יום שלישי, 1 ביוני 2010

קריסת מערכת ההסברה הישראלית

מדינת ישראל חייבת לשקם את מערכת ההסברה שלה
ולהקצות לה את המשאבים הדרושים.ראש הממשלה חייב להביא את הנושא להכרעת הקבינט.אחד המחדלים העיקריים של מערכת ההסברה הוא חוסר יכולתה להתמודד ביעילות עם מערכת התעמולה הערבית והאסלאמית


יום ה31.5.10 ייזכר כיום קריסתה של מערכת ההסברה הישראלית.מלכתחילה היה ברור כי אחת המטרה העיקרית של "משט הסיוע הבינלאומי" לרצועת עזה הייתה להביך את ישראל ולהכפישה בעיני הקהילה הבינלאומית,מדינת ישראל ידעה זאת מראש אך לא נערכה בהתאם,מיטב לוחמינו נפלו למלכודת דמים והפרובוקציה הפרו חמאסית של שונאינו הצליחה מעל המשוער.במו ידינו הענקנו לחמאס ותומכיו את המתנה שלה ייחלו וניצחון תקשורתי גדול.
מי שמשלם את מחיר כישלון ההסברה הישראלית איננו רק הדרג המדיני והביטחוני אלא גם כל אזרח בישראל הרוצה לצאת לחו"ל וכמובן גם הקהיליות היהודיות ברחבי העולם.גל האנטישמיות האדיר ששטף מדינות רבות ברחבי העולם בעקבות המבצע "עופרת יצוקה" ממשיך לפגוע בנו עד עצם היום הזה,והנה הכישלון ההסברתי בעניין המשט לעזה יוסיף שמן למדורת השנאה ליהודים ולמדינת ישראל שבוערת במדינות רבות בעולם ובראשן מדינות ערב והעולם האסלאמי.
למדינת ישראל יש כמה גופי הסברה:דובר צה"ל,מחלקת ההסברה במשרד החוץ,מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה ואף מיניסטריון הסברה,שהוקם לפני שנה על ידי ראש הממשלה נתניהו, ושבראשו עומד שר.למרות זאת לא נערכו הגופים האלה באופן הנכון להתמודד עם בעיות ההסברה שנוצרו בעקבות ההשתלטות על משט הפרובוקציה לרצועת עזה.
מערכת התעמולה הערבית והאסלאמית הכתה שוב את מדינת ישראל והצליחה להכפישה ברחבי העולם.כל מה שעושה ישראל היום בתחום ההסברה הינו למעשה "קרב מאסף" שכן הזירה התקשורתית הוכרעה בניצחון סוחף של מערכת התעמולה הערבית-חמאסית.
אחת הבעיות העיקריות שגורמות לכישלון מערך ההסברה הישראלי היא שאין גוף שמרכז את כל גופי הסברה ומפעיל אותם בצורה נכונה כ "אגרוף הסברה" מול מערכת התעמולה הפרו פלסטינית.נכון שגופי ההסברה האלה מקיימים מידי פעם ישיבות תיאום ביניהם וקביעת מסרים אולם בשעת המבחן האמיתי בשטח בעת שישראל נזקקת למערכת מיומנת שתסביר את מדיניותה,מקרטעת מערכת ההסברה הרשמית,אתמול היה שיא הביזיון שכן היא קרסה לחלוטין.מערך ההסברה לא הוכן כראוי לקראת המבצע והוא לקה בשיתוק בשעה שישראל הייתה זקוקה לו כאוויר לנשימה.הנה שתי דוגמאות בולטות:
א.דובר צה"ל לא סיפק בזמן אמת גרסה ראשונית לאמצעי התקשורת למהלך ההשתלטות על הספינה כתוצאה מכך התמלא החלל התקשורתי שנוצר בשמועות בגרסאות חד צדדיות של תומכי החמאס ובסיפור הבדים על "מותו" של השיח' ראא'ד צלאח.הוואקום הזה נמשך כמה שעות בנימוק לא משכנע של "שיקולים מבצעיים".דובר צה"ל צירף עיתונאים לספינות חיל הים אך אסר עליהם לדווח בעוד העיתונאים הזרים שהיו על ספינות המשט דיווחו ללא הפרעה.גם סרטי הצילום המוכיחים את האלימות הרבה נגד חיילי הכוח שהשתלט על הספינה עוכבו זמן רב על ידי דובר צה"ל עד לפרסומם.
ב. רוב שרי הממשלה לא נרתמו לפעילות ההסברה,שר ההסברה עצמו שהה בקנדה.יו"ר האופוזיציה ציפי לבני הופיעה באמצעי התקשורת הזרים יותר מכל שר בממשלה.שר החוץ ליברמן לא דיבר באמצעי התקשורת עד הערב וסגנו דנו איילון הדובר, אנגלית רהוטה קיים מסיבת עיתונאים בשפה העברית ללא נציגי התקשורת הזרה.ראש הממשלה הגיב על האירוע רק בשמונה בערב.

בטוחני שלכל הנוגעים לדוגמאות האלה יהיו הסברים "משכנעים" לחדלונם.אבל חוסר התפקוד של מערכת ההסברה הישראלית הוא משווע. מחובתו של כל גוף חקירה שיוקם בישראל בעקבות הפעולה הכושלת לבדוק את מחדלי מערכת ההסברה במהלך המבצע.
נראה שחסר בעל בית אחד בעל סמכויות שיפעיל את מערכת ההסברה,ירכז אותה וגם ישא באחריות.לאחר מלחמת לבנון השנייה המליצה ועדת וינוגרד על הקמת מערך הסברה לאומי, מערך זה אכן נמצא בשלבי הקמה מתקדמים אך נראה שגם הפעם הוא כשל במשימתו.
מידי חדשות לבקרים אנו מתבשרים על רעיונות חדשים בתחום ההסברה.רק שלשום פורסם כי משרד החוץ ישתמש בארגוני קש במערך ההסברה וכי ישראל מקימה מערך הסברה מקביל לשגרירויות במטרה להשפיע על מעצבי דעת קהל,עיתונאים ופוליטיקאים זרים ללא טביעת אצבע ישירה של הממשלה.ייתכן שמדובר ברעיון טוב, אבל מה שבטוח הוא שעד שיוקמו ארגוני הקש האלה ישראל היא זו שאוכלת קש בתחום ההסברה שהוא כה חיוני לה.
ראש הממשלה חייב להביא את נושא מערכת ההסברה הישראלית לדיון בקבינט.מדובר במערכת חיונית למדיניות ולביטחון של מדינת ישראל וחייבים להקצות לה את כל המשאבים הדרושים, החל מיועצים חיצוניים מקצועיים וכלה בתקציבים גדולים.היא חייבת להיות אפקטיבית, מקורית,יצירתית ובעלת תגובה מהירה בכל שעות היממה.
אחד הנושאים החשובים ביותר הוא ההתמודדות נגד מערך התעמולה הערבי היעיל הנעזר במאות ערוצי לווין ובראשם רשת "אל-ג'זירה".מול אלה מתמודדת מדינת ישראל במספר מצומצם של מסבירנים דוברי ערבית ובאמצעות קול ישראל בערבית(רשת ד') וערוץ 33 של רשות השידור שבקושי נקלטים במרחב הערבי והאסלאמי.האם לא הגיע הזמן שמדינת ישראל תקים לעצמה ערוץ טלביזיה לוויני חזק בשפה הערבית שידווח דיווחי אמת על הנעשה לשכנינו במזרח התיכון?
יש לארגן מחדש את מערכת ההסברה של מדינת ישראל אחרת תאבק ישראל במסע הדה לגיטימציה נגדה בעולם ב"ידיים חשופות".הגיע הזמן לשידוד המערכות,כל עיכוב יגרום נזק נוסף למדינת ישראל.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר