יום שישי, 31 בדצמבר 2010

לקראת ספטמבר 2011

שנת 2010 חלפה מבלי שהפלסטינים השיגו הישגים מדיניים ותסכולם וייאושם רק גברו.עיניהם נשואות כעת אל חודש ספטמבר 2011 שאמור להיות חודש מכריע מבחינתם.רק משא ומתן ישיר עם ישראל יקדם אותם לעבר המדינה הפלסטינית העצמאית.


חודש ספטמבר 2011 אמור להיות לדעת בכירי הרשות הפלסטינית חודש חשוב בהיסטוריה של העם הפלסטיני.
בחודש זה תסתיים התקופה שקבע נשיא ארצות הברית ברק אובאמה בנאומו באו"ם לכך שפלסטין תהפוך לחברה רשמית בארגון האומות המאוחדות, בנוסף לכך במועד הזה תסתיים תקופת שנתיים הימים שקצב ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאצ' להשלמת הקמתם של המוסדות שיהוו את ליבת המדינה הפלסטינית העתידית.
חודש ספטמבר 2011 הוא גם המועד שקבעה ארצות הברית ביחד עם הרביעייה הבינלאומית להגעה להסכם מסגרת על הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים.
כך הופך חודש ספטמבר הבא לצומת קבלת החלטות חשוב לפלסטינים.
אם לא תושג עד אז פריצת דרך משמעותית מבחינתם בתהליך המדיני הם יצטרכו לקבל החלטות מכריעות לגבי עתידם.
נביל שעת',חבר הועדה המרכזית של תנועת הפת"ח אומר כי בכל מקרה הפלסטינים יפנו עד חודש ספטמבר הבא אל העצרת הכללית של האו"ם בבקשה שפלסטין תתקבל כחברה רשמית באו"ם וכי הם חצו את "מחסום הפחד" בכל מה שקשור לדרישה בהכרה בפלסטין כמדינתם.
הפלסטינים דוחים את טענת ישראל כי מדובר בצעד חד צדדי ומסתמכים על "תקדימים היסטוריים".
לטענתם,הקונגרס האמריקני הודיע על עצמאותה של ארצות הברית באופן חד צדדי בניגוד לעמדת בריטניה ומדינות רבות אחרות מלבד צרפת שהסכימה להכיר בארצות הברית כמדינה עצמאית.
גם קוסובו הודיעה על עצמאותה וזכתה להכרה של שתיים או שלוש מדינות ובית הדין הבינלאומי בהאג קבע שאין שום חוק האוסר על מדינה להכריז על עצמאותה או על ההכרה בה מצד מדינות אחרות.

שנת 2010 הסתיימה מבלי שהפלסטינים הצליחו להשיג שום התקדמות מדינית לקראת הקמת מדינה עצמאית משלהם.
הם צריכים לעשות חשבון נפש ובסופו של דבר להאשים רק את עצמם.
הפיצול בין הגדה לרצועה נמשך ושתי ממשלות שונות האחת בעזה והשנייה ברמאללה מנהלות את חייהם של יותר משלושה מיליון פלסטינים.
לשלטון רמאללה אג'נדה מדינית משלו ולשלטון עזה אג'נדה מדינית אחרת.שני קוים מקבילים שלעולם לא יפגשו.
מדינות ערב "שכחו" במהלך שנת 2010 את אחיהם הפלסטינים והתמקדו בשמירה על משטריהן תוך מתן עדיפות לטיפול בבעיית התעצמותה הגרעינית של איראן המאיימת עליהן.
גם הקהילה הבינלאומית אכזבה במהלך השנה האזרחית החולפת , את הפלסטינים.היא לא הצליחה לכפות על ישראל את הקפאת הבנייה בהתנחלויות וארצות הברית ואירופה התנגדו לכוונה הפלסטינית להכרזה חד צדדית על מדינה שגבולותיה הם קווי 67.
הפלסטינים נכשלו בניסיונם לכפות על ישראל פיתרון לבעייתם באמצעות הקהילה הבינלאומית ולמרות שחלפו 17 שנה מאז הסכמי אוסלו ארצות הברית ואירופה עדיין הן מצדדות בעמדה הישראלית שהמדינה הפלסטינית צריכה לקום כתוצאה ממשא ומתן בין שני הצדדים.
הרפיון המדיני שמפגינות מדינות ערב והקהילה הבינלאומית מתסכל מאוד את הפלסטינים אך הם נזהרים שלא לחדש את המאבק המזוין בישראל מתוך הבנה שצעד כזה יגרום להם נזק רב וירחיק עוד יותר את הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

בשבוע הבא ישובו לאזור שני השליחים האמריקנים דיוויד הייל ודן שפירו להמשך מתווה "השיחות המקבילות"(parallel talks) שקבע הממשל.הם ייפגשו בנפרד עם עורך הדין יצחק מולכו ועם ד"ר צאיב עריקאת להמשך הדיון על נייר העבודה האמריקני המכיל שש נקודות העוסקות בסוגיות הליבה של הסדר הקבע.
אין לצפות להרבה מהשיחות האלה.
מה שדרוש הוא ששני הצדדים ישובו למשא ומתן ישיר בהקדם האפשרי ולפגישות תכופות בין המנהיגים כדי לנסות ולהתקדם לקראת הסכמות.
אם הדבר לא יקרה,תהיה גם שנת 2011 עוד שנה של בזבוז זמן והתסכול והייאוש הפלסטינים רק ילכו ויחריפו.

יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

הסדר ביניים ארוך טווח או "מדינת מיקי מאוס" ?


ההנהגה הפלסטינית גיבשה אסטרטגיה של פנייה למוסדות האו"ם כדי להשיג הישגים מדיניים ודוחה כל אפשרות להגעה להסדר ביניים ארוך טווח.עם זאת היא חוששת שישראל "תטרוף את הקלפים" באמצעות מבצע צבאי גדול ברצועת עזה.להכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית אין שום משמעות מעשית.


ההנהגה הפלסטינית דחתה,בימים האחרונים, על הסף את הצהרותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר החוץ שלו אביגדור ליברמן בדבר האפשרות למשא ומתן עם הפלסטינים על הסדר ביניים ארוך טווח.
לעומת זאת לא נשמעה שום התייחסות להצהרות אלה מצד הממשל האמריקני ומצד מדינות האיחוד האירופי.
השתיקה הרועמת של ארצות הברית ומדינות אירופה מעידה כאלף מונים על כך שהרעיון הזה לא נפסל על הסף משום שהוא רעיון הגיוני ומציאותי הרבה יותר מהרעיון להשיג הסכם קבע בין שני הצדדים בתוך תקופה של שנה אחת.

ממה חוששים הפלסטינים כל כך?

ההנהגה הפלסטינית דחתה כבר בעבר את הרעיון הזה כשהציע אותו בזמנו אריאל שרון.הסיבה לדחיית הרעיון אז לא השתנתה עד היום.
הפלסטינים מסרבים לדון בהסדר כלשהו שדוחה את פיתרון סוגיות הליבה של מעמד ירושלים ובעיית הפליטים. הם חוששים שישראל תנציח את המצב שיוצר וסוגיות ירושלים והפליטים יותרו בלתי פתירות לנצח נצחים.
מבחינתם, נתניהו וליברמן זרקו לחלל האוויר את ההצהרות האלה על הסכם ביניים ארוך טווח כדי לנסות ולהניע את התהליך המדיני באזור בכל מחיר כדי לסכל "הנחת הצעת גישור אמריקנית על השולחן" או מתוך חשש שישראל תוצג כסרבנית שלום.
ההנהגה הפלסטינית משוכנעת שהזמן פועל לטובתה,ישראל מבודדת בעולם ומדינות אמריקה הלטינית מכירות, האחת אחרי השנייה, במדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67.
מבחינתם שנת 2011 היא שנת ההכרעה שבה יתרחש "אפקט הדומינו" ורוב מדינות העולם יכירו במדינה הפלסטינית העצמאית שבירתה ירושלים וגבולותיה הם קווי ה-4 ביוני 67.
לכן,על פי ההיגיון הפלסטיני,הדיבורים הישראלים על הסכם ביניים ארוך טווח נועדו להרוויח זמן ולסמא את עיני הממשל האמריקני ולא באמת למצוא פיתרון לבעיה.
הם דחו את "תוכנית מופז" ורוצים לדלג על השלב השני של תוכנית "מפת הדרכים" העוסק בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים.
המדיניות הנוכחית של ההנהגה הפלסטינית היא "הכול או לא כלום" לכן היא תקועה עמוק בביצה המדינית.


עם זאת,יש בקרב ההנהגה הפלסטינית מי שחושש שאם ישראל תידחק לפינה מבחינה בינלאומית היא עלולה ליזום מהלכים מסוכנים כדי "לטרוף את הקלפים" ולשנות את כללי המשחק.
להערכתם זו היא הסיבה שישראל "מחממת" בימים האחרונים, במעשים ובהצהרות, את גזרתה הדרומית כהכנה לפעולה צבאית נרחבת ברצועת עזה בסגנון "עופרת יצוקה מספר שתיים".
בהנהגת הפת"ח נפוצה בשבוע האחרון "תיאורית הקונספירציה" כי ממשלת נתניהו מעוניינת להנחית מכה צבאית חזקה על שלטון החמאס ברצועה כדי להסיט את דעת הקהל העולמית מהמבוי הסתום בערוץ המדיני אך איננה מעוניינת למוטט אותו לחלוטין.
על פי התיאוריה הזו ממשלת ישראל הנוכחית איננה מעוניינת בהשתלטותה מחדש של הרשות הפלסטינית על רצועת עזה והיא רוצה בהמשך הפיצול הפוליטי והגיאוגרפי בין הגדה לרצועה.
ממשלת נתניהו הצליחה להפחיד את החמאס אשר החל "למתן" בימים האחרונים את ההסלמה בגבול הרצועה ולרסן את הפלגים הפלסטינים מלירות לעבר ישראל.
החמאס איננו מעוניין בשלב הזה בעימות נרחב עם ישראל באזור רצועת עזה ומעדיף להתעצם ולהתחזק עד שתימצא שעת כושר מתאימה עבורו לעימות צבאי עם ישראל.

יש בקרב הפלסטינים מי שזוכר את "הצהרת העצמאות הפלסטינית" שאותה הכריז יאסר ערפאת בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית ב1988 באלג'יר.
יותר מ80 מדינות הכירו אז במדינת פלסטין.
מה יצא מזה? שום דבר.
ישראל המשיכה להחזיק בשטחי יהודה ושומרון עד לעצם היום הזה.
ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד הביע בשבוע שעבר ספקנות פומבית ביעילותה של הכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית.הוא אמר כי תהיה זו "מדינת מיקי מאוס".
דבריו הרגיזו בכירים בתנועת הפת"ח והאשימו אותו כי "הצהרותיו תמוהות ומהוות מהלומה למאמצי התנועה להביא להכרה במדינה פלסטינית".
סלאם פיאד לא מתרגש,הוא נהנה מתמיכה אמריקנית-אירופית-ישראלית רחבה.
הוא עסוק בבניית המוסדות הפלסטינים "מלמטה למעלה" ויודע כי הקמת המדינה הפלסטינית היא רחוקה וכי הדרך הקצרה להגיע אליה היא להגיע להבנות עם ישראל.
אלא שההנהגה הפלסטינית החליטה למקד מאמציה בזירת האו"ם ולדחות כל הצעה אמריקנית או ישראלית לחדש את המשא ומתן.
גם אם תצליח להביא לגינוייה של ישראל במוסדות האו"ם היא לא תצליח להביא,בדרך הזו, להקמתה של מדינה פלסטינית.
אפילו לא להקמתה של "מדינת מיקי מאוס".

יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

אחרי החגים

המגעים המדיניים יתחדשו בתחילת השנה האזרחית החדשה וסימנים ראשונים מצביעים על כך שממשל אובאמה מגלה גישה יותר "מציאותית" ביחס לאפשרות ההתקדמות בערוץ הישראלי פלסטיני.
הפלסטינים מגדירים את השינוי בעמדה האמריקנית כ"נסיגה" מההבנות עימם וישאפו לבנאם את הסכסוך ולהעביר את המערכה המדינית לזירת האו"ם.



גורמים מדיניים בכירים הבקיאים בתמונת המשא ומתן עם הפלסטינים וברזי הדיפלומטיה האמריקנית מעריכים כי הפעילות המדינית המשמעותית תתחדש רק בתום תקופת החגים הנוצריים.
הפלסטינים יודעים זאת ובחודש הבא הם מתכוונים להעלות לדיון במועצת הביטחון את נושא ההתנחלויות והבניה במזרח ירושלים.
המערכה המדינית תעבור לזירת האו"ם והפלסטינים מביעים את מורת רוחם מנייר העבודה האמריקני שמסרה שרת החוץ האמריקנית קלינטון לעו"ד מולכו ולד"ר צאיב עריקאת לפני שבועיים.נייר העבודה שמכיל שש נקודות אמור לשמש כמצע לדיוני במתווה האמריקני החדש של "שיחות מקבילות"(parallel talks) עם שני הצדדים בנפרד.
על פי מקורות פלסטינים בכירים חלה נסיגה בעמדה האמריקנית שהציג עד כה ממשל אובאמה בנושאי הגבולות והביטחון בהסדר הקבע.
הממשל מבקש לדון מחדש בתפיסות שהציג בזמנו הגנרל ג'יימס ג'ונס ששימש עד לפני כחודשיים בתפקיד היועץ לביטחון לאומי.
הגנרל ג'ונס קבע כי בשטחים הפלסטינים שמהם תיסוג ישראל בגדה יוצבו כוחות בינלאומיים או כוחות של נאט"ו ללא שום נוכחות של "אפילו חייל ישראלי אחד לתקופת מעבר עד הקמתה של המדינה הפלסטינית".יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס טוען כי ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט הסכים לתפיסה הזו של הגנרל ג'ונס וקיבל אותה במלואה,לטענתו הסכימו לה גם הנשיא הקודם גו'רג' בוש,המלך עבדאללה הירדני ונשיא מצרים מובארק.
עתה, מבקש ממשל אובאמה לדון מחדש בהבנות האלה באמצעות הקמת ועדה ביטחונית של הצדדים.
הפלסטינים חושדים כי ביקורו האחרון של השליח המיוחד דניס רוס בישראל,שבמהלכו נועד עם ראשי מערכת הביטחון הישראלית,הוא חלק ממשא ומתן חשאי בין ישראל לממשל אובאמה לגיבוש סידורי ביטחון מוסכמים לאחר הקמתה של המדינה הפלסטינית.
לטענת גורמים בכירים ברשות הפלסטינית,ממשל אובאמה מציג גם עמדה מעורפלת בנושא הגבולות של המדינה הפלסטינית העתידית.לדבריהם שרת החוץ הקודמת קונדליסה רייס קבעה כי גבולות המדינה הפלסטינית כוללים את :רצועת עזה,הגדה המערבית,בקעת הירדן,ים המלח ומזרח ירושלים אולם שרת החוץ הנוכחית קלינטון הודיעה "בפורום סבן" כי "השטחים הנמצאים בין נהר הירדן לים התיכון הם בלתי מוגדרים ועל שני הצדדים להסכים על קו אחד שיצויר על מפה ושיפריד בין ישראל לפלסטין וכי התוצאה תהיה שתי מדינות עם גבולות פלסטינים קבועים עם ישראל מצרים וירדן".

מהן הסיבות לנסיגה בעמדה האמריקנית ביחס לפיתרון הבעיות הפלסטינית?

הפלסטינים מפרשים את השינוי בעמדה האמריקנית בהתפתחויות בזירה הפנימית כתוצאה מהפסדה של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לקונגרס ורצונו של הנשיא אובאמה להתמודד על כהונת נשיאות נוספת. מעמדו של הנשיא אובאמה נחלש והוא זקוק לתמיכתם של היהודים.לכך הם מוסיפים את המשך ההסתבכות האמריקנית בעיראק ואפגניסטן וחוסר יכולתו של הנשיא אובאמה לנטרל את תהליך התעצמותה הגרעינית של איראן.
הד"ר צאיב עריקאת,ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני,הופיע באחרונה בפני הועדה המרכזית של תנועת הפת"ח ובפני הועד הפועל של אש"ף וסיכם כך את השינוי שחל במדיניות הממשל האמריקני:
"הממשל חזר בו מדרישתו כי הפסקת הבנייה בהתנחלויות תהיה תנאי לחידוש המשא ומתן בין שני הצדדים וכי הוא יתחדש מהנקודה שבה הופסק בתקופת ממשלת אולמרט.הממשל מעוניין לשגר לפלסטינים מכתב ערבויות שבו יובטח כי ההתנחלויות הן בלתי חוקיות וכי אין שום לגיטימציה לסיפוחה של מזרח ירושלים,למכתב שכזה יש תוקף מוסרי אך אין לו שום משמעות חוקית.
נתניהו הצליח למחוק את השלב הראשון ואת השלב השלישי של תוכנית "מפת הדרכים",הוא מנסה לאלץ אותנו לקבל את השלב השני של התוכנית היינו הקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים".

ההערכה הפלסטינית היא דיי נכונה.הדעה הרווחת בממשלת נתניהו היא כי הגעה להסדר קבע מלא היא בלתי אפשרית.רק שר החוץ אביגדור ליברמן אומר את הדברים בצורה עקבית וגלויה מהיום הראשון לחידוש המגעים עם הפלסטינים.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי גם בממשל האמריקני מבינים זאת לכן נייר העבודה האמריקני שעליו זועמים הפלסטינים הוא יותר "ריאלי". לממשל אובאמה יש חלון הזדמנויות של כשנה בלבד עד לתחילת הקמפיין לתקופת נשיאות נוספת ובפרק הזמן הזה לא ניתן להגיע להסכם מסגרת על הסדר הקבע כפי שנקבע.המקסימום האפשרי הוא השגת הסכם ביניים נוסף למרות שהצדדים אינם מוכנים להודות בכך באופן פומבי.
המגעים המדיניים בעניין הפלסטיני יתחדשו "אחרי החגים" אך באווירה יותר קשה ובעימותים באו"ם ובזירה הבינלאומית.
ממשל אובאמה נסוג מדרישותיו ה"בלתי מציאותיות" וגיבש גישה יותר פרגמאטית אך ספק אם הדבר יספיק אפילו להשגת הסכם ביניים בין ישראל לפלסטינים.
הפערים בין שני הצדדים הם גדולים מאוד.

יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

ה"ברברת" של הרמטכ"ל


גורמים בכירים במערכת המדינית והביטחונית מותחים ביקורת על התבטאויותיו הפומביות של הרמטכ"ל גבי אשכנזי בנושאים ביטחוניים רגישים.התאפקות והימנעות מהצהרות מיותרות לתקשורת רק תסייע לו לסיים את תפקידו באווירה טובה
.


משהו קורה לרמטכ"ל גבי אשכנזי לקראת שחרורו הקרוב מצה"ל,לאחר שנים של שתיקה וסירוב נחרץ להעניק ראיונות לאמצעי התקשורת הוא החל לשחרר את חרצובות לשונו בנושאי ביטחון רגישים ביותר.
לפני כחודש ,בעת שביקר בקנדה,הוא התבטא באמצעי התקשורת הקנדיים על חששות ישראל מהאפשרות שחזבאללה ישתלט על לבנון בעקבות פרסום הדו"ח הצפוי של בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין רצח אל-חרירי למרות הנחיה מפורשת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרי הממשלה ובכירי מערכת הביטחון שלא להתבטא בנושא הזה שנחשב לרגיש מבחינתה של ישראל שכן חזבאללה מאשים אותה בהתנקשות בחייו של ראש ממשלת לבנון אל-חרירי ועלול לנסות ולהסלים את המצב בגבול הצפון כדי להסיט את דעת הקהל הלבנונית מאחריותו לרצח.
והנה אתמול,במהלך סקירה בפני חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת,גילה הרמטכ"ל מה שאסרה הצנזורה הצבאית על אמצעי התקשורת לפרסם,כי לפני כשבועיים נפגע טנק "מרכבה" של צה"ל על ידי טיל מסוג "קורנט" שנורה לעברו משטח רצועת עזה.מדובר בטיל מתוצרת רוסיה נגד טנקים מדור ג',הוא בעל ראש קרבי דו שלבי המתביית על המטרה ע"י קרן לייזר ומסוגל לחדור שריון בעובי 1100-1200 מ"מ פלדה.במלחמת לבנון השנייה היה טיל ה"קורנט" האיום המרכזי על הטנקים המתקדמים של צה"ל . הימצאותו כעת בידי הארגונים הפלסטינים ברצועה,לאחר שהוברח לשם מאיראן, תחייב שינוי בשיטת הפעילות של צה"ל בעזה.
מה טעם מצא הרמטכ"ל לחשוף בפומבי את הפרט הזה ומדוע הותר הדבר לפרסום בדיעבד ע"י הצנזורה הצבאית?
לא ברור.

בכירים בממשלה ובמערכת הביטחון הופתעו מדבריו של רב אלוף אשכנזי. בשיחות סגורות הם הביעו התמרמרות רבה על הרזולוציות שאליהן נכנס הרמטכ"ל בסקירתו.
גורם ביטחוני בכיר ששוחח עימי אמר לי:"מה שמדאיג לא פחות היא העובדה שהרמטכ"ל יוצר תחושה של דמורליזציה בקרב כוחותינו ומדגיש את העובדה שהאויב מצליח לפגוע בנקודות התורפה שלנו".
כידוע טנק המרכבה הצה"לי נחשב לממוגן ביותר בעולם והוא פרי פיתוח ישראלי.
כמובן שאסור היה לרמטכ"ל להסתיר מידע רגיש מפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אך היה עליו לוודא שדבריו לא יפורסמו באמצעי התקשורת כפי שנוהגים בכירים אחרים במערכת הביטחון המופיעים אף הם בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הדבר הזה אפשרי והוא נעשה באופן שוטף.
ה"ברברת" המיותרת של הרמטכ"ל אשכנזי יוצרת בקרב בכירים במערכת הביטחון וגם בזירה הפוליטית את התחושה שככל שחולף הזמן ואשכנזי מתקרב לסיום תפקידו הוא מנסה "לתפוס כותרות" ולשפר עמדות לקראת העתיד.
התסמונת הזו מאפיינת גם בכירים אחרים במערכת הביטחון ובשירות הציבורי,הם מתקשים להיפרד מתפקידיהם הבכירים ויש להם חוסר רצון בולט שמי שמחליף אותם יצליח בתפקידו.
פרשת "מסמך גלנט" מעיבה כצל כבד על הרמטכ"ל שהצליח לשקם את הצבא לאחר מלחמת לבנון השנייה וגם יחסיו המתוחים עם שר הביטחון אהוד ברק אינם מוסיפים לו כבוד.
כדאי מאוד שבשבועות שנותרו לו עד לסיום הרשמי של תפקידו הוא ימנע מהצהרות מיותרות לאמצעי התקשורת במיוחד בנושאים רגישים מבחינה מדינית וביטחונית.התנהלות לא נכונה בתחום התקשורתי רק תסב לו נזק תדמיתי נוסף על זה שנגרם לו מפרשת "מסמך גלנט".
בכמה מפלגות כבר "מאשימים" את הרמטכ"ל כי הוא מתכנן לרוץ לפוליטיקה וכי זהו הרקע להצהרותיו.גם חרושת השמועות הזו איננה תורמת לתדמיתו של רב אלוף אשכנזי.
לכן,לפני שהוא מקפל את המדים ומסיר את הדרגות רצוי שרב אלוף גבי אשכנזי יחשוב היטב לפני כל התבטאות באמצעי התקשורת וינסה להתאפק.
הוא לא יצטער על שום ראיון שהוא לא העניק.אמצעי התקשורת אינם בורחים לשום מקום ובבוא היום כשיוכל להתראיין באופן חופשי ללא מגבלות הם בודאי "ישתו בצמא" את דבריו.
"יפה שתיקה לחכמים".

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

הפטפטת הישראלית


ההדלפות לאתר "וויקיליקס" מצביעות על פטפטת מיותרת של בכירי מערכת הביטחון הישראלית עם הדיפלומטים האמריקנים.המשך התופעה יגרום נזק לישראל והגיע הזמן שהדרג המדיני הבכיר יקבע סייגים וכללים ברורים לתדרוכים שנותנים בכירי מערכת הביטחון לדיפלומטים זרים.



כל מי שעוקב אחר ההדלפות לאתר "וויקיליקס" מקבל את הרושם כי פטפטת מיותרת אחזה בראשי מערכת הביטחון הישראלית בשיחותיהם עם הדיפלומטים האמריקנים שממהרים לדווח במברקים מפורטים לוושינגטון את תוכן השיחות.
הפטפטת הזו מקיפה דמויות ביטחוניות ודיפלומטיות בכירות, החל מראש המוסד היוצא מאיר דגן וכלה בראש אמ"ן לשעבר האלוף עמוס ידלין וראש השב"כ יובל דיסקין.
מגוון הדעות וההערכות המודיעיניות שחושפים בכירי מערכת הביטחון בפני הדיפלומטים האמריקנים נותן לממשל האמריקני את האפשרות להרכיב תמונת מודיעין מדויקת על הגישות השונות וחילוקי הדעות בתוך מערכת הביטחון הישראלית בנושאים האסטרטגיים החשובים הקשורים למזרח התיכון.
האם הדבר משרת את ביטחונה של ישראל?לדעתי לא.
נכון שארצות הברית היא הידידה החשובה ביותר בעולם של מדינת ישראל אך אין פירוש הדבר שאין לנו עימה חילוקי דעות מהותיים בסוגיות האזוריות ובנושאים הקשורים למשא ומתן המדיני בערוצים השונים.
מדוע לספק לה קשת כל כך רחבה של מידע רגיש וחשוב החושף את "הבטן הרכה" של ישראל במישור המדיני שעלול לסייע לה בגיבוש דרכים להפעלת לחץ על הדרג המדיני בישראל?האם אי אפשר לצמצם את האינפורמציה באופן שיכלול רק העברת "מידע חיוני ביותר" לידידתנו הגדולה?
בכירי מערכת הביטחון בודאי יטענו,להגנתם, כי את המידע שמסרו לדיפלומטים האמריקנים הם עשו "באישור ובסמכות" וכי הם אמרו את אותם הדברים בהופעות בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת או בסקירות בפני הממשלה.חלקם אף יוסיף ויטען כי מדובר ב"הסברת מדיניותה של ישראל" וכי לא מדובר במסירת "מידע מודיעיני רגיש".

מי שקורא את הדלפות "וויקיליקס" יכול למצוא דיווחים מעניינים שמסרו בכירים במערכת הביטחון שלנו לדיפלומטים האמריקנים. הנה קטע שצד את עיני המתאר שיחה בין ראש אגף המחקר באמ"ן תת אלוף יוסי ביידץ לבין אלכסנדר ורשבאו סגן המזכיר לענייני ביטחון בינלאומי שהתקיימה בחודש נובמבר 2009.
בשיחה שפורסמה אומר תת אלוף ביידץ כי "סוריה תתנתק מהברית שלה עם אירן בתמורה לשלום עם ישראל ומעורבות גדולה יותר של ארצות הברית בתהליך המדיני".בהמשך השיחה הוא מוסיף הערה על התעצמותה הגרעינית של איראן ואומר כי "הרפובליקה האיסלאמית נמצאת במרחק של שנה מהשגת נשק גרעיני ובמרחק של שנתיים וחצי מהקמת ארסנל של שלוש פצצות גרעיניות".
הדיפלומט האמריקני ששמע את הדברים הוסיף במברק ששלח לוושינגטון הערה שבה נאמר: " לא ברור אם הישראלים אכן באמת מאמינים בכך או שהם משתמשים בתרחישים הגרועים ביותר כדי לייצר תחושה של דחיפות גדולה יותר אצל ארצות הברית".
לא רק הדיפלומטים האמריקנים אינם ממהרים "לקנות" את הסחורה שסיפק להם תת אלוף יוסי ביידץ.
גם גורמים מדיניים מאוד בכירים בישראל שקראו את דיווחי "וויקיליקס" לא מצאו שום אסמכתאות מודיעיניות מוצקות לדברים שאמר תת אלוף ביידץ לדיפלומט האמריקני כי "סוריה תתנתק מאיראן בתמורה לשלום עם ישראל ומעורבות גדולה יותר של ארצות הברית בתהליך המדיני".
האם בכך הביע תת אלוף ביידץ את דעתו הפרטית? האם הביע את שאיפותיו האישיות או מה שנקרא באנגלית wishful thinking?
ייתכן שמדובר בהערכה מודיעינית "הגיונית" מבחינתו של תת אלוף ביידץ אך באופן שהיא הוצגה ודווחה לוושינגטון היא גרמה נזק לישראל. נוצר הרושם כי ישראל "יכולה" לנתק את סוריה מאיראן באמצעות חתימה על חוזה שלום עימה דבר שאיננו מבוסס כלל וכלל.אם נבדוק את הדברים ביסודיות נמצא דווקא סימוכין מודיעיניים מוצקים לכך שהנשיא הסורי בשאר אסד רוצה לשמר את הברית עם איראן בכל מחיר.
אפשר למצוא עוד כמה דוגמאות דומות בדיווחי "וויקילקס".

לא ניתן למנוע לחלוטין את השיחות של בכירי מערכת הביטחון עם הדיפלומטים האמריקנים אך שר הביטחון וראש הממשלה צריכים לקבוע "מסרים אחידים" שאותם צריכים להעביר הבכירים האלה בפגישות ובתדרוכים שהם נותנים לדיפלומטים זרים.
הגיע הזמן שמישהו "יעשה סדר" אצל בכירי מערכת הביטחון.
יש גם לצפות שדווקא אותם "בכירים" שאמורים להכיר את רגישות החומר המודיעיני וחשיבות הדברים המצוטטים מפיותיהם של דמויות ביטחוניות בכירות ישמרו את לשונם וימעיטו בשיחות עם דיפלומטים זרים.
על זה כבר נאמר במקורותינו "סייג לחוכמה שתיקה".
כדאי מאוד שהם יאמצו את העיקרון הזה.

יום שישי, 17 בדצמבר 2010

הדשדוש בביצה המדינית נמשך


ממשל אובאמה גיבש תוכנית עבודה של שש נקודות לחידוש המשא ומתן על הסדר הקבע אך הפלסטינים בגיבוי הליגה הערבית מתעקשים על הפסקת הבנייה בהתנחלויות וקבלת ערבויות למדינה פלסטינית בקווי 67.המאמץ הערבי מופנה עתה לגינוי מדיניות ההתנחלויות של ישראל במועצת הביטחון של האו"ם והמשך בידודה של ישראל בזירה הבינלאומית.




יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הצליח השבוע במשימתו להביא שוב את המגעים המדיניים אל מבוי סתום.וועדת המעקב של הליגה הערבית תמכה בעמדתו והחליטה כי על הפלסטינים לא לחדש את המשא ומתן הישיר או העקיף עם ישראל ללא הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות ומבלי שתונח "הצעה רצינית" על השולחן.
ממשל אובאמה יצטרך עכשיו למצוא דרכים יצירתיות לנסות ולחלץ מן הבוץ את עגלת המשא ומתן התקועה.
השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ורג' מיטשל ביקר באזור לפני כמה ימים ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.הוא ניסה לקדם את השיחות על בסיס תוכנית אמריקנית שכוללת שש נקודות ושנמסרה בוושינגטון על ידי שרת החוץ קלינטון לעו"ד יצחק מולכו ולד"ר צאיב עריקאת, בינתיים ללא הצלחה.

מה כולל נייר העבודה האמריקני?
הנייר כולל שישה סעיפים העוסקים בהסדר הקבע שהממשל סבור שצריכים להידון במשא ומתן בין שני הצדדים בניסיון להגיע להסכם מסגרת והם:ירושלים,הגבולות,ההתנחלויות,הפליטים, המים וסידורי הביטחון.
הפלסטינים אינם מרוצים מהניסוחים הראשונים המופיעים בנייר העבודה האמריקני.
בניסוח הסעיף העוסק בעניין גבולותיה העתידיים של המדינה הפלסטינית נכתב כי "מטרת המשא ומתן הוא להגיע להסכם בעניין הגבולות על בסיס הגבולות בין ישראל מצרים וירדן".הנייר האמריקני מתעלם מהדרישה הפלסטינית לנסיגה ישראלית לקווי 67 והפלסטינים רואים בו ניסיון להכניס "בדלת האחורית" את המשך שליטתה של ישראל בבקעת הירדן.
הפלסטינים מציינים את הבטחותיה של שרת החוץ האמריקנית הקודמת קונדליסה רייס שאמרה כי "הגבולות הם רצועת עזה,הגדה המערבית,מזרח ירושלים,ים המלח ונהר הירדן".
גם ניסוח הסעיף העוסק בפיתרון בעיית הפליטים איננו לרוחם של הפלסטינים,נכתב בו כי "המטרה היא למצוא
פיתרון הגיוני לבעיית הפליטים" מבלי לציין את עמדת הפלסטינים כי הבסיס לפיתרון סוגיית הפליטים הוא החלטת האו"ם מספר 194 או את הנוסח המופיע ביוזמת השלום הערבית האומר כי "יש למצוא פיתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים על בסיס החלטת האו"ם 194".
על פי מקורות פלסטינים,יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אמר לשליח האמריקני ג'ורג' מיטשל כי "לא יהיה משא ומתן מבלי שישראל תפסיק את הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים וכי הבסיס לתהליך המדיני הוא עקרון שתי המדינות על בסיס קווי הרביעי ביוני 1967".
מחמוד עבאס התייחס גם לסוגיית ירושלים ואמר כי "היא תהייה בירת המדינה הפלסטינית וכי ניתן יהיה להכניס שינויים קלים בעניין הגבולות" אולם בעניין סידורי הביטחון אמר עבאס כי הפלסטינים מאמצים את ההצעה שגיבש היועץ האמריקני לביטחון לאומי ג'ים ג'ונס שקבע "שלא תהייה נוכחות של אפילו חייל ישראלי אחד בתחומי המדינה הפלסטינית"

ג'ורג' מיטשל חזר לוושינגטון לדווח לנשיא אובאמה על המבוי הסתום בין הצדדים והחלטות הליגה הערבית לאחר שנועד בקהיר עם הנשיא מובארק ועם עמרו מוסא מזכ"ל הליגה הערבית.
מיטשל הדגיש באזני מחמוד עבאס את מחויבותה של ארצות הברית לנסות ולסכם את הסכם המסגרת בין הצדדים בתוך שנה וכי היא תניח על השולחן "הצעות גישור" משלה אולם לא ברור עדיין מה יהיו הצעדים האמריקנים הבאים. הנשיא אובאמה בוודאי ירצה גם לשמוע הערכת מצב מפי יועצו דניס רוס שביקר בישראל השבוע ונפגש עם בכירי הצמרת המדינית והביטחונית.

בינתיים החלה ההנהגה הפלסטינית להניע מהלך של פנייה למועצת הביטחון של האו"ם כדי שתפרסם החלטה המגנה את ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.יו"ר הרשות מחמוד עבאס הורה לריאצ' מנצור,נציג אש"ף באו"ם להתחיל את המגעים עם הגוש הערבי באו"ם לפנייה למועצת הביטחון.

הפלסטינים אומרים כי הם ממתינים להבהרות אמריקניות על מסמך שש הנקודות שנמסר לידיהם במיוחד בכל הקשור לנושא הגבולות והביטחון.הם טוענים כי העבירו לממשל אובאמה ניירות עמדה מפורטים בהתייחס לכל אחת משש הנקודות.
ישראל מסרבת להיכנס לפרטים לפני שיידון בפרוטרוט נושא סידורי הביטחון.מבחינתה זהו המפתח שממנו ייגזרו תשובותיה לכל נושאי הליבה של הסכסוך.
בירושלים מעריכים כי הפלסטינים מונעים את חידוש התהליך המדיני וכי "הם בורחים ממנו" כדי שהאשמה תיפול על ממשלת נתניהו.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מאז שנכשל המשא ומתן עם ממשלת אולמרט אימץ יו"ר מחמוד עבאס אסטרטגיה לרכז את מאמציו בזירה הבינלאומית כדי להגביר את תהליך הדה- לגיטימציה של ישראל בעולם ולבודדה.
לכן הוא נמנע במשך שנתיים מלחדש את המשא ומתן עם ממשלת נתניהו ומטרפד את כל סיכוי לחדש את המשא ומתן באמצעות הצבת תנאים מוקדמים.
אי אפשר לאלץ את הפלסטינים לחזור לשולחן הדיונים ובינתיים נוצר מצב שהעולם מאשים את ישראל באי-קיומו של תהליך מדיני כאילו שאיננה חפצה בשלום.

הפלסטינים מתמקדים עכשיו בנושא ההתנחלויות מכיוון שהם יודעים כי גם ארצות הברית מתנגדת למדיניות הזו וכי גם בזירה הבינלאומית יש עמדה נחרצת נגדה,ולכן סביר להניח שמועצת הביטחון תביע אף היא את דעתה על מדיניות ההתנחלויות בהחלטה רשמית.
ארצות הברית תתקשה להערכתם להטיל וטו על החלטה כזו.
המגמה הפלסטינית היא להמשיך ולנסות לתקוע טריז בין ישראל לארצות הברית ובין ישראל לקהילה הבינלאומית ונראה כי המגמה הזו מצליחה בעיקר בגלל שממשלת ישראל מתקשה כבר שנתיים לקחת את היוזמה לידיה ולהציג תוכנית מדינית שתהווה בסיס למשא ומתן עם הפלסטינים.

יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

מי ישנה את כללי המשחק?


ההנהגה הפלסטינית דורשת ערבויות אמריקניות ובינלאומיות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67 כתנאי לחידוש "שיחות הקרבה".
במקביל היא גיבשה אסטרטגיה להגברת "ההתנגדות העממית" בשטחי יהודה ושומרון והמשך הפעילות נגד ישראל בזירה הבינלאומית.



הייאוש במחנה הפלסטיני גובר לאחר הודעתה של שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון כי נכשלו המאמצים להשיג הקפאה נוספת של הבנייה בהתנחלויות וכי ארצות הברית רוצה להביא לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ב "מתווה חדש".
הפלסטינים הגיעו למסקנה כי לאחר שחלפו כמעט עשרים שנה של משא ומתן בין ישראל לפלסטינים לא הצליחה ארצות הברית,שהייתה מתווך פעיל, בין שני הצדדים ליישם אפילו סעיף אחד של "מפת הדרכים" והוא הקפאת הבנייה בהתנחלויות.
דמויות רבות בהנהגה הפלסטינית סבורות כי המשך התיווך האמריקני הוא בזבוז זמן ושום תועלת לא תצמח לפלסטינים ממנו.
אם כך, מה עושים? האם הפלסטינים יכולים לדחות את המאמצים האמריקנים על הסף ולסרב לבקשות ממשל אובאמה?
התשובה היא: לא.
אבל בהעדר אופציה אחרת הפלסטינים ינסו לשנות את כללי המשחק הדיפלומטי.
הועד המרכזי של הפת"ח(הפוליטבירו של התנועה) קיבל השבוע החלטה כי כל יוזמה מדינית אמריקנית חדשה חייבת להיות מלווה בערבויות רציניות.
לכן העמדה הנוכחית של ההנהגה הפלסטינית היא שלא תהייה חזרה של הפלסטינים לשיחות ישירות או עקיפות עם ישראל מבלי שתהייה הקפאת בניה מוחלטת בהתנחלויות ובמזרח ירושלים.
ממשל אובאמה שהעלה את הפלסטינים על העץ שנקרא "הפסקת הבנייה בהתנחלויות" יתקשה מאוד להוריד אותם ממנו.
בגלל ההתעקשות הפלסטינית על הנושא הזה במשך כשנתיים והעובדה שהוא "נצרב" בתודעה של הציבור הפלסטיני בשטחים,כל התקפלות של הפלסטינים תהווה "התאבדות פוליטית" של הנהגת הרשות הפלסטינית.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס תמרן את עצמו למצב בלתי אפשרי.
לכן, הרשות הפלסטינית מנסה לשנות את כללי המשחק של המשא ומתן עם ישראל.
האסטרטגיה הפלסטינית המתגבשת היא לומר באופן פומבי כי הפלסטינים אינם סוגרים את הדלת בפני המאמצים האמריקנים אך הם דורשים ערבויות אמריקניות ובינלאומיות כי תוצאת המאמצים המדיניים תהיה הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67 ובירתה היא מזרח ירושלים.

במקביל גיבשה הועדה המרכזית של הפת"ח החלטות נוספות שקשורות לפעילות בשטחי יהודה ושומרון והפעילות הפלסטינית בזירה הבינלאומית.
הועדה המרכזית של הפת"ח החליטה לפתח את "ההתנגדות העממית" ולהגביר בשטח את ההפגנות נגד בניית גדר ההפרדה והבנייה בהתנחלויות.
הפלסטינים ינסו גם לשכנע מדינות שונות בעולם כי ישראל היא "מדינת אפרטהייד" ויש להטיל עליה סנקציות כלכליות.
הם ימשיכו במאמציהם להגביר את בידודה הבינלאומי בעולם ויפנו תלונות שונות למוסדות האו"ם ולבית הדין הבינלאומי בהאג כי ישראל מפרה את החוק הבינלאומי.

שרי החוץ של האיחוד האירופי שהתכנסו השבוע בבריסל נמנעו מלהכריז על הכרה חד צדדית במדינה פלסטינית והביעו תמיכה בהסדר שיושג במשא ומתן בתוך שנה.הם הביעו צער על סירוב ישראל לחדש את הקפאת הבניה בשטחים והגדירו את ההתנחלויות "מכשול לשלום".
ישראל הצליחה , במאמץ דיפלומטי אדיר, לבלום את הסחף בעמדות של האיחוד האירופי אך אין ערובה שהיא תוכל להתמיד בכך.ברשות הפלסטינית שוקלים דרכים לגייס את מדינות ערב כדי שיפעילו לחצים על מדינות אירופה,רוסיה,סין ומדינות אמריקה הלטינית להטיל סנקציות על ישראל ולתמוך בהכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס יופיע בפני ועדת המעקב של הליגה הערבית ויסקור בפני שרי החוץ של מדינות ערב את ההתפתחויות האחרונות והחלופות המוצעות לנוכח ויתורה של ארצות הברית על דרישתה מישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ורצונה לחדש את "שיחות הקרבה".
ארצות הברית מקיימת כבר מגעים חשאיים עם מדינות ערב בניסיון להבטיח שהפלסטינים לא יטרפדו את "שיחות הקרבה".
המדינות הערביות המתונות מעוניינות ביציבות באזור ובהמשך המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.כפי שחשף אתר ההדלפות "וויקיליקס" הדאגה העיקרית שלהן היא מהתחמשותה הגרעינית של איראן והן מעוניינות יותר בכך שארצות הברית תתקוף את איראן מפיתרון הבעיה הפלסטינית.
המשך התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים יתברר כנראה רק בשבוע הבא .

יום שני, 13 בדצמבר 2010

שובו של השליח מיטשל


השליח מיטשל חוזר למזרח התיכון למשימת תיווך חדשה וקשה בהרבה מקודמותיה.ההערכה בעולם הערבי היא כי הפלסטינים יסרבו לחדש את "שיחות הקרבה" וידרשו כי ארצות הברית תכיר במדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67.ככל הנראה המבוי הסתום בערוץ הישראלי פלסטיני ימשך.


בשבועות האחרונים הספידו הדיווחים העיתונאים את השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ורג' מיטשל.
דווח כי הוא עומד לסיים את שליחותו בגלל כישלונו לקדם את השיחות בין ישראל לפלסטינים וכי הוא יוחלף ע"י הדיפלומטים האמריקנים הוותיקים דניס רוס או מרטין אינדיק.
למרות דיווחים אלה ממשיך הסנטור לשעבר ג'ורג' מיטשל במלאכת התיווך בין שני הצדדים.
והוא חוזר לאזור המזרח התיכון.
השאלה ההגיונית המתבקשת כעת היא:
אם ארצות הברית נכשלה במאמציה לשכנע את ממשלת נתניהו להסכים לשלושה חודשים של הקפאת בנייה בהתנחלויות, כיצד בדיוק היא אמורה להצליח לשכנע אותה להסכים לשרטט את גבולותיה של המדינה הפלסטינית העתידית מבלי שנפתרו סוגיות הליבה האחרות:סידורי הביטחון,ירושלים,המים,הפליטים וההתנחלויות?
התשובה לדעת הפלסטינים ומדינות ערב היא ברורה:
הדרך היחידה לשכנע את ממשלת נתניהו היא להפעיל עליה לחץ מדיני חזק.
ממשל אובאמה מנסה להפיח חיים בערוץ הישראלי-פלסטיני ולהראות לעולם כי הוא עדיין מי שמנהל את העניינים ופורס את חסותו על תהליך השלום.
הוא ינסה כעת להכניס את שני הצדדים עמוק לתוך נושאי הליבה של הסכסוך ולהציג עמדות ברורות וענייניות.
לפלסטינים אין שום בעיה להציג את עמדותיהם,הם רוצים את הכול ללא שום נכונות לפשרות:מדינה פלסטינית בגבולות 67 כולל מזרח ירושלים,ריבונות פלסטינית על הר הבית,חזרת חמישה מיליון פליטים לתחומי מדינת ישראל ושליטה פלסטינית מלאה על "אקוויפר ההר" המספק מים לכל תושבי מדינת ישראל.
אלו העמדות שהם מציגים בפני ממשל אובאמה.
ישראל איננה מציגה עמדות ברורות.ראש הממשלה נתניהו איננו יכול לבצע "התאבדות פוליטית".בשלב הזה כל הצגת עמדות מפורטות בנושאי הליבה כולל שרטוט מפת המדינה הפלסטינית תביא לפירוק הקואליציה שלו.לכן הוא שומר את קלפיו צמוד לחזהו.
לכן הסכים נתניהו לומר עד עכשיו לאמריקנים וליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כי הוא מוכן להקמתה של מדינה פלסטינית מפורזת אך סירב לשרטט את גבולותיה.

הפלסטינים מאוכזבים מאוד מהנאום שנשאה שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון ב"פורום סבן" שבו הודיעה על "המתווה האמריקני החדש" בערוץ הפלסטיני-ישראלי ועל חזרתו של השליח מיטשל למסעות הדילוגים במזרח התיכון.יאסר עבד רבו,מזכיר הועד הפועל של אש"ף אמר כי "בנאומה של קלינטון לא היה שום דבר חדש שמעיד על יותר רצינות מצד הממשל לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני".
מה שהרגיז מאוד את הפלסטינים היה המשפט שאמרה קלינטון כי "אי אפשר לכפות הסדר על הצדדים".
הם רואים בכך נסיגה בעמדה האמריקנית והתחשבות בישראל.
בכיר פלסטיני אמר לי:"ארצות הברית נתנה לישראל את הזכות להטיל וטו על התהליך המדיני".
הפלסטינים היו רוצים לראות את הקהילה הבינלאומית מתגייסת כדי להטיל סנקציות על ישראל כפי שנקטה נגד עיראק במלחמת המפרץ הראשונה,נגד יוגוסלביה ונגד דרום אפריקה.
הפלסטינים מעודדים מגילוי הדעת שעליו חתמו 26 מנהיגים אירופאים לשעבר הקורא להטיל סנקציות על ישראל בגלל שהיא מפרה את החוק הבינלאומי.
אישים ברשות הפלסטינית טוענים כי אירופה יכולה לעשות הרבה במקום שבו נכשלה ארצות הברית.
הם דורשים להפעיל לחץ ערבי על מדינות אירופה כדי שיטילו על ישראל סנקציות כלכליות.
בינתיים ממשיכים בכירי תנועת הפת"ח בהשמעת איומים על ישראל.
ד"ר מחמד אשתייה,חבר הועדה המרכזית של הפת"ח אומר כי אם יכשל המשא ומתן ייפנו הפלסטינים לישראל בדרישה כי תיקח את האחריות על גורלם ותנהל את חייהם לא רק בתחום האזרחי אלא בכל התחומים.
בהעדר האופציה הצבאית לנצח את ישראל מנסים הפלסטינים להפחיד את ישראל בדרישה להקים מדינה אחת דו-לאומית שבה הם יקבלו זכויות שוות כמו האזרחים הישראלים.
השליח המיוחד ג'ורג' מיטשל ינסה לשכנע את הפלסטינים לחידוש "שיחות הקרבה" עם ישראל.ההנהגה הפלסטינית מקיימת התייעצויות פנימיות ומחרתיים תתכנס בקהיר ועדת המעקב של הליגה הערבית כדי לדון בהצעה האמריקנית החדשה להניע את התהליך המדיני.
בפניו של השליח מיטשל ניצבת משימה קשה מאוד.
עד כה הייתה שליחותו באזור בבחינת "כישלון אחד גדול".במצב כזה הנטייה של הצדדים הניצים היא תמיד "להאשים את השליח".
האמת היא שג'ורג' מיטשל מייצג רק את המדיניות הכושלת והנאיבית של הנשיא אובאמה במזרח התיכון,
הוא "השליח של אדוניו".
ההערכה בעולם הערבי כרגע היא שהפלסטינים יסרבו לשוב ל"שיחות הקרבה" ויבקשו גיבוי ערבי לעמדתם.
היעד הבא שלהם יהיה כנראה לנסות להפעיל לחץ על ממשל אובאמה להכרה אמריקנית במדינה פלסטינית בקווי 67 או לפחות לקבל ערבויות אמריקניות כי המשא ומתן חייב להסתיים בתוצאה הזו.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

כישלון מדיניות אובמה במזה"ת-לאן הולכים?


"המתווה המדיני החדש" של ממשל אובאמה בערוץ הישראלי פלסטיני מבשר את הגברת הלחץ האמריקני על ממשלת נתניהו להציג עמדות ברורות בנושאי הליבה של הסדר הקבע ושאיפה לקבוע כבר עכשיו את גבולותיה של המדינה הפלסטינית העתידית.
ישראל חייבת לעמוד על דרישתה כי נושא סידורי הביטחון הוא המפתח לפיתרון כל סוגיות הליבה האחרות של הסכסוך.



ההודעה האמריקנית בשבוע שעבר על כישלון המאמצים להגיע עם ממשלת נתניהו על הבנות להקפאה נוספת של הבניה בהתנחלויות מסמלת יותר מכל את כישלון מדיניותו של הנשיא אובאמה במזרח התיכון.
הנשיא האמריקני "נפל בפח" של הפלסטינים והעמיד מתחילת כהונתו את נושא הבניה בהתנחלויות כנושא העיקרי של התהליך המדיני כשהוא מתעלם מהעובדה שהרשות הפלסטינית נשאה ונתנה עם כל ממשלות ישראל הקודמות מבלי שהוקפאה בנייתו אפילו של בית אחד בהתנחלויות.
במקום להתרכז מלכתחילה בנושאי הליבה של הסכסוך:ירושלים,הפליטים,הגבולות,המים וההתנחלויות.
הנשיא האמריקני טיפס על העץ הזה ללא הצדקה אך הדבר החמור יותר היה שהוא העלה על העץ את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
כך בוזבזו להן כמעט שנתיים שלמות בויכוחים חסרי ערך על הקפאת הבניה בהתנחלויות ובסופו של דבר "הבלון התפוצץ" והממשל האמריקני נאלץ לחזור לנקודת ההתחלה.
כפי שאומרים באנגלית:
Back to square one
הנשיא האמריקני התבזה והתגלה כנשיא נאיבי אשר "מלכד" את עצמו ושלא שעה לעצת יועציו.

הפלסטינים מאוכזבים ממנו ומלגלגים עליו כמי שהפר את הבטחות נאומו המפורסם בקהיר לעולם הערבי והמוסלמי ונכנע ללובי היהודי הציוני בארצות הברית.
לעומתו יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נתפס בעיני הפלסטינים כמי שלא ויתר על עמדותיו ולא נכנע ללחצים האמריקנים לחדש את המשא ומתן עם ישראל ללא הקפאת הבניה בהתנחלויות.
מחמוד עבאס הצליח יותר מברק אובאמה. הכיצד?

ה"זאב " הפלסטיני מציג את עצמו בעיני העולם כ"כבש".
הוא מביע התנגדות נחרצת לבניה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים אך באותה העת מצהיר על דבקותו בתהליך השלום.הוא מסרב לנהל משא ומתן ישיר עם ממשלת נתניהו אך מדגיש בו זמנית את דבקותו ביוזמת השלום הערבית וב"מפת הדרכים" ופיתרון שתי המדינות.
הוא מאיים כי יפנה לאופציות אחרות אך מדגיש כי לא יחזור למעגל האלימות ושפיכות הדמים.
מחמוד עבאס "מזגזג" בהצלחה ומהדק את הלחץ הבינלאומי על ממשלת נתניהו.
הוא הצליח "למכור" גם למדינות אירופה את הרעיון שהמשך ההתנחלויות הוא הבעיה העיקרית של תהליך השלום.
כאילו ששאר הסוגיות הסבוכות של נושאי הליבה נפתרו ורק הפסקת הבניה בהתנחלויות מעכבת את החתימה על הסדר הקבע.
מחמוד עבאס מרוצה מהמצב שאליו נקלע התהליך המדיני.
26 ממנהיגי אירופה לשעבר קוראים להטיל סנקציות על ישראל בשל הבנייה בהתנחלויות ולהקפיא את שדרוג היחסים עימה עקב מדיניות הבניה בהתנחלויות וסירובה של ישראל למלא אחר החוק הבינלאומי.
מדינות אמריקה הלטינית ברזיל וארגנטינה הודיעו על הכרתן במדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67 ובקרוב יצטרפו אליהן גם אורגוואי,פרו ואקוודור.
בקרוב יועלה דרג הייצוג הדיפלומטי של הרשות הפלסטינית בגרמניה,בריטניה,בלגיה,שבדיה,אוסטריה,הולנד ואיטליה.
הוא חש שהוא מתקדם לעבר המדינה הפלסטינית בגבולות 67 מבלי שהגיש אפילו וויתור אחד לישראל.
הוא משוכנע שבמדיניות הזו הוא "מאזן" את התמיכה האמריקנית בעמדות ישראל.
העורך הפוליטי של סוכנות הידיעות "וופא".סוכנות הידיעות הרשמית של אש"ף תיאר זאת השבוע כך:

"הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס משווק,בהתנהלותו הפוליטית, לעולם את העם הפלסטיני בתדמית חדשה,תדמית של עם לוחם הנחוש להשיג את זכויותיו שנגזלו ממנו,את החופש את הצדק ואת הלגיטימיות הבינלאומית".

עכשיו יוצא ממשלו של הנשיא אובאמה ב"מתווה מדיני חדש" כפי שהודיעה שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון בסוף השבוע ב"פורום סבן".
ממשל אובמה מנסה להתניע מחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים לאחר שנכשל לעשות זאת במשך כשנה וחצי.
יו"ר הרשות הפלסטינית בטוח בדרכו ואיננו מוכן לשנות את דרישותיו לגבי הקפאת הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים כתנאי לחידוש השיחות עם ממשלת נתניהו.
מדינות ערב המתונות רוצות רק שקט ויציבות,הבעיה הפלסטינית איננה עומדת בראש סדר היום שלהן.
יותר מדאיגה אותן התחמשותה הגרעינית של איראן והן דוחפות לעבר מתקפה אמריקנית על איראן כפי שנחשף באופן בוטה בהדלפות אתר "וויקיליקס".
בתנאים האלה שנוצרו מודיע ממשל אובאמה על מדיניותו החדשה.במה מדובר?

ה"מתווה המדיני החדש" של ממשל אובאמה יהיה חידוש המשא ומתן העקיף בין הצדדים,ללא עיכובים טכניים, הישר על סוגיות הליבה של הסכסוך:ירושלים,הפליטים, המים הגבולות וההתנחלויות.
ארצות הברית לא תכפה פיתרון על הצדדים אך תגביר עליהם את הלחץ לויתורים.היא תדרוש תשובות ברורות בנושאי הליבה ולראשונה גם תניח על השולחן "הצעות גישור" מטעמה.
שרת החוץ הילארי קלינטון נמנעה מלהודיע זאת בפומבי אולם עפ"י מקורות מדיניים בירושלים ייתכן גם משא ומתן חשאי בין שני המנהיגים נתניהו ועבאס.
אחרי שמונה עשרה שנים של משא ומתן בין ישראל והפלסטינים אי אפשר להמציא את הגלגל מחדש.

החשוב מכל הוא שישראל לא תיכנע לשום דרישה אמריקנית ופלסטינית להתחיל את המשא ומתן העקיף בדיון על הגבולות של המדינה הפלסטינית מבלי שנדונו קודם סידורי הביטחון.
נושא הביטחון הוא לב ליבה של הבעיה.
איך מוודאים שהמדינה הפלסטינית שתקום לא תהווה בסיס טרור גדול להתקפה על ישראל כפי שקרה ברצועת עזה לאחר ההתנתקות החד צדדית של ישראל?
מנושא הביטחון נגזרים כל נושאי הליבה האחרים.
ממשלת נתניהו לא וויתרה עד כה בנושא הזה והיא חייבת להמשיך לשמור על עמדותיה.
"חלון ההזדמנויות" של הנשיא אובאמה עומד על כ12 חודשים. בתום תקופה זו הוא יתחיל את הקמפיין שלו לתקופת נשיאות שנייה והוא ייאלץ להפחית את הלחץ שלו על ישראל.

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

פירוק הרשות הפלסטינית-מי המרוויח ומי המפסיד?


יו"ר הרשות הפלסטינית מחדש את איומיו לפרק את הרשות הפלסטינית בגלל המבוי הסתום במשא ומתן עם ישראל.מחמוד עבאס רוצה לשבור את הקיפאון המדיני אך הוא עלול לגרור את בני עמו למצב של כאוס וקבירת חלומם להקים מדינה פלסטינית עצמאית.


בראיון מקיף שהעניק יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בסוף השבוע שעבר לטלביזיה הפלסטינית הרשמית ברמאללה, הוא אמר כי אם יימשך "הכיבוש" הוא לא ימשיך להיות יו"ר של "רשות שאינה קיימת", וייתכן והרשות הפלסטינית תפורק תוך העברת האחריות לישראל.
מאז ועד היום עוסקת העיתונות הפלסטינית ברחבה בדבריו אלה.
איומיו של מחמוד עבאס לפרק את הרשות הפלסטינית ולהתפטר מתפקידו אינם חדשים.
אולם בכל זאת הפרשנים הפלסטינים רואים בהם אלמנט חדש והוא העובדה שמחמוד עבאס השמיע לראשונה את איומיו מעל במה רשמית שהיא הטלביזיה של הרשות הפלסטינית.
איומיו של מחמוד עבאס מהווים למעשה מסר לממשל אובאמה שאם הוא לא יזדרז ויפעיל את הלחץ הנדרש על ממשלת נתניהו להקפיא לחלוטין את הבניה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים ולחדש את המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים, כללי המשחק של הפלסטינים ישתנו.
באיומיו רוצה מחמוד עבאס להפחיד את ממשל אובאמה כי "יופקע" מידיו הטיפול בפיתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני והוא יועבר לטיפולו של האו"ם.
בצמרת אש"ף ופת"ח מיהרו לתמוך בהצהרתו של יו"ר הרשות מחמוד עבאס.
אולם,מתנגדו העיקרי,מחמד דחלאן חבר הועדה המרכזית של הפת"ח שהיא הפוליטבירו של התנועה, הגדיר בראיון לעיתון "אלחיאת" את כוונתו של מחמוד עבאס לפרק את הרשות הפלסטינית במילים "אופציה התאבדותית".
יש מידה רבה של צדק בביקורת של מחמד דחלאן.

הרשות הפלסטינית הוקמה על פי הסכמי אוסלו לנהל את חייהם של תושבי השטחים עד למציאת פתרון מדיני לבעיה הפלסטינית באמצעות משא ומתן עם ישראל.
המשך קיומה של הרשות הפלסטינית הוא בראש ובראשונה האינטרס של הפלסטינים.
הרשות עסקה מאז הקמתה בפיתוח האזרחי של השטחים והגשת השירותים לתושבי השטחים בתחומי החינוך והבריאות והיא עסוקה כעת בהקמת המוסדות הפלסטינים עפ"י תוכניתו של ראש הממשלה סלאם פיאד לקראת ייסודה של המדינה הפלסטינית.
גם לקהילה הבינלאומית, לישראל ולמצרים וירדן יש אינטרס שהרשות הפלסטינית תמשיך להתקיים.
מדובר ברשות שלטונית חילונית בניגוד לשלטון הדתי קיצוני של החמאס ברצועת עזה הדוגלת באופן רשמי בפיתרון של שלום עם ישראל ולא בהשמדתה כפי שמכריז ארגון החמאס.
מדובר באינטרסים אזוריים ובינלאומיים שמטרתם שמירה על היציבות במזרח התיכון והצרת רגליו של האסלאם הקיצוני .

הנחת היסוד של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס היא כי אם יודיע על פירוק הרשות הפלסטינית הוא יוכל להטיל על ישראל את האחריות לניהול חייהם של תושבי השטחים ובכך "ימלכד" אותה.
הוא גורס שישראל נהנית עכשיו ממצב של "כיבוש דה לוקס".
ולכן, הצעד שהוא מתכנן יטיל עליה עול כלכלי ומדיני כבד.

האם מחמוד עבאס אכן בחן היטב את כל ההשלכות האסטרטגיות של התרחיש שבו הוא מנפנף ומאיים על ישראל?
כנראה שלא.
מחמוד עבאס "שכח" כי ברצועת עזה שולט בכוח הזרוע ממשל החמאס אשר גירש את הרשות הפלסטינית מהרצועה בהפיכה צבאית בקיץ 2007.
האחריות לניהול חייהם של תושבי הרצועה מוטלת על ממשל החמאס ולא על ישראל.
פירוק הרשות הפלסטינית ינציח את המשך שלטון החמאס ברצועת עזה.
ישראל תוכל לטעון כי ברצועת עזה קמה מדינה פלסטינית זמנית ששמה "חמסטאן".
ובכך היא פועלת למימוש חזון שתי המדינות.
באשר לגדה המערבית או יהודה ושומרון, אין שום ערובה לכך שפירוק הרשות הפלסטינית יחזיר את ישראל לאותו המצב שבו הייתה עד לשנת 1994 שבה הוקמה ברשות הפלסטינית.
ישראל יכולה ליצור מצב שבו היא תמשיך את שליטתה הביטחונית בשטחי יהודה ושומרון מבלי להקים מחדש את המנהל האזרחי במתכונתו הישנה.
היא איננה חייבת לשלוט באופן פיזי בערי הגדה ובהחלט יכולה לעודד הקמת מערכות ממשל מקומיות פלסטיניות לצורך ניהול חיי היום יום.
ישראל תוכל לפעול למציאת פיתרון שיספח את רצועת עזה למצרים ואת הגדה המערבית לירדן ובכך יבוא הקץ על חלומם של הפלסטינים להקים מדינה עצמאית.
ברשות הפלסטינית עובדים כמה עשרות אלפי פקידים המפרנסים משפחות גדולות,פירוק הרשות יגרום לאבטלה המונית ויפגע בפרנסתם של מאות אלפי בני אדם.

לכן,כדאי שיושב הרשות הפלסטינית ישקול היטב את תוכניתו לפרק את הרשות הפלסטינית שכן מימוש התוכנית הזו יפגע בראש ובראשונה בבני עמו ולא בישראל.
מחמוד עבאס רוצה לשנות את כללי המשחק ולהראות כי הוא נוטל לידיו את היוזמה לחלץ את פיתרון הבעיה הפלסטינית מהמבוי הסתום אך נקיטת צעדים חד צדדים מצידו עלולה לדרבן את ממשלת נתניהו לנקוט גם כן בצעדים חד צדדיים שיקברו לשנים רבות את שאיפותיהם של הפלסטינים להקים בקרוב מדינה עצמאית.
עדיף לכולנו שהרעיון של מחמוד עבאס לפרק את הרשות הפלסטינית ימשיך להיות,כפי שהיה עד עכשיו,"גימיק תקשורתי" שאף אחד לא מתייחס אליו יותר מידי ברצינות.

יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

שריפת הענק בכרמל-האם מעז יצא מתוק?

המדינות והארגונים החברים ב"ציר הרשע" סבורים כי האסון הלאומי בכרמל חשף את אחת מנקודות התורפה העיקריות של ישראל בהגנה על העורף וכי ישראל תתקשה לצאת למלחמה נגד אויביה.ישראל חייבת לתקן בהקדם את הליקויים במוכנות העורף.במקביל היא צריכה לנצל את האסון בכרמל כדי לשקם את יחסיה עם טורקיה.

אויבי ישראל המובהקים התקשו בימים האחרונים להתעלם משריפות הענק בכרמל.בתחילה הביעו אמצעי התקשורת הערביים הזדהות בסיסית עם נפגעי השריפות מסיבות הומניטאריות אך אט אט השתלטה עליהם תחושת השמחה לאיד.
בצר לישראל ולתושביה גוברת השמחה אצל אויביה.

השמחה לאידה של ישראל התבטאה בהבלטת הדיווחים ברשת הטלביזיה "אל-מנאר" של החזבאללה ובערוץ הטלביזיה הקטרי הפופולארי "אל-ג'זירה" על חוסר היכולות של מערכת כיבוי האש הישראלית להשתלט על האש המשתוללת למרות האימונים שעשה פיקוד העורף בשנים האחרונות למצבי חירום ולמרות הסיוע הבינלאומי במטוסים ובכבאים שהגיע לישראל מ17 מדינות בעולם.

מעבר לשמחה לאיד של אויבי ישראל צריך לשים לב לנקודה החשובה יותר.
איראן,סוריה וארגוני חזבאללה,חמאס והג'האד האסלאמי המרכיבים את "ציר הרשע" משוכנעים כי אירועי שריפת הענק בכרמל חשפו את "עקב אכילס" של ישראל בכל מה שקשור להתגוננות העורף וינסו לנצל את הדבר לטובתם בכל מלחמה עתידית עם ישראל.

הנה למשל אתר החדשות הפלסטיני "פלסטין אל-יום" המזוהה עם ארגון הג'האד האסלאמי כותב בסוף השבוע כי "השריפה בכרמל הוכיחה ללא שום ספק שישראל איננה מסוגלת להיכנס למלחמה-לא עם סוריה,לא עם חזבאללה ואפילו לא עם חמאס בעזה".

יש מידה של צדק בלגלוג על ישראל בעולם הערבי.הטרגדיות האנושיות של האסון הלאומי בכרמל מונעות מאיתנו ללגלג על עצמנו אך בתוך תוכנו אנו יודעים היטב כי מדובר בשורה של מחדלים של ממשלות ישראל שהביאו אותנו למצב של חוסר אונים מול שריפות ענק ושעלולה להביא אותנו לאסונות לאומיים נוספים,חמורים וכבדים יותר,במקרה של פרוץ מלחמה בחזית הצפון או בחזית הדרום.
מה הטעם בתרגול העורף בכניסה למקלטים,התגוננות מפני נשק ביולוגי,כניסה למרחבים מוגנים וכו' אם ישראל לא מצליחה להתמודד בהצלחה וביעילות עם שריפת ענק?
הטילים והרקטות האיראנים המצויים ברשות איראן וארגוני החבלה הנתמכים על ידה עלולים להצית שריפות ענק לאחר שישוגרו לעבר יעדים רגישים בישראל בעת מלחמה.
ישראל חייבת למצוא את התשובה המתאימה.
במיוחד אם היא תאלץ בקרוב לתקוף את המתקנים הגרעינים באיראן.
אי אפשר לצאת למלחמה יזומה על ידינו או להתגונן מפני מתקפה על ישראל מבלי שהעורף יהיה מוכן לכל התרחישים האפשריים.
חייבים למצוא מייד פיתרון לנקודת התורפה שנחשפה בעקבות המגה-שריפה בכרמל כיצד להתמודד ביעילות עם שריפות ענק ביערות,במרכזי אוכלוסיה ואזורי תעשייה.
הצורך בהקמת מערך ההגנה האזרחי לצורך ההתמודדות עם האתגרים האלה הוא הכרחי ומיידי.

אפשר בהחלט להעריך כי האירועים הטרגיים של שריפת הענק בכרמל יחזקו את השאננות בקרב אויביה של ישראל.
הפרשן הפלסטיני מוופק מטר כתב היום במאמר בביטאון הפת"ח "אלחיאת אל-ג'דידה" כי "השריפה בכרמל חשפה כי ישראל הגרעינית המצוידת בכלי הנשק האסטרטגיים והטקטיים החדישים ביותר ובעלי כושר ההרס היא חלשה ואיננה יכולה להתמודד עם אסון טבע".הוא הביע חשש כי גורמים קיצוניים בשני הצדדים ינסו עכשיו לנצל את המצב כדי לגרום להצתות נוספות בישראל ובשטחים הפלסטינים כדי לפגוע בתהליך השלום.

האם מעז ייצא מתוק?

הרשות הפלסטינית שלחה כמה צוותי גיבוי לסייע לישראל ויו"ר הרשות מחמוד עבאס אף שוחח בטלפון עם ראש הממשלה נתניהו והנשיא שמעון פרס אך האסון הלאומי בכרמל לא יצר את ההזדמנות לחידוש המשא ומתן התקוע בין ישראל לפלסטינים.
לעומת זאת החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע הסיוע הטורקי לכיבוי השריפות בכרמל,על יוזמה לסיום המשבר עם טורקיה בעקבות פרשת הספינה "מרמרה".
ראש הממשלה שיגר את יוסף צ'חנובר,הנציג הישראלי לוועדת החקירה של האו"ם סביב אירועי המשט,לפגישה עם בכיר בממשל הטורקי כדי לנסות ולגבש פיתרון למשבר סביב אירועי המשט הטורקי לעזה.
טורקיה דורשת מישראל התנצלות על מותם של תשעה מאזרחיה על סיפונה של הספינה "מרמרה" ותשלום פיצויים למשפחות ההרוגים.
ראש הממשלה נתניהו גם שוחח בטלפון,ביוזמתו בסוף השבוע שעבר, עם ראש ממשלת טורקיה רג'ב טיפ ארדואן והודה לו על הסיוע הטורקי למאמצים לכיבוי השריפה בכרמל.
יש לקוות שהאסון בכרמל יביא לתחילת ההפשרה ביחסים בין ישראל לטורקיה.לטורקיה יש חשיבות אזורית גדולה ולמרות המדיניות האנטי ישראלית שנקטה מאז מבצע "עופרת יצוקה" אסור להחריף את היחסים עימה ובכך לדחוף אותה עוד יותר לזרועות אויבינו.
נקווה שהממשלה תנהל עכשיו את המגעים עם טורקיה בזהירות ובחכמה הדרושה כדי שלפחות תצמח התפתחות מדינית חיובית ביחסיה של ישראל עם טורקיה כתוצאה מהאסון הלאומי בכרמל.

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

"הצונאמי התקשורתי" נמשך

פרשת ההדלפות לאתר "וויקיליקס" עדיין לא הסתיימה ומוקדם להעריך את הנזק שעלול להיגרם ממנה לארצות הברית וידידותיה במזרח התיכון.
לישראל לא נגרם בינתיים נזק מדיני רב,ברשות הפלסטינית מרוצים ובמדינות המפרץ המבוכה רבה.


פרסומי אתר "וויקיליקס" יצרו עד כה "צונאמי תקשורתי" בעולם אך לא פגעו קשה בישראל.
הדרג המדיני וביטחוני בארץ הצליח בינתיים להדוף באלגנטיות כמה מהפרסומים המביכים על מדיניות ישראל.
אולם אין זה הסוף...
עיתונאי בריטי המקורב למייסד אתר "וויקיליקס" אמר אתמול כי "ישראל היא הקורבן הבא של הדלפת המסמכים של "וויקיליקס" וכי בשבועות הקרובים ישחרר האתר עשרות אלפי מסמכים סודיים הנוגעים לסודות דיפלומטיה וביטחון של מדינות רבות ובראשן ישראל ".
עד כה לא פורסמו מסמכים בעלי ערך עיתונאי על עמדותיה של ישראל בנוגע לתהליך המדיני מלבד התייחסותה של יו"ר קדימה ציפי לבני כמי שאמרה "שאיננה מאמינה בשלום עם הרשות הפלסטינית".
לישראל נגרמה מבוכה חלקית מן הפרסומים אך לא מעבר לכך.

היכן המידע החסר על העמדות הישראליות כלפי התהליך המדיני עם הפלסטינים?

המקורות של "וויקיליקס" לא הביאו עד כה שום מסמך שמתאר את השיחות הסודיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא ברק אובאמה או עם שרת החוץ קלינטון בנושא הפלסטיני.
החומר שפורסם בעניין ישראל מקורו במברקים שנשלחו משגרירויות ארצות הברית בארץ ובעולם אל משרד החוץ האמריקני ובהם פירוט של שיחות שהתקיימו עם בכירים בדרג המדיני בישראל.
בישראל ממשיכים לעקוב בדריכות אחר פרסומי אתר "וויקיליקס".ייתכן שישראל נחלצה בשלום מן הפרשה אך ייתכן גם ש"הגרוע מכל" עדיין לפניה.
הדבר יתברר בשבועות הקרובים.

ומה באשר לרשות הפלסטינית ומדינות ערב ?

הפרסומים עסקו גם במתרחש במזרח התיכון בצילה המאיים של איראן.
עד כה לא פורסם שום מידע שעלול להביך את ראשי הרשות הפלסטינית.
להיפך,הרשות הפלסטינית מנסה לנצל לטובתה את הפרסומים הנוגעים אליה באתר "וויקיליקס".
במיוחד את הפרסום לפיו ארגון פת"ח ויו"ר הרשות מחמוד עבאס סרבו לבקשה מצידה של ישראל לתמוך בה במצע "עופרת יצוקה".
אמצעי התקשורת של הרשות הפלסטינית ודובריה הבכירים יצאו לקמפיין תקשורתי שמטרתו להוכיח באמצעות הדלפות "וויקיליקס" את "אמינותו של מחמוד עבאס ורצונו הכן לשכנע את החמאס להשיג פיוס פנים פלסטיני".
צאיב עריקאת סיכם זאת במשפט אחד:
"אנו פועלים בשקיפות מלאה ואין לנו מה להסתיר".

המסמכים שפורסמו ב"וויקילקס" דומים באופיים לדיווחים עיתונאיים ולפרשנות פוליטית.
השתיקה האמריקנית כלפי הפרסומים הגבירה את תחושת האמינות של האתר בעיני הגולשים.
"שתיקה כהודאה".
העיתונים במערב החלו לתקוף את אתר "וויקיליקס" בטענות שונות שגרמו לגולשים להבין כי הסבירות גבוהה לכך שהידיעות שפורסמו באתר היו אותנטיות.
המבוכה בעיקרית בעולם הערבי נגרמה למדינות המפרץ אשר ביקשו מארצות הברית לתקוף את איראן כדי לשמור על משטריהן.
את העיקר הפעילות המדינית שלהן הן הקדישו לסכנת ההתעצמות הגרעינית של איראן ולא לניסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית.
ההדלפות ב"וויקליקס" חשפו ציטוטים מדהימים של כמה ממנהיגי ערב:
מלך בחריין חמד בן עיסא,אמר כי סכנת השארת הגרעין האיראני גדולה יותר מסכנת הפסקת תוכנית הגרעין ושחייבים להפסיק אותה.
יורש העצר של אבו דאבי,מחמד בן זאיד,השווה את נשיא איראן אחמדינג'אד להיטלר ואמר כי מלחמה עם איראן בטווח הקרוב עדיפה מההשלכות ארוכות הטווח בעקבות כך שאיראן תשיג נשק גרעיני.
ראש ממשלת קטר,בן ג'אסם,אמר שהוא משקר לאיראנים כמו שהאיראנים משקרים לקטר.
העיתונות הסעודית בחרה שלא לפרסם את דבר ההדלפות באתר "וויקיליקס" בו נחשפו אמירות של המלך עבדאללה בנוגע לאיראן.
במקביל,גם העיתונות הבין ערבית שבבעלות סעודית בחרה להצניע את דבר ההדלפות.
דובר משרד החוץ הסעודי ניסה להתחמק מאמיתות המסמכים שהודלפו וטען בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית כי "אמינות המסמכים מוטלת בספק ואין ביכולתה של סעודיה להגיב עליהם".
מדינות המפרץ שמרו על שתיקה ולא פרסמו עד עתה שום תגובה רשמית בעקבות פרסום המגעים החשאיים שלהן עם האמריקנים באתר "וויקיליקס".
"מקורות מפרציים" אמרו לפורטל החדשות הבין ערבי "אילאף" כי קשה לאשר או להכחיש את ההדלפות וכי מה שפורסם הוא עמדת הבכירים האמריקנים לאחר שיחות עם עמיתיהם במדינות המפרץ וייתכן שמה שהם כתבו הוא מה שהם רצו לשמוע ולא מה שנאמר להם.
המקורות הוסיפו כי מתקיימים מגעים בנדון בין סעודיה,דובאי וכווית וכי הדרך היחידה לאשר את ההדלפות שיוחסו לבכירים במדינות המפרץ היא להשוות את סיכומי הפגישות של משרדי החוץ של שש מדינות המפרץ עם המסמכים האמריקנים אלא שהדבר מסובך ולא פשוט.

ומה לגבי התגובה האיראנית?
בתגובה להדלפות המסמכים המסווגים באתר "וויקיליקס"
הכחיש שגריר איראן ברוסיה,סג'אדי, את הטענות כי לאיראן 19 טילים מתקדמים שסופקו לה ע"י צפון קוריאה שיאפשרו לה את היכולת לתקוף ערים במערב אירופה וכן את מוסקבה.
ואילו נשיא איראן אחמדינג'אד אמר כי דליפת המסמכים המסווגים הייתה מתוך מניעים "שטניים" והגדירם במילים "לא חוקיים".הוא הדגיש כי לאיראן קשרים ידידותיים עם מדינות האזור וכי חשיפת המסמכים לא תעיב עליהן.

זרם הפרסומים ב"וויקיליקס" אמור להימשך בשבועות הקרובים ועדיין מוקדם להעריך את מידת הנזק שעלול להיגרם לישראל,למדינות ערב המתונות ולארצות הברית מהפרצה הביטחונית בממשל האמריקני שיצרה את ה"צונאמי התקשורתי" הזה.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר