יום שישי, 7 בינואר 2011

סימנים מדאיגים

בשטחים גוברת תחושת הפסימיות מהמצב הפלסטיני הפנימי ומהקיפאון המדיני במשא ומתן עם ישראל.
בפת"ח שוב מדברים על אופציית "המאבק המזוין" בישראל.שנת 2011 עלולה להיות שנה קשה יותר מקודמתה עבור שני הצדדים.



לפני כמה ימים הודיע תוופיק טיראווי,חבר הועדה המרכזית של הפת"ח ולשעבר ראש מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני בגדה,כי הפלסטינים לא ויתרו על אופציית המאבק המזוין בישראל.בכינוס בקלקיליה אמר טיראווי כי "ביד אחת אוחזים הפלסטינים בענף זית אך ביד השנייה הם עדיין מחזיקים ברובה".
דבריו של טיראווי סותרים את המדיניות הרשמית של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הדוגל ב "התנגדות עממית בדרכי שלום" ומקפיד להצהיר כי הפלסטינים לא יפתחו באינתיפאדה שלישית נגד ישראל.
למרות זאת לא שמענו שום גינוי או דחייה לדבריו של טיראווי מצד הנהגת הרשות הפלסטינית.
כדאי לקחת את דבריו של טיראווי ברצינות.
בתחילת שנות האלפיים,במהלך האינתיפאדה השנייה והמצור על המוקאטעה, היה תוופיק טיראווי,הידוע בכינויו "אבו חוסיין" המבוקש מספר אחת של השב"כ הישראלי.למרות היותו ראש מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני בגדה שאמור לפעול בתיאום עם ישראל נגד הטרור,הוא גייס מחבלים ושיגר אותם לפיגועים בישראל.
מסיבות שלא יפורטו כאן הוא קיבל בסופו של דבר "חנינה" מהשב"כ הישראלי ובועידת הפת"ח השישית בבית לחם הוא נבחר לתפקיד חבר הועדה המרכזית של הפת"ח(הפוליטבירו של התנועה).
דבריו החמורים של טיראווי מייצגים אסכלה שלמה בתוך תנועת הפת"ח המתנגדת לקו של יו"ר הרשות והתנועה מחמוד עבאס.
תנועת הפת"ח עדיין נתונה במשבר פנימי קשה ומתקשה להתאושש מהמפלה החמורה שלה בבחירות לפרלמנט ב2006 שבהן ניצחה תנועת החמאס.
בהמשך "גורשה" התנועה מרצועת עזה בהפיכה הצבאית של החמאס בקיץ 2007.
ב2010 נכשלה תנועת הפת"ח בהכנות לבחירות המקומיות בגדה בגלל סכסוכים פנימיים והבחירות נדחו עד להודעה חדשה.
"מפלגת השלטון" מתקשה להציג הישגים בפני תומכיה.באחרונה פרץ משבר נוסף בהנהגת התנועה ומחמד דחלאן,חבר הועדה המרכזית המייצג את הדור הצעיר קרא תיגר על מנהיגותו של יו"ר התנועה מחמוד עבאס ואף הואשם בניסיון לארגן מרד פנימי נגדו כדי לאלצו לפרוש מתפקידו.
תנועת הפת"ח ממשיכה לאבד את אמינותה ברחוב הפלסטיני בשל התדמית השלילית שלה. מנהיגיה נתפסים בקרב הציבור הפלסטיני כמושחתים ועסוקים בתככים כדי לשמור על תפקידי השררה שלהם במקום לנסות למצוא פתרון מדיני לבעיה הפלסטינית.
אתגר נוסף שתנועת הפת"ח מתקשה להתמודד עימו הוא הפיצול בין הגדה והרצועה והקושי להגיע לפיוס לאומי עם תנועת החמאס.
רבים ברחוב הפלסטיני משוכנעים כי בכירי הפת"ח אינם מעוניינים בפיוס אמיתי,הם רוצים להמשיך ולהחזיק ברסן השלטון ואינם מוכנים לחלוק אותו עם תנועת החמאס שזכתה בבחירות לפרלמנט וכי את המחיר משלם העם הפלסטיני.
לדעתם,המשך הסכסוך בין שתי התנועות משרת את האינטרסים של ישראל וארצות הברית אך הנהגת הפת"ח נוהגת באנוכיות מבלי להתחשב באינטרס הלאומי הפלסטיני.
בהעדר אחדות לאומית קשה לפלסטינים לנהל את מאבקם,אם נוסיף לכך גם את תופעת "המחנאות" בתוך תנועת הפת"ח והניסיון לערער על מנהיגותו של מחמוד עבאס הרי שמצבם של הפלסטינים מחמיר.

לתופעות האלה בחברה הפלסטינית יש השלכה על המשא ומתן עם ישראל.ההנהגה הפלסטינית שעימה אנו אמורים לנהל משא ומתן היא מפולגת ומפוצלת ומונעת מאינטרסים אישיים הרבה יותר מאשר מאינטרסים לאומיים ורצון למצוא פיתרון לבני עמה.
ייתכן מאוד גם שחוסר רצונו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לנהל משא ומתן ישיר עם ממשלת נתניהו בתואנה כי היא צריכה קודם לכל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים נובע מרצונו לשמור על יציבות שלטונו בגדה ומנהיגותו בתוך תנועת הפת"ח.
בכך הוא נמנע מ"לזעזע את הספינה" ומטיל את האשם על ישראל בכל הקשור למבוי הסתום בתהליך המדיני.
מקורות בפת"ח אומרים כי מחמוד עבאס מנסה להרוויח זמן בתקווה לחילופי שלטון בישראל ועלייתה של מפלגת קדימה לשלטון בתקווה להשיג תנאי משא ומתן נוחים יותר ובניסיון להימנע מקבלת החלטות היסטוריות וגורליות אשר אפילו יאסר ערפאת, קודמו בתפקיד שהיה הרבה יותר כריזמתי, נמנע מלקבל.
כך חלפה לה שנת 2010 ללא שום התקדמות בערוץ המדיני בין ישראל לפלסטינים והקרע הפנימי בתוך החברה הפלסטינית בין הפת"ח לחמאס נמשך וגם בתוך תנועת הפת"ח עצמה.
הציפיות בקרב תושבי השטחים לשנה מוצלחת יותר ב2011 אינן גבוהות.התחושה בקרב רבים היא שגם במהלך השנה האזרחית הבאה לא יושג פיוס לאומי בין שתי התנועות היריבות.
ברשות הפלסטינית ההערכה היא שהנשיא אובאמה נחלש כתוצאה מהבחירות לקונגרס וכי אבדה האפשרות שהוא יפעיל לחץ על ממשלת נתניהו להתקדם בערוץ הישראלי פלסטיני לקראת הסדר הקבע.
ההנהגה הפלסטינית בראשותו של מחמוד עבאס עסוקה כעת במאמצים להשיג "ניצחונות דיפלומטיים וירטואלים" על ישראל בזירת האו"ם ובזירה הבינלאומית במקום להשקיע את מרצה במשא ומתן אינטנסיבי עם ישראל.
נראה שהשנה הקרובה תהיה קשה ומורכבת יותר מהשנה הקודמת ואפשרות השגת פריצת דרך מדינית נראית כעת קשה יותר להשגה.
במזרח התיכון אין אף פעם וואקום, כשמגיעים למבוי סתום עמוק נוצרת בדרך כלל דינאמיקה של אלימות.
הניסיון של הפלסטינים הוא שאלימות וכוח יכולים לפעמים,לא תמיד, להניע תהליכים מדיניים.
כך הביאה האינתיפאדה הראשונה ב1988 לכינוס ועידת מדריד ובהמשך להסכמי אוסלו.
לכן,עלינו לשקול מחדש את המצב נוכח המתרחש בצד השני ולהתכונן היטב לבאות.
ייתכן שזו תהיה שנה קשה גם עבור ישראל.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר