יום רביעי, 30 ביוני 2010

עסקת שליט-המאבק בין ההיגיון לבין הרגש

ישראל מנסה לנצל את קשריה של רוסיה עם החמאס כדי לקדם את שחרורו של גלעד שליט.
מערכת התעמולה של החמאס טוענת כי ממשלת נתניהו מוליכה שולל את הציבור וכי שחרור האסירים הביטחוניים במסגרת העסקה איננו מסכן את ביטחונה של ישראל


המאמצים הישראלים לשחרר את גלעד שליט נמשכים.
על פי גורמים רוסיים יודעי דבר ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו משר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בעת שביקר השבוע בישראל, להפעיל את קשריה הטובים של רוסיה עם החמאס כדי לקדם את העסקה לשחרורו של גלעד שליט.
ראש הממשלה עשה צעד החורג מהמדיניות הרשמית של ישראל אשר הקפידה למחות בפני רוסיה על הקשר שלה עם החמאס, המוגדר בישראל כארגון טרור, שבמסגרתו אף ביקר מנהיג החמאס ח'אלד משעל במוסקבה.
עוד ניסיון לשחרר את גלעד....
רוסיה תומכת בפיוס בין הפת"ח לחמאס.גם ברשות הפלסטינית מעריכים שפיוס עם החמאס יקדם את "עסקת שליט" אבל הפיוס הזה רחוק מאוד מלקרות בזמן הקרוב.
הרוסים יכולים להשפיע על החמאס לחדש את המשא ומתן על עסקת חילופי השבויים אבל זה לא ישנה את המחיר שדורש הארגון....
החמאס נמצא בתחושה של אופוריה נוכח הדרישה הגוברת בציבור הישראלי מממשלת נתניהו לבצע את העסקה על פי תנאי החמאס.
מערכת התעמולה של החמאס מבליטה את צעדת הענק למען גלעד שליט ואת הפרסום בעיתון "מעריב" שארבעה שרי ביטחון לשעבר תומכים בביצוע העסקה.
בחמאס מצטטים גם את מאמרו של ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי בעיתון "ידיעות אחרונות" שבו טען כי שחרור ארבעים מהמחבלים הבכירים של החמאס אינו מהווה סכנה שמדינת ישראל איננה יכולה להתגבר עליה.
בחמאס בטוחים שדעת הקהל בישראל הבשילה והיא מוכנה לעסקה בתנאי הארגון, להערכתם הבעיה היא פוליטית ושממשלת נתניהו היא שאיננה מוכנה לבצע את העסקה.
לכן, דוברי החמאס תוקפים את ראש הממשלה נתניהו ומאשימים אותו בטרפוד העסקה.
הם מאשימים את ממשלת ישראל בניסיון להפחיד את הציבור הישראלי כי שחרור האסירים הביטחוניים לבתיהם בגדה ,במסגרת העסקה, יביא לגל חדש של טרור בערי ישראל.
לעזרת החמאס התגייסו כמה פרשנים ערביים המסבירים כי ישראל צריכה להסכים לעסקה בתנאיו של החמאס.
אחד הפרשנים האלה טוען כי מאז שהשתלטה תנועת החמאס על רצועת עזה היא מתנהגת כ"רשות שלטונית" ולא כ " תנועת התנגדות " ולכן שורר שקט יחסי ברצועה.
גם בשטחי יהודה ושומרון שורר שקט כתוצאה משלטונה של הרשות הפלסטינית,לכן טוען אותו פרשן,השקט בשטחים איננו כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון של ישראל אלא הוא נובע מהאופן שבו מסתכלות תנועת החמאס והרשות הפלסטינית על הדברים.לפיכך, הטיעון של ישראל ששחרור האסירים הביטחוניים יערער את הביטחון ביהודה ושומרון הוא טיעון שקרי.
פרשן ערבי אחר אומר כי שחרור האסירים הביטחוניים במסגרת העסקה לא יחזק את החמאס באופן מיוחד בחברה הפלסטינית,ייתכן שבשלב הראשון הוא יקבל פרסום באמצעי התקשורת אך עד מהרה יתחילו הפלסטינים להבין כי "עסקת שליט" איננה פותרת את בעייתם של אלפי האסירים הביטחוניים הפלסטינים שנשארו בבתי הכלא של ישראל.
ועוד הוא מוסיף כי העובדה שרוב האסירים הביטחוניים האמורים להשתחרר במסגרת העסקה משתייכים לחמאס ולא לפלגים אחרים תפגע בחמאס ותציג אותו כארגון שדואג לאנשיו בלבד.
אולם אחד ההישגים של החמאס עד כה הוא ללא ספק הפיצול שהצליח ליצור בציבור הישראלי בסוגיית גלעד שליט.
אפשר לומר שהציבור בישראל מתחלק היום לשני מחנות עיקרים: מחנה התומך בביצוע העסקה אבל "לא בכל מחיר" ומחנה אחר התומך בביצועה "בכל מחיר".
יש רבים בתוכנו שחוששים מההשלכות הביטחוניות של שחרור עשרות מחבלים מסוכנים המכונים "רבי מחבלים" ושאינם רוצים לתת לחמאס את תחושת הניצחון.
המחנה הזה סבור שישראל צריכה להציב "קוים אדומים" במיוחד נוכח העובדה שיש מדינות בעולם שאינן מנהלות בכלל משא ומתן עם ארגוני טרור חוטפי חיילים ,לדוגמא, ארצות הברית.
המחנה השני גורס שיש לסיים את הטרגדיה האנושית הזו במהירות בכל מחיר למרות ההשלכות הביטחוניות החמורות של העסקה שמא גורלו של גלעד שליט יהיה כגורלו של רון ארד.
המאבק הוא בעיקר בין ההיגיון לבין הרגש....
דבר אחד ברור, בין אם תתבצע העסקה ובין אם לאו, החמאס ימשיך במאמציו לחטוף חיילים נוספים כל עוד בבתי הכלא הביטחוניים בישראל עצורים אלפי אסירים ביטחוניים.
החמאס גילה את נקודת התורפה של ישראל והוא מבין כי בציבור הישראלי יש רגישות רבה לאזרחים או חיילים חטופים המוחזקים בידי מחבלים.הציבור הישראלי מוכן לשלם מחיר יקר כדי לקבל את גופותיהם או לפדות אותם משביים.
בזה אנו שונים מהם...
כל עוד הרגישות האנושית הזו לחיי אדם קיימת בחברתנו נמשיך לשלם מחיר גבוה.

יום שלישי, 29 ביוני 2010

הערכה מחדש של הדרכים לשחרורו של גלעד שליט

גורם ביטחוני בכיר ומרכזי בישראל מתנגד לחטיפתם של בכירים בחמאס במטרה להפכם ל"קלפי מיקוח" בעסקה לשחרורו של גלעד שליט.לדבריו הדבר חסר תועלת ויגרום נזק מדיני לישראל.הגברת הלחץ על אסירי החמאס בבתי הכלא בישראל עשויה לזרז את השלמת העסקה לשחרור שליט
הצעדה הענקית בישראל למען שחרורו של גלעד שליט דוחפת את משפחות האסירים הביטחוניים הפלסטינים לפעילות נגדית.
מדי שבוע מתקיימת במשרדי הצלב האדום ברצועת עזה שביתת שבת של משפחות האסירים הביטחוניים מכל הפלגים והארגונים בדרישה לשחרר את האסירים או לשפר את תנאי מאסרם.
משלחת מטעם הגוף המארגן את ההפגנות האלה והנקרא "ועדת השבויים של הכוחות הלאומיים והאסלאמיים" הגישה אתמול איגרת מחאה לנציגות צרפת ברצועת עזה על התמיכה שהביע נשיא צרפת ניקולא סרקוזי במשפחת שליט והפעולות שהוא עושה כדי להביא לשחרורו של בנם החטוף.
משפחות האסירים הביטחוניים מוחות על ה "מוסר הכפול" שלדבריהם נוקטת בו צרפת בגלל העובדה שלגלעד שליט יש גם אזרחות צרפתית, ולכן היא פועלת למענו אך לטענתם, מתעלמת מסבל האסירים הביטחוניים הפלסטינים.
באיגרת המחאה דורשות משפחות האסירים הביטחוניים "יחס הוגן וצודק מצרפת גם כלפי זכויותיהם של האסירים הפלסטיניים".
בני המשפחות של אסירי החמאס קובלים כי לא ביקרו את יקיריהם בכלא הישראלי בארבע השנים האחרונות מאז חטיפתו של גלעד שליט,מדובר במאות משפחות מרצועת עזה.
יש וויכוח ציבורי בישראל על התועלת בצעדת הענק
למען שחרורו של גלעד שליט אולם מסתבר שהיא הצליחה לחשוף בקיעים בעמדה הפלסטינית ומראה גם את חולשותיו של ארגון החמאס.
בני משפחות אסירי החמאס מביעות בפומבי לראשונה את העובדה כי הן סובלות כתוצאה מהצעדים שנקטה ישראל נגד אסירים אלה עקב סירוב ארגון החמאס לשחרר את גלעד שליט.
אין ספק שמשפחות האסירים האלה מפעילות לחץ על הנהגת החמאס להשלים את העסקה בקרוב.
הסבל שאותו מביעות משפחות האסירים מצטרף לדאגה שהביע בפומבי חבר הפרלמנט הפלסטיני מטעם החמאס,נאא'ף רג'וב ששוחרר מהכלא הישראלי בשבוע שעבר.
בראיונות שהעניק לאמצעי התקשורת הוא הזהיר
כי אם יושלם תהליך החקיקה של "חוק שליט" בכנסת חייהם של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא "יהפכו לגיהנום".
הצעת החוק הזו שעברה כבר קריאה טרומית אמורה להחמיר מאוד את תנאי המאסר של אסירי החמאס.
הנה מה שאומרת אום אחמד חרז, אשתו של אסיר החמאס נאפד' חרז, לעיתונאים פלססטינים בעזה:

"אנו חייבים לארגן מסע הזדהות עם האסירים הפלסטינים,כוחות הכיבוש מונעים מאיתנו לבקר אותם כבר ארבע שנים.
האסירים עוברים עינויים ממושכים בשיטות שונות כדי לשבור את כוח הרצון שלהם,יותר מ200 אסירים מתו בבתי הכלא כתוצאה מעינויים.העולם מתעניין בגלעד שליט אך שוכח שמונת אלפים פלסטינים שנמצאים בתנאים קשים בבתי הכלא בישראל".
הדברים האלה מגיעים גם להנהגת החמאס.
האם הדבר משפיע עליה?
אין ספק שכן.
האם הדברים האלה יאיצו את שחרורו של גלעד שליט?
מדובר בסדק קטן שיש להרחיבו,כרגע הם אינם מספיקים והראייה לכך היא ההתרברבות של מנהיג החמאס ח'אלד משעל כי המחיר לשחרורו של גלעד שליט רק יעלה וכי יימשכו חטיפות החיילים הישראלים.
ישראל חייבת להגביר את הלחץ על האסירים הביטחוניים שהיא מחזיקה בבתי הסוהר, הדבר יביא ל"תגובת שרשרת" דרך בני משפחותיהם ועד להנהגת החמאס.
אחת השאלות שהציבור הישראלי שואל את עצמו היא מדוע ישראל לא חטפה במשך ארבע השנים האחרונות מנהיגים של החמאס כדי שיהוו "קלפי מיקוח" בעסקה לשחרורו של גלעד שליט.
גורמים בצמרת המדינית הסבירו לי כי גורם ביטחוני בכיר ומרכזי בישראל מתנגד בתוקף לדרך הפעולה הזו.
הוא סבור שהיא איננה יעילה ורק תגרום נזק מדיני לישראל ברחבי העולם.
אותו גורם ביטחוני בכיר סבור כי חטיפתם של השיח' עבד אלכרים עובייד ממנהיגי החזבאלללה בדרום לבנון ב1989 ושל השיח' מצטפא דיראני ראש ארגון "ההתנגדות המאמינה" השיעי ב1994 כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרורו של הנווט השבוי רון ארד הייתה מיותרת ולא תרמה רבות להחזרתו של רון ארד.בסופו של דבר הם שוחררו ורון ארד נותר בשבי.
יש במערכת הביטחון גורמים בכירים אחרים החולקים על הגישה הזו אך הם לא הצליחו בינתיים לקבל את תמיכת הדרג המדיני.
גורמים בכירים במשרד החוץ סבורים כי המאבק הציבורי לשחרורו של גלעד שליט צריך להיעשות גם בחו"ל למשל במדינות המקיימות קשרים עם החמאס.אחת המדינות האלה היא רוסיה.
ישראל הרשמית מתנגדת לכל קשר של רוסיה עם החמאס שמוגדר כארגון טרור אך הרוסים לא שואלים אותנו.
העצרת למען גלעד שליט ברומא הייתה מרשימה,המטה למען שחרורו של גלעד שליט צריך להמשיך בפעילות הזו גם במדינות אחרות בעולם.
במקביל חייב הדרג המדיני לעשות הערכה מחדש של הפעילויות הצבאיות שנעשו עד כה לקדם את שחרורו של גלעד שליט ולבחון מחדש את אפשרות חטיפת בכירים בחמאס לצורך מיקוח טוב יותר במסגרת העסקה לשחרורו של שליט.
לא יהיה מנוס.....בהעדר אופציה צבאית,נאלץ בסופו של דבר "לסגור עסקה" עם החמאס.לא ניתן לגלעד שליט להפוך ל"רון ארד מספר שתיים".
השאלה תהייה רק מה המחיר שניאלץ לשלם.
עכשיו אנו צריכים לעבוד כדי להפחית את המחיר.

יום שני, 28 ביוני 2010

מתקרבים לרגע האמת

הפלסטינים מוכנים לעבור למשא ומתן ישיר עם ישראל בתמורה להתקדמות בנושאי הגבולות והביטחון.ממשל אובאמה ינסה לשכנע את ראש הממשלה נתניהו להאריך את הקפאת הבנייה בהתנחלויות שתפוג בחודש ספטמבר עד לסוף השנה.
ממשלת נתניהו מתקרבת לרגע האמת בכל הקשור לתהליך המדיני עם הפלסטינים


אט אט דועכת לה באמצעי התקשורת הערביים פרשת ההשתלטות הישראלית על הספינה הטורקית "מרמרה",
המשטים שהיו מתוכננים להגיע לעזה מלבנון ואיראן נדחו בינתיים, ככל הנראה בגלל לחץ בינלאומי.
ישראל מלקקת את פצעיה המדיניים וראש הממשלה נערך לפגישה עם הנשיא אובאמה בבית הלבן בשבוע הבא.
בסופו של דבר חוזרים כולם אל לב הסכסוך.... אל הבעיה הפלסטינית.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נפגש לפני כעשרה ימים עם הנשיא אובאמה בבית הלבן.גורמים המקורבים לעבאס וגם הוא עצמו,מתארים בראיונות עיתונאיים , תמונה ורודה מאוד של יחסיו עם הנשיא האמריקני ומספרים על תמימות דעים מלאה ביניהם בכל הנושאים הנוגעים להסדר הקבע עם ישראל.
מה אמר מחמוד עבאס לנשיא אובאמה על האופן שבו הוא רואה את הסדר הקבע?
לא היה שום שינוי בעמדות הפלסטיניות הבסיסיות,מחמוד עבאס חזר על דרישתו כי המשא ומתן עם ממשלת נתניהו יתחדש מהנקודה שבה נפסק עם ממשלת אולמרט.
הוא הבהיר לנשיא האמריקני כי הפלסטינים רוצים במדינה בגבולות 67,הם מסכימים לעיקרון חילופי שטחים באותה הכמות והאיכות ובתחום סידורי הביטחון הם מוכנים לנוכחות כוחות בינלאומיים במדינה הפלסטינית העתידית.
מחמוד עבאס הדגיש כי "לא יסכים לנוכחות של אפילו חייל ישראלי אחד על אדמת פלסטין".
לדברי מקורביו של מחמוד עבאס הנשיא אובאמה הסכים
עם כל מילה.
ההבנות האלה סותרות לגמרי את העמדה הישראלית.
אם אכן הנשיא אובאמה הסכים עם העמדות שהציג מחמוד עבאס, הרי שהפער בין עמדות הממשל האמריקני לבין ממשלת נתניהו הוא גדול מאוד והדבר יבוא כנראה לידי ביטוי בפגישתו של ראש הממשלה עם הנשיא האמריקני.
בשלושת הסיבובים הראשונים של "שיחות הקרבה" (proximity talks) שעשה עד כה השליח המיוחד ג'ורג' מיטשל סירבה ישראל למסור את עמדתה המפורטת בנושא הגבולות וסידורי הביטחון העתידיים.
היא הסתפקה בחזרה על עמדתה כי המדינה הפלסטינית שתקום חייבת להיות מפורזת וכי היא חייבת להכיר בישראל כמדינה יהודית.
מה רוצים הפלסטינים כעת?
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מצפה שהשליח המיוחד מיטשל שיגיע השבוע לאזור לעוד סבב של שיחות עם הצדדים יביא לו תשובות מפורטות מישראל בנושאי הגבולות והביטחון.
שלשום נפגש מחמוד עבאס עם הסנטור ג'ון קרי, ראש הועדה לקשרי חוץ בקונגרס האמריקני, ודן עימו בבקשתו כי יסכים לעבור לשיחות ישירות עם ישראל בנושא הסדר הקבע.
מחמוד עבאס השיב לו כי יסכים לשיחות ישירות עם ישראל רק אם תושג התקדמות בנושאי הביטחון והגבולות ולאחר שיקבל אישור לכך מ"ועדת המעקב ליוזמת השלום הערבית" השייכת לליגה הערבית שאישרה את פתיחת "שיחות הקרבה" לתקופה של ארבעה חודשים.
במילים אחרות, מחמוד עבאס מציב תנאים חדשים למשא ומתן ישיר עם ישראל ורוצה את הגיבוי של מדינות ערב.
אחד הנושאים העיקריים בפגישה של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא אובאמה בשבוע הבא אמור להיות המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות שאמורה להסתיים בחודש ספטמבר.
החלטת ההקפאה תפוג במועד זה ובמפלגות הקואליציה יש התנגדות איתנה להמשך ההקפאה.
הממשל האמריקני מחפש דרך לשכנע את ראש הממשלה להאריך בכל זאת את ההקפאה עד סוף השנה כדי שיימשך המומנטום של התהליך המדיני.
מקורות פלסטינים בכירים אומרים כי אחת ההצעות האמריקניות לראש הממשלה נתניהו תהייה להסכים להארכת ההקפאה של הבנייה בהתנחלויות בתמורה להסכמה פלסטינית לעבור לשיחות ישירות.
השליח מיטשל אמור למצוא את הנוסחה שתביא להסכמת הפלסטינים לעבור למו"מ ישיר עם ישראל ולהסכמת ראש הממשלה להאריך את הקפאת הבנייה בהתנחלויות עד סוף 2010.
הפלסטינים כבר מאיימים כי אם לא יגיעו הצדדים עד סוף השנה להסכמות בעניין שתי מדינות לשני עמים יהיו לכך השלכות הרות אסון על התהליך המדיני.
הד"ר סאיב עריקאת ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני אמר לעיתון "א-שרק אל-אווסט" כי אם לא תושג הסכמה עם ישראל עד סוף השנה תידון ברצינות האפשרות לפרק את הרשות הפלסטינית.
עריקאת הציג שלוש שאלות שישראל מסרבת לענות עליהן עד כה:
א.האם ישראל מסכימה לחדש את המשא ומתן על הסדר הקבע מהנקודה שבה הוא נפסק ב2008?

ב.האם ישראל מכירה במזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית?

ג.האם ישראל מקבלת את גבולות 67 כבסיס לפיתרון שתי המדינות?

העמדות של ממשלת נתניהו בסוגיות אלה עד כה הייתה כי היא תהייה מוכנה לדון בכל נושא על שולחן המשא ומתן כולל נושא ירושלים אך היא לא תסכים לחזרה לגבולות 67.
ועדיין לא דיברנו על בעיית הפליטים הפלסטינים הרוצים לחזור לתחומי מדינת ישראל,מה שנקרא "זכות השיבה".
אנחנו מדברים על כחמישה מיליון פליטים....
ממשלת נתניהו מתקרבת לרגע האמת שלה.
ראש הממשלה יצטרך לקבל החלטות קשות בערוץ הפלסטיני או לחלופין להציג תוכנית מדינית אלטרנטיבית שתהייה בסיס למשא ומתן.
ההחלטה הראשונה שיצטרך לקבל בקרוב ושעלולות להיות לה השלכות קואליציוניות היא האם יסכים להארכת הקפאת הבנייה בהתנחלויות מעבר לחודש ספטמבר? ואם כן , בתמורה למה?
האם התמורה תהיה מעבר למשא ומתן ישיר עם הפלסטינים? מה יקבלו הפלסטינים בתמורה לכך?
האם הממשל האמריקני יצליח לטוות "עסקת חבילה"?
שאלות קשות שיתבררו בשבועות הקרובים.
מתקרבים לרגע האמת.

יום ראשון, 27 ביוני 2010

לא להרפות!

בחמאס מרוצים מצעדת ההמונים בישראל למען שחרורו של גלעד שליט ובטוחים כי ישראל תיכנע לדרישותיהם.ייתכן שקידום הליך החקיקה בכנסת של "חוק שליט" יפעיל לחץ על החמאס וישראל צריכה לבחון ברצינות את האפשרות לחטוף בכירים בהנהגת החמאס לצורך זירוז ביצוע העסקה
בימים האחרונים מתגלים גם בקיעים בעמדת החמאס
בקשר לשחרורו של גלעד שליט במסגרת עסקה לחילופי שבויים.
מסתבר שאחד מהצעדים שעשתה ישראל כן משפיע באופן כלשהו על עמדת בכירים בארגון החמאס.
מדובר ביוזמה ל "חוק שליט " שעברה בכנסת בקריאה טרומית.
היוזמה הזו מעוררת חששות כבדים בקרב אסירי החמאס
בבתי הכלא בישראל.
הם חוששים שאם יעבור החוק בכנסת יוחמרו מאוד תנאי מאסרם.
הם מודאגים מכיוון שעסקה לחלופי שבויים איננה נראית באופק.
ביטוי נדיר לכך נתן אחד מאסירי החמאס ששוחרר בשבוע שעבר מהכלא הישראלי,חבר הפרלמנט הפלסטיני
נאא'פ רג'וב.
רג'וב, בן 50 ,היה שר ההקדשים האסלאמיים בממשלת חמאס ונעצר לתקופה של ארבע שנים לאחר חטיפתו של גלעד שליט, ביחד עם עוד כמה עשרות חברי פרלמנט של החמאס בגדה.
בראיונות שהעניק לאחר שחרורו התבטא נאא'פ רג'וב כי האסירים הפלסטינים הם בעיקר אלה שנפגעים בשל העיכוב בביצוע עסקת חלופי השבויים.הוא הסביר כי חיי האסירים של החמאס בבתי הכלא בישראל עלולים "להפוך לגיהנום" במקרה ש "חוק שליט" יאושר בכנסת.
האסירים הביטחוניים של החמאס סובלים מאוד בכלא הישראלי , לדבריו של רג'וב , והוא רוצה להעלות את בעייתם לראש סדר היום החברתי הפלסטיני.
ומה עם גלעד שליט? האם הוא זוכה לביקורים של הצלב האדום? האם הוא מקבל ביקורי משפחות או נפגש עם עו"ד?
התשובה ברורה.
החמאס לא ייתן ביטוי נרחב לגילוי הלב של נאא'פ רג'וב.
כלפי חוץ שומרים בכירי החמאס על פוזה של "עמידה איתנה".
הם בטוחים שישראל "תמצמץ" ראשונה.
הם מעודדים מאירועי המשט הטורקי ומכך שלתחושתם ישראל התקפלה והקלה בסגר על הרצועה.
להערכתם ישראל מתקפלת תחת לחצים.
הם מרוצים מאוד מצעדת האלפים למען שחרורו של גלעד שליט.אחד מפעילי החמאס ברצועת עזה, ריבחי רנטיסי שמו, אמר בראיון לתוכנית "מגזין המזרח התיכון" ברשת ב', כי ארגונו מברך על הצעדה ומייחל לצעדות נוספות כדי להפעיל לחץ על ראש הממשלה נתניהו לבצע את העסקה על פי תנאי החמאס.
לכן, עד שהחמאס לא יחוש כי מיצה את כל הוויתורים שישראל מוכנה לעשות למען שחרור שליט לא תהייה שום עסקה.
מדובר בסיפור ארוך...על כך מסכימים גם בחמאס וגם בישראל.
מי שעוד קופץ על העגלה הזו של גלעד שליט הוא ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין.
אחד מבכירי הארגון,עבד אלרחים מלוח,חבר הועד הפועל של אש"ף שהשתחרר באחרונה מהכלא הישראלי פרסם היום בעיתונות הפלסטינית מאמר שבו תקף את צרפת ואת שר החוץ שלה קושניר על כך שהם פועלים רק למען שחרורו של גלעד שליט שיש לו גם אזרחות צרפתית.
הוא האשים את צרפת ב "מוסר כפול" ושאל מדוע איננה פועלת באותה נחישות לשחרורו של צלאח אלחמורי,סטודנט פלסטיני שאימו צרפתייה ושנעצר על ידי כוחות הביטחון של ישראל בשל פעילות במסגרת ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין.
כן,גם ארגונים פלסטינים אחרים רוצים לנצל את גלעד שליט כ"נכס" שיביא לשחרור פעיליהם, כמו למשל ארגון הפת"ח שמצפה כי ראש התנטי'ם בגדה מרוואן ברגותי, המרצה חמישה מאסרי עולם בבית כלא ישראלי , ישוחרר במסגרת העסקה.
אבל בינתיים אין עסקה.
ממשלת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ל"התקפל" נוכח צעדת ההמונים בישראל ולהסכים לתנאי החמאס לביצוע העסקה לשחרורו של שליט, כך אומרים גורמי ביטחון בכירים.
לטענתם, זכותם של בני משפחת שליט להפגין ולארגן צעדות אך הדבר מזיק למשא ומתן.
סביר להניח שעוסקים במשא ומתן ימתינו עד לסיום הצעדה וינסו לחדש אותו בעיתוי שיראו אותו כמתאים.
אחד האמצעים הצבאיים שעדיין לא נוסה בפרשה העצובה הזו הוא חטיפת בכירים בחמאס לצורך שיפור תנאי המיקוח של ישראל.
בקרב גורמי הביטחון לא בטוחים שהאמצעי הזה הוא יעיל לקידום העסקה נוכח ניסיון העבר בפרשת היעלמותו של הנווד רון ארד.
ישראל החזיקה בכ40 חברי פרלמנט של החמאס , במשך ארבע שנים , כ "קלף מיקוח" אך לא הצליחה לקדם את העסקה ולכן גם שחררה כמה מהם.
עם זאת גורם ביטחוני בכיר אמר לי כי אם תקרה בידי ישראל ההזמנות המבצעית המתאימה לחטוף "דג שמן" בהנהגת החמאס היא לא תחמיץ אותה.
בכירי החמאס ברצועה מודעים לאפשרות זו ונוקטים באמצעי זהירות.
נראה כי הדרך היחידה לקדם בעתיד הקרוב "מנופי לחץ" על החמאס היא באמצעות קידום הליך החקיקה של "חוק שליט" בכנסת.

יום רביעי, 23 ביוני 2010

רוחות מלחמה


כמה פרשנים בעולם הערבי מפיצים הערכות כי ישראל על סף פעולה צבאית רחבה שמטרתה לשנות את כללי המשחק ולחלץ את ישראל מהמשבר הפנימי שלה ובידודה הבינלאומי.
בירושלים רואים בהערכות אלה תעמולה גסה וחלק מהמערכה לדה-לגיטימציה של ישראל

בעולם הערבי גוברת התחושה כי ישראל היא על סף
התפרקות...
למרות שישראל ידועה כמדינה החזקה ביותר במזרח התיכון,בעלת צבא חזק וכלכלה איתנה מעוררים האירועים האחרונים תחושה אצל כמה מהפרשנים הערבים כי הדרך היחידה של ישראל למנוע התפרקות זו ולצאת ממצוקתה היא באמצעות עימות צבאי עם אחד השחקנים המרכזיים באזור:איראן,סוריה, החזבאללה או החמאס.
כן, במילים אחרות מלחמה חדשה.

לשיטתם של הפרשנים האלה בדיקת ההיסטוריה של מלחמות ישראל בעבר מוכיחה כי ישראל פותחת במלחמה כאשר היא נמצאת בפני משברים גדולים וכי זוהי דרכה "לטרוף את הקלפים מחדש".

אחד הפרשנים הפלסטינים בחר השבוע לצטט במאמרו את הנשיא הסורי בשאר אסד וכתב כי הנשיא הסורי צדק כשאמר "שהקיפאון בתהליך השלום יביא לפריצתן של מלחמות חדשות במיוחד כשיש בישראל ממשלה המשתוקקת לאלימות".

ליתר ביטחון בדקתי עם גורם מדיני בכיר בירושלים אם אכן להערכתו ישראל עומדת ליזום פעולה צבאית באחת הגזרות עם שכנינו.
התשובה הייתה שלילית וחד משמעית.
אולם שמעתי נימות של דאגה בקולו....
הוא הסביר כי צריך להיזהר מנבואות המגשימות את עצמן וכי האווירה במזרח התיכון רוויה באדי דלק שדי בגפרור אחד להצית את התבעירה.
לישראל,הוא הדגיש, אין שום אינטרס כרגע בעימות צבאי עם שום גורם במזרח התיכון.

כיצד הסבירו הפרשנים הערבים את המניע של ישראל לצאת לפעולה צבאית בעת הזו?

א. המצב הפנימי בישראל-ההפגנות והעימותים בין אשכנזים לספרדים ובין חילונים ודתיים בנושא עימנואל יצרו להערכתם מחלוקות פנימיות קשות בתוך החברה הישראלית שהדרך לגשר עליהן יכולה להיות מושגת רק באמצעות אחדות לאומית.רק מצב חירום שבו תהייה נתונה ישראל יכול ליצור אחדות שתגשר על פני המחלוקות העמוקות.
ב. הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל- בידוד זה נוצר בעקבות הפעולה הישראלית נגד הספינה הטורקית "מרמרה" והוא אמור להימשך בעקבות המשטים הבאים המתוכננים לחופי הרצועה.משטים אלה יביאו לעימותים נוספים בין חיל הים הישראלי לספינות הנושאות דגלים של מדינות שונות בעולם.ישראל נאלצה להתקפל ולהסיר כמעט לגמרי את הסגר היבשתי מעל הרצועה והמשך הלחץ עליה עשוי להביא להסרת הסגר בכלל.
ג. איראן ממשיכה בהתעצמותה הגרעינית-ישראל מתוסכלת מחוסר יכולתה לעצור באמצעים מדיניים את התקרבותה של איראן להשגת יכולת גרעינית צבאית,משטר הסנקציות של מועצת הביטחון נגד איראן איננו אפקטיבי והנשיא אובאמה עדיין מאמין בדיאלוג עם איראן.לכן ישראל עלולה ליזום מהלך התקפי נגד המתקנים הגרעינים האיראנים.
ד. המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים תקוע- "שיחות הקרבה" של ישראל עם הפלסטינים מקרטעות.השליח המיוחד ג'ורג' מיטשל ביקר באזור כבר יותר מ20 פעמים אך לא הצליח להשיג שום תוצאות.בחודש ספטמבר הקרוב יסתיים מועד ההקפאה של הבנייה בהתנחלויות שלה הסכימה ממשלת נתניהו וראש הממשלה ייתקל בהתנגדות פוליטית חזקה להמשיך את הקפאת הבניה.
בינתיים ישראל מוסיפה להסתבך מבחינה בינלאומית, עיריית ירושלים מחליטה על הריסת בתים בכפר סילוואן והקמת פרוייקט "גן המלך" דבר שעלול להביא להפרות סדר נרחבות במזרח ירושלים ולעורר את קצפה של הקהילה הבינלאומית.

בסך הכול יש הרבה היגיון בניתוח התהליכים שעשו הפרשנים הערבים, אולם הם בוחרים ב "תיאורית הקונספירציה" כאילו ישראל אכן זוממת כבר לצאת מהמשברים האלה על ידי התקפה צבאית חדשה באזור.
הם מעדיפים להתעלם מהאפשרויות האחרות של פתירת המשברים האלה בדרכים מדיניות או המשך המצב הקיים לאורך זמן ללא שום עימות צבאי.

התחושות האלה הבאות לביטוי בעיתונות הערבית אינן טובות.הן יוצרות אווירה שלילית ופסימית המציירת את ישראל כ "צמאת דם ומחרחרת מלחמה".
פשוט הסתה לשמה.

ישראל נתונה בימים אלה בהתקפות דיפלומטיות בלתי פוסקות של אויביה ותהליך של דה לגיטימציה
ברחבי העולם.

התחושה של אויבי ישראל כי ישראל נחלשה מבחינה פנימית ובינלאומית רק מעודדת אותם להמשיך את המתקפה ביתר שאת.
להסתער על "ישראל השותתת דם" ולנסות לחסל אותה באופן סופי.
לכן סביר להניח כי ההסתה נגד ישראל באמצעי התקשורת הערביים תימשך.
מבחנה של ישראל הוא בעמידה האיתנה מול הלחצים האלה.
היא צריכה לגלות איפוק וחוסן לאומי.
אין שום היגיון ביציאה להרפתקאות צבאיות . השימוש בכוח צריך להיות אך ורק לצורכי הגנה עצמית.
במקביל ישראל צריכה להוסיף ולחתור לשלום עם שכניה.
ואכן, זו היא הרוח הנושבת מקרית הממשלה בירושלים לעומת רוחות המלחמה הנושבות מכמה פרשנים בתקשורת הערבית.

יום שלישי, 22 ביוני 2010

הדרך לשחרור גלעד שליט עוד ארוכה

ארגון החמאס מבקש להקים מחדש את התשתית הצבאית שלו ביהודה ושומרון ולכן הוא מעכב את עסקת חילופי השבויים עם ישראל.הוא מחכה שישראל "תמצמץ" ראשונה ותיסוג מדרישתה לגרש את המחבלים הרוצחים.ראש ארגון החמאס ח'אלד משעל הוא שיקבע את מועד ביצוע העסקה
סיפור נפילתו של גלעד שליט בשבי החמאס הוא סיפור עצוב.ארבע שנים קשות חלפו עליו ועל בני משפחתו והאור עדיין איננו נראה בקצה המנהרה.
אפשר תמיד להאשים את ממשלות אולמרט ונתניהו כי
לא נתנו מספיק סמכויות למתווכים בפרשה כדי לסגור את העסקה מול החמאס אבל המציאות היא מורכבת יותר.
מדובר בארגון רצחני ומתוחכם....
בפרשת גלעד שליט מיישם החמאס את לקחי המשא ומתן
של ארגון החזבאללה מ"עסקת טננבאום" ו מ "עסקת רגב-גולדוואסר".
כן, החמאס לא מסתיר את כוונתו לסחוט את ישראל.
החמאס פשוט ממתין שהלחץ הציבורי בישראל יעשה
את שלו וממשלת נתניהו "תמצמץ" ראשונה.
באחרונה העבירה הנהגת החמאס בחו"ל מסרים להנהגת החמאס בקרב האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל לגלות סבלנות כיוון שבסופו של דבר העסקה תתבצע על פי תנאי החמאס.
זוהי הסיבה לשקט היחסי של אסירי החמאס בתוך בתי הכלא בישראל למרות המגמות להעביר בכנסת את "חוק שליט" שיחמיר את תנאי המאסר של כל אסיר ביטחוני המשתייך לארגון הטרור הנקרא חמאס.
מה בעצם מעכב את השלמת העסקה?
המחלוקת העיקרית היא על המקום שבו ישוחרר "הגרעין הקשה" של האסירים הביטחוניים המונה כ120מחבלים רוצחים שישראל עומדת על כך שיגורשו לחו"ל או לרצועת עזה.
החמאס מתנגד....
הוא מוכן לגירושם של רק כעשרים מחבלים לרצועת עזה
אך עומד על כך ששאר המשוחררים תושבי הגדה ישובו לבתיהם ביהודה ושומרון.
מדוע?
רשמית טוען החמאס כי ישראל רוצה לגרשם לחו"ל כדי שתוכל לחסלם כפי שחיסלה בדובאי את מחמוד אל-מבחוח וכי הארגון לא יכול להסכים לעיקרון הגירוש ובכך לתת יד לחיסולם בידי המוסד הישראלי.
לעומת זאת,ההרחקה לרצועת עזה היא מקובלת מבחינתו רק לגבי מספר מצומצם של מחבלים בנימוק ש "עזה היא חלק מפלסטין" .
מה מסתתר מאחורי דרישה זו?
להערכת גורמי הביטחון הבכירים ביותר בישראל החמאס קיבל החלטה אסטרטגית להקים מחדש את התשתית הצבאית שלו ביהודה ושומרון שנפגעה קשות בעקבות פעילות השב"כ ומנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.
לכן,הוא רוצה להזרים לתוך שטחי הגדה עשרות מנהיגים של הזרוע הצבאית של הארגון, שישוחררו מהכלא במסגרת העסקה, כדי שיבנו מחדש את התשתית לפיגועים.
זהו כל הסיפור.
יש כאלה שיטענו כי לישראל יהיה קל יותר לחסל את המחבלים הרוצחים האלה ביהודה ושומרון לאחר שישוחררו אולם בשב"כ מעריכים כי מייד לאחר שחרורם לבתיהם ביהודה ושומרון הם "ירדו למחתרת" ויקשה על ישראל מאוד לאתרם ולעוצרם.
התוצאה המיידית תהייה שורה של פיגועים ביעדים בישראל באמצעות מחבלים מתאבדים והקמת תשתית צבאית חדשה.
אחד מראשי החמאס ברצועת עזה, ד"ר מחמוד א-זהאר דיבר השבוע על הצורך לחדש את הפיגועים מתחומי הגדה ולירות משם טילי קסאם לעבר מדינת ישראל.
החמאס לא מסתיר יותר את כוונותיו.....
הוא שומר על שקט יחסי מהרצועה אך רוצה להעצים את כוחו ביהודה ושומרון באמצעות שחרור עשרות המחבלים הרוצחים לבתיהם בגדה שאותם הוא מחשיב כראשי הצבא שלו.
מי שזוכר את "עסקת ג'בריל" הידועה לשמצה איננו מתפלא על דרישות החמאס.
בעסקה זו שוחררו גם כן מאות מחבלים מסוכנים והם הקימו את התשתית שהביאה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה ב1988.
ראש הממשלה בנימין נתניהו גילה גמישות לאורך כל המשא ומתן עם החמאס באמצעות המתווך הגרמני גרהרד קונרד.החמאס הוא שמתחמק מלתת תשובה למתווך הגרמני מאז דצמבר אשתקד.על פי מקורות יודעי דבר ראש הממשלה נתניהו איננו מתכוון להיכנע לדרישות החמאס.בעמדתו תומכים ראשי השב"כ ושרים בכירים.
המתווך הגרמני מכיר טוב את הארגון,יש לו דוקטורט באסלאם והוא מומחה לטרור.
גם הוא מבין את כוונות הארגון להקים תשתית חדשה של מחבלים ביהודה ושומרון.
הצוות הישראלי למו"מ בראשותו של חגי הדס מתוגבר באנשי שב"כ ומומחי מודיעין ולוחמה פסיכולוגית ממשיך גם בפעילות חשאית לקידום שחרורו של גלעד שליט.
לא ניתן להרחיב בנושא.
ברור שהחמאס הוא שיחליט על העיתוי של העסקה לאחר שיגיע למסקנה כי מיצה את השגת הויתורים מישראל.
בדיוק כפי שחסן נצראללה החליט בעסקות חילופי השבויים שעשה עם ישראל.
בארגון החמאס ההחלטות מתקבלות בקונסנזוס,בהסכמה של ההנהגה בחו"ל,ההנהגה בעזה,ההנהגה ביו"ש וההנהגה בבתי הכלא הביטחוניים בישראל.
אולם,המילה האחרונה היא של ח'אלד משעל,מנהיג הארגון היושב בדמשק.
מבחינת החמאס ישראל עדיין לא "מצמצה" לכן העסקה עדיין מתעכבת.
אין בינתיים בשורות חדשות.צריך להמשיך ולהמתין.
את המחיר משלמים גלעד שליט ובני משפחתו.

יום ראשון, 20 ביוני 2010

המלכודת הימית

המשטים לעבר חופי הרצועה נמשכים במגמה להשחיר את פניה של ישראל כפושעת מלחמה.ההקלות בסגר שעליהן החליט הקבינט הביטחוני הפחיתו את הלחץ הבינלאומי על ישראל אך היא חייבת למצוא את הדרך לעצור את המשטים לעבר עזה

המשט הטורקי גרם למדינת ישראל נזק מדיני ותדמיתי
גדול בעיקר בגלל שהצליח להפילה בפח.
מדי חדשות לבקרים אנו שומעים על משטים חדשים שמתארגנים לצאת לעבר רצועת עזה.
כרגע, על פי המידע הגלוי בתקשורת, האסטרטגיה החדשה להשחיר את פניה של ישראל כוללת משטים
שאמורים להגיע לאזור גם בחודש אוקטובר.[
וייתכן שזה עדיין לא הסוף...

ארגון החמאס ותומכיו סמוכים ובטוחים כי גילו את נקודת
התורפה של מדינת ישראל.לאסטרטגיה הזו חברו שונאים נוספים של ישראל, איראן,סוריה, לבנון ותנועת "האחים המוסלמים" העולמית.
הם משוכנעים כי הצליחו להכניס אותנו לתוך המלכודת הימית שלהם וכי ישראל נלכדה ברשתם.
האמת היא כי התחושה שלהם מוצדקת.אם ישראל לא תמצא פיתרון מהיר לאתגר שהציבו בפניה החמאס ותומכיו בעולם, המשטים האלה ימשכו עוד זמן רב.

ישראל גילתה בעקבות המשט הטורקי כי קשה לה לפעול בלב ים נגד ספינות הנושאות דגלים של מדינות זרות שעל סיפונן מצויים סיוע הומניטארי וקבוצות של אזרחים המוגדרים כפעילי שלום,נציגים של אמצעי התקשורת וחברי פרלמנט שונים.
הפעילות נגד הספינות האלה בתחום המים הבינלאומיים פוגעת בתדמיתה של ישראל,היא מציגה אותה כמי שעושה פעילות פיראטית בניגוד לחוק הבינלאומי.כל עימות בין חיילי צה"ל לאזרחים זרים לא נתפס טוב בעולם, במיוחד כשהוא בלב ים ומצריך השתלטות צבאית על הספינה שבה נמצאים האזרחים.
המשך הפעילות הזו של ישראל עלול לשחוק את תדמיתה עד דק בעיני הקהילה הבינלאומית.... לכן החמאס ותומכיו בעולם הגבירו את המשטים.
הם רוצים שהמאבק במשטים יופיע בתקשורת הבינלאומית באופן קבוע, מדי שבוע......
בדיוק כפי שאנו רואים מדי יום שישי, על מסכי הטלביזיה , עימותים בין חיילי צה"ל לפעילי שלום המפגינים סמוך לגדר ההפרדה בכפרים בלעין ונעלין ביהודה ושומרון.
הם רוצים להכניס את ישראל למלכודת הזו ומשם להוביל אותה אל בית הדין הבינלאומי בהאג.להציגה כמי שעושה "פשעי מלחמה" או "פשעים נגד האנושות" ולסדר לנו ועדות חקירה בינלאומיות מטעם האו"ם בסגנון "ועדת גולדסטון מספר שתיים".
ברור שישראל צודקת במאבקה נגד המשטים, אם היא לא תמנע מהם להגיע לעזה יגיעו בעקבותיהם גם משטי הנשק ואמצעי הלחימה מאיראן . אולם, לא די בכך שישראל תהייה צודקת....היא צריכה להיות גם חכמה.
ישראל צריכה למצוא מענה הולם למשטים האלה.
אף אחד בעולם לא "צייץ" אפילו כישראל עצרה בלב ים את הספינה "קארין איי" שהובילה נשק ותחמושת ליאסר ערפאת וחבורת הטרור שלו או כשיירטה את הספינה שהובילה אמצעי לחימה לחזבאללה בלבנון.פעולה צבאית
נגד הברחות נשק לארגוני טרור נתפסת כלגיטימית בעיני העולם, גם אם היא מתבצעת בלב ים , במיוחד כשהיא מצליחה ואפשר להציג בפומבי את אמצעי הלחימה שנתפסו.
אולם קשה להסביר לעולם פעילות יירוט של ספינות נושאות סיוע הומניטארי כשעל סיפונן אזרחים וזוכי פרס נובל לשלום.
לכן, ישראל חייבת למצוא אסטרטגיה חכמה להתמודד עם משטי תומכי החמאס לעבר חופי עזה.
היא צריכה ליצור מצב חדש שיפחית את המוטיבציה של תומכי החמאס לצאת למשטים האלה וירחיק את התעניינותם של אמצעי התקשורת הבינלאומיים מהמשטים.
מה אפשר לעשות?
אני יכול לחשוב לפחות על כמה אפשרויות שישראל יכולה לשקול כדרך פעולה אפשרית.
למשל,למצוא את ההזדמנות הנאותה להפציץ את נמל עזה ולהרוס אותו כליל.אם אין נמל פעיל בעזה אין גם טעם לשגר לעברו משטים.
מדי שבוע משוגרים לעבר ישראל מהרצועה רקטות קסאם ומבוצעים ניסיונות חדירה יבשתיים לשטחה ע"י פעילי הטרור בעזה.
ישראל שאיננה מעוניינת להסלים את המצב מגיבה בדרך כלל בתגובה הידועה מראש, היא מפציצה כמה מנהרות הברחה על גבול רפיח מצרים.
מדוע שלא תנצל את ההזדמנות ותהרוס בתגובה לפיגועי הטרור האלה את הנמל הקטנטן שבנה החמאס בעזה?
ישנן גם אפשרויות אחרות.
ההקלות המשמעותיות שעשתה ישראל בשבוע שעבר, בסגר המוטל על הרצועה זכו לתגובות חיוביות בקרב הקהילה הבינלאומית. העולם אוהב לראות מחוות ישראליות לפלסטינים.
מדוע שישראל לא תודיע שהיא מוכנה להקל גם את הסגר הימי על הרצועה ולפתוח גם מסלול אספקה הומניטארי דרך הים לרצועה?
אינני מתכוון ל "מס שפתיים".....
אני מתכוון לכך שישראל תיטול את היוזמה לידיה ותודיע לקהילה הבינלאומית כי היא פותחת לאלתר בנמל אשדוד מסוף או מבדוק מיוחד שבה תיבדק כל ספינה הרוצה להעביר אספקה הומניטארית לעזה.לבדיקה יצורפו משקיפים מהאיחוד האירופי אך סמכות החרמת הסחורות ומעצר חשודים במידת הצורך תהייה ביד ישראל.
ארגוני הטרור הצליחו בעבר להפתיע את ישראל בשיטת פיגועי ההתאבדות. ארגון החזבאללה התחיל בה בדרום לבנון,החמאס והג'האד האסלאמי אימצו אותה בשטחים ואליהם הצטרפו אחר כך גם הארגונים הפלסטינים האחרים החברים באש"ף.
הם היו בטוחים שמצאו את הפטנט להרוס את ישראל ולזרוע בקרב אזרחיה חיל ורעדה וליצור דמורליזציה.
אולם, לא אלמן ישראל.
ישראל התעשתה,היא הקימה את גדר ההפרדה,הגבירה את המודיעין שלה בקרב ארגוני הטרור ואמצה את הסיכול הממוקד כדרך פעילות שוטפת.
וזה עבד...הפעילות הטרוריסטית הזו הצטמצמה מאוד בהיקפה וירדה לכמעט אפס.
גם את פעילות המשטים אפשר לעצור.
"המוח היהודי" יכול למצוא את הפיתרון הראוי לבעיה.
הכול עדיין נמצא בידינו ובשליטתנו.אנו צריכים להביט נכוחה מול המציאות הבינלאומית החדשה, להבין את מגבלות השימוש בכוח,להבין שהזמנים השתנו, לומר לעצמנו את האמת גם כשהיא כואבת ולגלות יצירתיות מחשבתית.
לפעול לא רק בכוח אלא גם במוח.
רק כך נמצא את הפיתרון הנכון....אסור לנו לשקר לעצמנו ולצפצף על העולם....בואו נתחשב גם אנחנו בדעת הקהל הבינלאומית ונתחכם לה....הבה נגלגל אנחנו את "תפוח האדמה הלוהט" לחיקם של החמאס ותומכיו בכך שלא ניכנס לתוך המלכודת הימית שהכינו לנו.

יום שלישי, 15 ביוני 2010

לא רוצים את עזה

מצרים מודאגת מפעילות טורקיה למען הפלסטינים ומתוכניתו של שר התחבורה ישראל כץ להשלים את ההתנתקות מעזה.התוכנית המצרית להסרת המצור מעל הרצועה מבוססת על פיוס פלסטיני בין הפת"ח לחמאס

מייד לאחר אירועי המשט האחרון הזדרזה מצרים להודיע, באמצעות הדובר המוכשר של משרד החוץ המצרי חוסאם זכי, כי מעבר רפיח ייפתח מחדש לתושבי הרצועה עד להודעה חדשה.המעבר אכן נפתח למקרים הומניטאריים בלבד, ללא מעבר סחורות.
מה קרה? מדוע מיהרו המצרים לפתוח את המעבר?
התשובה ברורה,מצרים נלחצה מהתנהלותה של טורקיה בפרשת המשט,הטורקים זכו לפופולאריות עצומה בעולם הערבי והאסלאמי כאילו הם מובילי מדיניות "שבירת המצור על הרצועה" ופתרון הבעיה הפלסטינית.
הנשיא מובארק נבהל ומייד ופעל,
מצרים הואשמה בשלוש השנים האחרונות על ידי החמאס
ו" האחים המוסלמים",תנועת האופוזיציה הגדולה במצרים,כי היא מסייעת לישראל במצור על הרצועה ואף בונה בשטחה קיר פלדה גדול לאורך ציר "פילדלפי" כדי למנוע הברחות מסיני לעזה.
הנשיא מובארק הרוצה להעביר בשקט את שלטונו לבנו גמאל איננו רוצה הפגנות ענק בארצו של מוסלמים קיצוניים בעד הסרת המצור מעל הרצועה.
לכן,הוא היה חייב לשחרר את הלחץ והזעם המצטבר כלפי מצרים בקרב הפלסטינים וההמונים במדינות ערב השכנות. הוא הורה מייד לפתוח לאלתר את מעבר רפיח.
הנחת העבודה של מצרים שאותה גיבש שר המודיעין המצרי עומר סולימאן היא כי הדרך הטובה ביותר להסיר את המצור מעל הרצועה ולקדם את התהליך המדיני הינה השגת פיוס בין הפת"ח לחמאס.
פיוס כזה יביא ,להערכת המצרים, להקמת ממשלת אחדות לאומית פלסטינית שתנהל משא ומתן עם ישראל על הסדר הקבע.
ישראל תאלץ להסיר את המצור מעל הרצועה והרביעייה הבינלאומית תבטל את החרם המדיני שהטילה על החמאס.
כך יושגו "שתי ציפורים באבן אחת" ומצרים תזכה לתהילה עצומה בקרב הפלסטינים ומדינות ערב בזכות המהלך הזה.
מצרים תוכל להצטייר כמי שמובילה את פתרון הבעיה הפלסטינית ולא טורקיה.
זו היא התוכנית של מובארק.
לכן מאחורי הקלעים פעל מובארק לשגר לרצועה את עמרו מוסא,מזכ"ל הליגה הערבית כדי שינסה לשכנע את
הנהגת החמאס לחתום על מסמך הפיוס שגיבש עומר סולימאן, שיאפשר את הצלחת המהלך המצרי.
אולם ביקורו של מזכ"ל הליגה הערבית ברצועה ,שהוגדר כ "ביקור היסטורי" נכשל, מדוע?
החמאס שב ודחה את היוזמה המצרית.הוא דרש הכנסת שינויים בטיוטת הפיוס שילוו במתן ערבויות מהליגה הערבית לדרישותיו.
מובארק לא מרים ידיים,הוא גם מתואם עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
בקרוב תצא לדמשק משלחת פלסטינית בראשותו של איש העסקים הידוע מוניב אלמצרי משכם. המשלחת, המוגדרת כעצמאית, תיפגש עם מנהיג החמאס ח'אלד משעל ותנסה לשכנעו להסכים לפיוס עם הפת"ח.
בינתיים, לזירה הזו נכנס אלמנט חדש המדאיג מאוד את המצרים ואת הפלסטינים הרואים ברצועת עזה והגדה יחידה גיאוגרפית אחת שתחובר ,על פי הסכמי אוסלו,באמצעות "מעבר בטוח" ותהווה את המדינה הפלסטינית העתידית.
לאלמנט החדש הזה קוראים "תוכניתו של השר ישראל כץ להתנתקות מוחלטת מרצועת עזה".
השר כץ גורס כי ישראל צריכה להשלים את מהלך ההתנתקות מרצועת עזה ולהעביר למצרים את האחריות לאספקת השירותים לתושבי הרצועה .
על פי תוכניתו יוותרו כל המעברים מישראל לרצועה סגורים, זולת מעבר רפיח המפריד בין שטח הרצועה למצרים.העברת הסחורה הימית לרצועה תעשה מנמל פורט סעיד שבמצרים והסחורה האווירית תועבר דרך נמל התעופה בקהיר.שר התחבורה כץ מקווה כי באמצעות תיאום עם מצרים תוכל ישראל להפסיק סופית את אספקת החשמל והמים לרצועה בתוך שנה .
תוכנית מצוינת מבחינתה של ישראל...יש רק בעיה אחת,
המצרים והפלסטינים יידחו אותה על הסף.
מדוע? מכיוון שהיא משבשת את תוכניותיהם.
הפלסטינים כבר רואים בתוכניתו של השר כץ מזימה לדחוף את רצועת עזה לחיקה של מצרים ולהנציח את הנתק בין הגדה לרצועה.
גם המצרים מודאגים.הם אינם רוצים שום אחריות על הרצועה,היה להם די מהפלסטינים בכל שנות שלטונם ברצועה עד לכיבושה בידי ישראל ב 1967.
לכן, במסגרת הסכם השלום עם ישראל,דאג הנשיא המצרי אנואר סאדאת לכך שהרצועה לא תוחזר למצרים.הוא לא רצה אותה.
גם הנשיא מובארק לא רוצה אותה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל השבוע על שר התחבורה ישראל כץ לגבש יחד עם גורמי הביטחון ובתיאום עם מצרים תוכנית שתסדיר מחדש את הפעילות במעברי הסחורות לרצועת עזה בהתאם למדיניות החדשה שתקבע הממשלה.
נראה שמצרים תתנגד בתוקף לכל הצעה שתטיל עליה אחריות ישירה או עקיפה לדאוג לצרכיהם של תושבי הרצועה.
הנשיא מובארק יעשה הכול כדי שהאחריות מבחינת החוק הבינלאומי על גורלם של תושבי הרצועה תישאר מוטלת על ישראל.
מבחינתם של המצרים והפלסטינים,למרות ההתנתקות,ישראל עדיין נחשבת ככובשת את הרצועה בגלל המצור היבשתי והימי שהיא מטילה עליה.לכן היא זו שמחויבת לדאוג לצרכים ההומניטאריים של תושבי הרצועה במיוחד לאחר מבצע "עופרת יצוקה".
ישראל תקל בקרוב באופן משמעותי את הסגר המוטל על הרצועה אך בכך לא תצליח להסיר מעליה את האחריות שמטילה עליה הקהילה הבינלאומית למצב ההומניטארי בעזה.אף אחד בעולם לא מטיל את האחריות על ממשל החמאס.
רצועת עזה תקועה לישראל כמו "עצם בגרון" והיא חייבת למצוא את הדרך הנכונה והמהירה להשתחרר ממנה.

יום רביעי, 9 ביוני 2010

"אינתיפאדת הספינות" נמשכת

העולם האסלאמי מארגן משטים נוספים שיגיעו בקרוב לעזה.ישראל חייבת לאמץ מדיניות חדשה לטיפול במשטים והקלת המצור על הרצועה בתיאום עם ארצות הברית ומצרים.צעד כזה יאפשר לה להמשיך ולמנוע הגעת אמצעי לחימה מאיראן לעזה
מארגני "משט החופש" וממשלת טורקיה הצליחו לסבך את ישראל עם הקהילה הבינלאומית ולהכניסה למלכודת שסופה איננו נראה באופק בשלב זה.
הכישלון הישראלי לעצור את המשט באופן שקט וללא נפגעים נכשל, הכישלון מעודד את תנועת "האחים המוסלמים" העולמית שהינה סונית ואת איראן השיעית להמשיך את הלחץ על ישראל להסיר את המצור הימי מעל רצועת עזה.
במה מדובר?
בימים אלה מארגן העולם המוסלמי שני משטים נוספים לעבר רצועת עזה:
המשט הראשון מאורגן על ידי ארגון "הסהר האדום " האיראני ואמור לכלול שלוש ספינות ועליהן מוצרי מזון ותרופות,כעשרת אלפים מתנדבים כבר הודיעו כי ברצונם להשתתף בו.
את המשט השני מארגן השיח' יוסף קרדאווי,ראש אגודת חכמי הדת המוסלמים.מדובר בפוסק ההלכה הסוני הבכיר ביותר באסלאם והתומך בתנועת "האחים המוסלמים".
המשט יכלול כמה ספינות ועל סיפון אחת מהן תהייה קבוצה גדולה של אנשי דת מוסלמים בכירים.

כיצד אמורה ישראל להתמודד עם המגמה הזו להמשיך ולשגר משטים לעבר הרצועה הנתונה בסגר ימי?
ברור לחלוטין שישראל איננה יכולה להתיר מעבר חופשי של ספינות לעזה.תוך זמן קצר יגיעו לנמל עזה אוניות נושאות טילים ואמצעי לחימה מאיראן והחמאס יצטייד באלפי טילים בדיוק כפי שעשה החזבאללה בלבנון, טילים המאיימים על מרכזי האוכלוסין בישראל.
ניסיון לעצור את הספינות האלה באמצעות חיל הים הישראלי שוב עלול לגרום לשימוש בכוח ולתקריות בינלאומיות נוספות.
איך בכל זאת עוצרים את משטי הפרובוקציה האלה תוך הקטנת הנזק לישראל?
התשובה ברורה,ישראל צריכה לגבש אסטרטגיה חדשה לטיפול במשטי הפרובוקציה לעבר הרצועה תוך שימוש מושכל באמצעים מדיניים ובמידת הצורך גם בכוח צבאי.
אסטרטגיה זו חייבת להיות מלווה גם בצעדים מעשיים בשטח.
הנה עיקרי הצעתי:

א.ישראל תודיע כי היא פותחת מעבר ימי לרצועת עזה לצרכים הומניטאריים בלבד וכי כל ספינה תוכל להגיע לרצועה בתנאי שתסכים לפיקוח ובדיקת תכולתה.הבדיקה
תתבצע בנמל אשדוד ואחר כך תורשה הספינה להפליג לעזה.בעת בדיקת הספינה בנמל אשדוד יוכלו להצטרף לבדיקה הביטחונית של המטען והנוסעים משקיפים זרים בתיאום עם ישראל.

ב.ישראל תודיע כי היא מגדילה באופן משמעותי ביותר את הכנסת הסחורות מישראל לרצועה דרך המעברים על גבול הרצועה.היא תודיע גם כי תתיר הכנסת כמויות גדולות של מלט וברזל לבנייה בתנאי שינתנו לה ערבויות בינלאומיות כי חומרי הבנייה האלה לא ישמשו לבניית מנהרות או ביצורים של החמאס.ישראל תודיע כי כל מעבר סחורות על גבול הרצועה שיהפוך ליעד לפיגועים ייסגר מייד ויופסקו ההקלות.
ג.ישראל תודיע כי היא מוכנה להפעלת מעבר רפיח המקשר בין הרצועה למצרים בתנאי שיימשך הפיקוח האירופי על המעבר שנועד להבטיח את מניעת כניסתם של גורמים עוינים לרצועה.צעד כזה חייב להיות מתואם עם מצרים.

ישראל צריכה לסכם מראש את עקרונות האסטרטגיה החדשה הזו עם ארצות הברית בהקדם האפשרי וליישמה בשטח.כל עיכוב נוסף יהיה בעוכריה של ישראל.

אחד ההישגים העיקריים של "משט החופש" האחרון שהוא הצליח לסדוק באופן משמעותי את מדיניות המצור והסגר של ישראל על הרצועה.מדיניות שנועדה להחליש את שלטון החמאס ולהוות מנוף לחץ לשחרורו של גלעד שליט.בעקבות המשט הזה נוצר מצב חדש, מצב של קונסנזוס בינלאומי כי ישראל חייבת להסיר את הסגר או להקל אותו באופן משמעותי.
אם ישראל תאמץ את האסטרטגיה הנכונה היא תוכל להמשיך במצור הימי באופן מבוקר ובחיכוך מינימאלי עם הקהילה הבינלאומית ולמנוע כניסת טילים ורקטות לרצועה דרך הים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמור לצאת בקרוב לפגישה עם הנשיא אובאמה בבית הלבן,הוא צריך לבוא לפגישה הזו עם תוכנית מגובשת להקלת הסגר על הרצועה על פי העקרונות שציינתי לעיל ולקבל את הסכמת הממשל האמריקני למדיניות החדשה של הסגר על הרצועה.השגת ההסכמה האמריקנית למדיניות החדשה של ישראל תסייע לישראל להתמודד בפורומים הבינלאומיים עם מבקריה ותסייע בנטרול השפעתן של טורקיה ואיראן וחיזוק מעמדה של מצרים.הכדור נמצא כעת במגרש שלנו ואנו צריכים לבעוט אותו בכיוון הנכון.

יום שני, 7 ביוני 2010

כישלון המודיעין הישראלי

המודיעין הישראלי כשל בניתוח המידע החיוני להצלחת מבצע ההשתלטות על הספינה הטורקית "מרמרה" למרות שהמידע היה בידיו.ישראל צריכה עכשיו להיערך מחדש מבחינה מודיעינית כדי לאסוף מידע על טורקיה שהפכה ממדינה ידידה למדינה החברה ב "ציר הרשע" של האסלאם הרדיקלי

אחד מהמחדלים המודיעיניים הגדולים בישראל היה במלחמת יום הכיפורים ב 1973 כשמערכת המודיעין הישראלית על כל שלוחותיה חייתה בקונספציה כי צבאות מצרים וסוריה לא ייתקפו את ישראל וכי התנועות הצבאיות הגדולות שעשו לעבר החזית היו במסגרת תמרון צבאי בלבד,הסוף הלא נעים ידוע לכולנו.
מאז הפך המונח "קונספציה" למילה מגונה בחיל המודיעין.במסגרת הרענון שעבר החיל לאחר המלחמה הוזהרו דורות שלמים של קציני מודיעין צעירים שלא להיכנס ל"קונספציה" בניתוח תמונת המודיעין, הובהר להם באופן חד משמעי כי אסור להם להיכנס לקיבעון מחשבתי.
יתר על כן,לאחר שהשלימו את ניתוח תמונת המודיעין הוטל עליהם לנתח אותה באופן הפוך לחלוטין ועל ידי כך לבדוק אם הידיעות הגולמיות שקיבלו יכולות לבסס גם תמונת מודיעין אחרת שונה לגמרי מהתמונה הראשונה.השיטה הזו של ניתוח המידע כונתה "היפכא מסתברא". הכול נעשה כדי להימנע מקונספציה נוספת.
והנה נראה כי מערכת המודיעין הישראלית נכנסה הפעם לקונספציה נוספת בעת שהעריכה את המצב בפני הקברניטים ובפני לוחמי שייטת 13.הקונספציה הייתה כי האנשים הנמצאים על סיפונה של הספינה הטורקית "מרמרה" הינם פעילי שלום ופעילים של ארגונים הומניטאריים וכי האלימות שהם עלולים לנקוט לא תחרוג "מכמה בעיטות ויריקות לעבר חיילי צה"ל" כפי שבישרו לנו מפקד חיל הים האלוף אלי מרום (צ'ייני) ודובר צה"ל תת אלוף אבי בניהו.
קצין מודיעין ותיק ומנוסה אמר לי פעם כי המונח "חומר סודי ביותר" הוא מגוחך.לדבריו אפשר למצוא יותר מ95% מהחומר המוגדר כ"סודי ביותר" בחומר הגלוי המתפרסם באמצעי התקשורת השונים, פשוט צריך לדעת לקרוא באופן יסודי את החומר הגלוי ולהצליבו ואז אפשר להרכיב את תמונת המודיעין המדויקת לא פחות טוב ממי שהרכיב אותה בהתבססו על החומר "הסודי ביותר".
ואכן הוא צדק.
מספיק לבחון את החומר הגלוי שהתפרסם באתר האינטרנט של ארגון IHH הטורקי לפני המשט כדי להבין שאם מערכת המודיעין הישראלית לא הייתה שרויה באותו קיבעון מחשבתי היא הייתה מזהה בגלוי את כוונת הארגון להתעמת באופן אלים עם חיילי צה"ל ברגע שיעלו על סיפונה של הספינה "מרמרה".הנה שתי דוגמאות:

א. בולנט ילדרים העומד בראש הIHH התבטא במסיבת עיתונאים שערך (ב7 באפריל 2010 )כי המשט ישמש "מבחן" עבור ישראל.הוא הדגיש כי במידה וישראל תתנגד למשט הדבר ייחשב כ"הכרזת מלחמה" על המדינות מהן הגיעו הפעילים שעל סיפון הספינות.
ב. בלילה שלפני הפעולה (ב30 במאי 2010) אמר בולנט ילדרים לערוץ הממלכתי הטורקי 1 TRT כי אם חיילי צה"ל יעלו על הספינה הם צפויים לעימות חזיתי. הוא הוסיף : "נראה להם מה זה לעלות על הספינה.אם ישראל רוצה לעלות על הספינה הזו היא תיתקל בהתנגדות עזה".

הנה,אין צורך בשום מודיעין מיוחד,אין צורך בסוכן ישראלי על סיפון הספינה או בהאזנה למכשירי הטלפון הסלולאריים של הפעילים שהיו על הספינה כדי לדעת מה היו כוונותיהם.הדברים נאמרו בגלוי ובאופן ברור לפני הפלגת הספינה לעבר רצועת עזה.אני בטוח שקציני המודיעין של ישראל קראו אותם, אם כך נשאלת השאלה מדוע לא תודרכו והוכנו לוחמי שייטת 13 בהתאם?
לדעתי התשובה היא ברורה, קציני המודיעין והקברניטים שלנו היו שרויים שוב בקונספציה כי לא יקרה שום דבר חריג, השאננות הזו היא שגרמה להם להתעלם מהעובדות ולדבוק בתוכנית מבצעית שלא לקחה בחשבון גם את האפשרויות האחרות הפחות נעימות.כמובן שאם נוסיף למידע הגלוי הזה גם את האינפורמציה האחרת שהייתה כבר בידי המודיעין כי מדובר בארגון בעל אוריינטציה אסלאמית רדיקאלית וקשרים הדוקים עם החמאס ותנועת הג'האד העולמי בולט הכישלון המודיעיני עוד יותר.
מושג נוסף הנהוג במערכת המודיעין הישראלית הינו הצי"ח (ציון ידיעות חשובות),יחידות האיסוף השונות מתודרכות מעת לעת להביא בעדיפות מידע על נושאים ספציפיים על פי דרישות הדרג המדיני.
אחד התירוצים הנפוצים כעת שמשמיעים אלה שהיו שותפים לכשל המודיעיני בעניין המשט הוא כי איסוף המידע המודיעיני על גופים המוגדרים כ "ארגוני שלום" לא היה כלול בצי"ח וכי חלוקת המשאבים של מדינת ישראל מתרכזת באיסוף מידע על איראן,החזבאללה סוריה והחמאס.מדובר בתירוץ לא משכנע.מסתבר שצריך היה בסך הכול לגלוש ולקרוא את הפרסומים באתר האינטרנט של ארגון הIHH או לצפות בשידורי הטלביזיה הטורקית כדי לדעת מה צפוי במשט.
מה שחשוב עכשיו שמערכת המודיעין הישראלית תבין
כי טורקיה משנה כיוון ומצטרפת ל"ציר הרשע" הכולל את איראן,סוריה, חמאס והחזבאללה .לכן טורקיה חייבת להיות מעתה כלולה באותו הצי"ח (ציון ידיעות חשובות).ישראל צריכה לאסוף עליה מידע רב בדיוק כפי שהיא עושה ביחס לשאר המדינות הכלולות בציר הזה.
הפקת הלקחים המודיעיניים צריכה להיות מהירה שכן קצב ההתפתחויות המדיניות והביטחוניות הינו מהיר.לישראל יש את היכולת לפרוס במהירות תשתית מודיעינית בתוך טורקיה וכדאי שהדבר ייעשה מהר ככל האפשר. היה לנו די בכשל מודיעיני אחד שעלה לנו ביוקר,אנו לא צריכים כשלים נוספים.

יום שבת, 5 ביוני 2010

איפה היינו אנחנו?העיתונות נרדמה בשמירה

העיתונות הישראלית צריכה אף היא לעשות חשבון נפש על האופן שבו סיקרה את "משט הסיוע ההומניטארי לעזה".ייתכן שסיקור מקצועי ונכון של ההכנות למשט היה מסייע בחשיפת המארב שטמנו פעלי ארגון הIHH ללוחמי השייטת על סיפון הספינה "מרמרה"

אט אט מתבהרת תמונת תהליך ההחלטות השגוי שהוליד את הפשיטה על האונייה הטורקית "מרמרה". אמצעי התקשורת הישראלים חובטים , בימים אלה , בדרג המדיני והביטחוני ומציגים שאלות נוקבות וצודקות על תהליך ההחלטות שהביא לפעולה השגויה של לוחמי שייטת 13 המהוללת.
זהו תפקידם האמיתי של אמצעי התקשורת...זה תפקידה של העיתונות האוהבת שמכנים אותה בשם "כלב השמירה" של הדמוקרטיה.
אבל האם מישהו שואל האם הפעם נכשל "כלב השמירה"? האם הוא נרדם בשמירה? לדעתי,התשובה לשאלה זו היא חיובית.
הגיע הזמן שנעשה חשבון נפש ונאמר את האמת: בפרשה הזו, העיתונות הישראלית נרדמה בשמירה ולאחר שהתעוררה היא נכנסה לאותה הקונספציה שבה הייתה שרויה מערכת הביטחון הישראלית.
דבר קיומו של המשט הגדול המתוכנן לרצועת עזה היה ידוע כבר לפני כשלושה חודשים.הוא פורסם בהבלטה בכמה מאמצעי התקשורת הטורקיים והפלסטינים.אצל הפלסטינים הוא זכה לכינוי "אינתיפאדת הספינות".
למרות היותו משט חריג בהיקפו וגודלו מהמשטים הקודמים לא מצאו לנכון אמצעי התקשורת הישראלית לסקר את ההכנות למשט,גם כאשר העיתונות הפלסטינית פרסמה בהרחבה כי בכוונת החמאס לשגר מאה סירות ועליהן ילדים מנמל עזה כדי לקדם את פני המשט שתקו אמצעי התקשורת הישראלים, הם פשוט נכנסו לתרדמה עמוקה בעוד אמצעי התקשורת הטורקיים, הערביים והחמאסיים המשיכו לעסוק בו בהרחבה.
העיתונות הישראלית גם לא סיקרה כמעט את הדיונים בדרג המדיני והביטחוני על המשט הצפוי, פורום "השביעייה" שהתכנס לדון בנושא לפני כשלושה שבועות קיבל החלטה לשמור את סיפור המשט בפרופיל נמוך והוא הצליח בכך בגדול.
הדרג המדיני האמין שהשקט התקשורתי יסייע למאמץ הדיפלומטי לשכנע את טורקיה,יוון ואירלנד לעצור את משט הספינות. העיתונות הישראלית המשיכה בשנת הישרים שלה.היכן היו הכתבים המדיניים?
באמצעי התקשורת השונים בישראל יש כמה עיתונאים שנושאים דרכון זר.מידי פעם הם מגיחים למדינה ערבית תוך הסתרת זהותם הישראלית ומפרסמים לאחר חזרתם כתבות ותמונות נועזות ממסעם העיתונאי תוך ציון העובדה שהצליחו להגיע כמעט לכל מקום אפשרי במדינה שבה ביקרו ולסקר את מבוקשם.
האם שאלתם את עצמכם כיצד זה קרה שאף עיתונאי ישראלי נושא דרכון זר לא דיווח למשל מטורקיה על ההכנות לשיגורה של האנייה "מרמרה" ? כיצד קרה שאף עיתונאי כזה לא הצליח לחדור למטה ארגון ה IHH שארגן את המשט ולהעביר לקוראים בישראל מידע על הארגון ופעיליו?והשאלה הגדולה ביותר כיצד לא הצליח אף עיתונאי ישראלי לחדור לספינה שעל סיפונה 600 נוסעים אפילו לא בזהות בדויה?
אולם בכך לא מסתיימים מחדליה של העיתונות הישראלית. לאחר שסוף סוף היא התעוררה לקראת יום המשט עצמו,היא נכנסה לאותה הקונספציה שבה הייתה שרויה מערכת הביטחון.כשמפקד חיל הים האלוף אלי מרום ( צ'ייני) ודובר צה"ל אבי בניהו תדרכו את אמצעי התקשורת כי להערכת צה"ל ההתנגדות המקסימאלית על הספינה "מרמרה" תהיה בדרך של יריקות על חיילי צה"ל לא מצא אף אחד מהכתבים הפרשנים הצבאיים לנכון להקשות ולשאול: ומה יקרה אם תהייה אלימות יותר גדולה?האם צה"ל ערוך לכך? דבריהם של קציני צה"ל התקבלו אצלם כ" תורה מסיני".
ואם אתם רוצים מחדל נוסף הרי הוא לפניכם.כבר יותר משנה קיים מיניסטריון הסברה במדינת ישראל בראשותו של השר יולי אדלשטיין,השבוע התברר כי פורום "השביעייה" כלל לא מצא לנכון לשתף ולעדכן את השר בעניין המבצע לעצירת המשט, למרות שחלק גדול מהדיון בפורום הזה עסק בנושא ההסברה.איפה הייתה העיתונות הישראלית? מדוע היא לא עסקה בשנה האחרונה בכל נושא ההסברה של מדינת ישראל? מדוע היא לא חקרה ובדקה מה בדיוק עושה מיניסטריון ההסברה בראשותו של יולי אדלשטיין ומה בדיוק טיב ואופי היחסים של המשרד הזה עם גופי ההסברה האחרים כמו דובר צה"ל,אגף ההסברה במשרד החוץ או מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה?
עכשיו שולפת העיתונות הישראלית את סכיניה ונועצת אותם בכל מי שאחראי לפעולה השגויה.אבל באותה העת היא מתעלמת ממחדליה ומהעובדה שנרדמה בשמירה ואולי אף שתפה פעולה עם הדרג המדיני והביטחוני בשמירה על הפרופיל הנמוך של סיקור ההכנות למשט.
ייתכן בהחלט שאם אמצעי התקשורת הישראליים היו מבצעים את תפקידם כהלכה בשורה של תחקירים ודיווחים מן השטח לפני המשט, הם היו יכולים לחשוף מיהו באמת הוא אותו ארגון טורקי המכונה IHH והמציג עצמו כארגון הומניטארי גרידא ומיהם אותם הפעילים הנמצאים על הספינה "מרמרה".בכך היו אולי מסכלים את המארב שטמנו פעילי הארגון ללוחמי השייטת על סיפון הספינה.ייתכן שחשיפת הפרטים האלה הייתה מקלה מאוד על מאמצי ההסברה של מדינת ישראל והעיתונות הישראלית בעבודה נכונה הייתה מסייעת גם להציג את האמת על חלקה של ממשלת טורקיה בתמיכה במשט.
לכן, חשבון הנפש איננו צריך להיות רק מנת חלקם של הדרג המדיני והביטחוני,הוא צריך להיות גם מנת חלקה של העיתונות הישראלית,אסור ש "כלב השמירה של הדמוקרטיה" יירדם, הוא צריך להיות ער ועירני ולמלא את תפקידו ללא לאות,זהו תפקידו.

יום שלישי, 1 ביוני 2010

קריסת מערכת ההסברה הישראלית

מדינת ישראל חייבת לשקם את מערכת ההסברה שלה
ולהקצות לה את המשאבים הדרושים.ראש הממשלה חייב להביא את הנושא להכרעת הקבינט.אחד המחדלים העיקריים של מערכת ההסברה הוא חוסר יכולתה להתמודד ביעילות עם מערכת התעמולה הערבית והאסלאמית


יום ה31.5.10 ייזכר כיום קריסתה של מערכת ההסברה הישראלית.מלכתחילה היה ברור כי אחת המטרה העיקרית של "משט הסיוע הבינלאומי" לרצועת עזה הייתה להביך את ישראל ולהכפישה בעיני הקהילה הבינלאומית,מדינת ישראל ידעה זאת מראש אך לא נערכה בהתאם,מיטב לוחמינו נפלו למלכודת דמים והפרובוקציה הפרו חמאסית של שונאינו הצליחה מעל המשוער.במו ידינו הענקנו לחמאס ותומכיו את המתנה שלה ייחלו וניצחון תקשורתי גדול.
מי שמשלם את מחיר כישלון ההסברה הישראלית איננו רק הדרג המדיני והביטחוני אלא גם כל אזרח בישראל הרוצה לצאת לחו"ל וכמובן גם הקהיליות היהודיות ברחבי העולם.גל האנטישמיות האדיר ששטף מדינות רבות ברחבי העולם בעקבות המבצע "עופרת יצוקה" ממשיך לפגוע בנו עד עצם היום הזה,והנה הכישלון ההסברתי בעניין המשט לעזה יוסיף שמן למדורת השנאה ליהודים ולמדינת ישראל שבוערת במדינות רבות בעולם ובראשן מדינות ערב והעולם האסלאמי.
למדינת ישראל יש כמה גופי הסברה:דובר צה"ל,מחלקת ההסברה במשרד החוץ,מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה ואף מיניסטריון הסברה,שהוקם לפני שנה על ידי ראש הממשלה נתניהו, ושבראשו עומד שר.למרות זאת לא נערכו הגופים האלה באופן הנכון להתמודד עם בעיות ההסברה שנוצרו בעקבות ההשתלטות על משט הפרובוקציה לרצועת עזה.
מערכת התעמולה הערבית והאסלאמית הכתה שוב את מדינת ישראל והצליחה להכפישה ברחבי העולם.כל מה שעושה ישראל היום בתחום ההסברה הינו למעשה "קרב מאסף" שכן הזירה התקשורתית הוכרעה בניצחון סוחף של מערכת התעמולה הערבית-חמאסית.
אחת הבעיות העיקריות שגורמות לכישלון מערך ההסברה הישראלי היא שאין גוף שמרכז את כל גופי הסברה ומפעיל אותם בצורה נכונה כ "אגרוף הסברה" מול מערכת התעמולה הפרו פלסטינית.נכון שגופי ההסברה האלה מקיימים מידי פעם ישיבות תיאום ביניהם וקביעת מסרים אולם בשעת המבחן האמיתי בשטח בעת שישראל נזקקת למערכת מיומנת שתסביר את מדיניותה,מקרטעת מערכת ההסברה הרשמית,אתמול היה שיא הביזיון שכן היא קרסה לחלוטין.מערך ההסברה לא הוכן כראוי לקראת המבצע והוא לקה בשיתוק בשעה שישראל הייתה זקוקה לו כאוויר לנשימה.הנה שתי דוגמאות בולטות:
א.דובר צה"ל לא סיפק בזמן אמת גרסה ראשונית לאמצעי התקשורת למהלך ההשתלטות על הספינה כתוצאה מכך התמלא החלל התקשורתי שנוצר בשמועות בגרסאות חד צדדיות של תומכי החמאס ובסיפור הבדים על "מותו" של השיח' ראא'ד צלאח.הוואקום הזה נמשך כמה שעות בנימוק לא משכנע של "שיקולים מבצעיים".דובר צה"ל צירף עיתונאים לספינות חיל הים אך אסר עליהם לדווח בעוד העיתונאים הזרים שהיו על ספינות המשט דיווחו ללא הפרעה.גם סרטי הצילום המוכיחים את האלימות הרבה נגד חיילי הכוח שהשתלט על הספינה עוכבו זמן רב על ידי דובר צה"ל עד לפרסומם.
ב. רוב שרי הממשלה לא נרתמו לפעילות ההסברה,שר ההסברה עצמו שהה בקנדה.יו"ר האופוזיציה ציפי לבני הופיעה באמצעי התקשורת הזרים יותר מכל שר בממשלה.שר החוץ ליברמן לא דיבר באמצעי התקשורת עד הערב וסגנו דנו איילון הדובר, אנגלית רהוטה קיים מסיבת עיתונאים בשפה העברית ללא נציגי התקשורת הזרה.ראש הממשלה הגיב על האירוע רק בשמונה בערב.

בטוחני שלכל הנוגעים לדוגמאות האלה יהיו הסברים "משכנעים" לחדלונם.אבל חוסר התפקוד של מערכת ההסברה הישראלית הוא משווע. מחובתו של כל גוף חקירה שיוקם בישראל בעקבות הפעולה הכושלת לבדוק את מחדלי מערכת ההסברה במהלך המבצע.
נראה שחסר בעל בית אחד בעל סמכויות שיפעיל את מערכת ההסברה,ירכז אותה וגם ישא באחריות.לאחר מלחמת לבנון השנייה המליצה ועדת וינוגרד על הקמת מערך הסברה לאומי, מערך זה אכן נמצא בשלבי הקמה מתקדמים אך נראה שגם הפעם הוא כשל במשימתו.
מידי חדשות לבקרים אנו מתבשרים על רעיונות חדשים בתחום ההסברה.רק שלשום פורסם כי משרד החוץ ישתמש בארגוני קש במערך ההסברה וכי ישראל מקימה מערך הסברה מקביל לשגרירויות במטרה להשפיע על מעצבי דעת קהל,עיתונאים ופוליטיקאים זרים ללא טביעת אצבע ישירה של הממשלה.ייתכן שמדובר ברעיון טוב, אבל מה שבטוח הוא שעד שיוקמו ארגוני הקש האלה ישראל היא זו שאוכלת קש בתחום ההסברה שהוא כה חיוני לה.
ראש הממשלה חייב להביא את נושא מערכת ההסברה הישראלית לדיון בקבינט.מדובר במערכת חיונית למדיניות ולביטחון של מדינת ישראל וחייבים להקצות לה את כל המשאבים הדרושים, החל מיועצים חיצוניים מקצועיים וכלה בתקציבים גדולים.היא חייבת להיות אפקטיבית, מקורית,יצירתית ובעלת תגובה מהירה בכל שעות היממה.
אחד הנושאים החשובים ביותר הוא ההתמודדות נגד מערך התעמולה הערבי היעיל הנעזר במאות ערוצי לווין ובראשם רשת "אל-ג'זירה".מול אלה מתמודדת מדינת ישראל במספר מצומצם של מסבירנים דוברי ערבית ובאמצעות קול ישראל בערבית(רשת ד') וערוץ 33 של רשות השידור שבקושי נקלטים במרחב הערבי והאסלאמי.האם לא הגיע הזמן שמדינת ישראל תקים לעצמה ערוץ טלביזיה לוויני חזק בשפה הערבית שידווח דיווחי אמת על הנעשה לשכנינו במזרח התיכון?
יש לארגן מחדש את מערכת ההסברה של מדינת ישראל אחרת תאבק ישראל במסע הדה לגיטימציה נגדה בעולם ב"ידיים חשופות".הגיע הזמן לשידוד המערכות,כל עיכוב יגרום נזק נוסף למדינת ישראל.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר