יום ראשון, 30 בינואר 2011

הנשיא אובאמה מנסה לרכוב על "הנמר" המזרח תיכוני


שינוי המדיניות האמריקנית כלפי משטרו של מובארכ מדאיג את השליטים הערבים הרודניים ואת ישראל.
בישראל ובארצות הברית מודאגים מהאפשרות של עליית תנועת "האחים המוסלמים" לשלטון במצרים
והתדרדרות הביטחון בחצי האי סיני



ממשל אובאמה החליט בחודשים האחרונים לתמוך בדרישות האופוזיציה במצרים לרפורמות פוליטיות וכלכליות,מתן חופש ביטוי נרחב לאמצעי התקשורת ושמירה על זכויות האדם.נקודת המפנה הייתה כנראה בחודש נובמבר 2010.
הזרז לכך היה גילו המתקדם ומצבו הבריאותי של הנשיא מובארכ והבחירות לפרלמנט המצרי אשר לוו בצעדים שונים להגביל את הסיקור התקשורתי לבחירות ולמנוע בדרכים מתוחכמות,כולל זיופים בקלפיות,מתנועת האופוזיציה הגדולה "האחים המוסלמים" מלהכניס את נציגיה לפרלמנט.
לאחר פרסום התוצאות הראשונות של הבחירות לפרלמנט המצרי התייחס מייק האמר דובר המועצה לביטחון לאומי לנושא ואמר כי "הדיווחים כי אופן ניהול ההכנות לבחירות,כמו גם הדיווחים הרבים על אי סדרים בקלפיות,חוסר הפיקוח הבינלאומי והמגבלות שהוטלו על חופש ההתכנסות,הדיבור והתקשורת-מדאיגים".
גם פיליפ קראולי,דובר מחלקת המדינה הביע את דאגת הממשל והוסיף:"אנחנו מאוכזבים מהדיווחים על שיבוש קמפיין הבחירות של מנהיגי האופוזיציה,גל המעצרים של תומכיהם ומניעת הגישה לתקשורת של כמה מהקולות של האופוזיציה" הוא הוסיף כי הדיווחים על שיבושים ואיומים מצד כוחות הביטחון ביום הבחירות עצמו "מטילים ספק בהגינות ובשקיפות של כל התהליך".
עפ"י דיווחים שהגיעו לגורמים יודעי דבר בישראל במגמה הזו תמכו הנשיא אובאמה עצמו וקבוצה של אידיאולוגים במפלגה הדמוקרטית המאמינים שצריכים לחולל שינוי במפת המזרח התיכון וכי הגיע הזמן להגביר במדינות ערב את הדמוקרטיה,חופש הביטוי והשמירה על זכויות האדם.
רבים מהמנהיגים הרודניים הערביים כמו הנשיא מובארכ והמלך עבדאללה בירדן אינם אוהבים בלשון המעטה את השינוי במדיניות האמריקנית.
הם זוכרים היטב כי בעת שפרצו המהומות באיראן ב2009 על רקע האשמות האופוזיציה כי היו זיופים בבחירות לנשיאות סירב הנשיא אובאמה לנקוט עמדה,הוא טען כי מדובר "בעניין פנימי איראני" למרות שהמפגינים האיראניים ציפו לתמיכה אמריקנית במאבקם.
גם בירושלים סבורים כי מדובר במשחק מסוכן של הנשיא אובאמה.
גורם מקצועי בכיר במשרד החוץ אמר לי " הנשיא אובאמה מתנהג כילד שנתנו לו קופסת גפרורים".
גורם בכיר אחר במערכת המדינית אומר כי הנשיא אובאמה חוזר על הטעויות של האסכולה הניאו-קונסרבטיבית בממשל בוש שניסתה ללמד את הפלסטינים והעיראקים מהי דמוקרטיה והביאה לניצחון החמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב2006 ולכאוס הפוליטי בעיראק.
בצד הביקורת על מומחי המודיעין הישראלי והאנליסטים של גופי המודיעין המערביים צריך לשאול את המומחים למדיניות ארצות הברית האם הם העריכו שממשל אובאמה אכן יעשה את התפנית הזו וייתן "כתף קרה" למדינה שנחשבת המעוז הגדול ביותר של במזרח התיכון.
מה שעוד מדאיג את ישראל הוא שארצות הברית רואה במחמד בראדעי מרכיב חשוב בקואליציה עתידית שעשויה לקום במצרים בשלב כלשהו כדי להנהיג את המדינה,קואליציה זמנית שתנהיג עד לקיומן של בחירות כמו "ממשלת הצלה לאומית" או קואליציה אחרת שתקום כתוצאה מבחירות.
בראדעי נחשב בישראל ל"עוין מאוד",כמזכיר הכללי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית(סבא"א) הוא פעל לפרק את ישראל מנשקה הגרעיני במסגרת החזון שלו להקים במזרח התיכון אזור מפורז מנשק גרעיני והוא נחשב לאיש שניצל את תפקידו ושינה את הדו"חות של סבא"א כדי להסתיר את מגמתה של איראן לייצר נשק גרעיני.
נראה כי הנשיא אובאמה מנסה לעלות ולרכוב על "הנמר" המזרח תיכוני השועט בפראות כתוצאה מ"אפקט תוניסיה" לאחר שחצה כבר את מצרים ועושה את דרכו את מדינות ערביות נוספות.
אובאמה מנסה במדיניותו החדשה למתן את הגורמים האנטי אמריקנים שבודאי יהפכו גם לגורמים אנטי דמוקרטיים ושעלולים בטווח של כמה חודשים עד שנה להקים משטרים ערבים חדשים שיהיו עוד יותר עוינים לארצות הברית ולישראל.
ממשל אובאמה התחיל להתנתק מהנשיא מובארכ במישור ההצהרתי כפי שבא לידי ביטוי בדברים שאמרו הנשיא עצמו ושרת החוץ קלינטון אולם הכרזתו של דובר הבית הלבן רוברט גיבס כי הממשל בוחן מחדש את חבילת הסיוע האמריקנית למצרים היא מתפרשת בקרב כוחות האופזיציה המתנגדים למובארכ כי הממשל עומד לנטוש אותו,אוזניהן קשובות לקולות בוושינגטון והדבר משפיע על תכנון אסטרטגיית המחאה שלהן במטרה למוטט את שלטונו של הנשיא מובארכ.
ישראל וארצות הברית מחליפות ביניהן הערכות מודיעיניות הקשורות למצב במצרים,ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח בסוף השבוע עם הנשיא אובאמה ועם שרת החוץ קלינטון.ישראל איננה יכולה להתערב בקביעת המדיניות האמריקנית אך נראה כי יש הסכמה בין ממשלת נתניהו לממשל אובאמה כי יש חשש סביר שתנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האופוזיציה הגדולה במצרים עלולה לתפוס את השלטון במצרים.
גורמי המודיעין בישראל אומרים כי התנועה הזו טרם אמרה את דברה והיא ממתינה לשעת הכושר הנכונה מבחינתה כדי לפעול.
ככל הנראה ממתינים מנהיגי התנועה לכך שהכאוס והאנדרלמוסיה במצרים יגברו ואז הם יכנסו לתמונה.
לתנועה הזו יש "מגנט" חזק שיכול למשוך את ההמונים המפגינים שהוא דת האסלאם.יש להם מערכת הטפה ענקית במסגדים בכל רחבי מצרים שאפשר לנצלה ולהפוך את האינתיפאדה העממית לאינתיפאדה דתית נגד השלטון.
עליית התנועה הזו לשלטון היא מסוכנת לישראל ,אחד ממנהיגי התנועה, מחמד בדיע,אמר בסוף חודש נובמבר 2010 בראיון לעיתון "אל-קודס אל-ערבי" כי אם מפלגתו תזכה בבחירות לפרלמנט המצרי היא תתנער מהסכם השלום עם ישראל.
ישראל איננה מודאגת רק מאפשרות ביטול הסכם השלום בינה לבין מצרים במקרה של חילופי שלטון,כבר עכשיו יש סימנים ראשונים כי המצב הביטחוני בחצי האי סיני מעורר דאגה.
החשש הישראלי היא כי כתוצאה מהאירועים האחרונים, הצבא המצרי ייחלש ותפחת באופן ניכר הפעילות שלו נגד גורמי הטרור בחצי האי סיני.מדובר בגורמים של תנועת הג'האד העולמי וגורמים המבריחים אמצעי לחימה משופרים לזרוע הצבאית של החמאס ברצועת עזה.
אם יקרה הדבר תאלץ ישראל לפעול ולהשתלט מחדש על "ציר פילדלפי" כדי לעצור את שטף הברחות הנשק מאיראן דרך סיני אל החמאס.

יום שבת, 29 בינואר 2011

ישראל מול "רעידת האדמה" בעולם הערבי


ישראל וארצות הברית מקוות שהנשיא מובארכ יצליח להתגבר על גל המחאה בארצו למרות המצב הקשה וכי הצבא המצרי יישאר נאמן לשלטון.הפלת השלטון במצרים עלולה לגרור אחריה את הפלת שלטונו של המלך עבדאללה בירדן.ההשלכות הצפויות של "אפקט תוניסיה" הן לרעתה של ישראל ועלולות ליצור שינוי אסטרטגי באזורנו.



ישראל וארצות הברית מתייעצות ביניהן באופן שוטף מאז פרצה המהפכה העממית בתוניסיה והתפשטותו של "אפקט תוניסיה" אל מדינות אחרות במזרח התיכון ובראשן מצרים.
קהיליית המודיעין הישראלית עוקבת בתדהמה ובדאגה אחר "רעידת האדמה" שפרצה בתוניסיה ומתפשטת במהירות תוך שהיא מזעזעת את המשטרים הערביים הרודניים האחרים.
היקף הטלטלה הוא ענק ואיש איננו יודע לאן יוביל "אפקט תוניסיה" את המזרח התיכון שלמצרים יש בו תפקיד חשוב,גם בממשל האמריקני מתקשים מאוד להעריך את תוצאות התהליך.
בשבוע האחרון איבדה ארצות הברית את בן בריתה בלבנון לאחר שחזבאללה הצליח להפיל את ממשלת סעד אל-חרירי ולמנות את נג'יב מיקאתי הפרו-סורי כדי שירכיב את ממשלה החדשה.
ישראל וארצות הברית מהמרות,בחוסר ברירה, על כך שמשטרו הוותיק של הנשיא מובארכ ישרוד את הטלטלה העזה אך האמת היא שאף אחד במערכות הביטחון של ישראל והמערב העוקבות אחר ההתפתחויות האחרונות אינו מוכן להתחייב על כך.
לדעת מומחי המודיעין במערב, משטרו של מובארכ שונה מהמשטר התוניסאי של זין אל-עאבדין בן עלי והנשיא המצרי יכול לסמוך על המערכת הצבאית שלו,הוא הטיל את כוחות הצבא שלו לזירת המהומות,פיזר את ממשלתו של אחמד נזיף והודיע על הרכבת ממשלה חדשה.
ישראל הרשמית שומרת על שתיקה עד כה ואיננה מתייחסת למצב במצרים אך המערכת המדינית-ביטחונית מודאגת מאוד מהאפשרות ששינוי השלטון במצרים יביא בסופו של דבר לביטול הסכם השלום ההיסטורי שנחתם בין שתי המדינות לפני יתר משלושים שנה.
נכון שהמהומות במצרים נובעות המצב הכלכלי הקשה,חוסר הדמוקרטיה ותחושת המיאוס מהדיכוי והפגיעה בזכויות האדם ואין להן שום קשר ליחסיה של מצרים עם ישראל אך קשה לחזות מה יהיה יחסו של משטר חדש במצרים שאיננו המשך
ישיר של המשטר הנוכחי להסכם השלום עם ישראל.
הציפייה בישראל היא שגם אם יתדרדר המצב במצרים בעקבות המהומות ומעמדם של הנשיא מובארכ ובנו גמאל ייפגע קשות, יתפוס הצבא את השלטון.מצב כזה אמור להבטיח שהאסלאם הקיצוני בדמותה של תנועת "האחים המוסלמים" לא ישתלט על מצרים ויימשך הקשר ושיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.

מה שמדאיג את ישראל לא פחות הוא השינוי בעמדה הרשמית של ממשל אובאמה כלפי משטרו של הנשיא מובארכ בהשוואה לממשל בוש.הדיפלומטיה האמריקנית השתנתה,ארצות הברית מתחה ביקורת על מצרים לפני כחודשיים בעקבות הטענות הקשות על ההגבלות והזיופים במערכת הבחירות לפרלמנט המצרי,דיפלומטים אמריקנים אינם מהססים כעת להביע בפני עמיתיהם המצרים באופן קבוע את דאגתם ממצבם של מתנגדי המשטר,של הבלוגרים ושל האסורים והמעונים בבתי הכלא במצרים.
הממשל האמריקני של אובאמה נזהר מפני התנערות פומבית מהנשיא מובארכ שהוא בעל ברית חשוב ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון,סגן הנשיא ג'ו ביידן אמר בראיון טלוויזיה כי לא היה מכנה את מובארכ "דיקטטור".
אולם,הדברים שאמרו אמש הנשיא האמריקני אובאמה ושרת החוץ הילארי קלינטון מתפרשים בישראל, ואולי באופן חמור יותר במדינות ערב , כ"תקיעת סכין" בגבו של הנשיא מובארכ.
הנשיא אובאמה קרא לממשלת מצרים ולמפגינים לנהוג באיפוק,הוא אמר כי רפורמות פוליטיות וכלכליות חיוניות לעתידה של מצרים וכי ההפגנות ממחישות את התסכול של רבים מתושבי מצרים וכי יש לאפשר להם להביע את דעתם,בין השאר באמצעות הרשתות החברתיות.
דבריו של הנשיא אובאמה מעניקים "רוח גבית" למפגינים במצרים ובמדינות ערב האחרות נגד השליטים הערבים הרודניים,הם רואים בכך "אור ירוק" מצד הממשל להמשיך בהפגנות ומפרשים את דבריו כהסרת תמיכתו בנשיא מובארכ ובמשטרים הערביים הרודניים האחרים.
גורם מדיני בכיר בירושלים אמר לי: "הנשיא אובאמה כבר הוכיח כי איננו מבין את הנעשה במזרח התיכון והראיה לכך היא האופן שבו ניסה לחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים,עכשיו הוא מנסה ללמד את הערבים דמוקרטיה,ייתכן שהוא צודק אך באזורנו לא מספיק להיות רק צודק ,צריך להיות גם חכם".
ישראל לא יכולה להתערב במדיניות האמריקנית,במגעים שהיו בין ירושלים לוושינגטון בסוף השבוע הסבירו פקידים אמריקנים כי הסיבה להצהרות הנשיא אובאמה ושרת החוץ קלינטון הם חוקי הקונגרס הכובלים את ידי הממשל מלמכור נשק לצבא של מדינה המדכאת את אזרחיה.כידוע,ארצות הברית מספקת נשק וציוד צבאי למצרים בהיקף של כשני מיליארד דולר בשנה,בעיה דומה התעוררה באחרונה עקב נפילת ממשלת אל-חרירי בלבנון והממשל הבהיר כי לא יוכל להגיש סיוע צבאי לצבא לבנון אם תפרוץ מלחמת אזרחים במדינה.

מה יקרה אם "אפקט תוניסיה" יפיל את משטרו של הנשיא מובארכ?
התמוטטות המשטר המצרי עלולה לעודד את ארגוני האופוזיציה בירדן להפיל מהשלטון את המלך עבדאללה הנאמן להסכם השלום שחתם אביו עם ישראל.
זו הסיבה שהמלך עבדאללה מאפשר לארגוני האופוזיציה להפגין ו"לשחרר קיטור",האופוזיציה מצידה נזהרת מלתקוף את המלך וקוראת לפיזור הממשלה בראשותו של סמיר אל-ריפאעי.
מידי פעם מותח המלך עבדאללה ביקורת קשה על ממשלת ישראל והעומד בראשה כדי להראות שאיננו "משתף פעולה עם ישראל" למרות הסכם השלום עימה.
"אפקט תוניסיה" יצר התפתחויות חדשות במזרח התיכון שאינן לטובתה של ישראל.התופעה הזו מסכנת את המשטרים הערבים הרודנים שעם שניים מהם,מצרים וירדן,יש לישראל הסכמי שלום.התופעה עלולה להתפשט ולהפיל שליטים רודניים נוספים בסוריה,תימן,אלג'יריה,סודאן ומאוריטניה.
ישראל איננה יכולה לעשות דבר נוכח התופעה הזו,מוקדם מאוד עדיין להעריך את תוצאותיה ואין בידי ישראל שום יכולת לעשות מהלכים שישפיעו על התהליכים שעובר כעת העולם הערבי.
יש במערכת המדינית- ביטחונית כאלה שבודאי יציעו לראש הממשלה לצאת ביוזמה מדינית בערוץ הפלסטיני או בערוץ הסורי אולם אסור להיחפז לפני שניתן יהיה להעריך בדיוק את התוצאות וההשלכות של "אפקט תוניסיה" על האזור ועל מדינת ישראל.
בינתיים צריכה ישראל לחזק את עצמה מבחינה כלכלית וביטחונית ולהיערך לבאות.המצב במזרח התיכון,כך נראה, רק עומד להיות יותר קשה ומורכב יותר.

יום חמישי, 27 בינואר 2011

ערוץ "אל-ג'זירה" נגד הרש"פ-עיתונות משובחת או תעמולה זולה


לערוץ "אל-ג'זירה" הייתה חשיפה עיתונאית ענקית וחשובה של סודות המשא ומתן בין ישראל לרש"פ בתקופת ממשלת אולמרט אך השידור שלה לא היה מאוזן והוטה לרעתה של הרש"פ.ממשלת רמאללה הופתעה ונגרם לה נזק תדמיתי אדיר בקרב הציבור הפלסטיני.



ערוץ "אל-ג'זירה" הפופולארי ביותר בעולם הערבי הנחית השבוע מהלומה כואבת על הרשות הפלסטינית והעומד בראשה וגרם לה נזק תדמיתי חמור בקרב הציבור הפלסטיני בשטחים ובפזורה.
אין ספק שלערוץ "אל-ג'זירה" הייתה חשיפה עיתונאית מרשימה שכל ערוץ טלביזיה בישראל ובעולם היה רוצה להתברך בה,הוא השיג את כל 1600 המסמכים של צוות המשא ומתן הפלסטיני שניהל את המשא ומתן עם ממשלת אולמרט בין השנים 2006-2008.

מי הדליף ל"אל-ג'זירה" את המסמכים?
ברשות הפלסטינית עדיין מנסים להתחקות אחר מקור ההדלפה,בתחילה הופנו החשדות לעברו של מחמד דחלאן מבכירי הרשות הפלסטינית שהסתכסך קשות עם יו"ר הרשות מחמוד עבאס במסגרת "קרב הירושה",אח"כ התמקדו החשדות בעורך דין צרפתי ממוצא פלסטיני שעבד במשרדו של ד"ר צאיב עריקאת ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני ברמאללה ופוטר מעבודתו לפני שבעה חודשים ועבר לעבוד בלשכתו של אמיר קטר.
אולם,בראיון לערוץ "אל-ג'זירה" בסוף ארבעת ימי השידור המיוחדים של חשיפת "מסמכי אל-ג'זירה" טען צאיב עריקאת כי סוכן סי.איי.איי לשעבר בשם קלייטון סווישר שעובד כיום ככתב בערוץ "אל-ג'זירה" הוא האחראי להדלפות וכי הן התבצעו בשיתוף עם אליסטר קרוק,איש המודיעין הבריטי לשעבר שמקורב לחמאס ועם ווידאח חנפר,מנכ"ל ערוץ "אל-ג'זירה".
הזעם הפלסטיני על ההדלפה הוא גדול,ברשות הפלסטינית מודים כי היה "מחדל גדול" באופן אבטחת המידע הרגיש הזה במחלקת המשא ומתן ואומרים כי הם עוסקים כעת בהסקת המסקנות הדרושות כדי שהתופעה לא תשנה.
אין ספק שערוץ "אל-ג'זירה" הצליח לחדור אל "קודש הקודשים" של צוות המשא ומתן הפלסטיני ולרוקן אותו מכל סודותיו.

מבחינתה של הרשות הפלסטינית עיתוי פרסום המסמכים נבע מהרצון של ערוץ "אל-ג'זירה" להכפיש את הרשות בשיא הצלחתה המדינית לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית ערב כינוס הקוורטט במינכן והדיון במועצת הביטחון של האו"ם על מדיניות ההתנחלויות של ישראל.
בעקבות פרסומי "אל-ג'זירה" שנמשכו כאמור ארבעה ימים ברציפות נדחקה הרשות הפלסטינית לעמדת "המתגונן".פרסומי "אלג'זירה" עסקו בארבעה נושאים עיקריים:"וויתורי" הרשות הפלסטינית במהלך המשא ומתן עם ממשלת אולמרט,סוגיית הפליטים ו"זכות השיבה" ,התיאום הביטחוני בין השב"כ הישראלי למנגנוני הביטחון הפלסטינים והתיאום בין ישראל לרשות הפלסטינית לפני ובמהלך מבצע "עופרת יצוקה".

מתקפת הנגד לא איחרה לבוא,הדוברים הבכירים של הרשות הפלסטינית ושל תנועת הפת"ח יצאו במתקפה תקשורתית נגד ערוץ "אל-ג'זירה",הם האשימו אותו כי הוא משרת את האינטרסים של ממשלת נתניהו-ליברמן וכי הוא מנסה לעשות "סיכול ממוקד פוליטי" לרשות הפלסטינית ולמחמוד עבאס העומד בראשה.הם גם טענו כי ההדלפות גרמו נזק מדיני בכך שחשפו את אסטרטגיית ניהול המשא ומתן של הרשות הפלסטינית כדי להחלישה.אח"כ האשימו אותו כי הוא משרת את האינטרסים של אמיר קטר שנתן "אור ירוק" למהלך וכי הוא מנסה לכפות על הצופים את האג'נדה של תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האם של החמאס.ההאשמות הסלימו עוד יותר וכמה פרשנים פלסטינים האשימו את ערוץ "אל-ג'זירה" כי הוא "משרת את האינטרסים של איראן המתכננת להשתלט על לבנון ופלסטין".תנועת הפת"ח ארגנה ברמאללה,ג'נין ויריחו הפגנות תמיכה במחמוד עבאס ,בעצרת ברמאללה שרפו פעילי הפת"ח את תמונתו של אמיר קטר לצד דגלי ישראל ועליהם שמל של "אל-ג'זירה" ומשרד ערוץ "אל-ג'זירה" בעיר הותקף ע"י המפגינים.
דוברי הרשות הפלסטינית ניסו לפגוע באמינות של ערוץ "אל-ג'זירה" והאשימו אותו בהפרת כללי האתיקה העיתונאית.הם הודו כי המסמכים שהודלפו אכן אמיתיים אך טענו כי הערוץ הציג אותם בצורה מסולפת.
לדוגמא,הפרסום המתייחס להצעות הרשות הפלסטינית בעניין חילופי שטחים עם ישראל בהסדר הקבע הוצג בערוץ "אל-ג'זירה" כי הפלסטינים הסכימו ליחס של 1:50 כלומר חמישים ק"מ מרובע לישראל תמורת קילומטר מרובע אחד לפלסטינים בזמן שהאמת הייתה שהפלסטינים דרשו כי יחס חילופי השטחים יהיה שווה כלומר,יחס של 1:1.
פרשן פלסטיני ידוע האשים את ערוץ "אל-ג'זירה" כי הוא עושה דה-לגיטימציה לרשות הפלסטינית לאחר שמחמוד עבאס הצליח לעשות דה-לגיטימציה לישראל.
גם "תיאורית הקונספירציה" הופיעה בפרשנויות הפלסטיניות לשידורים המיוחדים של ערוץ "אל-ג'זירה" כאילו פרסום תוכניתו המדינית של שר החוץ אביגדור ליברמן למדינה פלסטינית בגבולות זמניים בעיתון "הארץ" נעשה בתזמון אחד עם פרסום מסמכיה הסודיים של הרשות הפלסטינית.

ערוץ "אל-ג'זירה" פרסם מסמכים אותנטיים,נביל שעת' חבר הועדה המרכזית של הפת"ח הודה בכך בראיון שהעניק לערוץ.יו"ר הרשות מחמוד עבאס לא הכחיש כי המסמכים אמיתיים אך טען כי ערוץ "אל-ג'זירה" עשה "ערבוב מכוון בין ההצעות הישראליות לבין העמדות הפלסטיניות".
ערוץ "אל-ג'זירה" עשה קמפיין ענק ומרשים לחשיפה העיתונאית שלו בקדימונים בערבית ובאנגלית והמסמכים שחשף פורסמו באתר אינטרנט מיוחד שהקים לצורך הזה.
המגמתיות של הערוץ התומך בשידוריו בעמדות החמאס וחזבאללה נחשפה בשורת המרואיינים והפרשנים שהופיעו בשידוריו,רובם היו מזוהים עם מתנגדיה של הרשות הפלסטינית והם הלמו ללא רחם באישים הבכירים של הרשות הפלסטינית והטיחו ביקורת ארסית על האופן שבו מתפקדת הרשות הפלסטינית בנושא המדיני והביטחוני ובאופן ניהול המשא ומתן עם ישראל.
האיזון התקשורתי נשמר רק באופן פורמאלי.לרשות הפלסטינית ניתנה אמנם זכות התגובה לטענות שהועלו אולם רק בדיעבד ובמינון נמוך ביחס להופעות התקשורתיות הרבות של מבקריה של הרשות.
המרואיינים מטעמה של הרשות הפלסטינית היוו למעשה את "עלה התאנה" של ערוץ "אל-ג'זירה" המתיימר לייצג גם את "דעת האחר".
ערוץ "אל-ג'זירה" גם סירב להעביר מראש למרואיינים מטעם הרשות הפלסטינית את המסמכים שהוא עומד לפרסם כדי שיוכל להתכונן ולהכין את טענותיהם.
לערוץ "אל-ג'זירה" היה הישג עיתונאי מרשים בחשיפת מסמכיה הסודיים של הרשות הפלסטינית אך הוא לא הצליח להשתחרר מהקו הפוליטי שהוכתב לו לתקוף את הרשות הפלסטינית בכל מחיר.
את המטרה הזו הוא הצליח להשיג ללא שום צל של ספק.

יום שלישי, 25 בינואר 2011

התוניסיזציה של המשטרים הערביים


"אפקט תוניסיה" ממשיך לאיים על יציבותם של המשטרים הערביים וההפגנות במדינות ערב נמשכות במחאה על המצב הכלכלי הקשה,האבטלה והפגיעה בזכויות האדם.גל המחאה העממית גובר במצרים והשלטון המצרי עומד בפני אתגר השמירה על יציבות המשטר ערב הבחירות לנשיאות השנה.



באמצעי התקשורת הערביים אפשר כבר למצוא מטבע לשון חדש הנכנס לשימוש כתוצאה מהמהפכה העממית בתוניסיה והוא "התוניסיזציה של המשטרים הערבים"(תוונסת אל-אנט'מה אל-ערביה-בערבית).
המהפכה העממית בתוניסיה ממשיכה לאיים על יציבותם של המשטרים הערבים הדיקטאטורים במזרח התיכון.
היא הצליחה ליצור תסיסה בשורות הדור הצעיר במדינות ערב,כמה צעירים במדינות ערביות כמו מצרים,אלג'יריה ומאוריטניה ניסו בימים האחרונים להצית את עצמם ולחקות את הרוכל התוניסאי מוחמד בועזיזי בניסיון להביא לפרוץ מהפכה עממית במדינותיהם.
במדינות ערביות כמו תימן,אלג'יריה ירדן ומצרים התקיימו הפגנות של אלפים שהעלו את אותן הדרישות שהעלו המפגינים שחוללו את המהפכה בתוניסיה.
המשטרים הערבים הרודניים מנסים לכבות את "ניצוץ ההפיכה" במדינותיהם שהציתה המהפכה בתוניסיה,
הם הודיעו על שורה של צעדים כלכליים כדי להרגיע את התסיסה החברתית הגואה,אלג'יריה הוזילה את מחירי מוצרי היסוד ב41%,גם סוריה,ירדן,מאוריטניה ותימן הודיעו על הוזלת מוצרי היסוד בשיעורים שונים ועל גיבוש תוכניות להפחתת מיסים,הורדת מחירי הדלק ומלחמה באבטלה.כווית הודיעה כי היא מקציבה סכום של אלף דינר כוויתי לכל אזרח כסיוע חירום לצרכי המחייה.
אולם נראה כי הצעדים האלה נועדו בעיקר לקנות זמן ו"לשחרר קיטור" ואין בהן מגמה לשינוי ממשי במצב,ההמונים הערבים יודעים זאת וההפגנות העממיות נמשכות במדינות אלה.
המשטרים הערביים הרודניים עדיין לא הפנימו את הצורך הדחוף בפיתוח כלכלי וחברתי שימנע "רעידת אדמה" דוגמת "רעידת האדמה" שזעזעה את תוניסיה והפילה את משטרו המושחת של הרודן זין אל-עבדין בן עלי.
ההמונים בכמה מדינות ערביות מנסים לחקות את סגנון המהפכה העממית בתוניסיה,מדובר בסגנון של הפגנות ענק ללא שימוש באלימות מצד המפגינים.
אמצעי התקשורת המודרניים דוגמת הערוצים הערביים ובראשם רשת "אל-ג'זירה" והאינטרנט סייעו רבות להפצת מסר "המהפכה העממית" מתוניסיה למדינות ערביות אחרות שתושביהן סובלים ממצב של עוני,אבטלה,דיכוי,ייאוש מהבטחות השווא וחוסר תקווה.
המהפכה העממית בתוניסיה היא דוגמא ל "פצצת זמן" שהתפוצצה,"פצצות זמן" דומות נוספות נמצאות בכמה מדינות ערביות והן ממשיכות לתקתק.
גל המחאה צובר תאוצה בעיקר נגד שלטונו של הנשיא המצרי חוסני מובארכ,שם הכריזו מתנגדי המשטר על "יום זעם".
הדרישות של מתנגדי המשטר הן לבצע רפורמות פוליטיות וכלכליות,הם דורשים לבטל את משטר החירום שהונהג במצרים לאחר הירצחו של הנשיא אנוואר סאדאת,לפטר את שר הפנים,לאפשר את חופש הביטוי ולהעלות את שכר המינימום ל1200 לירות מצריות(כ-200 דולר אמריקני).
מארגני ההפגנות במצרים שרובם הם מתנועת "ה-6 באפריל" שהיא תנועת האופוזיציה של הדור הצעיר, מודיעים בגלוי כי הם מטילים על הממשלה המצרית את האחריות ל " זעם החברתי הגואה" במדינה בדומה למה שאירע בתוניסיה.כזכור תנועה זו נולדה ב-6 באפריל 2007 כאשר פעיליה תמכו בשביתה הגדולה של פועלי הטקסטיל במדינה,היא מכונה גם "אופוזיציית הבלוגרים" ופעיליה מרבים להשתמש ב "פייסבוק" וב"טוויטר".
ההפגנות שמארגנת האופוזיציה המצרית נגד משטרו של מובארכ אמורות לכלול את הבירה קהיר ועוד חמש מחוזות הקרובים לבירה,הו אמורות להיות "הפגנות שלום" ללא אלימות מצד המפגינים.
תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר במצרים פרסמה גילוי דעת המזהיר את כוחות הביטחון שלא להגיב בכוח על הדרישות הפוליטיות והכלכליות שהתגברו באחרונה במצרים בעקבות ההפיכה בתוניסיה.גילוי הדעת מסביר כי המחאה העממית הגוברת נובעת מהשחיתות ומדיניות האיומים,המעצרים והעינויים בבתי הכלא של שלטונות הביטחון.
על גילוי הדעת חתום מחמד בדיע המפקח הכללי של תנועת "האחים המוסלמים" אשר מתח ביקורת על משטרו של הנשיא מובארכ שנוהג ב"חוסר חוכמה" כלפי הדרישות של האופוזיציה המצרית ליישומן של הרפורמות הפוליטיות במצרים בעקבות המהפכה העממית בתוניסיה.לדבריו,שירותי הביטחון המצרים זימנו בימים האחרונים את מנהיגי תנועת "האחים המוסלמים" במחוזות השונים של מצרים ואיימו עליהם במעצר אם יארגנו הפגנות ברחובות הקוראות לביצוע הרפורמות האלה.
כוחות הביטחון של מצרים קיבלו הוראות ברורות מהנשיא מובארכ באמצעות שר המודיעין שלו הגנרל עומר סולימאן שלא לאפשר פרוץ מעשי אלימות שיסלימו את המצב.
מובארכ חושש מ"אפקט תוניסיה" שיתסיס עוד יותר את תנועות האופוזיציה נגדו דווקא לפני הבחירות לנשיאות שאמורות להתקיים השנה .
השלטון המצרי מנוסה היטב בדיכוי הפגנות האופוזיציה וההערכה בישראל היא כי הוא יצליח להתמודד עם המחאות ההמוניות של ארגוני האופוזיציה בצורה מושכלת שתצמצם למינימום את המתיחות.
אחד הגורמים שהסלים את ההפגנות בתוניסיה נגד שלטונו של בן עלי היה השימוש באש חייה מצד כוחות הביטחון בעימות עם המפגינים שהביא לעשרות הרוגים והגביר את הזעם נגד השלטון.
שר החוץ המצרי אחמד אבו אלע'יט הביע,לפני כמה ימים, בגלוי את בטחונו כי במצרים לא תתרחש מהפיכה עממית כפי שהתרחשה בתוניסיה.
הדרג המדיני במצרים מפגין ביטחון עצמי ביכולתו לשלוט במצב בטחון הפנים במדינה,בישראל עוקבים בדאגה אחר הנעשה שם בתקווה שאכן כוחות הביטחון המצרים יצליחו לשמור על יציבות המשטר שיש לו הסכם שלום עימה.

יום שני, 24 בינואר 2011

"השיחות החשאיות" והאמת על "מסמכי אל-ג'זירה"



"מסמכי אל-ג'זירה" לא חשפו עד כה פרטים מהותיים חדשים על העמדות הפלסטיניות בנושאי הליבה של הסכסוך.מדובר במסע תקשורתי מתוזמן שנועד להכפיש את הרשות הפלסטינית ומוכיח כי למרות "וויתוריה" לא הייתה מוכנה ההנהגה הפלסטינית לחתום על הסכם קבע עם ישראל.
בינתיים מנהל ממשל אובאמה "שיחות חשאיות" עם נתניהו בניסיון לפרוץ את המבוי הסתום.



לערוץ החדשות "אל-ג'זירה" הפופולארי ביותר בעולם הערבי,המשדר מקטאר,הייתה תרומה חשובה לפריצתה של "מהפיכת היסמין" בתוניסיה.פרשנים ערבים שעקבו אחרי שידורי הערוץ בחודש האחרון אומרים כי הוא הסית בשידוריו נגד מפלגת השלטון בתוניסיה כי היא "מקור הרוע" וכי יש לחסלה.השידורים הבולטים בערוץ היו דרשותיו של השיח' יוסף קרדאווי פוסק ההלכה הבכיר ביותר בעולם הסוני אשר תקף,ללא רחמים, את הנשיא זין אל-עאבדין בן עלי.השיח' הזה הוא התומך הידוע של תנועת "האחים המוסלמים" וכמובן של תנועת החמאס שהינה בת בריתה.
בחודשים האחרונים לא היסס השיח' קרדאווי גם למתוח, בדרשותיו בערוץ "אל-ג'זירה", ביקורת חריפה על הרשות הפלסטינית ועל מחמוד עבאס העומד בראשה.
עפ"י מקורות פלסטינים, ערוץ "אל-ג'זירה" קיבל סיוע להתקפותיו על הרשות הפלסטינית ממקור בלתי צפוי.מדובר במחמד דחלאן, יריבו הפוליטי הגדול של מחמוד עבאס שהיה פעם בן בריתו ואיש סודו ושלט בכל סודות המשא ומתן של הרשות הפלסטינית עם ישראל וגם היודע כנראה את הסיבה האמיתית למותו המסתורי של יאסר ערפאת ומי עמד מאחוריו.
דחלאן הסתכסך קשות עם מחמוד עבאס לאחר שניהל מערכה תקשורתית סמויה שהפך לגלויה הקוראת להחלפתו ובעקבות כך הושעה מתנועת הפת"ח אשר מנהלת נגדו חקירה פנימית במוסדות התנועה בהוראתו של עבאס.
מחמד דחלאן נאלץ לעזוב את רמאללה עד שתסתיים החקירה נגדו ועפ"י מקורות פלסטינים הוא "צמא נקם".
רבים מבכירי הרשות הפלסטינית מצביעים בשיחות סגורות על מחמד דחלאן כמקור שסיפק לערוץ "אל-ג'זירה" את המסמכים "המרשיעים" על הוויתורים המפליגים שעשו הרשות הפלסטינית והעומד בראשה לישראל בסוגיות הליבה הרגישות של הסדר הקבע כמו ירושלים והפליטים בין השנים 2006-2008.
נושא נוסף שהינו רגיש ביותר הוא התיאום הביטחוני הסודי בין השב"כ הישראלי לבין מנגנוני הביטחון הפלסטינים בכל הקשור במלחמה בטרור,ערוץ "אל-ג'זירה" מבטיח גילויים מרעישים גם בתחום הזה.
נראה כי מי שהדליף לערוץ את המידע הזה ותכנן עימה את המתקפה התקשורתית העזה על הרשות הפלסטינית ומחמוד עבאס נחוש לחסלה ולהציגה באופן סופי בפני הציבור הפלסטיני כ "משת"פית של ישראל".
האמת היא שאין הרבה חדש מבחינה עיתונאית במסמכים שנחשפו שכן רובם עוסקים בהצעות "מתווה הנשיא קלינטון" לפתרון הסכסוך שהוצג לשני הצדדים בועידת קמפ דיוויד בשנת 2000 ושנדחה ע"י יאסר ערפאת בעידודם של מחמוד עבאס ואחמד קריע. לציבור הישראלי והפלסטיני יש זיכרון קצר, וכמות המסמכים הגדולה והמפורטת שהוצגה ב"אל-ג'זירה" וההד התקשורתי הנרחב לפרסום מעניקים את התחושה כי מדובר בגילויים חדשים בסגנון אתר ההדלפות "וויקיליקס".

יש במערכת המדינית הטוענים כי הפרסומים ב"אל-ג'זירה" שהינם נכונים,למרות ההכחשות של היו"ר מחמוד עבאס ושל ד"ר צאיב עריקאת ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, ממחישים כי יש "פרטנר" בצד השני וכי ההנהגה הפלסטינית הנוכחית רצינית בכוונותיה לנסות ולהגיע להסדר קבע עם ישראל.אם כך אכן הם פני הדברים צריך לשאול מדוע לא הצליחה ממשלת אולמרט להגיע להסכם קבע עם הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס?אהוד אולמרט טוען, כנראה בצדק,שמחמוד עבאס לא השיב להצעתו לסיום הסכסוך שכללה גם מפה מפורטת של הגבול העתידי בין ישראל למדינה הפלסטינית.
כלומר,מחמוד עבאס המשיך בשיטת ה"סלאמי" של יאסר ערפאת,כל הצעה של ממשלה בישראל הופכת ל"קו ההתחלה" של המשא ומתן עם הממשלה הבאה בישראל.
האמת היא שההצעות הפלסטיניות ל "וויתורים" בירושלים ובסוגיית הפליטים המופיעות במסמכי "אל-ג'זירה" אינן מהוות שום שינוי מהותי בעמדות של אש"ף או הרשות הפלסטינית,אלו הן עמדות ידועות ומוכרות מאז שנת 2000 באופן כזה או אחר.
ההנהגה הפלסטינית הנוכחית איננה מסוגלת "לחצות את הרוביקון" ולקבל החלטות היסטוריות שיאפשרו לסיים את הסכסוך ואין לה את הגיבוי הציבורי והפוליטי לכך.
עפ"י מקורות בתנועת הפת"ח,מחמוד עבאס מנסה לתמרן בין ממשלות ישראל ולהרוויח זמן,העיקר מבחינתו הוא להישאר בשלטון "מבלי לחתום" על שום הסכם מחייב.לכן הוא התחמק ממשא ומתן עם ממשלת נתניהו במשך שנתיים בתקווה שתעלה ממשלה חדשה לשלטון בישראל בראשות "קדימה" שעימה יוכל להתחיל את המשא ומתן בנקודה שבה נפסק עם ממשלת אולמרט.
בנימין נתניהו לא היה מוכן "לשחק" את המשחק הזה שלווה בתנאי מוקדם של הקפאת הבניה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים וכך נקלענו למבוי הסתום בערוץ הישראלי פלסטיני.
ההערכות בירושלים הן כי פרסום המסמכים בערוץ "אל-ג'זירה" מתפרש בעולם כאילו הפלסטינים עברו תהליך של "ריכוך עמדות" אך בפועל המבוכה הרבה שנגרמה לרשות הפלסטינית ולעומד בראשה תביא עכשיו ל"הקשחת עמדות" שכן מחמוד עבאס לא ירצה להמשיך ולהצטייר בעיני בני עמו והעולם הערבי כ "משת"פ של ישראל".

למרות ההמולה התקשורתית הרבה בעקבות פרסום "מסמכי אל-ג'זירה" כדאי לשים לב ל"שיחות חשאיות" אחרות המתקיימות תחת אפינו.
בעוד המבוי הסתום בערוץ הישראלי פלסטיני נמשך עוסקים האמריקנים במרץ רב בניסיון למצוא דרך לפרוץ את המבוי הסתום. עפ"י מקורות אמריקנים, הממשל הקציב לעצמו פרק זמן של חודשיים עד שלושה כדי לגבש הצעות חדשות שיונחו לפתחם של שני הצדדים כדי לנסות ולהתניע מחדש את המשא ומתן על הסדר הקבע.
ממשל אובאמה הבין כי המפתח לפיתרון סוגיות הסדר הקבע נעוץ בסוגיות הביטחון ולכן הוא התחיל במשא ומתן חשאי עם ראש הממשלה נתניהו במגמה למצוא סידורי ביטחון שיניחו את דעתה של ממשלת נתניהו בכל הקשור להקמתה של מדינה פלסטינית מפורזת.
לצורך כך ביקר בארץ פעמיים בחודש החולף הדיפלומט הוותיק דניס רוס,יועצו של הנשיא אובאמה עם צוות ביטחוני אמריקני לשיחות עם ראש הממשלה נתניהו וראשי מערכת הביטחון הישראלית.הם החלו "למפות" את צרכי הביטחון של ישראל בסוגיות השונות כמו סידורי ביטחון בבקעת הירדן,הקמת תחנות התראה ישראליות בשטחה של המדינה הפלסטינית,סוגיית השליטה במרחב האווירי,הקמת צבא פלסטיני וכדומה.
על פי מקורות פלסטינים ממשל אובאמה "התקפל" מההבנות שהיו בתקופת הנשיא בוש בנושא סידורי הביטחון של הסדר הקבע העתידי ונסוג גם מתוכנית ביטחונית שגיבש היועץ לביטחון לאומי ג'ים ג'ונס שבינתיים כבר סיים את תפקידו.
בכירים ברשות הפלסטינית טוענים כי ממשל אובאמה מנסה "לפתוח" מחדש את הנושא הביטחוני ושואף לכך שסידורי הביטחון בהסדר הקבע בין שני הצדדים יוסדרו בוועדה ביטחונית משותפת בדרג מיניסטריאלי של שני הצדדים.
ברשות הפלסטינית אומרים היא כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בוטח יותר בשליח האמריקני דניס רוס ממוצא יהודי מאשר בשליח המיוחד ג'ורג' מיטשל שהוא ממוצא לבנוני.אבל בכל מקרה,אם יגובשו הצעות אמריקניות קונקרטיות לחידוש המשא ומתן,יהיה זה השליח מיטשל שיגע לאזור ויציג אותן לשני הצדדים.
הנושא הביטחוני הוא חשוב מאוד מכיוון שאם יושגו הבנות ביטחוניות בין הצדדים לגבי הסדר הקבע ניתן יהיה "לגזור" מהן גם את נושא הגבולות וגורל ההתנחלויות שיפונו ביהודה ושומרון.
הפלסטינים מודאגים מהמשא ומתן החשאי הזה בין נציג בכיר של הנשיא אובאמה לבין ראש הממשלה נתניהו,הם ממתינים לראות את התוצאות.ההערכה הפלסטינית היא כי בתוך חודשיים עד שלושה יגבש הממשל הצעות חדשות שיונחו לפתחם של הצדדים אך הוא לא יכפה על ישראל הצעת גישור אמריקנית בניגוד לדעתה.
להערכת בכירים ברשות הפלסטינית הנשיא אובאמה תלוי עדיין בקול היהודי ומעוניין להתמודד על תקופת נשיאות נוספת ולא יסתכן בעימות עם הלובי היהודי הציוני בארצות הברית.
בינתיים ממשיכים הפלסטינים במלוא המרץ באסטרטגיה שלהם לבינאום הסכסוך,בעוד שבועיים תתכנס הרביעייה הבינלאומית במינכן והפלסטינים מצפים שהיא תפרסם הודעה המגנה את מדיניות ההתנחלויות של ישראל.כמה ימים לאחר מכן אמורה מועצת הביטחון של האו"ם לדון בהצעה לגנות את ישראל על מדיניות זו למרות התנגדותן של בריטניה וארצות הברית.נציגיו של ראש הממשלה נתניהו ממשיכים במאמציהם לשכנע את ממשל אובאמה להטיל ווטו על הצעת ההחלטה הזו.

יום שלישי, 18 בינואר 2011

מה ימנע את בידודה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית?


הרשות הפלסטינית מודאגת מפירוקה של מפלגת העבודה והתחזקותה של הקואליציה בראשות נתניהו אך היא נחושה להתמיד בניסיונה לבנאם את הסכסוך.מקורות אמריקנים מדווחים כי מסתמנת מגמה שממשל אובאמה לא יטיל ווטו במועצת הביטחון על הצעת ההחלטה לגנות את מדיניות ההתנחלויות של ישראל.הגיעה העת לשלוף את "תוכניות המגירה".


בעוד בישראל עסוקים בהתפרקות מפלגת העבודה והשלכותיה על יציבות הקואליציה עוסקים הפלסטינים במרץ בגיבוש הצעת ההחלטה שתוגש למועצת הביטחון של האו"ם בנושא גינוי מדיניות ההתנחלויות של ישראל כדי להתחיל את הדיונים בה ולהביאה להצבעה בקרוב.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הורה לנציג הפלסטיני באו"ם להאיץ את קצב טיפול בהצעת ההחלטה.
זו היא התשובה הפלסטינית למהלך הפוליטי שעשו בנימין נתניהו ואהוד ברק כדי לחזק את הקואליציה ולדבריו של ראש הממשלה כי הפלסטינים צריכים לדעת שזו היא הממשלה שעימה הם יצטרכו להתמודד בשנים הקרובות.
ברשות הפלסטינית מעודדים מאוד מהדיווחים שהעביר להם נציגם באו"ם.
לדבריהם, 14 מדינות מתוך 15 המדינות החברות במועצת הביטחון תומכות בהצעת ההחלטה המגנה את מדיניות ההתנחלויות של ישראל.ארצות הברית מתנגדת להצעה זו אך ספק רב אם היא תשתמש בזכות הווטו שלה.הפלסטינים ניסחו את ההחלטה בצורה מתוחכמת העולה בקנה אחד עם נוסחים קודמים של גינוי מדיניות ההתנחלות של ישראל שארצות הברית הסכימה להם בעבר,דבר שמקשה על ארצות הברית להביע את התנגדותה.
על פי מקורות אמריקנים יודעי דבר בממשל האמריקני גורסים כי ארצות הברית לא תוכל להטיל ווטו על ההחלטה הזו נוכח מדיניות הריסת הבתים והבנייה הישראלית במזרח ירושלים.מה שהרגיז מאוד את האמריקנים הייתה הריסתו של מלון "שפרד" בשכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים ותחילת הקמתה של שכונה יהודית באתר במימונו של המיליונר היהודי מוסקוביץ'.
הפלסטינים רואים בהעברת ההחלטה המגנה את ההתנחלויות במועצת הביטחון של האו"ם מבחן חשוב למאבקם בישראל בזירה הבינלאומית והמגמה שלהם להימנע ממשא ומתן ישיר עם ממשלת נתניהו ולבנאם את הסכסוך.
גם ברשות הפלסטינית הופתעו ממהלכו של שר הביטחון אהוד ברק שפירק את מפלגת העבודה.הפרשנויות הפוליטיות בישראל כי המהלך של ברק שתואם עם נתניהו יחזק את הקואליציה הנוכחית ויאריך את ימיה בשלטון של הממשלה הנוכחית מדאיגות מאוד את ההנהגה הפלסטינית.
עפ"י מקורות בפת"ח,מחמוד עבאס התחמק מהמשא ומתן עם ממשלת נתניהו מכיוון שהיה משוכנע שימיה של ממשלת נתניהו ספורים וכי מפלגת קדימה תעלה בקרוב לשלטון.עבאס רצה שהמשא ומתן עם ממשלת קדימה יתחיל מהנקודה שבה נפסק בזמן ממשלת אולמרט.
לכן זוכה היום שר הביטחון אהוד ברק ל"קיתונות של שופכין" בעיתונות הפלסטינית על כך שבפרקו את מפלגת העבודה הוא חיזק את ממשלת נתניהו.מאמר המערכת בביטאון תנועת הפת"ח "אלחיאת אל-ג'דידה" מכנה את ברק במילים "רוצח ופושע מלחמה שחסרות לו האמינות, והאומץ הפוליטי והמפלגתי..רמאי ושקרן כפי שהדגיש באחרונה הממשל האמריקני לאחר שהבין כי הוא רימה אותו בשנה וחצי האחרונות והשלה אותו כי נתניהו יפתיע את העולם בצעדים אמיצים לקראת השלום".
ישראל תיכנס בחודשים הקרובים לתקופה מדינית קשה.נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב הצהיר ביריחו,בעת שביקר ברשות הפלסטינית,כי אין שינוי בהחלטת רוסיה שהכירה כבר ב1988 במדינה פלסטינית עצמאית ואילו ראש השב"כ יובל דיסקין אמר היום בדיון בועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי יש חשש שגם מדינות באירופה יכירו במדינה פלסטינית שגבולותיה הם קווי 67 כפי שעשו בעת האחרונה כמה מדינות בדרום אמריקה.
הסחף המדיני עלול לגבור בהעדר תהליך מדיני והדבר משרת את הפלסטינים.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס איננו מתכוון לשנות את האסטרטגיה שלו לבנאם את הסכסוך בעקבות השינוי הפוליטי בישראל והתפרקותה של מפלגת העבודה.הוא דבק במשימתו ונחוש "ללכת עד הסוף".
המאמצים השקטים שעושה ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות שליחו המיוחד עורך הדין יצחק מולכו בשנתיים האחרונות לפתוח ערוץ חשאי בינו לבין מחמוד עבאס(back chanel) נכשלו וההנהגה המדינית בישראל תצטרך לקבוע מחדש את האסטרטגיה שלה.
מחמוד עבאס הצליח להכניס את ממשלת נתניהו לבידוד מדיני והיא לא מצליחה למצוא את הדרך לצאת ממנו,
ראש הממשלה נתניהו יצטרך להחליט כיצד להתמודד עם העמדות הנוקשות של הפלסטינים, האם הוא יכנע לדרישותיהם ויקפיא את הבנייה בהתנחלויות כדי לאלצם לבוא לשולחן הדיונים או שאולי יחליט על ניסיון מחודש להתקדמות בערוץ הסורי ישראלי.
ממשלת נתניהו השלימה חצי מתקופת כהונתה ללא שום הבקעה מדינית ומבלי שהצליחה להסיר לחלוטין את האיום הגרעיני האיראני.
מהלך ייצובה של הקואליציה הנוכחית יכול לאפשר לראש הממשלה נתניהו לעשות סבב שרים בממשלתו ולהחליף למשל בין תפקידיהם של שר החוץ אביגדור ליברמן ושר האוצר יובל שטייניץ,צעד כזה עשוי לשפר את תדמיתה של הממשלה בעולם ולהקל עליה את ההדברות עם מדינות ערב ובראשן מצרים וירדן.

זו גם העת להחליט על יוזמה מדינית באחד הערוצים,בלשכת ראש הממשלה ובמשרד החוץ קיימות כמה "תוכניות מגירה" לערוץ הפלסטיני ולערוץ הסורי והגיעה העת לשלוף אחת מהן החוצה.ישראל חייבת להבליט את רצונה בשלום ולצאת מהקיפאון המדיני למרות שמחמוד עבאס מנסה להמשיך בהקפאת המצב כדי שיוכל להביך את ישראל ולהציגה בזירה הבינלאומית כ"מדינת אפרטהייד" שיש להטיל עליה סנקציות כלכליות.

יום שני, 17 בינואר 2011

המסר של תוניסיה לעולם הערבי

המהפכה האזרחית בתוניסיה עשויה לסמל את תחילת סופם של כמה מהמשטרים הרודניים במדינות ערב.עוני,אבטלה,העלאות מחירים,פגיעה בזכויות האזרח והעדר רפורמות פוליטיות הן מתכון בדוק לאינתיפאדה עממית או מהפכה נגד השלטון.
הפלסטינים מקווים שהתופעה תתפשט מתוניסיה למדינות ערביות נוספות אשר הזניחו את הטיפול בבעיה הפלסטינית.



שום מנגנון מודיעין מערבי או ערבי לא צפה את פרוץ האינתיפאדה העממית בתוניסיה שהפילה מכס השלטון את הרודן זין אלעבדין בן עלי.מנגנוני המודיעין במדינות ערב מתאוששים עכשיו מההלם הראשוני ומהדקים עוד יותר את הפיקוח על ארגוני האופוזיציה.בכמה מדינות ערביות כמו ירדן ותוניסיה למשל שלטה האסכולה הביטחונית הגורסת שיש לאפשר הפגנות ברחובות הערים הגדולות כדי "לשחרר קיטור" אולם כעת לאחר שההפגנות ההמוניות בתוניסיה הפכו לאינתיפאדה עממית ו"מנוע טורבו" להפלת השלטון יש להניח שיוגבר הפיקוח של מנגנוני הביטחון במדינות ערב על הפגנות מאורגנות גדולות,עצרות וכינוסים שבמהלכם עלולים מתנגדי השלטון לשלהב את דעת הקהל ולהוציאה לרחובות לעימותים עם כוחות הביטחון.
סביר להניח שהשליטים הערביים ינחו את ראשי מנגנוני הביטחון שלהם לדכא באופן מהיר וללא רחמים כל ניצנים של הפגנות שעלולים להתפתח לאירועים גדולים ולמהומות ברחובות שיערערו את היציבות ואת תחושת הביטחון של האזרחים.צריך לזכור כי בירדן ובסוריה יש לשליטים שליטה מלאה בצבא המורכב מנאמניהם וכי לצבא הירדני והצבא הסורי יש מוטיבציה גדולה יותר לדכא כל אופוזיציה נגד השלטון לא כפי שקרה בתוניסיה.
שלטון ההיאתולות באיראן כבר הוכיח בעת שדיכא ביד קשה את ההפגנות ההמוניות שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009 בשל טענות על זיופים במערכת הבחירות, כי לעיתים כוח הזרוע הינו יעיל וניתן לדכא בהצלחה ניסיונות של האופוזיציה לזעזע את השלטון, בשילוב מושכל של צנזורה תקשורתית והפעלה כוחנית ויעילה של כוחות הביטחון.
ההפיכה האזרחית בתוניסיה שהחלה כאינתיפאדה ספונטאנית על רקע המצב הכלכלי הגרוע והאבטלה,צריכה לשמש לקח לשליטים הערביים כי אינם יכולים להישאר לעד על כיסאותיהם ואף להעביר בירושה את השלטון לבניהם כפי שקרה בסוריה וירדן וכפי שמתכנן לעשות בקרוב הנשיא חוסני מובארכ במצרים.
הנשיא התוניסי זין אלעאבדין בן עלי שלט במדינתו במשך 23 שנים ובאחרונה אף פעל לשנות את החוקה כדי שיוכל להאריך את שלטונו.במצרים שינה הנשיא מובארכ את החוקה כדי למנוע ממועמדים פוטנציאלים להתמודד מולו או מול בנו גמאל בבחירות לנשיאות השנה.בבחירות האחרונות לפרלמנט במצרים,לפני חודשים ספורים, היו זיופים רבים והוטלו הגבלות חמורות על הסיקור התקשורתי, הכול נעשה כדי למנוע מתנועת האופוזיציה הראשית "האחים המוסלמים" מלהצליח בבחירות.זהו מתכון יעיל להצטברות רגשי תסכול וזעם כלפי השלטון, אם נוסיף זאת למצב הכלכלי הגרוע,האבטלה ושאר מאפייני הדיקטטורה המצרית, סביר להניח שגם במצרים מתגבשת "פצצת זמן" שעלולה להתפוצץ בכל רגע ובמיוחד לקראת הקיץ שבו אמורות להיערך הבחירות לנשיאות,צריך לזכור כי מפלגת השלטון לא הודיעה עדיין מי מועמדה לתפקיד הנשיאות.במצרים יש התנגדות חזקה של מפלגות האופוזיציה לכך שבנו של הנשיא גמאל יציג את מועמדותו לנשיאות.
רשת "אל-ג'זירה" שהיה לה חלק חשוב מאוד בשבועות האחרונים בהבלטת ההפגנות בתוניסיה וליבוי היצרים נגד שלטונו של בן עלי, מבליטה עכשיו בשידוריה ביקורת אסלאמית על הרודנים הערביים האחרים המזוהים עם ארצות הברית וישראל.
במדינות ערב בהן יש שלטון מלוכני כמו מרוקו,ירדן וסעודיה יש כבר קולות הדורשים לשנות את צורת השלטון מ"ממלכה" ל "רפובליקה".חוסר היציבות הגובר בלבנון נוכח פרשת כתבי האישום של בית הדין הבינלאומי בהאג החוקר את רצח אל-חרירי מגביר בעולם הערבי את תחושת האנרכיה.

האם סופו של הרודן התוניסי בן עלי מבשר את תחילת התמוטטותם של המשטרים הערבים המסרבים לצעוד בהתאם לרוח הזמן?

הדבר תלוי בתנועות האופוזיציה במדינות ערב האחרות.
לא ברור אם הן ישכילו לנצל את המומנטום ו"להדביק" את ההמונים הערביים במדינות שמצבן הפוליטי והכלכלי דומה לזה של תוניסיה ב"חיידק המהפיכה".בסודאן כבר נשמעים קולות על האפשרות הזאת נוכל ההתנתקות הצפויה של דרום סודאן מהמדינה בקרוב בעקבות משאל העם והמצב הכלכלי הקשה.
האירועים האחרונים בתוניסיה מסמלים תבוסה לרודנות הערבית,הדיקטטורה של השלטון הובסה ע"י מהלך דמוקרטי של הפגנות ענק ברחובות.תוניסיה משגרת מסר לשליטים הרודנים במדינות ערב כי הפכו לשנואים בעיני בני עמם,שהם נחלשים בהדרגה וכי מזמן כבר אינם רצויים כמנהיגים במדינותיהם.
המסר הנוסף הוא שלא רק האסלאם או הפאן ערביות הם גורמים העלולים להוות איום על המשטרים הערבים אלא גם עוני,אבטלה ורגשות תסכול חזקים. במדינה שבה חיים אזרחים בתחושה כי אינם יכולים לשנות את המצב וללא תקווה יכול להתרחש מהפך נגד השלטון.
לכן המשטרים הערביים צריכים להתעורר ולעשות חשבון נפש,להתחשב בדרישות הציבור ולפעול לשיפור המצב הכלכלי ומלחמה באבטלה אחרת יהיה גורלם של השליטים במדינות אלה כגורלו של זין אלעבדין בן עלי.
ואכן כמה מדינות ערביות החלו כבר בנקיטת צעדים למנוע העלאות מחירים ומחסור במזון.סעודיה פועלת להגדיל את הרזרבות שלה בקמח,סוריה הקימה קרן לסיוע למשפחות נזקקות וירדן שוקלת את הורדת מחירי הדלק נוכח הפגנות מחאה של תנועת "האחים המוסלמים" גם לוב ומרוקו נערכות לצעדים דומים.
בנוסף צריכים כמה משטרים ערביים ליזום רפורמות פוליטיות במדינותיהם ,להגביר את חופש הביטוי והשמירה על זכויות האזרח ולצעוד לעבר תהליך של דמוקרטיזציה.

טבען של מהפיכות הוא שהן באות בתזמון בלתי צפוי,מבלי שניתן להעריך את פריצתן או תוצאותיהן.
הצבא תפס עכשיו את השלטון בתוניסיה עד לקיומן של בחירות חדשות בתוך 60 יום,בתוניסיה מקווים שהצבא לא "יתאהב" בשלטון והמשטר לא יהפוך ממשטר קודם של דיקטטורה אזרחית למשטר חדש של דיקטטורה צבאית.
הפלסטינים מרוצים מההתפתחויות האחרונות בתוניסיה,הם מקוים שהתופעה תתפשט למדינות ערביות נוספות שהמצב הפוליטי והכלכלי בהן דומה למצבה של תוניסיה כמו למשל אלג'יריה ומצרים.להערכתם מצב העוני והאבטלה במדינות ערב מסיח את תשומת ליבם של האזרחים הערבים מהדאגה לבעיה הפלסטינית.שינוי במשטרים הערביים המושחתים שהזניחו את הטיפול בבעיה הפלסטינית ושיפור תנאי המחייה של האזרחים במדינות אלה עשוי ,לדעת הפלסטינים, להגביר את התמיכה שלהם בצורך למצוא פיתרון לבעיה הפלסטינית.

יום ראשון, 16 בינואר 2011

האם קנוניה פלסטינית היא שהביאה למותו של יאסר ערפאת?

הרשות הפלסטינית מעכבת מסיבות בלתי ברורות את הקמתה של ועדת החקירה לבדיקת נסיבות מותו של יאסר ערפאת.קצין לשעבר במנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני טוען כי יריביו הפוליטיים של ערפאת אחראים למותו וכי הם חיסלו גם את קרוב משפחתו כדי שלא ינקום את דמו.השר לשעבר רפי איתן אינו שולל את האפשרות כי מחמוד עבאס ומחמד דחלאן הם האחראים לחיסולו של ערפאת.


הועידה השישית של תנועת הפת"ח שהתכנסה בבית לחם באוגוסט 2009 קבעה פה אחד כי ישראל היא שהתנקשה בחייו של יאסר ערפאת והחליטה על הקמת ועדת חקירה פלסטינית בראשותו של אחיינו של ערפאת,הד"ר נאצר אלקידווה שהיה שר חוץ ברשות הפלסטינית ונציג אש"ף באו"ם.
הקמת הועדה נועדה לנקות את הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס מההאשמות הפומביות של פארוק קאדומי ראש המחלקה המדינית באש"ף שטען כי עבאס ביחד עם מחמד דחלאן קשרו את הקשר לרצוח את ערפאת בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.
ועידת הפת"ח השישית גם קראה להקמת ועדת חקירה בינלאומית לבדיקת נסיבות מותו של ערפאת.
מאז לא קרה דבר,למרות ההחלטות לא הוקמה שום ועדת חקירה לבדיקת נסיבות מותו של הראיס הפלסטיני.
אין פלא,את השיטה הזו של טאטוא נושאים רגישים "מתחת לשטיח" למדו בכירי הפת"ח מיאסר ערפאת בעצמו.
בפת"ח מספרים,כי בכל פעם שערפאת רצה "לקבור" נושא רגיש מאוד עמוק באדמה, כמו חיסול כמה ממתנגדיו או מעשי שחיתות באש"ף, הוא היה מודיע על הקמת "ועדת חקירה" לבדיקת הנושא.
ברגע שפורסמה הודעה כזו על הקמת "ועדת חקירה", ידעו בכירי אש"ף כי יותר כבר לא ישמעו שום מילה על הנושא שאמור להיחקר.
כך גם הפעם,הנושא פשוט נעלם מסדר היום של תנועת הפת"ח.
כדברי האמרה,"המלך מת,יחי המלך החדש".

אחד האנשים שמסרבים לקבל את "דין התנועה" הוא עו"ד פהמי שבאנה ששירת כקצין במודיעין הכללי הפלסטיני של תוופיק טיראווי בגדה,הוא היה אחראי על "תיק השחיתות" במנגנון הזה והיה גם חבר בועדת החקירה הפנימית שהוקמה בתוך המנגנון לחקור את נסיבות מותו של הראיס יאסר ערפאת.הועדה הפסיקה את פעולתה לאחר שמחמוד עבאס נבחר באופן רשמי ליורשו של ערפאת.
עו"ד שבאנה מספר כי כל הנתונים שהיו לועדת החקירה שבה היה חבר, מצביעים על כך שיאסר ערפאת הורעל ברעל מסרטן מסוג פולוניום הפולט קרינה מזיקה במיוחד הנקראת קרינת אלפא.מדובר באותו הרעל ששימש להרעלת הסוכן הרוסי לשעבר אלכסנדר ליטוויננקו בלונדון בסוף 2006 כנראה בידי שליחים של הנשיא פוטין.
ועדת החקירה של מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני חשדה כי לרופא פלסטיני שטיפל ביאסר ערפאת במוקאטעה ברמאללה,היה חלק בהרעלתו.לרופא היה אישור כניסה בלתי מוגבל לישראל ומייד לאחר מותו של ערפאת הוא נסע ביחד עם אחות שעבדה עימו לאחת ממדינות המפרץ.הפסקת פעולת הועדה גרמה לכך שהחקירה עם הרופא לא מוצתה עד תום.

פחות משנה לאחר מותו של יאסר ערפאת בבית החולים בפאריז,נרצח ברצועת עזה אחיינו הגנרל מוסא ערפאת שהיה ראש המודיעין הצבאי הפלסטיני.עשרות רעולי פנים פרצו לביתו במרכז העיר עזה ולאחר קרב יריות ממושך הרגו אותו והשליכו את גופתו ברחוב.את האחריות לרצח לקח ארגון "ועדות ההתנגדות העממית" בנימוק כי מוסא ערפאת היה מעורב במעשי שחיתות רבים.ארגון זה הורכב מקבוצה של פורשים מתנועת הפת"ח.זמן קצר לאחר הרצח הופצו ברצועה ידיעות כי מחמד דחלאן הוא האחראי לחיסולו של מוסא ערפאת אך מקורביו טענו כי מדובר בשקר וכי מחמד דחלאן שהה בעת הרצח בירדן לצורך טיפול רפואי.
פהמי שבאנה טוען כי הגנרל מוסא ערפאת לא נרצח רק בגלל מעורבותו במעשי שחיתות אלא בעיקר בגלל קרבתו המשפחתית ליאסר ערפאת וכדי למנוע את האפשרות שהוא ינקום את מותו של הראיס. הגנרל מוסא ערפאת שהיה איש חזק וצמא דם יכול היה לגלות בקלות יחסית מי מהאישים הפלסטינים הבכירים היה מעורב בחיסולו של יאסר ערפאת ולהורגו.שבאנה מסביר כי ביתו של מוסא ערפאת היה מרוחק מאות מטרים בלבד ממפקדת כוחות הביטחון הפלסטינים בעזה אך אף אחד מהם לא התערב כדי לסייע לו ולמנוע את הירצחו.
שבאנה גם מספר כי בעת שנעצר על ידי כוחות הביטחון של ישראל והיה בכלא רמלה,פגש בתא המעצר פעיל פלסטיני שכינויו היה "אבו מג'אהד".הפעיל הפלסטיני סיפר לו כי הוא מסייעניו של מחמד דחלאן וכי השתתף באירוע הרצח של הגנרל מוסא ערפאת בעזה.לדבריו סיפר לו "אבו מג'האד" כי מחמד דחלאן לחץ,במשך תקופה ארוכה, על מחמוד עבאס להסכים לחיסולו של מוסא ערפאת אך הוא היסס לתת יד לכך.
לכן, אומר פהמי שבאנה, על ועדת החקירה הפלסטינית שעל הקמתה החליטה הועידה השישית של הפת"ח, לחקור גם את חיסולו של הגנרל מוסא ערפאת בעזה והקשר של החיסול הזה להתנקשות בחייו של יאסר ערפאת.
"אם אכן יש כוונה רצינית לגלות כיצד מת יאסר ערפאת אין שום בעיה לעשות זאת, וועדת החקירה יכולה להגיע אל האמת, העובדה שיו"ר הרשות הפלסטינית שהוא ראש הפירמידה,אינו מקים את הועדה מגבירה את התחושה אצל האנשים ברחוב כי יש לו מה להסתיר" אומר שבאנה.
פהמי שבאנה טוען גם כי יש מידע שצריך להיבדק האומר שמחמד דחלאן תיאם את חיסולו של יאסר ערפאת עם גורמים בכירים בישראל.

ומה אומרים על הטענות האלה גורמים בכירים בישראל?

האלוף במילואים דני יתום שהיה ראש המוסד ובין היתר האחראי לניסיון הכושל להרעיל בירדן את ח'אלד משעל ראש הלשכה המדינית של החמאס,אומר כי הניסיון של הפלסטינים להאשים את ישראל באחריות למותו של ערפאת מעיד על הדמיון הערבי הפורה . לדבריו, יאסר ערפאת היה חולה במשך תקופה ארוכה והוא מת מוות טבעי."לא נמצא שום בסיס,אפילו הקלוש ביותר לטענה הפלסטינית כאילו ישראל עומדת מאחורי מותו,העובדה שמדינת ישראל רודפת אחרי טרוריסטים כמו ח'אלד משעל במטרה לפגוע בהם איננה צריכה בשום פנים ואופן להשליך על מותם של אחרים" אומר יתום.
ח"כ ישראל חסון שהיה סגן ראש השב"כ אומר כי הטענות הפלסטיניות הן "ניסיון לכתוב ספר המשך לסיפורי אלף לילה ולילה".חסון מסביר כי ערפאת מת בפאריז הרחק משטחי הרשות הפלסטינית וכי גופתו נבדקה ונלקחו ממנה דגימות .להערכתו הסיבה שהפלסטינים מסתירים את נסיבות מותו נובעת מכך שהוא מת מוות טבעי או שהם מנסים לשמור על כבודו מסיבות הקשורות לצנעת הפרט. באשר לרציחתו של הגנרל מוסא ערפאת ברצועת עזה אומר חסון כי הגנרל ערפאת חוסל כיוון שהיווה מוקד כוח חזק שהיה יכול להתערב בצורה אגרסיבית בתוך הוויכוח בתנועת הפת"ח.
השר לשעבר רפי איתן שהיה היועץ של ראש הממשלה מנחם בגין למלחמה בטרור ומפעילו של המרגל ג'ונתן פולארד דוחה בתוקף את האשמות הפלסטינים כי ישראל התנקשה בחייו של יאסר ערפאת.
הוא אומר כי ערפאת היה חולה במשך זמן מושך וכי כל הסימנים מעידים על כך שהיה חולה במחלת האיידס.לדבריו בית החולים הצרפתי שבו טופל ערפאת בימיו האחרונים קיבל הוראה להסתיר את דבר מחלתו של ערפאת באיידס מכיוון שאם העובדה הזו הייתה מתפרסמת היה הדבר חושף את דבר היותו של ערפאת הומוסקסואל.
רפי איתן מסביר כי יאסר ערפאת היה סגור באופן הרמטי במוקאטעה ברמאללה וכי אי אפשר לשלול את העובדה שמתנגדיו הם שפגעו בו." אי אפשר לשלול את האפשרות שמחמוד עבאס ומחמד דחלאן הם העומדים מאחורי חיסולו של יאסר ערפאת" מצהיר איתן.
"אם ישראל הייתה אחראית לחיסולו של יאסר ערפאת הדבר כבר היה דולף החוצה" מסכם רפי איתן.

יום שישי, 14 בינואר 2011

כוח ההרתעה


שלטון החמאס ברצועת עזה העביר מסר לישראל דרך מצרים כי הוא מתכוון למנוע ירי רקטות ופצמ"רים לעבר יישובי הדרום.תנועת החמאס חוששת מפעולה צבאית ישראלית שתביא לקץ שלטונה ברצועה,היא מעדיפה להמשיך בהתעצמותה הצבאית ולנסות להביא להסרת הסגר ושיקום הרצועה מנזקי מבצע "עופרת יצוקה".



שלטון החמאס ברצועת עזה משדר כלפי חוץ כי הפנים את המסר שהעבירה לו ישראל באמצעות מצרים כי אם יימשך ירי הרקטות והפצמ"רים מרצועת עזה לעבר ישראל תנקוט ישראל במבצע צבאי גדול שעשוי להביא
לקץ שלטונו.
את המסר העביר ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא מובארק בעת שנפגש עימו באחרונה בשארם א-שיח'.
תנועת החמאס הודיעה כי השיגה את הסכמת הפלגים הפלסטינים ברצועה במסגרת מה שמכונה "ההסכמה הלאומית" להימנע מירי רקטות לעבר ישראל כדי למנוע מהעם הפלסטיני מתקפה חדשה של צה"ל.
ראש ממשלת החמאס ברצועת עזה,איסמעיל הנייה הורה למשרד הפנים ומנגנוני הביטחון של התנועה לאכוף את ההחלטה הזו באופן מעשי בשטח לאורך הגבול עם ישראל.
אח"כ הוא דיווח בטלפון לעומר סולימאן שר המודיעין המצרי על ההחלטה והצעדים שננקטו בשטח כדי שיעדכן את הגורמים הישראלים הנוגעים בדבר.
תנועת החמאס מפגינה בגלוי כי היא מעוניינת לשמור על השקט ברצועת עזה ולא להתעמת כרגע עם ישראל.
מקורות בתנועה אמרו כי ממשל החמאס יאכוף את ההחלטה גם על הפלגים הסלפיים הקטנים שישראל טוענת כי הם קשורים לארגון אל-קאעדה.
מבחנו של שלטון החמאס יהיה בימים הקרובים כשיתברר אם אכן הוא הצליח להרגיע את השטח ולעצור את ההתקפות לעבר ישראל.

מדוע מעוניין שלטון החמאס ברגיעה עם ישראל?
תנועת החמאס איננה מעוניינת לגרור את ישראל למבצע "עופרת יצוקה מספר שתיים". הסגר על רצועת עזה נמשך,תושבי הרצועה עדיין מלקקים את פצעיהם מהמלחמה לפני שנתיים ואלפי תושבים חיים באהלים ובמגורים ארעיים לאחר שאיבדו את בתיהם במלחמה.
המצב הכללי קשה וכתוצאה מההסגר התפתחה ברצועה "כלכלת המנהרות" המבוססת על הברחות שממנה נהנה בעיקר שלטון החמאס.
תנועת החמאס מחפשת את הדרך לצאת מהמצוקה הזו ולקיים את ההבטחה שלה לתושבים לאחר המלחמה כי תשקם את הרצועה.
עימות צבאי עם ישראל כעת רק יסבך עוד יותר את המצב.

בניגוד למלחמת לבנון השנייה שהסתיימה בהחלטת האו"ם 1701 שהביאה לפריסת כוחות בינלאומיים בדרום לבנון והפסקת אש הסתיים מבצע "עופרת יצוקה" ברצועה לפני שנתיים ללא שום הסכם עם החמאס או סידורי ביטחון כלשהם.
בשטח נוצר מצב של רגיעה בלתי רשמית המופרת מדי פעם בירי של הפלגים הפלסטינים הקטנים לעבר ישראל.
בתנועת החמאס מבינים כי ממשלת נתניהו איננה מתכוונת לחזור על השגיאה של ממשלת אולמרט וכי אם תפרוץ מלחמה נוספת ברצועה היא תפעל בנחישות להפיל את שלטון החמאס.
מדינת "חמסטאן" תתמוטט ותנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האם של חמאס תאבד את אחד המעוזים החשובים שלה במזרח התיכון.
לכן מציגה תנועת החמאס את מצב הרגיעה היחסית עם ישראל בגבול רצועת עזה כהישג גדול של שלטונה ואת המשכו כ"אינטרס פלסטיני ראשון במעלה".
בחמאס מבהירים שלא יאפשרו לשום פלג פלסטיני "לספק" לישראל את התירוץ לפתוח במתקפה צבאית על הרצועה.
בניגוד למצב בדרום לבנון שם שולט ארגון חזבאלללה ביד רמה ואין לו מתחרים הרי שברצועת עזה יש לחמאס מתחרים בדמות ארגון הג'האד האסלאמי והארגונים הסלפיים הקטינים המזוהים עם אל-קאעדה המנסים לנגח את החמאס ולטעון כי זנחה את דרך "ההתנגדות"(אל-מקאוומה).תנועת החמאס נאלצת להוכיח להם מידי פעם כי היא "בעלת הבית" וכי על פיה יישק דבר.
תנועת החמאס מנמקת את החלטתה להמשיך ולשמור את הרגיעה בכך שאין זה העיתוי המתאים מבחינה אזורית ובינלאומית לחדש את העימות המזוין עם ישראל מרצועת עזה.היא מסבירה כי ברצונה להמשיך ולהתעצם מבחינה צבאית ולהיות זו שקובעת את העיתוי הנוח לה ביותר למלחמה בישראל.
עם זאת המשך התעצמות החמאס מבחינה צבאית עשוי ליצור מצב של "מאזן אימה" בין ישראל לחמאס בדיוק כפי שהוא קיים היום בין ישראל לבין החזבאללה.
שני הצדדים יודעים כי ישלמו מחיר כבד אם יצאו לפעולה צבאית גדולה נגד הצד השני.
"מאזן האימה" הזה הוא ששומר על השקט בגבול הצפון
ועשוי להיות במשך הזה גם גורם מייצב בגבול של ישראל עם רצועת עזה.
ראשי תנועת החמאס ברצועה מעדיפים להמשיך ולשמור על כוחה הצבאי של תנועתם ולחזקו ולא להיגרר להרפתקאות צבאיות מול ישראל.הם רוצים להימנע מעימות צבאי שעלול להחליש את כוחם מבלי שישיגו שום הישג מדיני או צבאי.איראן מבינה היטב את המצב ברצועה ואף היא איננה דוחפת את חמאס לעימות צבאי עם ישראל.

יום חמישי, 13 בינואר 2011

הליכה על הסף


ארגון החזבאללה הצליח לערער את היציבות הפוליטית בלבנון וליטול את היוזמה לידיו, הכול ממתינים למוצא פיו בפרשת מסקנות ועדת החקירה לעניין רצח אל-חרירי.בעולם הערבי מאמינים כי עדיין ניתן למצוא נוסחת פשרה שתאפשר את יישוב המשבר .בישראל מעריכים כי החזבאללה לא מתכוון לתקוף בשלב הזה את ישראל.


ארגון חזבאללה הצליח במהלך לא צפוי להפתיע את ראש ממשלת לבנון אל-חרירי ולהראות למדינות ערב ולמעצמות המערב כי הוא מחזיק בידיו את המפתח ליציבותה של לבנון בעובדת היותו הכוח הצבאי החזק במדינה הנהנה מתמיכה בלתי מוגבלת של איראן וסוריה.
שרי החזבאללה התפטרו מממשלת הקואליציה של סעד אל-חרירי שהוקמה בנובמבר 2009 ונשיא לבנון מישל סלימאן ביקש מסעד אל-חרירי לעמוד בראש ממשלת המעבר.הממשלה הלבנונית איבדה יותר משליש מחבריה והקבינט הנוכחי ישמש בתור ממשלת מעבר עד להקמתה של ממשלה חדשה.
אל-חרירי נמצא כעת בצרפת לצורך התייעצויות ולא ברור מתי ישוב ללבנון.
האיחוד האירופי קורא ליישב את המשבר בפוליטי בלבנון בדרכי שלום ותיאורטית האופציה הזו עדיין אפשרית,שרי החזבאללה יכולים לשוב למשרותיהם ולמנוע את פירוק הקואליציה.הדבר מותנה במציאת נוסחת פשרה שלה יסכימו החזבאללה וראש הממשלה סעד אל-חרירי.
מאמצי הפיוס של סוריה וסעודיה נכשלו, סעד אל-חרירי ,באופן מפתיע ולמרות התרפסותו בחודשים האחרונים בפני נשיא סוריה בשאר אסד,לא היה מוכן לנוסחת הפשרה שהן גיבשו ושעל פיה הוא נדרש לדחות את מסקנות דו"ח בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין רצח אביו ולהודיע על ביטול חלקה של לבנון במימון החקירה הבינלאומית.
עכשיו,המצב בלבנון נפיץ,יש חששות שהחרפת המתח בין הכוחות הפוליטיים עלולה לגלוש לרחובות להגיע לכלל עימות פנימי מזוין ואולי אף מלחמת אזרחים וגם לגלוש לכיוון הגבול עם ישראל בדרום לבנון.
הרבה תלוי בתשובה לשאלה מהם האינטרסים של סוריה ואיראן.
כרגע לא נראה שלאיראן וסוריה יש אינטרס שתפרוץ אלימות פנימית בתוך לבנון או לחמם את הגבול בין ישראל ללבנון.
ההערכות בעולם הערבי הן שהחזבאללה משחק במדיניות של "הליכה על הסף",הוא יצר את המשבר וטרף את הקלפים כדי ל"הלחיץ" את סעד אל-חרירי ולזרז את הצדדים המתווכים והמפשרים למצוא נוסחת פשרה שתאפשר לו "לצאת בכבוד" מההאשמות של בית הדין הבינלאומי בהאג.השיח' חסן נצראללה נהנה מתמיכה מלאה של איראן באסטרטגיה הזו שגיבש.
ישראל מתאמת עמדות עם ארצות הברית באופן שוטף בקשר למצב בלבנון.
ההערכה בישראל היא שכרגע אין לחזבאללה אינטרס לחמם את הגבול עם ישראל,עם זאת הוא עלול להמשיך במאמציו להפעיל לחץ על "מחנה ה14 במרץ" ולהתחיל במעשי אלימות ברחובות בהיקף נמוך כדי לשמר את המתיחות.
חוסר היציבות הפוליטי והביטחוני שנוצר בלבנון מעלה את השאלה האם ימשיכו ארצות הברית וצרפת בתוכניות שלהן לחמש את צבא לבנון.מדובר בצבא שכ60% מאנשיו הם שיעים המזדהים עם האידיאולוגיה של חזבאללה,ארצות הברית העבירה בשנה האחרונה כ400 מיליון דולר לרכישת נשק עבור צבא לבנון.גם צרפת מעבירה נשק רב לצבא לבנון כגון טילים מתקדמים נגד טנקים.לצבא לבנון אין שום עניין בעימות עם החזבאללה והא יעמוד מן הצד ולא יתערב אם החזבאללה ינקוט פעולות בשטח להשתלט על המדינה.
קשה מאוד להעריך כמה זמן יימשך המצב הפוליטי החדש שנוצר בלבנון והאם בסופו של דבר תימצא הנוסחה שתאפשר את השמירה על היציבות בלבנון מבלי שהמדינה תיגרר למלחמת אזרחים או לעימות עם ישראל.
סביר להניח כי המאמצים הערביים יגברו בימים הקרובים לחידוש המגעים למציאת נוסחת הפשרה.
תומכי החזבאללה אומרים כי הארגון הצליח במהלך שעשה להביא לכך ששוב יידחה פרסום המלצות בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין רצח אל-חרירי, המצב בלבנון מתוח מאוד וסביר להניח שהמעצמות יפעילו לחצים על האו"ם שלא לפרסם את מסקנות ועדת החקירה כדי שלא להגביר את המתיחות בלבנון.
המצב שנוצר בלבנון יחייב הקמת ממשלה חדשה,ממשלת המעבר לא תוכל לקבל החלטות חשובות וחזבאללה שואף להוביל להחלפתו של סעד אל-חרירי ומינוי ראש ממשלה חדש במקומו.
בצעד שנקט לקח חזבאללה את היוזמה לידיו בטיפול בפרשת פרסום מסקנות בית הדין הבינלאומי בהאג,הוא לא יוכל לשנות את המסקנות ואת האצבע המאשימה שתופנה כלפיו אך הוא עלול להצליח בניסיונותיו "לעקר" את מסקנות הדו"ח למרות המסקנות הקשות שאמורות להתפרסם נגד כמה דמויות בכירות בארגון.
חזבאללה הוכיח כי הוא שומר על ערנות אך באותה המידה הצעד המהיר שעשה מעיד על חששותיו מפני היקלעות לעמדות נחותות ומפתיעות שאינן נוחות לו ושעלולות לפגוע בתדמיתו בקרב הציבור הלבנוני.

יום ראשון, 9 בינואר 2011

מי יותר מסוכן לישראל?

על פי אתר "וויקליקס" ראש הממשלה נתניהו סבור כי מחמוד עבאס הוא המנהיג הפלסטיני המסוכן ביותר לישראל ואילו ברחוב הפלסטיני מתגעגעים לערפאת ואומרים כי מחמוד עבאס הוא מנהיג חלש.בינתיים, הקיפאון המדיני נמשך.
המתווך האמריקני צריך ליזום מפגשים בין שני המנהיגים ולא להסתפק בפגישות עם נציגים זוטרים של הצדדים.



העיתונות היוצאת לאור ברמאללה ובמזרח ירושלים המזוהה עם הרשות הפלסטינית פרסמה היום בהרחבה ידיעה שפורסמה באתר ההדלפות "וויקיליקס" שבה מפורטים דברים שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו למנהיגים יהודים בארצות הברית על ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
עפ"י הידיעה כינה נתניהו את מחמוד עבאס במילים "המנהיג הפלסטיני המסוכן ביותר שעמד מול ישראל לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה".
בהמשך מצוטט נתניהו כמי שאמר:"מחמוד עבאס הורס את התדמית של ישראל בכמה חוגים,והוא בונה את מדינת פלסטין בזירה הפנימית באמצעות ראש הממשלה שלו סלאם פיאד,ניסינו להשתמש נגדו בחמאס אך לא הצלחנו,ניסינו להשתמש בכמה אנשי פתח נגדו ולא הצלחנו, הוא זכה ליותר פופולאריות.לכן,אנו זקוקים לעזרתכם כדי להחלישו בתוך החוגים האמריקנים החשובים".
אנשיו של מחמוד עבאס מנפנפים בידיעה הזו כדי להוכיח את נאמנותו של מנהיגם לבעיה הפלסטינית ואת כושר העמידה שלו בפני כל הניסיונות של ראש הממשלה נתניהו להחלישו ולהכניעו.
תנועת הפת"ח,שמחמוד עבאס הוא מנהיגה,פרסמה גילוי דעת שבו היא מודיעה כי "שום ניסיון של ישראל לפגוע במחמוד עבאס או להחלישו לא יצלח".היא מדגישה את דבקות התנועה בדרכו האסטרטגית של מחמוד עבאס ומאשימה את ישראל שהיא סייעה להפיכה הצבאית של החמאס ברצועת עזה בקיץ 2007.
בארגון הפת"ח בטוחים באמינות הציטוטים המיוחסים לראש הממשלה בנימין נתניהו בדיווח של "וויקיליקס".
מנהיגי הפת"ח סבורים שממשלת נתניהו מנהלת קמפיין הסתה חסר תקדים נגד מחמוד עבאס במגמה להחלישו ולכפות עליו את ההסדרים המדיניים הנוחים לה.
ברחוב הפלסטיני מאמינים שראש הממשלה בנימין נתניהו אכן אמר את הדברים המיוחסים לו אך לא בהכרח התכוון להם,רבים מהפלסטינים סבורים כי הוא אמר אותם כדי לשכנע את קהל שומעיו ובניסיון להמריצם לפעול נגד הפעילות המדינית של מחמוד עבאס שהצליחה לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית בשנתיים האחרונות.
מחמוד עבאס איננו נתפס ברחוב הפלסטיני כמנהיג חזק ש"מסכן את ישראל".ההיפך הוא הנכון,הוא נתפס כמנהיג חלש שאיבד את רצועת עזה לתנועת החמאס ועושה דברם של הממשל האמריקני ומדינות ערב.
גם לא כל ראשי הממשלה בישראל חושבים כמו בנימין נתניהו.
ראש הממשלה אריאל שרון כינה ב2003 את מחמוד עבאס שהיה אז ראש ממשלתו של יאסר ערפאת במילים "אפרוח שלא צמחו לו נוצות"
האמת היא שיאסר ערפאת היה המנהיג הפלסטיני שסיכן במידה הרבה ביותר את מדינת ישראל.הוא שלט ברוב הפלגים של העם הפלסטיני ואפילו השכיל להפעיל את החמאס בפיגועים נגד ישראל כדי להפעיל עליה לחץ.יאסר ערפאת היה הרבה יותר כריזמתי וסוחף ושנים רבות היה סמלו הבולט של העם הפלסטיני.הוא אחראי לאלפי פעולות טרור וידיו היו מגואלות בדם של מאות או אפילו כמה אלפי אזרחים ישראלים ואלמלא הלך לעולמו ב2004 הייתה מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם מנהיג פלסטיני מסוכן ביותר.
מחמוד עבאס לא מסכן את ישראל באותה המידה שסיכן אותה יאסר ערפאת במשך כמה עשורים.
גם אם הציטוטים שמיוחסים לראש הממשלה נתניהו בקשר למחמוד עבאס הם נכונים ומדויקים הרי שהם עדיין אינם יכולים להשתוות בחריפותם לדברים שאומר מחמוד עבאס על בנימין נתניהו.העיתונות הפלסטינית והערבית מצטטת מידי פעם דברי ביקורת חריפים של מחמוד עבאס על נתניהו בפורומים שונים.
חוסר האמון של שני המנהיגים זה בזה הוא גדול.

כדאי לציין דיווח נוסף שפרסם באחרונה אתר ההדלפות "וויקיליקס" המיוחס לרון דרמר יועצו המדיני של ראש הממשלה נתניהו.
בפגישה של רון דרמר עם עוזרים של סנטורים אמריקנים שביקרו בישראל לפני כשנה מצוטט דרמר כמי שאמר כי ראש הממשלה "איבד את הסבלנות" כלפי מחמוד עבאס לאחר שהוא סרב לחזור לשולחן המשא ומתן למרות שממשלת ישראל החליטה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות.
הוא הוסיף כי "ישראל מבינה את האילוצים הפוליטיים של אבו מאזן אבל בסוף היום הוא חייב להיות מנהיג", בהמשך הדברים אמר דרמר כי "לא יהיו ויתורים נוספים מצידה של ישראל כדי להחזיר את אבו מאזן לשולחן המשא ומתן,נתניהו אינו מאמין שאבו מאזן חלש כפי שהוא טוען וכי יש לו פוטנציאל להתעלות על עצמו".

ראש הממשלה נתניהו משוכנע שמחמוד עבאס מעוניין לבנאם את הסכסוך וכי איננו מעוניין בפשרה היסטורית שתביא לקץ הסכסוך וסוף התביעות מישראל והראייה לכך המאמצים שעושה הרשות הפלסטינית בימים אלה להעביר במועצת הביטחון של האו"ם החלטה המגנה את ההתנחלויות ומסע הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל שהיא מובילה ברחבי העולם.מחמוד עבאס מצידו משוכנע שנתניהו אינו אמין,מוליך את הפלסטינים שולל, מנסה ל"הרוויח זמן" ולהנציח את שליטתה של ישראל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.

בסופו של דבר אין מדובר כאן בעניין אישי,נתניהו ומחמוד עבאס משוחררים מהמשקעים האישיים שאפיינו את יחסיהם של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת.שרון לא לחץ את ידו של ערפאת עד יום מותו,הוא ראה בו טרוריסט והטיל עליו מצור במוקאטעה עד למותו בנסיבות מסתוריות.
מחמוד עבאס התקשר לנתניהו כדי להביע את תנחומי הפלסטינים על האסון בכרמל ואילו נתניהו התקשר לפני כמה ימים למחמוד עבאס לנחמו על מות אחיו בדמשק.
למרות זאת מחמוד עבאס מסרב להצעות נתניהו להיפגש עימו ומציב תנאי מוקדם של הקפאה כוללת של הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים לפני חידוש המשא ומתן המדיני.
מקורות בפת"ח אומרים כי מחמוד עבאס מעריך שבתוך תקופה של שנה תיפול ממשלת נתניהו וכדאי לו להמתין לראש הממשלה הישראלי הבא.נתניהו מצידו אינו פועל להפלתו של מחמוד עבאס אך אינו מוכן בשלב הזה לקבל את התנאי המוקדם שמציב עבאס מחשש שהדבר יערער את הקואליציה שלו.
מעמדו של הנשיא אובאמה נחלש בחודשים האחרונים כפי שבא לידי ביטוי בבחירות לקונגרס והוא אינו מסוגל לכפות על שני המנהיגים נתניהו ועבאס לנהל משא ומתן רציני.
במקום "פיתרון הסכסוך" אנו עדים ל "ניהול הסכסוך".
במצב הזה של חוסר תקשורת מדינית בין שני המנהיגים הקיפאון המדיני יימשך עוד זמן רב.
מישהו חייב לשבור את הקיפאון הזה ולנסות להפגיש את שני המנהיגים בניסיון לייצר מומנטום שיביא לחידוש המשא ומתן.דומני שהחובה הזו מוטלת על הממשל האמריקני שממשיך לתווך בין שני הצדדים ומנהל עכשיו מה שמכונה "שיחות מקבילות"(parallel talks) עם נציגי הצדדים בוושינגטון.
רק מפגשים בין המנהיגים יכולים להוביל ליציאה מהמבוי הסתום, במקום להזמין את עו"ד יצחק מולכו ואת ד"ר צאיב עריקאת לוושינגטון צריך הנשיא אובאמה להזמין לבית הלבן את ראש הממשלה נתניהו ואת יו"ר הרשות מחמוד עבאס.
הממשל האמריקני צריך לגלות "נחישות של מתווך" במקום שבו שני הצדדים מהססים ולדחוף את המנהיגים
לחדש את הדיאלוג ביניהם.
כדאי לנסות את הדרך הזו.

יום שישי, 7 בינואר 2011

סימנים מדאיגים

בשטחים גוברת תחושת הפסימיות מהמצב הפלסטיני הפנימי ומהקיפאון המדיני במשא ומתן עם ישראל.
בפת"ח שוב מדברים על אופציית "המאבק המזוין" בישראל.שנת 2011 עלולה להיות שנה קשה יותר מקודמתה עבור שני הצדדים.



לפני כמה ימים הודיע תוופיק טיראווי,חבר הועדה המרכזית של הפת"ח ולשעבר ראש מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני בגדה,כי הפלסטינים לא ויתרו על אופציית המאבק המזוין בישראל.בכינוס בקלקיליה אמר טיראווי כי "ביד אחת אוחזים הפלסטינים בענף זית אך ביד השנייה הם עדיין מחזיקים ברובה".
דבריו של טיראווי סותרים את המדיניות הרשמית של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הדוגל ב "התנגדות עממית בדרכי שלום" ומקפיד להצהיר כי הפלסטינים לא יפתחו באינתיפאדה שלישית נגד ישראל.
למרות זאת לא שמענו שום גינוי או דחייה לדבריו של טיראווי מצד הנהגת הרשות הפלסטינית.
כדאי לקחת את דבריו של טיראווי ברצינות.
בתחילת שנות האלפיים,במהלך האינתיפאדה השנייה והמצור על המוקאטעה, היה תוופיק טיראווי,הידוע בכינויו "אבו חוסיין" המבוקש מספר אחת של השב"כ הישראלי.למרות היותו ראש מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני בגדה שאמור לפעול בתיאום עם ישראל נגד הטרור,הוא גייס מחבלים ושיגר אותם לפיגועים בישראל.
מסיבות שלא יפורטו כאן הוא קיבל בסופו של דבר "חנינה" מהשב"כ הישראלי ובועידת הפת"ח השישית בבית לחם הוא נבחר לתפקיד חבר הועדה המרכזית של הפת"ח(הפוליטבירו של התנועה).
דבריו החמורים של טיראווי מייצגים אסכלה שלמה בתוך תנועת הפת"ח המתנגדת לקו של יו"ר הרשות והתנועה מחמוד עבאס.
תנועת הפת"ח עדיין נתונה במשבר פנימי קשה ומתקשה להתאושש מהמפלה החמורה שלה בבחירות לפרלמנט ב2006 שבהן ניצחה תנועת החמאס.
בהמשך "גורשה" התנועה מרצועת עזה בהפיכה הצבאית של החמאס בקיץ 2007.
ב2010 נכשלה תנועת הפת"ח בהכנות לבחירות המקומיות בגדה בגלל סכסוכים פנימיים והבחירות נדחו עד להודעה חדשה.
"מפלגת השלטון" מתקשה להציג הישגים בפני תומכיה.באחרונה פרץ משבר נוסף בהנהגת התנועה ומחמד דחלאן,חבר הועדה המרכזית המייצג את הדור הצעיר קרא תיגר על מנהיגותו של יו"ר התנועה מחמוד עבאס ואף הואשם בניסיון לארגן מרד פנימי נגדו כדי לאלצו לפרוש מתפקידו.
תנועת הפת"ח ממשיכה לאבד את אמינותה ברחוב הפלסטיני בשל התדמית השלילית שלה. מנהיגיה נתפסים בקרב הציבור הפלסטיני כמושחתים ועסוקים בתככים כדי לשמור על תפקידי השררה שלהם במקום לנסות למצוא פתרון מדיני לבעיה הפלסטינית.
אתגר נוסף שתנועת הפת"ח מתקשה להתמודד עימו הוא הפיצול בין הגדה והרצועה והקושי להגיע לפיוס לאומי עם תנועת החמאס.
רבים ברחוב הפלסטיני משוכנעים כי בכירי הפת"ח אינם מעוניינים בפיוס אמיתי,הם רוצים להמשיך ולהחזיק ברסן השלטון ואינם מוכנים לחלוק אותו עם תנועת החמאס שזכתה בבחירות לפרלמנט וכי את המחיר משלם העם הפלסטיני.
לדעתם,המשך הסכסוך בין שתי התנועות משרת את האינטרסים של ישראל וארצות הברית אך הנהגת הפת"ח נוהגת באנוכיות מבלי להתחשב באינטרס הלאומי הפלסטיני.
בהעדר אחדות לאומית קשה לפלסטינים לנהל את מאבקם,אם נוסיף לכך גם את תופעת "המחנאות" בתוך תנועת הפת"ח והניסיון לערער על מנהיגותו של מחמוד עבאס הרי שמצבם של הפלסטינים מחמיר.

לתופעות האלה בחברה הפלסטינית יש השלכה על המשא ומתן עם ישראל.ההנהגה הפלסטינית שעימה אנו אמורים לנהל משא ומתן היא מפולגת ומפוצלת ומונעת מאינטרסים אישיים הרבה יותר מאשר מאינטרסים לאומיים ורצון למצוא פיתרון לבני עמה.
ייתכן מאוד גם שחוסר רצונו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לנהל משא ומתן ישיר עם ממשלת נתניהו בתואנה כי היא צריכה קודם לכל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים נובע מרצונו לשמור על יציבות שלטונו בגדה ומנהיגותו בתוך תנועת הפת"ח.
בכך הוא נמנע מ"לזעזע את הספינה" ומטיל את האשם על ישראל בכל הקשור למבוי הסתום בתהליך המדיני.
מקורות בפת"ח אומרים כי מחמוד עבאס מנסה להרוויח זמן בתקווה לחילופי שלטון בישראל ועלייתה של מפלגת קדימה לשלטון בתקווה להשיג תנאי משא ומתן נוחים יותר ובניסיון להימנע מקבלת החלטות היסטוריות וגורליות אשר אפילו יאסר ערפאת, קודמו בתפקיד שהיה הרבה יותר כריזמתי, נמנע מלקבל.
כך חלפה לה שנת 2010 ללא שום התקדמות בערוץ המדיני בין ישראל לפלסטינים והקרע הפנימי בתוך החברה הפלסטינית בין הפת"ח לחמאס נמשך וגם בתוך תנועת הפת"ח עצמה.
הציפיות בקרב תושבי השטחים לשנה מוצלחת יותר ב2011 אינן גבוהות.התחושה בקרב רבים היא שגם במהלך השנה האזרחית הבאה לא יושג פיוס לאומי בין שתי התנועות היריבות.
ברשות הפלסטינית ההערכה היא שהנשיא אובאמה נחלש כתוצאה מהבחירות לקונגרס וכי אבדה האפשרות שהוא יפעיל לחץ על ממשלת נתניהו להתקדם בערוץ הישראלי פלסטיני לקראת הסדר הקבע.
ההנהגה הפלסטינית בראשותו של מחמוד עבאס עסוקה כעת במאמצים להשיג "ניצחונות דיפלומטיים וירטואלים" על ישראל בזירת האו"ם ובזירה הבינלאומית במקום להשקיע את מרצה במשא ומתן אינטנסיבי עם ישראל.
נראה שהשנה הקרובה תהיה קשה ומורכבת יותר מהשנה הקודמת ואפשרות השגת פריצת דרך מדינית נראית כעת קשה יותר להשגה.
במזרח התיכון אין אף פעם וואקום, כשמגיעים למבוי סתום עמוק נוצרת בדרך כלל דינאמיקה של אלימות.
הניסיון של הפלסטינים הוא שאלימות וכוח יכולים לפעמים,לא תמיד, להניע תהליכים מדיניים.
כך הביאה האינתיפאדה הראשונה ב1988 לכינוס ועידת מדריד ובהמשך להסכמי אוסלו.
לכן,עלינו לשקול מחדש את המצב נוכח המתרחש בצד השני ולהתכונן היטב לבאות.
ייתכן שזו תהיה שנה קשה גם עבור ישראל.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר