה שהשתתפותו בהלוויתו של שמעון פרס תיצרב בתודעה הישראלית כמחווה אנושית של ההנהגה הפלסטינית בראשותו המצביעה כי עדיין קיים סיכוי לשלום.

בכך הוא מקשה על כל מבקריו בישראל, הוא צפוי למתקפה קשה מהאופוזיציה הפלסטינית אך להערכתו המהלך שלו שווה את המחיר הפוליטי ששילם ועוד ישלם.


השנאה לשמעון פרס ולישראל


ההתייחסות הפלסטינית והערבית למותו של שמעון פרס ז"ל משקפת את עוצמת השנאה למדינת ישראל.

מנהיגי הפלסטינים ומדינות ערב חוששים מתגובת הרחוב שהשנאה בו כלפי ישראל ומנהיגיה היא עזה.


נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס הלך לעולמו בתאריך שבו מציינים בשטחים ובמדינות ערב את מותו של נשיא מצרים לשעבר גמאל עבד אלנאצר ואת פרוץ "אינתיפאדת אל-אקצא" בשנת 2000.
השנאה לישראל ושמעון פרס ז"ל באה לידי ביטוי בהפגנה גדולה שהייתה אתמול ברצועת עזה לציון מלאת 16 שנים לאינתיפאדה השניה.
בהפגנה השתתפו נציגים של תנועת חמאס ושל שאר הפלגים הפלסטינים החברים באש"פ שקראו  להמשיך באינתיפאדה הנוכחית ולשמור עליה כ "אופציה אסטרטגית".
ח'אלד אבו הלאל, ראש תנועת "אל-אחראר" אמר  כי "מותו של שמעון פרס הוא המסמר האחרון בארון המתים של הכיבוש ונוכחותו באדמות הפלסטיניות".
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שיגר למשפחתו של שמעון פרס איגרת תנחומים קצרה ויבשה שבה הוא הביע את צערו וכתב כי "פרס נשקיע מאמצים רבים בהגעה לשלום מאז הסכמי אוסלו ועד יומו האחרון".
אישים בכירים אחרים ברש"פ, כמו למשל אחמד קריע (אבו עלא) חבר הועדה המרכזית של פת"ח שהיה אדריכל הסכם אוסלו, שמרו על שתיקה רועמת, הם התחמקו מלהשיב לפניות של עיתונאים בקשר לפטירתו של שמעון פרס ז"ל.
לפני כעשרה ימים הביע אחמד קריע בראיון עיתונאי את תמיכתו בביטולם של הסכמי אוסלו.
מותו של שמעון פרס ז"ל התקבל בפרץ של שנאה ברשתות החברתיות בעולם הערבי, הוא תואר בהן ע"י הגולשים והמצייצים במילים "טרוריסט", "רוצח", "פושע" ו"קונספירטור נגד הזכויות של הערבים".
אמצעי התקשורת בלבנון תיארו את שמעון פרס כאחראי לטבח בכפר קאנא ב1996,באמצעי תקשורת ערבים אחרים הוא תואר כ"אבי תוכנית הגרעין הישראלית" ומי ש"הניח את אבן היסוד למפעל ההתנחלויות של ישראל בשטחים".
בחלק מהדברים שפורסמו ברשתות האלה תוארה העובדה ששמעון פרס קיבל את פרס נובל לשלום כ"ביטוי לצביעות של מדינות המערב".
גם מדינות ערב המתונות, כמו מצרים וירדן שיש להן הסכמי שלום עם ישראל,שמרו על שתיקה, שום מילה רשמית של תנחומים מנשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי או מעבדאללה מלך ירדן.
העיתון "אלערבי אלג'דיד" היוצא לאור בלונדון דיווח ב-28 בספטמבר כי  נשיא מצרים א-סיסי שיגר לישראל אגרת תנחומים וכי שר החוץ הרשמי סאמח שוכרי ייצג את מצרים בהלוויתו של שמעון פרס, אולם אין שום אישור רשמי לידיעה הזו.
כל ההתבטאויות בישראל ובעולם הערבי על זרמים קרקעיים במדינות ערב המתונות והתקרבות חסרת תקדים לישראל מאחורי הקלעים, לא באו לידי ביטוי בהזדמנות שנוצרה לנחם את משפחת פרס וממשלת ישראל על מותו של מנהיג ישראלי שפעל למען השלום עם הפלסטינים ומדינות ערב.
השנאה לישראל בקרב הפלסטינים ומדינות ערב היא עזה ויוקדת, המשטרים והשליטים הערביים של המדינות המתונות אולי לא מייצגים אותה אך העמים מביעים אותה בעוצמה כפי שבא לידי ביטוי בהתייחסות למותו של שמעון פרס ז"ל.
נראה כי מנהיגי הפלסטינים ומדינות ערב המתונות חוששים מהתגובות של הרחוב הערבי לכול מחווה אנושית כלפי משפחת פרס או העם בישראל, הפגישות הגלויות והחשאיות של שמעון פרס ז"ל עם ההנהגה הפלסטינית ומנהיגי ערב נעלמו כלא היו, מה שמעניין אותם הוא לשמור על שקט ברחוב ולהימנע מביקורת שעלולה להתסיס את דעת הקהל נגדם, מלבד מחמוד עבאס שום מנהיג ערבי לא פרסם אפילו הודעת תנחומים על מותו של שמעון פרס.
מבחינת הפלסטינים והערבים הסכם אוסלו מת מזמן, עכשיו מת עמו גם מי שהוביל אותו מהצד הישראלי.
ההתנהגות  של שליטי מדינות ערב שעימן יש לישראל הסכמי שלום כלפי מותו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל  היא בלתי אנושית ובלתי מוסרית אבל היא מהווה תמרור אזהרה לגבי היחס לישראל במרחב, למדינות ערב המתונות יש עכשיו אינטרס להתקרב לישראל בגלל חששן מאיראן לאחר שנחתם הסכם הגרעין אך אין פירוש הדבר שנורמליזציה עם ישראל עומדת בפתח.
אפילו במקרה אנושי כזה שמנהיג ישראלי שהיה מזוהה יותר מכל מנהיג אחר עם השלום, ואף קיבל הכרה בינלאומית לכך בדמות פרס נובל לשלום, הולך לעולמו, לא משפיעה על מנהיגי ערבים כמו הנשיא א-סיסי והמלך עבדאללה להעיז ולעשות את המחווה האנושית המינימלית ולנחם את משפחתו ואת ממשלת ישראל באופן פומבי.
העולם הערבי עוקב עכשיו מי מהפלסטינים וממדינות ערב יגיע כדי להשתתף בהלוויתו של שמעון פרס ז"ל, מי שיעשה זאת צפוי  לגל של ביקורת ברחוב ובתקשורת הערביים.


יום שלישי, 27 בספטמבר 2016

סימנים לערעור היציבות במצרים?


הנשיא המצרי א-סיסי מאיים להפעיל את הצבא המצרי כדי להרתיע את האופוזיציה מלארגן הפגנות המוניות נגד המשטר.

במצרים גוברת המחאה החברתית על רקע המצב הכלכלי הקשה, עליות המחירים, העוני והאבטלה.





עפ"י מקורות פלסטינים ברצועת עזה, בימים האחרונים מפיצים פעילים של תנועת חמאס שמועות כי צפויה במצרים בקרוב הפיכה נגד משטרו של הנשיא עבד אלפתאח א-סיסי.

הידיעה הזו מצטרפת לחרושת השמועות שמפיצים בימים האחרונים מנהיגי "האחים המוסלמים" במצרים ועמיתיהם הגולים בטורקיה ובקטאר, כי המצב במצרים איננו בטוח מהבחינה הביטחונית וקשה מאוד מהבחינה הכלכלית וכי תושבי מצרים נאנקים תחת עולו של הנשיא א-סיסי בדיוק כמו אזרחי סוריה הסובלים קשות ממשטרו של הנשיא בשאר אסד.

כדי להלהיט את האווירה, פעילי " האחים המוסלמים" מנצלים את האירוע הטרגי של טביעת ספינה, לפני כמה ימים, בסמוך לאזור רשיד על חוף הים התיכון שעליה היו כ400 צעירים שניסו להגר באורח בלתי חוקי לאיטליה, כ170 מהם ניספו באסון.

לטענתם, צעירים רבים רוצים להימלט ממצרים תוך סיכון חייהם, הם אינם רואים תקווה ועתיד בגלל הבעיות הכלכליות הקשות ותופעת הטרור.

בתגובה טוענים שלטונות מצרים כי הם נלחמים בתופעת ההגירה הבלתי חוקית שהתגברה לאחרונה ולאחר שיסתיים תהליך החקיקה, אף יוטלו עונשים כבדים על כל מי שעוסק בכך.

לדבריהם, בתופעה מעורבות קבוצות שונות של ארגוני פשע במדינות בים התיכון הגובות סכומי עתק מצעירים הרוצים להגר לחו"ל.

הנשיא המצרי מודאג מאוד מניסיונות "האחים המוסלמים" לערער את היציבות שהשיג במדינה לאחר שנתיים של שלטון כנשיא נבחר, עפ"י גורמי המודיעין המצרי ישנן ניסיונות של האופוזיציה המצרית לארגן הפגנות המוניות ברחובות ובכיכרות נגד השלטון.

לכן, ניצל הנשיא המצרי את ביקורו באלכסנדריה כדי להעביר מסר תקיף וחסר תקדים לגורמים האסלאמיים בארצו תוך איום בהפעלת הצבא המצרי נגדם.

בנאום שנשא  ב-24  בספטמבר הוא הפגין נחישות להתמודד עם הפרות סדר והפגנות אפשריות ואמר: "אף אחד לא יכול לפגוע במדינה, יש לנו תוכנית לפרוס את הכוחות המזויינים בתוך שש שעות כדי להגן על המדינה".

הנשיא המצרי הגדיר גם את הניסיונות של "האחים המוסלמים" להוציא אנשים אל הרחובות כדי להפגין נגד השלטון במילה "טרור".

"הטרור איננו רק נשיאת נשק אלא גם דברי שקר שנאמרים בין האנשים" הסביר א-סיסי, "אם המדינה המצרית תהיה בסכנה היא לא תועיל לנו ולאחרים, אף אחד לא סבור שאנו נעזוב אותה".



מצב כלכלי קשה



מצרים סובלת ממשבר כלכלי עמוק, תיירותהאינפלציה גבוהה ויש עלייה במחירים, שיעור האינפלציה השנתי מגיע ל 16.4 אחוזים, השיעור הגבוה ביותר מאז 2008.

המצב החריף באחרונה בעקבות הפיחות בשער הלירה המצרית מול הדולר.

הכלכלה המצרית נחלשה בשנה האחרונה בגלל הנזק הכבד שנגרם לענף התיירות בעקבות הפיגוע במטוס המצרי בשמי סיני שבוצע ע"י פעילי דאע"ש.

ישנה גם ירידה ביצוא ובהשקעות, כל זה משפיע על מחירי המוצרים הבסיסיים ומקשה על האזרחים בחיי היום יום.

הנשיא א-סיסי מבטיח להוריד את המחירים בתוך חודשיים ימים והודיע כי הממשלה המצרית תיישם בקרוב תוכניות להשתלט  על האינפלציה ולהוריד את המחירים ללא קשר לשער הדולר.



לאן פני הדברים?



נאומו התקיף של הנשיא א-סיסי שבו איים למעשה על האופוזיציה להפעיל את הצבא במקרה שההמונים ייצאו להפגין ברחובות בסגנון תופעת "האביב הערבי" מעיד על חששותיו מהמצב הביטחוני, למעשה הוא שיגר מסר האומר "אני זה הצבא והצבא זה אני".

עפ"י מקורות מצריים, הנשיא א-סיסי התייעץ עם צמרת הצבא לפני שאמר את הדברים, אולם ,על הנשיא המצרי לזכור כי בשנת 2011, בתקופת קודמו הנשיא חוסני מובארכ, הצבא ויתר על התמיכה בנשיא ולא התעמת עם ההמונים שהפגינו ברחובות ובכיכרות.

גל התייקרויות המחירים בהחלט עלול לעורר יציאה לרחובות בדומה ל "מהומות הלחם" שהיו בירדן, האופוזיציה מתייחסת לדבריו א-סיסי כניסיון להפחיד את ההמונים מלצאת להפגנות.

המשימה העיקרית והמיידית של הנשיא המצרי היא להרגיע את הרוחות, להימנע מהטלת מיסים חדשים ולהוריד את המחירים.

 אם לא יעשה זאת בזמן, מצרים עלולה להיקלע לגל של מחמאה חברתית שעלול להתגלגל כמו כדור שלג, לצבור תאוצה ולסכן את המשטר המצרי.

הצבא המצרי ער להלכי הרוח ברחוב המצרי ובדרך כלל הוא נוקט מדיניות זהירה מאוד, האם הוא יתייצב בשעת חירום לצדו של הנשיא א-סיסי?

אין תשובה ברורה לשאלה הזו, מה שברור הוא שהנשיא המצרי צריך לעשות הכול כדי שלא להזדקק לעזרת הצבא ולהעמידו במבחן.

ההצהרות של הנשיא המצרי מצביעות על כך שהוא הפנים את הסכנות הנובעות מהמצב הכלכלי-חברתי וכי הוא מתכוון לפעול בעניין, נצטרך להמתין ולראות כיצד הוא מטפל במצב המורכב שנוצר שנתיים לאחר עלייתו לשלטון.






יום שני, 26 בספטמבר 2016

חשבון הנפש של ח'אלד משעל


מנהיג חמאס ח'אלד משעל מודה כי תנועתו טעתה בגישתה לפת"ח והיא מתקשה בשליטה ברצועת עזה לבדה .

בשטחים מתייחסים לדבריו כספין תקשורתי שנועד לשרתו לקראת סיום תפקידו בקרוב.



ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, כבר מריח את סוף כהונתו לאחר שעמד בראש התנועה במשך כעשרים שנה והוא מרשה לעצמו להתבטא בחופשיות ואף למתוח ביקורת על התנועה שבראשה הוא עומד.

בהופעה בכינוס שארגן מרכז "אל-ג'זירה" למחקרים  בדוחא ב-24 בספטמבר תחת הכותרת "השינויים בתנועות האיסלאמיות" כשלצדו יושב סגנו אסמעיל הניה, מי שמוזכר בתקשורת הערבית כיורשו האפשרי, התייחס ח'אלד משעל לשורה של נושאים ואישר כי אכן אין בכוונתו להתמודד על ראשות התנועה בבחירות הפנימיות שיהיו בסוף השנה.

משעל התייחס לעימות בין השיעה לסונה שפרץ בעקבות תופעת "האביב הערבי" והדגיש כי עמדת תנועתו שהושפעה אף היא מהתופעה  היא לא להתערב בסכסוכים האזוריים, "אנחנו תומכים בעמים ויציבות האומה הערבית" אמר משעל כשהוא מנסה להסביר בכך מדוע תנועתו סירבה לתמוך בנשיא בשאר אסד וכתוצאה מכך הגיעה לעימות מדיני עם איראן.

ח'אלד משעל התייחס גם לכוחה הצבאי של תנועת חמאס ברצועת עזה ואמר: " יש לנו היום כפליים נשק ממה שהיה לנו במהלך המלחמה האחרונה עם ישראל ("צוק איתן") למרות שאנו נתונים במצור, אנחנו תנועת שחרור והתנגדות, אם אנו מוצאים בן ברית אנו מתחזקים באמצעותו ואם לא אנו מייצרים את הנשק בעצמנו".

הוא התרברב והוסיף "מדינות ערב שאבו השראה מתנועת חמאס בכל הקשור להתנגדות".

דבריו של משעל מצביעים על סתירה פנימית חזקה, אם אכן תנועת חמאס היא "תנועת שחרור" כיצד הוא מסביר את הקשר ההדוק שלה לתנועת "האחים המוסלמים" העולמית?

הרי באמנת החמאס מ1987 שהיא בתוקף עד היום נכתב במפורש כי חמאס הינה חלק מתנועת "האחים המוסלמים".

משעל התעלם בדבריו מכך שהקשר ההדוק של חמאס לתנועת "האחים המוסלמים" במצרים, המעורבות שלה בטרור והקשר שלה עם דאע"ש בצפון סיני הם שהעכירו את יחסי חמאס עם שלטונו של הנשיא א-סיסי ואת המחיר משלמים עד היום תושבי רצועת עזה.



ביקורת עצמית נוקבת



אולם גולת הכותרת של דבריו הייתה התייחסותו לפיצול בין הגדה לרצועה והמחלוקת האדיאולוגית והפוליטית עם תנועת פת"ח הנמשכת כבר תשע שנים מאז השתלטה חמאס בכוח על רצועת עזה ב2007 מבלי שנראה באופק שום סיכוי ממשי לפיוס לאומי.

ח'אלד משעל הודה כי הנהגת חמאס, שהוא חלק ממנה, טעתה  בכל מה שקשור לשלטונה ברצועת עזה.

" חמאס טעתה כאשר התחילה לשלוט ברצועת עזה לאחר הפיצול מתנועת פת"ח , חמאס ניצחה בבחירות ב2006  וחשבה (שהשלטון) יהיה דבר קל  אך גילתה כי מדובר בענין קשה".

משעל מאשר כי תנועת חמאס טעתה בהערכת כוחה של תנועת פת"ח בקרב העם הפלסטיני. "לאף אחד אין בעלות על ההחלטה הפוליטית וההחלטה למאבק (בישראל), טעינו כשחשבנו שהתקופה של תנועת פת"ח הסתיימה והגיע זמנה של תנועת חמאס, וגם פת"ח טעתה כאשר רצתה להרחיקה".

לקראת סיום כהונתו מודה ח'אלד משעל בפומבי כי תנועתו לא גילתה סובלנות כלפי הביקורת שהושמעה נגדה וטעתה בהתנהלותה כלפי שאר הפלגים הפלסטינים, "הדבר הנכון הוא שתהייה שותפות עם כל מגזרי המולדת " הסביר משעל, "הדרך הנכונה היא שתהייה שותפות והסכמה,עלינו ללכת לדרך הזו, אנו זקוקים לדמוקרטיה ולשותפות בנשיאת האחריות ובניית המוסדות ולהסכמה לאומית פוליטית".

דבריו של ח'אלד משעל משקפים את הכישלון הגדול ביותר של תנועת חמאס, השיח' אחד יאסין ייסד אותה ב1987 כתחליף לאש"פ והנה בא משעל ומודה כי חמאס איננה יכולה לשלוט לבדה ברצועת עזה, שלא לדבר על הנהגת כול העם הפלסטיני, אלא בשותפות עם הפלגים האחרים ובראשם תנועת פת"ח שהיא עמוד השדרה של אש"פ.





גילוי הלב של ח'אלד משעל הוא חריג ואיננו מאפיין את הנהגת חמאס או מנהיגי תנועת "האחים המוסלמים" שאליה משתייכת חמאס.

בכירי תנועת חמאס מקפידים לשמור בפנים את חילוקי הדעות ולא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ.

בתנועת חמאס מסבירים כי מה שדחף כנראה את ח'אלד משעל לומר את הדברים הינו העובדה שהוא על סף סיום תפקידו וחוסר יכולתו להתעלם יותר מתחושות הזעם והתסכול של הציבור הפלסטיני בשטחים מכך שתנועות חמאס ופת"ח לא מסוגלות להתעלות מעל לשיקולים המפלגתיים- אישיים ולהגיע לפיוס לאומי שפירושו חלוקת השלטון ביניהן.

הדברים של ח'אלד משעל הדהימו את הציבור הפלסטיני במיוחד ברצועת עזה ורבים שם שואלים האם גם שאר חברי הנהגת חמאס שותפים לדעתו ואף הם יסיקו מסקנות דומות?

והחשוב יותר, האם יו"ר הלשכה המדינית החדש שייבחר יאמץ את המסקנות של ח'אלד משעל ויבחר בדרך של פיוס לאומי שעשוי לפתור הרבה בעיות בחיי היום יום של תושבי הרצועה ובמיוחד את הבעיה הדחופה של כמה עשרות אלפי פקידים של חמאס שהרש"פ מסרבת להכיר בהם ולשלם להם משכורות.

הדעה הרווחת בציבור הפלסטיני היא שמדובר ב "מס שפתיים" של ח'אלד משעל לקראת סיום תפקידו כיו"ר הלשכה המדינית של חמאס ובגימיק תקשורתי, בשורה התחתונה אין שום סימנים לכך שחמאס עומדת להתנתק מתנועת "האחים המוסלמים" העולמית, לשפר את יחסיה עם פת"ח ועם מצרים ולהוביל את רצועת עזה לעתיד טוב יותר.




יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

אחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב


לישראל צפוי מאבק מדיני קשה אחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב.

על הפרק תוכניות לתעל את ישראל לכיוון פתרון שתי המדינות, כינוס ועידה בין לאומית והחלטה במועצת הביטחון נגד ההתנחלויות.

הלחץ המדיני על מדינת ישראל יגבר כנראה אחרי הבחירות לנשיאות בארצות הברית.
הנשיא אובאמה רוצה להשאיר את חותמו על הערוץ הישראלי-פלסטיני והפלסטינים נחושים לגרור את ישראל למוסדות הבינלאומיים במסגרת האסטרטגיה של מחמוד עבאס לבינאום הסכסוך.
הפעולות האלה מתוכננות להתבצע ב"אזור הדמדומים" לפני שיכנס לבית הלבן הנשיא החדש ויקבע את מדיניותו במזרח התיכון.
עפ"י מקורות אמריקנים, ממשל אובאמה בוחן כמה אפשרויות ובהן קידום החלטה בנושא הישראלי-פלסטיני במועצת הביטחון של האו"ם או בפורום בינלאומי אחר, לשימור האפשרות ליישום פיתרון שתי המדינות בעתיד.
לא רק האמריקנים מתכוונים לנסות ולהוביל את ישראל למחוזות מדיניים חדשים גם הפלסטינים פועלים באותה המגמה.
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ינסה להוביל לפחות שני מהלכים בזירה הבינלאומית כדי להפעיל לחץ על ישראל, האחד בשיתוף עם צרפת לכינוס ועידה בינלאומית עפ"י היוזמה הצרפתית, והשני, הגשת הצעת החלטה למועצת הביטחון של האו"ם שתגנה את מדיניות ההתנחלויות של ישראל.
בנאומו בשבוע שעבר בעצרת הכללית של האו"ם התייחס יו"ר הרש"פ לנושא הפניה למועצת הביטחון  והודיע כי הפלסטינים יגישו את הצעת ההחלטה אלה בזמן המתאים תוך שהוא מביע תקווה כי ארצות הברית לא תטיל עליה וטו.
עפ"י מקורות בתנועת פת"ח, מחמוד עבאס קיבל הבטחה כלשהי משר החוץ האמריקני ג'ון קרי, בפגישתם בשבוע שעבר בניו יורק, ובתמורה הוא מיתן את נאומו בעצרת הכללית של האו"ם והוציא ממנו את "ההפתעה המדינית" שהכין ושמהותה אינו ידוע באופן ודאי.
 שה"ח  ג'ון קרי הבטיח לו כנראה את תמיכתה של ארה"ב בכינוס ועידה בינלאומית ועפ"י כמה מקורות פלסטינים אף את האפשרות שהנשיא אובאמה ישא נאום ובו יתווה את קווי המתאר של ההסדר הישראלי-פלסטיני העתידי.
בראיון שהעניק יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לעיתון "אל-איאם" ב-25 בספטמבר הוא גילה שאכן שר החוץ ג'ון קרי הודיע לו שארה"ב תומכת במאמציה של צרפת לכנס ועידה בינלאומית אולם מאידך גיסא יש כמה צעדים שארה"ב עושה שיוצרים את הרושם שהיא רוצה להכשיל את הועידה הבינלאומית.
ברש"פ מעריכים כי גם אם הועידה הבינלאומית לא תצא לפועל השנה, צרפת תכיר בכל מקרה במדינה הפלסטינית והכרתה בה תגרור עוד 11 מדינות ללכת בעקבותיה.
הרש"פ קיימה  בחודשיים האחרונים התייעצויות עם כמה מדינות ערביות אשר לא גילו התלהבות מכוונתה להגיש למועצת הביטחון של האו"ם הצעת החלטה שתגנה את מדיניות ההתנחלויות של ישראל.
ההערכה של מדינות ערב הייתה כי הממשל האמריקני יטיל וטו על החלטה כזו והמטרה לא תושג, מדינות ערב המתונות הפעילו לחצים על יו"ר הרש"פ שלא ללכת למהלך כזה אך הוא החליט לשמור אותה כאופציה שתנוצל בעיתוי המתאים מבחינתו.
עיתון "אלחיאת" היוצא לאור בלונדון דיווח ב-25 בספטמבר מפי מקורות פלסטינים כי ההערכה היא שהרש"פ תגיש את ההצעה למועצת הביטחון בנושא ההתנחלויות רק לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-9 בנובמבר.
ככל הנראה יגישו הפלסטינים את הצעתם למועצת הביטחון במרווח הזמן שבין יום בחירת הנשיא החדש לבין מועד כניסתו לבית הלבן.
לפני כן תגשש הרש"פ כדי לראות מה מידת רצינות הכוונה של ממשל אובאמה להטיל וטו על החלטה כזו במועצת הביטחון.
מחמוד עבאס מעריך כי אחרי ה-9 בנובמבר ירגיש הנשיא אובאמה משוחרר יותר מכבליו המדיניים ומהמחויבות שלו כלפי ישראל.
ייתכן גם שהפלסטינים ידחו את הפניה למועצת הביטחון עד לאחר כניסתו של הנשיא החדש לבית הלבן אם תיבחר לתפקיד מועמדת המפלגה הדמוקרטית הילארי קלינטון, מקורות ברש"פ מעריכים כי אם ייבחר דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב יטיל ממשלו מייד וטו על הצעת החלטה כזו במועצת הביטחון.
יו"ר הרש"פ סבור שהלחצים האמריקנים עליו מקבלים רוח גבית מהחולשה שמפגינות מדינות ערב המתונות ואי רצונן להתעמת עם ממשל אובאמה.
מחמוד עבאס מעריך כי אם יעמוד איתן מול הלחצים של מדינות ערב הן יקבלו בסופו של דבר את העמדה הפלסטינית ויתקפלו.
העיתון "ראי אליום" דיווח ב-25 בספטמבר כי ירדן העבירה מסר לרש"פ מסר באמצעות הגנרל מאג'ד פרג', ראש מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני הרואה עצמו כיורשו של מחמוד עבאס, כי היא חוזרת בה מהתערבותה בנושא המצב הפנימי בתנועת פת"ח ובעצם מהדרישה שהפנתה למחמוד עבאס להתפייס עם יריבו המר מחמד דחלאן.
ירדן העבירה גם לרש"פ רשימה של 16 פעילים שגורשו מתנועת פת"ח ודרשה להחזירם לשורות הארגון, דבר שיצר "משבר שקט "בינה לבין הרש"פ.
עכשיו התקפלה ירדן לאור התנגדותו התקיפה של מחמוד עבאס.
גם שר החוץ המצרי סאמח שוכרי הודיע ב-25 בספטמבר כי למצרים אין שום כוונה לכפות את עמדתה על הרש"פ או על העם הפלסטיני.
יו"ר הרש"פ מעודד מן ההתפתחויות האלה, בכל מקרה הוא איננו מעוניין בשינוי המצב הנוכחי, הוא רוצה לבנאם את הסכסוך עם ישראל ולהיכנס לנרטיב הלאומי הפלסטיני כאסטרטג שהצליח לבנאם את הסכסוך ולמלכד את ישראל בזירה המדינית הבינלאומית ובמוסדותיה מבלי שעשה שום ויתור על "הקוים האדומים" של הפלסטינים.


יום שבת, 24 בספטמבר 2016

מחמוד עבאס נחוש לבנאם את הסכסוך


יו"ר הרש"פ פועל במרץ עם נשיא צרפת לכינוסה של ועידה בינלאומית עד סוף השנה.

מחמוד עבאס איבד את האמון בממשל האמריקני והוא נחוש לבנאם את הסכסוך.

ברחוב הפלסטיני מאוכזבים מנאומו של הנשיא אובאמה בעצרת הכללית של האו"ם, מההשוואה שעשה בדבריו בין הצורך שישראל תפסיק את ההתנחלויות בגדה לבין הדרישה מהפלסטינים להפסיק את הטרור וההסתה ולהכיר בזכותה של ישראל להתקיים.
"אנחנו הקורבן וישראל היא התליין" אומרים הפלסטינים, איך אפשר לשים אותנו באופן שווה על כפות המאזניים המדיניות?
האכזבה הזו מצטרפת לתחושות הזעם והתסכול של הפלסטינים מחתימת הסכם הסיוע הביטחוני בין ממשל אובאמה לישראל לעשור הקרוב בהיקף של 38 מיליארד דולר שמשמעותו המשך חיזוקה של מדינת ישראל במזרח התיכון מול מדינות ערב, חזבאללה, חמאס ואיראן.
בשטחים בטוחים שחלק לא מבוטל מהסכום השנתי שתקבל ישראל בסך 3.8 מיליארד דולר יושקע בחיזוק ההתנחלויות.
על רקע התחושות האלה ובעוד אינתיפאדת הסכינים נמשכת בשטח,  הגיע יו"ר הרש"פ לניו יורק מוועידת המדינות הבלתי מזדהות בונצואלה שם התקבלה ההחלטה ,לקורת רוחו, כי שנת 2017 תהייה "שנת הסיום של הכיבוש הישראלי בשטחים".
בניגוד לשנה שעברה שבה נאומו של מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם הכיל "פצצה" מדינית בדמות איום לבטל את הסכמי אוסלו ומתן "אור ירוק" לאינתיפאדת הסכינים, הפעם נאומו התמקד בהבלטת נחישות הפלסטינים לבנאם את הסכסוך עם ישראל ולהשיג הישגים מדיניים בזירה הבינלאומית.
מחמוד עבאס ניסה בנאומו באו"ם לשוב ולסחוט את הלימון ששמו "הצהרת בלפור" עד הטיפה האחרונה, הוא דרש מבריטניה להפיק לקחים ולשאת באחריות ההיסטורית והמוסרית למה שקרה לפלסטינים כתוצאה מההצהרה, להתנצל בפניהם ולתקן את העוול שנגרם להם באמצעות הכרה במדינה הפלסטינית.
מחמוד עבאס הדגיש את הועידה הבינלאומית הצפויה להתכנס עד סוף השנה עפ"י היוזמה הצרפתית והאשים את ישראל בניסיון להתחמק ממנה.
מבחינת הפלסטינים, גולת הכותרת בנאום מחמוד עבאס הייתה ההבטחה כי שנת 2017 תהיה שנת סיום הכיבוש הישראלי.
מחמוד עבאס חזר בנאומו על האיום כי הפלסטינים יגישו בקרוב למועצת הביטחון של האו"ם הצעת החלטה בנושא ההתנחלויות אך נמנע מקביעת המועד כדי לשמור על אפשרות התמרון המדיני.
באופן די מפתיע, מחמוד עבאס הדגיש בנאומו כי הפלסטינים עדיין מחוייבים להסכמי אוסלו מ1993 אך באותה העת הם נחושים להשיג את מטרותיהם בדרכים מדיניות ובאמצעות החוק הבינלאומי.
אולם, הבהיר מחמוד עבאס, ההכרה בישראל איננה בחינם, ישראל צריכה לשלם את חלקה ויוזמת השלום הערבית הינה הפיתרון, הוא האשים את ישראל כי היא מנסה להתקרב למדינות ערב תוך כדי עקיפת נושא "הכיבוש בשטחים" אך הפלסטינים לא יאפשרו זאת.
תוכן נאומו של מחמוד עבאס באו"ם היה צפוי, הוא מבטא את אכזבתו מאופן הטיפול של ממשל אובאמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת החלטתו האסטרטגית להמשיך בבינאום הסכסוך עם ישראל.
מחמוד עבאס שם כעת את כל יהבו על כינוס הועידה הבינלאומית במהלך החודשיים שנותרו עד סוף השנה.
מבחינתו זוהי הדרך היחידה לקדם את הטיפול בבעיה הפלסטינית כעת, עפ"י ההבנות שלו עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד הועידה שאמורה להתכנס תקבע מנגנונים ולוחות זמנים לסיום הכיבוש הישראלי בשטחים.
יו"ר הרש"פ שואף לכך שהקהילה הבינלאומית תקים מנגנון בינלאומי בדומה למנגנון שהוקם לצורך המשא ומתן עם איראן על הסכם הגרעין שבמסגרתו יפקחו המעצמות על המשא ומתן בין הפלסטינים לישראל.
 מחמוד עבאס סבור שארה"ב יכולה להפעיל לחץ על ישראל ולאלצה להשתתף בוועידה הבינלאומית, הוא מעריך כי גם אם ייסוכל בסופו של דבר כינוסה של הועידה הבינלאומית הרי שצרפת תפצה את הפלסטינים ותודיע רשמית על הכרתה במדינה פלסטינית.
מחמוד עבאס איננו אופטימי  לגבי היוזמות המצרית והרוסית באפיקים הבילטרליים, הוא מאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בהתחמקות מפגישה עמו במוסקבה תחת חסותו של הנשיא פוטין.
הוא איננו מעוניין במשא ומתן ישיר ללא תנאים מוקדמים אלא במשא ומתן בחסות בינלאומית עם סדר יום קבוע מראש ולוחות זמנים לנסיגת ישראל לקווי 67.
לכן, מבחינתו המשחק היחידי בעיר הינו כינוס הועידה הבינלאומית שיוזמת צרפת והוא פועל במרץ עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד לממש את הועידה שאמורה להיות גולת הכותרת של אסטרטגיית בינאום הסכסוך עם ישראל.
גם אם ישראל לא תופיע לוועידה, הרי שהדבר ישמש בידיו ככלי לנגח את ישראל כי היא מתעלמת מדרישות הקהילה הבינלאומית.


יום שישי, 23 בספטמבר 2016

היוזמה של מחמד דחלאן


מחמד דחלאן מציע יוזמה חלופית לשיחות בין החמאס לפת"ח בקטאר כדי להגיע לפיוס לאומי.

דחלאן מנסה למצב את עצמו כמנהיג לאומי חסר אינטרסים אישיים הרוצה בטובת בני עמו.



תשע שנים של פיצול ומחלוקות בין תנועת פת"ח לתנועת חמאס חלפו מתוך עשר שנות שלטונו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, שבמהלכן גם השתלטה תנועת חמאס בכוח על רצועת עזה, ואין אור בקצה המנהרה המבשר על פיוס לאומי קרוב.

בקרב הציבור הפלסטיני בשטחים שוררת פסימיות רבה לקראת שיחות הפיוס הצפויות בדוחא שבקטאר, המחלוקות בין שני הצדדים, פת"ח וחמאס, נראות עמוקות ובלתי ניתנות לגישור.

המטרה המוצהרת של שני הצדדים היא להקים ממשלת אחדות לאומית אולם שניהם מתקשים בקביעת המצע המדיני של הממשלה החדשה, אש"פ איננו יכול לסגת מההכרה בישראל ומיוזמת השלום הערבית ואילו תנועת חמאס מסרבת לאמץ את התוכניות המדיניות של אש"פ אשר הכיר בישראל וחתם על הסכמי אוסלו.

נושא מחלוקת נוסף שקשה מאוד לגישור הינו תשלום המשכורות לפקידים של חמאס ברצועת עזה,דהיינו כל הפקידים האזרחיים ופקידי מנגנוני הביטחון של חמאס והזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם".

תנועת חמאס דורשת לשלב את כל פקידיה במנגנון התשלומים של הרש"פ כדי שיקבלו באופן קבוע משכורות מדי חודש בחודשו.

יו"ר הרש"פ מתנגד לדרישה הזו ובמיוחד לסעיף הדורש לשלם משכורות לאנשי הזרוע הבצאית של חמאס  מחשש שיואשם על ידי ישראל והקהיליה הבינלאומית בתמיכה ובסיוע לארגון טרור.



היוזמה של מחמד דחלאן



למחמד דחלאן יש חושים פוליטיים חדים והוא זיהה את הלכי הרוח הפסימיים בשטחים במיוחד לאחר הקפאת הבחירות המקומיות שהיוותה קרן אור כלשהי לקראת הבנות בין פת"ח לחמאס.

לציבור הפלסטיני נמאס מהרוטינה של סבבי שיחות הפיוס בין פת"ח לחמאס ואף אחד לא מתייחס אליהן ברצינות, הציבור בשטחים מחפש "חשיבה מחוץ לקופסא" שתביא לפריצת דרך ביחסים בין שני הצדדים.

מחמד דחלאן הגיע למסקנה כי רק לחץ ציבורי גדול על הנהגות פת"ח וחמאס ידחוף אותן קדימה בשיחות הפיוס לכן ביוזמה שפרסם ב-21 בספטמבר הוא קרא לכינוס ועידה לאומית של כל הפלגים הפלסטינים ,כולל חמאס והג'יהאד האסלאמי, תחת הכותרת "הועידה להגנה על הבעיה הפלסטינית".

בראיונות לתקשורת הסביר דחלאן את יוזמתו בכך ששיחות הפיוס בין פת"ח לחמאס אינן הדרך לסיום הפיצול בין הגדה לרצועה וכי הגיע הזמן למצוא מנגנון  חדש שיביא לידי הסכמות חדשות בהתאם ל "מסמך האסירים" מ2006 שקבע את המסגרות הפוליטיות והארגוניות שהיוו בסיס להסכמים בין פת"ח לחמאס.

" כינוס הועידה הוא מעבר הכרחי כדי להביס את האוייב המשותף (ישראל)", הסביר דחלאן.



מחמד דחלאן מנסה להצטייר כמנהיג החדש של הפלסטינים שטובת עמו היא האינטרס העליון מבחינתו ולהציג את עצמו כמנהיג  בעל דנ"א פוליטי שונה מהדנ"א של ההנהגות הנוכחיות של פת"ח וחמאס ובמיוחד של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שתאוות השלטון והשררה שלו מונעת בעיקר מאינטרסים אישיים ומשפחתיים.

מחמוד עבאס דחה באחרונה את יוזמת "הרביעייה הערבית" (מצרים, ירדן, סעודיה ומאע"מ) לאימוץ מפת דרכים שתביא לפיוס לאומי פלסטיני וחידוש המשא ומתן עם ישראל על בסיס יוזמת השלום הערבית.

דחלאן מנסה למצב את עצמו כגורם שיכול לפשר ולגשר בין הצדדים מכיוון שיש לו את היכולות הפוליטיות לכך, לפי יותר משנה תיווך מחמד דחלאן בין מצרים ואתיופיה בנושא מי הנילוס וסכר "אלהנדה" והוא טוען שיש לו קבלות מוכחות  בתחום התיווך והגישור גם מתוך הכרתו היטב את שני הצדדים ואת בעיותיה היחודיות של רצועת עזה.

הסיכויים שיוזמתו של מחמד דחלאן תתקבל ע"י פת"ח או חמאס שואפים לאפס, שני הצדדים מעוניינים בכישלונו של דחלאן מבחינה פוליטית ובהמשך המצב הקיים.

עפ"י מקורות בעזה, תנועת חמאס מנעה באחרונה כינוס של אישים עצמאיים לתמיכה בפיוס הלאומי, היא מנסה למנוע כל התעוררות ציבורית בנושא כדי להנציח את המצב הקיים לפחות עד להסתלקותו של מחמוד עבאס מהזירה הפוליטית.

לכן, למחמד דחלאן אין שום דבר להפסיד כשהוא מציע יוזמות חדשות מכיוון שאין שום סיכוי, במצב הקיים, לבדוק אותן או ליישם אותן, כך הוא מרוויח יחסי ציבור ופופולאריות על גבן של תנועות פת"ח וחמאס הממשיכות לריב ולהתכתש פוליטית ביניהן.

יום רביעי, 21 בספטמבר 2016

יו"ר הרש"פ מתקרב לקטאר


מחמוד עבאס מהדק את היחסים עם קטאר ומתעלם ממפת הדרכים שגיבשו המדינות הערביות המתונות.

יו"ר הרש"פ מעדיף פיוס עם חמאס על פני פיוס עם מחמד דחלאן.



לפני כמה ימים הודיע יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס כי קטאר שבה לתווך בין תנועת פת"ח לתנועת חמאס וכי היא תערוך בקרוב סבב של שיחות בדוחא בין שני הצדדים.

הודעתו של מחמוד עבאס התקבלה בהפתעה ע"י תנועת חמאס וכמה מדובריה טענו שלא קיבלו עד כה שום הזמנה מקטאר לסבב נוסף של שיחות פיוס.

קטאר ידועה בתמיכתה הגדולה בתנועת חמאס ובתנועת "האחים המוסלמים".

היא מארחת בדוחא את מפקדת חמאס ועשרות מנהיגים בכירים של תנועת "האחים המוסלמים" שנמלטו ממצרים לאחר עלייתו של הנשיא עבד אלפתאח א-סיסי לשלטון וגם משקיעה עשרות מיליוני דולרים לשיקום הרצועה, דבר שיחזק את שלטון חמאס.

מייד לאחר הצהרתו נקט מחמוד עבאס בצעד חסר תקדים ושיגר משלחת בראשותו של ד"ר חנא נאצר, ראש ועדת הבחירות המרכזית לפגישה עם מנהיג חמאס ח'אלד משעל בדוחא שבקטאר כדי לבחון דרכים לחדש בכל זאת את תהליך הבחירות המקומיות בשטחים שהוקפא עפ"י החלטת בית המשפט העליון ברמאללה.

החיזור הזה של מחמוד עבאס אחרי קטאר והנהגת חמאס מעורר ביקורת חריפה בתנועת פת"ח ומתפרש כטעות שעלולה להעכיר את יחסי הרש"פ עם מדינות ערב המתונות, עם מה שנקרא בשפה הערבית "הרביעייה הערבית" (מצרים, ירדן, סעודיה ומאע"מ).

מצטפא צוואף, אחד מהפרשנים של תנועת חמאס ברצועת עזה אומר כי "מחמוד עבאס מעדיף פיוס עם תנועת חמאס על פני פיוס עם מחמד דחלאן".

ואכן, נראה כי גם תנועת פת"ח וגם תנועת חמאס ויתרו,לפי שעה, על התפקיד המסורתי של מצרים שהייתה המתווכת הקבועה בין שתי התנועות ופנו לעבר קטאר כדי שהיא תמלא את תפקיד המתווך.

הפנייה של מחמוד עבאס לקטאר מהווה סטירת לחי  ל "רביעיה הערבית" אשר גיבשה מפת דרכים כדי להביא לפיוס לאומי פלסטיני ולחידוש המשא ומתן עם ישראל.

מפת הדרכים החדשה כוללת ארבעה סעיפים: השגת אחדות בתוך תנועת פת"ח ובין חמאס לפת"ח, עריכת בחירות כלליות בשטחים, רפורמה באש"פ וחידוש התהליך המדיני עם ישראל בהתאם ליוזמת השלום הערבית.

מפת הדרכים של "הרביעיה הערבית" מגלה פרגמטיות והיגיון רב גם מבחינת האינטרסים של פת"ח אך מחמוד עבאס החליט להתעלם ממנה ולפנות לעבר קטאר שנתמכת מאחורי הקלעים גם על ידי טורקיה.



האינטרסים של מחמוד עבאס



למחמוד עבאס יש קשר הדוק עם קטאר מאז שנות החמישים, ב1957 הוא שימש כראש מחלקת הפקידים במשרד החינוך והתרבות הקטארי והייתה לו גם אזרחות קטארית שעליה ויתר מאוחר יותר.

כיום יש לו קשרים הדוקים עם צמרת השלטון בקטאר, שני בניו יאסר וטארק מנהלים חלק מהחברות המסחריות שלהם מקטאר, כמו למשל חברת "פלקון" להנדסה אזרחית, וגם אחיו  של יו"ר הרש"פ, שנפטר לאחרונה, היה איש עסקים שהתגורר בקטאר, את תקופת האבל בילה מחמוד עבאס בבית האבלים שנפתח בדוחא.

האויב המשותף של מחמוד עבאס וצמרת השלטון בקטאר הינו מחמד דחלאן אשר תוקף בצורה עקבית וגלויה את ההנהגה הקטארית התומכת בחמאס וב "אחים המוסלמים" ואת חבר הכנסת שלעבר עזמי בשארה המשמש בין היתר כיועץ של השלטון בקטאר.

השנאה של מחמוד עבאס למחמד דחלאן היא כה עזה עד לדרגה שהוא מוכן לדחות על הסף את בקשת "הרביעייה הערבית" להתפייס עם דחלאן ומעדיף להתקרב לקטאר שהיא האוייבת הגדולה של השלטון המצרי הנוכחי ומנגחת באופן קבוע את משטרו של הנשיא א-סיסי באמצעות ערוץ הטלוויזיה "אל-ג'זירה" הפועל מדוחא.



מצרים שומרת באופן רשמי על יחסים תקינים עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס למרות שהוא דחה את יוזמת "הרביעיה הערבית".

אולם, חלק מאמצעי התקשורת המצריים המזוהים עם השלטון תוקפים בחריפות את התנהלותו של יו"ר הרש"פ.

אחמד ג'ומעה, הפרשן הפוליטי של עיתון "אליום אלסאבע" פרסם ב-17 בספטמבר מאמר נוקב שבו האשים את מחמוד עבאס בהריסתה של תנועת פת"ח.

ג'ומעה כתב כי יו"ר הרש"פ הכשיל את מאמצי "הרביעייה הערבית" לאחד את בני העם הפלסטיני ומצא לנכון דווקא לברך על היוזמה הקטארית לפיוס עם תנועת חמאס ואף נתן לה עדיפות על פני איחוד תנועת פת"ח.








יום שלישי, 20 בספטמבר 2016

למה התחדשה אינתיפאדת הסכינים?


אינתיפאדת הסכינים התחדשה בגלל שינוי באווירה הציבורית בשטחים והתגברות תחושות התסכול והיאוש הפנימי.

ההסתה הפלסטינית והפסיביות שמפגינה הרש"פ מעודדים את טרור הסכינים שיימשך כנראה בשבועות הקרובים.


גל האלימות הפלסטיני המתחדש אחרי תקופת רגיעה של כמה שבועות איננו צריך להפתיע, הוא היה צפוי.
התקופה שבין חג הקורבן (עיד אלאדחא) לבין חגי תשרי היהודים  היא מתוחה בכל שנה, בתקופת החגים האלה יש נהירה של עשרות אלפי אזרחים ישראלים אל העיר העתיקה בירושלים ואל הכותל המערבי ומערכת ההסתה והתעמולה הפלסטינית מנצלת זאת באופן קבוע, בכל שנה, כדי להפיץ את השקר כי המסגדים על הר הבית בסכנה וכי ישראל שואפת להרוס אותם כדי להקים במקומם את בית המקדש השלישי.
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס טען בימים האחרונים בפגישותיו המדיניות במדינות שונות בחו"ל ובמפגשים עם שגרירים ערביים כי חידוש תופעת הסכינאות נובע מ "אובדן התקווה של הצעירים הפלסטינים".
הוא האשים את ישראל כי מדיניות "ההוצאות להורג" של הצעירים הפלסטינים ושביתת הרעב של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל הנמשכת יותר מ70 יום מדרדרות עוד יותר את המצב בשטח.
אינתיפאדת הסכינים דעכה בשלושת החודשים האחרונים מכיוון של קיבלה עידוד מהרש"פ ואפילו לא מתנועת חמאס, היא המשיכה לבעור מתחת לפני השטח כגחלים רוחשות והתלקחה מחדש ללהבה  וצברה תאוצה באזורים כמו ירושלים וחברון בהם יש מקומות קדושים משותפים ליהדות ולאסלאם כמו הר הבית ומערת המכפלה.
הסיבות לחידוש האלימות קשורות בתחושות התסכול של הדור הצעיר הפלסטיני,האבטלה והעוני, המשך הפיצול בין הגדה והרצועה וכישלון המגעים להגיע לפיוס לאומי פלסטיני.
הקפאת הבחירות המקומיות הפלסטינית יצרה וואקום אדיר ברשתות החברתיות שעסקו באינטנסיביות בתעמולת הבחירות ופינתה שוב מקום רב לתמונות השהידים ומסרי ההסתה האסלאמיים הקיצוניים.
שוב התחדשה תופעת החיקוי של  של הסכינאים הצעירים במיוחד בתוך חוג החמולה, המשפחה והשכונה.
אמצעי התקשורת הפלסטינים מנסים לתרץ את חידוש האלימות בהמשך ביקורי "המתנחלים" בהר הבית בחסות משטרת ישראל וטוענים כי "האלימות הישראלית מולידה אלימות פלסטינית" וכך נוצר מעגל קסמים שקשה לעוצרו.

דלגיטימציה של הסכם אוסלו והתהליך המדיני

גם האווירה הציבורית הכללית משפיעה על הלכי הרוח של הדור הצעיר הפלסטיני, לפני כמה ימים הופיע ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר, אחמד קריע( אבו עלא) שהיה מאדריכלי הסכם אוסלו, בערוץ הטלוויזיה "אל ע'ד" והודיע כי הוא תומך בביטול הסכמי אוסלו מכיוון שאין להם משמעות.
הוא האשים כי קיימים מחדלים גדולים בכל הקשור למצב בשטחים ובמיוחד בירושלים הנתונה "לכיבוש חסר תקדים".
דבריו התפרסמו בהרחבה באמצעי התקשורת הפלסטיניים וברשתות החברתיות.
נראה כי הציבור הפלסטיני ברובו איבד תקווה בכל הקשור לחידוש התהליך המדיני, היוזמות המדיניות השונות, הצרפתית, המצרית והרוסית תקועות ואין פריצת דרך באופק.
עד עכשיו גם לא נקבע שום תאריך לועידה הבינלאומית שאמורה להתכנס עפ"י היוזמה הצרפתית עד לסוף השנה הנוכחית.
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס נמצא בניו יורק לצורך דיוני העצרת הכללית של האו"ם, הוא נפגש עם שר החוץ האמריקני ג'ון קרי אך לא השיג שום תוצאות.
לעומתו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפגש עם הנשיא אובאמה בניו יורק לאחר שישראל זכתה להסכם סיוע ביטחוני גדול מארה"ב בסך 38 מיליארד דולר בעוד המדינות התורמות מעכבות את הסיוע לרש"פ.
מחמוד עבאס לא ייפגש עם ראש הממשלה נתניהו בניו יורק, הוא גם לא ייפגש עם המועמדים לנשיאות דונלד טראמפ והילארי קלינטון אך הוא יישא נאום בעצרת הכללית של האו"ם ביום חמישי בבוקר לפי שעון ישראל.
כדאי לשים לב לנאומו של מחמד עבאס והמסרים שבו בכל הקשור לאיתיפאדת הסכינים, בשנה שעברה היה זה נאומו של יו"ר הרש"פ בעצרת הכללית של האו"ם שנתן את "האור הירוק" לפריצת גל הסכינאות והדריסות שהחל בירושלים והתפשט לגדה ולתוך תחומי מדינת ישראל.
מחמוד עבאס שיגר בתחילת השבוע אגרת תנחומים למשפחתו של סעיד עמרו, המחבל הירדני שניסה לדקור שוטרי מג"ב בשער שכם בירושלים ונורה למוות.
באגרת הוא הגדיר את סעיד עמרו כ "שהיד שהרווה בדמו הטהור את אדמת פלסטין".
כל ההתפתחויות האלה אינן מבשרות טובות בכל הקשור למצב בשטחים ובמזרח בירושלים, הרש"פ שוב "מגלה הבנה"  לתופעת האלימות של הדור הצעיר הפלסטיני במקום לנקוט בפעולות שירגיעו את השטח במיוחד בכל בכול הקשור במתן הצהרות לאמצעי התקשורת.
האדישות של הרש"פ או הפסיביות שלה כלפי התחדשות גל האלימות עלולות לעודד את התרחבות תופעות הסכינאות והדריסות והן עלולות להתפשט מתוך השטחים גם לתחומי הקו הירוק.



יום שני, 19 בספטמבר 2016

שינויים בממשלה הפלסטינית


בתנועת פת"ח גוברת הדרישה להדיח מתפקידו את ראש הממשלה ראמי חמדאללה.

יו"ר הרש"פ מתכוון לבצע שינויים משמעותיים בממשלה ובמקביל לחדש את המאמצים להקמת ממשלת אחדות עם חמאס.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס יכנס בימים הקרובים את הועד הפועל של אש"פ, את הועדה המרכזית של תנועת פת"ח ואת המועצה המהפכנית שלה לשורה של דיונים על ההתפתחויות המדיניות האחרונות וחידוש שיחות הפיוס הלאומי עם תנועת חמאס.
לפני כמה ימים הודיע מחמד עבאס כי קטאר שיגרה שוב הזמנה לחדש את שיחות הפיוס בדוחא בין משלחות פת"ח וחמאס.
כדי לנסות וליצור אווירה טובה שיגר מחמוד עבאס את ד"ר חנא נאצר, ראש ועדת הבחירות המרכזית, לדוחא כדי שייפגש עם ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, וינסה ביחד עמו למצוא מוצא מכובד לשני הצדדים לחדש את תהליך הבחירות המקומיות שהוקפא בהתאם להחלטת בית המשפט העליון ברמאללה עד להודעה חדשה.
גורמים בתנועת פת"ח אומרים כי למרות משבר האמון העמוק בין פת"ח לחמאס, מחמוד עבאס מנסה להגיע לפיתרון יצירתי שיאפשר הקמת ממשלת אחדות לאומית בין פת"ח לחמאס.
אתר האינטרנט "אלח'ליג' און ליין" דיווח ב-18 בספטמבר מפי מקור בכיר בתנועת פת"ח כי מחמוד עבאס שוקל שינויים בממשלת ההסכמה הלאומית בראשות ד"ר ראמי חמדאללה שיכללו החלפת חמישה שרים חשובים ואולי אף את ראש הממשלה עצמו.

דרישה להדחת ראש הממשלה

ממשלת ההסכמה הלאומית בראשותו של ד"ר ראמי חמדאללה הוקמה בהתאם להסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס ב2014 אולם היא זוכה בחודשים האחרונים לביקורת קשה מתוך תנועת פת"ח ואף לדרישה מצד בכירים בתנועה להדיח את ראש הממשלה ראמי חמדאללה המקורב למחמוד עבאס.
הביקורת על תפקוד הממשלה התגברה בעקבות האנרכיה הביטחונית שהשתלטה על שטחי הגדה וחוסר יכולתה של המשטרה הפלסטינית להתמודד בהצלחה עם תופעות פשע והתגברות מעשי האלימות הפנימיים.
האירועים האלימים בערים הגדולות, שכם, ג'נין וטול כרם הביאו לדרישה להחלפתו של ראמי חמדאללה, בעיר שכם היו לפני כחודש הפגנות שבהן דרשו פעילים של פת"ח את פיטוריו של ראש הממשלה.
בתנועת פת"ח מאשימים גם את ראש הממשלה כי הוא זה שנתן את עצת אחיתופל ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לערוך את הבחירות המונוציפאליות ב-8 באוקטובר ובכך סיכן את מעמדה של תנועת פת"ח בגדה שכן קיום הבחירות היה עלול להביא לניצחונה של תנועת חמאס.
הביקורת כלפי ממשלת חמדאללה היא כי בתקופתה התגברו העוני והאבטלה בשטחי הגדה והמדינות התורמות לא העבירו את הסיוע המובטח לרש"פ.
ד"ר ראמי חמדאללה הסתבך עם עזאם אלאחמד מבכירי פת"ח כאשר בעימות בטלוויזיה הפלסטינית לפני שנתיים הוא האשים אותו כי ניסה לקדם את מועמדות גיסתו לתפקיד שרת החינוך והתרבות, הוא גם הורה לעצור את נג'את אבו בכר, חברת הפרלמנט הפלסטינית,  לאחר שהאשימה שר בממשלתו במעשי שחיתות.
בין השמות המוזכרים כמועמדים להחלפתו של ראמי חמדאללה בולט שמו של ד"ר מחמד א-שתיה, חבר הועדה המרכזית של פת"ח ומקורבו של יו"ר הרש"פ.
ההערכה בתנועת פת"ח היא כי מחמוד עבאס יבצע את החלפת השרים בממשלתו בקרוב כדי ליצור את הרושם כי הוא מודע היטב לרחשי הציבור הפלסטיני בגדה ובכוונתו להזרים דם חדש לממשלתו.
לגבי החלפתו של ראש הממשלה הרי שמדובר בדרישה להדיח את מקורבו הנאמן המבצע את הוראותיו ללא עוררין, סביר להניח שמחמוד עבאס ימשוך זמן ויתנה את החלפתו בכך שתוקם ממשלת אחדות לאומית עם חמאס ואז ימונה לה ראש ממשלה חדש.
למרות הודעתו של מחמוד עבאס כי קטאר מעוניינת לחדש את שיחות הפיוס בין פת"ח לחמאס, הרי שבתנועת חמאס טוענים כי לא ידוע להם על כך דבר וכי לא קיבלו שום הזמנה לדוחא.
מקורות מצריים טוענים כי קטאר בוחשת באופן אינטנסיבי בעניין הפלסטיני וכי היא ששכנעה את מחמוד עבאס לדחות את יוזמת "הרביעיה הערבית"(מצרים, ירדן, סעודיה ומאע"מ) לפיוס פנימי בתנועת פת"ח בין מחמד דחלאן לבין יו"ר הרש"פ.
לטענת המקורות המצריים, קטאר פועלת נגד "הרביעיה הערבית" בתיאם מלא עם טורקיה.

יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

הטרור הפלסטיני חי ונושם


עפ"י גורמים פלסטינים אנו ניצבים בפני תחילתו של גל טרור חדש לקראת החגים.

נוכח התסכול  וההסתה של הפלסטינים ישראל צריכה להיערך בהתאם בשטח וליזום פנייה לרש"פ ולירדן כדי שיפעלו להרגעת הרוחות.




סוף השבוע האלים והפיגועים וניסיונות הפיגוע במזרח ירושלים וחברון מדגישים מחדש כי למרות השקט היחסי בחודשים האחרונים וירידת מפלס האלימות סכנת הטרור לא חלפה, כמעט שנה עברה מאז פרוץ "אינתיפאדת הסכינים" אך התופעה לא נעלמה.

חג הקורבן( עיד אל אדחא) הסתיים והפלסטינים התעוררו מחדש, בתוך יממה בוצעו חמישה פיגועים של פלסטינים באותם המאפיינים הידועים של האינתיפאדה, דקירות סכינים וניסיון דריסה שכתוצאה מהם נפצעו שישה אזרחים ישראלים, הפיגועים אירעו באותם מקומות המועדים לפורענות והמהווים מוקדים קבועים לחיכוך בין יהודים לערבים, דהיינו מזרח ירושלים שבה נמצא הר הבית והעיר חברון שבה נמצאת מערת המכפלה.

ניתן למצוא כמה סיבות כדי לנסות ולהסביר את התחדשות טרור הבודדים, התסכול הפלסטיני הנמשך ממדיניות הבנייה וההתנחלויות של ישראל, הדשדוש בתהליך המדיני והעובדה שכל היוזמות השונות לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים תקועות,מדובר בשלוש יוזמות: היוזמה המצרית, היוזמה הרוסית והיוזמה הצרפתית, עד כה גם לא נקבע מועד לכינוס ועידה בינלאומית עפ"י היוזמה הזו שאמורה להתכנס עד סוף השנה למורת רוחה של ישראל.

גם המצב הפנימי בשטחים איננו מבשר טובות לפלסטינים,מגעי הפיוס בין פת"ח לחמאס תקועים כבר תקופה ארוכה, הבחירות המקומיות שתוכננו לתחילת החודש הבא הוקפאו והמצב הכלכלי הקשה נמשך, אין כרגע שום ניצנים של תקווה אצל הפלסטינים כי המצב הזה עומד להשתנות בקרוב.

לכך יש להוסיף זעם פלסטיני על הסכם הסיוע הגדול שנחתם בין ישראל לארצות הברית המבטיח את העליונות הצבאית של ישראל בעשר השנים הקרובות והאדישות של ממשל אובאמה המסיים בקרוב את תפקידו כלפי הבעיה הפלסטינית.



הגברת ההסתה



כבכול שנה לקראת חגי חודש תשרי מגבירים ארגוני הטרור הפלסטינים את ההסתה לביצוע פיגועים במיוחד בירושלים ההומה בתקופה זו בעשרות אלפי יהודים המגיעים לעיר העתיקה ולכותל המערבי ובעיר חברון אליה מגיעים יהודים רבים לתפילה במערת המכפלה.

ההסתה הפלסטינית נמשכת במלוא עוזה באמצעי התקשורת הפלסטינים וברשתות החברתיות.

בתנועת חמאס סוערות הרוחות בעקבות ההודעה של משרד החוץ האמריקני כי פתחי חמאד, בכיר חמאס ברצועת עזה הוכנס לרשימת הטרור האמריקנית.

פתחי חמאד שימש כשר הפנים של חמאס ועפ"י הודעת הסטייט דיפרטמנט הוא ניצל את תפקידו  לתאם פעולות של חוליות טרור ואף ייסד את ערוץ הטלוויזיה אל-אלאקצא.

מחלקת המדינה אומרת בהודעתה כי ערוץ הטלוויזיה הזה המשמש כאמצעי התקשורת העיקרי של חמאס מכיל תוכניות לגיוס ילדים להפוך ללוחמים מזויינים ומתאבדים.

אמצעי התקשורת של חמאס ניצלו את הודעת מחלקת המדינה כדי להגביר את ההסתה נגד ישראל, הם האשימו את ארצות הברית כי מאז 1967 ועד היום היא ספקית הנשק העיקרית של ישראל שמשתמשת בנשק הזה  ל "פעולות טרור" נגד העם הפלסטיני והרג ילדים.

ברשתות החברתיות גם הופץ סרטון שבו נראה רעול פנים שהזדהה כפעיל של "ועדות ההתנגדות העממית" אשר שיגר איומים והזהיר אזרחים אמריקנים שלא להיכנס לרצועת עזה מכיוון שנוכחותם שם איננה רצויה.

הפלסטינים מאשימים את ישראל בהסלמה מכוונת של המצב הביטחוני כדי להתחמק מהיוזמות המדיניות החדשות לפרוץ את המבוי הסתום בתהליך המדיני.

לטענתם, שורש ההסלמה הביטחונית נעוץ במדיניות התגובה הקשה של כוחות הביטחון של ישראל ומדיניות "ההוצאות להורג" של צעירים פלסטינים שמתסיסה עוד יותר את השטח.

לדבריהם, ישראל יכולה להתמודד בהצלחה עם ניסיונות הפיגוע באמצעות מעצרים והשתלטות בכוח על התוקפים במקום  לבצע ירי לעבר התוקפים במטרה להורגם.

תגובת כוחות הביטחון של ישראל לפיגועים וניסיונות הפיגוע הייתה נכונה, נראה כי בחלוף שנה של התקפות טרור חיילי צה"ל והשוטרים מתורגלים היטב ומצליחים לנטרל את התוקפים הפלסטינים בצורה יעילה ובמינימום נפגעים.

צה"ל תגבר את אזור חברון בגדוד נוסף של חיילים אולם יש לתגבר את הכוחות בהיקף גדול יותר במיוחד באזור ירושלים.

גורמים פלסטינים הבקיאים בהלכי הרוחות בשטחים נוטים להעריך כי מדובר בתחילת גל עממי חדש שיילך ויגבר לקראת ראש השנה, לכן טוב תעשה ישראל אם תיערך בהתאם כדי לדכא את הגל הזה בעודו באיבו, נוכחות של כוחות גדולים במקומות המועדים לפורענות היא גורם מרתיע.

טוב תעשה ממשלת ישראל אם תחדד את ההנחיות וההגבלות על ביקורי פוליטיקאים ישראלים וערבים באזור הר הבית, ביקורים אלה מנוצלים בדרך כלל להסתה והעללת עלילות על ישראל כי היא פועלת כדי להרוס את המסגדים על הר הבית.

יש להקדים תרופה למכה ולדרוש שוב מהרשות הפלסטינית להפסיק את ההסתה באמצעי התקשורת שלה בעניין הר הבית,  ישראל צריכה גם לפנות גם לירדן, שהיא האחראית הרשמית בהר הבית, בדרישה לרסן את פעילות אנשי הווקף המוסלמי לקראת תקופת החגים.

הצעדים המקדימים האלה יכולים לתרום רבות לצמצום התפתחות האלימות הפלסטינית בתקופת החגים הממשמשת ובאה.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר