יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

האופציה הצפונית


רגע האמת של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מתקרב והוא יצטרך להכריע בקרוב אם אכן הוא מוכן לעשות פשרה היסטורית ולהגיע להסכם שלום עם ישראל.
הסימנים אינם מבשרים טובות.
במקרה של כישלון השיחות בין הצדדים ישראל צריכה לחדש לאלתר את המשא ומתן בערוץ הסורי.



הדרג המדיני בירושלים צריך להיות מודאג מההתבטאויות האחרונות של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בהגיעו אמש למרכז האו"ם בניו יורק להשתתפות בדיוני העצרת הכללית ה-65.
התבטאויותיו היו מתנשאות ובעלות גוון שחצני.
למרות שהוא נכח במקום בעל חשיבות עולמית שבו יש רגישות לכל מילה שנאמרת.
בראיונות שהעניק לאמצעי התקשורת הוא דחה את הדרישה של ישראל בעניין ההכרה במדינת הלאום היהודית ואמר:
"ישראל יכולה לכנות את עצמה בכל שם שתרצה ובכלל זה האימפריה היהודית הציונית הגדולה".
על האיומים שהשמיע כי ינטוש את שולחן המשא ומתן אם תתחדש הבנייה בהתנחלויות ועל עתידו האישי השיב עבאס:
" אינני מפחד,זה לא משנה לי.זה מה שיש לי,אם ירצו לנהל איתי משא ומתן זהו המצב".

מדובר בסימנים מבשרי רעות לגבי ההמשך.

למחמוד עבאס יש תחושה של ביטחון עצמי גבוה,חולשתו היא במידה רבה גם כוחו,הוא חש שארצות הברית מחזרת אחריו כדי שימשיך בשיחות הישירות עם ישראל ולא יפסיקן פן תיפגע יוקרתו של הנשיא אובאמה לקראת הבחירות בנובמבר ולכן הוא מתנסח בשחצנות ובגאווה.
המסכה מתחילה לרדת ומתגלים הפנים האמיתיות של מחמוד עבאס.

כבר שכחנו כי מאחורי החזות הזו של "הסבא הטוב בשיער הלבן" מסתתר "זאב בעור כבש".
בן למשפחת פליטים מצפת שכתב עבודת דוקטורט המכחישה את השואה.
המחבל "אבו דאוד" כתב בספרו כי מחמוד עבאס היה מהמממנים של טבח הספורטאים הישראלים במינכן.
"האיש המתון" הזה הוא ששכנע את יאסר ערפאת בפסגת קמפ דיוויד לדחות על הסף את הצעת הגישור של הנשיא קלינטון.
הוא ברח ממנה כל עוד נפשו בה והבריח גם את יאסר ערפאת.
בדיוק כפי שנסוג כמה שנים לפני כן, ממסמך ההבנות המכונה "מסמך ביילין אבו-מאזן".
וכמובן הבריחה האחרונה שלו הייתה מההצעות מרחיקות הלכת שהציע לו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
זהו האיש..
חמקן בלתי נלאה.
גם מממשלת נתניהו הוא ניסה להתחמק וסירב במשך שנה וחצי למשא ומתן ישיר עימה.
עכשיו הגיע רגע האמת שלו הדומה לרגע האמת של ערפאת בפסגת קמפ דיויד בשנת 2000.
המסכה נופלת...
ומתגלים פניו האמיתיים.
בימים הקרובים נדע אם הוא אכן מנהיג שאכפת לו מעמו ורוצה לפעול למען הגשמת מטרותיו הלאומיות או סתם תועמלן המחפש כותרות.
רגע האמת שלו מתקרב, אם יפרוש מהמשא ומתן בגלל הפסקת הקפאת הבנייה בהתנחלויות הוא ייפגע שוב בסיכויים של הפלסטינים להגיע להסדר עם ישראל.
במיוחד לאור העובדה שהוא נשא ונתן עם ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט מבלי שנפסקה אפילו בנייתו של בית אחד ביהודה ושומרון.
לכן הצהרותיו האחרונות של מחמוד עבאס צריכות להדליק "אור אדום" בישראל.
הדרג המדיני חייב לעשות הערכת מצב מהירה לגבי השאלה האם מחמוד עבאס בכלל מעוניין להגיע להסדר עם ישראל? האם יש סיכוי שהוא יעשה פשרה עימנו שתוביל להסכם שלום?
ייתכן שלא.
ייתכן שהוא כבר סיים את תפקידו ההיסטורי והגיע הזמן ש"יניח את המפתחות וילך הביתה".

לכן אסור גם להתרגש מאיומי הפרישה שלו.
או מה שמכונה המדיניות של "תחזיקו אותי".
העם הפלסטיני יכול להצמיח מנהיגים חדשים וכפי שנאמר "בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף".
אם יוצר וואקום מנהיגותי בעקבות ירידתו של מחמוד עבאס מהבימה הפוליטית הוא יתמלא במהרה בדמות פלסטינית אחרת.
ייתכן שהפלסטינים זקוקים למנהיגות חדשה מדור הביניים או מהדור הצעיר כדי שתקבל את ההחלטה ההיסטורית לעשות שלום עם ישראל במקום ההנהגה מקרב הגוורדיה הישנה של אש"ף שמחמוד עבאס הוא נציגה.
שאיננה יכולה להשתחרר מהדרישות המסורתיות הנוקשות של אש"ף.
יש לציין כי תרומתו העיקרית של מחמוד עבאס הייתה שבתקופת שלטונו הוא מנע מתומכיו מלשוב לדרך הטרור והאלימות וחיפש את ההדברות עם ישראל בדרכי שלום במיוחד לאור הנזקים העצומים שנגרמו לפלסטינים לאחר שבחרו את דרך הטרור באינתיפאדת אל-אקצא.
דרך שהובילה אותם לשום מקום.
אולם נראה שהוא איננו מסוגל לשנות את עמדותיו ולהגמישן במיוחד בכל מה שקשור ל"קוים האדומים" הפלסטינים.
בכך הוא שוב מכניס את בני עמו הפלסטינים אל דרך ללא מוצא.

ישראל עלולה למצוא את עצמה בקרוב בפני כמה ברירות:

א.לדחות את דרישותיו המדיניות של מחמוד עבאס על הסף ולהביא לפרישתו מהחיים הציבוריים.להמתין ליורש החדש שיעמוד בראש ההנהגה הפלסטינית ושאמור להיבחר בדרך דמוקרטית .
ב.לנהל משא ומתן עם החמאס.
ג.לחדש את המשא ומתן המדיני עם סוריה.
ד.כל הברירות הנ"ל.

מחמוד עבאס עלול "לתקוע" באמצעות מדיניותו הסרבנית את כל התהליך המדיני שאותו מובילה ארצות הברית.
החלפתו עשויה לקחת זמן ממושך.
בזמן הזה ישראל יכולה לחדש את המשא ומתן עם סוריה
על הסכם שלום.
רעיון השגת הסכם המסגרת עם הפלסטינים יכול להתאים גם בערוץ הסורי וישראל יכולה לשאת ולתת עם סוריה על הסכם מסגרת להסדר קבע שייושם בתוך תקופה של 10-15 שנים.
עצם חידוש המשא ומתן בין ירושלים לדמשק ילחיץ את הפלסטינים ויבהיר להם כי ישראל רצינית בכוונותיה להשגת שלום.
וכי אם הם אינם מוכנים לשנות את עמדותיהן הנוקשות ולהתקדם לקראת הסדר יש לישראל גם אופציות אחרות.
אחת מהן היא האופציה הצפונית.
אם אין שלום עם השכנים ממזרח אפשר לנסות ולהגיע לשלום עם השכנים מצפון.
כדאי לנסות.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר