יום שבת, 5 בפברואר 2011

מצרים-שלב "מלחמת ההתשה"


כיכר "השחרור" בקהיר הפכה לסמל המחאה נגד המשטר אך הדבר אינו די להפלתו של מובארכ.הצבא נותר משענת הכוח העיקרית של המשטר והאופוזיציה בוחנת דרכים לשמור על "להט המהפכה" עד להשגת מטרותיה.


הנשיא מובארכ מנהל את קרב המאסף,הוא מבין כי סיים את תפקידו בהיסטוריה של מצרים אך מוכן לרדת מכס השלטון רק לאחר שימולאו תנאיו.מהמגעים שניהל עם עם השליח המיוחד של הממשל האמריקני,פרנק וויזנר,השוהה בקהיר עולה כי מובארכ רוצה לשמור את תואר "הנשיא" עד לסיום הרשמי של כהונתו בחודש ספטמבר השנה שהוא גם המועד המתוכנן לקיומן של הבחירות הנשיאותיות.
מובארכ רוצה "מוצא של כבוד" מהמשבר שיאפשר לו להישאר במצרים עם בני משפחתו "עד סוף ימיו" כפי שאמר בראיון לכריסטין אמנפור מרשת ABC.
לכן,מנסה עכשיו סגן הנשיא המצרי עומר סולימאן לנהל מגעים עם האופוזיציה על נוסחת פשרה האומרת כי סמכויות הנשיא יועברו עליו בהדרגה וכי מובארכ יישאר רק עם תואר הכבוד של "הראיס" עד לקיומן של הבחירות לנשיאות.ההצעה כוללת גם סעיף שעל פיו לא תציג תנועת "האחים המוסלמים" מועמד מטעמה בבחירות לנשיאות.
הנשיא מובארכ לא איבד עד כה את משענת הכוח העיקרית שלו שהיא הצבא המצרי, לכן הוא מרגיש
מספיק חזק כדי להציב תנאים לתנועות האופוזיציה הדורשות את הדחתו המיידית ואף את העמדתו לדין על "פשעיו" כלפי העם המצרי.
"יום השישי של ההסתלקות" (ג'מעת אל-רחיל- בערבית) שעליו הכריזו המפגינים חלף ומובארכ נשאר על כיסאו,הוא רואה בכך הישג שלו וכשלון של המפגינים.
אפשר לתאר את המצב שנוצר במילים "מלחמת ההתשה",נשיא מובארכ משחק על זמן,מנסה להתיש את המפגינים בכך שאינו נענה לדרישותיהם ואף מציב תנאים ואילו המפגינים אינם מוכנים לעזוב את כיכר "השחרור" בקהיר ואת רחובות הערים הראשיות במצרים עד להדחתו של הנשיא.
אחרי 12 ימים של הפגנות,הדילמה העיקרית של המפגינים הרוצים לשמור על "מהפיכה לבנה" ללא אלימות, היא איך לשמר את ההשתתפות העממית הגדולה והמומנטום של ההפגנות באופן שימשיכו להוות מנוף לחץ גדול על משטרו הקורס של מובארכ ולא יהפכו לשביתות שבת גדולות ועצרות עם שגרתיות.
כיכר "השחרור" בקהיר הפכה לסמל המחאה נגד שלטון מובארכ אך הדבר איננו מספיק להפלת המשטר.

ללא ספק לצבא המצרי יש תפקיד חשוב במתרחש,הוא שומר על ניטראליות מסוימת, הוא איננו משתמש בכוח נגד המפגינים אך עדיין נאמן למשטרו של מובארכ.
המפגינים ותנועות האופוזיציה לא הצליחו עד כה לסדוק את נאמנות מפקדי הצבא לנשיא מובארכ.

תנועות האופוזיציה מבינות את המצב שנוצר והודיעו כי ההפגנות הגדולות יימשכו עד להסתלקותו של מובארכ, הן הבינו כי מובארכ מצליח להחזיק מעמד מול הלחץ הציבורי להתפטר וכי עליהן למצוא דרך נוספת להגביר עליו את הלחץ.
לכן מסרבים מחמד אלבראדעי ותנועת "האחים המוסלמים" לנהל משא ומתן עם סגן הנשיא עומר סולימאן ומציבים כתנאי מוקדם לכל מו"מ את הסתלקותו של מובארכ.

מובארכ מנסה לאותת למדינות המערב על הסכנה הטמונה בהסתלקותו מהשלטון וכי הדבר יביא לעלייתה לשלטון של תנועת "האחים המוסלמים" הקיצונית. סגן הנשיא סולימאן הודיע כי " ארצו תקפיד לשמור על הסכם השלום עם ישראל",זה מה שנקרא "הפוך על הפוך", בהדגישו את הנקודה הזו הוא מנסה להזהיר את ישראל וארצות הברית כי עלול לקרות בדיוק ההיפך מכך.
בתנועת "האחים המוסלמים" מבינים את הטקטיקה של מובארכ,מחמד חביב מראשי התנועה האשים את מובארכ כי הוא מנסה להפחיד את העולם ועושה דמוניזציה של תנועת "האחים המוסלמים".
חביב אישר כי לתנועת "האחים המוסלמים" לא היה חלק בארגון המהפכה נגד משטר מובארכ וכי היא הצטרפה אליה רק לאחר שפרצה אך מבחינתו הדבר לא מונע ממנה להשתתף בכל מערכת בחירות,פרלמנטארית או נשיאותית, שתהיה במצרים ולהשיג הישגים פוליטיים.
באופן רשמי אומרת תנועת "האחים המוסלמים" כי אין לה דרישות ורצון לשלוט וכי מטרתה העיקרית היא שינוי המשטר והקמת משטר דמוקרטי הבנוי על פלורליזם פוליטי.
תנועת "האחים המוסלמים" תטיל את גיסותיה לרחוב המצרי בעיתוי המתאים מבחינתה,בינתיים היא מטיפה להעברה של השלטון "בדרכים של שלום".היא מסרבת להיכנס למשא ומתן עם סגן הנשיא עומר סולימאן ודורשת את הדחתו של מובארכ והעמדתו לדין.בתנועה לא שוכחים את בתי הדין הצבאיים שהקים משטרו של מובארכ והמשפטים שנערכו לחבריה בהאשמות של חתרנות נגד השלטון,תכנון הפרות סדר ואף התארגנויות לביצוע פיגועים.
עפ"י מקורות מצרים ממשל אובאמה נמצא בקשר עם תנועת "האחים המוסלמים" ועם מחמד אל-בראדעי.הממשל מתעלם מהקשר של התנועה הזו לסוריה ולאיראן.לפני כשלוש שנים ניסתה איראן לעורר במצרים גל מהומות נגד מובארכ בסיועם של "האחים המוסלמים" למרות היותם סונים ולא שיעים.
תנועת "האחים המוסלמים" טוענת כי היא תומכת במשטר דמוקרטי אך כל ילד בעולם הערבי יודע כי דמוקרטיה ואסלאם הם שני קוים נפרדים.
דוגמא בולטת לאופן שבו שולטת תנועת "האחים המוסלמים" הוא רצועת עזה שם הקימה תנועת הבת שלה -החמאס אמירות אסלאמית קיצונית שמנסה לכפות את השריעה על התושבים.
ברור כי השתלטות "האחים המוסלמים" על כס השלטון במצרים תיצור שם מציאות שלטונית דומה לזו שברצועת עזה.
העולם יצטרך להשלים עם מדינה מוסלמית גדולה שבה שולטת מפלגה -אסלאמית-סונית-קיצונית בנוסף לאיראן הקיצונית השיעית.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר