יום חמישי, 30 בספטמבר 2010

האם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס יודיע על התפטרותו בשבוע הבא?


יו"ר הרשות הפלסטינית הצהיר כי בשבוע הבא יודיע על "החלטות היסטוריות" בהופעתו בכינוס הליגה הערבית בקהיר.
בשטחים יש הערכות שונות על תוכנו הצפוי של הנאום שישא מחמוד עבאס בכינוס אך הדעה הרווחת היא כי הוא לא יתפטר מתפקידו.


עיני הפלסטינים נשואות אל יום שני הבא ה-4 באוקטובר מועד כינוסה של ועדת המעקב אחר יוזמת השלום הערבית שתתכנס בקהיר על פי בקשתו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כדי לדון בתגובה הפלסטינית והערבית לחידוש הבנייה בהתנחלויות.

בינתיים ממשיך השליח האמריקני ג'ורג' מיטשל במאמציו לגבש הצעת פשרה שתאפשר את המשך המשא ומתן בין הצדדים.עד כה ללא הצלחה.

צאא'ב עריקאת,ראש הצוות הפלסטיני למשא ומתן עם ישראל אמר אמש כי אין פתרונות של פשרה בנושא ההתנחלויות ואילו יאסר עבד רבו מזכיר הועד הפועל של אש"ף הסביר כי אין שינוי בעמדה הפלסטינית וכי השליח מיטשל ישמע את אותם הדברים ששמע לפני כמה ימים בניו יורק.

האם מדובר בטקטיקה של משא ומתן או שמדובר במשבר רציני שיביא להפסקת המשא ומתן?

הסימנים אינם טובים...

ראש הממשלה בנימין נתניהו איננו יכול להאריך את הקפאת הבנייה מסיבות קואליציוניות אך הוא מוכן להאט את הבנייה או לצמצמה בהיקף ניכר...
הפלסטינים עומדים על כך שהבנייה תופסק לחלוטין...

הצעות הפשרה האמריקניות נדחו על ידי שני הצדדים.

מבחינת הפלסטינים התחושה היא קשה,תחושה של ייאוש גובר כי למרות חידוש המשא ומתן הישיר אין סיכויים טובים להצלחתו.
הם סבורים כי ממשלת נתניהו מפגינה קיצוניות כבר מתחילת השיחות כלפי כל סוגיות הליבה של הסכסוך,
בנוסף לכך הם מזהים שיתוק אמריקני ואירופי וחוסר יכולת להפעיל לחץ ממשי על ישראל.
במצב זה קשה לראות כיצד יושג הסדר בין הצדדים.

בשטחים יש ציפייה דרוכה ליום שני הבא בעקבות דברים שאמר יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לעיתונאים פלסטינים במטוס שהחזיר אותו מפאריז לעמאן.
להלן הציטוט המדויק:
" אני אודיע על החלטות היסטוריות בהופעתי ביום שני בפני ועדת המעקב של הליגה הערבית".

כדאי להתייחס להצהרה הזו ברצינות.

מחמוד עבאס כבר הפתיע בעבר כשהודיע כי לא יציג את מועמדותו לנשיאות פעם נוספת כשיוכרז על בחירות בשטחים.
עכשיו הוא יוצר ציפיות ומתכנן הפתעה נוספת.

בכירים פלסטינים מנסים כעת להעריך מה מתכנן מחמוד עבאס להודיע בישיבה בקהיר ביום שני הבא.

אחת האפשרויות שהם מעלים היא כי יו"ר הרשות הפלסטינית יודיע כי אם יימשך המבוי הסתום בשיחות עם ישראל ופעולות הבנייה בהתנחלויות הוא יפרק את הרשות הפלסטינית.
הוא יאמר כי הרשות הפלסטינית הוקמה עפ"י הסכמי אוסלו במגמה להגיע להסכם שלום מלא אך נוכח מדיניות ישראל לא נותרה לו הברירה אלא לפרקה.
אפשרות נוספת היא כי הוא יודיע על התפטרותו מתפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית נוכח המבוי הסתום במשא מתן והמשך הבנייה בהתנחלויות.
הערכה אחרת היא כי מחמוד עבאס ימתח ביקורת נוקבת על מדינות ערב בנאום שישא בכינוס בקהיר.
הוא יטיח בפני באי הכינוס דברים קשים כי מדינות ערב לא העבירו לרשות הפלסטינית את כספי הסיוע שהתחייבו להם בסך 500 מיליון דולר מה שעלול למוטט את מנגנוני הרשות הפלסטינית.
הוא יאשים את מדינות ערב כי אינן תומכות מספיק בעמדה הפלסטינית ויקרא להן לצאת ממצב הרפיסות שבו הן נמצאות וללחוץ על ארצות הברית לשנות את מדיניותה כלפי ישראל כדי שתפסיק את פעולות ההתנחלויות.
כלומר עימות פומבי עם מדינות ערב שנכנעות למדיניותה של ארצות הברית כלפי ישאל.

פרשנים פלסטינים מעריכים כי מחמוד עבאס ימנע מלהודיע על התפטרותו מתפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית וכי הוא יגלה אחריות לאומית למרות המצב הקשה.
להערכתם, התפטרות כעת תתפרש כבריחה של המנהיג הפלסטיני באמצע המערכה המדינית מול ישראל.
לדבריהם מחמוד עבאס הצליח להביא בשנתיים האחרונות לבידודה המדיני של ישאל ולהעלאת הבעיה הפלסטינית לראש סדר היום הבינלאומי.
לכן הוא לא ינטוש את הספינה כל עוד לא הוכרעה המערכה המדינית.

ואולי יש למחמוד עבאס "שפן אחר בכובע" שאותו ישלוף ביום שני הבא.

נחיה ונראה...

בכל מקרה יום שני הבא יהיה עוד יום מעניין בהיסטוריה של המזרח התיכון.

יום שני, 27 בספטמבר 2010

מהם גבולותיה של המדינה הפלסטינית העתידית?


הפלסטינים מתעקשים לדון תחילה בנושא הגבולות כדי לקבוע מראש את תוצאות המשא ומתן בנושאי הליבה האחרים הנגזרים מנושא זה כמו ירושלים,המים וההתנחלויות.
אם תסכים ישראל לדרישה זו היא תאבד קלף מיקוח חשוב במשא ומתן לכן עליה להתמיד בדרישתה כי השגת סידורי הביטחון הדרושים לה הם תנאי לקביעת הגבולות של מדינת פלסטין.



הפלסטינים הפכו את נושא הקפאת הבנייה בהתנחלויות לנושא חשוב בעימות עם ממשלת נתניהו למרות שבמשך 17 השנים האחרונות הם נשאו ונתנו עם ממשלות ישראל מבלי שהוקפאה בנייתו של בית אחד בהתנחלויות בשטחים.
ייתכן שבסופו של דבר יימצא פיתרון של פשרה למחלוקת הזו בין ישראל לפלסטינים שתאפשר את המשך המשא ומתן אולם לפלסטינים ולמתווך האמריקני כבר ברורים שני דברים גם אם אינם רוצים להודות בכך בפומבי:

הראשון - ממשלת ישראל איננה יכולה להפסיק לגמרי את הבנייה בהתנחלויות מסיבות של "גידול טבעי" של שלוש מאות אלף המתנחלים החיים מעבר לתחומי הקו הירוק .
השני-ראש הממשלה בנימין נתניהו איננו יכול להשיג רוב בממשלה להחלטה להאריך את הקפאת הבנייה בהתנחלויות מבלי לקבל תמורה הולמת להחלטה כזו בדמות "כופתאות" ביטחוניות אמריקניות בעניין העימות עם איראן או למשל מחווה הכוללת את שחרורו של המרגל ג'ונתן פולארד.

הבעיות האמיתיות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים אינן בעיות המשך הבנייה בהתנחלויות אלא הסוגיות הכבדות של הסדר הקבע כמו:ירושלים,הפליטים,המים והגבולות שממשלת נתניהו והרשות הפלסטינית עדיין לא הספיקו לדון בהן באופן מעמיק במהלך המשא ומתן שהתחדש לפני כשלושה שבועות.
כדאי לבחון ברצינות את ההתעקשות הפלסטינית לדון תחילה בנושא הגבולות,דרישה שנתמכת על ידי ממשל אובאמה.

ובאופן טבעי נשאלת השאלה מה מניע את הפלסטינים להתעקש על המשא ומתן בנושא זה?

הפלסטינים מייחסים חשיבות גדולה לקביעת הגבולות ושרטוט המפות של גבולות המדינה הפלסטינית העתידית,
מכיוון שמשרטוט הגבולות נגזרים גם הנושאים החשובים האחרים של הסדר הקבע:ירושלים,המים וההתנחלויות.

כמובן שברגע שיקבעו גבולות המדינה הפלסטינית ייגזר מכך גם נושא מעברי הגבול של המדינה הזו עם המדינות השכנות דהיינו ישראל,מצרים וירדן.

שרטוט הגבולות גם יקבע את מעמדה החוקי, הרשמי והבינלאומי של רצועת עזה כחלק גיאוגרפי בלתי נפרד של המדינה הפלסטינית העתידית ויסדיר את תנועת התושבים הפלסטינים בין הגדה לרצועה דרך "המעבר הבטוח" העובר דרך שטח מדינת ישראל על פי הסכמי אוסלו.
העמדה הפלסטינית היא כי גבולות המדינה הפלסטינית יהיו קווי 67 עפ"י החלטות האו"ם 242 ו338 וכי שטחה של המדינה הפלסטינית יהיה 6209 קילומטר מרובע.

מדוע תומך ממשל אובאמה בעמדה הפלסטינית כי יש להתחיל במשא ומתן על נושא הגבולות?

הפלסטינים הצליחו לשכנע את ארצות הברית כי ברגע שיוכרע נושא הגבולות תיפתר גם סוגיית הבנייה בהתנחלויות מכיוון שיוסכם בין ישראל לפלסטינים אילו התנחלויות יפורקו ואילו יישארו בריבונות ישראל בהסדר הקבע.
ישראל תוכל, על פי ההיגיון הזה,להמשיך כבר עתה את הבנייה בהתנחלויות שיישארו בריבונותה.
מבחינת האמריקנים בכך תוסר אבן נגף עיקרית במשא ומתן שתאפשר את ההתקדמות בשיחות לקראת השגת הסדר קבע.

ישראל מתנגדת לדון עכשיו בנושא הגבולות ועומדת על כך שהמשא ומתן יתחיל בנושאי הביטחון.
הקמת מדינה פלסטינית מפורזת לצד מדינת ישראל היא נושא מורכב ורגיש במיוחד נוכח מה שקרה ברצועת עזה לאחר ההינתקות.
תנועת החמאס השתלטה בכוח על הרצועה והפכה אותה לבסיס טרור גדול להתקפות על ישראל.
לשלוחה קדמית של איראן...
והיא מדברת בגלוי על רצונה להשתלט גם על הגדה המערבית כשלב בדרך לשחרור כל פלסטין "מן הים עד הנהר".
לכן יש להבטיח כי כל הסדר קבע עם הפלסטינים יבטיח שהמחדל הביטחוני החמור של ההברחות בציר "פילדלפי" באזור רפיח לא יחזור על עצמו, ושהגבול הארוך עם ירדן לא ישמש להברחות נשק ואמצעי לחימה גדולות לתחומי המדינה הפלסטינית.

המשא ומתן על סידורי הביטחון אמור גם להסדיר את נושא השליטה במרחב האווירי של המדינה הפלסטינית,את השליטה על מאגרי המים התת קרקעיים המספקים בקושי את צרכיה של מדינת ישראל והנמצאים בלב השומרון,הקמת תחנות התראה מוקדמת ויצירת אזורי חיץ יעילים לאורך הגבול עם ירדן שימנעו הגעה אפשרית של כוחות צבא ערביים או איראנים אל תוך תחומי המדינה הפלסטינית כדי לתקוף את ישראל.
וכמובן יש לקבוע את סידורי הביטחון במזרח ירושלים,בשכונות הערביות,בעיר העתיקה ובהר הבית.

פירוז המדינה הפלסטינית אמור לכלול גם סעיף האוסר על המדינה הפלסטינית לכרות בריתות צבאיות עם מדינות אחרות שעלולות לתקוף את ישראל.

רק אם ייענו הדרישות הביטחוניות של ישראל באופן מספק ניתן יהיה להתקדם גם נושאי הליבה האחרים של הסדר הקבע.

ישראל צריכה לקבוע את העיקרון הבא במשא ומתן:
מידת ההיענות של הפלסטינים לצרכים הביטחוניים של ישראל היא שתקבע את עומק הנסיגה של ישראל מיהודה ושומרון.

ישראל צריכה להסכים לקביעת הגבולות הסופיים של פלסטין רק לאחר שתושג הסכמה על סוגיות הליבה האחרות כמו הפליטים,מעמד ירושלים וההתנחלויות ורק לאחר שהפלסטינים יסכימו שמדובר בקץ הסכסוך ובסוף תביעותיהם מישראל.

הסכמה של ישראל לגבולות הסופיים של מדינת פלסטין לפני פיתרון סוגיות הליבה האחרות של הסכסוך תהייה טעות אסטרטגית חמורה ושלב נוסף ב"שיטת הסלאמי" הפלסטינית אשר תנציח את המשך הסכסוך.
ישראל עלולה לאבד קלף מיקוח חשוב במשא ומתן,אסור לה לוותר על הדיון בענייני הביטחון ולהסכים עכשיו לשרטוט גבולותיה הסופיים של מדינת פלסטין אחרת היא תסמן במו ידיה את תחילת "הספירה לאחור" של קיצה של המדינה היהודית.

יום שבת, 25 בספטמבר 2010

משחק הפוקר המזרח תיכוני


אם לא תושג הסכמה בנושא הארכת הקפאת הבנייה בהתנחלויות ייקח יו"ר הרשות הפלסטינית "פסק זמן" מהמשא ומתן להתייעצויות עם ההנהגה הפלסטינית ומדינות ערב.
המגעים מאחורי הקלעים בניו יורק לא הביאו עד כה למציאת נוסחת פשרה שתאפשר את המשך המשא ומתן וצו הקפאת הבנייה יפוג כמתוכנן ב-26 בספטמבר בחצות.



נושא המשך הבנייה בהתנחלויות הפך בשבוע האחרון להיות הנושא המדובר ביותר במזרח התיכון לקראת תום מועד הקפאת הבנייה בהתנחלויות ב-26 בספטמבר.

הניסיון הדיפלומטי של הפלסטינים וממשל אובאמה לאלץ את ישראל להאריך את הקפאת הבנייה בהתנחלויות עבר מהמזרח התיכון לניו יורק שם בשולי הכינוס ה-65 של העצרת הכללית של האו"ם מנסים הצדדים,ללא הצלחה עד כה, למצוא פיתרון של פשרה.
כדי לשפר את תחושתם של הפלסטינים הזכיר הנשיא אובאמה בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם את האפשרות שתוקם מדינה פלסטינית עצמאית בתוך שנה וכי מדינת פלסטין עשויה בפרק הזמן הזה להתקבל כחברה באו"ם.
שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון שבחה את יוזמת השלום הערבית ושגרה אגרת לעבדאללה מלך סעודיה שבה הדגישה את חשיבות היוזמה לתהליך המדיני.
צעדים אלה גרמו לקורת רוח רבה אצל הפלסטינים אולם לא שכנעו אותם להסכים לשום פשרה בנושא חידוש הבנייה בהתנחלויות.

המגעים בניו יורק של עו"ד יצחק מולכו,שליחו של ראש הממשלה ושל שר הביטחון אהוד ברק עם האמריקנים והפלסטינים בעניין זה לא הובילו בינתיים לשום תוצאה.

שני הצדדים משחקים במשחק פוקר מדיני כשהקלפים שלהם צמודים לחזה.

העמדה הפלסטינית היא חד משמעית:נפרוש מהמשא ומתן
אם תחודש הבנייה בהתנחלויות בכל היקף שהוא.
וגם העמדה הישראלית היא ברורה ונחרצת: צו ההקפאה של הבנייה יפוג בחצות של יום ה-ה26 בספטמבר ולא יחודש.

כאילו כדי להגביר את הלחץ על ישראל נשא עבדאללה מלך ירדן נאום שבו הזהיר כי אם תתחדש הבנייה בהתנחלויות תפרוץ מלחמה באזור עד סוף השנה הנוכחית.

אם כך, על מה מתנהלים המגעים מאחורי הקלעים?

יש ניסיון אמריקני וישראלי למצוא פיתרון של פשרה שיאפשר את המשך המשא ומתן הישיר בין הצדדים ומאידך יגביל את הבנייה בהתנחלויות באופן שיאפשר לראש הממשלה נתניהו לשמור על הקואליציה שלו.
מדובר בניסיון "לרבע את המעגל".
ישראל מוכנה להתחייב לבנייה מואטת בהתנחלויות ובתמורה להסכמת הפלסטינים להמשיך במשא ומתן היא מוכנה לעשות עבורם שורה של צעדים בוני אמון בשטחי הגדה.
עד כה הפלסטינים דחו את כל ההצעות על הסף.

הפלסטינים ומדינות ערב מנסים להפעיל לחץ על ישראל,הם מאיימים באפשרות של חידוש האלימות אם המשא ומתן יתפוצץ והצליחו לבודד את ישראל מבחינה מדינית.
ארצות הברית והרביעייה הבינלאומית תומכים בעמדת הפלסטינים כי יש להאריך את הקפאת הבנייה בהתנחלויות...
הכדור עבר למגרש הישראלי לאחר שראש הממשלה נתניהו היה בטוח כי הצליח להעביר את הכדור למגרש הפלסטיני כאשר דרש מעבר למשא ומתן ישיר בתום "שיחת הקרבה".

אולם כפי הנראה,ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר קיבל את ההחלטה הסופית שלו,הבנייה בהתנחלויות תחודש.
הוא מעדיף לשמור על כיסאו ועל הקואליציה שלו מאשר לשמור את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לצידו בשולחן הדיונים.
למרות שברור לו שישראל תואשם עכשיו על ידי הפלסטינים, מדינות ערב ותומכיהם בקהילה הבינלאומית כי "תקעה מקל בגלגלי המשא ומתן" וכי היא שמכשילה את ההתקדמות להסדר מדיני.

משחק הפוקר המדיני יימשך עד לרגע האחרון,כל צד ממתין לכך שהצד השני ימצמץ ראשון ואולי יתקפל.
מידי כמה שעות מוחלפות בניו יורק ,מאחורי הקלעים, הצעות ונוסחאות בין שני הצדדים למרות העמדות הפומביות הנחרצות שמשמיעים בנימין נתניהו ומחמוד עבאס באמצעי התקשורת.

ייתכן גם ששני הצדדים ייקחו "פסק זמן" במשחק הפוקר המדיני שבו הם משחקים כדי לארגן מחדש את עמדותיהם
ודרישותיהם ולאפשר למתווך האמריקני למצוא פתרון למחלוקת.
שום צד לא רוצה שארצות הברית תטיל עליו את האחריות להפסקת השיחות הישירות.

כדאי לשים לב לדברים שאמר מחמוד עבאס אמש בניו יורק בהופעה בפני נציגי הקהילה הפלסטינית בארצות הברית.
עבאס אמר:"אם הבנייה בהתנחלויות תתחדש, נחליט ביחד עם מדינות ערב מה לעשות כיוון שקשה להפסיק את המשא ומתן וזה נושא גורלי".

זה כנראה מה שצפוי לקרות....

אם לא תושג פשרה עד ה-26 בספטמבר בחצות,ייקחו הפלסטינים "פסק זמן" מהמו"מ לצורך התייעצויות.
מחמוד עבאס ישוב לרמאללה כדי להתייעץ עם ההנהגה הפלסטינית,אחר כך הוא יתייעץ גם עם ועדת המעקב של יוזמת השלום של הליגה הערבית והוא מתכוון גם לצאת לעיר סירת בלוב שם תתקיים ב-9 באוקטובר ועידה מצומצמת של מנהיגי ערב ביוזמתו של שליט לוב מועמר קד'אפי.


ייתכן שפסק הזמן הזה ימשך לפחות שלושה שבועות.
בינתיים יוכיח מחמוד עבאס לאופוזיציה הפלסטינית ולתומכיו כי "עמד במילתו" ולא נכנע לדרישות ישראל וממשל אובאמה.
גם ראש הממשלה נתניהו יוכיח לממשלתו ולציבור בוחריו כי לא נכנע לדרישות הפלסטינים וכי הבנייה בהתנחלויות תתחדש.

בינתיים יפעלו האמריקנים להפעיל לחץ על שני הצדדים לשוב לשולחן הדיונים עם עמדות מרוככות יותר.

משחק הפוקר המדיני יתחדש באופן כזה או אחר לאחר "פסק הזמן".

אין אופציה אחרת לשחקנים והמשחק חייב להימשך.

יום רביעי, 22 בספטמבר 2010

האם כישלון השיחות יביא לפרץ אלימות פלסטיני חדש?

בישראל וברשות הפלסטינית מעריכים כי למרות הקשיים הרבים במשא ומתן,ממשל אובאמה לא יאפשר את קריסת התהליך המדיני והוא יימשך לפחות עוד כמה חודשים.
בשני הצדדים מעריכים כי לא צפויה אינתיפאדה מזוינת שלישית אם יכשלו השיחות



הרמטכ"ל רב אלוף אשכנזי אמר אתמול בועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי אם השיחות עם הפלסטינים יעלו על שרטון,לא מן הנמנע שיתחדש העימות עם הפלסטינים.
הוא הסביר כי איננו צופה מהומות בסדר גודל של אוקטובר 2000 אלא הפגנות ועימותים אלימים.
לא צפוי גל טרור בתגובה לאכזבה מהערוץ המדיני מכיוון שהפלסטינים מפוכחים הסביר הרמטכ"ל.

ההערכה שהשמיע הרמטכ"ל אשכנזי הגיונית,היא מבוססת על הערכות של גורמי הביטחון,אגף המודיעין במטכ"ל,השב"כ, המוסד,משטרת ישראל,המנהל האזרחי ועוד.

מדינת ישראל נמצאת במצב בלתי אפשרי של התמודדות עם אלימות פלסטינית כמעט בכל תרחיש אפשרי.

לפני כשבועיים הסביר ראש השב"כ יובל דיסקין בממשלה כי החמאס נחוש לטרפד בכל דרך,כולל בפיגועים,את המו"מ הישיר עם הפלסטינים והראייה לכך היא הפיגועים שהיו באחרונה באזור חברון ובאזור צומת רימונים.

כלומר,בין אם ייפסקו השיחות ובין אם הן יימשכו נאלץ להתמודד עם אלימות וטרור פלסטינים.

מה השתנה מאז הוקמה מדינת ישראל?
שום דבר...

הפסימיות מאופן התנהלות המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים איננה שורה רק בקרב הציבור בישראל,
היא קיימת גם בקרב הציבור הפלסטיני.
גם ברחוב הפלסטיני חוששים ממה שצפוי במידה שהשיחות ייכשלו.
במשלחת הפלסטינית למשא ומתן עם ישראל מדברים על האפשרות של התמוטטות הרשות הפלסטינית וחידוש מעשי האלימות.
הפלסטינים מאזינים בקשב רב לדבריו של שר החוץ לברמן המודיע חדשות לבקרים כי אין שום סיכוי שהמשא ומתן יצליח.
הם מקשיבים גם לדברי מומחים בישראל ובעולם האומרים כי הנשיא אובאמה עשה שגיאות אסטרטגיות באופן שבו הוא טיפל בסכסוך הישראלי פלסטיני וזאת בגלל חוסר ניסיונו.
ולכן יש להם ציפיות נמוכות וחוסר אמון בתהליך המדיני.

לכך יש להוסיף את התסכול הרב שלהם מדיוני העצרת הכללית ה-65 של האו"ם המתקיימים בימים אלה בניו יורק אשר אינם עוסקים כלל בבעיה הפלסטינית או במשא ומתן המקרטע בין ישראל לפלסטינים

האם למרות הפסימיות הזו של שני הצדים יש עוד תקווה?

התשובה היא חד משמעית... כן!

אסור לנו להיתפס לייאוש. כעם שחי בארצו ומולדתו אנו צריכים לחיות עם תקווה למרות המציאות הקשה.
לפעמים המציאות הקשה מאוד..
אסור להרים ידיים.

העיניים הישראליות והפלסטיניות נשואות עתה לעבר הממשל האמריקני.
בישראל אומרים כי הממשל של אובאמה אשם במשבר שנוצר,הוא השלה את הפלסטינים ולא פעל בזמן לנטרל את הציפיות המוגזמות של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
גם הפלסטינים מאשימים את הנשיא האמריקני בכך שבגד בהם ותמך בעמדותיו של בנימין נתניהו בגלל תלותו בקול היהודי בבחירות לקונגרס בנובמבר.
בשני הצדדים מעריכים כי ממשל אבאמה לא יאפשר את כישלון השיחות הישירות בין שני הצדדים.
לכן, למרות הפסימיות בדרג המדיני בישראל וברשות הפלסטינית מעריכים שהמשא ומתן יימשך לפחות עוד כמה חודשים.
למרות שבהחלט תתכן הפסקה זמנית של השיחות בשבוע הבא אם לא יימצא פיתרון של פשרה לסוגיית המשך הבנייה בהתנחלויות.

אם ננסה לצפות קדימה ולהעריך מה יקרה בעוד כמה חודשים אם אז ייכשל המשא ומתן, נוכל להגיע לאותה המסקנה כמעט ,כי לא צפויה להתרחש בשטח אינתיפאדה מזוינת שלישית.
הפלסטינים מבינים כי אינתיפאדת אל-אקצא הייתה טעות חמורה מבחינתם והם לא יחזרו עליה.
אולם כישלון המשא ומתן עלול לאפשר לצד הפלסטיני לטעון כי הוא מושך ידיו מרעיון "הקמת שתי המדינות"
ודורש מתן זכויות אזרחיות שוות לתושבי השטחים והקמת מדינה אחת דו לאומית.
כבר עכשיו ניתן לשמוע את האיומים האלה בגלוי מבכירי הרשות הפלסטינית.
בשטח ימשך המצב הנוכחי,
ברצועת עזה ימשיך לשלוט החמאס ביד רמה ואילו בשטחי יהודה ושומרון ישלוט צה"ל מבחינה ביטחונית,מפעל ההתנחלות ימשך והרשות הפלסטינית תצטרך להחליט על המשך דרכה...
להתפרק או להמשיך בתפקודה הנוכחי...
כישלון השיחות לא יביא לכך שהפלסטינים יוותרו על שאיפותיהם הלאומיות,
הוא גם לא יביא לכך שישראל תוותר על צרכיה הביטחוניים.
שני הצדדים יחזרו לנקודת ההתחלה ויצטרכו לחשוב מחדש על מה שהיה.
ואולי גם על מה שעתיד לקרות.

יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

האופציה הצפונית


רגע האמת של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מתקרב והוא יצטרך להכריע בקרוב אם אכן הוא מוכן לעשות פשרה היסטורית ולהגיע להסכם שלום עם ישראל.
הסימנים אינם מבשרים טובות.
במקרה של כישלון השיחות בין הצדדים ישראל צריכה לחדש לאלתר את המשא ומתן בערוץ הסורי.



הדרג המדיני בירושלים צריך להיות מודאג מההתבטאויות האחרונות של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בהגיעו אמש למרכז האו"ם בניו יורק להשתתפות בדיוני העצרת הכללית ה-65.
התבטאויותיו היו מתנשאות ובעלות גוון שחצני.
למרות שהוא נכח במקום בעל חשיבות עולמית שבו יש רגישות לכל מילה שנאמרת.
בראיונות שהעניק לאמצעי התקשורת הוא דחה את הדרישה של ישראל בעניין ההכרה במדינת הלאום היהודית ואמר:
"ישראל יכולה לכנות את עצמה בכל שם שתרצה ובכלל זה האימפריה היהודית הציונית הגדולה".
על האיומים שהשמיע כי ינטוש את שולחן המשא ומתן אם תתחדש הבנייה בהתנחלויות ועל עתידו האישי השיב עבאס:
" אינני מפחד,זה לא משנה לי.זה מה שיש לי,אם ירצו לנהל איתי משא ומתן זהו המצב".

מדובר בסימנים מבשרי רעות לגבי ההמשך.

למחמוד עבאס יש תחושה של ביטחון עצמי גבוה,חולשתו היא במידה רבה גם כוחו,הוא חש שארצות הברית מחזרת אחריו כדי שימשיך בשיחות הישירות עם ישראל ולא יפסיקן פן תיפגע יוקרתו של הנשיא אובאמה לקראת הבחירות בנובמבר ולכן הוא מתנסח בשחצנות ובגאווה.
המסכה מתחילה לרדת ומתגלים הפנים האמיתיות של מחמוד עבאס.

כבר שכחנו כי מאחורי החזות הזו של "הסבא הטוב בשיער הלבן" מסתתר "זאב בעור כבש".
בן למשפחת פליטים מצפת שכתב עבודת דוקטורט המכחישה את השואה.
המחבל "אבו דאוד" כתב בספרו כי מחמוד עבאס היה מהמממנים של טבח הספורטאים הישראלים במינכן.
"האיש המתון" הזה הוא ששכנע את יאסר ערפאת בפסגת קמפ דיוויד לדחות על הסף את הצעת הגישור של הנשיא קלינטון.
הוא ברח ממנה כל עוד נפשו בה והבריח גם את יאסר ערפאת.
בדיוק כפי שנסוג כמה שנים לפני כן, ממסמך ההבנות המכונה "מסמך ביילין אבו-מאזן".
וכמובן הבריחה האחרונה שלו הייתה מההצעות מרחיקות הלכת שהציע לו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
זהו האיש..
חמקן בלתי נלאה.
גם מממשלת נתניהו הוא ניסה להתחמק וסירב במשך שנה וחצי למשא ומתן ישיר עימה.
עכשיו הגיע רגע האמת שלו הדומה לרגע האמת של ערפאת בפסגת קמפ דיויד בשנת 2000.
המסכה נופלת...
ומתגלים פניו האמיתיים.
בימים הקרובים נדע אם הוא אכן מנהיג שאכפת לו מעמו ורוצה לפעול למען הגשמת מטרותיו הלאומיות או סתם תועמלן המחפש כותרות.
רגע האמת שלו מתקרב, אם יפרוש מהמשא ומתן בגלל הפסקת הקפאת הבנייה בהתנחלויות הוא ייפגע שוב בסיכויים של הפלסטינים להגיע להסדר עם ישראל.
במיוחד לאור העובדה שהוא נשא ונתן עם ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט מבלי שנפסקה אפילו בנייתו של בית אחד ביהודה ושומרון.
לכן הצהרותיו האחרונות של מחמוד עבאס צריכות להדליק "אור אדום" בישראל.
הדרג המדיני חייב לעשות הערכת מצב מהירה לגבי השאלה האם מחמוד עבאס בכלל מעוניין להגיע להסדר עם ישראל? האם יש סיכוי שהוא יעשה פשרה עימנו שתוביל להסכם שלום?
ייתכן שלא.
ייתכן שהוא כבר סיים את תפקידו ההיסטורי והגיע הזמן ש"יניח את המפתחות וילך הביתה".

לכן אסור גם להתרגש מאיומי הפרישה שלו.
או מה שמכונה המדיניות של "תחזיקו אותי".
העם הפלסטיני יכול להצמיח מנהיגים חדשים וכפי שנאמר "בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף".
אם יוצר וואקום מנהיגותי בעקבות ירידתו של מחמוד עבאס מהבימה הפוליטית הוא יתמלא במהרה בדמות פלסטינית אחרת.
ייתכן שהפלסטינים זקוקים למנהיגות חדשה מדור הביניים או מהדור הצעיר כדי שתקבל את ההחלטה ההיסטורית לעשות שלום עם ישראל במקום ההנהגה מקרב הגוורדיה הישנה של אש"ף שמחמוד עבאס הוא נציגה.
שאיננה יכולה להשתחרר מהדרישות המסורתיות הנוקשות של אש"ף.
יש לציין כי תרומתו העיקרית של מחמוד עבאס הייתה שבתקופת שלטונו הוא מנע מתומכיו מלשוב לדרך הטרור והאלימות וחיפש את ההדברות עם ישראל בדרכי שלום במיוחד לאור הנזקים העצומים שנגרמו לפלסטינים לאחר שבחרו את דרך הטרור באינתיפאדת אל-אקצא.
דרך שהובילה אותם לשום מקום.
אולם נראה שהוא איננו מסוגל לשנות את עמדותיו ולהגמישן במיוחד בכל מה שקשור ל"קוים האדומים" הפלסטינים.
בכך הוא שוב מכניס את בני עמו הפלסטינים אל דרך ללא מוצא.

ישראל עלולה למצוא את עצמה בקרוב בפני כמה ברירות:

א.לדחות את דרישותיו המדיניות של מחמוד עבאס על הסף ולהביא לפרישתו מהחיים הציבוריים.להמתין ליורש החדש שיעמוד בראש ההנהגה הפלסטינית ושאמור להיבחר בדרך דמוקרטית .
ב.לנהל משא ומתן עם החמאס.
ג.לחדש את המשא ומתן המדיני עם סוריה.
ד.כל הברירות הנ"ל.

מחמוד עבאס עלול "לתקוע" באמצעות מדיניותו הסרבנית את כל התהליך המדיני שאותו מובילה ארצות הברית.
החלפתו עשויה לקחת זמן ממושך.
בזמן הזה ישראל יכולה לחדש את המשא ומתן עם סוריה
על הסכם שלום.
רעיון השגת הסכם המסגרת עם הפלסטינים יכול להתאים גם בערוץ הסורי וישראל יכולה לשאת ולתת עם סוריה על הסכם מסגרת להסדר קבע שייושם בתוך תקופה של 10-15 שנים.
עצם חידוש המשא ומתן בין ירושלים לדמשק ילחיץ את הפלסטינים ויבהיר להם כי ישראל רצינית בכוונותיה להשגת שלום.
וכי אם הם אינם מוכנים לשנות את עמדותיהן הנוקשות ולהתקדם לקראת הסדר יש לישראל גם אופציות אחרות.
אחת מהן היא האופציה הצפונית.
אם אין שלום עם השכנים ממזרח אפשר לנסות ולהגיע לשלום עם השכנים מצפון.
כדאי לנסות.

יום שני, 20 בספטמבר 2010

מה יקרה ב-26 בספטמבר?

נכון לעכשיו אין שום סימן לפשרה בין ישראל לפלסטינים בנושא המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות.ישראל תחדש את הבנייה בשטחים בשבוע הבא והפלסטינים מאיימים לפרוש מהמשא ומתן הישיר.
ייתכן שארצות הברית תבקש מיו"ר הרשות הפלסטינית להסכים לאורכה של כמה ימים כדי למצות את מאמציה למצוא פשרה למחלוקת.


מוקד הפעילות המדינית עבר השבוע לניו יורק לדיוני העצרת הכללית ה-65 של האו"ם מבלי שנפתרה המחלוקת בין ישראל לרשות הפלסטינית בנושא המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות שתפוג ב-26 בספטמבר או עפ"י גרסא אחרת ב-30 בספטמבר.
דיוני העצרת יתמקדו כנראה בנושא הגרעין האיראני ונושא הסכסוך הישראלי פלסטיני יידון רק בשולי הדיונים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נשאר בארץ ואילו יו"ר הרשות הפלסטינית יצא לניו יורק וצפוי להיפגש שם בין היתר עם הנשיא האמריקני ברק אובאמה.
הנושא ונותן הראשי(chief negotiator) של מדינת ישראל עורך הדין יצחק מולכו יצא אף הוא לניו יורק לפגישות עם יו"ר צוות המשא ומתן האמריקני צאא'ב עריקאת ועם השליח המיוחד ג'ורג' מיטשל.
השלושה ינסו לגבש נוסחה שתאפשר את המשך המשא ומתן בין הצדדים גם לאחר שיפקע צו הקפאת הבנייה בהתנחלויות.

בינתיים דבר אחד ברור...
עד ל-26 בספטמבר לא צפויה פגישת פסגה נוספת בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
שני המנהיגים השאירו את "תפוח האדמה הלוהט" לטיפולם של צוותי המשא ומתן ביחד עם הנציג האמריקני הבכיר,המתווך ג'ורג' מיטשל.

האם חל שינוי בעמדות הצדדים בנושא המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות?

לא ולא...
העמדה הפלסטינית לא השתנתה והיא:
"לא ניתן לקיים משא ומתן ישיר עם ישראל בעוד פעולות הבניה בהתנחלויות נמשכות".

ואת העמדה הישראלית הביע ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול באופן ברור כשהודיע בישיבת שרי הליכוד כי לא חל שום שינוי בעמדת ישראל לגבי המשך הבניה בהתנחלויות אחר ה-26 בספטמבר.

ארצות הברית מודעת לחומרת המצב והסכנה האפשרית לפיצוץ השיחות.
הצעת הפשרה האמריקנית נדחתה על ידי ישראל.
על פי ההצעה הייתה ישראל אמורה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות לתקופה של שלושה חודשים נוספים ובמהלך תקופה זו לנהל משא ומתן עם הרשות הפלסטינית על נושא גבולות המדינה הפלסטינית העתידית.
האמריקנים קיוו ששני הצדדים יגיעו במהלך תקופה זו להסכמות שיאפשרו לישראל להמשיך את הבנייה בגושי ההתנחלויות הגדולים שיישארו תחת ריבונות ישראלית בהסדר הקבע במסגרת "חילופי שטחים".

כאמור ישראל דחתה את ההצעה.עמדתה היא שהנושא הראשון לדיון בין שני הצדדים צריך להיות נושא הביטחון שממנו נגזר גם נושא הגבולות.
ראש הממשלה נתניהו היה מוכן להאט את הבנייה בהתנחלויות ולהמשיך אותה במתכונת שסוכמה בעבר בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ובין הנשיא ג'ורג' בוש.

הפלסטינים מבינים היטב את הבעיות הקואליציוניות של ממשלת נתניהו אך ככל הנראה הם מנסים להרוויח זמן ואולי ליצור "מיני משבר" של הפסקה בשיחות.
הכול כדי להגיע לחודש נובמבר...
מתוך הנחה שלאחר הבחירות לקונגרס יהיה לנשיא אובאמה יותר קל לתמוך בעמדותיהם ולהפעיל לחץ על ישראל.

עם זאת לא מן הנמנע שהנשיא אובאמה יבקש בפגישתו השבוע בניו יורק עם היו"ר הפלסטיני מחמוד עבאס לא "לשבור את הכלים" מייד אחר ה-26 בחודש ולהעניק למתווך ג'ורג' מיטשל עוד כמה ימים לנסות ולמצוא פיתרון של פשרה למחלוקת.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מאיים לפרוש מתפקידו אם לא תהייה התקדמות במשא ומתן שאותו הוא מגדיר "ההזדמנות האחרונה לשלום".
בירושלים לא מתרגשים מאיומיו.
גורם מדיני בכיר אמר לי: אם מחמוד עבאס הוא "מאיים סידרתי" בהתפטרות,אז מי צריך אותו? בודאי שלפלסטינים יש גם מנהיגים אחרים.
החשש הישראלי הוא שבכל פעם שתצוץ מחלוקת רצינית במשא ומתן, ולא חסר כאלו ,ימחזר מחמוד עבאס את איומי ההתפטרות שלו.
ככה אי אפשר לנהל משא ומתן רציני.

כרגע נראה שאי אפשר לפתור את המחלוקת בין שני הצדדים בעניין המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות בדקה ה-90.
ארצות הברית נוטה יותר לתמוך בעמדת הפלסטינים מאשר בעמדת ישראל וראש הממשלה נתניהו לא יכול לוותר על עמדתו ולבצע "התאבדות פוליטית".

הוא חייב לשמור על הישרדותו הפוליטית כדי להמשיך בתהליך המשא ומתן ואיננו יכול לפגוע במנהיגותו ובתדמיתו.

מי שמצפה שבנימין נתניהו יירה לעצמו בראש טועה.
זה לא יקרה.
השמירה על הקואליציה שלו חשובה לו יותר מהשמירה על מחמוד עבאס.
כשאין הכרעה של המשחק בדקה ה-90 אפשר להפסיקו או להאריך אותו כדי להשיג הכרעה.
גם במקרה הזה אפשר להאריך את המשא ומתן גם אחרי ה-26 בספטמבר כדי לנסות להגיע לפשרה מקובלת על שני הצדדים.

יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

האם ישראל היא מדינת היהודים?

הפלסטינים מתנגדים בתוקף לדרישת ישראל כי יכירו בה במסגרת הסדר הקבע כמדינת הלאום היהודי.בעוד ממשלת נתניהו רוצה לנטרל באמצעות הדרישה הזו את טענת "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל רואים הפלסטינים בדרישה זו ניסיון לפגוע בזכויותיהם של ערביי ישראל ואמצעי שימנע מהם בעתיד
את האפשרות לשנות באמצעים דמוגרפים את אופייה של מדינת ישראל.המחלוקת רק בתחילתה.



דרישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשא ומתן על הסדר הקבע כי הפלסטינים יכירו בישראל כמדינת הלאום של היהודים הצליחה ל"שגע" את הפלסטינים.
הם דוחים אותה על הסף כשלצידם מתייצבת הנהגת ערביי ישראל הרואה בדרישה זו דרישה גזענית שמטרתה לנשל אותם מאדמותיהם ואף להכין את הקרקע ליישום רעיונותיו של שר החוץ אביגדור ליברמן ל "חילופי אוכלוסין" ולא רק "חילופי שטחים" במסגרת הסדר הקבע.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מנמק את התנגדותו לדרישת נתניהו בשתי סיבות:
הראשונה, כי הדרישה הזו פוגעת בזכויותיהם של ערביי ישראל שהינם פלסטינים ונותנת להם את התחושה כי הם חיים באופן זמני על אדמה שאינה אדמתם,במדינה שאינה מדינת הלאום שלהם וכי הם עלולים לאבד את אזרחותם.
והשנייה, כי אם תתקבל הדרישה הישראלית הזו ע"י ההנהגה הפלסטינית, היא תבטל את הדרישה שלה ל"זכות השיבה" של פליטי 48 לתחומי מדינת ישראל על פי החלטה 194 של האו"ם.

ההנהגה הפלסטינית רואה בדרישת ישראל "ניסיון סחיטה" של הפלסטינים בדרך להסדר קבע.
מבחינתה, ישראל איננה מדינה יהודית,מדינת לאום של היהודים או מדינת העם היהודי.
הפלסטינים משוכנעים כי מדינת ישראל הוקמה בכוח על רוב שטחה של "פלסטין ההיסטורית" לאחר שהתושבים היהודים שהתגוררו והגיעו לפלסטין ממדינות העולם השונות, גרשו בכוח את מחציתו של העם הפלסטיני שהתגורר בערים יפו,חיפה,עכו,רמלה ולוד וכו' ובעוד יותר מ-400 כפרים בתחומי 48.
לכן, הדרישה הישראלית להכרה בישראל כמדינת העם היהודי פירושה כי למי שאיננו יהודי אין שום זכויות בה.
מסיבה זו הפליטים הפלסטינים יכולים לשוב רק לתחומי המדינה הפלסטינית שתקום בעתיד ולא לבתיהם ולכפריהם שמהם נעקרו וכמו כן לא יוכלו לקבל את רכושם אשר נלקח מהם.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס סבור שישראל יכולה לכנות את עצמה בכל כינוי שהיא חפצה אך לא על חשבון זכויות העם הפלסטיני.

עמדת הממשל האמריקני נוחה יותר לישראל.
בכירים אמריקנים שונים מדברים בשנה האחרונה על פתרון לשתי מדינות:מדינה יהודית לצד מדינה פלסטינית.
הם אינם משתמשים במונח "מדינה ישראלית",רמז לפלסטינים כי דרישתם ל"זכות השיבה" של חמישה מיליון פליטים לתחומי מדינת ישראל איננה ריאלית.

האם ההנהגה הפלסטינית מוכנה להתגמש בנושא "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים?

זוהי אחת הסוגיות הרגישות ביותר בסכסוך הישראלי- פלסטיני.יש רבים בקרב הפלסטינים הבטוחים כי זהו "לב הסכסוך".
מדובר בחמישה מיליון פליטים החיים בפזורה שהפלסטינים טוענים כי יש להם את "זכות השיבה".
יש לזכור,יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הינו בן למשפחת פליטים מצפת והוא שנושא את "דגל השיבה" בהנהגה הפלסטינית.
מאז הסכמי אוסלו הסכימה ישראל לבוא לקראת הפלסטינים בנושא הפליטים רק באופן של "מחוות הומניטאריות" או של "איחוד משפחות".
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הסכים בפסגת קמפ דיויד בשנת 2000 לחזרת 30-50 אלף פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל במסגרת הסדר הקבע ואילו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הסכים בשיחותיו עם אבו מאזן ב-2008 לחזרת אלף פליטים בלבד כל שנה על פני תקופה של חמש שנים.

הפלסטינים דחו את כל ההצעות הישראליות על הסף.

העמדה של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בשיחות עם אהוד אולמרט בנושא הפליטים הייתה כלהלן:
א."זכות השיבה" היא בלתי ניתנת לערעור והיא מעוגנת בחוק הבינלאומי ובהחלטה 194 של האו"ם.
ב.בפני הפליטים קיימות האפשרויות הבאות:חזרה לתחומי מדינת ישראל,חזרה לתחומי המדינה הפלסטינית,להישאר במקומות מגוריהם הנוכחים,לעבור לגור במדינה אחרת.
ג.תוקם קרן בינלאומית שתפצה את הפליטים.תהיה להם את הזכות לשוב ולקבל פיצויים ולא אפשרות בחירה בין פיצויים לבין שיבה.

שום ממשלה בישראל לא יכולה להסכים להצעה הזו שמשמעותה הגעת זרם של מאות אלפי פליטים (אולי אפילו 2-3 מיליון)לתוך ישראל שידלל את הרוב היהודי שבה ויאיים על קיומה.

האם הנהגת אש"ף תסכים ליישובם של הפליטים הפלסטינים במקומות מגוריהם כחלק מהסדר הקבע?

מאז החל תהליך אוסלו טענו הפלסטינים באזני ממשלות ישראל השונות כי הכי דחוף מבחינתם הוא לסיים במהירות את הסבל של 400 אלף הפליטים הפלסטינים החיים בלבנון בתנאים מחפירים במחנות צפופים ומוזנחים.
על הפליטים האלה נאסר לעבוד בעשרות משלוחי יד והם אינם זכאים לשירותי רווחה ובריאות.
במדינות ערב האחרות כמו סוריה וירדן יש לפליטים הפלסטינים זכויות רבות יותר אולם גם שם רובם מתגורר במחנות דחוסי אוכלוסיה.
הפרלמנט של לבנון אישר באחרונה תיקונים בחוק אשר חלים על הפליטים הפלסטינים המתגוררים באופן חוקי בלבנון.בהתאם לתיקונים בחוק יורשו הפלסטינים לעסוק בכל מקצוע שבו ירצו ולקבל קצבאות מהביטוח הלאומי.

זכויות שמהן הם לא נהנו ב60 השנה האחרונות.

ההחלטה הזו של הפרלמנט הלבנוני הייתה לצנינים בעיני הנהגת אש"ף.אומנם רשמית היא בירכה עליה אך בקרבה מקנן החשש שהדבר ישמש תקדים וישראל תשתמש בכך לתבוע מאש"ף וממדינות ערב ליישב את הפליטים הפלסטינים במקומות מגוריהם ולפצותם בכסף במסגרת הסדר הקבע ובכך "לפתור" את סוגיית "זכות השיבה".

הדרישה הזו של "יישוב" (תווטין-בערבית) הפליטים במקומות מגוריהם נדחתה בתוקף ע"י מנהיגי הפליטים עצמם,הנהגת אש"ף ומדינות ערב מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד היום.

הם העדיפו שהפליטים יחיו במחנות בתנאים מחפירים,ללא אזרחות ותנאים סוציאליים ראויים כדי להנציח את בעייתם וכדי שלא ייקלטו במדינות ערב.
הם בטוחים כי יגיע הרגע שבו יוכלו "לשוב לבתיהם ולרכושם" בתוך תחומי מדינת ישראל כפי שקובעת החלטה 194 של האו"ם שלא השתנתה עד עצם היום הזה.
כישראלים וכיהודים אנחנו חייבים לתמוך בדרישה כי הסדר הקבע יכיל באופן ברור הכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום היהודי. חלום הבלהות הזה של החזרת מיליונים של פליטים פלסטינים,או במקרה הפחות גרוע כמה מאות אלפים,לתחומי מדינת ישראל הוא נורא ומטרתו לשנות את המציאות הדמוגרפית בתוך ישראל.
למעשה, להקים שתי מדינות פלסטיניות,האחת בשטחי 67 והשנייה בתוך תחומי מדינת ישראל.
הפליטים הפלסטינים שאמורים לשוב לשטחי מדינת ישראל יצטרפו לערביי ישראל בדרישה ל"אוטונומיה תרבותית" ומשם הדרך תהיה קצרה לשנות את אופייה של מדינת ישראל.
לגבי הטענה של מחמוד עבאס שהכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום היהודי פוגעת בזכויותיהם של ערביי ישראל, יהיה על ישראל להתחייב במסגרת הסדר הקבע,תוך מתן ערבויות, כי לא תפגע בזכויותיהם ובאזרחות של תושביה הערביים וכי היא תשלב אותם בתוך המדינה היהודית כאזרחים בעלי זכויות שוות ליהודים.

המטרה העיקרית של הדרישה להכרה בישראל כמדינה יהודית צריכה להיות ביטולה של הדרישה הפלסטינית ל"זכות השיבה" של הפליטים לתוך תחומי מדינת ישראל.

אין שום בעיה שלפליטים אלה תהיה "זכות שיבה" לתחומי המדינה הפלסטינית העתידית.

יום חמישי, 16 בספטמבר 2010

האם הנשיא אובאמה יאפשר את כישלון המו"מ הישיר בין ישראל לפלסטינים?


הנשיא אובאמה לא יאפשר לפלסטינים לפרוש מהמשא ומתן הישיר עם ישראל עד לאחר הבחירות בקונגרס בנובמבר.ישראל משלמת כעת את מחיר מדיניותה.מתברר כי המחווה הישראלית של הקפאת הבנייה בהתנחלויות הייתה טעות חמורה מבחינה מדינית


יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מהלך בשבועיים האחרונים אימים על ישראל והממשל האמריקני כי המשא ומתן הישיר בין שני הצדדים הוא ההזדמנות האחרונה לשלום בין ישראל לפלסטינים וכי אם לא ייענו דרישותיו הוא יארוז את מזוודותיו ויפרוש מתפקידו.

איומים כאלה השמיע גם בזמנו יאסר ערפאת אבל כמובן שהם לא מומשו.

הפוליטיקאים הפלסטינים אינם שונים משום פוליטיקאים אחרים בעולם.הם אוהבים מאוד את כיסאם ואינם ממהרים להיפרד ממנו.

גם מחמוד עבאס נמנה על הפוליטיקאים האלה.

השמעת איומים כאלה לא עולה כסף.

האמת היא, שבחדרי חדרים מודים בכירים ברשות הפלסטינית כי יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס חושש לפוצץ את המשא ומתן עם ישראל.
הוא איננו רוצה שהנשיא אובאמה יאשים אותו בהכשלת המשא ומתן.
לדבריהם,מחמוד עבאס התבטא באוזני מקורביו כי איננו רוצה להגיע למצב שאליו נקלע בזמנו יאסר ערפאת לאחר כישלון פסגת קמפ דיויד בשנת 2000.
הנשיא האמריקני ביל קלינטון האשים את ערפאת בהכשלת ועידת הפסגה.
הפלסטינים משוכנעים שהזעם האמריקני על יאסר ערפאת הוא שדחף את הממשל האמריקני לאפשר לראש הממשלה אריאל שרון להטיל את המצור על יאסר ערפאת במוקאטעה ובסופו של דבר גם לתת לישראל את "האור הירוק" לחסל פיזית את ערפאת באמצעות הרעלתו.

לכן רצוי מאוד שהדרג המדיני בישראל והממשל האמריקני של אובאמה לא יתרגשו מאיומיו של מחמוד עבאס.
הוא איננו כזה גיבור.

הגעה להסכם קבע עם ישראל היא גם אינטרס של הפלסטינים ומחמוד עבאס לא עושה לאף אחד טובה בכך שהוא מנהל משא ומתן עם בנימין נתניהו.

והנקודה החשובה יותר היא עמדתו של הנשיא ברק אובאמה.
הנשיא האמריקני נמצא במצוקה פוליטית גדולה לקראת הבחירות לקונגרס בחודש נובמבר.
מצבו ומצב מפלגתו קשה בסקרי דעת הקהל בארצות הברית.
לכן הוא מיהר להתפייס עם ראש הממשלה בנימין נתניהו,לאמץ את עמדתו בדבר הצורך במשא ומתן ישיר ואף אילץ את מחמוד עבאס לשוב לשולחן הדיונים עם ישראל.
הכול נעשה כדי שלא להפסיד את קולות היהודים בבחירות לקונגרס.

לכן, הנשיא אובאמה איננו יכול להרשות לעצמו את קריסת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים לפני הבחירות.
אם זה יקרה יהיה זה ביזיון גדול עבורו שעלול לפגוע בו ובמפלגה הדמוקרטית בקרב ציבור הבוחרים האמריקני.

בארצות הברית לא אוהבים "לוזרים".

זו הסיבה שהוא "יחזיק קצר" את מחמוד עבאס ולא יאפשר לו לפרוש מהמשא ומתן לפני הבחירות לקונגרס.

מחמוד עבאס עצמו לא יעז להמרות את פיו של אובאמה,הוא יודע היטב כי הנשיא האמריקני הוא מנוף הלחץ היחידי שיש לפלסטינים על ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הוא לא רוצה לאבד אותו...
הוא "ייאלץ לבלוע את הצפרדע" ולהישאר על שולחן הדיונים עם ישראל עד לאחר הבחירות.

בינתיים ישראל משלמת במשא ומתן עם הפלסטינים את מחיר מדיניותה.
הרשות הפלסטינית ניהלה משא ומתן עם ממשלות ישראל הקודמות מבלי שהוקפאה הבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון.
ממשלת נתניהו החליטה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות לתקופה של עשרה חודשים כצעד בונה אמון כלפי הפלסטינים כדי שיבואו לשולחן הדיונים אך הם סירבו לבוא.
הם שבו למשא ומתן לקראת תום תקופת ההקפאה רק לאחר לחץ מסיבי של הנשיא אובאמה ומנהיגי מדינות ערב המתונות.
ועכשיו הם דורשים את המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות.

ישראל נקלעה למצב נחות בדעת הקהל העולמית בגלל המחווה שעשתה לרשות הפלסטינית.
אם תסרב להמשיך את ההקפאה יגידו מדינות העולם שהיא מכשילה את התהליך המדיני ואם תיכנע לדרישת הפלסטינים יסכן ראש הממשלה את הקואליציה שלו והפלסטינים יקשיחו עמדות במשא ומתן מתוך הבנה שישראל חלשה וניתן "לכופף" אותה.

שתי הברירות הללו הן גרועות לישראל.

המחווה הישראלית לפלסטינים הפכה עכשיו לנושא המרכזי במשא ומתן במקום להתרכז בנושאי הליבה של הסכסוך.

אנחנו גרמנו זאת לעצמנו.

הקפאת הבנייה בהתנחלויות הייתה טעות מדינית שמזיקה לאסטרטגיית המשא ומתן של ישראל ואנו משלמים עליה את המחיר.

יום שני, 13 בספטמבר 2010

האם החמאס מתכנן לחסל את בכירי הרשות הפלסטינית?

ברשות הפלסטינית חוששים שארגון החמאס יאמץ את שיטת ההתנקשות באישים פוליטיים כדי לעצור את המשא ומתן עם ישראל.ארגון החמאס הגביר את ההסתה נגד בכירי הרשות ומאשים אותם בבגידה ובכניעה לדרישות ישראל וארצות הברית.

הסקירה האחרונה של ראש השב"כ יובל דיסקין בישיבת הממשלה לא הותירה שום ספק.
אנו נמצאים בפתחה של תקופה קשה....
ככל שיתקדם התהליך המדיני מול הרשות הפלסטינית כן יגבר הטרור.
זו היא ההערכה הרשמית של ראש השב"כ...
ארגון החמאס מקפיד לשמור על שקט יחסי ברצועת עזה ורוצה להעתיק את זירת הפעילות הטרוריסטית שלו לגדה המערבית ואולי אף לתחומי מדינת ישראל.
כשמנהיג החמאס ברצועה,הד"ר מחמוד א-זהאר נשאל על כך לפני מספר ימים הוא השיב:

"ברצועת עזה שקט כי אותה כבר שחררנו מהכיבוש,עכשיו צריך לשחרר גם את הגדה המערבית".

שירותי הביטחון הפלסטינים נאלצו לפעול נגד תשתית החמאס בגדה בעקבות מותם של ארבעה אזרחים ישראלים בפיגוע ליד חברון סמוך לכינוסה של פסגת וושינגטון אולם ארגון החמאס מפעיל לחץ על "התאים הרדומים" שלו בגדה לחדש את פעילות הטרור.
בגלל שהוא נתקל בקשיים להפעילה נתנה מפקדת הארגון בדמשק הנחייה לאנשיה ברצועה לחמם את השטח לקראת כינוסה של פסגת שרם א-שיח'.
לכן ראינו בימים האחרונים "טפטוף" של ירי קסאמים ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל.
החמאס רוצה להזכיר כי למרות חידוש השיחות הישירות בין הצדדים הוא גורם פעיל בשטח שיכול לשבש כל מהלך..

גם ברשות הפלסטינית מודאגים מאוד מההתעוררות של החמאס ונחישותו לטרפד את התהליך המדיני.

אחד הפרשנים הפלסטינים הידועים,סמיח שביב,פרסם מאמר בעיתון "אל-איאם" שהוא ביטאונה של הרשות הפלסטינית שבו הזהיר מטקטיקת פיגועים חדשה של החמאס שמטרתה לשבש את המשא ומתן.

הוא הצביע על האפשרות שהחמאס יתחיל בשורה של התנקשויות באישים בכירים ברשות הפלסטינית או בחברים בצוות המשא ומתן הפלסטיני כדי לעצור את התהליך המדיני עם ישראל.
זו היא ההערכה הרווחת בצמרת הרשות הפלסטינית.

בכירי הרשות מעריכים כי יקשה על ארגון החמאס לחדש את פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל מכיוון שהפיגועים האלה יצרו ברחבי העולם תדמית שלילית לארגון של רצח אזרחים חפים מפשע ללא שום אבחנה.

לכן הוא ינסה את הטקטיקה החדשה הזו שאמורה לזרוע בלבול ואנדרלמוסיה ברחוב הפלסטיני.

ברשות הפלסטינית מאשימים את ארגון החמאס כי הוא מזמן זנח את מה שהוא מכנה "אסטרטגיית ההתנגדות" (אל-מקאוומה-בערבית),דהיינו המלחמה בישראל כדי להקים מדינה פלסטינית אסלאמית "מהים עד הנהר".
הטענה היא כי מטרת הפיגועים שהוא עשה מ1994 ועד היום הייתה מיועדת למטרה אחת בלבד:
טרפוד המשא ומתן בין אש"ף לבין ישראל.
הרשות הפלסטינית מפנה אצבע מאשימה כלפי החמאס כי הפיגוע שעשה באחרונה בחברון שבו נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים שירת את האינטרסים של ישראל שניצלה את האירוע לדרוש כי בראש סדר היום של השיחות הישירות יעמוד הנושא הביטחוני.
הפיגוע הזה גם עודד לדבריה,את המתנחלים,להודיע על חידוש פעילות ההתנחלות בגדה כתגובה לפיגוע.

מהי המטרה הסופית של החמאס לדעת בכירי הרשות הפלסטינית?

המטרה היא ברורה....לחסל את הרשות הפלסטינית בגדה לאחר שהיא כבר חוסלה ברצועה לפני שלוש שנים.
החמאס שואף לכך שבאמצעות הפיגועים שיעשה נגד המתנחלים בתחומי יהודה ושומרון הוא ייצור מצב של תוהו ובוהו בשטח וישראל תפעל להרוס את התשתית של הרשות הפלסטינית כפי שעשתה בתקופת האינתיפאדה השנייה.

גורמים ביטחוניים בכירים בישראל דוחים את האפשרות הזו על הסף.
כל עוד מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית אינם מעורבים בטרור נגד ישראלים כפי שהיה באינתיפאדה השנייה אין לישראל שום מניע לפעול נגדם מדגיש מקור ביטחוני בכיר.

עם זאת,הגורמים הביטחוניים בישראל אינם שוללים על הסף את האפשרות שהחמאס יאמץ את שיטת החיסולים הפוליטיים של בכירים ברשות כדי לטרפד את התהליך המדיני.

השיטה הזו איננה חדשה בחיים הפוליטיים של הפלסטינים ונעשה בה כבר שימוש בעבר כדי לטרפד מגעים עם ישראל.

הפלגים השונים של אש"ף השתמשו בשיטה הזו כבר בסוף שנות ה70.

הם חיסלו פיזית "אישים מתונים" שהיו בקשר עם ישראל
והאשימו אותם בשיתוף פעולה.

בכירי החמאס עוסקים באחרונה בהסתה פומבית נגד יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ואנשיו ומאשימים אותם בבגידה וב"מכירת" הבעיה הפלסטינית.
הם מנסים להכין ולהכשיר את דעת הקהל הפלסטינית לצעדים שמטרתם "למנוע ויתורים לישראל".
אווירת ההסתה כבר פורחת וקיימת...
ועל הרקע הזה אפשר לפעול...

אסור לזלזל בחמאס,הוא נחוש לטרפד את התהליך המדיני ובהחלט הוא יכול לפנות לדרך הזו של התנקשות פוליטית.
ברשות הפלסטינית כבר לוקחים זאת בחשבון.

יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

המדינה הפלסטינית עדיין רחוקה

גם אם המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים יתנהל כמתוכנן ויביא לחתימת הסכם מסגרת על הסדר הקבע הרי שהקמתה של המדינה הפלסטינית העצמאית עדיין רחוקה.
מדובר בהסכם עקרונות והצדדים ייאלצו לחתום על הסכם נוסף שיפרט את עקרונות הסכם המסגרת. תהליך היישום בשטח ייקח לפחות עשר שנים
.

הסכם המסגרת על הסדר הקבע שאליו ינסו להגיע ישראל והרשות הפלסטינית , אם יצליחו להתגבר על משבר המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות שצפוי בסוף החודש , איננו אמור להביא להקמתה של המדינה הפלסטינית העצמאית בקרוב.

גם אם יושג וייחתם בתוך שנה, במקרה הטוב, אין פירוש הדבר כי בתוך זמן קצר תקום המדינה הפלסטינית...

עיקרון השמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל בכל הסכם שלום,שהוא העיקרון המנחה את צוות המשא ומתן הישראלי,לא יושג במלואו בהסכם המסגרת שאמור בעצם להיות הסכם עקרונות חדש שיעסוק בסוגיות הליבה של הסכסוך:ירושלים,פליטים,מים,גבולות והתנחלויות.

יהיה צורך בהסכם נוסף שיפרט בפרטים הקטנים ביותר את הדרך ליישומו של הסכם המסגרת על הסדר הקבע ואת לוחות הזמנים.

כלומר, אנחנו מדברים בעצם על שני הסכמים
שהמשא ומתן עליהם ייקח זמן רב, שלא לדבר על יישומם בשטח.

התבשיל שמבשל עכשיו הממשל האמריקני של אובאמה
לא יביא לפריצת הדרך שאליה מייחלים הפלסטינים...
המדינה הפלסטינית היא עדיין רחוקה.

במה בכל זאת אמור הסכם המסגרת החדש להיות שונה מהסכם אוסלו?

ההסכם החדש אמור לשרטט באופן סופי את גבולותיה של המדינה הפלסטינית ומטבע הדברים את גבולות מדינת ישראל בגבולה המזרחי.
סוגיות הליבה האחרות:ירושלים,הפליטים,המים וההתנחלויות אמורות להיפתר רק במישור העקרוני.
הבעיות האמיתיות יצוצו בירידה לפרטים הקטנים.
כמו שנאמר:
"השטן מצוי בפרטים הקטנים"

ביצוע הסכם המסגרת על הסדר הקבע בשטח, אם אכן יושג,ייקח באופן מעשי לפחות 10-15 שנים.

זו היא העמדה הישראלית,היא ידועה לממשל אובאמה וגם לרשות הפלסטינית.

המודל הזה עשוי לדעת גורמים מדיניים בכירים בירושלים לשמש גם בגזרות אחרות.
לדוגמא,הסכם שלום עם סוריה שיביא לנסיגה ישראלית מרמת הגולן באופן הדרגתי ולאורך זמן ממושך.

האם הפלסטינים יסכימו לתרחיש הזה?
בודאי שלא...אבל לא תהיה להם ברירה.

אם יחתמו על הסכם מסגרת על הסדר הקבע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הרי שההסכם הזה יחייב כל ממשלה ישראלית בעתיד.
שום ממשלה בישראל לא תוכל לוותר על עקרונות הביטחון הלאומי שלה.
לכן המשא ומתן על נושאים אלה ייקח זמן רב,כולל יישומם בשטח.

הפלסטינים מגיעים למשא ומתן הזה כשהם חלשים.
יש פיצול פיזי ופוליטי עמוק בין הגדה לרצועה.
הם גם משותקים ואינם יכולים להניע תהליכים דמוקרטיים כמו בחירות לנשיאות ולפרלמנט.
הבנייה הישראלית במזרח ירושלים נמשכת,ישראל מחזקת את אחיזתה בשכונות החדשות והבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון אמורה להתחדש בקרוב.

ממשל אובאמה שהיה תקוותם של הפלסטינים ללחץ על ישראל "יישר קו" עימה בגלל הבחירות לקונגרס בנובמבר,ייתכן שהמדיניות הזו תימשך מכיוון שהנשיא אובאמה רוצה להיבחר לתקופת כהונה נוספת בעוד שנתיים והוא יזדקק שוב לתמיכת הקול היהודי.
זאת ועוד..
ממשל אובאמה עסוק כעת במלחמה בטרור באפגניסטן ובפקיסטן ומנסה לשמור על יציבות כלשהי בעיראק שממנה הוא רוצה לסגת באופן סופי בשנה הבאה.
במקביל הוא מנסה להגביל את התעצמותה של איראן ולרסן את חזבאללה בלבנון.
הוא מעוניין ביציבות במזרח התיכון ובפתירת סכסוכים באמצעות משא ומתן.

גם מדינות ערב המתונות תומכות בחידוש המשא ומתן עם ישראל ולא בעימות עימה.
הגורמים הערבים המתונים רוצים לשמור על יציבות משטריהם,במיוחד מצרים שבה רוצה הנשיא מובארק להעביר ללא כל בעיות את השלטון לבנו גמאל.

בנוסף,הקואליציה הנוכחית בישראל היא יציבה.
ראש הממשלה נתניהו הצליח לשמור על יציבותה וסביר להניח שיעשה זאת בהצלחה כל עוד נמשך המשא ומתן עם הפלסטינים.
הציפיות הפלסטיניות לזעזוע בממשלה ולכניסתה של מפלגת קדימה לקואליציה בינתיים התבדו.

לכן, המשא ומתן הישיר עם ישראל הוא האופציה היחידה העומדת בפני הרשות הפלסטינית להשיג את מטרת הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית.
"זהו המשחק היחידי בעיר".
וכשמשחקים...חייבים לשמור על כללי המשחק.

יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

פסגת שרם א-שיח'-המשבר שבדרך?

שבוע לפני כינוס פסגת שרם א-שיח' לא נמצא עדיין פתרון למחלוקת העמוקה בין ישראל לרשות הפלסטינית בנושא המשך הבניה בהתנחלויות.
ברשות הפלסטינית מעריכים כי השיחות הישירות יקלעו למשבר כבר בתחילתן ודורשים שממשל אובאמה יפעיל לחץ על ישראל להאריך את תוקף החלטת הקפאת הבניה בהתנחלויות בעוד כמה חודשים
.


בשבוע הבא תתכנס בשרם א-שיח' שבמצרים ועידת פסגה נוספת שהיא המשכה של פסגת וושינגטון שבה הושק המשא ומתן הישיר בין ממשלת נתניהו לרשות הפלסטינית.
לפסגה בשרם א-שיח' יגיעו שרת החוץ הילארי קלינטון והשליח המיוחד ג'ורג' מיטשל והם ינסו לקדם את המשא ומתן בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס שמתקיים בחסותו של המארח,נשיא מצרים חוסני מובארק.
הפלסטינים מייחסים לוועידת הפסגה הזו חשיבות מיוחדת ואומרים כי היא תקבע את עתיד המשא ומתן הישיר בין הצדדים נוכח העובדה שבסוף החודש יפקע המועד שקבעה ממשלת ישראל להקפאת הבנייה בהתנחלויות.

הם מציבים תנאי מוקדם באופן הברור והנחרץ ביותר:

"המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות או הפסקה מיידית של השיחות הישירות שרק החלו"

מבחינת הפלסטינים התחילה עכשיו המערכה המדינית מול ממשלת נתניהו על הקמתה של המדינה הפלסטינית העצמאית והם נכנסים למערכה בכל כוחם.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מקבל לקראת הועידה תמיכה בלתי צפויה.....
מנהיג החמאס ברצועת עזה,ד"ר מחמוד א-זהאר אומר כי הוא בטוח שעבאס לא יוותר על שום עיקרון מהעקרונות הפלסטינים.
בכך הוא מחזק ומחשק את מחמוד עבאס שכבר מיהר השבוע לחשק את עצמו ולהודיע בפומבי כי " לא יוותר על נכסי צאן הברזל של הפלסטינים בדיוק כפי שעשה יאסר ערפאת לפני עשר שנים בפסגת קמפ דיוויד וכי הוא מוכן לארוז את המזוודות ולפנות את תפקידו בכל רגע".

מדיניות של איומים והפחדות...מדיניות של "תחזיקו אותי שמא..."

הפלסטינים מקווים שאם יתעקש נתניהו להפשיר את הקפאת הבניה בהתנחלויות בסוף החודש יביא הדבר לעימות בינו לבין ממשל אובאמה.
ברשות הפלסטינית מאשימים את ראש הממשלה נתניהו כי כל ההצהרות שלו במהלך פסגת וושינגטון והופעותיו באמצעי התקשורת היו הצגה לצורכי יחסי ציבור בלבד.
הם חוששים שהוא יגבש עם ממשל אובאמה הצעת פשרה שתאפשר לישראל להמשיך לבנות בגושי ההתנחלויות הגדולים מבלי שסוכם כבר נושא גבולות המדינה הפלסטינית ובכך יבוא הקץ להמשך הטעם במשא ומתן.
זה יהיה ניצחון גדול של בנימין נתניהו....
לכן הם מודיעים כי לא יסכימו לשום פשרה וכי הם עומדים על כך שהבנייה בהתנחלויות תוקפא לחלוטין.
הם רוצים שהסבב הזה של השיחות הישירות בשרם א-שיח' יסתיים בניצחון ברור שלהם.

עפ"י מקורות בכירים ברשות הפלסטינית עד לרגע זה לא סוכם סדר היום של השיחות בפסגת שרם א-שיח'.
הפלסטינים דורשים העלות את כל סוגיות הליבה של הסדר הקבע ואילו ישראל דורשת לדון בנושא ההכרה בישראל כמדינה יהודית ובסוגיית הביטחון.

האם פסגת שרם א-שיח' תצליח והמשא ומתן הישיר יימשך?

אנו נמצאים שבוע לפני הפסגה, כרגע ההערכה ברשות הפלסטינית היא כי המו"מ ייפסק אם לא תחול תפנית חדה בעמדת ממשלת נתניהו בנושא המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות.
הפלסטינים מתכננים לגלגל את האשמה על ישראל אך בעיקר על ממשל אובאמה שלדבריהם איננו מפעיל לחץ על ישראל בגלל הזדקקותו של הנשיא אובאמה לקול היהודי בבחירות לקונגרס בחודש נובמבר.
הם אומרים כי זו שעת מבחן של הממשל האמריקני אשר הגדיר את פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני כאינטרס בתפיסת הביטחון הלאומי האמריקני במיוחד כשארצות הברית עסוקה בעיראק,אפגניסטן ובטיפול בסוגיית הגרעין האיראני.
הממשל האמריקני עסוק בימים האלה בגיבוש הצעת פשרה שתאפשר את המשך המו"מ הישיר.
עפ"י מקורות אמריקניים בוושינגטון ההצעה מתבססת על רעיון שהעלה השר דן מרידור כי הבנייה תימשך בגושי ההתנחלות הגדולים שבכל מקרה יישארו בידי ישראל בהסדר הקבע במסגרת חילופי השטחים.

מה שחשוב הוא שממשל אובאמה לא יצור ציפיות גבוהות לקראת פסגת שרם א-שיח' וינמיך את הפרופיל התקשורתי בכל מה שקשור לוועידה הזו.
מדובר בניסיון ליישב מחלוקת קשה שפרצה בין ישראל לפלסטינים בנושא רגיש ועד כה לא נראה שום פיתרון באופק.
לכן רצוי להנמיך ציפיות ולא לטפח תקוות שווא..
ציפיות גבוהות שלא מתממשות גורמות למפח נפש ואכזבות...
כתוצאה מכך נוצר תסכול שעלול להתפרץ באופן אלים בשטח.

כבר היינו בסרט הזה לאחר כישלון פסגת קמפ דיויד ופריצת אינתיפאדת אל-אקצא.

כדאי להיזהר....

יום שני, 6 בספטמבר 2010

ההיבטים הבינלאומיים והאזוריים של חידוש המו"מ על הסדר הקבע

ישראל עשויה לשפר את מצבה האזורי והבינלאומי כתוצאה מחידוש המו"מ הישיר עם הפלסטינים על הסדר הקבע.אולם היא חייבת להכין חלופות למקרה שהמו"מ ייכשל.כישלון המו"מ ייחשב לניצחונו של הציר הרדיקלי בראשותה של איראן.

את החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחדש את המשא ומתן הישיר עם הרשות הפלסטינית בניסיון להגיע להסכם מסגרת על הסדר הקבע בתוך שנה צריך לבחון בהקשריה האזוריים והבינלאומיים ולא רק במישור אפשרות השגת הפיוס ההיסטורי בין שני העמים.

את הדברים ביטא אמש נשיא מצרים חוסני מובארק בעת שהשתתף בטקס לציון "לילת אל-קדר" המסיים את צום הרמאדאן.

הנשיא המצרי אמר את הדברים הבאים:
"הבעיה הפלסטינית תישאר המפתח של היציבות האזורית והדרך לפתור את שאר המשברים והבעיות של האזור".

הנשיא מובארק צודק.

לזכותו יש לומר כי מיום עלייתו של נתניהו לשלטון הוא הפציר בו לחדש את המשא ומתן הישיר עם הרשות הפלסטינית ולנסות להגיע עימה להסכם מסגרת על הסדר הקבע בתוך שנה.
גם אם המשימה קשה,רצופת מכשולים רבים וסיכוייה קלושים לראש הממשלה בנימין נתניהו לא הייתה ברירה אחרת,הוא קיבל את ההחלטה הנכונה.

מהם ההיבטים האזוריים והבינלאומיים של חידוש המשא ומתן הישיר עם הפלסטינים?

החלטת ישראל לחדש את המשא ומתן הישיר עם הפלסטינים אמורה לפרוץ את המצור והבידוד הבינלאומי המוטל על ממשלת נתניהו בעקבות פעילות מדינית מוצלחת של הרשות הפלסטינית ומסע הדה-לגיטימציה שהיא הובילה בעולם נגד מדינת ישראל.
הפעילות הזו החלה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" וגברה בעקבות פרסום דו"ח גולדסטון ותקרית ההשתלטות על הספינה הטורקית "מרמרה".
ההערכה בירושלים היא כי אם המו"מ הישיר עם הפלסטינים יימשך ויימצא פיתרון מוסכם לסוגיית הקפאת הבניה בהתנחלויות תקבל ישראל "אורך נשימה" מדיני שיאפשר לה לשפר את יחסיה עם מדינות רבות בעולם.
בינתיים מצפים לישראל בעצם ימים אלה,זמנים קשים, בזירה הבינלאומית.
בירושלים מכנים זאת בשם "ספטמבר השחור".
באו"ם ובמוסדות בינלאומיים אחרים מארגנת הרשות הפלסטינית פעילות אנטי ישראלית וממשיכה במסע הדה- לגיטימציה של מדינת ישראל.

כידוע,הדבר החשוב ביותר לישראל הוא שמירה על היחסים האסטרטגיים הקרובים עם ארצות הברית.
ממשל אובאמה עשה תפנית חשובה ושיפר באחרונה את היחסים בינו לבין ממשלת נתניהו.
הנשיא אובאמה תמך בעמדת ראש הממשלה נתניהו בדבר הצורך לחדש את המו"מ הישיר עם הרשות הפלסטינית והוא שאילץ את ההנהגה הפלסטינית לשוב לשולחן הדיונים עם ישראל.
חידוש המו"מ הישיר יחזק את יחסיה של ישראל עם ארצות הברית בשנה שהיא חשובה ביותר עבור ישראל בגלל הסכנה הגוברת מצידה של איראן.

שנת 2011 אמורה להיות "שנת ההכרעה" מול הסכנה הגרעינית האיראנית.הערכת המודיעין הישראלי שהמשותפת גם לסי.איי.אי היא כי איראן יכולה להשלים בתוך שנה וחצי את בניית הפצצה הגרעינית הראשונה שלה.
משטר הסנקציות שמוביל עד כה המערב נגד איראן התגלה כחסר שיניים ובלתי יעיל.הממשל האמריקני של אובאמה עדיין מעוניין לחדש את הדיאלוג עם איראן ומתנגד לפעולה צבאית נגדה.
שיפור היחסים בין ממשלת נתניהו לממשל אובאמה עשוי להקל על ישראל לשכנע את ארצות הברית לעבור להובלת "סנקציות משתקות" נגד איראן או לחלופין להסכים לפעולה צבאית ישראלית או אמריקנית נגד מתקני הגרעין האיראניים.
מכיוון שפעולה צבאית עלולה להצית מלחמה אזורית יש חשיבות עצומה לתמיכה אמריקנית חד משמעית בישראל ומתן גיבוי לה במקרה שתותקף ע"י איראן ושלוחותיה.
איראן העומדת בראש "ציר הרשע" נחושה לטרפד את המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים בכל דרך ומאיימת גם על הרשות הפלסטינית והמשטרים הערביים המתונים ובראשם משטרו של הנשיא מובארק.

מצרים וירדן צפויות להדק עתה עוד יותר את היחסים ושיתוף הפעולה האזורי עם ישראל כדי לסכל את האיום האיראני על התהליך המדיני.
המלך הירדני עבדאללה אמר אתמול במפגש עם עורכי העיתונים בירדן כי "הקמת המדינה הפלסטינית היא אינטרס אסטרטגי להגברת היציבות במזה"ת וכי ארצות הברית רואה בשלום בין ישראל לפלסטינים מרכיב בביטחון הלאומי האמריקני".

השגת הסכם מסגרת בין ישראל לרשות הפלסטינית על הסדר הקבע,תחליש ללא ספק את כוחו של החמאס ברחוב הפלסטיני.
ד"ר צאיב עריקאת ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני אומר "כי אם לא יושג הסכם קבע עם ישראל יהיה זה סופה של הרשות הפלסטינית אך אם יושג הסכם, החמאס ייעלם".

מה יקרה אם שני הצדדים לא יצליחו להגיע להסכם המסגרת על הסדר הקבע?

האפשרות הזו היא בהחלט ריאלית נוכח הפערים הגדולים בעמדות שני הצדדים,הפלסטינים יתחילו מייד להאשים את ישראל בטרפוד המשא ומתן,ייתכן שאף יחדשו את מעשי האלימות בתוך כמה חודשים.
לכן, ישראל צריכה להכין גם חלופה לשיחות הישירות על הסכם המסגרת במידה שייכשלו.
גם ארצות הברית חייבת להפיק את הלקחים מפסגת קמפ דיוויד שזמן קצר לאחר שנכשלה פרצה האינתיפאדה השנייה.
החלופה צריכה להיות משא ומתן על הסכם ביניים ארוך טווח.
יש לאתר את הסוגיות הניתנות לפשרה בין שני הצדדים ולחתום על מה שאפשר להסכים עליו.
"עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ"

פיצוץ השיחות על הסכם המסגרת ללא הסכמות כלשהן עלול להיות הרה אסון לשני הצדדים.
יו"ר הרשות מחמוד עבאס יוכל אמנם לטעון בפני בני עמו כי לא וויתר על "הקווים האדומים" של הפלסטינים ולהאשים את ישראל אך מאידך גיסא כישלונו להגיע להסדר עלול לחזק את הכוחות הקיצוניים בראשות החמאס שעלולים לנצל את המצב ולהשתלט גם על שלטונו ברמאללה.

גם מעמדה של איראן יתחזק והיא תראה עצמה כמנצחת וכמי שהצליחה לטרפד את ניסיונו של המחנה המתון במזרח התיכון להשיג הסדר קבע בניגוד להסכמתה.
חיזוקה של איראן פירושו חיזוק "ציר הרשע" כולו שהיא עומדת בראשו.
יהיה זה חיזוקו של הציר הרדיקלי שבו חברים סוריה וארגוני החזבאללה,החמאס והג'האד האסלאמי.

יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

"פסגת וושינגטון"-לאן יוביל המשא ומתן הישיר?


השיחות בוושינגטון היו חיוביות מבחינתם של הפלסטינים והם בטוחים כי בתוך זמן קצר יחשפו את הכוונות האמיתיות של ראש הממשלה נתניהו כלפי התהליך המדיני עימם.בעוד הפלסטינים רואים בהסכם המסגרת שאמור להיחתם פלטפורמה להקמה מהירה של המדינה הפלסטינית בישראל רואים בו אמצעי שינטרל את "עוקץ הסכסוך" ויבחן את רצינות כוונותיהם של הפלסטינים בשלום אמיתי עם ישראל.


פסגת וושינגטון הייתה מוצלחת מבחינתם של הפלסטינים מכיוון שראש הממשלה בנימין נתניהו המשיך בטקס השקת השיחות למרות הפיגוע באזור חברון שבמהלכו נרצחו ארבעה אזרחים ישראלים.
הם חששו שנתניהו ינצל את הפיגוע כדי לשבש את קיום הטקס...
זה לא קרה.
גם הצהרותיו של נתניהו היו חיוביות, הוא דיבר על "הגדה המערבית" ולא על "יהודה ושומרון" ואף קרא ליו"ר הרשות הפלסטינית במילים "השותף שלי לשלום".
אלמנט חיובי נוסף הוא הסכמת הצדדים כי מדובר בשלב של קבלת החלטות ולא שלב של מו"מ מחודש.

היכן הספקות של הפלסטינים?

הם רוצים לראות את תרגום הדברים למעשים.הם קצו כבר בכל הדיבורים...
הם מצפים שאכן חלה "הבשלה" בהנהגה הישראלית וכי בנימין נתניהו מוכן לצעוד עימם לקראת הגשמת השאיפות הלאומיות של הפלסטינים.
קורטוב של אופטימיות עם הרבה ספקות וזהירות בצד הפלסטיני.
עפ"י מקורות במשלחת הפלסטינית לוושינגטון,אמר הנשיא אובאמה לחברי המשלחת כי חש בשינוי אצל נתניהו לאחר הפגישה עימו, שכן בפגישתם הקודמת דיבר נתניהו רק על הנושא האיראני ואילו בפגישה בוושינגטון דיבר על רצונו הכן להגיע להסכם עם הפלסטינים.

המפתח מבחינת הפלסטינים לפתרון הסכסוך נמצא בידיו של הממשל האמריקני. התפקוד שלו במשא ומתן על הסדר הקבע הוא שיקבע את תוצאותיו.
הציפייה הפלסטינית לא השתנתה,הם מצפים שהנשיא אובאמה ילחץ על ישראל ו"יכופף" את בנימין נתניהו כדי שיגיע להסדר קבע עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.

מה באמת התרחש בפגישה בוושינגטון בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס?

הפגישה בוושינגטון בין ראש הממשלה נתניהו לבין יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נמשכה שעתיים וחצי.
מחמוד עבאס סקר בפני נתניהו את כל פרטי המשא ומתן עם ממשלות ישראל הקודמות במיוחד עם ממשלת אולמרט.
הפלסטינים רוצים שהשיחות יתחדשו מהנקודה שבה הם נפסקו בשיחות עם אולמרט.
הם גם דורשים שהשיחות יחלו בנושא הגבולות.
לטענתם נתניהו הסכים לכך בפגישה עם מחמוד עבאס.

מבחינתם זו התפתחות חיובית נוספת.

כך ניתן יהיה לגזור מנושא הגבולות את נושאי ירושלים,ההתנחלויות והמים.
בכך יתברר גם גורלם של גושי ההתיישבות הגדולים,אם תהייה הסכמה על חילופי שטחים יוכלו הפלסטינים לבנות בשטחי סי(C) הנתונים כיום לשליטתה הביטחונית של ישראל.מדובר בכ60 אחוזים משטח הגדה המערבית.

זאת ועוד...

בנימין נתניהו ייאלץ מהפגישה הבאה שלו עם מחמד עבאס להציג את עמדתו בנושא גבולות המדינה הפלסטינית העתידית.
ואז יתבררו כוונותיו האמיתיות...

מה באשר להקפאת הבנייה ההתנחלויות?

על פי מקורות פלסטינים ראש הממשלה נתניהו הבהיר ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כי יקשה עליו מאוד להאריך את הקפאת הבנייה בהתנחלויות ממעבר לסוף חודש ספטמבר.
הוא לא הסתיר את עמדתו.

אולם,לטענתם יש לבעיה הזו פיתרון.
ניתן לפתור באופן עקרוני בתוך חודש ימים את שאלת הגבולות של המדינה הפלסטינית שממנה ייגזר גם נושא ההתנחלויות שיישארו בריבונות ישראלית, בהן,על פי תפיסתם,בנימין נתניהו יוכל להורות על המשך הבנייה.

מהו "הסכם המסגרת" ?

אחת הסוגיות המרכזיות שעליה סוכם בוושינגטון היה נושא "הסכם המסגרת".
זוהי המתכונת שבה יערכו השיחות על הסדר הקבע בין שני הצדדים.
הפלסטינים אומרים כי לאחר החתימה על "הסכם המסגרת" בסוגיות הליבה של הסכסוך ייחתם הסכם נוסף שיפרט את ההסכם הזה עם לוחות זמנים.
הביצוע יהיה בתוך זמן קצר יחסית.
כדוגמא הם מציינים את הסכם השלום בין ישראל למצרים שבמסגרתו השלימה ישראל את הנסיגה מצי האי סיני תוך שלוש שנים.

התפיסה הישראלית היא שונה.

על פי התפיסה הישראלית על ההסכם "לעמוד במבחן הזמן".

"הסכם המסגרת" הוא רק הסכם עקרונות,אחר כך יצטרכו שני הצדדים לרדת לפרטים.

כידוע "השטן מצוי בפרטים הקטנים".

גורם ישראלי בכיר אמר לי:" לאירופאים לקח כ15 שנים ליישם את הכנסת מטבע האירו לשוק הכספים מרגע קבלת ההחלטה ועד הביצוע, תאר לך כמה זמן ייקח ליישם את פיתרון הנושאים המורכבים של הסכסוך הישראלי פלסטיני".

האם אנחנו בדרך לפיוס היסטורי בין שני העמים?

"פסגת וושינגטון" הייתה התחלה טובה מבחינתם של הפלסטינים.הם מגלים אופטימיות זהירה ובטוחים כי בתוך זמן קצר יוכלו לחשוף את העמדות והכוונות האמיתיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי הפלסטינים והתהליך המדיני.
בעוד הפלסטינים רואים בהסכם המסגרת שאמור להיחתם בין שני הצדדים בתוך שנה פלטפורמה להקמה מהירה של המדינה הפלסטינית, בישראל רואים בו אמצעי ל"הוצאת העוקץ" מהטענות הפלסטיניות כי ישראל איננה מעוניינת בשלום ופריסת יישום ההסכם על פני שנים רבות כדי לבחון האם הפלסטינים אכן מוכנים לחיות בשלום במדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל וכי הם באמת וויתרו על רעיון השמדתה.

החשדנות ההדדית עדיין קיימת במלוא עוזה!

יום שישי, 3 בספטמבר 2010

האם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מוכן לפשרה היסטורית עם ישראל?


"פסגת וושינגטון" מעלה שוב את השאלה האם מנהיגי ישראל והפלסטינים מוכנים לפשרה היסטורית שתאפשר את חתימתו של הסכם קבע בין שני הצדדים.
הדעות בישראל ובעולם חלוקות על מידת נכונותו של ראש הממשלה נתניהו להתפשר עם הפלסטינים אך אין עד כה שום סימן שיו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מוכן לצעד כזה.




כמה מהפרשנים הישראלים הופתעו מהופעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס השקת המו"מ הישיר בוושינגטון.
במיוחד לאור העובדה שהוא קרא ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס במילים "השותף שלי".

באמצעי התקשורת הישראליים התחיל כבר הויכוח האם בנימין נתניהו השתנה או לא?
או כפי שניסח זאת אחד הפרשנים:
האם בנימין נתניהו כבר מוכן לחצות את הרוביקון?
אינני יודע את התשובה הוודאית...
יש לי כמה סימנים ששמעתי ממקורבים מאוד לראש הממשלה נתניהו, שמעידים שהוא אכן מוכן לכמה "ויתורים כואבים" בשטחי יהודה ושומרון וגם בירושלים.
אולם עדיין מוקדם לפסוק בוודאות.
צריך להמתין ולראות....

שאלה לא פחות מעניינת היא האם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מוכן לחצות את הרוביקון?

אסור לשכוח שמחמוד עבאס אולץ על ידי ממשל אובאמה ומדינות ערב המתונות לחדש את המשא ומתן הישיר עם ממשלת נתניהו.
הוא לא רצה בכך.
במשך כשנה וחצי הוא הצליח לדחוק את ממשלת נתניהו לפינה מבחינה מדינית ובינלאומית.
הוא קיווה שהנשיא אובאמה יעשה לו את העבודה ו"יקפל" את בנימין נתניהו.
ואכן, אובאמה עשה לנתניהו "זובור" גדול....
מסע של השפלה מדינית ואישית.
ואז הגיעו ההכנות לבחירות לקונגרס בארצות הברית
אובאמה נאלץ לשנות לחלוטין את יחסו לבנימין נתניהו.
הוא תקע סכין בגבו של מחמוד עבאס....
ולעבאס לא נותרה ברירה אלא להתייצב בטקס השקת השיחות בוונינגטון בעל כורחו...

לפני כמה ימים העניק מנהיג החמאס ברצועת עזה,ד"ר מחמוד א-זהאר ראיון לעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון.
הראיון היה מפתיע מאוד..מחמוד א-זהאר אמר שעמדותיו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אינן שונות מעמדות החמאס.
הוא הדגיש כי מחמוד עבאס לא יעשה שום וויתורים לישראל ולכן השיחות ישירות בין ישראל לפלסטינים יכשלו.
גם בכירים פלסטינים אחרים בתוך תנועת הפת"ח ומחוצה לה אומרים כי מהיכרותם הקרובה עם מחמוד עבאס הם בטוחים כי הוא לא ישנה את עמדותיו ,כהוא זה, בכל הקשור לסוגיות הליבה של הסדר
הקבע:ירושלים,הפליטים,הגבולות וההתנחלויות.
הם מסבירים כי מחמוד עבאס הוא מדור מקימי אש"ף, בן למשפחת פליטים מצפת אשר חסר את הכריזמה והיכולת לקבל החלטות אמיצות והיסטוריות.
גם מצבו הפוליטי מורכב וקשה...
הוא איבד את השליטה על רצועת עזה לארגון החמאס ומתנגדיו טוענים כי כהונתו כנשיא הסתיימה מזמן ואין שום לגיטימציה לייצג את הפלסטינים.
מחמוד עבאס מצידו מבטיח כי אם יגיע להסכם עם ישראל יביא אותו ,לפני ביצועו, למשאל עם שיכלול גם את הפזורה הפלסטינית שבה חיים חמישה מיליון פליטים.

בשנת 2000 הייתי הכתב המדיני של קול ישראל וכיסיתי מקרוב את פסגת קמפ דיוויד בהשתתפות הנשיא קלינטון,יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת וראש ממשלת ישראל אהוד ברק.
בדיווחים שלי סיפרתי בהרחבה מידע שלמדתי מחברי המשלחת הפלסטינית לשיחות כי מחמוד עבאס הפגין עמדות בלתי מתפשרות בסוגיות הליבה של הסדר הקבע
וכי הוא שכנע בסופו של דבר את יאסר ערפאת לדחות על הסף את הצעות הפשרה האמריקניות.
ההמשך ידוע..הוועידה הסתיימה בפיצוץ גדול..
זמן קצר אחר כך פרצה האינתיפאדה השנייה.

זהו מחמוד עבאס...אל תטעו!
יש לו חזות מטעה...בשערו הלבן ושפתו המנומסת הוא נראה כסבא נחמד שאפשר להסתדר איתו..
אולם,הוא "זאב בעור של כבש"...
עמדותיו בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני נחרצות מאוד.
הוא מקפיד לדבר על השלום מעל כל במה אפשרית, לגנות כל גינויי אלימות של הפלסטינים ומשוכנע שהאינתיפאדה השנייה גרמה נזק רב לתדמיתם של הפלסטינים בעולם , אך הוא לא יזוז אפילו מילימטר אחד מ"הקווים האדומים" של הפלסטינים הנקראים בערבית "ת'וואבת".

הוא חזק בדיבורים על השלום,שלום על פי התנאים של הפלסטינים....
לא שומעים ממנו התבטאויות על נכונות לפשרה היסטורית עם ישראל,בטח לא על "וויתורים כואבים" מצד הפלסטינים.
הוא גורס שהפלסטינים הם הצד החלש,שהם איבדו ב1948 שמונים ושניים אחוזים משטחה של פלסטין ההיסטורית שעליהם קמה מדינת ישראל.
לפיכך ישראל צריכה להחזיר לפלסטינים את עשרים ושניים האחוזים הנותרים במלואם שהם הגדה,הרצועה ומזרח ירושלים עד הסנטימטר האחרון.
הוא לא מוכן לוותר על "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים עפ"י החלטה 194 של האו"ם,דהיינו לתחומי מדינת ישראל, וחלומו הוא להגשים בשלב הראשון את החזרתם של כשלוש מאות אלף פליטים פלסטינים ,החיים בתנאים מחפירים במחנות הפליטים בלבנון, לגליל לחיפה ולעכו.
גם בתחום סידורי הביטחון אפשר לשמוע ממנו הצהרות נחרצות כי איננו מוכן לנוכחות של "אפילו חייל ישראלי אחד על אדמת פלסטין" אם יושג הסכם הקבע.
כלומר הוא אפילו לא מוכן להצבת תחנת התראה ישראלית אחת בשטחי המדינה הפלסטינית במסגרת ההסכם הסופי.
לעומת זאת הוא מסכים לנוכחות של כוחות בינלאומיים בבקעת הירדן במסגרת סידורי הביטחון של הסדר הקבע.
להסדרי ביטחון הדומים להסדרים בדרום לבנון על פי החלטה 1701.
השכונות החדשות בירושלים,גילה,רמות,הגבעה הצרפתית,רמות אשכול,הר חומה וכו' נחשבות בעיניו להתנחלויות שיש לפנותן ולשכן בבתיהן את הפליטים הפלסטינים.
הוא מסרב בתוקף להתקדם בהדרגה לעבר המדינה הפלסטינית ,הוא מתנגד להסדרי ביניים ודורש לנהל מו"מ על הסדר הקבע למרות שהוא מודע היטב למורכבות של סוגיות הליבה של הסכסוך.

הוא דורש "הכול או לא כלום".

אלו הן רק דוגמאות לכמה מעמדותיו.
לא מדובר ב"עמדות פתיחה" לקראת חידוש המו"מ הישיר עם ישראל.
אלו הן "עמדות הפתיחה" ו"עמדות הסיום" של מחמוד עבאס.

בעיתונות הפלסטינית המזוהה עם הרשות הפלסטינית נכתבו בימים האחרונים מאמרים בשבחו של מחמוד עבאס.
הם היללו את דבקותו ב"קווים האדומים" של הפלסטינים,הזכירו את עמידתו האיתנה בלחצים בפסגת קמפ דיוויד ותקפו את החמאס.
כותבי המאמרים והפרשנים מהפלגים השונים של אש"ף ביקשו מהחמאס להפסיק לתקוף את מחמוד עבאס באמצעי התקשורת ולהפסיק את הפיגועים באזרחים ישראלים מכיוון שהם גורמים רק נזק לאינטרסים של הפלסטינים.
הם הדגישו והבהירו בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין שום סיכוי שבעולם שמחמוד עבאס יוותר על העקרונות הפלסטינים בנושאי ירושלים,הפליטים,ההתנחלויות והגבולות.
הם הבטיחו כי מחמוד עבאס יחשוף במשא ומתן את הפנים האמיתיות של בנימין נתניהו וממשלתו כקיצונים וכגזענים מבלי לוותר על שום דבר.

לכן, במקביל לשאלה שאנו שואלים האם ראש הממשלה בנימין נתניהו מוכן לחצות את הרוביקון? אנו חייבים לשאול האם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מוכן אף הוא לעשות את הצעד הזה?

לצערי,אין עדיין שום סימן לכך,ואף לא הסימן הקטן ביותר !

ייתכן שאני טועה....
אך באותה המידה ייתכן שאני גם צודק...

בכל מקרה,אם מחמוד עבאס מוכן לחצות את הרוביקון ולעשות פשרה היסטורית עם מנהיגי ישראל שיוכיח זאת!

חובתם של מנהיגנו להוכיח שהם מוכנים לעשות פשרה היסטורית למען השלום עם הפלסטינים..
אבל לעשות זאת בחוכמה.
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עשה זאת בטיפשות.

ועכשיו קו ההתחלה של המשא ומתן הישיר בין נתניהו לעבאס יהיה הויתורים הגדולים שהגיש אולמרט למחמוד עבאס.
ויתורים שנדחו על הסף.

נקווה שלנתניהו תהיה את התבונה לעשות זאת אחרת.....

יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

אסטרטגיית הפיגועים של החמאס-משחק ישן או חדש?


החמאס חידש את הפיגועים בשטחי הגדה וממקד אותם במתנחלים תוך שמירה על שקט מרצועת עזה.אם תחול התקדמות בתהליך המדיני יחדש החמאס גם את פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל.
ברשות הפלסטינית אומרים כי החמאס פוגע באינטרסים הפלסטינים ומספק תירוצים לישראל להתחמק מהסדר הקבע.



בעוד דוברי החמאס מכחישים כל קשר בין הפיגוע בחברון לחידוש המו"מ הישיר בין ישראל לפלסטינים,ממשיכה הזרוע הצבאית של הארגון המכונה "עז א-דין אלקסאם" בפיגועים נגד המתנחלים ביהודה ושומרון.
היא פועלת עפ"י ההנחיות של מפקדת הארגון בדמשק בראשותו של ח'אלד משעל ובתיאום מלא עם איראן.
הבוקר היא לקחה על עצמה באופן רשמי את האחריות על פיגוע הירי אמש ליד צומת רימונים שבמהלכו נפצעו שני אזרחים ישראלים ממעלה אפרים מירי ממכונית פלסטינית .
ארגון החמאס מפגין נחישות להמשיך בפיגועים כדי לטרפד את השיחות הישירות בין שני הצדדים.

הוא מצליח גם לבצע פיגועים מתחת לאפם של צה"ל ושירותי הביטחון הפלסטינים.
מה שמוכיח כי השקט הביטחוני היחסי ששרר ביהודה ושומרון בשנה האחרונה ושבו התפארו כל הצדדים השותפים לתהליך המדיני הנוכחי,היה כתוצאה מהחלטה אסטרטגית של ארגון החמאס להימנע מפיגועים ולאו דווקא מהצלחה יתירה של השב"כ הישראלי או של כוחות הביטחון הפלסטינים.
חייבים לזכור זאת היטב......
ברגע שארגוני הטרור הפלסטינים מקבלים החלטה לחדש את הפיגועים קשה מאוד לעצור אותם.
לכן כשיש שקט יחסי,אסור לקפוא על השמרים....
בתקופה של שקט חייבים שירותי הביטחון של ישראל לחפור ולחשוף בשטח את התשתית החשאית של החמאס, את "החוליות הרדומות" הממתינות להוראה לצאת לפיגועים.

כיצד מתייחסת באמת הרשות הפלסטינית לגל הפיגועים?

עפ"י מקורות פלסטינים,ערכה הרשות הפלסטינית אמש גל מעצרים ביהודה ושומרון שבמהלכו עצרה יותר מ300 פעילים של החמאס.
סביר להניח שמסע המעצרים יימשך בעיקר כדי לרצות את ממשל אובאמה.
ברשות הפלסטינית זועמים על החמאס...
הם רואים בפיגועים שבוצעו ניסיון של החמאס להחליש את עמדות הרשות הפלסטינית וטוענים כי הדבר נועד לספק לישראל תירוצים ביטחוניים כדי להתחמק מהבעיות העיקריות של הסדר הקבע..
ברשות הפלסטינית טוענים כי מדובר ב"משחק ישן" של החמאס.פרשנים פלסטינים המזוהים עם הפת"ח מזכירים לציבור כי הפיגועים שעשה החמאס בסוף שנות ה90 לאחר חתימת הסכם אוסלו סיפקו לישראל אמתלות ותירוצים להפריד את הנושא הביטחוני מהנושא הפוליטי,כך לדבריהם ניסה החמאס לטרפד את נסיגת ישראל מערי הגדה לפני האינתיפאדה השנייה בשנת 2000.
הכעס ברשות הפלסטינית על החמאס איננו על כך שהוא נוקט בטרור נגד ישראלים חפים מפשע אלא על כך שהוא גורם נזק מדיני לעמדות הרשות הפלסטינית במשא ומתן עם ישראל.
ברשות גם חוששים שבעקבות הפיגועים תחודש תנופת הבנייה בהתנחלויות וכי צה"ל יחדש את פעילות החיסולים הממוקדים נגד הנהגת החמאס דבר שיגביר את הסלמת האלימות ויטרפד את המו"מ.

הפרשן הפלסטיני עאדל עבד אלרחמן טוען בטור שפרסם בביטאון הפת"ח "אלחיאת אל-ג'דידה" כי לארגון החמאס יש סיבות נוספות לחידוש גל הפיגועים נגד ישראל.
לדבריו החמאס רוצה להוכיח לישראל ולקהילה הבינלאומית שרק הוא יכול להבטיח שקט וביטחון והראייה לכך היא השקט מרצועת עזה שבה הוא שולט.
לכן, רק עימו ניתן לעשות הסדר שיבטיח את ביטחון ישראל.מכאן עולה ,מטבע הדברים, שהוא התחליף הראוי לרשות הפלסטינית.
הוא טוען גם שהפיגועים נועדו להתסיס את דעת הקהל הפלסטינית נגד הרשות של מחמוד עבאס וליצור אווירה של בלבול ואנדרלמוסיה בערים הפלסטיניות.
הוא מוסיף כי החמאס גם מנסה להגביר את הפופולאריות שלו בפזורה הפלסטינית ובמדינות ערב באמצעות חידוש הפיגועים.

החמאס נוקט כעת במדיניות פיגועים המתמקדת במתנחלים ביהודה ושומרון שהם בעיני דעת הקהל הפלסטינית בשטחים יעד לגיטימי לפיגועים.
הוא שומר על שקט ברצועת עזה מחשש שחידוש ירי הרקטות ממנה יביא לתגובה חזקה של ישראל שתזכה לתמיכה אמריקנית.
בינתיים החמאס נמנע מחידוש פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל.פעילות זו במהלך האינתיפאדה השנייה גררה תגובות נזעמות בעולם ופגעה בתדמיתם של הפלסטינים.
אולם אין להוציא מכלל אפשרות כי ארגון החמאס ישוב ויאמץ את השיטה הזו אם תהיה התקדמות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

החמאס נחוש לטרפד את השיחות הישירות בין הצדדים.
אם יגיע למסקנה כי הדרך לכך היא באמצעות פיגועי התאבדות בישראל, הוא לא יהסס אפילו לרגע אחד.

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

הכתובת הייתה על הקיר

הפיגוע באזור חברון עלול לבשר תחילתו של גל פיגועים נגד מטרות ישראליות שמטרתו לסכל תחילתו של כל תהליך מדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית.
החמאס מעריך כי תהליך כזה מסכן את מעמדו וייתכן גם שקיבל הוראות מאיראן לחדש את הפיגועים.
הרשות הפלסטינית תעשה מאמצים למנוע את הפיגועים משטחה אך היא חוששת שהם ישרתו את הטיעונים הביטחוניים של ישראל במו"מ.


כל מי שעקב אחר ההתפתחויות האחרונות מאז שהליגה הערבית נתנה לפני כחודש "אור ירוק" לרשות הפלסטינית לחזור לשולחן המו"מ הישיר עם ישראל יכול היה להעריך שהטרור עלול לחזור במלוא עוצמתו לערי ישראל ולהתנחלויות וצירי התנועה ביהודה ושומרון.
ירי הרקטות שביצעו פעילי החמאס מחצי האי סיני לעבר העיר אילת המחיש כי הארגון הזה נחוש לטרפד את התהליך המדיני המתחדש.

כן,בארגון החמאס דווקא מאמינים לבנימין נתניהו כי הוא רוצה להשיג הסכם שלום.
הרי הוא היה מי שחתם על הסכם "וואי פלנטיישן" עם יאסר ערפאת בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה.
בחמאס משוכנעים שרק הימין בישראל יכול לעשות שלום ולחתום על הסכמים עם הרשות הפלסטינית.
לכן הם מודאגים...

ייתכן גם שההוראות שקיבלו מאיראן הן לחדש את הפיגועים נגד ישראל כדי להסיט את התעניינות דעת הקהל העולמית מפרויקט הגרעין האיראני...

פיגוע הירי באזור בני נעים ליד חברון אמש שבו נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים ניפץ באחת את כל השבחים שהעניקו בכירים בישראל ובממשל האמריקני לכוחות הביטחון הפלסטינים שאימן הגנרל האמריקני קית' דייטון...
שוב הוכח כי מדובר באשליה בלבד.
לצורך ביטחונה וביטחון אזרחיה ישראל צריכה לסמוך רק על שירותי הביטחון שלה.
משימתם הראשונה של מנגנוני הביטחון הפלסטינים בגדה היא לשמור על שלטונו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ולא על שלומם של המתנחלים או אזרחי ישראל.
לוודא שמחמוד עבאס שורד על כיסאו למרות השתלטות החמאס על רצועת עזה לפני שלוש שנים.
ברשות הפלסטינית טוענים כי הפיגוע בוצע באזור שנתון לשליטה ביטחונית של ישראל ולכן האחריות הביטחונית למנוע את הפיגוע מוטלת בראש ובראשונה על צה"ל.
אולם בשב"כ אומרים כי המחבלים הגיחו משטחי איי הנמצאים תחת האחריות הביטחונית המלאה של הרשות הפלסטינית.
כוחות הביטחון הפלסטינים פתחו לפנות בוקר בגל מעצרים של פעילי חמאס באזור חברון בעקבות הפיגוע.
הפעילות הזו נועדה להראות בעיקר לממשל אובאמה,ערב הפסגה בוושינגטון,כי הם פועלים נגד הטרור.
מדוע לא ביצעה הרשות הפלסטינית מעצרי מנע של פעילי חמאס לפני הפיגוע?
הרי ברור היה שארגוני הטרור ינסו לעשות פיגועים לקראת "פסגת וושינגטון",המידע המודיעיני הזה היה ברשותה של ישראל וגם אצל שירותי הביטחון הפלסטינים.
ההצגה הזו מזכירה את ההצגות שעשה בזמנו יאסר ערפאת כאילו הוא "נלחם בטרור".
שירותי הביטחון שלו היו עוצרים מחבלים ואח"כ משחררים אותם בשיטת "הדלת המסתובבת".

ארגון החמאס הפעיל לצורך הפיגוע "חולייה רדומה" מה שמעיד שיש לו תשתית צבאית פעילה בשטחי הגדה מתחת אפם של שירותי הביטחון הפלסטינים והישראלים.
ככל שיתקדם התהליך המדיני סביר להניח שהמאמצים של החמאס להגביר את הפיגועים יגברו.
בשטחים מעריכים כי החמאס אף עלול לחדש את פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל כדי לפוצץ את המו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית.

פיגוע הירי אמש מעלה עוד שתי שאלות:
האם ישראל יכולה להמשיך בהקלות ביטחוניות נוספות לפלסטינים בגדה כמו הסרת מחסומים?
ממשלת נתניהו עשתה הקלות משמעותיות לפלסטינים בתחום הזה.
המתנחלים כבר מאשימים כי הסרת המחסומים של צה"ל באזור חברון סייעה למחבלים לבצע את זממם.
נראה שנוכח הפיגוע,לפחות בתקופה הקרובה תימנע ישראל מלהמשיך במדיניות הסרת המחסומים.

השאלה השנייה היא האם הפיגוע ישפיע על הסיכויים לקדם את "עסקת שליט"?
בהחלט כן,
הימשכות הפיגועים ביהודה ושומרון או התחדשות תופעת פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל תרחיק את ביצוע העסקה למועד בלתי ידוע.
אף ראש ממשלה בישראל לא יבצע עסקה עם החמאס שבמהלכה ישוחררו מחבלים מסוכנים כל עוד הטרור נמשך.

ברשות הפלסטינית מודאגים...
בכירי הרשות מבינים היטב כי הפיגוע משרת היטב את הטיעונים של ראש הממשלה נתניהו במו"מ בדבר הצורך בסידורי ביטחון קפדניים בכל הסדר עם הפלסטינים.
לכן הם מחפשים דרך להילחם בטיעונים האלה.

הם יבטיחו לישראל ולממשל אובאמה כי יעשו הכול כדי למנוע פיגועים...
הם יאשימו את איראן והחמאס...

ויש להם גם טיעון חדש..

הנה המשפט שהתחילו להשמיע כמה מבכירי הרשות :

"הנשק הטוב ביותר לחיסול החמאס הוא השלום".

האם הסיסמא הזו תעצור את מחבלי החמאס העושים דרכם לפיגוע באזרחי ישראל?

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר