יום שישי, 30 ביולי 2010

משא ומתן ישיר כהכנה למלחמה הבאה

ברשות הפלסטינית מאוכזבים מהחלטת הליגה הערבית
לתת "אור ירוק" למו"מ השיר עם ישראל ורואים בה כניעה ערבית ללחצים הבינלאומיים.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס יקיים התייעצויות עם ההנהגה הפלסטינית לגבי המשך המו"מ עם ישראל.
ההערכה בישראל היא כי "מחנה הסירוב" עלול לנסות ולשבש את המשא ומתן באמצעות הסלמת האלימות מעזה.



החלטת ועדת המעקב של הליגה הערבית לתת "אור ירוק" לרשות הפלסטינית לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל התקבלה בתדהמה ברחוב הפלסטיני.
הפלסטינים ציפו ממדינות ערב לתמיכה בעמדתם כי יש למצות קודם את "שיחות הקרבה" ורק אח"כ לבחון את השאלה אם יש לחדש את המו"מ הישיר, אך הליגה הערבית חשבה אחרת.
בשטחים רואים בכך כניעה של מדינות ערב המתונות ללחצים שהפעילו עליהן ארצות הברית ואירופה.
היומון הפלסטיני "אלקדס" היוצא לאור במזרח ירושלים,כינה במאמר המערכת שלו את החלטת ועדת המעקב של הליגה הערבית במילים "בריחה מאחריות".
הפלסטינים מאשימים את מדינות ערב כי הפקירו אותם ללא גיבוי.
בשטחים מזכירים את החלטת ועידת הפסגה הערבית האחרונה,שהתקיימה בסרת שבמרוקו לפני כמה חודשים,
שם התקבלה החלטה לתמוך במזרח ירושלים בסכום של חמש מאות מיליון דולר.....
עד היום לא ראו הפלסטינים דולר אחד!
זו היא מבחינתם הדוגמא לתמיכה של מדינות ערב בעניין הפלסטיני.
מלכתחילה היו קולות בקרב הפלסטינים כי אין לתלות תקווה רבה בתמיכה של מדינות ערב בעמדתן בגלל הלחצים של ממשל אובאמה עליהן.
היו קולות שקראו לשוב ולאמץ את עיקרון "עצמאות ההחלטה הפלסטינית" שיאסר ערפאת הרבה להתגאות בו.
כלומר:
הפלסטינים הם שקובעים את גורלם ועתידם ולא מדינות ערב.
החלטת ועדת המעקב של הליגה הערבית החזירה את הכדור למגרש הפלסטיני.
מה בדיוק קרה בקהיר?
ועדת המעקב של הליגה הערבית הסמיכה את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לחדש את המו"מ הישיר עם ישראל במועד שאותו ימצא לנכון.
במקביל שיגרו מדינות ערב איגרת לנשיא אובאמה התומכת בבקשתו לחדש את המו"מ ומסבירה את הדרישות לצורך מעבר למשא ומתן כזה:
קביעת מקור הסמכות לשיחות בהתבסס על עיקרון שתי מדינות בגבולות 67 והפסקת הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים.
מה יעשה עכשיו יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס?
הוא במצוקה...
בעוד כמה ימים הוא אמור לכנס את המועצה המרכזית של אש"ף,לעדכן אותה בהחלטת הליגה הערבית ולקבוע את המשך הצעדים של הרשות הפלסטינית נוכח ההחלטה.
חבר הועדה המרכזית של הפת"ח מחמד דחלאן הצהיר היום כי הפלסטינים דורשים ערבויות אמריקניות כדי לקבוע את האופן שבו ינוהל המו"מ הישיר עם ישראל ואת משכו.
ההערכה בקרב ההנהגה הפלסטינית כי מחמוד עבאס ינסה למשוך עוד זמן רב עד שייענה לדרישת הנשיא אובאמה ויאמץ את החלטת הליגה הערבית.
ארצות הברית ברכה על ההחלטה של הליגה הערבית אבל מחנה הסירוב הפלסטיני כבר מנסה להעכיר את האווירה באיומים כי יחדש את הפיגועים נגד ישראל כדי לשבש את המשא ומתן הישיר.
גורמים בכירים בירושלים אומרים כי בהקשר הזה יש לראות את שיגור רקטת הגראד מרצועת עזה לעבר העיר אשקלון היום.
ממשל החמאס ברצועה איפשר את שיגור הרקטה כאזהרה לישראל מפני הצפוי לקראת חידוש השיחות עם הרשות הפלסטינית.
שני הצדדים צריכים לקחת זאת בחשבון....
הגורמים הקיצוניים ינסו לטרפד את המו"מ הישיר לכשיתחיל.
יש גם קולות בתוך המחנה הפלסטיני המזהירים כי ההתעקשות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעבור למו"מ ישיר, בגיבויו של הנשיא אובאמה, היא תמרון פוליטי שמטרתו להוכיח לעולם כי הפלסטינים הם "סרבני שלום" ולהשיג גיבוי בינלאומי לקראת המלחמה הבאה שישראל מתכוונת ליזום נגד איראן ושלוחותיה באזור, החזבאללה והחמאס.
ההערכות הפלסטיניות אומרות כי צפוי לנו "סתיו חם".
יש בעיות סבוכות במזרח התיכון שעדיין לא נפתרו והן רק הולכות ומסתבכות:
איראן ממשיכה ביתר שאת בפרויקט הגרעיני שלה,יש קשיים רבים להקים ממשלה בעיראק לאחר הבחירות,
המתיחות הפנימית בלבנון גוברת נוכח המגמה של בית הדין הבינלאומי בהאג להטיל את האחריות לרצח ראש הממשלה רפיק אלחרירי על גורמים בחזבאללה והמבוי הסתום במשא ומתן הישראלי פלסטיני.
כל הבעיות האלה אמורות להביא להתלקחות מקומית או אזורית וישראל תנצל אותה כדי להכות בשלוחותיה של איראן כהכנה לתקיפתם של מתקני הגרעין באיראן עצמה.
גם אם יתחדש המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים הרי שהספקות הם רבים והחשש הוא גדול.
הפלסטינים לא מאמינים כי יקבלו מבנימין נתניהו את הויתורים שלהם הם מחכים כבר 17 שנה מאז החל תהליך אוסלו.
הם יבואו לשיחות הישירות "כמי שקפאם שד".
פשוט כי לא הייתה להם ברירה בגלל הלחצים הערבים והבינלאומיים.
הם לא מאמינים בתהליך המשא ומתן,הם היו רוצים לראות "פיתרון כפוי".
לראות את מועצת הביטחון של האו"ם כופה על ישראל את הדרישות הפלסטיניות.
זה כנראה לא יקרה בחודשים הקרובים.
הערכת המצב הפלסטינית לגבי ההמשך היא פסימית.
הם צופים מלחמה ולא הסכם שלום.

יום חמישי, 29 ביולי 2010

ההתפכחות הפלסטינית מאשליית הנשיא אובאמה

הפלסטינים מדווחים על לחצים אדירים ואיומים שמפעיל עליהם ממשל אובאמה כדי שיסכימו למו"מ ישיר עם ישראל.
האסטרטגיה הפלסטינית היא להרוויח זמן ולגייס את תמיכת מדינות ערב לגיבוש מדיניות ערבית מאוחדת בפני הלחצים האמריקנים


שיחת הטלפון שקיבל יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מהנשיא אובאמה זמן קצר לאחר פגישתו בבית הלבן עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הייתה אחת משיחות הטלפון הקשות של עבאס בשנים האחרונות, כך מספרת אישיות פלסטינית בכירה.
יו"ר הרשות לא האמין למשמע אוזניו כאשר הנשיא האמריקני ביקש ממנו לעבור לאלתר למו"מ ישיר עם ישראל.
הוא היה בשוק מוחלט.
וההלם רק גבר והלך מאותה שיחה ואילך...
האכזבה של הפלסטינים מהנשיא האמריקני היא גדולה.
הם חשים נבגדים ומושפלים נוכח השינוי בעמדתו שהפכה לתומכת בעמדת ישראל בצורך לעבור לאלתר למשא ומתן ישיר על הסדר הקבע.
כאילו שמעולם לא נאם את "נאום קהיר" המפורסם שפנה לעולם הערבי והמוסלמי.
פרשנים בעולם הערבי טוענים כי הפלסטינים לא העריכו נכונה את מדיניותו של הנשיא אובאמה מהרגע שבו נכנס לבית הלבן.
לדבריהם,הנשיא אובאמה ידע מלכתחילה כי הוא זקוק מאוד לתמיכת הלובי היהודי האמריקני וכי לא יוכל להתעמת לאורך זמן עם ראש הממשלה נתניהו, אך הפלסטינים לא קראו נכון את תמונת המצב.
הם העדיפו להשלות את עצמם ולטפס על עץ גבוה בדרישותיהם מתוך הערכה שהנשיא אובאמה יתמוך בהן,
עכשיו הם לא מוצאים את הסולם שיאפשר להם לרדת מן העץ.
ואילו הפלסטינים משוכנעים כי ממשל אובאמה מפעיל לחצים רק עליהם ולא על ישראל.
הם מספרים כי הלחצים האמריקנים גובלים אפילו באיומים.
מקור פלסטיני בכיר גילה כי בפגישה האחרונה של השליח המיוחד מיטשל עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס המסר האמריקני מהנשיא אובאמה היה ברור:
"עליכם להיענות לבקשת הנשיא אובאמה לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל או שהממשל ימשוך את ידיו מטיפול בערוץ הישראלי-פלסטיני".
עצם העובדה שממשל אובאמה נאלץ לאיים על יו"ר הרשות הפלסטינית מעיד,לדעת הפלסטינים, על עומק הכישלון של הנשיא אובאמה שלא הצליח להשיג במשך כשנתיים שום הישג בערוץ הישראלי-פלסטיני.
הצעד שעשה הממשל האמריקני בשבוע שעבר כשהודיע על שדרוג מעמדו של משרד אש"ף בוושינגטון למעמד "נציגות כללית" לא הצליח להפיס את דעתם של בכירי הרשות הפלסטינית ולשכנעם כי אובאמה נוקט במדיניות מאוזנת כלפיהם וכלפי ישראל.
ברשות הפלסטינית מתחזקת ההערכה כי הנשיא אובאמה , למרות הצהרותיו, איננו שונה משום פוליטיקאי אמריקני אחר וכי השיקולים הפנימיים של הפוליטיקה האמריקנית הם שמנחים אותו בעיצוב מדיניותו בעניין הסכסוך הישראלי הפלסטיני.
הוא תומך בעמדת נתניהו בעניין חידוש המשא ומתן הישיר מכיוון שהוא רוצה את תמיכת הלובי היהודי בבחירות לקונגרס בחודש נובמבר.
לכן,ארצות הברית נמנעת מלתת תשובות ברורות לפלסטינים בעניין הסדר הקבע, אפילו לא תשובות בעל פה.
החשש הפלסטיני הוא שגם אם תפנה הרשות הפלסטינית למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה להכריז על מדינה פלסטינית בגבולות 67 תטיל ארצות הברית וטו על ההחלטה.
השינוי בעמדתו של הנשיא האמריקני מציב כעת את ההנהגה הפלסטינית בפני שתי ברירות:
לאבד את תמיכתו של ממשל אובאמה או להיכנס למו"מ ישיר עם ישראל ללא ערבויות שיבטיחו להם את השגת מטרותיהם.
ההנהגה הפלסטינית נמצאת באותה הסירה עם מנהיגי מדינות ערב המתונים שגם עליהם לוחצת ארצות הברית לשכנע את הפלסטינים להיענות בחיוב לדרישתו של הנשיא אובאמה.
אם כן, מה תעשה ההנהגה הפלסטינית?
היא תנסה להרוויח זמן ולדחות את מתן התשובה לנשיא אובאמה ככל האפשר תוך תיאום עם הליגה הערבית.
במקביל היא תגבש תנאים ותדרוש ערבויות לחידוש המשא ומתן הישיר עם ישראל במידה שתחוש כי איננה יכולה להתחמק מהלחץ האמריקני לתת תשובה ברורה לבקשתו של הנשיא אובאמה.
הפלסטינים מודעים היטב לעובדה כי הם הצד החלש במשוואה וכי הנשיא האמריקני אובאמה זקוק יותר לישראל בגלל קשריה עם הלובי היהודי בארצות הברית.
עם זאת,הם בטוחים כי חולשתם היא גם נקודת החוזק שלהם מכיוון שלא יהיה ניתן להגיע לשום פיתרון או הסדר במזרח התיכון בלעדיהם.
ארצות הברית גם זקוקה ל"ציר המתון" של מדינות מערב כדי לבלום את "הציר הרדיקלי" בראשותה של איראן.
וכמובן שהיא זקוקה גם לישראל בכל הסדר שיתגבש.
הפלסטינים משוכנעים שלמרות התיאום הישראלי אמריקני והתמיכה הגדולה של ארצות הברית בישראל הן אינן יכולות לכפות עליהם פיתרון בניגוד לרצונם,לכן עליהם להמשיך ולהתנגד להצעות הישראליות אמריקניות שאינן לרוחם.
ביכולתן של מדינות ערב לשנות את התמונה אם יגבשו מדיניות ערבית מאוחדת שתתמוך בפלסטינים.
צריך להמתין עכשיו להתפתחויות במישור הערבי,החודשיים הקרובים הם קריטיים להמשך התהליך המדיני והתמונה תתברר בסוף חודש ספטמבר.
איך אומרים אצלנו? "אחרי החגים".

יום רביעי, 28 ביולי 2010

כישלון מאמצי הפיוס-שינויים צפויים בממשלות עזה ורמאללה

המאמצים לפייס בין תנועת החמאס לארגון הפת"ח נכשלו
ובחמאס מאשימים את ארצות הברית בהכשלתם.
בינתיים מנסות שתי התנועות לבסס את שלטונן בגדה וברצועה באמצעות שינויים פנימיים במוסדות השלטון

לציבור הפלסטיני נמאס כבר מהמשך הפיצול בין הגדה לרצועה וחוסר הרצון של הפת"ח והחמאס להגיע להסכמה לאומית שתאפשר גם התקדמות במשא ומתן עם ישראל.
מצרים שהשקיעה מאמצים רבים לפיוס בין שני הצדדים וכבר ניסחה טיוטא להסכם ביניהם, מתוסכלת מחוסר הרצון של הצדדים להתפייס ומהמאבק האדיר של החמאס להמשיך ולהחזיק ברסן השלטון בעזה.
באחרונה הוקמה וועדת פיוס חדשה בראשותו של איש העסקים הפלסטיני,המיליארדר הידוע מוניב אלמצרי ואישים עצמאיים.
הוועדה הזו פיזרה הצהרות אופטימיות באמצעי התקשורת על הפיוס הקרב ובא, היא ביקרה בדמשק ונפגשה עם מנהיג החמאס ח'אלד משעל וגם ביקרה ברצועת עזה ונפגשה עם ההנהגה המקומית של הארגון.
אבל היא לא הצליחה להשיג התקדמות ממשית במאמציה
לפייס בין שני הצדדים.
ד"ר מחמוד א-זהאר,ממנהיגי החמאס ברצועה, סתם את הגולל על ניסיונות הפיוס של הועדה בראיון עיתונאי שהעניק, לפני כמה ימים, לשבועון "כל אלערב" :
"העלו מאוד את רמת הציפיות של הציבור הפלסטיני,ארצות הברית מתנגדת לפיוס וכל עוד יש לחצים אמריקנים אין זה נבון לדבר על פיוס. נמאס לנו וגם לרחוב הפלסטיני נמאס לשמוע להבטחות ותקוות הפיוס" הדגיש א-זהאר בראיון.
בגלל כישלון מאמצי הפיוס נאלצה הרשות הפלסטינית לבטל את הבחירות לעיריות והמועצות המקומיות שאותן התכוונה לבצע באורח חד צדדי בגדה לפני חודש.
אין אור בקצה מנהרת מאמצי הפיוס והציבור הפלסטיני כבר משלים עם ההנחה כי מדובר בסיפור ארוך ומסובך.
ברחוב הפלסטיני מבינים גם שלא תקום בקרוב "ממשלת פיוס לאומי" או "ממשלת מעבר" שתוביל את הפלסטינים לבחירות לנשיאות או לפרלמנט.
על הרקע הזה החליטה הנהגת החמאס לשקול ביצוע שינויים בממשלת החמאס ברצועה בראשותו של אסמעיל הנייה כדי ליצור את התדמית של הכנסת "דם חדש" ושיפור השירותים לאוכלוסיית הרצועה.
הידיעות המגיעות ממקורות בחמאס מדברות על כוונה להרחיב את הממשלה ולשלב בה דמויות חדשות.ההסבר הרשמי הוא כי מוטל עומס רב על השרים והכוונה היא להקל עליהם בביצוע משימותיהם.
ומה קורה ברמאללה?
גם שם אמורים לקרות שינויים בהרכבה של ממשלת סלאם פיאד.
בשבועיים האחרונים,לקראת כינוס מוסדות הפת"ח לדיון בדרישת הנשיא אובאמה מהפלסטינים לחדש את המשא ומתן הישיר,שבה ועלתה הדרישה בתנועת הפת"ח לבצע סבב שינויים בממשלת פיאד.
לא ברור מתי יתבצע השינוי אבל הוא אמור לכלול שישה תיקים:החוץ,האוצר,התכנון,החקלאות,המשפטים,התיירות והחינוך.
כזכור,ממשלת סלאם פיאד הוקמה ב2007 לאחר השתלטות החמאס על רצועת עזה.סלאם פיאד משתייך למפלגת "הדרך השלישית" שאין לה שום קשר לתנועת הפת"ח והוא מונה לתפקיד בגלל הפופולאריות הרבה שלו בקהילה הבינלאומית.פיאד שימש כשר אוצר בשלהי שלטונו של יאסר ערפאת וניהל את הקופה של הרשות הפלסטינית בשקיפות וביעילות.
מה שמעכב בינתיים את השינויים בהרכב הממשלה הוא הויכוח בתוך תנועת הפת"ח עצמה, שהיא כידוע מפלגת השלטון,על היקף השינויים ומי מתוך התנועה יאייש אותם.אחת המחלוקות קשורה לשאלה האם למשל יוכלו חברי הועדה המרכזית של הפת"ח (הפוליטבירו) לשמש גם כשרים?
הדרישה של הפת"ח לעשות שינויים בממשלה נובעת מהרצון לשנות את דרכה של הממשלה, לא רק בגלל המשך הפיצול בין הגדה לרצועה וחוסר יכולתה לאכוף את ריבונותה של הרשות הפלסטינית על רצועת עזה , אלא גם מחוסר שביעות רצון עמוק של בכירי הפת"ח מתפקודם של כמה שרים והמדיניות העצמאית שבה נוקט ראש הממשלה סלאם פיאד השונה מהקו של תנועת הפת"ח.
גם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מסתייג מהמדיניות העצמאית מפגין ראש הממשלה פיאד.בהתבטאות נדירה באחד הדיונים במועצה המהפכנית של הפת"ח אמר מחמוד עבאס כי "העניינים המדיניים אינם עניינם של הממשלה או של מישהו החבר בה אלא עניין של אש"ף".
הביקורת של עבאס באה בעקבות התוכנית המדינית שהציג פיאד ל "סיום הכיבוש ובניית מוסדות המדינה הפלסטינית".
עבאס גם כעס על כך שסלאם פיאד התבטא באמצעי התקשורת כי צריך לבצע את תוכניתו המדינית באורח חד צדדי בעוד שהוא,מחמוד עבאס, מתנגד בשלב הזה לצעדים חד צדדים כדי שלא תפגע התמיכה הבינלאומית ברשות הפלסטינית.
הפיוס בין תנועת החמאס לתנועת הפת"ח רחוק,שני הצדדים מנסים כעת לבסס את שלטונם בגדה וברצועה ולהדק את האחיזה ברסן השלטון באמצעות שינויים פנימיים במוסדות השלטון.

יום שלישי, 27 ביולי 2010

כינוס ועדת המעקב של הליגה הערבית

בישראל מעריכים כי יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס פועל כדי להכשיל את חידוש המו"מ הישיר עם ישראל כדי לדחוק בממשל האמריקני להניח על שולחן הדיונים תוכנית להסדר מדיני.
במקביל מתכננים הפלסטינים להמשיך לפעול נגד ישראל בכל הפורומים הבינלאומיים,להשחיר את פניה ולהציגה כ"מדינת אפרטהייד".


בעוד יומיים תתכנס בקהיר ועדת המעקב של הליגה הערבית לדון במצב המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים ודרישתו של הנשיא אובאמה כי הצדדים יעברו למו"מ ישיר.
מה עומד לקרות הכינוס מבחינת הפלסטינים ואילו החלטות אמורות להתקבל?
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס יסקור בפני באי הכינוס את מצב "שיחות הקרבה" ויאמר כי לא הושגה בהן התקדמות וכי מעבר למו"מ ישיר מחייב התקדמות בסוגיות הביטחון והגבולות.
מחמוד עבאס יציב שורה של חישוקים ותנאים למשא ומתן ישיר עם ישראל ויבקש את תמיכת הליגה הערבית בעמדתו.
בין התנאים העיקריים תהיה הדרישה להמשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים,קביעת מסגרת לחידוש המשא ומתן הישיר על בסיס עיקרון שתי המדינות ונסיגה לגבולות 67,קביעת לו"ז לסיום המו"מ ועוד.
לדעת גורמים מדיניים בכירים בירושלים מחמוד עבאס רוצה להימנע מעימות ישיר עם הנשיא אובאמה,שדרש ממנו לעבור לשיחות ישירות עם ישראל, והוא ינסה להרוויח זמן ולדחות בשלב הראשון את ההחלטה של הליגה הערבית לחודש ספטמבר.
איך עושים זאת?
ב8 בספטמבר תסתיים תקופת ארבעת החודשים שהליגה הערבית הקציבה ל"שיחות הקרבה" עם ישראל.
מחמוד עבאס יבקש מהליגה הערבית "למצות" את הזמן שנותר עד אז ולהעריך את מצב השיחות עם ישראל רק בחודש ספטמבר.
כך הוא ירוויח את הזמן הדרוש ולא ייאלץ להתעמת עם הנשיא האמריקני.
הוא יוכל לטעון שזו החלטה של הליגה הערבית ובינתיים לדרוש ערבויות מממשל אובאמה בדבר המשך המשא ומתן.
הוא כבר תיאם זאת ,מאחורי הקלעים, עם מנהיגי ערב
שלא נענו ללחצים האמריקנים עד כה.
כך תעבור ההחלטה על חידוש המשא ומתן הישיר בין הצדדים לכינוס שרי החוץ של הליגה הערבית בניו יורק בסוף חודש ספטמבר בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"מ.
להערכת הגורמים הבכירים בירושלים עד למועד זה ימצא מחמוד עבאס תירוצים נוספים כדי לשוב ולדחות את חידוש המשא ומתן הישיר בין הצדדים.
כל בר דעת שואל מדוע מחמוד עבאס בורח מהמשא ומתן הישיר ,כל עוד נפשו בו, בעוד ישראל מתעקשת להמשיך במשא ומתן הישיר?
ברשות הפלסטינית טוענים כי מדובר במלכודת ישראלית שמטרתה לסבך את הפלסטינים בפרטים הקטנים ביותר של המשא ומתן הישיר ולמשוך אותו עד אין סוף.
ואילו בירושלים אומרים הגורמים המקורבים לצמרת המדינית כי התשובה היא פשוטה מאוד:
משא ומתן ישיר לא משרת את האסטרטגיה של מחמוד עבאס.
לכן הוא ינקוט בשיטות של דחיות והתירוצים מכיוון שהוא משוכנע כי פתיחת משא ומתן ישיר עם ישראל תסיר מעליה את הלחצים הבינלאומיים ותקבור את הישגי הרשות הפלסטינית בזירה הבינלאומית בשנתיים האחרונות.
ברשות הפלסטינית רוצים לדחות את המשא ומתן הישיר עם ישראל עד סוף השנה כדי לאלץ את ממשל אובאמה להניח תוכנית אמריקנית על השולחן שתיכפה על הצדדים.
להערכת הפלסטינים, ממשל אובאמה יציג תוכנית להסדר קבע שעדיפה להם בהרבה מהתוכנית שהציג הנשיא קלינטון בשנת 2000 בתום הדיונים בפסגת קמפ דיויד.
התוכנית של אובאמה אמורה לקבוע את נסיגת ישראל לגבולות 67 ולהכיר במזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית.
תוכנית שכזו יכולה להוות את קו ההתחלה לדרישות הנוספות של הפלסטינים.
מבחינתם זה עדיף על משא ומתן ישיר עם ישראל.
במקביל יוכלו הפלסטינים להמשיך במאמציהם הבינלאומיים והציג את ישראל כ"מדינת אפרטהייד" בסגנון דרום אפריקה.
להמשיך ולהסית נגד ישראל בכל הפורומים הבינלאומיים ולהפוך אותה למדינה משוקצת בעיני הקהילה הבינלאומית.
להכניס את ישראל ל"מצור מדיני" ההולך ומתהדק סביבה מצד מדינות העולם.
ויש גם תרחישים נוספים....
להערכת הגורמים המדיניים הבכירים בירושלים, מיד לאחר הצגת התוכנית המדינית של ממשל אובאמה להסדר קבע, יתחילו הפלסטינים בשיתוף עם ועדת המעקב של ערביי ישראל להעלות בפורומים הבינלאומיים את מצבם של ערביי ישראל והטענות לקיפוחם והפלייתם על ידי רשויות המדינה.
בכך יושלם הלחץ על ישראל והשחרת פניה.
זו היא התוכנית האסטרטגית של מחמוד עבאס.
לכן הוא מתנגד לפתיחת המשא ומתן הישיר ולכן גם ישראל מתעקשת לחדשו.
הקרב, בין היתר, הוא על דעת הקהל העולמית.
לישראל היה יתרון מסוים בעקבות תוצאות הפגישה האחרונה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובאמה ועכשיו הפלסטינים מנסים לשחוק אותו.
נכונו לנו ימים מעניינים במזה"ת.

יום שני, 26 ביולי 2010

חוסר האמון הישראלי במנגנוני הביטחון הפלסטינים


מערכת הביטחון הישראלית מגלה חשדנות רבה כלפי מנגנוני הביטחון הפלסטינים בגדה למרות מלחמתם בחמאס והעובדה שהם אומנו ע"י הגנרל האמריקני דייטון.בישראל מעריכים כי תרחיש של אינתיפאדה מזוינת נוספת בגדה הוא אפשרי וכי מנגנוני הביטחון הפלסטינים עלולים לפעול נגד המתנחלים וחיילי צה"ל.


ב 17 בחודש מאי השנה אמר אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי, במהלך תרגיל חטיבתי שנערך במרכז הלאומי לאימוני יבשה ליד צאלים,כי כוחות צה"ל צריכים להיות מוכנים גם למצב של הסלמה בו יצטרכו להילחם נגד אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים שאומנו בירדן על ידי הגנרל האמריקני דייטון.
הוא הוסיף והדגיש: "מדובר בכוח מאומן,מצויד יותר עם חונכות אמריקנית והמשמעות היא שבתחילת הקרב,המחיר שנשלם יהיה יותר גבוה.כוח כזה יכול לסגור שטח בנוי עם ארבעה צלפים,זה קטלני.זה כבר לא החמושים של ג'נין.זה כוח חי"ר שעומד מולנו וצריך לקחת זאת בחשבון.יש להם יכולת התקפה ואנחנו לא מצפים שהם ירימו ידיים".
דבריו של אלוף פקוד המרכז פורסמו אך לא זכו להבלטה רבה בעיתונות הישראלית.
מדובר בדברים חשובים המשקפים את היחס החשדני של מערכת הביטחון הישראלית אל מנגנוני הביטחון הפלסטינים בגדה, למרות כל דברי ההלל והשבח לאופן שבו "הרגיעו" הפלסטינים את השטח ומלחמתם הנחושה בחמאס.
ישראל עדיין מלקקת את פצעיה ולכן איננה מאמינה לפלסטינים.
לכן גם, היא מעכבת זמן רב את כניסתן של 50 שריוניות מירדן לגדה המיועדות למנגנוני הביטחון של מחמוד עבאס.הן סופקו לרשות הפלסטינית על ידי רוסיה אך ישראל לא מוכנה להתיר את כניסתן למשימות בערי הגדה.
זו הסיבה שמי שמכיר את השטח ושקרא היום את הדו"ח של מבקר המדינה האמריקני המותח ביקורת קשה על ממשלת ישראל כי היא "פוגעת באימון של כוחות הביטחון הפלסטינים בגדה",לא הופתע כלל וכלל.
ייתכן שממשלת ישראל אכן פוגעת באימונים הצבאיים של הפלסטינים אבל היא משוכנעת כי היא שומרת על ביטחון אזרחי ישראל.
על פי הדו"ח החריף האמריקני, שפרסם עיתון "הארץ",ישראל מונעת את הקמתן של יחידות לוחמה בטרור ומעכבת העברת ציוד לכוחות הביטחון הפלסטינים בגדה כמו כלי נשק קלים,תחמושת ומכשירי קשר.
בדו"ח גם צוין כי מחסומי צה"ל בגדה "מפריעים לתנועתם החופשית של היועצים הצבאיים האמריקניים בגדה המערבית".
מכל האמור לעיל מצטיירת התמונה הבאה:
מערכת הביטחון הישראלית משוכנעת כי סכנה רבה טמונה בהתחזקותם של מנגנוני הביטחון הפלסטינים יתר על המידה.
התחזקות כזו, המלווה בהתחמשות והצטיידות באמצעי לחימה, תאפשר לפלסטינים להקים את הגרעין לצבא הפלסטיני העתידי.ישראל כידוע מוכנה להקים לצידה מדינה פלסטינית מפורזת ללא צבא שיאיים על ביטחונה ,רק עם כוחות ביטחון פנים חזקים שישמרו על השלטון הפלסטיני.
אבל גם עד שתקום המדינה הפלסטינית, ההערכה של מערכת הביטחון הישראלית היא כי מנגנוני ביטחון פלסטינים חזקים מידי מהווים סכנה חמורה לביטחונה של ישראל.
בצה"ל עדיין זוכרים באיזו מהירות הופנו קני הרובים שסופקו למשטרה הפלסטינית לעבר חיילי צה"ל באירועי מנהרת הכותל ב1996 ואת חלקם של קצינים ושוטרים פלסטינים חמושים באינתיפאדה השנייה בשנת 2000.
הם פשוט הפכו, בתוך שניות , מ"שוטרים" ל"מחבלים חמושים".
אי אפשר לשכוח כיצד בתחילת האינתיפאדה השנייה הופסקו הסיורים המשותפים של צה"ל והמשטרה הפלסטינית לאחר ששוטרים פלסטינים תקפו את חיילי צה"ל שהיו עמם בסיור המשותף.
וכמובן אנו זוכרים היטב, את פעילותם של "מנגנון המודיעין הכללי" בגדה בראשותו של תוופיק טיראווי ו"מנגנון המודיעין המסכל" בעזה בראשותם של מחמד דחלאן ורשיד אבו שבאכ שתכננו ובצעו פיגועים נגד מתנחלים וחיילי צה"ל בגדה וברצועה מייד לאחר כישלון פסגת קמפ דיוויד.
יש עוד דוגמאות רבות לפעילות הטרור של מנגנוני הביטחון הפלסטינים נגד ישראל ,פרשייה מפורסמת נוספת היא מעצרו של הקולונל מחמד דמרה המכונה "אבו עווד" בידי כוחות הביטחון של ישראל.הקולונל הזה ששימש מפקד המשמר הנשיאותי("כוח 17") בגדה, שהוא הכוח המיוחד שאבטח את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, עמד בראש רשימת המבוקשים של צה"ל והיה אחראי לרבות מהתקפות הטרור של ארגון "גדודי חללי אל-אקצא" של הפת"ח נגד ישראל.
לכן, למרות הפעילות האינטנסיבית של מנגנוני הביטחון הפלסטינים היום נגד ארגוני החמאס והג'האד האסלאמי בגדה ושיתוף הפעולה הביטחוני שלהם עם השב"כ וצה"ל, ישראל מוכנה לחזקם רק בצורה מבוקרת.
הסיבה ברורה...
זה הכול עניין של אינטרסים.
מנגנוני הביטחון הפלסטינים מנהלים מלחמת חורמה נגד ארגוני האסלאם הקיצוני בגדה מסיבה אחת פשוטה:
כדי למנוע מהם להפיל את שלטונו של מחמוד עבאס, ולהשתלט עליו כפי שעשו ברצועת עזה.
הם דואגים לכיסא של מחמוד עבאס ולא לביטחונה של ישראל.
נכון שהפעילות הזו תורמת רבות גם לשקט היחסי בגדה ולביטחון אזרחי ישראל אבל זו היא תוצאת הלוואי.
ומה יקרה כשהאינטרסים שלהם ישתנו?
לדוגמא,מה יקרה אם ארגוני הפת"ח והחמאס יתפייסו ביניהם ונוכח המבוי הסתום במשא ומתן המדיני יחליטו לפתוח באינתיפאדה מזוינת נוספת נגד ישראל?
התשובה ברורה,מנגנוני הביטחון הפלסטינים לא יהססו לרגע....
כל הניסיון הצבאי שרכשו באימונים על ידי הגנרל האמריקני דייטון וכל הנשק והתחמושת שברשותם ,שקיבלו באישור צה"ל, יופנו מייד למלחמה בישראל.
כבר היינו בסרט הזה.
התרחישים החדשים שמהם חוששים בצה"ל הם גרועים בהרבה מה שאירע באינתיפאדה השנייה.כוחות הביטחון הפלסטינים עברו אימונים בידי אנשיו של הגנרל דייטון מרמת הפרט ועד רמת הגדוד.
הגדודים הפלסטינים מאומנים במלחמה בשטח בנוי ובכיבוש מוצבים.
יש להם את היכולת לכבוש אחת מההתנחלויות הקטנות או מוצב של צה"ל.
לכן השיקולים של מערכת הביטחון שלנו הם נכונים וכן גם דבריו של אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי.
האמון בשרותי הביטחון הפלסטינים צריך להיות מוגבל והם צריכים להיות תחת בקרה מתמדת של ישראל.
"מי שנכווה ברותחין,נזהר בצוננים".
הזהירות הזו היא מבורכת ולצערנו הרב הזמן עוד יוכיח שצדקנו.אנחנו רק בתחילתו של הסרט החדש.

יום ראשון, 25 ביולי 2010

ערבויות אמריקניות

מזכ"ל הליגה הערבית עמר מוסא דורש "ערבויות בכתב" כדי שהפלסטינים יסכימו לחידוש המו"מ הישיר עם ישראל.ייתכן שהממשל האמריקני ייענה לבקשה אך הוא ייזהר שהן לא יפגעו באינטרסים של ישראל.
מרחב הפעולה המדיני של מדינות ערב והרשות הפלסטינית מוגבל ובסופו של דבר לא יהיה מנוס לפלסטינים אלא לחדש את המו"מ הישיר עם ישראל.


עיני הפלסטינים נשואות כעת ליום חמישי ה 29 ביולי שבו תתכנס בקהיר ועדת המעקב של הליגה הערבית כדי לדון במצב המו"מ עם ישראל ודרישתו של הנשיא אובאמה מהרשות הפלסטינית לעבור לאלתר למשא ומתן ישיר עם ישראל.
ההערכה ברשות הפלסטינית היא כי מדינות ערב יתמכו בעמדתה כי אין להסכים לדרישה זו מבלי שיהיו מסגרת ולוח זמנים לסיום המו"מ ומבלי שתהייה הפסקה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים.
הפלסטינים גם טוענים שהמשא ומתן יהיה עקר ללא תפקיד פעיל של הרביעייה הבינלאומית והסתמכות על ההחלטות הבינלאומיות ובראשן נסיגת ישראל לקווי 67.

למה מצפים הפלסטינים מהדיון בקהיר?
הם מצפים לגיבוי ערבי מלא לעמדתם.
הם רוצים שהליגה הערבית תקבע שורה של תנאים שיש למלאם לפני חידוש המו"מ הישיר עם ישראל.
במהלך השבוע האחרון הפעילו ארצות הברית ומנהיגי המדינות החברות ברביעייה הבינלאומית לחצים על יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כי יודיע על נכונותו למשא ומתן ישיר עם ישראל.ארצות הברית ניסתה להפעיל לחצים גם על מנהיגי מצרים,ירדן ומדינות המפרץ כי לא יערמו קשיים על המאמצים להביא לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים.
צפוי שהלחצים האלה יימשכו עד ליום חמישי הקרוב,המועד שבו יתקיים הכינוס בקהיר.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כבר גיבש את תמיכת מוסדות אש"ף ומוסדות הפת"ח בדרישותיו בכל מה שקשור לאפשרות חידוש המשא ומתן הישיר עם ישראל.
עבאס,המשתתף כעת בפסגת מדינות אפריקה המתקיימת באוגנדה פרסם הצהרה כי הוא מוכן לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל מקום לאחר שתושג הסכמה על מסגרת המשא ומתן הישיר, במילים אחרות לאחר שיקבל ערבויות כי המו"מ יתנהל על בסיס של נסיגת ישראל לקווי 67.
יו"ר הרשות הפלסטינית אמר למקורביו כי מופעלים עליו לחצים אדירים מצד ארצות הברית ואירופה אך הוא איננו מתכוון לוותר על עמדותיו.
המגמה היא ברורה...
ועדת המעקב הערבית ביחד עם הפלסטינים תציב בפני הקהילה הבינלאומית תנאים ודרישות כדי שהפלסטינים יגיעו לשיחות הישירות עם ישראל.
מזכ"ל הליגה הערבית עמרו מוסא אומר בגלוי כי הפלסטינים צריכים לקבל ערבויות בכתב לדרישותיהם.
"אי אפשר לעבור לשיחות ישירות באופן אוטומטי ללא ערבויות בכתב" הוא טען בראיונות לכלי התקשורת הערביים.
נראה כי הפלסטינים רוצים לקבל ערבויות בכתב מארצות הברית.
האם הנשיא אובאמה יהיה מוכן לתת להם ערבויות בכתב?
ייתכן שכן.
אבל צריך לזכור כי אובאמה תלוי בלובי היהודי לצורך הבחירות לקונגרס בחודש נובמבר וזקוק גם לתמיכתו לקראת התמודדותו על תקופת נשיאות שנייה.
לכן הוא מצדד עכשיו בעמדת ישראל כי יש לעבור למו"מ ישיר בין הצדדים.
לכן הוא לא יוכל לתת ערבויות בכתב לפלסטינים מאחורי גבה של ישראל.
כל ערבות אמריקנית בכתב שתינתן לפלסטינים תהייה מדודה ומנוסחת באופן שלא יפגע באינטרסים של ישראל.
מתן ערבויות בכתב לפני כניסה למשא ומתן הוא דבר מקובל בעולם הדיפלומטי אך הנשיא אובאמה לא יוכל להגזים.
הוא יוכל לתת למחמוד עבאס מכתב שבו כתובים דברים שכבר אמר לו והבטיח בע"פ אך גם זאת מבלי לפגוע באינטרסים הישראליים.
לכן אם יש למחמוד עבאס ציפיות מופרזות כדאי שיידע את האמת.
כל ערבות שיקבל מהאמריקנים בכתב תהיה כוללנית ולא תפגע באינטרסים של ישראל.
אם כך, מהן האפשרויות העומדות בפניו של מחמוד עבאס ובפני הליגה הערבית?
מחמוד עבאס נוקט בתיאום עם הליגה הערבית במדיניות של "הליכה על הסף" הוא מאיים בהפסקת השיחות כדי לנסות ולשנות את כללי המשחק.
הוא רוצה במשא ומתן ישיר עם ישראל אבל בתנאים חדשים שאותם הוא יכתיב ובערבויות בינלאומיות או אמריקניות.
ואם לא ישיג את מבוקשו?
במקרה הזה עומדות בפניו ובפני מדינות ערב כמה אפשרויות:

א.דרישה ערבית ופלסטינית לכינוס וועידה בינלאומית שתקבע כי ישראל חייבת לסיים את הכיבוש ולסגת לקווי 67.

ב.פנייה למועצת הביטחון של האו"ם כדי שתכריז על קווי 67 כגבולות של המדינה הפלסטינית ודרישה ממנה כי תפעל ליישם את החלטה 194 של האו"ם העוסקת בזכויות הפליטים הפלסטינים.

ג.דרישה לכנס ועידה בינלאומית של האו"ם כדי להוקיע את מדיניות ישראל בשטחים.

ד.הכרזה של חרם ערבי על כל המוצרים הישראלים והחברות הישראליות.

ה.הרחבת "ההתנגדות העממית בדרכי שלום" בשטחים ובמזרח ירושלים.

רוב האפשרויות שצוינו לעיל מצריכות שיתוף פעולה מצידה של ארצות הברית.סביר להניח שהפלסטינים ומדינות ערב לא יקבלו אותה ויצטרכו למצוא דרך "לרדת מן העץ".
לכן, סביר מאוד שבכינוס ועדת המעקב של הליגה הערבית ביום חמישי הקרוב תידחה ההחלטה הסופית בנושא המו"מ הישיר עם ישראל, לכינוס שרי החוץ של הליגה הערבית בניו יורק בחודש ספטמבר כדי לאפשר לדיפלומטיה הערבית והבינלאומית לעשות את שלה ולמצוא את הנוסחה שתאפשר את חידוש המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים.

יום חמישי, 22 ביולי 2010

עיתונות בשירות השלטון


מצרים מאשימה את ישראל בהפצת שמועות כוזבות על מצבו הבריאותי של הנשיא מובארק כדי שתוכל להתחמק ממחויבותה לשלום.המצרים חוששים שחרושת השמועות תגבר במצרים ותפגע ביציבות המשטר. השלטון המצרי קורא לאמצעי התקשורת שלו להתעלם מפרסומים שמקורם בישראל על מצב בריאותו של הראיס.
מצרים מודאגת מאוד מהפרסומים באמצעי התקשורת בישראל ובמערב על מצב בריאותו של הנשיא מובארק.

הגנרל עומר סלימאן,שר המודיעין המצרי שנמצא בקשר הדוק עם הגורמים המדיניים הבכירים בירושלים , יצר עימם קשר בשבוע שעבר לקראת הפגישה של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא מובארק בקהיר והביע את כעסה של מצרים ודאגתה מהפרסומים האלה והשלכותיהם על מצב היציבות במצרים.
לא עזרו ההסברים שניתנו לשר המצרי שישראל היא מדינה דמוקרטית ואיננה שולטת באמצעי התקשורת שלה כפי שעושה מצרים או כל מדינה ערבית אחרת.
לא עזרו גם הטיעונים כי אמצעי התקשורת הישראלים הסתמכו ,בין היתר,בדיווחים שלהם על מצב בריאותו של מובארק , על פרסומים בעיתונות הזרה , למשל העיתון "א-ספיר" הלבנוני או עיתון ה"וושינגטון טיימס".
המצרים לא השתכנעו,למרות שהם יודעים את האמת.
הדאגה העיקרית של הנשיא מובארק ואנשיו היא כי גם העיתונות המצרית תידבק בחיידק הזה כפי שקרה בעבר.
לפני שנתיים יצא הנשיא מובארק לחופשה ואחד העיתונים הפרטיים במצרים פרסם ידיעה כי יש שמועות שהנשיא חולה.כתוצאה מהפרסום, גברו השמועות ופשטו במצרים כאש בשדה קוצים והנשיא מובארק נאלץ להפסיק את חופשתו ולצאת לסיור פומבי באלכסנדריה לעיני המצלמות כדי להזים את השמועות.
המצרים חוששים מ"תעשיית השמועות" או כפי שאנו מכנים זאת בישראל "רב סרן שמועתי".גורמים מצרים טוענים כי לשמועות יש השפעה הרסנית על המורל הלאומי וכשכדור השלג של השמועות מתחיל להתגלגל במדינה כמו מצרים הוא יכול לפגוע גם בביטחון הלאומי.
האופוזיציה המצרית,במיוחד תנועת "האחים המוסלמים" מחכה בכיליון עיניים לכל ידיעה או שמועה על התערערות בריאותו של הראיס.
כדי להפיצה,לנפחה וליצור את התחושה ברחוב המצרי כי סופו של מובארק קרב ובא.
לכן מיהר דובר הנשיאות המצרית לפרסם הודעה רשמית כדי להזים את גל הפרסומים והשמועות על מצבו הבריאותי של הנשיא.
בהודעה הוא טען כי "התשובה המעשית לכל הפרסומים באמצעי התקשורת היא הפעילות האינטנסיבית והחרוצה של הנשיא מובארק".
זו היא התשובה הטובה ביותר הוא הדגיש בהודעה הרשמית,"הנשיא מובארק מקפיד לעקוב אחר כל הדו"חות היומיים ואחר ההודעות שהוא מקבל מכל מי שעוסק בפעילות המדינית במצרים וכל העובדים במוסד הנשיאות ובמשרדי הממשלה דולקים אחריו כדי לעקוב אחר מהירות הפעילות שלו" הודיע הדובר בגאווה.
בהודעה הארוכה שנמסרה לאמצעי התקשורת במצרים סופר כי מוסד הנשיאות המצרי דוגל בשקיפות מלאה ולכן נמסרו כל הפרטים על הניתוח בכיס המרה שעבר הנשיא מובארק בגרמניה,ההודעה הכחישה את הידיעה בעיתון הלבנוני "א-ספיר" כי מובארק ייצא לטיפולים נוספים בגרמניה .דובר הנשיאות הדגיש כי "הנשיא מובארק עוסק בפעילות שאני מקווה שגם שאר המנהיגים יעסקו בה באותו ההיקף...."
ומי אחראי לדעת המצרים בהפצת השמועות הכוזבות?
עיתון "א-ספיר"? עיתון "וושינגטון פוסט"?
לא.......
מדינת ישראל היא האחראית.
השלטון המצרי גייס את שופרו הרשמי,עיתון "אל-ג'ומהוריה" ובמאמר המערכת שלו היום האשים את ישראל בהפצת שמועות וכזבים על מצבו של הנשיא מובארק וכי בה בעת ישראל דורשת בשלומו.
לדברי המאמר הפצת השמועות נועדה לסייע לישראל לחמוק ממחויבותה לשלום.
גם ארצות הברית מוזכרת במאמר כשותפה להפצת השמועות הכוזבות.
אין ספק שהשלטון המצרי חושש שאזרחי מצרים יאמינו לדיווחים בתקשורת הישראלית על מצב נשיאם מכיוון שהיא אמינה בהרבה יותר מאשר התקשורת הרשמית המצרית לכן הוא מנסה לשלול את מהימנותה.
מחלתו של הנשיא מובארק מזכירה את מחלתו של הנשיא הסורי הקודם חאפט' אל-אסד לפני עשר שנים.
גם אז הכחישו אמצעי התקשורת הסורים נמרצות את עובדת היותו חולה וטענו כי מדובר ב"שמועות זדוניות" עד שיום בהיר אחד הם נאלצו להודיע באופו רשמי את דבר מותו.
קו ההסברה המצרי הרשמי עכשיו הוא כי השלטון נוהג בשקיפות מלאה לגבי מצב הבריאות של הנשיא וכי אין שליט יותר כן והגון עם בני עמו בכל הנוגע למצב בריאותו יותר מהנשיא מובארק.
העיתונות המצרית נדרשת על ידי השלטון להתעלם מהידיעות שמקורן בישראל בנושא זה בעיתונות הישראלית או בעיתונות הזרה.
מה שמעניין בכל הפרשה הזו הוא שדווקא ישראל שמאוד מעוניינת כי היציבות במצרים תישמר לעד ומייחלת שהנשיא מובארק יאריך ימים, מואשמת בהפצת ידיעות ושמועות שמטרתן לזעזע את יציבות השלטון המצרי.
המצרים יודעים את האמת כי ידיה של הממשלה בישראל אינן מעורבות בפירסומים.
ישראל הרשמית מודאגת ובמערכת המדינית והביטחונית כבר התקיימו כמה דיונים בעניין המצב הפנימי במצרים בעקבות מחלתו של מובארק,אולם לא ניתנה שום הנחייה לשום גורם לתדרך את העיתונות הישראלית או להדליף לה מידע על מצב בריאותו של הנשיא המצרי.
אבל, המצרים היו חייבים למצוא הסבר לגל הפרסומים האחרון על מצב בריאות הראיס, מכיוון שאינם רוצים להודות בכך שהוא חולה הוחלט למצוא הסבר אחר נוח יותר,להאשים את ישראל כמי שאחראית להם.
ההסבר הזה תמיד יישמע הגיוני להמונים במצרים שאינם אוהבים את ישראל בלשון המעטה.

יום רביעי, 21 ביולי 2010

מחמוד עבאס מחזק את מעמדו מבית


מחמוד עבאס מחזק את מעמדו בפת"ח ומחשק את עמדותיו לקראת הדיונים על חידוש המשא ומתן הישיר עם ישראל בליגה הערבית ומול ממשל אובאמה


יו"ר הרשות הפלסטינית התחיל אמש במוסדות הפת"ח את הדיון בדרישתו של הנשיא אובאמה לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל בעוד השליח המיוחד מיטשל מתרוצץ בין בירות מדינות ערב בניסיון לשכנע אותן לתת "אור ירוק" למו"מ הישיר עם ישראל בכינוס ועדת המעקב של הליגה הערבית בקהיר ב 29 בחודש.
הדיונים במוסדות הפת"ח(המועצה המהפכנית והוועדה המרכזית של התנועה)יימשכו יומיים, הם סגורים לאמצעי התקשורת אבל מהדלפות של גורמים בכירים בתנועה עולה כי למחמוד עבאס יש שליטה מלאה בדיונים והוא שמכתיב את ההחלטות שישרתו את האסטרטגיה שקבע לעצמו.
למה כוונתי?
נראה שמוסדות הפת"ח יציבו שורה של חישוקים ותנאים על פי רצונו של עבאס שעימם הוא יבוא לכינוס ועדת המעקב של הליגה הערבית.
הנה הרשימה של החישוקים שמתגבשת בדיונים לקראת החלטה:
השגת התקדמות ב"שיחות הקרבה" בנושאי הביטחון והגבולות,הפסקת הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים כולל "הגידול הטבעי",חידוש המשא ומתן מהנקודה שבה הופסק ב2008 בין מחמוד עבאס לאהוד אולמרט,קביעת לוח זמנים לסיום המשא ומתן וקביעת מסגרת למשא ומתן המתבססת על עיקרון של שתי מדינות בגבולות 67.

אין שום סיכוי שממשלת ישראל תסכים לתנאים האלה.

נראה שמחמוד עבאס מתכנן לעשות "הצגה גדולה" בכינוס ועדת המעקב של הליגה הערבית בסוף החודש,הוא יתייצב אישית בכינוס,יסקור את המגעים עם ישראל וארצות הברית ויבקש תמיכה ערבית בעמדות ובהחלטות הפת"ח שהיא מפלגת השלטון הפלסטינית.
ג'יבריל רג'וב חבר הועדה המרכזית של הפת"ח אומר שהפלסטינים אינם חוששים מ"מאבק במשא ומתן"
כדי להשיג את זכויותיהם,סיום הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית העצמאית.
האווירה שבה מתקיימים הדיונים במוסדות הפת"ח איננה אופטימית,בקרב הפלסטינים בשטחים יש תחושה של תסכול וייאוש מהמצב.
סקר דעת קהל שעשה "מרכז הלימודים הערבי אירופי" והמתפרסם היום מראה כי כ81 אחוזים מטילים ספק ברצינות המאמצים האמריקנים להקים מדינה פלסטינית עצמאית.כ80 אחוזים מהנשאלים סבורים כי מדינות ערב אינן מעוניינות בהקמת מדינה פלסטינית.
התחושה הזו קיימת גם בקרב בכירי הפת"ח,ח'אפט' אלברגותי חבר המועצה המהפכנית של הפת"ח ועורך ביטאון הפת"ח "אל-חיאת אלג'דידה" כותב במאמר המערכת היום כי "מדינות ערב הן הראשונות להטיל מצור על הרשות הפלסטינית.במשך החצי השנה האחרונה הן העבירו סיוע כספי של חודש אחד בלבד,הן גם לא העבירו אגורה אחת מסכום של חצי מיליארד דולר שהוקצה לסיוע לירושלים,בחשאי הן אומרות בדיוק את ההיפך מהסיסמאות הנוקשות שהן אומרות בגלוי".
האם מחמוד עבאס באמת מתכנן להתעמת עם הנשיא אובאמה ולדחות את דרישתו למשא ומתן ישיר או שהוא מנהל מדיניות של "הליכה על הסף" כדי לסחוט בסופו של דבר מכתב ערבויות מהממשל האמריקני שיענה על חלק מדרישותיו לפני שיסכים לחידוש המשא ומתן?
לא ברור.
גורמים בכירים בירושלים הבקיאים בתמונת המשא ומתן מעריכים כי הנשיא אובאמה לא ייתן לעבאס מכתב שכזה ולא ירצה להתעמת שוב עם ממשלת ישראל לפני הבחירות לקונגרס בנובמבר.
מאידך גיסא ייתכן שעבאס מנסה "להרוויח זמן" ולהתחמק ממשא ומתן ישיר עם ישראל עד לאחר חודש נובמבר בהנחה שאחרי הבחירות לקונגרס יהיה לו יותר קל לשוב ולמשוך את הנשיא האמריקני לצידו.
אותם גורמים אומרים כי קיימת גם האפשרות שהשליח מיטשל יודיע שהוא מפסיק את שליחות התיווך שלו באזור נוכח אי יכולתו לגשר על הפערים בין שני הצדדים. בעבר היו כבר שמועות על כך שהוא עומד לפרוש.
ייתכן עוד שמחמוד עבאס משליך את יהבו על מצבה העגום של ישראל בזירה הבינלאומית מתוך ההנחה שאם לא יוותר בסוגיית הדרישה למעבר למשא ומתן ישיר וייצור "פיצוץ מדיני מבוקר" ישרת הדבר את הפלסטינים ושוב יופעלו לחצים מדיניים על ישראל.
הנחת העבודה של מחמוד עבאס היא כי הזמן פועל לרעתה של ממשלת נתניהו בזירה הבינלאומית ויש לנצל זאת.
בינתיים פועל מחמוד עבאס גם לצמצם את הביקורת עליו בתוך תנועת הפת"ח כי איפשר לראש הממשלה סלאם פיאד להרכיב ממשלה שאין בה ייצוג הולם לתנועת הפת"ח במיוחד לאחר הצלחת הועידה השישית שלה בבית לחם.
עבאס נענה לדרישת התנועה והחל במגעים עם סלאם פיאד כדי לשנות בקרוב את הרכב הממשלה ולשלב בתוכה בכירים נוספים מהפת"ח.
פיאד כבר עשה לפני כשנה, שינויים בהרכב הממשלה ושילב בה מנהיגים מהפת"ח אבל הדבר לא עזר וההתמרמרות הפנימית בתנועה נמשכה.
מחמוד עבאס מחזק את מעמדו מבית לקראת הדיונים בועדת המעקב של הליגה הערבית וכהכנה לויכוח הצפוי עם ממשל אובאמה על סוגיית חידוש המשא ומתן הישיר עם ישראל.

יום שלישי, 20 ביולי 2010

השנאה,התסכול וחוסר האמון של הפלסטינים במנהיגי ישראל

בעוד הממשל האמריקני מנסה לשכנע את מדינות ערב לתת "אור ירוק" לפלסטינים לחדש את המו"מ הישיר עם ישראל גוברות בקרב הפלסטינים תחושות השנאה,התסכול וחוסר האמון במנהיגי ישראל בצד אכזבה עמוקה מהנשיא אובאמה.

ממשל אובאמה החל במרוץ נגד הזמן והוא מנסה לשכנע את המדינות החברות בליגה הערבית להסכים לתת "אור ירוק" לפלסטינים לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל.רק כמה ימים נותרו לכינוסה של ועדת המעקב של הליגה הערבית שתתכנס בקהיר ב29 בחודש כדי לדון בנושא ולשמוע דיווח מפיו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על מצב המשא ומתן העקיף עם ישראל.
במסגרת המאמצים האמריקניים האלה ביקר אתמול השליח המיוחד מיטשל באבו ט'אבי ונפגש שם עם יורש העצר השיח' מחמד בן זיד אל-נהיאן והוא אמור להמשיך בשליחותו גם למדינות ערביות נוספות.
בינתיים אין סימנים לשינוי בעמדה הערבית התומכת בעמדה הפלסטינית כי לא הושגה התקדמות ב"שיחות הקרבה" המאפשרת מעבר למשא ומתן ישיר עם ישראל.
ובעוד השליח מיטשל מתרוצץ בין הבירות הערביות גוברת בקרב הפלסטינים תחושת הייאוש והחשש כי התהליך המדיני עלול להיכנס שוב להקפאה עמוקה.
מה שגורם לתחושה זו היא התפנית שעשה ממשל אובאמה בכל הקשור למשא ומתן בין ישראל והפלסטינים והתמיכה שלו בעמדת ישראל בדבר הצורך לעבור למו"מ ישיר וההצעות הנשמעות בישראל בדבר גורל התהליך המדיני והצורך להתנתק לחלוטין מרצועת עזה ולקשור את עתידה במצרים.
מבחינת הפלסטינים חל שינוי דרמטי במדיניות של הנשיא אובאמה כלפי הסכסוך הישראלי פלסטיני והוא הפנה להם עורף כדי לזכות בתמיכת הלובי היהודי לקראת הבחירות לקונגרס בנובמבר הקרוב.שיקול פוליטי גרידא של הנשיא האמריקני שגרם לאכזבה עמוקה של הפלסטינים.
עכשיו נראה להם שהממשל האמריקני מוכן למו"מ ישראלי פלסטיני ישיר עד אין קץ.
מי שעוקב אחר אמצעי התקשורת הפלסטיניים והערבים יכול לזהות בנקל כי בקרב הפלסטינים יש שנאה עמוקה וחוסר אמון מוחלט בראש הממשלה בנימין נתניהו,הוא נתפס בעיניהם כאיש לא מהימן ושחצן שאיננו רוצה בשלום.
מבחינתם, נתניהו מנסה להרוויח זמן והוא מהמר על כך שבחלוף הזמן השאיפות של הפלסטינים יצטמצמו בגלל הלחץ שיופעל עליהם.נתניהו בטוח,לדעתם, כי יצליח להוליך שולל את כל מנהיגי העולם.
לשנאה העמוקה וחוסר האמון בבנימין נתניהו יש להוסיף את ההצהרות של שרים בממשלה כמו השר בוגי יעלון שמדבר על כך שאין סיכוי להסדר בין ישראל לפלסטינים ואת הצעתו של שר התחבורה ישראל כץ לנתק סופית את רצועת עזה מישראל.

שנאה עמוקה לא פחות מופנית לעבר שר החוץ אביגדור ליברמן הנתפס בעיני הפלסטינים כגזען שרוצה בין היתר לעשות טרנספר לערביי ישראל במסגרת תוכניתו המוכרת לחילופי שטחים ואוכלוסיות בהסדר הקבע.
התוכנית המדינית החדשה של השר ליברמן שפורסמה לפני כמה ימים והמציעה את ניתוקה של רצועת עזה מישראל וחיבורה למצרים מוגדרת על ידי הפלסטינים כ "תוכנית שטנית".
גם ההצהרות של שר הביטחון לשעבר משה ארנס וכמה ממנהיגי יש"ע התומכים במתן אזרחות ישראלית לתושבי
הגדה נתפסות כחלק מתוכנית ישראלית לטרפד את הקמתה של המדינה הפלסטינית העצמאית.
"תיאורית הקונספירציה" שוב קודחת במוחותיהם של המנהיגים הפלסטינים,ישראל שואפת להנציח את הכיבוש,להפוך למדינת אפרטהייד ולסכל את הגשמת השאיפות הלאומיות של הפלסטינים.
מבחינת הפלסטינים זהו רגע המבחן של ישראל והיא צריכה להחליט האם היא בוחרת באופציית השלום או בהמשך היותה מדינה כובשת קולוניאליסטית המגונה ונרדפת בזירה הבינלאומית.
לכן,הפלסטינים מייחלים בכיליון עיניים לנפילתה של ממשלת נתניהו.יציבותה של הקואליציה הנוכחית מגבירה את הייאוש בקרב הפלסטינים שאינם רואים את האור בקצה המנהרה.
לכך יש להוסיף את התסכול הפנימי הפלסטיני מהמשך הנתק הפיזי בין הגדה לרצועה וחוסר הרצון והיכולת של הנהגת הפת"ח,והרשות הפלסטינית וגם של תנועת החמאס להגיע להסכם פיוס לאומי והתייצבות מאוחדת נגד מדיניות ממשלת ישראל.
אווירת הייאוש והתסכול גוברת וההנהגה הפלסטינית לא תוכל להתעלם ממנה.בהעדר אופציה צבאית להתמודד בהצלחה עם ישראל ולנצחה, היא תצטרך להחליט אם היא מוכנה ללכת למשא ומתן ישיר עם ישראל בתקווה להשיג הישגם מדיניים או להמשיך ב"מדיניות הסירוב וההמתנה" שאיננה מקדמת פיתרון לבעיה הפלסטינית.
את ההחלטה היא תצטרך לקבל בשבועות הקרובים.תאריך היעד הוא סוף חודש ספטמבר,המועד שבו תפוג ההחלטה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות ושבו אמורים הפלסטינים והליגה הערבית לתת תשובה סופית אם הם מוכנים לחידוש המשא ומתן הישיר עם ישראל.

יום שני, 19 ביולי 2010

התגבשות עמדה ערבית מאוחדת בסוגיית המו"מ הישיר בין הפלסטינים לישראל

יו"ר הרשות הפלסטינית הצליח לגייס את מדינות הליגה הערבית לתמוך בעמדתו בנושא התנאים למעבר למשא ומתן ישיר עם ישראל.
בשבועות הקרובים ינסה ממשל אובאמה לגבש נוסחה מוסכמת על הצדדים בניסיון להביא לחידוש המו"מ הישיר, תאריך היעד הוא סוף חודש ספטמבר
.


פגישתו של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא מובארק לא הצליחה למצוא דרך לגשר על הפערים בין ישראל לפלסטינים שיאפשרו את חידוש המשא ומתן הישיר בין הצדדים.
מסתבר שהפלסטינים זוכים לגיבוי מלא מצידה של מצרים לקראת כינוסה של ועדת המעקב של הליגה הערבית בעוד עשרה ימים. נראה שמדינות ערביות נוספות הולכות בעקבותיה של מצרים ומגבות את העמדה הפלסטינית.
העמדה הערבית המתגבשת בינתיים ושתומכות בה מצרים,ירדן ואבו ט'אבי היא שיש למלא שני תנאים כדי לאפשר את חידוש המו"מ הישיר בין ישראל לפלסטינים:
המסגרת של השיחות תהייה מחייבת להגיע להסכם על הקמת שתי מדינות בגבולות 67 והפסקת מלאה של הבנייה בהתנחלויות כולל במזרח ירושלים.
מזכ"ל הליגה הערבית עאמר מוסא אף דורש "ערבויות בכתב" לפני חידוש המשא ומתן הישיר.
סביר להניח שמדינות ערביות נוספות יצטרפו בימים הקרובים לעמדה הזו.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הצליח לגבש סביבו את המדינות הערביות המתונות כדי לעמוד בלחצים המופעלים עליו מצד הנשיא אובאמה שמצדד במעבר לאלתר לשיחות ישירות בין הצדדים.
ומה עושה הממשל האמריקני?
הממשל מנסה לשכנע את מדינות ערב המתונות לתת "אור ירוק" לפלסטינים לחדש את השיחות הישירות עם ישראל.
הנשיא אובאמה שיגר איגרת לנשיא המצרי מובארק שבה הוא חזר על מחויבותו לתהליך השלום והקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
שרת החוץ האמריקנית אף שוחחה בטלפון בעניין זה עם הנשיא המצרי.
גם מנהיגים ערביים יקבלו שיחות טלפון בימים הקרובים מבכירי הממשל האמריקני ואולי אף יזכו לביקורים של השליח המיוחד מיטשל בניסיון לשכנעם לתמוך בדרישת הנשיא האמריקני.
ארצות הברית מפעילה לחץ על העולם הערבי אולם עד כה ללא הצלחה.
ההחלטה הפלסטינית כבר נפלה,לא יהיו שיחות ישירות עם ישראל מבלי לקבל את הערבויות המתאימות לתוצאות שלהן מייחלים הפלסטינים מן המשא ומן הישיר.
הפלסטינים מצפים למחוות מצידה של ישראל מעבר לחבילת צעדי האמון שהשליח מיטשל הביא בסוף השבוע ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
הצעדים האלה הם צפויים וקטנים מבחינתם.
למשל, הם מצפים להודעה רשמית של ממשלת ישראל על הארכה נוספת של הקפאת הבנייה בהתנחלויות מעבר לחודש ספטמבר, או למשל ביטול גירושם מאזור ירושלים של חברי הפרלמנט הפלסטיני מטעם החמאס.
שני הצדדים מתקרבים לרגע האמת.
אין לפלסטינים שום דרך אחרת לבחון את כוונות ראש הממשלה נתניהו להגיע עימם להסדר מבלי שיישבו עימו למשא ומתן ישיר.
בנימין נתניהו דיבר באחרונה על היכולת להגיע להסכם על הסדר הקבע עם הפלסטינים בתוך שנה ונראה שהפלסטינים עשויים לבחור את מסגרת הזמן הזו כפרק הזמן הדרוש לבחון את כוונותיה האמיתיות של ממשלת נתניהו.
מה עומד לקרות עכשיו?
למעשה תנאי המשחק וכלליו הם ברורים וידועים לכל:
הנשיא אובאמה מצדד בעמדת ישראל בצורך לעבור למשא ומתן ישיר לאלתר והוא איננו מתכוון להפעיל לחץ על ישראל לפחות עד לחודש נובמבר שבו יתקיימו הבחירות לקונגרס.
ועדת המעקב של הליגה הערבית תתכנס בסוף החודש הנוכחי לדון בדרישת אובאמה לעבור לשיחות ישירות, אך נקבע כינוס נוסף של שרי החוץ של הליגה הערבית בחודש ספטמבר בניו יורק בשולי הכינוס של העצרת הכללית של האו"ם.
עד לסוף חודש ספטמבר,המועד שבו תפקע ההחלטה של ממשלת ישראל להקפאת הבנייה בהתנחלויות,נותרו כחודשיים ימים.
זהו מרווח הזמן שיש לדיפלומטיה ולמתווכים השונים לפעול.החל מהשליח מיטשל ועד לנציג הרביעייה הבינלאומית טוני בלייר.
סביר להניח שארצות הברית תוביל מגעים לגיבוש נוסחה שתרצה את הפלסטינים ושתזכה גם לתמיכת הליגה הערבית.
שני הצדדים, הישראלי והפלסטיני יודעים שהמבוי הסתום איננו יכול להימשך וכי יש למצוא את הנוסחה שתאפשר את חידוש השיחות הישירות ביניהם.
הפלסטינים החרימו את ממשלת נתניהו במשך תקופה ארוכה,בלחץ אמריקני הסכימו בסופו של דבר ל "שיחות קרבה" עם ישראל שהן שיחות עקיפות, עכשיו,כנראה, לא תהייה להם ברירה אלא להסכים גם לשיחות ישירות.
ממשל אובאמה לוחץ על הצד הפלסטיני ועל מדינות ערב המתונות לנסות ולהתקדם בתהליך המדיני עם הפרטנר היחיד שקיים עכשיו במשחק והוא ממשלת נתניהו.
לפלסטינים לא תהייה ברירה אלא להסכים.
פשוט אין להם שום אופציה ריאלית אחרת.
איך אומרים באנגלית?
THIS IS THE ONLY GAME IN TOWN

יום ראשון, 18 ביולי 2010

יציבותו של השלטון המצרי

המצרים זועמים על העיסוק המרובה בתקשורת הישראלית במצב הבריאותי של הנשיא מובארק.
בישראל יודעים כי הנשיא המצרי חלה בסרטן אך נזהרים מלהעריך כמה זמן יחזיק עוד ברסן השלטון.
להערכת גורמי המודיעין הישראלים השלטון במצרים הוא יציב וחזק ו"היורש המיועד",הבן, גמאל מובארק נהנה מתמיכת הצבא המצרי ומתמיכתן של ארצות הברית ואירופה





הטלביזיה הרשמית של מצרים הקרינה בסוף השבוע שעבר תמונות של הנשיא המצרי מובארק כשהוא מקבל אורחים זרים בלשכתו ומשתתף בטקס סיום של צוערים של חיל הים במכללת חיל הים המצרי בקהיר ואף מנפנף בידו להמונים.
מקור ממשלתי רשמי הכחיש כי חלה התדרדרות במצב בריאותו של הנשיא והדגיש כי הוא מתפקד כרגיל.
בכך ביקשו המצרים להזים את הפרסומים הרבים באמצעי התקשורת הישראלים, בשבוע האחרון, על החמרה משמעותית במצבו של הנשיא המצרי.
דחיית ביקורו של ראש הממשלה נתניהו במצרים לפגישה עם הנשיא מובארק, פעמיים בשבוע שעבר היא שהביאה לשורה של ספקולציות לגבי מצבו של הנשיא המצרי.
ההסבר הרשמי שפורסם בשם לשכת ראש הממשלה היה "דחייה בשל בעיות הדדיות בלוחות זמנים" אך העיתונות הישראלית לא קנתה את ההסבר הדיפלומטי הזה.
לכולנו ברור כי זו לא הייתה הסיבה האמיתית.
הספקולציות גברו בעקבות דיווח בעיתון הלבנוני "א-ספיר" כי הנשיא מובארק אמור לצאת השבוע לעיר מינכן שבגרמניה לסדרה של טיפולים רפואיים.
לדיווח הזה לא התקבל שום אישור ממקור אחר.
אך הוא הגביר את המסתורין סביב מצב בריאותו של הראיס המצרי.
ובכן,מהי האמת אודות מצבו רפואי של מובארק?
עיתון "הארץ" הוא שהעלה לראש סדר היום החדשותי בישראל את הנושא לפני עשרה ימים כאשר ציטט ידיעה מהעיתון "אל-קודס אל-ערבי" היוצא לאור בלונדון כי מובארק שביקר לפני שבועיים בפאריז עבר שם בדיקות רפואיות חדשות בגלל שחלה בסרטן.
גורמים יודעי דבר בירושלים מאשרים כי בידיהם מידע כי מחלת הסרטן שבה חלה מובארק החמירה בעת האחרונה,אך אין בידיהם מידע מדויק יותר שיאפשר להעריך כמה זמן עוד יחיה הנשיא המצרי.
כזכור הנשיא מובארק עבר לפני יותר מארבעה חודשים ניתוח בגרמניה לכריתת כיס המרה והוצאת גידול שפיר מהמעי.
המצרים זעמו על העיסוק המרובה של אמצעי התקשורת בישראל במצבו הבריאותי של נשיאם.
מסרים ברוח הזו הועברו לירושלים.
במדינות הערביות האחרות במזרח התיכון לא הרבו לעסוק בנושא, אף משטר דיקטטורי ערבי לא רוצה "להסתבך" עם מצרים ולהצטייר כמי שמתעסק בענייניה הפנימיים.
אבל ישראל היא מדינה דמוקרטית עם עיתונות חזקה שקשה לשלטון לרסנה, מה עוד שהמצרים הם שתרמו להתעניינותם של אמצעי התקשורת הישראלים בכך שדחו פעמיים את פגישתו של הנשיא המצרי עם ראש הממשלה נתניהו.
נראה שהדבר היחידי שיכול היה לשים קץ לשמועות הוא הופעה של הנשיא מובארק באמצעי התקשורת המצרים ואכן כך בסופו של דבר נהגו המצרים .
ההערכות של גורמי המודיעין בישראל הן כי השלטון במצרים יציב וחזק למרות מחלתו של הנשיא מובארק וכי הצבא המצרי נאמן לשלטון.
שר ההגנה מחמד טנטאווי,השולט בצבא, אף הוא חולה ולהערכת גורמי המודיעין הישראלי איננו מעוניין לרשת את מובארק.
למעשה הנשיא מובארק כבר הכתיר באופן בלתי רשמי את בנו גמאל ליורשו,הדבר הזה ברור כשמש לאזרחי מצרים.
גמאל,המכונה גם בשם "ג'ימי" מכהן בתפקיד בכיר במפלגת השלטון ונלווה אל אביו בכל הפגישות המדיניות והכלכליות החשובות כולל ביקורים ופגישות בבית הלבן.
גמאל כבר עבר חלק נכבד מהחניכה המדינית והפוליטית שלו לצידו של אביו והוא נהנה מתמיכתו של ה"איש החזק" במצרים, שר המודיעין עומר סולימאן הנאמן למובארק.
עומר סולימאן היה גם קצין בכיר בדרגת אלוף(לוואא') בצבא המצרי ויש לו גם השפעה על חוגי הצבא.
הבחירות לנשיאות במצרים אמורות להתקיים ב2011 והנשיא מובארק עדיין לא הודיע על החלטתו אם יתמודד בבחירות ואם לאו.
גורמי המודיעין בישראל מעריכים כי ההחלטה תלויה במצבו הבריאותי.אם יתקשה מובארק לתפקד מבחינה בריאותית עד לתאריך הזה יודיע בנו גמאל באופן רשמי על התמודדותו בבחירות לנשיאות למרות האופוזיציה החזקה מצד תנועת" האחים המוסלמים" שאף פרסמה פסקי הלכה רשמיים(פתאווא-בערבית) נגד "עיקרון הירושה" דהיינו שהתפקיד יעבור מאב לבנו כפי שעשו הנשיא ח'אפט' אלאסד והמלך חוסיין בסוריה ובירדן.
תנועת "האחים המוסלמים" היא תנועת האופוזיציה הגדולה והחזקה במצרים.יש גם גורמים בישראל שקולם אינם נשמע במערכת המדינית המעריכים כי צריך לקחת בחשבון את האפשרות כי התנועה הזו הצליחה להחדיר "חפרפרות" לתוך שורות הצבא המצרי שאמורות לפעול ב"יום פקודה" לאחר מותו של הנשיא מובארק כדי לנסות ולסכל את תפיסת השלטון על ידי בנו גמאל.
למרות שהסבירות לאפשרות זו נמוכה להערכת גורמים במודיעין הישראלי,אי אפשר להוציא אותה מכלל חשבון.
כזכור הנשיא אנוואר סאדאת שעשה את השלום עם ישראל, נרצח בידי מוסלמים קיצוניים שהצליחו לחדור לשורות הצבא המצרי.
גורמים יודעי דבר אומרים כי הנשיא אובאמה המודע היטב למצבו הבריאותי של הנשיא מובארק תומך בכך שבנו גמאל יירש אותו בבוא היום.
גם בישראל היו רוצים לראות בבן גמאל את היורש העתידי ובמקרה הגרוע יותר את הגנרל עומר סולימאן.
ההערכה בישראל ובארצות הברית היא כי הבן גמאל ימשיך במדיניות אביו בכל הקשור להסכם השלום עם ישראל וימשיך לפעול למען היציבות האזורית.
"המלך עבדאללה בירדן והנשיא בשאר אסד בסוריה הצליחו להשתלב היטב במערכות השלטון בארצותיהם ולבסס את מעמדם ואין שום סיבה שגמאל מובארק לא יצליח במשימה הזו אם יידרש לכך" אומר גורם מדיני בכיר בירושלים."במיוחד אם יש לו את התמיכה הדרושה מארצות הברית,אירופה וישראל".
בכל מקרה,נראה כי לישראל אין עדיין את הנתונים המודיעיניים הדרושים להעריך כמה זמן נותר עדיין לשלטונו של מובארק.
לכן, ההערכה היא כי בהעדר נתונים אלה יש להתייחס למשטר המצרי כ"משטר יציב וחזק".
יותר מ31 שנים חלפו מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים.ההסכם הזה ידע עליות ומורדות אך שרד אותן בצורה מכובדת למרות המבחנים(רצח סאדאת- למשל) הקשים,המלחמות עם לבנון והעימותים האלימים עם הפלסטינים.
יש לקוות שהמגמה הזו תימשך גם לאחר שהנשיא מובארק ייעלם מהזירה המדינית.

יום חמישי, 15 ביולי 2010

ישראל מתגברת על תופעת המשטים

הגעת הספינה הלובית לנמל אל-עריש ולא לחופי עזה ממחישה כי ישראל מצאה את הנוסחה הנכונה להתמודד עם "אסטרטגית המשטים" החמאסית.
ההקלות בסגר על הרצועה פגעו קשה ב"כלכלת המנהרות" באזור רפיח.
הרשות הפלסטינית מגייסת את טורקיה להחרים מוצרים ישראלים מן ההתנחלויות
.



הגעתה של הספינה הלובית "אמל" לנמל אל-עריש ולא לחופי עזה מהווה ניצחון ברור של ישראל.
לאחר שרשרת הטעויות החמורות באופן שבו טיפלה ישראל בפינה הטורקית "מרמרה" , נראה שישראל הפיקה את הלקחים הדרושים מפרשת המשט הטורקי ומצאה את הנוסחה למנוע את הגעת המשטים לרצועת עזה.
הנוסחה היא פעילות מדינית אינטנסיבית המלווה בהרתעה צבאית.
מהבחינה הזו, ההשתלטות של חיילי השייטת על הספינה "מרמרה" ומותם של 9 נוסעים טורקים שהיו על הספינה המחישו לעולם את נחישותה של ישראל למנוע את הגעת המשטים לרצועה בכל מחיר.
העולם מבין עכשיו טוב יותר, כי ישראל לא תיתן לנמל עזה להפוך לנמל איראני שאליו יגיעו טילים ואמצעי לחימה מאיראן.
ישראל הצליחה עד כה למנוע גם את הפלגתם של המשטים מאיראן ומלבנון אך "אסטרטגיית המשטים" של החמאס תימשך.
היא תגבר כנראה לקראת חודש הרמדאן ותקופת החורף,מדינות ערביות ואסלאמיות וגופים אנטי ישראלים שונים בעולם הערבי והמערבי לא יחמיצו את ההזדמנות להמשיך ולהשחיר את פניה של ישראל כמי ש"מרעיבה" ו"מתעללת" בתושבי הרצועה.
לכן,התקדים של הגעת הספינה הלובית לנמל אל-עריש במצרים הוא תקדים חשוב.
כל ספינה הרוצה להגיע לחופי עזה ושתסרב להגיע קודם לכן, לבדיקה ביטחונית בנמל אשדוד,תופנה לנמל אל-עריש.
מעתה,לכל משט הומניטארי, יש אופציה להגיע לנמל של מדינה ערבית ולא לנמל אשדוד כדי לפרוק את הסחורה המיועדת לתושבי הרצועה.
ישראל צריכה לעגן את ההבנות האלה עם מצרים כדי שנמל אל-עריש לא יהיה אלטרנטיבה חד פעמית למשטי "הסיוע ההומניטארי".
נראה שישראל מתגברת על תופעת המשטים כפי שהתגברה בעבר על תופעת המחבלים המתאבדים.

אכן,לא אלמן ישראל.

בינתיים ההקלות שעשתה ישראל בסגר שמוטל על רצועת עזה והגברת הכנסתן של הסחורות דרך המעברים לרצועה מאיימות על "כלכלת המנהרות".
תושבים בדרום רצועת עזה מדווחים כי תופעת האבטלה התפשטה בקרב מאות המבריחים במנהרות הפזורות לאורך ציר "פילדלפי" בגבול רפיח.
בעלי מנהרות רבים שהתעשרו כתוצאה מהסגר הישראלי עומדים כעת לפשוט את הרגל,מנהרות רבות נסגרו או עומדות להיסגר מכיוון שהסחורות הדרושות לתושבים מגיעות באופן שוטף לרצועה ובמחירים נמוכים יותר מהסחורות המוברחות.
ההקלות בסגר על הרצועה היו הבשורה הרעה ביותר לבעלי המנהרות.
אחדים מבעלי המנהרות שוקלים כעת לשנות את אופי ההברחות שבהן עסקו ולעבור להברחת הסחורות האסורות עדיין להכנסה לעזה כמו מלט וברזל וכמובן הברחת אמצעי לחימה.

ועוד עניין כלכלי-מדיני אחד.....

בעוד יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מנסה להתחמק מדרישת הנשיא אובאמה לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל,ממשיך אחד מבכירי הרשות הפלסטינית לנסות ולפגוע בכלכלתה של מדינת ישראל והפעם בעזרתה של טורקיה.
כן, לא רק החמאס עובד עם טורקיה נגד ישראל,גם הרשות הפלסטינית אינה טומנת ידה בצלחת.
מדובר בשר הכלכלה הפלסטיני חסן אבו ליבדה אשר פנה בקריאה לכל החברות הטורקיות להפסיק ולייבא סחורות ישראליות שיוצרו בהתנחלויות ולהתחרות בסחורות ישראליות בשווקים הפלסטיניים.
הרשות הפלסטינית איננה מסתפקת בחרם שהטילה על המוצרים הישראלים מההתנחלויות והקמפיין האגרסיבי שהיא מנהלת נגדם בשטחים,עכשיו היא מנסה לפעול נגדם גם בטורקיה.
כך ניגשת הרשות הפלסטינית לאפשרות חידוש המשא ומתן הישיר עם ישראל ולקראת פגישת של מחמוד עבאס עם השליח האמריקני מיטשל.
נביל מערוף,השגריר הפלסטיני בטורקיה אומר כי שלטונות טורקיה מסרו לו כי יענו בחיוב לבקשת הרשות הפלסטינית וימנעו את כניסתם לטורקיה של מוצרים ישראלים שיוצרו בהתנחלויות.
לדבריו שיתוף הפעולה הכלכלי בין הרשות הפלסטינית לטורקיה יגבר בהתאם להסכם הסחר החופשי שנחתם ביניהן ב2005.
טורקיה אירחה השבוע בפעם הראשונה את המועדון הכלכלי השותף הפלסטיני- טורקי לעסקים ומשלחת טורקית של אנשי עסקים בראשותו של שר הכלכלה הטורקי תבקר בשטחים בקרוב. הטורקים מתכוונים להשקיע באזור התעשייה החדש ההולך ומוקם באזור ג'נין.
הטורקים משחקים בשני המגרשים......במגרש של החמאס ברצועת עזה ובמגרשה של הרשות הפלסטינית בגדה.
הם מנסים להחזיק את המקל הפלסטיני משני קצותיו.בינתיים הם עושים זאת בהצלחה.

יום רביעי, 14 ביולי 2010

"המשחק הכפול" של מחמוד עבאס

מחמוד עבאס יכנס בקרוב את מוסדות אש"ף והפת"ח לדיון בדרישת ממשל אובאמה לחדש את המו"מ הישיר עם ישראל.עבאס מנסה להכשיל את חידוש השיחות הישירות בדרכים שונות.
הפלסטינים חוששים כי ארצות הברית וישראל מנסות לגרור אותם להסדר ביניים נוסף נוכח הקשיים הגדולים להגיע להסדר קבע
.


מייד לאחר פגישתו של מחמוד עבאס עם השליח המיוחד מיטשל ועם הנשיא המצרי מובארק במצרים אמור יו"ר הרשות הפלסטינית לכנס את הועד הפועל של אש"ף ואת מוסדות הפת"ח(המועצה המהפכנית והועדה המרכזית) לדון בדרישתו של הנשיא אובאמה לעבור למשא ומתן ישיר עם ישראל.
מחמוד עבאס עבר לשחק "משחק כפול".
הוא חשש לסרב לבקשתו של הנשיא אובאמה בשיחת הטלפון שיזם הנשיא האמריקני בשבוע שעבר אך בחשאי החל לתאם עם הליגה הערבית שתתנגד לדרישתו של אובאמה ותציב תנאים וחישוקים בפני הפלסטינים למשא ומתן ישיר עם ישראל.
כאילו שאין לפלסטינים עצמאות בהחלטותיהם.
כאילו גורלם ועתידם תלויים בהסכמת הליגה הערבית.
ועכשיו הוא ממשיך במשחק....
הוא משגר בכירים פלסטינים לאמצעי התקשורת כדי שיודיעו כי הם מתנגדים למשא ומתן ישיר עם ישראל והם רוצים למצות את "שיחות הקרבה".
הראשון בהם היה מחמד דחלאן.
בראיון לסוכנות הידיעות הפלסטינית "וופא" אמר דחלאן "כי הפלסטינים יילחמו כדי שלא לפתוח במשא ומתן ישיר עם ישראל כיוון שלא הושגה שום התקדמות בשיחות הקרבה".
הוא מתח ביקורת על ממשל אובאמה כי הוא נכנע לכל דרישות נתניהו וכי אין לו את הזכות ללחוץ על הפלסטינים ללכת למשא ומתן עקר.
"הפלסטינים כבר אמרו "לא" בעבר כשנדרשו לוותר בענייני המהות,כך עשה יאסר ערפאת בקמפ דיויד וכך יעשה מחמוד עבאס,הפלסטינים חייבים ללכת למועצת הביטחון גם אם יוטל שם ווטו אמריקני" התפאר דחלאן.

מקורות בפת"ח מוסרים כי בכירי הארגון תודרכו על ידי יועציו של מחמוד עבאס להתנגד להשקת המשא ומתן הישיר עם ישראל מבלי שתהייה הקפאה מוחלטת של ההתנחלויות והסכמה על פתרון שתי מדינות בגבולות 67.
במקביל מתדרכים בכירי הפת"ח את אמצעי התקשורת הערביים כי הרשות הפלסטינית בוחנת אפשרות לבקש מועדת המעקב של הליגה הערבית לפנות למועצת הביטחון של האו"ם במטרה להביא לסוף הכיבוש.
מחמוד עבאס,ינסה גם בפגישתו עם הנשיא מובארק בתחילת השבוע הבא לשכנעו כי טרם הגיעה העת למשא ומתן הישיר עם ישראל וכי יש להמשיך במשא ומתן העקיף באמצעות השליח מיטשל.
שר החוץ המצרי אבו אלע'יט כבר שחרר השבוע הצהרה כי עדיין מוקדם מידי לעבור למשא ומתן ישיר.
מאמרי המערכת של העיתונים המזוהים עם הרשות הפלסטינית מזהירים שלא להיגרר למשא ומתן הישיר וכי הפלסטינים הם שישלמו את מחיר המשא ומתן הישיר עם ישראל בגלל הזדקקותו של הנשיא אובאמה לתמיכת הלובי היהודי בבחירות לקונגרס בנובמבר ולקראת התמודדותו על כהונת נשיאות שנייה.
ממה חוששים הפלסטינים?
החשש הפלסטיני העיקרי הוא שישראל וארצות הברית מנסות לגרור אותם להסדר ביניים נוסף נוכח חוסר היכולת להשיג הסדר קבע בגלל הפערים הגדולים בין שני הצדדים בסוגיות העיקריות של הסדר הקבע.
לכך הפלסטינים לא מוכנים.

הם עדיין דוגלים בגישתו של יאסר ערפאת בועידת קמפ דיויד בשנת 2000: "הכול או לא כלום".
ההצעות הישראליות- האמריקניות האחרונות לפלסטינים להחזיר את המצב לקדמות בשטח ערב פרוץ "אינתיפאדת אל-אקצא",חיזוק הסמכויות ביטחוניות והאזרחיות של הרשות הפלסטינית והעברת שטחים נוספים לאחריות הרש"פ נועדו, מנקודת המבט הפלסטינית , להכשיר את המשך הבניה בגושי ההתנחלויות הגדולים לקראת סיפוחם לישראל במסגרת "חילופי שטחים".
להערכתם הסדר הביניים החדש שיוצע להם יכלול ריבונות פלסטינית בשכונות הערביות בירושלים ודחיית שאלת הריבונות על העיר העתיקה בירושלים והר הבית להסדר הקבע.
גם נושא הפליטים ו "זכות השיבה" יידחה להסדר הקבע בשל הקושי לפתור אותו כעת.
להערכת בכירים פלסטינים,ישראל והרשות הפלסטינית נמצאים על סף הסכם ביניים נוסף כיוון שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך ומאידך גיסא אין שום כוח ערבי או בינלאומי שיכול ללחוץ על ישראל לקבל את הדרישות הפלסטיניות בהסדר הקבע.
הבעיה העיקרית היא שלהנהגה הפלסטינית אין את האומץ להתייצב בפני בני עמה ולהגיד להם את האמת.
מחמוד עבאס חושש לומר את האמת לציבור הפלסטיני כי איננו יכול להגשים את חלומותיהם ושאיפותיהם הלאומיות.
אם יעשה זאת, הוא יואשם בכישלון ויצטרך ללכת הביתה.
את זה איננו רוצה...
לכן הוא ימשיך ב"משחק הכפול" ויאשים את ארצות הברית וישראל.
העיקר להישאר על הכיסא.

יום שלישי, 13 ביולי 2010

המשטים לרצועת עזה-סיפור בהמשכים

פרשנים בעולם הערבי אומרים כי אסטרטגיית המשטים לרצועה מיצתה את עצמה והצליחה להביא להקלת המצור הישראלי.עם זאת המשטים לעבר הרצועה יימשכו לצרכי תעמולה וכדי לנגח את ישראל.
אם תגיע הספינה הלובית לנמל אל-עריש יווצר תקדים שיפחית את הלחץ מעל ישראל


בעוד הספינה הלובית עושה את דרכה במימי הים התיכון כשלא ברור עדיין אם תנסה להגיע לחופי עזה או לנמל המצרי באל-עריש, גוברת ההכרה בעולם הערבי כי אסטרטגית המשטים לעבר חופי הרצועה מיצתה את עצמה.
כן,רוב הפרשנים הערבים סבורים כי רק למשט הראשון שבו השתתפה הספינה הטורקית "מרמרה" הייתה השפעה ממשית על הסגר המוטל הרצועה וכי ההסתבכות הצבאית של ישראל והריגתם של 9 אזרחים טורקים על גבי הספינה הטורקית היא שבעצם אילצה את ממשלת ישראל להקל את הסגר המוטל על הרצועה.
לכן,להמשך המשטים לעבר הרצועה אין שום ערך ממשי אלא, אולי, לצרכי תעמולה בלבד.
ממשל אובאמה וגם הקהילה הבינלאומית מבינים את עמדת ישראל כי היא חייבת למנוע אספקת נשק מאיראן דרך הים לחמאס בעזה.
לכן לא משנה אם ישראל תעצור את המשט לובי(הספינה הלובית "אל-אמל") או שהוא יפליג בעצמו לאל-עריש.
הוא כבר לא ישנה במאומה את מצב הסגר המוטל על הרצועה.
לכן,אומרים פרשנים בעולם הערבי,אם ימשיך ארגון החמאס לשגר עשרות משטים לעבר רצועת עזה יהפוך הדבר לשגרה ואמצעי התקשורת יפסיקו להתעניין בכך.
לכולם ברור שתקרית הספינה הטורקית "מרמרה" לא יכולה לחזור על עצמה.
ישראל הפיקה את כל הלקחים הדרושים והיא כבר גיבשה לעצמה את הדרך הנכונה לעצור את המשטים לעבר הרצועה.
פעילות דיפלומטית אינטנסיבית עם שילוב כוח בצורה נכונה כדי לעצור את המשט בלב ים.
הראיה לכך היא שהיא הצליחה עד כה לסכל את הגעתם של המשט הלבנוני והמשט האיראני.
כל עוד תנועת החמאס שולטת בעזה הסיכויים להסרת המצור הימי מעליה שואפים לאפס.
למרות שעל פי הסכמי אוסלו ישראל מחויבת לאפשר לפלסטינים להפעיל נמל בעזה וגם שדה תעופה, ברור שהדבר איננו אפשרי.
החמאס ינצל זאת כדי להתחמש ולהצטייד בנשק מאיראן.
בינתיים, גם העולם מבין זאת.
לכן,המצור הישראלי על רצועת עזה,נתפס כבר בעולם כמצור על שלטון החמאס ולא כמצור על תושבי הרצועה.
ההקלות האחרונות שעשתה ישראל על הסגר בעזה זכו לשבחים בינלאומיים והיום ברור לעולם כי לא חסרים מזון ותרופות לתושבי הרצועה.
למרות זאת נראה כי ארגון החמאס לא ישנה את אסטרטגיית המשטים או כפי שהוא מכנה אותה "אינתיפאדת הספינות".
הוא לא יודה בכך שהיא מיצתה את עצמה.
הוא ינסה להבליט באמצעותה את המשך המצור הימי על רצועת עזה.
וינסה להמשיך ו"לנגן" על הסבל האנושי של תושבי הרצועה.
גם לכמה מדינות ערביות ואסלאמיות יש אינטרס להמשיך במשטים לעבר רצועת עזה כדי לנגח את ישראל וכדי לצבור פופולאריות בקרב בני עמן ואצל תושבי הרצועה.
ואסור לשכוח את הליגה הערבית את ארגוני זכויות האדם השונים בעולם שמעוניינים בהמשך המשטים מסיבות הומניטאריות.
סביר להניח כי קצב המשטים יגבר לקראת חודש הרמאדאן ולקראת החורף בתואנה כי יש להעביר לנזקקים ברצועה את הציוד הדרוש.
אם בסופו של דבר תגיע הספינה הלובית "אמל" לנמל המצרי באל-עריש ישרת הדבר את ישראל.
ייוצר תקדים חשוב וישראל תוכל להפנות את כל המשטים הרוצים להגיע לרצועה לנמל אל-עריש.
הדבר עשוי להפחית את הלחץ על ישראל.
הפרשנים במדינות ערב המתונות והפרשנים הפלסטינים המזוהים עם אש"ף מאשימים את תנועת החמאס בכך שהיא משרתת אינטרסים אזוריים...את האינטרסים של איראן.
הנהגתה הקיצונית היושבת בראשותו של ח'אלד משעל רואה ברצועת עזה מאחז קדמי של איראן.
יש לה אינטרס עליון לשמר את המאחז הזה, בדיוק כפי שהחזבאללה עושה בדרום לבנון,ואף לנסות ולהשתלט על מאחז נוסף בגדה המערבית שם שולטים כעת הרשות הפלסטינית וכוחות צה"ל.
לכן, תנועת החמאס תעשה הכול כדי שלא לאבד את המאחז שהקימה ברצועה.היא לא תסכים להעברת השליטה בה לידי הרשות הפלסטינית.
לכן היא תמשיך ביוזמה לשיגור המשטים לעבר הרצועה
כדי לנסות ולפרוץ נתיב ימי שיאפשר לה בעתיד להכניס דרכו אמצעי לחימה מאיראן.
זו הסיבה העיקרית שמצרים נכשלה במאמצי הפיוס שלה בין הפת"ח לחמאס.
למרות שהיא הכינה,במשך כמה חודשים, הסכם פיוס מאוזן והגיוני.תנועת הפת"ח הסכימה לחתום עליו לאלתר אך החמאס סירב.
בחמאס מבינים היטב את הסיכונים הכרוכים בחתימה על ההסכם שעלולים,מבחינתו, להביא לסוף שלטונו ברצועת עזה.
זו הסיבה כנראה, שגם מאמציה של משלחת הפיוס העצמאית שהוקמה לאחרונה ייכשלו.
בראש המשלחת עומד איש העסקים הפלסטיני מוניב אלמצרי וחברים בה אישים הנחשבים לעצמאיים כמו חנא נאצר,אסעד עבד אלרחמן,מצטפא ברגותי,חנאן עשראווי ואחרים.
הועדה הזו ביקרה באחרונה בדמשק ונפגשה עם ראש הלשכה המדינית של החמאס ח'אלד משעל.
בימים האחרונים היא נפגשה עם הנהגת החמאס ברצועת עזה.
המשלחת זוכה לתמיכתו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אך ברחוב הפלסטיני מותחים ביקורת על חבריה כי הם "מחפשי תעסוקה" מטילים ספק רב בסיכויים כי תצליח במשימתה.
הסיכויים לפיוס פלסטיני קרוב הם קלושים...החמאס ימשיך לשלוט ברצועה ביד רמה.

יום שני, 12 ביולי 2010

חישוקים פלסטינים בגיבוי הליגה הערבית על המו"מ הישיר עם ישראל

הרשות הפלסטינית נערכת בתיאום עם הליגה הערבית לדרישת ממשל אובאמה לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל.
הליגה הערבית תציב תנאים וחישוקים למו"מ שאמור להתחיל בחודש ספטמבר
.

מידע מדאיג הגיע בשעות האחרונות לגורמים מדיניים בכירים בירושלים.
הוא קשור לרצונו של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לנסות ולהתחמק מבקשתו של הנשיא אובאמה לעבור למשא ומתן ישיר עם ישראל.
או לחלופין לדאוג לכך שועדת המעקב של הליגה הערבית תחשק ב"חישוקים" ובתנאים את הסכמתו למשא ומתן ישיר עם ממשלת נתניהו באופן שיקשה על ניהול המשא ומתן ויאפשר את הפסקתו ברגע שלא ישרת את האינטרסים הפלסטינים.
המידע הזה הועבר גם לארצות הברית.
גם ממשל אובאמה יודע עכשיו כי מחמוד עבאס מנסה לתמרן את הנשיא אובאמה באמצעות תיאום עם גורמים בליגה הערבית.
על הרקע הזו יש לבחון גם את ההודעה המשותפת של הרשות הפלסטינית והליגה הערבית כי " לא ידוע להן על הפסקת השיחות העקיפות בין הפלסטינים לישראל".
הרשות הפלסטינית והליגה הערבית, בתיאום ביניהן, מציגות עמדה אחידה כלהלן:
השליח המיוחד מיטשל ממשיך ב"שיחות הקרבה".הוא יגיע לאזור בסוף השבוע וייפגש עם מחמוד עבאס להמשך השיחות כמתוכנן.הרשות הפלסטינית איננה מתרשמת מהידיעות באמצעי התקשורת הישראלים על חבילת צעדי אמון מצידה של ישראל כדי לעבור לשיחות ישירות ואומרת כי הידיעות האלה אינן חדשות.
זו העמדה הרשמית המשותפת לרש"פ ולליגה הערבית.
ראש הלשכה של מזכ"ל הליגה הערבית, השגריר השאם יוסף,מסר אמש כי ועדת המעקב של הליגה הערבית תתכנס בקהיר ב29 בחודש בהשתתפות יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כדי לשמוע עדכון על "שיחות הקרבה".
הפגישה הזו היא פגישת הכנה לפגישה הסופית שתיערך בספטמבר בניו יורק בדרג של שרי החוץ הערביים כדי לקבל את ההחלטה הסופית בנושא המשא ומתן עם ישראל.כזכור בחודש זה מסתיים מועד ארבעת החודשים שהקציבה הליגה הערבית ל"שיחות הקרבה".
השאם יוסף חזר והדגיש כי העמדה הערבית לא השתנתה והיא כי יש לפנות למועצת הביטחון של האו"ם אם לא יושגו התוצאות המצופות מ"שיחות הקרבה".
מה עומד לקרות בביקורו הקרוב של השליח מיטשל לאזור?
בסוף השבוע שעבר התקשר הנשיא אובאמה למחמוד עבאס ועדכן אותו על פגישתו בבית הלבן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אובאמה חזר באוזניו של עבאס על מחויבותו להקמת מדינה פלסטינית עצמאית והודיע לו כי השליח מיטשל יציג בפניו, ביום שבת הקרוב , שורה של "צעדים בוני אמון" שתעשה ישראל ושתסייע לו לקבל את ההחלטה לעבור למשא ומתן ישיר.
הוא הבהיר כי הוא מצפה שעבאס יקבל את ההחלטה הנכונה.
מחמוד עבאס יודע כי רגע האמת שלו מתקרב......
הוא לא יוכל לסרב לבקשתו של הנשיא האמריקני.
לכן בהנהגה הפלסטינית מתחילים כבר להכין את ה"חישוקים" או התנאים שיידרשו כדי לעבור למשא ומתן ישיר עם ישראל.
מחמוד עבאס יציג אותם בסוף החודש בכינוס בקהיר של ועדת המעקב של הליגה הערבית.
התנאים האלה אינם חדשים, הם מוכרים לכל מי שעוסק בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים:

א.בסיס הסמכות שעליו יתבססו השיחות הישירות יהיה החזרה לגבולות 67,מה שמצריך התקדמות בשיחות בנושאי הביטחון והגבולות, הכול בהתאם להחלטות האו"ם ויוזמת השלום הערבית.

ב.ייקבע לוח זמנים לסיום המשא ומתן הישיר עם ישראל.

ג.תהייה הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות במהלך המשא ומתן.

כלומר, הפלסטינים רוצים להכריע את תוצאות המשא ומתן הישיר בטרם החל.
הם רוצים גם לזעזע את הקואליציה של נתניהו בדרישתם להמשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות שתפקע בחודש ספטמבר.
להערכת בכירים ברשות הפלסטינית הנשיא אובאמה ינצל את כינוס העצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר הקרוב כדי להפגיש את ראש הממשלה נתניהו עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, כפי שעשה בשנה שעברה, ולהשיק יחדיו את תחילת המשא ומתן הישיר בין הצדדים.
ראש הממשלה נתניהו ייפגש בשארם א-שיח' עם הנשיא מובארק לפני פגישתו של הנשיא המצרי עם יו"ר הרשות מחמוד עבאס ביום חמישי.הוא יעדכן אותו על פגישתו עם הנשיא אובאמה וידגיש בפניו את חשיבות הצורך לעבור למשא ומתן ישיר.
גם ארצות הברית מצידה תפעיל לחצים על מדינות ערב המתונות החברות בליגה הערבית כדי שיתמכו בדרישתה לפתיחת משא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים.
ההנחה הרווחת בוושינגטון,בירושלים וברמאללה היא כי המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים יתחדש בחודש ספטמבר אולם לפני ההודעה על חידושו צפוי כי הליגה הערבית תציב תנאים ו"חישוקים" לאופן שבו יתנהל המשא ומתן.

יום ראשון, 11 ביולי 2010

מחמוד עבאס בדרך למו"מ ישיר עם בנימין נתניהו

ברשות הפלסטינית גוברת ההערכה כי הליגה הערבית תיענה לבקשת הרביעייה הבינלאומית ותיתן "אור ירוק" לפלסטינים לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל.
ישראל תשיג את מבוקשה בעיקר בזכות ההשפעה החזקה של הלובי היהודי על ממשל אובאמה
.



מזכ"ל הליגה הערבית עמרו מוסא הכריז בסוף השבוע שעבר כי "שיחות הקרבה" בין ישראל לפלסטינים נכשלו.
לכן,הוסיף מוסא,ועדת המעקב של יוזמת השלום הערבית תתכנס בדרג של שרי חוץ ב29 בחודש בהתאם לבקשתם של הפלסטינים.
אין יותר מהכינוס הבלתי מתוכנן הזה להעיד על מצוקתה של הרשות הפלסטינית כתוצאה מפגישת נתניהו-אובאמה
ותמיכתו של הנשיא האמריקני בעמדת ישראל כי הגיע הזמן לעבור למשא ומתן ישיר בין בצדדים.
מחמוד עבאס חושש לקבל החלטות לבדו הוא רוצה את תמיכת הליגה הערבית.
בדיוק כפי שעשה כשהסכים לפתיחת "שיחות הקרבה".
האמת היא כי מחמוד עבאס איננו חושש רק מלחץ אמריקני ישיר עליו להיענות לבקשת הנשיא אובאמה, הוא חושש כי ארצות הברית תפעיל עליו לחץ גם באמצעות מדינות ערב המתונות.
מחמוד עבאס שובר כעת את הראש איך לצאת מהפינה שאליה נקלע כתוצאה מהצלחת פגישתו של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא אובאמה.
הוא שואל את עצמו: כיצד יימלטו הפלסטינים מהדרישה האמריקנית להסכים מייד למשא ומתן ישיר עם ישראל?
אחד הרעיונות החולפים במוחו הוא כי יש "לטרוף את הקלפים מחדש".
איך עושים זאת?
התשובה:אולי באמצעות איומים.
נכון,את האיומים כבר התחיל להפריח השבוע לחלל האוויר הד"ר סאיב עריקאת ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני כשאמר שאם לא תושג התקדמות בשיחות עם ישראל יש לפרק את הרשות הפלסטינית.
זו הפעם השלישית בשנה האחרונה שהוא משמיע את האיום הזה, אף אחד בישראל או בקהילה הבינלאומית לא מתרגש מהאיומים האלה.גם ברחוב הפלסטיני מבינים שאין מדובר באיום רציני .אף פוליטיקאי פלסטיני לא יוותר על כיסאו,בטח שלא ד"ר סאיב עריקאת.
בכירים ברשות הפלסטינית אומרים כי האפשרות השנייה הניצבת בפני מחמוד עבאס היא להכריז כי המשא ומתן עם ישראל הגיע לקיצו.
הוא יודיע על פרישתו מראשות הרשות הפלסטינית,יחזור על הודעתו כי לא יתמודד בבחירות הבאות לנשיאות אך יישאר בתפקידו כראש אש"ף.
להערכת אותם בכירים צעד כזה יכניס ללחץ את ישראל,ארצות הברית והקהילה הבינלאומית והלחץ יוסר מעל הרשות הפלסטינית ויופעל כלפי ישראל שהיא הצד החזק.
האמנם?
למחמוד עבאס אין את הגיבוי הערבי והבינלאומי "לשבור את הכלים".
הפלסטינים כבר הוכיחו בתקופתו של יאסר ערפאת את דביקותם ב"קוים האדומים" שלהם בכל הקשור להסדר הקבע ואף יצאו לאינתיפאדה השנייה לאחר שסירבו לפשרות בפסגת קמפ דיויד בשנת 2000.
האם הדבר יכול לחזור על עצמו?
כנראה שלא בעיתוי הנוכחי.אין לרשות הפלסטינית כרגע שום אופציה צבאית לכן היא מסתפקת ב "התנגדות עממית" שכוללת ידויי אבנים והפגנות.
התופעה הזו לא תזרז את הקמתה של המדינה הפלסטינית.
אפשרות נוספת העומדת בפני הרשות הפלסטינית של עבאס היא להכריז על פיוס לאומי עם החמאס על בסיס הטענה השקרית כי ישראל איננה חפצה בשלום.
במילים אחרות...ברית פלסטינית אחת נגד ישראל.
גם זה לא יקדם כרגע את מטרותיהם.
מדובר בצעד הצהרתי ללא שום משמעות מעשית.
אחד הפרשנים הערבים מתאר את פגישת נתניהו אובאמה כ" סטירת לחי מצלצלת בפניהם של כל מי שסמכו על חילוקי הדעות בין ארצות הברית וישראל".
לפלסטינים ברור כי עד לאחר הבחירות לקונגרס בחודש נובמבר הנשיא אובאמה יהיה "שבוי" בידי הלובי היהודי בארצות הברית.
הפלסטינים נמצאים במלכוד.
השליח מיטשל יגיע לאזור בסוף השבוע כדי לגבש עם ישראל את "חבילת צעדי האמון" שתוצג לפלסטינים ושתמורתם אמורים הפלסטינים להסכים למשא ומתן ישיר עם ישראל.
החבילה הזו מבוססת על חיזוק ממשלת סלאם פיאד והרחבת הסמכות השלטונית שלה בשטח.
היא אמורה לכלול את הפסקת פעילות צה"ל בכמה מהערים הפלסטיניות,הסרת מחסומים, הקמת תחנות משטרה נוספות בשטחי B ומתן אישור לסלילת כביש חדש מרמאללה לעיירה רוואבי הנמצאת בשלבי הקמה.
הנשיא אובאמה שוחח בסוף השבוע בטלפון עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ועדכן אותו על פגישתו עם ראש הממשלה נתניהו בבית הלבן.
הפלסטינים אומרים כי הייתה זו שיחה חשובה מאוד,מעט ידוע על תוכן השיחה.
מקורות פלסטינים מסרו כי הנשיא האמריקני חזר על מחויבותו להקים מדינה פלסטינית עצמאית ואילו מחמוד עבאס הדגיש כי הוא מחויב לכל החלטות הלגיטימיות הבינלאומית.
סביר להניח כי הנשיא אובאמה הפציר במחמוד עבאס להסכים לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל.
מאז פגישת נתניהו-אובאמה נמנעים הפלסטינים מלהתחייב בפומבי כי לא יחדשו את המשא ומתן הישיר עם ישראל.
הם שבים ומציבים תנאים ובראשם התנאי כי חייבת להיות התקדמות בנושאי הביטחון והגבולות.
ההערכה ברשות הפלסטינית היא כי החלטת ועדת המעקב של יוזמת השלום הערבית שתתכנס ב29 בחודש בקהיר תהיה להסכים לדרישת ארצות הברית לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל כיוון שזו היא גם דרישה בינלאומית משותפת של האיחוד האירופי ושל הרביעייה הבינלאומית שנציגה טוני בלייר אף הביע תמיכה פומבית בה.
החולשה של מדינות ערב והלחצים של הלובי היהודי בארצות הברית הם שהוציאו, לדעת הפלסטינים, את ממשלת נתניהו ממצוקתה הבינלאומית וגם שאיפתו של הנשיא אובאמה להיבחר לכהונה נשיאותית נוספת.
לכן, לא תהיה להם ברירה בסופו של דבר, אלא לשבת למשא ומתן ישיר עם ממשלת נתניהו.

יום חמישי, 8 ביולי 2010

מלכודת המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים

ברשות הפלסטינית רואים בכניסה למשא ומתן ישיר עם ישראל מלכודת מסוכנת שתביא לאובדן הישגיהם המדיניים בשנתיים האחרונות.
בכירים פלסטינים מציבים תנאים לתחילת המשא ומתן הישיר כדי להרוויח זמן עד לאחר הבחירות לקונגרס בנובמבר


ברשות הפלסטינית עדיין מעכלים את תוצאות הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובאמה.
החשש העיקרי של בכירי הרשות הוא מהתמיכה האמריקנית החד משמעית בעמדת ישראל כי יש לעבור בקרוב למשא ומתן ישיר בין הצדדים.
עד כה הם נהנו מ"שיחות הקרבה" עם המתווך מיטשל.
הם ציפו לתסריט הבא: הם יעבירו דרכו את דרישותיהם לנשיא האמריקני ואחר כך ילחץ הנשיא אובאמה על ראש הממשלה נתניהו להגיש להם ויתורים בהתאם.
הם היו בטוחים שאובאמה יעשה להם את העבודה....
אבל הפוליטיקה הפנימית האמריקנית קלקלה להם את התוכניות והתסריטים שרקחו.
ועכשיו המצב השתנה.
הנשיא אובאמה שינה כיוון ותומך בעמדת ישראל כי הצדדים יעברו בקרוב למשא ומתן ישיר.
הפלסטינים רואים בכך מלכודת מסוכנת.
מדוע?
להערכתם, ראש הממשלה נתניהו הסכים בפגישתו עם הנשיא אובאמה להמשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות , "בצורה שקטה" , לאחר חודש ספטמבר בתמורה למעבר לשיחות ישירות עם הפלסטינים.
להבנתם,בשיחות הישירות מתכוון בנימין נתניהו לדון בפרטים השוליים של הסדר הקבע ושוב למשוך את הפלסטינים בדיוני סרק עד אין קץ.
לדבריהם הטענה כי ממשלת נתניהו באה לקראתם והקפיאה את הבנייה בהתנחלויות הינה שקרית.
הבנייה בהתנחלויות נמשכת,גם הבנייה במזרח ירושלים לא פסקה אפילו לרגע וישראל השתלטה על 42 אחוזים משטח הגדה.
"הפלסטינים מנהלים עם ישראל משא ומתן ישיר כבר 18 שנה", אומר בכיר פלסטיני," וראו לאן הגענו.זו ההוכחה כי ממשלות ישראל אינן רוצות בשלום".
הפלסטינים רואים במשא ומתן אמצעי בלבד להשיג את מטרותיהם המדיניות והם מאשימים את ישראל כי היא רואה בשיחות הישירות יעד כשלעצמו,משא ומתן לשם המשא ומתן,עוד דרך להרוויח זמן.
החשש הפלסטיני הוא שממשל אובאמה יפעיל עליהם עכשיו לחץ להסכים לשיחות הישירות עם ישראל.
לכן הם ממהרים להציב תנאים חדשים ישנים.
על תזמורת התנאים מנצחים מחמוד עבאס ויד יימינו למשא ומתן עם ישראל הד"ר סאיב עריקאת.
הנה רשימת התנאים:
חידוש המשא ומתן מהנקודה שבה הוא נפסק ב2008, המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות כולל "הגידול הטבעי",הפסקת הבנייה במזרח ירושלים והתקדמות בנושאי הגבולות והביטחון בהסדר הקבע.
אין שום סיכוי שממשלת ישראל תסכים לכל התנאים האלה.
אבל, הפלסטינים מבינים כי לא תהייה להם ברירה בסופו של דבר והם ייאלצו להסכים לדרישת הנשיא אובאמה לעבור לשיחות ישירות עם ישראל.
הם לא יכולים להרשות לעצמם להשיב בשלילה לבקשת הנשיא אובאמה.
לכן יו"ר הרשת מחמוד עבאס מתחיל כבר להניח את שלבי הסולם שיאפשר לו לרדת מעץ הסירוב.
בראיונות לאמצעי התקשורת במהלך ביקור הנוכחי באתיופיה, אומר מחמוד עבאס כי הפלסטינים העבירו את עמדתם לשליח מיטשל בנושאי הגבולות והביטחון וכי הם מחכים להתייחסויות ישראל לעמדתם.
כלומר, תשובה ישראלית "מספקת" יכולה לאפשר את המעבר למשא ומתן ישיר ולשמור על כבודם כאילו לא נכנעו לדרישת ישראל או ארצות הברית.
שוב מתגלה מה שהיה ידוע מזמן,מחמוד עבאס הוא מומחה להצבת תנאים ונסיגה מהם בצורה אלגנטית שלא תציג אותו כמי שנכנע ללחצים או התקפל.
פרשנים פלסטינים חוששים מאוד מתוצאות הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובאמה.
הם רואים בכניסה למשא ומתן ישיר עם ישראל ללא השגת התקדמות בסוגיות הביטחון והגבולות הישג ישראלי והיחלצות של מדינת ישראל מהבידוד הבינלאומי וקמפיין הדה לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם שלתוכם הצליחה הרשות הפלסטינית להכניס את ממשלת נתניהו מאז עלייתה לשלטון.
למדיניות הרשות הפלסטינית היו הישגים גדולים בהנהגתו של מחמוד עבאס,טוענים הפרשנים הערבים.
מחמוד עבאס הצליח להסיר מעל הפלסטינים את תווית הטרוריסטים או אלה הדוגלים באלימות ושכנע את כל הקהילה הבינלאומית כי רעיון הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית יגביר את היציבות והביטחון לא רק במזרח התיכון אלא גם בעולם כולו.
לכן, לא ייתכן שהפלסטינים ייכנסו למלכודת של המשא ומתן הישיר עם ישראל מכיוון שבכך הם יאבדו את האפשרות להתערבות בינלאומית בשיחות והפעלת לחץ על ישראל.
יש ברשות הפלסטינית בכירים הממליצים למחמוד עבאס לא לקבל את הצעדים לבניית אמון שעליהם סיכם נתניהו עם אובאמה כדבר שיש לשלם עליו בתמורה כלשהי ולנסות לדחות את הכניסה למשא ומתן הישיר עד לאחר הבחירות לקונגרס בחודש נובמבר כדי לאפשר לנשיא אובאמה לחדש את הלחץ על ממשלת נתניהו.
בכירי הרשות הפלסטינית רואים בהצלחתו של בנימין נתניהו לשכנע את הנשיא אובאמה לקבל את עמדת ישראל בדבר חידוש המשא ומתן הישיר בין הצדדים את ההישג החשוב ביותר שהשיגה ישראל בשנתיים האחרונות ושבא על חשבונם של הפלסטינים.
לדעתם,השיקולים הפוליטיים של הנשיא אובאמה והאינטרסים האסטרטגיים המשותפים של ישראל וארצות הברית גברו על האהדה של אובאמה לפלסטינים ועל הבטחותיו.
הוא אימץ לגמרי את עמדת ישראל כי המשא ומתן הישיר חייב להתחיל לפני סוף חודש ספטמבר שבו יפוג מועד הקפאת ההתנחלויות.
הפלסטינים שוב בפינה.

יום רביעי, 7 ביולי 2010

אכזבה ודאגה ברשות הפלסטינית מפגישת נתניהו-אובאמה

התגובה הפלסטינית הרשמית לתוצאות פגישת ראש הממשלה עם הנשיא אובאמה היא זהירה.הפלסטינים ממתינים להבהרות מהממשל אך באופן בלתי רשמי הם מביעים אכזבה ודאגה.ארצות הברית נחושה להביא תוך זמן קצר את שני הצדדים למשא ומתן ישיר

נראה שכוחם של האינטרסים הפוליטיים גובר על כל אינטרס אחר והשמירה על יציבות הכסא היא הדבר החשוב אצל כל מנהיג גם כשמדובר בנשיאה של המעצמה הגדולה בעולם,ארצות הברית.
זוהי הדעה הרווחת בקרב גורמים מדיניים בכירים בירושלים וגם בקרב בכירי הרשות הפלסטינית.
הנשיא אובאמה שהפופולאריות שלו נמצאת בירידה בסקרי דעת הקהל והזקוק מאוד לתמיכה של היהודים בבחירות לקונגרס בנובמבר העדיף הפעם שלא להתעמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הוא הקפיד לחלוק לו כבוד באופן פומבי ולא להתעמת עימו כדי שלא להחריף עוד יותר את היחסים ביניהם.
מבחינת אובאמה אפשר להקפיא בינתיים את ההבטחות שנתן ליו"ר הרשות הפלסטינית עבאס עד לאחר הבחירות בנובמבר.
אחריהן יוכל הנשיא אובאמה להוציא אותן מהמקפיא, להפשיר אותן ולחדש את העימות עם נתניהו.
אבל הדבר תלוי בשאלה מה יהיו תוצאות הבחירות לקונגרס? וכיצד יעריך הנשיא את סיכוייו לזכות בכהונה שנייה?
מהאינטרסים האלה ייגזר היחס שלו לישראל ולראש הממשלה בנימין נתניהו.
גם הפלסטינים מבינים זאת...
לכן,התגובות הפלסטיניות לתוצאות הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובאמה הן זהירות אך ניכר כי הן מלאות באכזבה.
הפלסטינים אינם מוכנים להיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל מבלי שישראל תשלם להם תשלום מדיני כלשהו,לכן גם לאחר פגישת נתניהו אובאמה ממשיך מחמוד עבאס , השוהה בביקור באתיופיה , לדרוש התקדמות בנושאי הביטחון והגבולות כתנאי למעבר לשיחות ישירות.
הוא מוכן להאיץ את "שיחות הקרבה" אך מתנה את המעבר לשיחות ישירות בהתקדמות לעבר דרישות הפלסטינים.
מחמוד עבאס לא רוצה להסתמך על הידיעות באמצעי התקשורת בלבד וממתין להבהרות מממשל אובאמה.
זו העמדה הפלסטינית הרשמית...
באופן בלתי רשמי,מביעים הפלסטינים את אכזבתם מתוצאות הפגישה.
הם אינם רואים שום תוצאות חדשות שנבעו ממנה ושיקדמו את תוכניתם להקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים.
בשלב הזה,עד שיקבלו הבהרות מהממשל האמריקני,
הם רואים בתוצאות פגישת נתניהו-אובאמה נסיגה נוספת מההתחייבות שקיבל על עצמו הנשיא אובאמה לאחר הבחירות בארה"ב לסיים את הכיבוש ולהקים מדינה פלסטינית עצמאית.
מבחינתם,הנשיא אובאמה ממשיך ב"ניהול הסכסוך" ולא ב "פיתרון הסכסוך".
הם מביעים מורת רוח מדברי הנשיא האמריקני כי הוא "מאמין שנתניהו רוצה שלום ומוכן לקחת סיכונים למען השלום".
לדעתם,המדיניות של נתניהו בשטח היא בדיוק הפוכה.

הפלסטינים מודאגים כעת שהממשל האמריקני יפעיל עליהם לחץ להסכים לעבור למשא ומתן ישיר עוד לפני חודש ספטמבר שהוא מועד סיום הקפאת הבנייה בהתנחלויות.
הם חוששים להגיע למצב שבו יסכימו למשא ומתן ישיר עם ישראל מבלי שקיבלו שום תמורה ובאותה העת ממשלת נתניהו אף תחדש את הבנייה בהתנחלויות.
אולם,הדאגה הפלסטינית איננה רק מהדרישה האמריקנית החדשה לעבור למשא ומתן ישיר.
הם מודאגים גם מעמדות הליגה הערבית.
ועדת המעקב ליוזמת השלום הערבית אמורה להתכנס בחודש ספטמבר, בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, כדי לעשות ביחד עם הפלסטינים "הערכה מחדש" לשיחות העקיפות עם ישראל בתום ארבעה חודשים.
הפלסטינים מזהים כרסום בעמדת הליגה הערבית בעקבות הלחץ האמריקני לעבור למשא ומתן ישיר עם ישראל.
לטענת בכירים ברשות הפלסטינית מדינות ערב מטילות על הרשות הפלסטינית "מצור כספי" מאז תחילת השנה ,
על פי החלטות ועידת הפסגה הערבית היו אמורות מדינות ערב להעביר לרשות הפלסטינית סכום שנתי של 330 מיליון דולר אך עד כה הגיע אליה סכום של 53 מיליון דולר בלבד.
הפלסטינים חשים כי הם נתונים ללחצים של ארצות הברית ושל ישראל ולחסדיהן של מדינות ערב.
למרות זאת אין להם שום כוונות לוותר על דרישותיהם.
לכן, לא צפויה שום פריצת דרך במשא ומתן עם הפלסטינים גם אם ייאותו לעבור למשא ומתן ישיר עם ישראל.
אין לפלסטינים שום כוונה לוותר למשל על דרישתם לנסיגה ישראלית לקווי 67 או להסכים לנוכחות של כוחות צה"ל בבקעת הירדן במסגרת סידורי הביטחון בהסדר הקבע.
העיתונות הערבית מצטטת באופן יומי את דבריו של מחמוד עבאס לסנטור ג'ון קרי כי "לא יסכים אפילו לנוכחות של חייל ישראלי אחד על אדמת פלסטין".
ההנחה הרווחת בקרב השביעייה היא כי משא ומתן ישיר "יחשוף את הפנים האמיתיות של מחמוד עבאס".
שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק שניהל את המשא ומתן עם יאסר ערפאת בקמפ דיויד בשנת 2000 , בודאי זוכר היטב כי למחמוד עבאס היו עמדות נוקשות יותר מיאסר ערפאת במהלך המשא ומתן בנושאים השונים של הסדר הקבע.
מחמוד עבאס לא שינה את עמדותיו עד היום.

יום שלישי, 6 ביולי 2010

אכזבה ערבית מהנשיא אובאמה

הציפיות של הפלסטינים והערבים מתוצאות הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובאמה הן נמוכות.העולם הערבי מאוכזב מהנשיא האמריקני וסבור כי הוא שבוי בידי הלובי היהודי בארצות הברית.
ההערכה בעולם הערבי היא כי מתקרב רגע ההכרעה לגבי האפשרות של התקפה צבאית על מתקני הגרעין של איראן
.


הציפיות של הפלסטינים מפגישת ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא אובאמה נמוכות.
הפלסטינים אינם תולים תקוות רבות בידיעות שנפוצו באמצעי התקשורת כי נתניהו נושא עימו לפגישה רעיונות מדיניים חדשים שיביאו להקמתה בקרוב של המדינה הפלסטינית או כי מדובר בפגישה מכרעת.
העמדות המוצהרות של הממשל האמריקני, ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית אינן מבשרות על פריצת דרך.
ישראל רוצה משא ומתן ישיר,הפלסטינים מתנים זאת בהשגת התקדמות בנושאי הגבולות והביטחון של הסדר הקבע ושני הצדדים אינם מבינים את פשר הודעת הבית הלבן כי הושגה הקדמות ב "שיחות הקרבה".
יתר על כן, הפלסטינים מודאגים מהודעה זו וביקשו הבהרות מממשל אובאמה.
הם גם מודאגים מהלהיטות של ממשל אובאמה ששני הצדדים יעברו בהקדם לשיחות ישירות.
יש אצל הפלסטינים חשש כי הנשיא אובאמה "מתקרב" יותר לעמדות ישראל בכל מה שקשור לדרישה לעבור מ"שיחות קרבה" למשא ומתן ישיר, בעיקר כדי לקבל את תמיכת הלובי היהודי בארצות הברית לקראת הבחירות לקונגרס בנובמבר הקרוב.
ייתכן שהם צודקים.אבל אין הדבר אומר שאובאמה
שינה את עמדותיו הבסיסיות בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני או את דעותיו על בנימין נתניהו וממשלתו.
הוא פשוט נוהג כפי שנוהג כל פוליטיקאי......
על פי האינטרסים שלו.
להערכת הפלסטינים בקרוב מאוד יתברר אם פגישת אובאמה-נתניהו הייתה לצורך יחסי ציבור לאובאמה
ודיון בסוגיות איראן וטורקיה או פגישה חשובה על עתיד המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים והדרכים לקדמו.
הפלסטינים אינם עוצרים את נשימתם.
ומה הציפיות בעולם הערבי?
הפרשנים הערבים סבורים כי אין שינוי בסיסי בעמדת אובאמה כי היציבות באזור והשמירה על האינטרסים של ארצות הברית בעיראק ואפגניסטן יושגו רק באמצעות פתרון הבעיה הפלסטינית.להערכתם אובאמה מעוניין בשמירה על שקט יחסית עד לאחר הבחירות לקונגרס וכי מייד לאחריהן הוא יציג תוכנית שלום שתיכפה על הצדדים.
לכן, הוא יציג לנתניהו עסקה:המשך הקפאת הבניה בהתנחלויות תמורת משא ומתן ישיר עם הפלסטינים.

ומה באשר לנושא הסכנה האיראנית?
יש בין הפרשנים האלה הסבורים כי הפגישה בין נתניהו לבין אובאמה היא גורלית ואיננה פגישה רגילה של דיאלוג אלא פגישה שנועדה לקבל החלטות בנושא האיראני ובנושא התהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים.
נתניהו יאמר לאובאמה כי ישראל לא יכולה להתקדם בהשגת שלום עם הפלסטינים כשמעל ראשה מרחף איום קיומי מצד איראן.
להערכתם יש הסכמה עקרונית בין הנשיא אובאמה לראש הממשלה נתניהו על חומרת האיום האיראני על קיומה של ישראל ועל המשטרים במדינות הערביות המתונות וכי יש לטפל באיום של איראן ושלוחותיה בעיקר בחזבאללה בלבנון.
לכן הפגישה הזו תעסוק בקבלת החלטות שלא יובאו לידיעת אמצעי התקשורת ושיתקבלו בפגישה זו או בפגישה נוספת בין השניים.
מבחינת הערבים,הנשיא אובאמה לא מילא את ההבטחות שהיו בנאום המפורסם שנשא בקהיר, הוא אכזב את הערבים ואת המוסלמים.
נכון הוא, אומרים הפרשנים הערבים,שאובאמה עדיף על הנשיא ג'ורג' בוש אבל הוא לא סיפק עד כה את הסחורה שהבטיח לערבים ולמוסלמים.
הפופולאריות שלו יורדת בסקרי דעת הקהל בארצות הברית,מפלגתו עלולה להפסיד בבחירות לקונגרס ואין שום וודאות כי ייבחר לכהונה נוספת.

כדאי מאוד להיזהר ולא לשמוח על "צרותיו" של אובאמה.המצב עוד יכול להשתנות ואובאמה עשוי להפתיע.
פוליטיקאי הוא פוליטיקאי באשר הוא ,גם כאשר הוא אמריקני....
אם הנשיא אובאמה ימשיך לרדת בסקרי דעת הקהל והנתונים שלהם יעידו כי אם יורה לתקוף את מתקניה הגרעיניים של איראן הדבר עשוי לשפר את סיכוייו להיבחר לכהונה נוספת, יש סיכוי סביר שהנשיא אובאמה יקבל את ההחלטה הזו.
זו גם ההערכה של גורמים מדינים בכירים בירושלים.

המאמץ של בנימין נתניהו בפגישתו עם הנשיא אובאמה צריך להתמקד בשני מישורים:
לשכנע את הנשיא אובאמה כי הסנקציות שהוטלו על איראן אינן מספיקות ולא יעצרו את התחמשותה הגרעינית.
להבהיר כי במקרה כזה, לא תהייה ברירה אלא לתקוף בעתיד הקרוב את מתקניה הגרעיניים של איראן.
עדיף שארצות הברית תעשה זאת ובלית ברירה ישראל.
ואילו בערוץ הפלסטיני, לשכנע את הנשיא האמריקני שחייבים לעבור למשא ומתן ישיר כדי "לחשוף את העמדות האמיתיות" של מחמוד עבאס במשא ומתן ואת השאלה אם הוא מוכן לפשרה אמיתית והיסטורית עם ישראל בניגוד ליאסר ערפאת שסירב לכך בפסגת קמפ דיויד בשנת 2000.
אם יצליח ראש הממשלה נתניהו להשיג את היעדים האלה אפילו באופן חלקי, או להתקדם לקראת השגתם בעתיד, ייחשב ביקורו בבית הלבן כביקור מוצלח וחשוב.

יום שני, 5 ביולי 2010

המאבק במשטים לעזה נמשך

ישראל הצליחה באמצעות פעילות מדינית נכונה לעכב בינתיים את הגעתם לאזור של המשטים מאיראן ומלבנון.
ארגון החמאס ממשיך במאמציו לארגן הפלגת משטים נוספים לעבר עזה והודיע כי המשט מלבנון ייצא לדרך בתוך שבועיים.אסטרטגיה ישראלית נכונה עשויה להביא לעצירת תופעת המשטים


ראוי שחברי שתי הועדות הצבאית והאזרחית העסוקות בחקירת אירועי המשט וההשתלטות על הספינה הטורקית "מרמרה" ישימו לב היטב למה שקורה מבחינת משטי "הסיוע ההומניטארי" שהיו מתוכננים להגיע לחופי עזה.
הנושא כמעט ונעלם מסדר היום של אמצעי התקשורת השונים...
רשת אל-ג'זירה שלמעשה דבררה ויחצנה את המשט המתוכנן מלבנון של הספינות "מרים" ו "נאג'י עלי", לפתע נאלמה דום.
למרות שהבטיחו לנו, בהודעות שונות לאמצעי התקשורת, לפחות עוד עשרים משטים שיגיעו לאזור בגלים עד חודש אוקטובר.
מה קרה? האם מארגני המשטים התחרטו?
התשובה היא לא.
הפעילות הדיפלומטית הישראלית האינטנסיבית ברחבי העולם הצליחה לעכב בינתיים את הפלגת המשט של ארגון "הסהר האדום" מאיראן ואת הפלגת המשט מלבנון.
על ממשלת לבנון הופעלו לחצים מצד ארצות הברית ומדינות אירופה שלא לאפשר למשט לצאת לדרך...ממשלת לבנון נכנעה ללחצים והודיעה למארגני המשט כי על פי החוק אסור להם להפליג לעבר חופי ישראל שנחשבת למדינת אויב.
המארגנים תכננו להפליג בספינות מלבנון לעבר אחד הנמלים בקפריסין ומשם לצאת לרצועת עזה אך שלטונות קפריסין סירבו לאשר את עגינת הספינות בשום נמל קפריסאי.
כך נתקע המשט הלבנוני.
ומה קרה למשט האיראני?
גם המשט הזה נתקע.מצרים סירבה לאשר את מעבר הספינות האיראניות דרך תעלת סואץ.
גם הסירוב המצרי היה פרי עבודה דיפלומטית ישראלית.
העבודה הדיפלומטית הנכונה של ישראל הצליחה בינתיים והדבר צריך לעורר את השאלה האם ישראל הייתה יכולה לעכב או אפילו לבטל את הפלגתה של הספינה הטורקית "מרמרה" באמצעות פעילות דיפלומטית נבונה מבעוד מועד.
נושא זה בודאי ייבדק וייחקר בועדת טירקל.
עם זאת ,פעולת ההשתלטות הישראלית על הספינה הטורקית "מרמרה" על כל מגרעותיה וחסרונותיה המחישה לחמאס ולתומכיו מארגני המשטים, את הנחישות הישראלית למנוע פתיחת מעבר ימי לרצועה שעלול לשמש נתיב להברחת טילים ואמצעי לחימה.
גם ארצות הברית והמדינות השותפות להטלת הסנקציות על איראן מבינות את המאמץ הישראלי למנוע הגעת אמצעי לחימה מאיראן לרצועה דרך הים.
החמאס רוצה באמצעות המשטים להביא להסרת הסגר הימי מעל הרצועה.
מבחינתו הזמן הולך ואוזל....
מצרים אמורה להשלים עד סוף השנה את בניית קיר הפלדה לאורך הצד המצרי של ציר פילדלפי כדי למנוע את תופעת ההברחות במנהרות.
לאחר השלמת קיר הפלדה אמורים המצרים להציף את השטח במי ים שיחלחלו לתוך הקרקע החולית ויהרסו את המנהרות.
"צינור החמצן" של החמאס עלול להיקרע בקרוב כתוצאה מהפעילות המצרית נגד מנהרות ההברחה....
מצרים הודיעה אמש כי מתחילת השנה הנוכחית היא הרסה 400 מנהרות באזור רפיח ששמשו להברחות.
החמאס מחפש "צינור חמצן" חדש.
למרות הצלחת המאמצים הדיפלומטים של ישראל עד כה בעיכוב הפלגת המשטים לרצועה, החמאס לא "מרים ידיים".
הוא ממשיך בפעילות שלו לארגן ולשגר בקרוב את המשטים.
ג'מאל אלחוצ'ארי,חבר הפרלמנט הפלסטיני והמוח המארגן של "אינתיפאדת הספינות" הודיע כי המשט הלבנוני, הכולל את שתי הספינות "מרים" ו "נאג'י עלי" יפליג לאזור בתוך שבועיים.
על ספינות האלה אמורות להיות חמישים נשים וכמאה עיתונאים.
עם זאת ,אישר חוצ'ארי כי ישראל פועלת נמרצות בעולם כדי למנוע את הפלגת המשטים לעבר עזה.
גם פעיל אחר מטעם החמאס,מועין בשור, הודיע אתמול מדמשק, על משט מתוכנן לעבר חופי עזה הכולל 40 ספינות מאירופה,אסיה אפריקה וארצות הברית.
הנחת העבודה בישראל היא כי הניסיונות לשיגור משטים לעבר חופי עזה יימשכו.
הדרך לנסות ולמנוע הגעתם הינה בעיקר דרך דיפלומטית אך האופציה הצבאית קיימת ועומדת אף היא תוך הפקת הלקחים המבצעיים הנדרשים מפרשת ההשתלטות על הספינה הטורקית "מרמרה".
גם למסקנות ועדת טירקל תהייה השפעה גדולה על גיבוש המדיניות הישראלית החדשה לעצירת המשטים.
ישראל תצבור בסופו של דבר, את הניסיון הדרוש כדי להתמודד עם תופעת המשטים כפי שלמדה להתמודד עם תופעת פיגועי ההתאבדות.
לישראל נגרם נזק מדיני גדול כתוצאה מהכשל הצבאי בהשתלטות על הספינה הטורקית "מרמרה" אך הגיע העת להתעשת ולנטרל באופן חכם את תופעת המשטים.
ישראל עומדת בפני אתגר...
אם תצליח ישראל למנוע בזמן הקרוב הגעתם של משטים נוספים לאזור באמצעות אסטרטגיה נכונה היא עשויה "להוציא את הרוח מהמפרשים" של מארגני המשטים העתידיים.
הבה נקווה שתצליח.

יום ראשון, 4 ביולי 2010

שמירה אישית לוחצת על נתניהו

הפגישה של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא אובאמה עם הנשיא האמריקני תתקיים באווירה טובה אך הלחץ האמריקני על ישראל לא ייפסק ואף יגבר אחרי הבחירות לקונגרס בנובמבר.הפלסטינים ומדינות ערב יקיימו "הערכה מחדש" לשיחות עם ישראל בספטמבר המועד שבו תסתיים הקפאת הבנייה בהתנחלויות

הבית הלבן מנסה ליצור אווירה טובה לקראת הגעתו של ראש הממשלה לפגישה עם הנשיא אובאמה השבוע.
הדבר איננו נובע מ"אהבה" לראש הממשלה נתניהו...
מדובר באינטרסים פוליטיים של הנשיא האמריקני הרוצה לשפר את תדמיתו ותדמית מפלגתו לקראת הבחירות לקונגרס בחודש נובמבר הקרוב.בחודש דצמבר כבר שוב תשתנה האווירה בבית הלבן לרעת ישראל.
צריך לזכור...
ממשלת נתניהו עדיין נמצאת בעימות קשה עם הממשל האמריקני למרות ניסיונות הבית הלבן ליצור אווירה נינוחה לקראת הפגישה.
מצבה הבינלאומי של ישראל הוא קשה,הממשל האמריקני נחלץ מדי פעם להגנת ישראל בזירה הבינלאומית אך הוא מפעיל עליה לחץ בלתי פוסק.
גורמים אמריקניים מאשרים כי "יש כל הזמן דרישות מישראל כמעט בכל התחומים".
גורם מדיני בכיר בירושלים מגדיר זאת במילים:
"שמירה אישית לוחצת על נתניהו".
הלחץ האמריקני הבלתי פוסק על ישראל מעורר תהיות אצל כמה משרי השביעייה, האם למשל הממשל של אובאמה מפעיל את הלחץ הזה על ישראל כדי למנוע ממנה לתקוף את מתקניה הגרעיניים של איראן?
או שמא מטרתו להביא לפירוקה של הקואליציה הנוכחית ולהביא לכניסתה של מפלגת "קדימה" לקואליציה החדשה?
שאלות שאין עליהן תשובות ברורות.
דבר אחד ברור,הלחץ האמריקני הולך וגובר ואיננו פוסק אף לרגע.
הממשל האמריקני ממשיך להצהיר כלפי חוץ וכלפי היהודים בארצות הברית כי הוא "מחויב לביטחון ישראל",אך בפועל מדיניות הממשל מדליקה "אורות אדומים".
הנשיא אובאמה לא נקט מספיק פעולות נחרצות ומשמעותיות נגד התעצמותה הגרעינית של איראן מאז הושבע לנשיאות.מרבית המומחים לנושאי הגרעין מעריכים כי הוא השלים עם הפיכתה של איראן למדינה בעלת פצצה גרעינית וכי אובאמה נוקט מדיניות של "הכלה" בנושא איראן.
העמדה האמריקנית כלפי הכוח הגרעיני של ישראל כפי שבאה לידי ביטוי בועידת האו"ם לצמצום התפשטות הנשק הגרעיני שהתקיימה לאחרונה בניו יורק אף היא מדאיגה מאוד.
ממשל אובאמה גם מעוניין לחזק את חיל האוויר הסעודי כמסר מרתיע לאיראן.ארצות הברית מעוניינת למכור לסעודיה עשרות מטוסי קרב חדישים מסוג f 15 ולשדרג עוד כ 150 מטוסים מסוג זה הנמצאים כבר בידי חיל האוויר הסעודי.ישראל מתנגדת לעסקה הזו שיכולה לסכן את עליונותה האווירית באזור ובעתיד אף להוות איום על ישראל.
וגם בנושא הפלסטיני שיהיה אחד הנושאים המרכזיים בפגישת הנשיא אובאמה עם ראש הממשלה נתניהו,התמונה קשה.
בפגישה, צפוי הנשיא אובאמה ללחוץ על ראש הממשלה להאריך את הקפאת הבניה בהתנחלויות מעבר לחודש ספטמבר בתמורה למעבר מ"שיחות קרבה" למשא ומתן ישיר עם הפלסטינים.כדי לעודד מגמה זו, מודיע הבית הלבן על "התקדמות שהושגה בשיחות הקרבה".
ממשלת נתניהו נדרשת לשלם פעמיים עבור ה"זכות" לשאת ולתת עם הפלסטינים.
תמורת הקפאת הבנייה בהתנחלויות היא זוכה למשא ומתן עקיף("שיחות קרבה") ותמורת הארכת הקפאת הבנייה לתקופה נוספת, היא זוכה למשא ומתן ישיר.
ראש הממשלה אמור לשמוע מהנשיא האמריקני דרישות נוספות בנושא הקלת הסגר על הרצועה,הכנסת משאיות נוספות עם סחורות ואפילו פתיחת המעברים.
הפלסטינים "עובדים חכם".
לאחר שמחמוד עבאס ביקר לפני שבועיים בבית הלבן ותיאם עמדות עם הנשיא אובאמה, הוא מפיץ "ספינים" באמצאות עיתון "אל-חיאת" כי הוא מוכן לריבונות ישראלית ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ובכותל המערבי ועוד הצעות פשרה בנושא הגבולות.
כדי להראות כביכול שהוא "בא לקראת ישראל" ואילו ממשלת נתניהו איננה רוצה בפשרה ובשלום.
במקביל טוען שר החוץ המצרי אחמד אבו אל ע'יט,כי לא הושגה שום התקדמות ב "שיחות הקרבה" וכי סגנון העבודה של השליח מיטשל יביא לתוצאות רק בעוד עשר שנים.לדבריו,"חלון ההזדמנויות הולך ונסגר".
אבו אלע'יט טוען בראיון לעיתון "א-שרק אל-אווסט" , כי לממשל אובאמה יש "תוכנית חלופית" למקרה שהממשל לא יצליח להביא את שני הצדדים למשא ומתן ישיר אך מסרב לגלות את הפרטים.
כן,הדבר בהחלט אפשרי.
הפלסטינים ומדינות ערב מעוניינים שהממשל יכפה תוכנית שלום משלו על ישראל.
היא תכלול את נסיגת ישראל לגבולות 67 כולל ממזרח ירושלים ותשאיר פתוחה את סוגיית הפליטים הפלסטינים או מה שמכונה "זכות השיבה".
הדבר הזה יאפשר לפלסטינים להמשיך ולשמר את הסכסוך עם ישראל.תוכנית אמריקנית כזו משתלבת כמו "כפפה ליד" לשיטת הסלאמי שבה נוקטים הפלסטינים במשא ומתן.
ישראל לא תוכל להסכים לכך.
ראש הממשלה נתניהו יאמר לנשיא אובאמה כי הוא מעוניין במשא ומתן ישיר שחלקו גלוי וחלקו האחר נסתר אך אין ביכולתו להאריך את ההקפאה של הבנייה בהתנחלויות מחשש להתמוטטות הקואליציה.
הנשיא אובאמה לא יסתפק בתשובה הזו ויפעיל לחץ על ראש הממשלה.
הוא מצפה שלפחות ישראל תשלם ב"מטבע אחר" הקשור לסוגיות הליבה של הסדר הקבע כדי שיוכל לדרוש מהפלסטינים לעבור למשא ומתן ישיר.
כן, מבחינתו ישראל היא שתצטרך לשלם בכל מקרה כי היא הצד החזק.
והיא זקוקה לארצות הברית באו"ם ובחזית מול איראן.
הלחץ על ראש הממשלה נתניהו יימשך.
הפלסטינים אף הם מגבירים את הלחץ ומאיימים בהערכה פלסטינית ערבית מחודשת של המשא ומתן עם ישראל שתתקיים בחודש ספטמבר בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם באמצעות "ועדת המעקב של יוזמת השלום הערבית".
לדבריהם מדובר בצומת דרכים חשוב של התהליך המדיני.
גורמים אירופאיים המקורבים לתהליך המדיני מעריכים כי הנשיא אובאמה יתקשה להפעיל לחץ על ראש הממשלה נתניהו לפני חודש נובמבר בגלל הבחירות לקונגרס.
הפופולאריות של הנשיא האמריקני בסקרי דעת הקהל היא בירידה והפסד למפלגה הדמוקרטית בבחירות לקונגרס יחזק את המתנגדים למדיניות הנשיא בנושאי פנים ונושאי חוץ ואף עלול להקטין את סיכוייו להיבחר לנשיאות פעם נוספת.
להערכתם הלחץ האמריקני על ישראל יגבר רק לאחר החזרה מחופשת חג המולד.
ישראל מרוויחה קצת זמן אך צפוי שבסוף השנה האזרחית יגיעו היחסים בינה לבין ממשל אובאמה לרגע האמת בכל מה שקשור לתהליך המדיני באזור.
אז גם יתברר אם הממשל מתכוון להודיע על תוכנית שלום מטעמו לערוץ הישראלי פלסטיני.תוכנית שאותה ירצה לכפות על הצדדים.
כל האפשרויות פתוחות.

יום חמישי, 1 ביולי 2010

עסקת שליט-מלחמת העצבים נמשכת

גורמים המקורבים לרשות הפלסטינית מציעים לחמאס לשנות את דרישותיו מישראל ולקיים את העסקה לחילופי שבויים בזמן הקרוב.
המתיחות החדשה בין מצרים לחמאס פוגעת באפשרות לקדם את שחרורו של גלעד שליט
.

צעדת הענק למען שחרורו של גלעד שליט והאפשרות לעסקת חילופי שבויים ממשיכות להעסיק את הפלסטינים.
ברשות הפלסטינית לא מתרשמים מהאיומים של יו"ר הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל לחטוף חיילים ישראלים נוספים.
לדברי בכירים ברשות הפלסטינית המגמה הזו של ארגון חמאס איננה חדשה והוא ניסה את השיטה הזו בעשרים השנה האחרונות, כשלמשל נחטפו החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון בתחילת שנות ה90.
כל אימת שתקרה לאנשיו של ח'אלד משעל ההזדמנות המתאימה , הם ינסו לחטוף חייל של צה"ל כדי להפכו ל"קלף מיקוח" במשא ומתן עם ישראל.
הפובליציסט הפלסטיני הידוע חסן אלבטל,המזוהה עם הקו הרשמי של הרשות הפלסטינית, מציע היום בטורו בעיתון "אלאיאם" לארגון החמאס לנסות ולהביך את ישראל.
הוא קורא לחמאס לשנות את תנאיו לקיום העסקה לחילופי השבויים כדי לזכות בפופולאריות גדולה יותר בחברה הפלסטינית.
אלבטל מציע לחמאס לבצע את העסקה בתנאים שלהם הסכימה ישראל אך להוסיף תנאים , למשל לדרוש את חזרתם של מגורשי כנסיית המולד בבית לחם או את העברת גופותיהם של "חללי המהפכה הפלסטינית"
הקבורים בבתי הקברות למחבלים בבקעת הירדן לקבורה בתחומי הרשות הפלסטינית או רצועת עזה.
או לקבור אותם באופן מסודר עם מצבות ושמות ולאפשר לבני משפחותיהם לעלות לקברותיהם.
חסן אלבטל סבור שאם תנהג חמאס על פי הצעותיו היא תראה לציבור הפלסטיני כי היא חלק מהתנועה הלאומית הפלסטינית ותשפר את המוניטין שלה.
להערכתי אין שום סיכוי שתנועת החמאס תקבל את ההצעה הזו.
היא נעולה ומקובעת בעמדותיה ונראה שהעסקה תתעכב עוד זמן רב.
למעשה אנחנו מדברים על "מלחמת עצבים".
חמאס מחזיקה בקלף אחד ששמו גלעד שליט והיא משגעת את מדינת ישראל.
אנו, בישראל, חייבים להיות עם עצבים חזקים.
ח'אלד משעל מחקה את סגנון המשא ומתן של מנהיג החזבאללה השיח' חסן נצראללה.
הוא מנסה לשגע את ישראל כדי ש"תמצמץ" ראשונה ותיכנע לדרישותיו.
"עסקת שליט" תתבצע רק כשח'אלד משעל יבין כי מיצה את דרישותיו מישראל והוא איננו יכול להשיג ויתורים נוספים.
לכן צריך לשמור על קור רוח....
וגם לא להתקפל...
הרגע יגיע וח'אלד משעל ירצה לממש את הקלף שבידו ולתרגמו להישג פוליטי.
ואז תתבצע העסקה וישוחרר גלעד שליט.
ישראל מנסה גם להיעזר במצרים כדי להשלים את עסקת חילופי השבויים.
אלא שיחסי מצרים והחמאס מתוחים בתקופה האחרונה בעקבות התבטאויות של מנהיג החמאס ברצועת עזה מחמוד א-זהאר.
מצרים גם מאשימה את החמאס בטרפוד מאמציה להביא לפיוס בינו לבין ארגון הפת"ח באמצעות מסמך הפיוס שחיברה ושחמאס מסרב לחתום עליו.
שיא המתיחות בא לידי ביטוי בצעד שנקטה חמאס בשטח.עיריית ח'אן יונס הזיזה בימים האחרונים את אנדרטת החייל האלמוני המצרי ממרכז העיר לאתר פחות בולט כדי לאותת למצרים את מורת רוחו של שלטון החמאס ממנה.
המצרים זועמים על כך שאלפי חיילים מצריים שהרגו בקרבות למען הבעיה הפלסטינית משנות הארבעים ועד היום לא זוכים לכבוד המינימאלי שלו ראויים חיילים שנפלו בקרב.
מצרים הייתה זו שנזעקה לנסות ולפייס בין הפת"ח לחמאס לאחר השתלטות החמאס על רצועת עזה ביוני 2007 ובמשך שלוש השנים האחרונות היא לא מרפה ומנסה בדבקות להשיג את הפיוס המיוחל שאמור לאפשר התקדמות במשא ומתן המדיני.
ומה היא מקבלת בתמורה? יריקה בפרצוף.
ברשות הפלסטינית מאשימים את איראן כי היא שמסיתה את החמאס נגד מצרים וכי תנועת החמאס משרתת "אינטרסים אזוריים" ולא אינטרסים פלסטיניים.
כמובן שבחמאס דוחים טענות אלה על הסף.
אבל למעורבות האיראנית העמוקה יש גם השפעה על העיתוי לקיום עסקת השבויים.
ח'אלד משעל לא יקיים את העסקה מבלי לקבל "אור ירוק" מאיראן או לפחות לתאם עימה את מועד העסקה.
גלעד שליט הפך בעקיפין גם לבן ערובה בידיה של איראן.
לכן קשה להביא את העסקה לכלל סיום,מעורבים בה גורמים רבים בעלי אינטרסים שונים.ח'אלד משעל מקבל ייעוץ מהחזבאללה ואיראן כיצד לנהל את המשא ומתן עם ישראל והמתווכים מהמודיעין המצרי והמתווך הגרמני לא מצליחים לסגור את העסקה בעיקר בגלל שח'אלד משעל סבור שהוא יכול עדיין לסחוט מישראל ויתורים נוספים.
המשימה של ישראל כעת היא להבהיר לו כי טעות בידו.
לומר לו : העסקה היא בבחינת TAKE IT OR LEAVE IT
אולי אם יבין זאת הוא יצטרך להחליט אם לממש את הקלף שבידו או להמשיך להחזיקו ללא השגת שום רווחים פוליטיים.
נראה שזה הקו שאותו מנסה כעת ממשלת נתניהו.
הבה נתפלל שתצליח.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר