יום שישי, 31 בדצמבר 2010

לקראת ספטמבר 2011

שנת 2010 חלפה מבלי שהפלסטינים השיגו הישגים מדיניים ותסכולם וייאושם רק גברו.עיניהם נשואות כעת אל חודש ספטמבר 2011 שאמור להיות חודש מכריע מבחינתם.רק משא ומתן ישיר עם ישראל יקדם אותם לעבר המדינה הפלסטינית העצמאית.


חודש ספטמבר 2011 אמור להיות לדעת בכירי הרשות הפלסטינית חודש חשוב בהיסטוריה של העם הפלסטיני.
בחודש זה תסתיים התקופה שקבע נשיא ארצות הברית ברק אובאמה בנאומו באו"ם לכך שפלסטין תהפוך לחברה רשמית בארגון האומות המאוחדות, בנוסף לכך במועד הזה תסתיים תקופת שנתיים הימים שקצב ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאצ' להשלמת הקמתם של המוסדות שיהוו את ליבת המדינה הפלסטינית העתידית.
חודש ספטמבר 2011 הוא גם המועד שקבעה ארצות הברית ביחד עם הרביעייה הבינלאומית להגעה להסכם מסגרת על הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים.
כך הופך חודש ספטמבר הבא לצומת קבלת החלטות חשוב לפלסטינים.
אם לא תושג עד אז פריצת דרך משמעותית מבחינתם בתהליך המדיני הם יצטרכו לקבל החלטות מכריעות לגבי עתידם.
נביל שעת',חבר הועדה המרכזית של תנועת הפת"ח אומר כי בכל מקרה הפלסטינים יפנו עד חודש ספטמבר הבא אל העצרת הכללית של האו"ם בבקשה שפלסטין תתקבל כחברה רשמית באו"ם וכי הם חצו את "מחסום הפחד" בכל מה שקשור לדרישה בהכרה בפלסטין כמדינתם.
הפלסטינים דוחים את טענת ישראל כי מדובר בצעד חד צדדי ומסתמכים על "תקדימים היסטוריים".
לטענתם,הקונגרס האמריקני הודיע על עצמאותה של ארצות הברית באופן חד צדדי בניגוד לעמדת בריטניה ומדינות רבות אחרות מלבד צרפת שהסכימה להכיר בארצות הברית כמדינה עצמאית.
גם קוסובו הודיעה על עצמאותה וזכתה להכרה של שתיים או שלוש מדינות ובית הדין הבינלאומי בהאג קבע שאין שום חוק האוסר על מדינה להכריז על עצמאותה או על ההכרה בה מצד מדינות אחרות.

שנת 2010 הסתיימה מבלי שהפלסטינים הצליחו להשיג שום התקדמות מדינית לקראת הקמת מדינה עצמאית משלהם.
הם צריכים לעשות חשבון נפש ובסופו של דבר להאשים רק את עצמם.
הפיצול בין הגדה לרצועה נמשך ושתי ממשלות שונות האחת בעזה והשנייה ברמאללה מנהלות את חייהם של יותר משלושה מיליון פלסטינים.
לשלטון רמאללה אג'נדה מדינית משלו ולשלטון עזה אג'נדה מדינית אחרת.שני קוים מקבילים שלעולם לא יפגשו.
מדינות ערב "שכחו" במהלך שנת 2010 את אחיהם הפלסטינים והתמקדו בשמירה על משטריהן תוך מתן עדיפות לטיפול בבעיית התעצמותה הגרעינית של איראן המאיימת עליהן.
גם הקהילה הבינלאומית אכזבה במהלך השנה האזרחית החולפת , את הפלסטינים.היא לא הצליחה לכפות על ישראל את הקפאת הבנייה בהתנחלויות וארצות הברית ואירופה התנגדו לכוונה הפלסטינית להכרזה חד צדדית על מדינה שגבולותיה הם קווי 67.
הפלסטינים נכשלו בניסיונם לכפות על ישראל פיתרון לבעייתם באמצעות הקהילה הבינלאומית ולמרות שחלפו 17 שנה מאז הסכמי אוסלו ארצות הברית ואירופה עדיין הן מצדדות בעמדה הישראלית שהמדינה הפלסטינית צריכה לקום כתוצאה ממשא ומתן בין שני הצדדים.
הרפיון המדיני שמפגינות מדינות ערב והקהילה הבינלאומית מתסכל מאוד את הפלסטינים אך הם נזהרים שלא לחדש את המאבק המזוין בישראל מתוך הבנה שצעד כזה יגרום להם נזק רב וירחיק עוד יותר את הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

בשבוע הבא ישובו לאזור שני השליחים האמריקנים דיוויד הייל ודן שפירו להמשך מתווה "השיחות המקבילות"(parallel talks) שקבע הממשל.הם ייפגשו בנפרד עם עורך הדין יצחק מולכו ועם ד"ר צאיב עריקאת להמשך הדיון על נייר העבודה האמריקני המכיל שש נקודות העוסקות בסוגיות הליבה של הסדר הקבע.
אין לצפות להרבה מהשיחות האלה.
מה שדרוש הוא ששני הצדדים ישובו למשא ומתן ישיר בהקדם האפשרי ולפגישות תכופות בין המנהיגים כדי לנסות ולהתקדם לקראת הסכמות.
אם הדבר לא יקרה,תהיה גם שנת 2011 עוד שנה של בזבוז זמן והתסכול והייאוש הפלסטינים רק ילכו ויחריפו.

יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

הסדר ביניים ארוך טווח או "מדינת מיקי מאוס" ?


ההנהגה הפלסטינית גיבשה אסטרטגיה של פנייה למוסדות האו"ם כדי להשיג הישגים מדיניים ודוחה כל אפשרות להגעה להסדר ביניים ארוך טווח.עם זאת היא חוששת שישראל "תטרוף את הקלפים" באמצעות מבצע צבאי גדול ברצועת עזה.להכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית אין שום משמעות מעשית.


ההנהגה הפלסטינית דחתה,בימים האחרונים, על הסף את הצהרותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר החוץ שלו אביגדור ליברמן בדבר האפשרות למשא ומתן עם הפלסטינים על הסדר ביניים ארוך טווח.
לעומת זאת לא נשמעה שום התייחסות להצהרות אלה מצד הממשל האמריקני ומצד מדינות האיחוד האירופי.
השתיקה הרועמת של ארצות הברית ומדינות אירופה מעידה כאלף מונים על כך שהרעיון הזה לא נפסל על הסף משום שהוא רעיון הגיוני ומציאותי הרבה יותר מהרעיון להשיג הסכם קבע בין שני הצדדים בתוך תקופה של שנה אחת.

ממה חוששים הפלסטינים כל כך?

ההנהגה הפלסטינית דחתה כבר בעבר את הרעיון הזה כשהציע אותו בזמנו אריאל שרון.הסיבה לדחיית הרעיון אז לא השתנתה עד היום.
הפלסטינים מסרבים לדון בהסדר כלשהו שדוחה את פיתרון סוגיות הליבה של מעמד ירושלים ובעיית הפליטים. הם חוששים שישראל תנציח את המצב שיוצר וסוגיות ירושלים והפליטים יותרו בלתי פתירות לנצח נצחים.
מבחינתם, נתניהו וליברמן זרקו לחלל האוויר את ההצהרות האלה על הסכם ביניים ארוך טווח כדי לנסות ולהניע את התהליך המדיני באזור בכל מחיר כדי לסכל "הנחת הצעת גישור אמריקנית על השולחן" או מתוך חשש שישראל תוצג כסרבנית שלום.
ההנהגה הפלסטינית משוכנעת שהזמן פועל לטובתה,ישראל מבודדת בעולם ומדינות אמריקה הלטינית מכירות, האחת אחרי השנייה, במדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67.
מבחינתם שנת 2011 היא שנת ההכרעה שבה יתרחש "אפקט הדומינו" ורוב מדינות העולם יכירו במדינה הפלסטינית העצמאית שבירתה ירושלים וגבולותיה הם קווי ה-4 ביוני 67.
לכן,על פי ההיגיון הפלסטיני,הדיבורים הישראלים על הסכם ביניים ארוך טווח נועדו להרוויח זמן ולסמא את עיני הממשל האמריקני ולא באמת למצוא פיתרון לבעיה.
הם דחו את "תוכנית מופז" ורוצים לדלג על השלב השני של תוכנית "מפת הדרכים" העוסק בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים.
המדיניות הנוכחית של ההנהגה הפלסטינית היא "הכול או לא כלום" לכן היא תקועה עמוק בביצה המדינית.


עם זאת,יש בקרב ההנהגה הפלסטינית מי שחושש שאם ישראל תידחק לפינה מבחינה בינלאומית היא עלולה ליזום מהלכים מסוכנים כדי "לטרוף את הקלפים" ולשנות את כללי המשחק.
להערכתם זו היא הסיבה שישראל "מחממת" בימים האחרונים, במעשים ובהצהרות, את גזרתה הדרומית כהכנה לפעולה צבאית נרחבת ברצועת עזה בסגנון "עופרת יצוקה מספר שתיים".
בהנהגת הפת"ח נפוצה בשבוע האחרון "תיאורית הקונספירציה" כי ממשלת נתניהו מעוניינת להנחית מכה צבאית חזקה על שלטון החמאס ברצועה כדי להסיט את דעת הקהל העולמית מהמבוי הסתום בערוץ המדיני אך איננה מעוניינת למוטט אותו לחלוטין.
על פי התיאוריה הזו ממשלת ישראל הנוכחית איננה מעוניינת בהשתלטותה מחדש של הרשות הפלסטינית על רצועת עזה והיא רוצה בהמשך הפיצול הפוליטי והגיאוגרפי בין הגדה לרצועה.
ממשלת נתניהו הצליחה להפחיד את החמאס אשר החל "למתן" בימים האחרונים את ההסלמה בגבול הרצועה ולרסן את הפלגים הפלסטינים מלירות לעבר ישראל.
החמאס איננו מעוניין בשלב הזה בעימות נרחב עם ישראל באזור רצועת עזה ומעדיף להתעצם ולהתחזק עד שתימצא שעת כושר מתאימה עבורו לעימות צבאי עם ישראל.

יש בקרב הפלסטינים מי שזוכר את "הצהרת העצמאות הפלסטינית" שאותה הכריז יאסר ערפאת בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית ב1988 באלג'יר.
יותר מ80 מדינות הכירו אז במדינת פלסטין.
מה יצא מזה? שום דבר.
ישראל המשיכה להחזיק בשטחי יהודה ושומרון עד לעצם היום הזה.
ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד הביע בשבוע שעבר ספקנות פומבית ביעילותה של הכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית.הוא אמר כי תהיה זו "מדינת מיקי מאוס".
דבריו הרגיזו בכירים בתנועת הפת"ח והאשימו אותו כי "הצהרותיו תמוהות ומהוות מהלומה למאמצי התנועה להביא להכרה במדינה פלסטינית".
סלאם פיאד לא מתרגש,הוא נהנה מתמיכה אמריקנית-אירופית-ישראלית רחבה.
הוא עסוק בבניית המוסדות הפלסטינים "מלמטה למעלה" ויודע כי הקמת המדינה הפלסטינית היא רחוקה וכי הדרך הקצרה להגיע אליה היא להגיע להבנות עם ישראל.
אלא שההנהגה הפלסטינית החליטה למקד מאמציה בזירת האו"ם ולדחות כל הצעה אמריקנית או ישראלית לחדש את המשא ומתן.
גם אם תצליח להביא לגינוייה של ישראל במוסדות האו"ם היא לא תצליח להביא,בדרך הזו, להקמתה של מדינה פלסטינית.
אפילו לא להקמתה של "מדינת מיקי מאוס".

יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

אחרי החגים

המגעים המדיניים יתחדשו בתחילת השנה האזרחית החדשה וסימנים ראשונים מצביעים על כך שממשל אובאמה מגלה גישה יותר "מציאותית" ביחס לאפשרות ההתקדמות בערוץ הישראלי פלסטיני.
הפלסטינים מגדירים את השינוי בעמדה האמריקנית כ"נסיגה" מההבנות עימם וישאפו לבנאם את הסכסוך ולהעביר את המערכה המדינית לזירת האו"ם.



גורמים מדיניים בכירים הבקיאים בתמונת המשא ומתן עם הפלסטינים וברזי הדיפלומטיה האמריקנית מעריכים כי הפעילות המדינית המשמעותית תתחדש רק בתום תקופת החגים הנוצריים.
הפלסטינים יודעים זאת ובחודש הבא הם מתכוונים להעלות לדיון במועצת הביטחון את נושא ההתנחלויות והבניה במזרח ירושלים.
המערכה המדינית תעבור לזירת האו"ם והפלסטינים מביעים את מורת רוחם מנייר העבודה האמריקני שמסרה שרת החוץ האמריקנית קלינטון לעו"ד מולכו ולד"ר צאיב עריקאת לפני שבועיים.נייר העבודה שמכיל שש נקודות אמור לשמש כמצע לדיוני במתווה האמריקני החדש של "שיחות מקבילות"(parallel talks) עם שני הצדדים בנפרד.
על פי מקורות פלסטינים בכירים חלה נסיגה בעמדה האמריקנית שהציג עד כה ממשל אובאמה בנושאי הגבולות והביטחון בהסדר הקבע.
הממשל מבקש לדון מחדש בתפיסות שהציג בזמנו הגנרל ג'יימס ג'ונס ששימש עד לפני כחודשיים בתפקיד היועץ לביטחון לאומי.
הגנרל ג'ונס קבע כי בשטחים הפלסטינים שמהם תיסוג ישראל בגדה יוצבו כוחות בינלאומיים או כוחות של נאט"ו ללא שום נוכחות של "אפילו חייל ישראלי אחד לתקופת מעבר עד הקמתה של המדינה הפלסטינית".יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס טוען כי ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט הסכים לתפיסה הזו של הגנרל ג'ונס וקיבל אותה במלואה,לטענתו הסכימו לה גם הנשיא הקודם גו'רג' בוש,המלך עבדאללה הירדני ונשיא מצרים מובארק.
עתה, מבקש ממשל אובאמה לדון מחדש בהבנות האלה באמצעות הקמת ועדה ביטחונית של הצדדים.
הפלסטינים חושדים כי ביקורו האחרון של השליח המיוחד דניס רוס בישראל,שבמהלכו נועד עם ראשי מערכת הביטחון הישראלית,הוא חלק ממשא ומתן חשאי בין ישראל לממשל אובאמה לגיבוש סידורי ביטחון מוסכמים לאחר הקמתה של המדינה הפלסטינית.
לטענת גורמים בכירים ברשות הפלסטינית,ממשל אובאמה מציג גם עמדה מעורפלת בנושא הגבולות של המדינה הפלסטינית העתידית.לדבריהם שרת החוץ הקודמת קונדליסה רייס קבעה כי גבולות המדינה הפלסטינית כוללים את :רצועת עזה,הגדה המערבית,בקעת הירדן,ים המלח ומזרח ירושלים אולם שרת החוץ הנוכחית קלינטון הודיעה "בפורום סבן" כי "השטחים הנמצאים בין נהר הירדן לים התיכון הם בלתי מוגדרים ועל שני הצדדים להסכים על קו אחד שיצויר על מפה ושיפריד בין ישראל לפלסטין וכי התוצאה תהיה שתי מדינות עם גבולות פלסטינים קבועים עם ישראל מצרים וירדן".

מהן הסיבות לנסיגה בעמדה האמריקנית ביחס לפיתרון הבעיות הפלסטינית?

הפלסטינים מפרשים את השינוי בעמדה האמריקנית בהתפתחויות בזירה הפנימית כתוצאה מהפסדה של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לקונגרס ורצונו של הנשיא אובאמה להתמודד על כהונת נשיאות נוספת. מעמדו של הנשיא אובאמה נחלש והוא זקוק לתמיכתם של היהודים.לכך הם מוסיפים את המשך ההסתבכות האמריקנית בעיראק ואפגניסטן וחוסר יכולתו של הנשיא אובאמה לנטרל את תהליך התעצמותה הגרעינית של איראן.
הד"ר צאיב עריקאת,ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני,הופיע באחרונה בפני הועדה המרכזית של תנועת הפת"ח ובפני הועד הפועל של אש"ף וסיכם כך את השינוי שחל במדיניות הממשל האמריקני:
"הממשל חזר בו מדרישתו כי הפסקת הבנייה בהתנחלויות תהיה תנאי לחידוש המשא ומתן בין שני הצדדים וכי הוא יתחדש מהנקודה שבה הופסק בתקופת ממשלת אולמרט.הממשל מעוניין לשגר לפלסטינים מכתב ערבויות שבו יובטח כי ההתנחלויות הן בלתי חוקיות וכי אין שום לגיטימציה לסיפוחה של מזרח ירושלים,למכתב שכזה יש תוקף מוסרי אך אין לו שום משמעות חוקית.
נתניהו הצליח למחוק את השלב הראשון ואת השלב השלישי של תוכנית "מפת הדרכים",הוא מנסה לאלץ אותנו לקבל את השלב השני של התוכנית היינו הקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים".

ההערכה הפלסטינית היא דיי נכונה.הדעה הרווחת בממשלת נתניהו היא כי הגעה להסדר קבע מלא היא בלתי אפשרית.רק שר החוץ אביגדור ליברמן אומר את הדברים בצורה עקבית וגלויה מהיום הראשון לחידוש המגעים עם הפלסטינים.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי גם בממשל האמריקני מבינים זאת לכן נייר העבודה האמריקני שעליו זועמים הפלסטינים הוא יותר "ריאלי". לממשל אובאמה יש חלון הזדמנויות של כשנה בלבד עד לתחילת הקמפיין לתקופת נשיאות נוספת ובפרק הזמן הזה לא ניתן להגיע להסכם מסגרת על הסדר הקבע כפי שנקבע.המקסימום האפשרי הוא השגת הסכם ביניים נוסף למרות שהצדדים אינם מוכנים להודות בכך באופן פומבי.
המגעים המדיניים בעניין הפלסטיני יתחדשו "אחרי החגים" אך באווירה יותר קשה ובעימותים באו"ם ובזירה הבינלאומית.
ממשל אובאמה נסוג מדרישותיו ה"בלתי מציאותיות" וגיבש גישה יותר פרגמאטית אך ספק אם הדבר יספיק אפילו להשגת הסכם ביניים בין ישראל לפלסטינים.
הפערים בין שני הצדדים הם גדולים מאוד.

יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

ה"ברברת" של הרמטכ"ל


גורמים בכירים במערכת המדינית והביטחונית מותחים ביקורת על התבטאויותיו הפומביות של הרמטכ"ל גבי אשכנזי בנושאים ביטחוניים רגישים.התאפקות והימנעות מהצהרות מיותרות לתקשורת רק תסייע לו לסיים את תפקידו באווירה טובה
.


משהו קורה לרמטכ"ל גבי אשכנזי לקראת שחרורו הקרוב מצה"ל,לאחר שנים של שתיקה וסירוב נחרץ להעניק ראיונות לאמצעי התקשורת הוא החל לשחרר את חרצובות לשונו בנושאי ביטחון רגישים ביותר.
לפני כחודש ,בעת שביקר בקנדה,הוא התבטא באמצעי התקשורת הקנדיים על חששות ישראל מהאפשרות שחזבאללה ישתלט על לבנון בעקבות פרסום הדו"ח הצפוי של בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין רצח אל-חרירי למרות הנחיה מפורשת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרי הממשלה ובכירי מערכת הביטחון שלא להתבטא בנושא הזה שנחשב לרגיש מבחינתה של ישראל שכן חזבאללה מאשים אותה בהתנקשות בחייו של ראש ממשלת לבנון אל-חרירי ועלול לנסות ולהסלים את המצב בגבול הצפון כדי להסיט את דעת הקהל הלבנונית מאחריותו לרצח.
והנה אתמול,במהלך סקירה בפני חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת,גילה הרמטכ"ל מה שאסרה הצנזורה הצבאית על אמצעי התקשורת לפרסם,כי לפני כשבועיים נפגע טנק "מרכבה" של צה"ל על ידי טיל מסוג "קורנט" שנורה לעברו משטח רצועת עזה.מדובר בטיל מתוצרת רוסיה נגד טנקים מדור ג',הוא בעל ראש קרבי דו שלבי המתביית על המטרה ע"י קרן לייזר ומסוגל לחדור שריון בעובי 1100-1200 מ"מ פלדה.במלחמת לבנון השנייה היה טיל ה"קורנט" האיום המרכזי על הטנקים המתקדמים של צה"ל . הימצאותו כעת בידי הארגונים הפלסטינים ברצועה,לאחר שהוברח לשם מאיראן, תחייב שינוי בשיטת הפעילות של צה"ל בעזה.
מה טעם מצא הרמטכ"ל לחשוף בפומבי את הפרט הזה ומדוע הותר הדבר לפרסום בדיעבד ע"י הצנזורה הצבאית?
לא ברור.

בכירים בממשלה ובמערכת הביטחון הופתעו מדבריו של רב אלוף אשכנזי. בשיחות סגורות הם הביעו התמרמרות רבה על הרזולוציות שאליהן נכנס הרמטכ"ל בסקירתו.
גורם ביטחוני בכיר ששוחח עימי אמר לי:"מה שמדאיג לא פחות היא העובדה שהרמטכ"ל יוצר תחושה של דמורליזציה בקרב כוחותינו ומדגיש את העובדה שהאויב מצליח לפגוע בנקודות התורפה שלנו".
כידוע טנק המרכבה הצה"לי נחשב לממוגן ביותר בעולם והוא פרי פיתוח ישראלי.
כמובן שאסור היה לרמטכ"ל להסתיר מידע רגיש מפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אך היה עליו לוודא שדבריו לא יפורסמו באמצעי התקשורת כפי שנוהגים בכירים אחרים במערכת הביטחון המופיעים אף הם בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הדבר הזה אפשרי והוא נעשה באופן שוטף.
ה"ברברת" המיותרת של הרמטכ"ל אשכנזי יוצרת בקרב בכירים במערכת הביטחון וגם בזירה הפוליטית את התחושה שככל שחולף הזמן ואשכנזי מתקרב לסיום תפקידו הוא מנסה "לתפוס כותרות" ולשפר עמדות לקראת העתיד.
התסמונת הזו מאפיינת גם בכירים אחרים במערכת הביטחון ובשירות הציבורי,הם מתקשים להיפרד מתפקידיהם הבכירים ויש להם חוסר רצון בולט שמי שמחליף אותם יצליח בתפקידו.
פרשת "מסמך גלנט" מעיבה כצל כבד על הרמטכ"ל שהצליח לשקם את הצבא לאחר מלחמת לבנון השנייה וגם יחסיו המתוחים עם שר הביטחון אהוד ברק אינם מוסיפים לו כבוד.
כדאי מאוד שבשבועות שנותרו לו עד לסיום הרשמי של תפקידו הוא ימנע מהצהרות מיותרות לאמצעי התקשורת במיוחד בנושאים רגישים מבחינה מדינית וביטחונית.התנהלות לא נכונה בתחום התקשורתי רק תסב לו נזק תדמיתי נוסף על זה שנגרם לו מפרשת "מסמך גלנט".
בכמה מפלגות כבר "מאשימים" את הרמטכ"ל כי הוא מתכנן לרוץ לפוליטיקה וכי זהו הרקע להצהרותיו.גם חרושת השמועות הזו איננה תורמת לתדמיתו של רב אלוף אשכנזי.
לכן,לפני שהוא מקפל את המדים ומסיר את הדרגות רצוי שרב אלוף גבי אשכנזי יחשוב היטב לפני כל התבטאות באמצעי התקשורת וינסה להתאפק.
הוא לא יצטער על שום ראיון שהוא לא העניק.אמצעי התקשורת אינם בורחים לשום מקום ובבוא היום כשיוכל להתראיין באופן חופשי ללא מגבלות הם בודאי "ישתו בצמא" את דבריו.
"יפה שתיקה לחכמים".

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

הפטפטת הישראלית


ההדלפות לאתר "וויקיליקס" מצביעות על פטפטת מיותרת של בכירי מערכת הביטחון הישראלית עם הדיפלומטים האמריקנים.המשך התופעה יגרום נזק לישראל והגיע הזמן שהדרג המדיני הבכיר יקבע סייגים וכללים ברורים לתדרוכים שנותנים בכירי מערכת הביטחון לדיפלומטים זרים.



כל מי שעוקב אחר ההדלפות לאתר "וויקיליקס" מקבל את הרושם כי פטפטת מיותרת אחזה בראשי מערכת הביטחון הישראלית בשיחותיהם עם הדיפלומטים האמריקנים שממהרים לדווח במברקים מפורטים לוושינגטון את תוכן השיחות.
הפטפטת הזו מקיפה דמויות ביטחוניות ודיפלומטיות בכירות, החל מראש המוסד היוצא מאיר דגן וכלה בראש אמ"ן לשעבר האלוף עמוס ידלין וראש השב"כ יובל דיסקין.
מגוון הדעות וההערכות המודיעיניות שחושפים בכירי מערכת הביטחון בפני הדיפלומטים האמריקנים נותן לממשל האמריקני את האפשרות להרכיב תמונת מודיעין מדויקת על הגישות השונות וחילוקי הדעות בתוך מערכת הביטחון הישראלית בנושאים האסטרטגיים החשובים הקשורים למזרח התיכון.
האם הדבר משרת את ביטחונה של ישראל?לדעתי לא.
נכון שארצות הברית היא הידידה החשובה ביותר בעולם של מדינת ישראל אך אין פירוש הדבר שאין לנו עימה חילוקי דעות מהותיים בסוגיות האזוריות ובנושאים הקשורים למשא ומתן המדיני בערוצים השונים.
מדוע לספק לה קשת כל כך רחבה של מידע רגיש וחשוב החושף את "הבטן הרכה" של ישראל במישור המדיני שעלול לסייע לה בגיבוש דרכים להפעלת לחץ על הדרג המדיני בישראל?האם אי אפשר לצמצם את האינפורמציה באופן שיכלול רק העברת "מידע חיוני ביותר" לידידתנו הגדולה?
בכירי מערכת הביטחון בודאי יטענו,להגנתם, כי את המידע שמסרו לדיפלומטים האמריקנים הם עשו "באישור ובסמכות" וכי הם אמרו את אותם הדברים בהופעות בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת או בסקירות בפני הממשלה.חלקם אף יוסיף ויטען כי מדובר ב"הסברת מדיניותה של ישראל" וכי לא מדובר במסירת "מידע מודיעיני רגיש".

מי שקורא את הדלפות "וויקיליקס" יכול למצוא דיווחים מעניינים שמסרו בכירים במערכת הביטחון שלנו לדיפלומטים האמריקנים. הנה קטע שצד את עיני המתאר שיחה בין ראש אגף המחקר באמ"ן תת אלוף יוסי ביידץ לבין אלכסנדר ורשבאו סגן המזכיר לענייני ביטחון בינלאומי שהתקיימה בחודש נובמבר 2009.
בשיחה שפורסמה אומר תת אלוף ביידץ כי "סוריה תתנתק מהברית שלה עם אירן בתמורה לשלום עם ישראל ומעורבות גדולה יותר של ארצות הברית בתהליך המדיני".בהמשך השיחה הוא מוסיף הערה על התעצמותה הגרעינית של איראן ואומר כי "הרפובליקה האיסלאמית נמצאת במרחק של שנה מהשגת נשק גרעיני ובמרחק של שנתיים וחצי מהקמת ארסנל של שלוש פצצות גרעיניות".
הדיפלומט האמריקני ששמע את הדברים הוסיף במברק ששלח לוושינגטון הערה שבה נאמר: " לא ברור אם הישראלים אכן באמת מאמינים בכך או שהם משתמשים בתרחישים הגרועים ביותר כדי לייצר תחושה של דחיפות גדולה יותר אצל ארצות הברית".
לא רק הדיפלומטים האמריקנים אינם ממהרים "לקנות" את הסחורה שסיפק להם תת אלוף יוסי ביידץ.
גם גורמים מדיניים מאוד בכירים בישראל שקראו את דיווחי "וויקיליקס" לא מצאו שום אסמכתאות מודיעיניות מוצקות לדברים שאמר תת אלוף ביידץ לדיפלומט האמריקני כי "סוריה תתנתק מאיראן בתמורה לשלום עם ישראל ומעורבות גדולה יותר של ארצות הברית בתהליך המדיני".
האם בכך הביע תת אלוף ביידץ את דעתו הפרטית? האם הביע את שאיפותיו האישיות או מה שנקרא באנגלית wishful thinking?
ייתכן שמדובר בהערכה מודיעינית "הגיונית" מבחינתו של תת אלוף ביידץ אך באופן שהיא הוצגה ודווחה לוושינגטון היא גרמה נזק לישראל. נוצר הרושם כי ישראל "יכולה" לנתק את סוריה מאיראן באמצעות חתימה על חוזה שלום עימה דבר שאיננו מבוסס כלל וכלל.אם נבדוק את הדברים ביסודיות נמצא דווקא סימוכין מודיעיניים מוצקים לכך שהנשיא הסורי בשאר אסד רוצה לשמר את הברית עם איראן בכל מחיר.
אפשר למצוא עוד כמה דוגמאות דומות בדיווחי "וויקילקס".

לא ניתן למנוע לחלוטין את השיחות של בכירי מערכת הביטחון עם הדיפלומטים האמריקנים אך שר הביטחון וראש הממשלה צריכים לקבוע "מסרים אחידים" שאותם צריכים להעביר הבכירים האלה בפגישות ובתדרוכים שהם נותנים לדיפלומטים זרים.
הגיע הזמן שמישהו "יעשה סדר" אצל בכירי מערכת הביטחון.
יש גם לצפות שדווקא אותם "בכירים" שאמורים להכיר את רגישות החומר המודיעיני וחשיבות הדברים המצוטטים מפיותיהם של דמויות ביטחוניות בכירות ישמרו את לשונם וימעיטו בשיחות עם דיפלומטים זרים.
על זה כבר נאמר במקורותינו "סייג לחוכמה שתיקה".
כדאי מאוד שהם יאמצו את העיקרון הזה.

יום שישי, 17 בדצמבר 2010

הדשדוש בביצה המדינית נמשך


ממשל אובאמה גיבש תוכנית עבודה של שש נקודות לחידוש המשא ומתן על הסדר הקבע אך הפלסטינים בגיבוי הליגה הערבית מתעקשים על הפסקת הבנייה בהתנחלויות וקבלת ערבויות למדינה פלסטינית בקווי 67.המאמץ הערבי מופנה עתה לגינוי מדיניות ההתנחלויות של ישראל במועצת הביטחון של האו"ם והמשך בידודה של ישראל בזירה הבינלאומית.




יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הצליח השבוע במשימתו להביא שוב את המגעים המדיניים אל מבוי סתום.וועדת המעקב של הליגה הערבית תמכה בעמדתו והחליטה כי על הפלסטינים לא לחדש את המשא ומתן הישיר או העקיף עם ישראל ללא הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות ומבלי שתונח "הצעה רצינית" על השולחן.
ממשל אובאמה יצטרך עכשיו למצוא דרכים יצירתיות לנסות ולחלץ מן הבוץ את עגלת המשא ומתן התקועה.
השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ורג' מיטשל ביקר באזור לפני כמה ימים ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.הוא ניסה לקדם את השיחות על בסיס תוכנית אמריקנית שכוללת שש נקודות ושנמסרה בוושינגטון על ידי שרת החוץ קלינטון לעו"ד יצחק מולכו ולד"ר צאיב עריקאת, בינתיים ללא הצלחה.

מה כולל נייר העבודה האמריקני?
הנייר כולל שישה סעיפים העוסקים בהסדר הקבע שהממשל סבור שצריכים להידון במשא ומתן בין שני הצדדים בניסיון להגיע להסכם מסגרת והם:ירושלים,הגבולות,ההתנחלויות,הפליטים, המים וסידורי הביטחון.
הפלסטינים אינם מרוצים מהניסוחים הראשונים המופיעים בנייר העבודה האמריקני.
בניסוח הסעיף העוסק בעניין גבולותיה העתידיים של המדינה הפלסטינית נכתב כי "מטרת המשא ומתן הוא להגיע להסכם בעניין הגבולות על בסיס הגבולות בין ישראל מצרים וירדן".הנייר האמריקני מתעלם מהדרישה הפלסטינית לנסיגה ישראלית לקווי 67 והפלסטינים רואים בו ניסיון להכניס "בדלת האחורית" את המשך שליטתה של ישראל בבקעת הירדן.
הפלסטינים מציינים את הבטחותיה של שרת החוץ האמריקנית הקודמת קונדליסה רייס שאמרה כי "הגבולות הם רצועת עזה,הגדה המערבית,מזרח ירושלים,ים המלח ונהר הירדן".
גם ניסוח הסעיף העוסק בפיתרון בעיית הפליטים איננו לרוחם של הפלסטינים,נכתב בו כי "המטרה היא למצוא
פיתרון הגיוני לבעיית הפליטים" מבלי לציין את עמדת הפלסטינים כי הבסיס לפיתרון סוגיית הפליטים הוא החלטת האו"ם מספר 194 או את הנוסח המופיע ביוזמת השלום הערבית האומר כי "יש למצוא פיתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים על בסיס החלטת האו"ם 194".
על פי מקורות פלסטינים,יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אמר לשליח האמריקני ג'ורג' מיטשל כי "לא יהיה משא ומתן מבלי שישראל תפסיק את הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים וכי הבסיס לתהליך המדיני הוא עקרון שתי המדינות על בסיס קווי הרביעי ביוני 1967".
מחמוד עבאס התייחס גם לסוגיית ירושלים ואמר כי "היא תהייה בירת המדינה הפלסטינית וכי ניתן יהיה להכניס שינויים קלים בעניין הגבולות" אולם בעניין סידורי הביטחון אמר עבאס כי הפלסטינים מאמצים את ההצעה שגיבש היועץ האמריקני לביטחון לאומי ג'ים ג'ונס שקבע "שלא תהייה נוכחות של אפילו חייל ישראלי אחד בתחומי המדינה הפלסטינית"

ג'ורג' מיטשל חזר לוושינגטון לדווח לנשיא אובאמה על המבוי הסתום בין הצדדים והחלטות הליגה הערבית לאחר שנועד בקהיר עם הנשיא מובארק ועם עמרו מוסא מזכ"ל הליגה הערבית.
מיטשל הדגיש באזני מחמוד עבאס את מחויבותה של ארצות הברית לנסות ולסכם את הסכם המסגרת בין הצדדים בתוך שנה וכי היא תניח על השולחן "הצעות גישור" משלה אולם לא ברור עדיין מה יהיו הצעדים האמריקנים הבאים. הנשיא אובאמה בוודאי ירצה גם לשמוע הערכת מצב מפי יועצו דניס רוס שביקר בישראל השבוע ונפגש עם בכירי הצמרת המדינית והביטחונית.

בינתיים החלה ההנהגה הפלסטינית להניע מהלך של פנייה למועצת הביטחון של האו"ם כדי שתפרסם החלטה המגנה את ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.יו"ר הרשות מחמוד עבאס הורה לריאצ' מנצור,נציג אש"ף באו"ם להתחיל את המגעים עם הגוש הערבי באו"ם לפנייה למועצת הביטחון.

הפלסטינים אומרים כי הם ממתינים להבהרות אמריקניות על מסמך שש הנקודות שנמסר לידיהם במיוחד בכל הקשור לנושא הגבולות והביטחון.הם טוענים כי העבירו לממשל אובאמה ניירות עמדה מפורטים בהתייחס לכל אחת משש הנקודות.
ישראל מסרבת להיכנס לפרטים לפני שיידון בפרוטרוט נושא סידורי הביטחון.מבחינתה זהו המפתח שממנו ייגזרו תשובותיה לכל נושאי הליבה של הסכסוך.
בירושלים מעריכים כי הפלסטינים מונעים את חידוש התהליך המדיני וכי "הם בורחים ממנו" כדי שהאשמה תיפול על ממשלת נתניהו.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מאז שנכשל המשא ומתן עם ממשלת אולמרט אימץ יו"ר מחמוד עבאס אסטרטגיה לרכז את מאמציו בזירה הבינלאומית כדי להגביר את תהליך הדה- לגיטימציה של ישראל בעולם ולבודדה.
לכן הוא נמנע במשך שנתיים מלחדש את המשא ומתן עם ממשלת נתניהו ומטרפד את כל סיכוי לחדש את המשא ומתן באמצעות הצבת תנאים מוקדמים.
אי אפשר לאלץ את הפלסטינים לחזור לשולחן הדיונים ובינתיים נוצר מצב שהעולם מאשים את ישראל באי-קיומו של תהליך מדיני כאילו שאיננה חפצה בשלום.

הפלסטינים מתמקדים עכשיו בנושא ההתנחלויות מכיוון שהם יודעים כי גם ארצות הברית מתנגדת למדיניות הזו וכי גם בזירה הבינלאומית יש עמדה נחרצת נגדה,ולכן סביר להניח שמועצת הביטחון תביע אף היא את דעתה על מדיניות ההתנחלויות בהחלטה רשמית.
ארצות הברית תתקשה להערכתם להטיל וטו על החלטה כזו.
המגמה הפלסטינית היא להמשיך ולנסות לתקוע טריז בין ישראל לארצות הברית ובין ישראל לקהילה הבינלאומית ונראה כי המגמה הזו מצליחה בעיקר בגלל שממשלת ישראל מתקשה כבר שנתיים לקחת את היוזמה לידיה ולהציג תוכנית מדינית שתהווה בסיס למשא ומתן עם הפלסטינים.

יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

מי ישנה את כללי המשחק?


ההנהגה הפלסטינית דורשת ערבויות אמריקניות ובינלאומיות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67 כתנאי לחידוש "שיחות הקרבה".
במקביל היא גיבשה אסטרטגיה להגברת "ההתנגדות העממית" בשטחי יהודה ושומרון והמשך הפעילות נגד ישראל בזירה הבינלאומית.



הייאוש במחנה הפלסטיני גובר לאחר הודעתה של שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון כי נכשלו המאמצים להשיג הקפאה נוספת של הבנייה בהתנחלויות וכי ארצות הברית רוצה להביא לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ב "מתווה חדש".
הפלסטינים הגיעו למסקנה כי לאחר שחלפו כמעט עשרים שנה של משא ומתן בין ישראל לפלסטינים לא הצליחה ארצות הברית,שהייתה מתווך פעיל, בין שני הצדדים ליישם אפילו סעיף אחד של "מפת הדרכים" והוא הקפאת הבנייה בהתנחלויות.
דמויות רבות בהנהגה הפלסטינית סבורות כי המשך התיווך האמריקני הוא בזבוז זמן ושום תועלת לא תצמח לפלסטינים ממנו.
אם כך, מה עושים? האם הפלסטינים יכולים לדחות את המאמצים האמריקנים על הסף ולסרב לבקשות ממשל אובאמה?
התשובה היא: לא.
אבל בהעדר אופציה אחרת הפלסטינים ינסו לשנות את כללי המשחק הדיפלומטי.
הועד המרכזי של הפת"ח(הפוליטבירו של התנועה) קיבל השבוע החלטה כי כל יוזמה מדינית אמריקנית חדשה חייבת להיות מלווה בערבויות רציניות.
לכן העמדה הנוכחית של ההנהגה הפלסטינית היא שלא תהייה חזרה של הפלסטינים לשיחות ישירות או עקיפות עם ישראל מבלי שתהייה הקפאת בניה מוחלטת בהתנחלויות ובמזרח ירושלים.
ממשל אובאמה שהעלה את הפלסטינים על העץ שנקרא "הפסקת הבנייה בהתנחלויות" יתקשה מאוד להוריד אותם ממנו.
בגלל ההתעקשות הפלסטינית על הנושא הזה במשך כשנתיים והעובדה שהוא "נצרב" בתודעה של הציבור הפלסטיני בשטחים,כל התקפלות של הפלסטינים תהווה "התאבדות פוליטית" של הנהגת הרשות הפלסטינית.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס תמרן את עצמו למצב בלתי אפשרי.
לכן, הרשות הפלסטינית מנסה לשנות את כללי המשחק של המשא ומתן עם ישראל.
האסטרטגיה הפלסטינית המתגבשת היא לומר באופן פומבי כי הפלסטינים אינם סוגרים את הדלת בפני המאמצים האמריקנים אך הם דורשים ערבויות אמריקניות ובינלאומיות כי תוצאת המאמצים המדיניים תהיה הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67 ובירתה היא מזרח ירושלים.

במקביל גיבשה הועדה המרכזית של הפת"ח החלטות נוספות שקשורות לפעילות בשטחי יהודה ושומרון והפעילות הפלסטינית בזירה הבינלאומית.
הועדה המרכזית של הפת"ח החליטה לפתח את "ההתנגדות העממית" ולהגביר בשטח את ההפגנות נגד בניית גדר ההפרדה והבנייה בהתנחלויות.
הפלסטינים ינסו גם לשכנע מדינות שונות בעולם כי ישראל היא "מדינת אפרטהייד" ויש להטיל עליה סנקציות כלכליות.
הם ימשיכו במאמציהם להגביר את בידודה הבינלאומי בעולם ויפנו תלונות שונות למוסדות האו"ם ולבית הדין הבינלאומי בהאג כי ישראל מפרה את החוק הבינלאומי.

שרי החוץ של האיחוד האירופי שהתכנסו השבוע בבריסל נמנעו מלהכריז על הכרה חד צדדית במדינה פלסטינית והביעו תמיכה בהסדר שיושג במשא ומתן בתוך שנה.הם הביעו צער על סירוב ישראל לחדש את הקפאת הבניה בשטחים והגדירו את ההתנחלויות "מכשול לשלום".
ישראל הצליחה , במאמץ דיפלומטי אדיר, לבלום את הסחף בעמדות של האיחוד האירופי אך אין ערובה שהיא תוכל להתמיד בכך.ברשות הפלסטינית שוקלים דרכים לגייס את מדינות ערב כדי שיפעילו לחצים על מדינות אירופה,רוסיה,סין ומדינות אמריקה הלטינית להטיל סנקציות על ישראל ולתמוך בהכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס יופיע בפני ועדת המעקב של הליגה הערבית ויסקור בפני שרי החוץ של מדינות ערב את ההתפתחויות האחרונות והחלופות המוצעות לנוכח ויתורה של ארצות הברית על דרישתה מישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ורצונה לחדש את "שיחות הקרבה".
ארצות הברית מקיימת כבר מגעים חשאיים עם מדינות ערב בניסיון להבטיח שהפלסטינים לא יטרפדו את "שיחות הקרבה".
המדינות הערביות המתונות מעוניינות ביציבות באזור ובהמשך המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.כפי שחשף אתר ההדלפות "וויקיליקס" הדאגה העיקרית שלהן היא מהתחמשותה הגרעינית של איראן והן מעוניינות יותר בכך שארצות הברית תתקוף את איראן מפיתרון הבעיה הפלסטינית.
המשך התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים יתברר כנראה רק בשבוע הבא .

יום שני, 13 בדצמבר 2010

שובו של השליח מיטשל


השליח מיטשל חוזר למזרח התיכון למשימת תיווך חדשה וקשה בהרבה מקודמותיה.ההערכה בעולם הערבי היא כי הפלסטינים יסרבו לחדש את "שיחות הקרבה" וידרשו כי ארצות הברית תכיר במדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67.ככל הנראה המבוי הסתום בערוץ הישראלי פלסטיני ימשך.


בשבועות האחרונים הספידו הדיווחים העיתונאים את השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ורג' מיטשל.
דווח כי הוא עומד לסיים את שליחותו בגלל כישלונו לקדם את השיחות בין ישראל לפלסטינים וכי הוא יוחלף ע"י הדיפלומטים האמריקנים הוותיקים דניס רוס או מרטין אינדיק.
למרות דיווחים אלה ממשיך הסנטור לשעבר ג'ורג' מיטשל במלאכת התיווך בין שני הצדדים.
והוא חוזר לאזור המזרח התיכון.
השאלה ההגיונית המתבקשת כעת היא:
אם ארצות הברית נכשלה במאמציה לשכנע את ממשלת נתניהו להסכים לשלושה חודשים של הקפאת בנייה בהתנחלויות, כיצד בדיוק היא אמורה להצליח לשכנע אותה להסכים לשרטט את גבולותיה של המדינה הפלסטינית העתידית מבלי שנפתרו סוגיות הליבה האחרות:סידורי הביטחון,ירושלים,המים,הפליטים וההתנחלויות?
התשובה לדעת הפלסטינים ומדינות ערב היא ברורה:
הדרך היחידה לשכנע את ממשלת נתניהו היא להפעיל עליה לחץ מדיני חזק.
ממשל אובאמה מנסה להפיח חיים בערוץ הישראלי-פלסטיני ולהראות לעולם כי הוא עדיין מי שמנהל את העניינים ופורס את חסותו על תהליך השלום.
הוא ינסה כעת להכניס את שני הצדדים עמוק לתוך נושאי הליבה של הסכסוך ולהציג עמדות ברורות וענייניות.
לפלסטינים אין שום בעיה להציג את עמדותיהם,הם רוצים את הכול ללא שום נכונות לפשרות:מדינה פלסטינית בגבולות 67 כולל מזרח ירושלים,ריבונות פלסטינית על הר הבית,חזרת חמישה מיליון פליטים לתחומי מדינת ישראל ושליטה פלסטינית מלאה על "אקוויפר ההר" המספק מים לכל תושבי מדינת ישראל.
אלו העמדות שהם מציגים בפני ממשל אובאמה.
ישראל איננה מציגה עמדות ברורות.ראש הממשלה נתניהו איננו יכול לבצע "התאבדות פוליטית".בשלב הזה כל הצגת עמדות מפורטות בנושאי הליבה כולל שרטוט מפת המדינה הפלסטינית תביא לפירוק הקואליציה שלו.לכן הוא שומר את קלפיו צמוד לחזהו.
לכן הסכים נתניהו לומר עד עכשיו לאמריקנים וליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כי הוא מוכן להקמתה של מדינה פלסטינית מפורזת אך סירב לשרטט את גבולותיה.

הפלסטינים מאוכזבים מאוד מהנאום שנשאה שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון ב"פורום סבן" שבו הודיעה על "המתווה האמריקני החדש" בערוץ הפלסטיני-ישראלי ועל חזרתו של השליח מיטשל למסעות הדילוגים במזרח התיכון.יאסר עבד רבו,מזכיר הועד הפועל של אש"ף אמר כי "בנאומה של קלינטון לא היה שום דבר חדש שמעיד על יותר רצינות מצד הממשל לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני".
מה שהרגיז מאוד את הפלסטינים היה המשפט שאמרה קלינטון כי "אי אפשר לכפות הסדר על הצדדים".
הם רואים בכך נסיגה בעמדה האמריקנית והתחשבות בישראל.
בכיר פלסטיני אמר לי:"ארצות הברית נתנה לישראל את הזכות להטיל וטו על התהליך המדיני".
הפלסטינים היו רוצים לראות את הקהילה הבינלאומית מתגייסת כדי להטיל סנקציות על ישראל כפי שנקטה נגד עיראק במלחמת המפרץ הראשונה,נגד יוגוסלביה ונגד דרום אפריקה.
הפלסטינים מעודדים מגילוי הדעת שעליו חתמו 26 מנהיגים אירופאים לשעבר הקורא להטיל סנקציות על ישראל בגלל שהיא מפרה את החוק הבינלאומי.
אישים ברשות הפלסטינית טוענים כי אירופה יכולה לעשות הרבה במקום שבו נכשלה ארצות הברית.
הם דורשים להפעיל לחץ ערבי על מדינות אירופה כדי שיטילו על ישראל סנקציות כלכליות.
בינתיים ממשיכים בכירי תנועת הפת"ח בהשמעת איומים על ישראל.
ד"ר מחמד אשתייה,חבר הועדה המרכזית של הפת"ח אומר כי אם יכשל המשא ומתן ייפנו הפלסטינים לישראל בדרישה כי תיקח את האחריות על גורלם ותנהל את חייהם לא רק בתחום האזרחי אלא בכל התחומים.
בהעדר האופציה הצבאית לנצח את ישראל מנסים הפלסטינים להפחיד את ישראל בדרישה להקים מדינה אחת דו-לאומית שבה הם יקבלו זכויות שוות כמו האזרחים הישראלים.
השליח המיוחד ג'ורג' מיטשל ינסה לשכנע את הפלסטינים לחידוש "שיחות הקרבה" עם ישראל.ההנהגה הפלסטינית מקיימת התייעצויות פנימיות ומחרתיים תתכנס בקהיר ועדת המעקב של הליגה הערבית כדי לדון בהצעה האמריקנית החדשה להניע את התהליך המדיני.
בפניו של השליח מיטשל ניצבת משימה קשה מאוד.
עד כה הייתה שליחותו באזור בבחינת "כישלון אחד גדול".במצב כזה הנטייה של הצדדים הניצים היא תמיד "להאשים את השליח".
האמת היא שג'ורג' מיטשל מייצג רק את המדיניות הכושלת והנאיבית של הנשיא אובאמה במזרח התיכון,
הוא "השליח של אדוניו".
ההערכה בעולם הערבי כרגע היא שהפלסטינים יסרבו לשוב ל"שיחות הקרבה" ויבקשו גיבוי ערבי לעמדתם.
היעד הבא שלהם יהיה כנראה לנסות להפעיל לחץ על ממשל אובאמה להכרה אמריקנית במדינה פלסטינית בקווי 67 או לפחות לקבל ערבויות אמריקניות כי המשא ומתן חייב להסתיים בתוצאה הזו.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

כישלון מדיניות אובמה במזה"ת-לאן הולכים?


"המתווה המדיני החדש" של ממשל אובאמה בערוץ הישראלי פלסטיני מבשר את הגברת הלחץ האמריקני על ממשלת נתניהו להציג עמדות ברורות בנושאי הליבה של הסדר הקבע ושאיפה לקבוע כבר עכשיו את גבולותיה של המדינה הפלסטינית העתידית.
ישראל חייבת לעמוד על דרישתה כי נושא סידורי הביטחון הוא המפתח לפיתרון כל סוגיות הליבה האחרות של הסכסוך.



ההודעה האמריקנית בשבוע שעבר על כישלון המאמצים להגיע עם ממשלת נתניהו על הבנות להקפאה נוספת של הבניה בהתנחלויות מסמלת יותר מכל את כישלון מדיניותו של הנשיא אובאמה במזרח התיכון.
הנשיא האמריקני "נפל בפח" של הפלסטינים והעמיד מתחילת כהונתו את נושא הבניה בהתנחלויות כנושא העיקרי של התהליך המדיני כשהוא מתעלם מהעובדה שהרשות הפלסטינית נשאה ונתנה עם כל ממשלות ישראל הקודמות מבלי שהוקפאה בנייתו אפילו של בית אחד בהתנחלויות.
במקום להתרכז מלכתחילה בנושאי הליבה של הסכסוך:ירושלים,הפליטים,הגבולות,המים וההתנחלויות.
הנשיא האמריקני טיפס על העץ הזה ללא הצדקה אך הדבר החמור יותר היה שהוא העלה על העץ את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
כך בוזבזו להן כמעט שנתיים שלמות בויכוחים חסרי ערך על הקפאת הבניה בהתנחלויות ובסופו של דבר "הבלון התפוצץ" והממשל האמריקני נאלץ לחזור לנקודת ההתחלה.
כפי שאומרים באנגלית:
Back to square one
הנשיא האמריקני התבזה והתגלה כנשיא נאיבי אשר "מלכד" את עצמו ושלא שעה לעצת יועציו.

הפלסטינים מאוכזבים ממנו ומלגלגים עליו כמי שהפר את הבטחות נאומו המפורסם בקהיר לעולם הערבי והמוסלמי ונכנע ללובי היהודי הציוני בארצות הברית.
לעומתו יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נתפס בעיני הפלסטינים כמי שלא ויתר על עמדותיו ולא נכנע ללחצים האמריקנים לחדש את המשא ומתן עם ישראל ללא הקפאת הבניה בהתנחלויות.
מחמוד עבאס הצליח יותר מברק אובאמה. הכיצד?

ה"זאב " הפלסטיני מציג את עצמו בעיני העולם כ"כבש".
הוא מביע התנגדות נחרצת לבניה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים אך באותה העת מצהיר על דבקותו בתהליך השלום.הוא מסרב לנהל משא ומתן ישיר עם ממשלת נתניהו אך מדגיש בו זמנית את דבקותו ביוזמת השלום הערבית וב"מפת הדרכים" ופיתרון שתי המדינות.
הוא מאיים כי יפנה לאופציות אחרות אך מדגיש כי לא יחזור למעגל האלימות ושפיכות הדמים.
מחמוד עבאס "מזגזג" בהצלחה ומהדק את הלחץ הבינלאומי על ממשלת נתניהו.
הוא הצליח "למכור" גם למדינות אירופה את הרעיון שהמשך ההתנחלויות הוא הבעיה העיקרית של תהליך השלום.
כאילו ששאר הסוגיות הסבוכות של נושאי הליבה נפתרו ורק הפסקת הבניה בהתנחלויות מעכבת את החתימה על הסדר הקבע.
מחמוד עבאס מרוצה מהמצב שאליו נקלע התהליך המדיני.
26 ממנהיגי אירופה לשעבר קוראים להטיל סנקציות על ישראל בשל הבנייה בהתנחלויות ולהקפיא את שדרוג היחסים עימה עקב מדיניות הבניה בהתנחלויות וסירובה של ישראל למלא אחר החוק הבינלאומי.
מדינות אמריקה הלטינית ברזיל וארגנטינה הודיעו על הכרתן במדינה פלסטינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67 ובקרוב יצטרפו אליהן גם אורגוואי,פרו ואקוודור.
בקרוב יועלה דרג הייצוג הדיפלומטי של הרשות הפלסטינית בגרמניה,בריטניה,בלגיה,שבדיה,אוסטריה,הולנד ואיטליה.
הוא חש שהוא מתקדם לעבר המדינה הפלסטינית בגבולות 67 מבלי שהגיש אפילו וויתור אחד לישראל.
הוא משוכנע שבמדיניות הזו הוא "מאזן" את התמיכה האמריקנית בעמדות ישראל.
העורך הפוליטי של סוכנות הידיעות "וופא".סוכנות הידיעות הרשמית של אש"ף תיאר זאת השבוע כך:

"הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס משווק,בהתנהלותו הפוליטית, לעולם את העם הפלסטיני בתדמית חדשה,תדמית של עם לוחם הנחוש להשיג את זכויותיו שנגזלו ממנו,את החופש את הצדק ואת הלגיטימיות הבינלאומית".

עכשיו יוצא ממשלו של הנשיא אובאמה ב"מתווה מדיני חדש" כפי שהודיעה שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון בסוף השבוע ב"פורום סבן".
ממשל אובמה מנסה להתניע מחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים לאחר שנכשל לעשות זאת במשך כשנה וחצי.
יו"ר הרשות הפלסטינית בטוח בדרכו ואיננו מוכן לשנות את דרישותיו לגבי הקפאת הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים כתנאי לחידוש השיחות עם ממשלת נתניהו.
מדינות ערב המתונות רוצות רק שקט ויציבות,הבעיה הפלסטינית איננה עומדת בראש סדר היום שלהן.
יותר מדאיגה אותן התחמשותה הגרעינית של איראן והן דוחפות לעבר מתקפה אמריקנית על איראן כפי שנחשף באופן בוטה בהדלפות אתר "וויקיליקס".
בתנאים האלה שנוצרו מודיע ממשל אובאמה על מדיניותו החדשה.במה מדובר?

ה"מתווה המדיני החדש" של ממשל אובאמה יהיה חידוש המשא ומתן העקיף בין הצדדים,ללא עיכובים טכניים, הישר על סוגיות הליבה של הסכסוך:ירושלים,הפליטים, המים הגבולות וההתנחלויות.
ארצות הברית לא תכפה פיתרון על הצדדים אך תגביר עליהם את הלחץ לויתורים.היא תדרוש תשובות ברורות בנושאי הליבה ולראשונה גם תניח על השולחן "הצעות גישור" מטעמה.
שרת החוץ הילארי קלינטון נמנעה מלהודיע זאת בפומבי אולם עפ"י מקורות מדיניים בירושלים ייתכן גם משא ומתן חשאי בין שני המנהיגים נתניהו ועבאס.
אחרי שמונה עשרה שנים של משא ומתן בין ישראל והפלסטינים אי אפשר להמציא את הגלגל מחדש.

החשוב מכל הוא שישראל לא תיכנע לשום דרישה אמריקנית ופלסטינית להתחיל את המשא ומתן העקיף בדיון על הגבולות של המדינה הפלסטינית מבלי שנדונו קודם סידורי הביטחון.
נושא הביטחון הוא לב ליבה של הבעיה.
איך מוודאים שהמדינה הפלסטינית שתקום לא תהווה בסיס טרור גדול להתקפה על ישראל כפי שקרה ברצועת עזה לאחר ההתנתקות החד צדדית של ישראל?
מנושא הביטחון נגזרים כל נושאי הליבה האחרים.
ממשלת נתניהו לא וויתרה עד כה בנושא הזה והיא חייבת להמשיך לשמור על עמדותיה.
"חלון ההזדמנויות" של הנשיא אובאמה עומד על כ12 חודשים. בתום תקופה זו הוא יתחיל את הקמפיין שלו לתקופת נשיאות שנייה והוא ייאלץ להפחית את הלחץ שלו על ישראל.

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

פירוק הרשות הפלסטינית-מי המרוויח ומי המפסיד?


יו"ר הרשות הפלסטינית מחדש את איומיו לפרק את הרשות הפלסטינית בגלל המבוי הסתום במשא ומתן עם ישראל.מחמוד עבאס רוצה לשבור את הקיפאון המדיני אך הוא עלול לגרור את בני עמו למצב של כאוס וקבירת חלומם להקים מדינה פלסטינית עצמאית.


בראיון מקיף שהעניק יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בסוף השבוע שעבר לטלביזיה הפלסטינית הרשמית ברמאללה, הוא אמר כי אם יימשך "הכיבוש" הוא לא ימשיך להיות יו"ר של "רשות שאינה קיימת", וייתכן והרשות הפלסטינית תפורק תוך העברת האחריות לישראל.
מאז ועד היום עוסקת העיתונות הפלסטינית ברחבה בדבריו אלה.
איומיו של מחמוד עבאס לפרק את הרשות הפלסטינית ולהתפטר מתפקידו אינם חדשים.
אולם בכל זאת הפרשנים הפלסטינים רואים בהם אלמנט חדש והוא העובדה שמחמוד עבאס השמיע לראשונה את איומיו מעל במה רשמית שהיא הטלביזיה של הרשות הפלסטינית.
איומיו של מחמוד עבאס מהווים למעשה מסר לממשל אובאמה שאם הוא לא יזדרז ויפעיל את הלחץ הנדרש על ממשלת נתניהו להקפיא לחלוטין את הבניה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים ולחדש את המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים, כללי המשחק של הפלסטינים ישתנו.
באיומיו רוצה מחמוד עבאס להפחיד את ממשל אובאמה כי "יופקע" מידיו הטיפול בפיתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני והוא יועבר לטיפולו של האו"ם.
בצמרת אש"ף ופת"ח מיהרו לתמוך בהצהרתו של יו"ר הרשות מחמוד עבאס.
אולם,מתנגדו העיקרי,מחמד דחלאן חבר הועדה המרכזית של הפת"ח שהיא הפוליטבירו של התנועה, הגדיר בראיון לעיתון "אלחיאת" את כוונתו של מחמוד עבאס לפרק את הרשות הפלסטינית במילים "אופציה התאבדותית".
יש מידה רבה של צדק בביקורת של מחמד דחלאן.

הרשות הפלסטינית הוקמה על פי הסכמי אוסלו לנהל את חייהם של תושבי השטחים עד למציאת פתרון מדיני לבעיה הפלסטינית באמצעות משא ומתן עם ישראל.
המשך קיומה של הרשות הפלסטינית הוא בראש ובראשונה האינטרס של הפלסטינים.
הרשות עסקה מאז הקמתה בפיתוח האזרחי של השטחים והגשת השירותים לתושבי השטחים בתחומי החינוך והבריאות והיא עסוקה כעת בהקמת המוסדות הפלסטינים עפ"י תוכניתו של ראש הממשלה סלאם פיאד לקראת ייסודה של המדינה הפלסטינית.
גם לקהילה הבינלאומית, לישראל ולמצרים וירדן יש אינטרס שהרשות הפלסטינית תמשיך להתקיים.
מדובר ברשות שלטונית חילונית בניגוד לשלטון הדתי קיצוני של החמאס ברצועת עזה הדוגלת באופן רשמי בפיתרון של שלום עם ישראל ולא בהשמדתה כפי שמכריז ארגון החמאס.
מדובר באינטרסים אזוריים ובינלאומיים שמטרתם שמירה על היציבות במזרח התיכון והצרת רגליו של האסלאם הקיצוני .

הנחת היסוד של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס היא כי אם יודיע על פירוק הרשות הפלסטינית הוא יוכל להטיל על ישראל את האחריות לניהול חייהם של תושבי השטחים ובכך "ימלכד" אותה.
הוא גורס שישראל נהנית עכשיו ממצב של "כיבוש דה לוקס".
ולכן, הצעד שהוא מתכנן יטיל עליה עול כלכלי ומדיני כבד.

האם מחמוד עבאס אכן בחן היטב את כל ההשלכות האסטרטגיות של התרחיש שבו הוא מנפנף ומאיים על ישראל?
כנראה שלא.
מחמוד עבאס "שכח" כי ברצועת עזה שולט בכוח הזרוע ממשל החמאס אשר גירש את הרשות הפלסטינית מהרצועה בהפיכה צבאית בקיץ 2007.
האחריות לניהול חייהם של תושבי הרצועה מוטלת על ממשל החמאס ולא על ישראל.
פירוק הרשות הפלסטינית ינציח את המשך שלטון החמאס ברצועת עזה.
ישראל תוכל לטעון כי ברצועת עזה קמה מדינה פלסטינית זמנית ששמה "חמסטאן".
ובכך היא פועלת למימוש חזון שתי המדינות.
באשר לגדה המערבית או יהודה ושומרון, אין שום ערובה לכך שפירוק הרשות הפלסטינית יחזיר את ישראל לאותו המצב שבו הייתה עד לשנת 1994 שבה הוקמה ברשות הפלסטינית.
ישראל יכולה ליצור מצב שבו היא תמשיך את שליטתה הביטחונית בשטחי יהודה ושומרון מבלי להקים מחדש את המנהל האזרחי במתכונתו הישנה.
היא איננה חייבת לשלוט באופן פיזי בערי הגדה ובהחלט יכולה לעודד הקמת מערכות ממשל מקומיות פלסטיניות לצורך ניהול חיי היום יום.
ישראל תוכל לפעול למציאת פיתרון שיספח את רצועת עזה למצרים ואת הגדה המערבית לירדן ובכך יבוא הקץ על חלומם של הפלסטינים להקים מדינה עצמאית.
ברשות הפלסטינית עובדים כמה עשרות אלפי פקידים המפרנסים משפחות גדולות,פירוק הרשות יגרום לאבטלה המונית ויפגע בפרנסתם של מאות אלפי בני אדם.

לכן,כדאי שיושב הרשות הפלסטינית ישקול היטב את תוכניתו לפרק את הרשות הפלסטינית שכן מימוש התוכנית הזו יפגע בראש ובראשונה בבני עמו ולא בישראל.
מחמוד עבאס רוצה לשנות את כללי המשחק ולהראות כי הוא נוטל לידיו את היוזמה לחלץ את פיתרון הבעיה הפלסטינית מהמבוי הסתום אך נקיטת צעדים חד צדדים מצידו עלולה לדרבן את ממשלת נתניהו לנקוט גם כן בצעדים חד צדדיים שיקברו לשנים רבות את שאיפותיהם של הפלסטינים להקים בקרוב מדינה עצמאית.
עדיף לכולנו שהרעיון של מחמוד עבאס לפרק את הרשות הפלסטינית ימשיך להיות,כפי שהיה עד עכשיו,"גימיק תקשורתי" שאף אחד לא מתייחס אליו יותר מידי ברצינות.

יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

שריפת הענק בכרמל-האם מעז יצא מתוק?

המדינות והארגונים החברים ב"ציר הרשע" סבורים כי האסון הלאומי בכרמל חשף את אחת מנקודות התורפה העיקריות של ישראל בהגנה על העורף וכי ישראל תתקשה לצאת למלחמה נגד אויביה.ישראל חייבת לתקן בהקדם את הליקויים במוכנות העורף.במקביל היא צריכה לנצל את האסון בכרמל כדי לשקם את יחסיה עם טורקיה.

אויבי ישראל המובהקים התקשו בימים האחרונים להתעלם משריפות הענק בכרמל.בתחילה הביעו אמצעי התקשורת הערביים הזדהות בסיסית עם נפגעי השריפות מסיבות הומניטאריות אך אט אט השתלטה עליהם תחושת השמחה לאיד.
בצר לישראל ולתושביה גוברת השמחה אצל אויביה.

השמחה לאידה של ישראל התבטאה בהבלטת הדיווחים ברשת הטלביזיה "אל-מנאר" של החזבאללה ובערוץ הטלביזיה הקטרי הפופולארי "אל-ג'זירה" על חוסר היכולות של מערכת כיבוי האש הישראלית להשתלט על האש המשתוללת למרות האימונים שעשה פיקוד העורף בשנים האחרונות למצבי חירום ולמרות הסיוע הבינלאומי במטוסים ובכבאים שהגיע לישראל מ17 מדינות בעולם.

מעבר לשמחה לאיד של אויבי ישראל צריך לשים לב לנקודה החשובה יותר.
איראן,סוריה וארגוני חזבאללה,חמאס והג'האד האסלאמי המרכיבים את "ציר הרשע" משוכנעים כי אירועי שריפת הענק בכרמל חשפו את "עקב אכילס" של ישראל בכל מה שקשור להתגוננות העורף וינסו לנצל את הדבר לטובתם בכל מלחמה עתידית עם ישראל.

הנה למשל אתר החדשות הפלסטיני "פלסטין אל-יום" המזוהה עם ארגון הג'האד האסלאמי כותב בסוף השבוע כי "השריפה בכרמל הוכיחה ללא שום ספק שישראל איננה מסוגלת להיכנס למלחמה-לא עם סוריה,לא עם חזבאללה ואפילו לא עם חמאס בעזה".

יש מידה של צדק בלגלוג על ישראל בעולם הערבי.הטרגדיות האנושיות של האסון הלאומי בכרמל מונעות מאיתנו ללגלג על עצמנו אך בתוך תוכנו אנו יודעים היטב כי מדובר בשורה של מחדלים של ממשלות ישראל שהביאו אותנו למצב של חוסר אונים מול שריפות ענק ושעלולה להביא אותנו לאסונות לאומיים נוספים,חמורים וכבדים יותר,במקרה של פרוץ מלחמה בחזית הצפון או בחזית הדרום.
מה הטעם בתרגול העורף בכניסה למקלטים,התגוננות מפני נשק ביולוגי,כניסה למרחבים מוגנים וכו' אם ישראל לא מצליחה להתמודד בהצלחה וביעילות עם שריפת ענק?
הטילים והרקטות האיראנים המצויים ברשות איראן וארגוני החבלה הנתמכים על ידה עלולים להצית שריפות ענק לאחר שישוגרו לעבר יעדים רגישים בישראל בעת מלחמה.
ישראל חייבת למצוא את התשובה המתאימה.
במיוחד אם היא תאלץ בקרוב לתקוף את המתקנים הגרעינים באיראן.
אי אפשר לצאת למלחמה יזומה על ידינו או להתגונן מפני מתקפה על ישראל מבלי שהעורף יהיה מוכן לכל התרחישים האפשריים.
חייבים למצוא מייד פיתרון לנקודת התורפה שנחשפה בעקבות המגה-שריפה בכרמל כיצד להתמודד ביעילות עם שריפות ענק ביערות,במרכזי אוכלוסיה ואזורי תעשייה.
הצורך בהקמת מערך ההגנה האזרחי לצורך ההתמודדות עם האתגרים האלה הוא הכרחי ומיידי.

אפשר בהחלט להעריך כי האירועים הטרגיים של שריפת הענק בכרמל יחזקו את השאננות בקרב אויביה של ישראל.
הפרשן הפלסטיני מוופק מטר כתב היום במאמר בביטאון הפת"ח "אלחיאת אל-ג'דידה" כי "השריפה בכרמל חשפה כי ישראל הגרעינית המצוידת בכלי הנשק האסטרטגיים והטקטיים החדישים ביותר ובעלי כושר ההרס היא חלשה ואיננה יכולה להתמודד עם אסון טבע".הוא הביע חשש כי גורמים קיצוניים בשני הצדדים ינסו עכשיו לנצל את המצב כדי לגרום להצתות נוספות בישראל ובשטחים הפלסטינים כדי לפגוע בתהליך השלום.

האם מעז ייצא מתוק?

הרשות הפלסטינית שלחה כמה צוותי גיבוי לסייע לישראל ויו"ר הרשות מחמוד עבאס אף שוחח בטלפון עם ראש הממשלה נתניהו והנשיא שמעון פרס אך האסון הלאומי בכרמל לא יצר את ההזדמנות לחידוש המשא ומתן התקוע בין ישראל לפלסטינים.
לעומת זאת החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע הסיוע הטורקי לכיבוי השריפות בכרמל,על יוזמה לסיום המשבר עם טורקיה בעקבות פרשת הספינה "מרמרה".
ראש הממשלה שיגר את יוסף צ'חנובר,הנציג הישראלי לוועדת החקירה של האו"ם סביב אירועי המשט,לפגישה עם בכיר בממשל הטורקי כדי לנסות ולגבש פיתרון למשבר סביב אירועי המשט הטורקי לעזה.
טורקיה דורשת מישראל התנצלות על מותם של תשעה מאזרחיה על סיפונה של הספינה "מרמרה" ותשלום פיצויים למשפחות ההרוגים.
ראש הממשלה נתניהו גם שוחח בטלפון,ביוזמתו בסוף השבוע שעבר, עם ראש ממשלת טורקיה רג'ב טיפ ארדואן והודה לו על הסיוע הטורקי למאמצים לכיבוי השריפה בכרמל.
יש לקוות שהאסון בכרמל יביא לתחילת ההפשרה ביחסים בין ישראל לטורקיה.לטורקיה יש חשיבות אזורית גדולה ולמרות המדיניות האנטי ישראלית שנקטה מאז מבצע "עופרת יצוקה" אסור להחריף את היחסים עימה ובכך לדחוף אותה עוד יותר לזרועות אויבינו.
נקווה שהממשלה תנהל עכשיו את המגעים עם טורקיה בזהירות ובחכמה הדרושה כדי שלפחות תצמח התפתחות מדינית חיובית ביחסיה של ישראל עם טורקיה כתוצאה מהאסון הלאומי בכרמל.

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

"הצונאמי התקשורתי" נמשך

פרשת ההדלפות לאתר "וויקיליקס" עדיין לא הסתיימה ומוקדם להעריך את הנזק שעלול להיגרם ממנה לארצות הברית וידידותיה במזרח התיכון.
לישראל לא נגרם בינתיים נזק מדיני רב,ברשות הפלסטינית מרוצים ובמדינות המפרץ המבוכה רבה.


פרסומי אתר "וויקיליקס" יצרו עד כה "צונאמי תקשורתי" בעולם אך לא פגעו קשה בישראל.
הדרג המדיני וביטחוני בארץ הצליח בינתיים להדוף באלגנטיות כמה מהפרסומים המביכים על מדיניות ישראל.
אולם אין זה הסוף...
עיתונאי בריטי המקורב למייסד אתר "וויקיליקס" אמר אתמול כי "ישראל היא הקורבן הבא של הדלפת המסמכים של "וויקיליקס" וכי בשבועות הקרובים ישחרר האתר עשרות אלפי מסמכים סודיים הנוגעים לסודות דיפלומטיה וביטחון של מדינות רבות ובראשן ישראל ".
עד כה לא פורסמו מסמכים בעלי ערך עיתונאי על עמדותיה של ישראל בנוגע לתהליך המדיני מלבד התייחסותה של יו"ר קדימה ציפי לבני כמי שאמרה "שאיננה מאמינה בשלום עם הרשות הפלסטינית".
לישראל נגרמה מבוכה חלקית מן הפרסומים אך לא מעבר לכך.

היכן המידע החסר על העמדות הישראליות כלפי התהליך המדיני עם הפלסטינים?

המקורות של "וויקיליקס" לא הביאו עד כה שום מסמך שמתאר את השיחות הסודיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא ברק אובאמה או עם שרת החוץ קלינטון בנושא הפלסטיני.
החומר שפורסם בעניין ישראל מקורו במברקים שנשלחו משגרירויות ארצות הברית בארץ ובעולם אל משרד החוץ האמריקני ובהם פירוט של שיחות שהתקיימו עם בכירים בדרג המדיני בישראל.
בישראל ממשיכים לעקוב בדריכות אחר פרסומי אתר "וויקיליקס".ייתכן שישראל נחלצה בשלום מן הפרשה אך ייתכן גם ש"הגרוע מכל" עדיין לפניה.
הדבר יתברר בשבועות הקרובים.

ומה באשר לרשות הפלסטינית ומדינות ערב ?

הפרסומים עסקו גם במתרחש במזרח התיכון בצילה המאיים של איראן.
עד כה לא פורסם שום מידע שעלול להביך את ראשי הרשות הפלסטינית.
להיפך,הרשות הפלסטינית מנסה לנצל לטובתה את הפרסומים הנוגעים אליה באתר "וויקיליקס".
במיוחד את הפרסום לפיו ארגון פת"ח ויו"ר הרשות מחמוד עבאס סרבו לבקשה מצידה של ישראל לתמוך בה במצע "עופרת יצוקה".
אמצעי התקשורת של הרשות הפלסטינית ודובריה הבכירים יצאו לקמפיין תקשורתי שמטרתו להוכיח באמצעות הדלפות "וויקיליקס" את "אמינותו של מחמוד עבאס ורצונו הכן לשכנע את החמאס להשיג פיוס פנים פלסטיני".
צאיב עריקאת סיכם זאת במשפט אחד:
"אנו פועלים בשקיפות מלאה ואין לנו מה להסתיר".

המסמכים שפורסמו ב"וויקילקס" דומים באופיים לדיווחים עיתונאיים ולפרשנות פוליטית.
השתיקה האמריקנית כלפי הפרסומים הגבירה את תחושת האמינות של האתר בעיני הגולשים.
"שתיקה כהודאה".
העיתונים במערב החלו לתקוף את אתר "וויקיליקס" בטענות שונות שגרמו לגולשים להבין כי הסבירות גבוהה לכך שהידיעות שפורסמו באתר היו אותנטיות.
המבוכה בעיקרית בעולם הערבי נגרמה למדינות המפרץ אשר ביקשו מארצות הברית לתקוף את איראן כדי לשמור על משטריהן.
את העיקר הפעילות המדינית שלהן הן הקדישו לסכנת ההתעצמות הגרעינית של איראן ולא לניסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית.
ההדלפות ב"וויקליקס" חשפו ציטוטים מדהימים של כמה ממנהיגי ערב:
מלך בחריין חמד בן עיסא,אמר כי סכנת השארת הגרעין האיראני גדולה יותר מסכנת הפסקת תוכנית הגרעין ושחייבים להפסיק אותה.
יורש העצר של אבו דאבי,מחמד בן זאיד,השווה את נשיא איראן אחמדינג'אד להיטלר ואמר כי מלחמה עם איראן בטווח הקרוב עדיפה מההשלכות ארוכות הטווח בעקבות כך שאיראן תשיג נשק גרעיני.
ראש ממשלת קטר,בן ג'אסם,אמר שהוא משקר לאיראנים כמו שהאיראנים משקרים לקטר.
העיתונות הסעודית בחרה שלא לפרסם את דבר ההדלפות באתר "וויקיליקס" בו נחשפו אמירות של המלך עבדאללה בנוגע לאיראן.
במקביל,גם העיתונות הבין ערבית שבבעלות סעודית בחרה להצניע את דבר ההדלפות.
דובר משרד החוץ הסעודי ניסה להתחמק מאמיתות המסמכים שהודלפו וטען בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית כי "אמינות המסמכים מוטלת בספק ואין ביכולתה של סעודיה להגיב עליהם".
מדינות המפרץ שמרו על שתיקה ולא פרסמו עד עתה שום תגובה רשמית בעקבות פרסום המגעים החשאיים שלהן עם האמריקנים באתר "וויקיליקס".
"מקורות מפרציים" אמרו לפורטל החדשות הבין ערבי "אילאף" כי קשה לאשר או להכחיש את ההדלפות וכי מה שפורסם הוא עמדת הבכירים האמריקנים לאחר שיחות עם עמיתיהם במדינות המפרץ וייתכן שמה שהם כתבו הוא מה שהם רצו לשמוע ולא מה שנאמר להם.
המקורות הוסיפו כי מתקיימים מגעים בנדון בין סעודיה,דובאי וכווית וכי הדרך היחידה לאשר את ההדלפות שיוחסו לבכירים במדינות המפרץ היא להשוות את סיכומי הפגישות של משרדי החוץ של שש מדינות המפרץ עם המסמכים האמריקנים אלא שהדבר מסובך ולא פשוט.

ומה לגבי התגובה האיראנית?
בתגובה להדלפות המסמכים המסווגים באתר "וויקיליקס"
הכחיש שגריר איראן ברוסיה,סג'אדי, את הטענות כי לאיראן 19 טילים מתקדמים שסופקו לה ע"י צפון קוריאה שיאפשרו לה את היכולת לתקוף ערים במערב אירופה וכן את מוסקבה.
ואילו נשיא איראן אחמדינג'אד אמר כי דליפת המסמכים המסווגים הייתה מתוך מניעים "שטניים" והגדירם במילים "לא חוקיים".הוא הדגיש כי לאיראן קשרים ידידותיים עם מדינות האזור וכי חשיפת המסמכים לא תעיב עליהן.

זרם הפרסומים ב"וויקיליקס" אמור להימשך בשבועות הקרובים ועדיין מוקדם להעריך את מידת הנזק שעלול להיגרם לישראל,למדינות ערב המתונות ולארצות הברית מהפרצה הביטחונית בממשל האמריקני שיצרה את ה"צונאמי התקשורתי" הזה.

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

מסמכי "וויקיליקס"-מי המפסיד האמיתי?

הגילויים השערורייתיים באתר "וויקיליקס" גרמו נזק רב לתדמיתה של ארצות הברית בקרב הפלסטינים ותושבי מדינות ערב.
המסמכים שנחשפו הדגישו את אדישותם של מנהיגי ערב כלפי הבעיה הפלסטינית ואת רצונם העז לשמור בכל מחיר על שלטונם נוכח הסכנה הגרעינית האיראנית.


בעוד במרבית כלי התקשורת הערביים זכתה פרשת הפרסומים אתר "וויקיליקס" לסיקור מינימאלי לא מהססים אמצעי התקשורת הפלסטינים לעסוק בהרחבה בפרשה.
ביטאון הרשות הפלסטינית "אל-איאם" בחר לצטט בכותרתו הראשית את אחד מסיפורי "וויקיליקס" "המחמיא" לרשות הפלסטינית.
הידיעה עסקה בסירובן של מצרים והרשות הפלסטינית להיענות לבקשת ישראל לתמוך במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה.צאיב עריקאת ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני צוטט בה כמי שאומר כי מסמכי וויקיליקס מוכיחים את אמינותו של יו"ר הרשות הפלסטינית שהתנגד למלחמה שבה פתחה ישראל ברצועת עזה.
העיתון המזרח ירושלמי "אל-קודס" התייחס למסמכי "וויקיליקס" במאמר המערכת שלו וטען כי יש להפיק מהפרשה שני לקחים עיקריים:
הלקח הראשון: תפקידם ויכולותיהם של אמצעי התקשורת המודרניים להשפיע על דעת הקהל ולהעביר את העובדות לכל רחבי העולם והלקח השני הוא הכמות העצומה של השקרים והצביעות והאופן שבו שונה הדיפלומטיה הגלויה מהדיפלומטיה החשאית.
העיתון "אל-חיאת אל-ג'דידה" הידוע כשופרה של תנועת הפת"ח בשטחים ניצל את הגילויים של "וויקיליקס" כדי לתקוף את ארצות הברית ולשבח את מנהיגותו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
ארצות הברית מצטיירת בעיני עורך העיתון,בהסתמך על החומר שפרסם אתר "וויקילקס",כמדינה שעוסקת בריגול יותר מכל מדינה אחרת בעולם.
עורך העיתון חאפט' אלברגותי טען שהחומר שנחשף משרת את טובתו של יו"ר הרשות מחמוד עבאס. הוא מתאר את התנגדותה של וושינגטון להסכם הפיוס בין הפת"ח לחמאס והתנגדותה להשתתפותו של מחמוד עבאס בפסגת דמשק.
אמצעי התקשורת הפלסטינים התגייסו,כולם כאחד, כדי לנצל את הגילויים ב"וויקיליקס" כדי לגייס תמיכה ברשות הפלסטינית והעומד בראשה מכיוון שבגילויים שנחשפו לא היה שום חומר "מביך" נגד הרשות הפלסטינית.

מי שמעיין היטב בחומר שפורסם ב"וויקיליקס" יכול להסיק בוודאות את גודל האדישות של מדינות ערב כלפי הבעיה הפלסטינית.מה שמעניין את מדינות ערב הוא בראש ובראשונה הסכנה הגרעינית האיראנית.
מדינות ערב ניסו לגייס את ארצות הברית לפעולה צבאית נגד איראן אך התעלמו לחלוטין מהבעיה הפלסטינית ולא עשו שום מאמץ לגייס את ממשל אובאמה להפעיל לחץ על ישראל להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים.
הפחד של מדינות ערב מהכוח הגרעיני האפשרי של איראן היה גדול יותר מפחדן מישראל שעל פי תפיסתן יש לה כבר נשק גרעיני כמה עשרות שנים.

הפרשנים הפלסטינים טוענים כי גילויי "וויקיליקס" חושפים את טיפשותה של המדיניות האמריקנית במזרח התיכון וכי כל ערבי שקורא אותם מגיע במהרה למסקנה כי לערבים לא תצמח שום תקווה מארצות הברית.ארצות הברית הינה בת ברית של ישראל והיא חברה לאיראן נגד עיראק.
המדיניות האמריקנית במזרח התיכון מעניקה לדעתם כר פורה לפעילות של אל-קאעדה והקבוצות האסלאמיות הקיצוניות האחרות מכיוון שהיא נוקטת במדיניות בלתי מאוזנת כלפי המדינות הערביות והמוסלמיות.
כמה מהפרשנים הערביים מציינים את הגילויים ב"וויקיליקס" על פשעי המלחמה שביצעה הקואליציה הבינלאומית בעיראק.עינויים,חיסולים ומעשי הרג בכוונת תחילה במאות בני אדם שבוצעו על ידי כוחות עיראקיים שפעלו בחסותם של חיילי ארצות הברית.
גילויים אלה פגעו מאוד בתדמיתה של ארצות הברית בעיני הערבים.

העולם הערבי איננו קונה את הסברי דובר בית הלבן כי המסמכים והמברקים הדיפלומטיים שפורסמו ב"וויקיליקס" "אינם משקפים מדיניות ואינם משפיעים על החלטות".
בעיניו, ארצות הברית נתפסה עם "המכנסיים למטה" וכל מה שפורסם באתר הוא אמת לאמיתה ולא ההסברים המגומגמים של דוברי הממשל.
הפרצה הביטחונית במאגרי המידע של הממשל האמריקני גרמה לו נזק רב בעולם הערבי והתדמית הגרועה של ארצות הברית רק החריפה עוד יותר.

לבנון-המרוץ נגד הזמן

ארגון החזבאללה דוחק בראש ממשלת לבנון ובמדינות ערב למצוא נוסחת פשרה בסוגיית בית הדין הבינלאומי לרצח אל-חרירי לפני שבית הדין יפרסם את כתבי האישום נגד בכירים בארגון.
בעולם הערבי יש הסכמה כי רק סוריה וסעודיה יכולות למצוא את הנוסחה שתאפשר את המשך היציבות היחסית בלבנון.


על פי מקורות לבנונים,חלה האטה מסוימת במגעים בין סוריה לסעודיה לגיבוש הסכם פשרה בין הלבנונים סביב משבר בית הדין הבינלאומי בעניין רצח אל-חרירי.
ההאטה נובעת בשל נסיעתו של מלך סעודיה עבדאללה עם בנו ויועצו לטיפול רפואי בארצות הברית.
המלך עבדאללה עבר בהצלחה ניתוח בבית החולים בניו יורק שטיפל בבעיית פריצת דיסק ממנה סבל המלך ובקריש דם שנוצר בעקבותיה.
ההאטה במאמצים למצוא פשרה מדאיגה מאוד את החזבאללה שהפך להיות תלוי עכשיו בהסדר בין מדינות ערב שיחלץ אותו מהמצוקה המדינית שאליה נקלע וישמור על תדמיתו בלבנון במיוחד נוכח הידיעות כי בית הדין הבינלאומי יגיש את כתבי האישום בימים הקרובים.

החזבאללה לא מסתיר את חששותיו...
מנהיגו השיח' חסן נצראללה,קרא שלשום בנאום ששודר ממסך טלביזיה בפני סטודנטים שיעים בשכונת א-צ'אחיה בדרום בירות,להגיע לפיתרון בחסות סורית וסעודית לפני פרסום החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג.
הוא דחה את הגישה האומרת כי קודם צריך להמתין לפרסום החלטת בית הדין ורק אז לגבש פיתרון למצב ושוב ניסה לערב את ישראל בפרשה.
"חגיגות הניצחון כבר התחילו בישראל שמהמרת על ההשלכות של החלטת בית הדין הבינלאומי" זעק נצראללה.
הוא דחק בראש ממשלת לבנון אל-חרירי "לא לבזבז זמן" ולא "לקנות זמן" והבטיח כי יקיים בקרוב מסיבת עיתונאים שבה יציג טיעונים משפטיים וחוקתיים לכך שבית הדין הבינלאומי אינו זוכה ללגיטימיות ומנוגד למוסדות החוקתיים בלבנון.

חזבאללה ממשיך להציג את בית הדין הבינלאומי שקם ב2007 על פי החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם כקונספירציה ישראלית-אמריקנית שמטרתה לפגוע במעמדו בלבנון ולהביא לפרוץ מלחמת אזרחים חדשה.
בצד קריאתו לזרז את המאמצים לגבש פיתרון פשרה לפני פרסום החלטת בית הדין הבינלאומי משמיע חזבאללה גם איומים ברורים.
יו"ר סיעת חזבאללה בפרלמנט,מחמד רעד, הזהיר כי החקירה הבינלאומית הפכה לפסולה בעיני הארגון והזהיר מפני מצב שמישהו ינצל את חולשתה של ההתנגדות ומר כי היא מסוגלת להגיב כפליים אם היא תיפגע.
הוא הוסיף כי חזבאללה לא יסכים שאף אחד ירמה אותו וינסה לערב אותו בסוגיה שאין לו קשר אליה.
הצהרות ואיומי החזבאללה באו בעת שראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי ביקר באיראן במסגרת מאמציו למצוא נוסחה שתמנע פרוץ מעשי אלימות בלבנון על רקע ההחלטה הצפויה של בית הדין הבינלאומי ולשמור על יציבות ממשלתו.
אל-חרירי משחק "משחק כפול" וערב צאתו לביקור בטהרן הוא הבהיר בראיון לסוכנות הידיעות האיראנית כי מלכתחילה לא האשים את חזבאללה ברצח אביו.
בראיון שהעניק לעיתון "וושניגטון פוסט" לפני כמה ימים הביע אל-חרירי תמיכה בבית הדין הבינלאומי ואמר כי אין בידיו למנוע את קיומו.

בני בריתו של חזבאללה ממשיכים אף בלחציהם על ראש הממשלה אל-חרירי להתנער מבית הדין הבינלאומי.
המנהיג הדרוזי ווליד ג'ונבלאט קרא לפני כמה ימים לממשלת לבנון להתכנס ולקבל החלטה הדוחה את כתבי האישום שאמורים להתפרסם.הוא האשים את בית הדין הבינלאומי בפוליטיזציה והאשים את החוקרים בשיתוף פעולה עם מדינות שרוצות "לסגור חשבונות".
הכוונה הייתה כנראה לארצות הברית וישראל.

בעולם הערבי נוצר קונסנזוס כי רק נוסחת הפשרה שמנסות לגבש סוריה ומצרים יכולה להציל את המצב בלבנון.
סוריה היא התומכת ללא עוררין בחזבאללה וסעודיה ידועה כפטרונית של מחנה "ה-14 במרץ" בראשותו של סעד אלחרירי.
שתיהן מטפלות ב"תיק הלבנוני" וזוכות לגיבוי מצידן של מצרים,ירדן ומדינות המפרץ.
נוסחת הפשרה הזו היא "המשחק היחידי בעיר" ואין בלתה.

גם טורקיה מתגייסת להגן על חזבאללה מפני בית הדין הבינלאומי.
ראש ממשלת טורקיה ארדואן אמר בתום ביקורו בלבנון כי "איש אינו יכול לחשוב שלחזבאללה יש קשר להתנקשות בחייו של ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי".הוא ציין את תמיכת חזבאללה במאמץ המשותף של סוריה וסעודיה להפחית את המתיחות בלבנון.

ישראל שומרת על שתיקה.
העמדה הרשמית שלה היא כי רצח אל-חרירי הוא עניין פנימי של לבנון וישראל איננה מתערבת בו.ראש הממשלה נתניהו הנחה את השרים להימנע מהצהרות בנושא.מלבד פליטת פה של הרמטכ"ל גבי אשכנזי בעת ביקור בקנדה לפני כשבועיים כי "חזבאללה עלול להשתלט על לבנון" נמנעים ראשי מערכת הביטחון מלעסוק בפומבי בהשלכות האפשריות של הודעת בית הדין הבינלאומי בהאג הצפויה בקרוב על המצב בגבול הצפון.
הקבינט הביטחוני דן בתרחישים השונים כבר בשבוע שעבר וצה"ל ערוך ודרוך בחזית הלבנונית והסורית.

המרוץ נגד הזמן נמשך..
צריך לקחת ברצינות את איומי חזבאללה.
אם לא תגובש בקרוב נוסחת הפשרה הסורית סעודית לפני פרסום כתבי האישום ע"י בית הדין הבינלאומי בהאג עלול חזבאללה לממש את תוכניותיו המבצעיות בכל מה שקשור להשתלטותו על הזירה הפנימית הלבנונית.
ישראל איננה יכולה לעשות דבר למנוע זאת וגם לא מדינות המערב.
המפתח נמצא כעת בידי סוריה וסעודיה.

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

הבחירות לפרלמנט במצרים-מלחמה באסלאם הקיצוני

הנשיא מובארק נחוש למנוע כל הישג מתנועת "האחים המוסלמים" בבחירות לפרלמנט המצרי.
ההערכות הן כי מפלגת השלטון תזכה ברוב מוחץ בבחירות.
מובארק ממשיך להכשיר את הקרקע לבחירתו מחדש כנשיא או בחירת בנו גמאל בבחירות לנשיאות בשנה הבאה.


במצרים החלו הבחירות ל"מועצת העם",הבית התחתון של הפרלמנט .

החלק השני של הבחירות יימשך בשבוע הבא.

הבחירות הללו מתקיימות תוך כדי החלפת והטחת האשמות חריפה בין נציגי האופוזיציה לבין הממשלה וביקורת קשה של ארגונים בינלאומיים לשמירה על זכויות האדם על כך ששלטונות מצרים אינם מאפשרים להם פיקוח מלא על מהלך הבחירות...

לפני כמה שבועות התקיימו בירדן הבחירות לפרלמנט,
תנועת "האחים המוסלמים" החרימה אותן וטענה שהן מזויפות...

הדמוקרטיה המלאה אינה נחלתם של המשטרים הערביים.

במקרה הזה של הבחירות לפרלמנט במצרים יש חשיבות גדולה לתוצאות מכיוון שהן מהוות מעין "הקדמה" לבחירות לנשיאות ב2011.

ההערכה הרווחת במדינות ערב היא כי מפלגת השלטון הנקראת "המפלגה הדמוקרטית הלאומית" תזכה ברוב בפרלמנט...

הבעיה של מנגנוני הביטחון המצריים היא כיצד לצמצם את כוחה של תנועת "האחים המוסלמים" ולא לאפשר לה לחזור על הישגה בבחירות לפרלמנט לפני חמש שנים שבהן קיבלה 88 מושבים מתוך 454 המושבים בפרלמנט.

יותר מאלף פעילים של התנועה נעצרו בימים האחרונים ע"י מנגנוני הביטחון המצרים,השלטון מצר,בשיטות מתוחכמות, את צעדיהם של אמצעי התקשורת מלסקר את הבחירות והוא נחוש למנוע ולו את ההישג הקטן ביותר מתנועת "האחים המוסלמים".

משפחת מובארק ממשיכה לשמור על עמימות בכל הנוגע לכוונות האב והבן להתמודד בבחירות לנשיאות בשנה הבאה.

אולם כדאי לשים לב להצהרה האחרונה של גמאל מובארק בנושא זה, שנתפס במערב ובמדינות ערב כ"יורש" הפוטנציאלי של אביו בתפקיד הנשיא.

בידיעה שפרסם העיתון המצרי הרשמי "אל-אהרם" צוטט גמאל מובארק,אחד מראשי המפלגה הדמוקרטית הלאומית, במילים הבאות:

" אין לי שאיפות אישיות הקשורות לנשיאות למרות מה שחולף בראשם של האנשים".

והוא הוסיף: "כל רצוני הוא לסייע למפלגה ולמדינה לעשות את השינוי.אני רוצה לעזור למועמד לנשיאות לבצע את תוכניותיו".

רבים במצרים רואים בהצהרה הזו של הבן רמז עבה לכך שאביו מחמד חוסני מובארק עומד להכריז בקרוב על כוונתו להתמודד פעם נוספת בבחירות לנשיאות בשנה הבאה.

פרשנים במצרים מעריכים כי ארגוני האופוזיציה האחרים הם שירוויחו מהעימות בין מפלגת השלטון לבין תנועת "האחים המוסלמים".

מדובר במפלגות "אל-וופד" , "אל-תג'מוע", "אל-ע'ד" והנאצריסטים.

הייצוג שלהן בפרלמנט הוא קטן ומסתכם בכמה מושבים בלבד.
צפוי כי הן יגבירו את כוחן על חשבון תנועת "האחים המוסלמים".

תנועת "האחים המוסלמים" מנסה להתחכם ומריצה את מועמדיה בבחירות כמועמדים עצמאיים וסביר להניח כי גם אם ייבחרו הם ייפסלו בטענה כי הם משתייכים לארגון בלתי חוקי.

הסכנה בכך היא שבהעדר ייצוג משמעותי בפרלמנט עלולה תנועת "האחים המוסלמים" לפנות לדרך האלימות והטרור.הנציגות שהייתה לה בפרלמנט עד כה הייתה מעין "שסתום לשחרור לחצים".

המשך דיכוי התנועה הזו בידי שלטונות מצרים וחסימת דרכה לנציגות נבחרת בפרלמנט יחזק את האגף הניצי שבה לפנות לדרך של עימות אלים עם השלטון.

אבל הנשיא מובארק לא מוכן להסתכן...

הדוגמא הבולטת ביותר שמפחידה אותו היא ניצחון תנועת החמאס,שהינה תנועת הבת של "האחים המוסלמים",בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב2006.
מייד לאחר מכן היא השתלטה על רצועת עזה בהפיכה צבאית.
ומנסה גם להשתלט על הגדה המערבית באותו האופן....

בשלב הראשון של הבחירות לפרלמנט משתתפים כ-40 מיליון בעלי זכות בחירה.ההערכות במצרים הן כי שיעור ההצבעה יהיה נמוך וכי מפלגת השלטון תזכה בכשלושת רבעי המושבים בפרלמנט.

המשך יציבות השלטון המצרי חשוב מאוד לישראל.כבר אתמול איימה תנועת "האחים המוסלמים" כי אם תנצח בבחירות היא תבטל את הסכם השלום עם ישראל.
למרות היותה של התנועה הזו סונית היא משתפת פעולה עם איראן השיעית ועם תנועת החמאס ברצועת עזה ופועלת לערער את שלטונו של הנשיא מובארק.

ניצחון מפלגת השלטון בבחירות לפרלמנט יכשיר את הדרך לניצחונה גם בבחירות לנשיאות בשנה הבאה ופירוש הדבר כי הנשיא חוסני מובארק ייבחר לתקופת נשיאות נוספת אם יציג את מועמדותו או שבנו גמאל יהיה הנשיא הבא של מצרים.

כל עוד משפחת מובארק מחזיקה ברסן השלטון צפוי שהסכם השלום עם ישראל יישמר וכי תשמר גם היציבות השלטונית במצרים.

יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

חוק משאל העם-מכשול בדרך להסכם הקבע?

הרשות הפלסטינית טוענת כי חוק משאל העם שעבר בכנסת הוא מכשול גדול בדרך להשגת הסכם הקבע בין הצדדים.
בדרך היא שכחה את התחייבותה לציבור הפלסטיני בשטחים ומחוצה לו כי תקיים משאל עם על כל הסדר קבע עם ישראל.
הצביעות הפלסטינית חוגגת
.



העברת הצעת החוק למשאל עם בקריאה שנייה ושלישית
בכנסת מטריפה את דעתם של הפלסטינים....

הם רואים בה שלב נוסף במגמה לחקיקת חוקים בכנסת שמטרתה להפוך כל הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים לבלתי אפשרי.

רוב הציבור הישראלי נתפס בעיני הפלסטינים כבעל נטייה ימנית שלא יסכים לנסיגה ממזרח ירושלים ומרמת הגולן.
לכן לדעתם, יהיה קשה להעביר הסכמים ברוח הזאת במשאל העם.

עיתוי החקיקה של החוק משאל העם בכנסת מתרחש בשיא המשבר במשא ומתן עם הפלסטינים והודעת ראש הממשלה נתניהו כי לא תוקפא הבנייה בירושלים.

הפלסטינים רואים בכך "תקיעת אצבעות בעיניהם" מצידה של ממשלת נתניהו.

מעין הכרזה ישראלית כי ירושלים היא מחוץ למשא ומתן למרות חשיבותה הגדולה למיליארד וחצי מוסלמים.

הפלסטינים מתוסכלים מהתגובות הבינלאומיות לתהליך חקיקת חוק משאל העם בכנסת והשקט היחסי שבה הוא התבצע.

את סיום השליטה הישראלית ברמת הגולן ובמזרח ירושלים מכנים הפלסטינים במילים "סוף הכיבוש".

הם אינם מבינים כיצד נוצר מצב ש"סוף הכיבוש" של השטחים האלה שהוא מבחינתם הפרה של החוק הבינלאומי,מצריך עריכת משאל עם בישראל.

משאל עם שבו יצביעו כחצי מיליון מתנחלים....

הזעם הפלסטיני הוא עצום...

יש בקרבם גם אכזבה מתגובת הציבור הישראלי לחקיקת חוק משאל העם.

כך למשל כותב חאפט' אלברגותי עורך ביטאון הפת"ח
"אלחיאת אל-ג'דידה" :

"ציפיתי להפגנות בערי ישראל נגד החוק החדש שחוסם את הדרך בפני הסדר שלום ופותח את שערי הגהנום במקום את שערי הדיאלוג והמשא ומתן.הציבור הישראלי מוכיח יום אחרי יום כי הוא נכנע לפשיזם של הכיבוש וכי הוא בן ערובה בידי המתנחלים".

הפלסטינים מנסים לשווק באמצעי התקשורת שלהם את הטענה כי חקיקת חוק משאל העם היא הבעת חוסר אמון בראש הממשלה נתניהו וכי הציבור הימני בישראל הפיק את הלקחים מההיסטוריה שבמהלכה פירק ראש הממשלה מנחם בגין את הישובים בסיני וראש הממשלה אריאל שרון פינה את ההתנחלויות מרצועת עזה.

לטענתם הימין מנסה ומצליח לחשק את נתניהו באמצעות החוק הזה.

מכונת התעמולה הפלסטינית הכריזה על חוק משאל העם כחוק ש "סתם את הגולל על המשא ומתן בין שני הצדדים".

הצביעות הפלסטינית במקרה הזה היא זועקת לעין...

יו"ר הרשות הפלסטינית וצמרת אש"ף הכריזו בשנים האחרונות,השכם והערב, ובמיוחד בתקופות ממשלות שרון ואולמרט כי יביאו למשאל עם כל הסכם קבע עם מדינת ישראל.

הם הודיעו כי משאל העם הפלסטיני יכלול גם את הפזורה הפלסטינית, דהיינו את כל חמישה מליון הפליטים הפלסטינים הפזורים במדינות ערב ובמקומות נוספים בעולם כמו במדינות דרום אמריקה,סקנדינביה,קנדה וארצות הברית.

כדי שיהיה קונסנזוס פלסטיני על כל הסכם עם ישראל.

מדוע לפלסטינים מותר לעשות משאל עם על הסכם הקבע ולישראל אסור?

מדוע אף אחד לא קם בישראל ומטיח את הטענה הזו בפניהם?

ההתנגדות הפלסטינית לחוק משאל העם היא התערבות גסה בפוליטיקה הישראלית ובענייניה הפנימיים של ישראל.

עוד ניסיון פלסטיני לכפות על ישראל נסיגה לקווי 67 ונסיגה ממזרח ירושלים.

גם לישראל יש את הזכות לנסות לגבש גיבוי ציבורי חזק לכל הסכם קבע עם הפלסטינים שישרת את האינטרסים הלאומיים שלה ולעשות זאת באופן דמוקרטי באמצעות משאל עם.

מדובר בעניין פוליטי פנימי שיש לו תמיכה רבה בבית המחוקקים והראיה לכך הרוב שלו זכתה הצעת חוק משאל העם בתמיכה של 65 חברי כנסת מול 33 מתנגדים.

כדאי שהפלסטינים יעסקו בענייניהם ולא יתערבו בענייננו..
גם כך יש לנו מספיק צרות ודאגות..

יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

את מי מעניינת הבעיה הפלסטינית?

הפלסטינים מודאגים מהאפשרות שישראל וממשל אובאמה יסכמו בהצלחה את הנוסחה להקפאת הבנייה בהתנחלויות לשלושה חודשים מבלי שתכלול את ירושלים.
העולם הערבי עסוק בבעיותיו הפנימיות והבעיה הפלסטינית ירדה מראש סדר היום של מדינות ערב.
הפלסטינים תרמו לכך לא מעט.



בעוד המגעים בין ירושלים לוושינגטון נמשכים בניסיון למצוא נוסח מוסכם להקפאת הבנייה בהתנחלויות לשלושה חודשים נוספים, החלה הליגה הערבית בשורה של התייעצויות כדי לקבוע מועד מתאים לכינוסה של ועדת המעקב של הליגה הערבית.

מקורות מצריים אומרים כי ועדת המעקב של הליגה הערבית תתכנס כנראה בתחילת החודש הבא כדי לאפשר לממשל אובאמה לסיים את ניסוח הצעותיו החדשות בנוגע לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

הפלסטינים זועמים על כך שהצעת החוק למשאל עם עברה בכנסת בקריאה ראשונה.
הם טוענים כי היא פוגעת בניסיונות להשיג הסדר...
הם שכחו כי יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ועימו צמרת אש"ף הבטיחו בפומבי עשרות פעמים כי אם יגיעו להסכם קבע עם ישראל, הם יביאו אותו לפני החתימה עליו, למשאל עם שיכלול גם את הפזורה הפלסטינית.


מדוע להם מותר ולנו אסור?


כל דבר שעושה ממשלת ישראל לא מוצא חן בעיניהם...



ההתנהלות של מחמוד עבאס מול ישראל מדאיגה מאוד את צמרת הפת"ח.

הקרע בינו לבין מחמד דחלאן הפך לגלוי..

חוקר זכויות האדם הפלסטיני, באסם עיד, חשף השבוע כי מחמוד עבאס העניש את מחמד דחלאן והפסיק את מימון המאבטחים האישיים שלו, שלהם הוא זכאי בתוקף היותו חבר הועדה המרכזית של הפת"ח,לאחר שדחלאן האשים אותו בפני פעילים של התנועה כי "הוא דואג לעסקים של בניו".

בצמרת תנועת הפת"ח יש חשש עמוק מפני האפשרות שממשלת נתניהו תצליח לסכם בהצלחה את ההבנות עם ממשלת אובאמה בנושא הקפאת הבנייה בהתנחלויות מבלי שההקפאה תכלול את ירושלים.

בכירים בתנועה מעריכים כי מחמוד עבאס עלול להיקלע למצוקה מדינית קשה.

הוא העמיד בפומבי תנאי כי אם הקפאת הבנייה לא תכלול גם את ירושלים הפלסטינים יסרבו לחזור לשולחן הדיונים.

הבכירים הפלסטינים חוששים כי ממשל אובאמה עלול להאשים אותו בהכשלת המשא ומתן אם יסרב לחדש את הדיונים עם ממשלת נתניהו.

מאידך גיסא, אם יסכים לחידוש השיחות הוא ייצור תקדים מסוכן בכל הקשור למעמדה של מזרח ירושלים.

הרשות הפלסטינית עלולה להיקלע למלכוד אם ממשלת נתניהו תדע לשחק נכון את משחק הפוקר המדיני.

לכן קוראים בכירי הפת"ח למחמוד עבאס לא להמתין לתשובה רשמית אמריקנית על ההבנות שאליהן הגיע הממשל עם ממשלת נתניהו ולצאת כבר עכשיו לקמפיין תקשורתי והסברתי נגד עסקת ההקפאה החדשה.

הם מסבירים כי אסור לו לסמוך על "הסרבנות" של ממשלת נתניהו כי היא תדחה את העסקה האמריקנית.

גם ברשות הפלסטינית מתחילים להבין כי בתקופת שלושת חודשי הקפאת הבנייה בהתנחלויות לא ניתן הגיע לסיכום בנושא הגבולות....

וששתיקה פלסטינית על עסקת ההקפאה החדשה היא "אסון מדיני" עבור הרשות הפלסטינית.

אבל מה שמדאיג יותר את הפלסטינים הוא האדישות של מדינות ערב בכל מה שקשור לבעיה הפלסטינית.

תום פרידמן,פרשן "הניו יורק טיימס" טוען כי לאמריקנים נמאס מישראל....

כדאי שיידע כי למדינות ערב נמאס מהפלסטינים.

העולם הערבי עסוק בתוך עצמו ובמשברים שהוא עובר...

והדבר משפיע על הפלסטינים וההתעניינות בבעייתם.

מרבית האוכלוסיה במדינות ערב סובלת מעוני,אבטלה ובערות...

מבעיות של בריאות,מגורים ואלימות חברתית..

רק שכבה עשירה ומצומצמת נהנית מהמצב הזה.

לבנון עומדת בפני סכנה של ערעור היציבות בשל פרשת בית הדין הבינלאומי החוקר את רצח אל-חרירי..

בסודאן יש פיצול ועימות בין הצפון לדרום..

ארגון אל-קאעדה מאיים על יציבותה של תימן....

סעודיה ומדינות המפרץ חוששות מהתעצמותה הגרעינית של איראן....

היציבות במצרים בסכנה נוכח הבחירות המתקרבות לפרלמנט,מצב בריאותו של הנשיא מובארק והבחירות לנשיאות בשנה הבאה...

עיראק וסומליה הפכו לזירת אלימות קשה,זירה של מתח והרג על רקע עדתי...

כל זה גורם לאדישות רבה בכל הקשור לפלסטינים...

הבעיה הפלסטינית ירדה מראש סדר העדיפויות של מדינות ערב העסוקות בבעיותיהן...

במיוחד נוכח הפיצול בין הגדה לרצועת עזה וחוסר הנכונות של הפת"ח והחמאס להגיע לפיוס לאומי.

ההזדהות של מדינות ערב עם הפלסטינים היא רק בבחינת "מס שפתיים".

הדבר משרת את האינטרסים של ישראל.

הפלסטינים מתחילים להבין זאת אך אין להם את הכוח הפנימי להתגבר על המלחמות והסכסוכים הפנימיים.

נראה שהמצב הזה הוא עניין של זמן ממושך...

הבעיה הפלסטינית נדחקת לקרן זווית ואין מי שיוציאה משם.

יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

לבנון-בדרך לנוסחת פשרה?

סעודיה וסוריה מגבשות נוסחת פשרה שתשמור על היציבות בלבנון לאחר שבית הדין הבינלאומי בהאג יפרסם את החלטתו להגיש כתבי אישום נגד בכירים בחזבאללה במעורבות ברצח אל-חרירי.
בנו של הנרצח,ראש הממשלה סעד אל-חרירי, עלול להיכנע ולהסכים לה כדי למנוע שפיכות דמים בארצו.



חודש דצמבר מתקרב ובא....
זה החודש שבו אמור בית הדין הבינלאומי בהאג לפרסם את כתבי האישום נגד בכירים בארגון חזבאללה כי תכננו ובצעו את ההתנקשות בחייו של ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי ב2005.
העיתון הידוע ה wall street journal טוען כי יוגשו שניים עד שישה כתבי אישום שיצביעו על מעורבותו ברצח אל-חרירי של עימאד מוע'נייה,רמטכ"ל החזבאללה שחוסל ב2008 בדמשק, ועל מעורבות פעילים אחרים מהארגון כמו מוצטפא בדר א-דין,גיסו של השיח' נצראללה.

בישראל עוקבים בעניין רב אחר ההתפתחויות...
הרמטכ"ל גבי אשכנזי הזהיר בשבוע שעבר בעת ביקור בקנדה מפני תגובת החזבאללה לפרסום כתבי האישום הצפוי ע"י בית הדין הבינלאומי בהאג.
הוא אמר כי "לתגובת חזבאללה עלולות להיות השלכות פנימיות קשות בלבנון והארגון אף עלול להשתלט על המדינה".
אשכנזי איננו טועה....
התרחיש הזה בהחלט אפשרי.

בחזבאללה מיהרו להגיב על דברי הרמטכ"ל.
חסין רחאל,אחראי יחידת ההסברה בחזבאללה,אמר כי דברי אשכנזי מעידים על כך שלישראל יש מידע לגבי תוכן כתבי האישום של בית הדין הבינלאומי בהאג וכי היא מנסה להתנער "מאחריותה" להתנקשות באל-חרירי ומהמרת על כך שתפקיד ההתנגדות ייחלש בלבנון.

אופציית ההשתלטות על לבנון באה לידי ביטוי גם בדברים חד משמעיים של מנהיג חזבאללה השיח' חסן נצראללה.

לפני כמה ימים נשא נצראללה נאום במפגש פנימי של בכירי המועצה המבצעת של חזבאללה.
בנאומו הוא טען כי מאז שקיבל חזבאללה החלטה לפתוח במערכה נגד בית הדין הבינלאומי,הוא הצליח "לרסק" את כתב האישום הגם שפרסומו הוא בלתי נמנע.
בהתייחסו לתרחישים ביום שאחרי פרסום כתבי האישום הוא הבהיר כי לחזבאללה ולבעלי בריתו יש קשת של אופציות המשתרעת על פני 180 מעלות.הוא המשיך ואמר כי האופציות נעות בין "לא לעשות דבר" לבין "פעילות רחבה שתחולל שינוי פוליטי גדול בשלטון" ויש את מה שבין שתי אופציות אלה.

עם זאת מתברר כי בימים האחרונים מנסות סעודיה וסוריה למצוא נוסחת פשרה כדי לשמור על היציבות בלבנון.
מחנה "ה-14 במרץ" שבראשו עומד ראש הממשלה סעד אל-חרירי איננו מאשר את נוסחת הפשרה עדיין אך גורמים שונים בלבנון ובסוריה אומרים כי הנוסחה נשקלת ברצינות גם על ידי מחנה זה.
מהי נוסחת הפשרה שאותה ניסחו הסורים והסעודים?

מכיוון שאי אפשר למנוע את פרסום כתבי האישום שיפרסם בית הדין הבינלאומי בהאג,ימסור ראש הממשלה סעד אל-חרירי,מייד לאחר פרסומם, הודעה האומרת כי ארגון חזבאללה הוא "חף מפשע" והמנקה את בכירי הארגון מרצח אביו.
יתרה מכך,הוא גם יעלה על נס את תרומתו של חזבאללה בהגנה על לבנון.

בתמורה למחווה הזו של אל-חרירי, יסכים מחנה "ה-8 במרץ" המתנגד לו, לדחיית הטיפול בנושא "עדי השקר" הקשורים לפרשה זו והמסעיר אף הוא את הזירה הפנימית בלבנון.

האם ראש הממשלה אל-חרירי יסכים לכך?

ייתכן שכן.
למרות הדילמה המוסרית שבה הוא נתון ושבמסגרתה הוא עלול להיאלץ לתת "תעודת זיכוי" לרוצחי אביו.
סעד אל-חרירי חושש לגורל דומה כמו של אביו רפיק.
הוא כבר הסכים "ללכת לקנוסה" ונפגש כמה פעמים עם נשיא סוריה בשאר אסד שהגה ככל הנראה את ההתנקשות בחיי אביו.
והוא מעוניין לשמור על יציבות השלטון של ממשלתו.

הוא איננו רוצה בהתחדשות שפיכות הדמים בארצו.
הזירה הפוליטית הלבנונית תבין אותו אם יסכים לצעד כזה.

גם מדינות המערב יבינו זאת.

בית הדין הבינלאומי ימשיך לחפש את האמת והשקט היחסי בלבנון יישמר.

חזבאללה כבר הגיע להסכמה עם צבא לבנון, שיותר מ60 אחוזים ממנו הם שיעים, כי הצבא לא יתעמת עם חיילי הארגון במקרה שתפרוץ אלימות בלבנון.
גורמי ביטחון בישראל אומרים כי חלקים מצבא לבנון משתפים פעולה עם החזבאללה ואף מעבירים לו נשק.

החזבאללה יכול להשתלט בנקל על לבנון ועל מוסדות השלטון שבה.

לכן אין להוציא מכלל אפשרות את הסכמתו של אל-חרירי להצעת הפשרה של סעודיה וסוריה.

במזרח התיכון הכל אפשרי, במיוחד בלבנון.

יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

המבחן הראשון של הבטחות אובאמה

מצרים סבורה שהפלסטינים טעו בהתעקשותם על הקפאת הבנייה בהתנחלויות כתנאי לחידוש המשא ומתן עם ישראל.
ההבנות החדשות בין ישראל לארצות הברית יעמדו למבחן הראשון בזירת האו"ם בקרוב בעת הדיון הצפוי על מדיניות ההתנחלויות של ישראל.


אם יאשר הקבינט הביטחוני את נייר ההבנות שהשיג ראש הממשלה נתניהו עם ממשל אובאמה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות ל 90 יום בתמורה לתמיכה מדינית וביטחונית בישראל ייאלץ הממשל האמריקני לעמוד בהבטחותיו כבר בעתיד הקרוב לעין...

על פי הדיווחים המגיעים מן האו"ם,החלה המשלחת הפלסטינית במגעים עם הקבוצה הערבית ועם גוש המדינות הבלתי מזדהות שבראשו עומדת מצרים, לקראת הגשתה של בקשה לכינוס דחוף של מועצת הביטחון לדיון בהקפאת ההתנחלויות.
בפגישת תאום של המדינות הבלתי מזדהות הוחלט על הקמת ועדה שתצטרף לגוש הערבי ותורכב ממדינות אמריקה הדרומית ואסיה ותתמוך בפעילות הערבית להפסקת ההתנחלויות.

ארצות הברית תצטרך להתערב ולהבהיר כי תטיל ווטו על כל הצעת גינוי לישראל כפי שהובטח בנייר ההבנות החדש בין ממשל אובאמה לישראל.

מצרים מבינה היטב את עומק ההבנות בין ארצות הברית לישראל.

לכן אומר מאג'ד עבד אלפתאח,השגריר המצרי באו"ם כי אין שום טעם להגיש הצעה שארצות הברית תטיל עליה ווטו.

לדבריו ההתייעצויות באו"ם יימשכו לפחות שבוע עד עשרה ימים ותנוסח הצעת החלטה שארצות הברית תוכל להצביע בעדה או להימנע.

מצרים נזהרת מאוד בטיפול בעניין הפלסטיני.

דובר משרד החוץ המצרי חוסאם זכי מבהיר כי מצרים לא הייתה בסוד העסקה בין ארצות הברית וישראל וכי לא הייתה לה כל ידיעה מוקדמת לגביה.

למרות ששר המודיעין המצרי עומר סולימאן ושר החוץ המצרי אבו אלע'יט נפגשו לפני שבועיים עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס,לפני יציאתם לשיחות בוושינגטון והזהירו אותו מפני אפשרות כזו.

מצרים גורסת כבר כמה חודשים כי התעקשות הפלסטינים על הקפאת הבנייה בהתנחלויות היא מיותרת וכי צריך להתמקד בנושא הליבה החשוב כרגע והוא נושא קביעת הגבולות של המדינה הפלסטינית.

לדעת המצרים הפיכת נושא הקפאת הבנייה לאחד מקלפי המיקוח פוגעת במשא ומתן בטרם החל.

מחמוד עבאס יודע שהמצרים צודקים אך מסרב לקבל את עמדתם ולרדת מן העץ שעליו טיפס.

עכשיו הוא מצפה שהליגה הערבית תתכנס ותיתן לו "אור ירוק" לשוב לשולחן הדיונים עם ישראל.

יו"ר הרשות הפלסטינית היה אמור להיפגש אתמול עם דיוויד הייל אחד מעוזריו של השליח מיטשל ולשמוע ממנו עדכון על ההבנות בין ממשל אובאמה לישראל אך הוא דחה את הפגישה בנימוק כי הוא עסוק באירועי חג הקורבן-עיד אל אל-אצ'חא.

רגע האמת של מחמוד עבאס יגיע....ברגע שההבנות האמריקניות ישראליות יאושרו הכדור יעבור למגרש שלו.

והוא יצטרך להשיב לנשיא אובאמה האם הוא חוזר למשא ומתן הישיר אם לאו.

בהנהגה הפלסטינית מודאגים מאוד...

אף אחד לא יכול להבטיח כי במהלך שלושת חודשי הקפאת הבנייה בהתנחלויות ניתן להגיע להסכמה ישראלית-פלסטינית על הגבולות.

ישראל לא וויתרה על דרישתה לגזור את נושא הגבולות
מסידורי הביטחון וההכרה בישראל כמדינה יהודית.
המדינה שהפלסטינים רואים כעת מול עיניהם אינה מוצאת חן בעיניהם כלל ועיקר בלשון המעטה.

מדינה פלסטינית כשישראל שולטת בגבולה המזרחי דהיינו בבקעת הירדן,מדינה מפורזת מנשק ללא חלקים ממזרח ירושלים,מדינה שישראל שולטת במרחב האווירי והימי שלה,מדינה שיש בשטחה תחנות התרעה ישראליות ושלישראל יש את זכות "המרדף החם" אחר מחבלים שיימלטו לשטחה.

אלו הן דרישות הביטחון העיקריות של ישראל..

הפלסטינים בבעיה...

ממשל אובאמה לא התייעץ עימם לפני שהגיע להבנות החדשות עם ישראל.

בתנועת הפת"ח גובר הלחץ על מחמוד עבאס לדחות את הדרישה האמריקנית לחזור למשא ומתן כל עוד נמשכת הבנייה במזרח ירושלים.

עבאס נקלע שוב למצוקה.

והוא ינסה להיאחז בהחלטות הוועדה המרכזית של הפת"ח,הוועד הפועל של אש"ף והליגה הערבית כדי למצוא לעצמו מוצא מכובד.....

יהיה מעניין לראות כיצד הוא מתמרן ומתפתל....

יום שני, 15 בנובמבר 2010

פרס לישראל

הפלסטינים זועמים על תוכן ההבנות שמגבש ממשל אובאמה עם ראש הממשלה נתניהו הכוללות את הקפאת הבנייה לתקופה של שלושה חודשים.
ההנהגה הפלסטינית במבוכה והיא תעביר לליגה הערבית את ההחלטה אם לחזור לשולחן הדיונים אם לאו.
למרות כמה מגרעות, ההבנות עם ממשל אובאמה יחלצו את ממשלת נתניהו מהמצוקה המדינית שבה היא נמצאת.


הפלסטינים משתגעים מהידיעות על הסכם ביטחוני בין ישראל לארצות הברית שעל פיו תקבל ישראל בתמורה להסכמה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ל 90 יום שורה של הטבות ביטחוניות ומדיניות ובראשן עשרים מטוסי קרב מתקדם מסוג "חמקן".

מבחינתם מדובר בתקדים היסטורי מסוכן...

שבו כוח כובש מקבל פרס על פעולות בלתי חוקיות שהוא עושה בשטח.

אבל המציאות בשטח חזקה יותר....

מדובר בהבנות בין ישראל לארצות הברית שאינן תלויות בהסכמת הפלסטינים.

הם בטוחים בצדקתם וכי ההסכמות הללו בין ישראל לממשל אובאמה הן עוול משווע..

והם אומרים זאת בגלוי:

ממשל אובאמה נתן פרס לכיבוש.

מה שמרגיז את הפלסטינים עוד יותר היא העובדה שהקפאת הבנייה על פי ההבנות החדשות בין ישראל לארצות הברית איננה חלה על מזרח ירושלים.

בכך הם רואים מתן לגיטימציה אמריקנית לטענת ישראל כי ירושלים היא בירתו של העם היהודי.

דבר שסותר את מפת הדרכים שאישרה הרביעייה הבינלאומית.

ועוד יותר ויותר מרגיזה אותם ההבנה הישראלית-אמריקנית כי ארצות הברית תטיל ווטו באו"ם ובפורומים בינלאומיים אחרים על החלטות שמטרתן לפגוע בישראל.
בכך למעשה הם יאבדו את "הנשק" שבו נופפו בפניה של ישראל כי ידרשו מהאו"ם לקבל החלטה כי גבולותיה של המדינה הפלסטינית הם קווי 67.

משמעות הדברים היא כי ישראל תוכל להמשיך ולבנות במזרח ירושלים מבלי שמישהו יוכל לעצור אותה או לגנות אותה באו"ם.

מבחינה פלסטינית מדובר באסון שאי אפשר להבליג עליו.

אין מדובר אפילו בקבלה מינימאלית של התנאים הפלסטינים לחידוש המשא ומתן עם ממשלת נתניהו על הסדר הקבע.

לכן....

יכול להיווצר מצב מאוד מעניין שבו ממשלת ישראל תקבל ותאשר את ההבנות עם ממשל אובאמה ותקפיא את הבנייה ל 90 יום.

ואז יעבור הכדור למגרש הפלסטיני הדוחה על הסף את הנוסחה החדשה שגיבשה ארצות הברית להקפאת הבנייה בשטחי הגדה..

ושוב נחזור לנקודת ההתחלה...

או שהנשיא אובאמה יצליח לקפל את מחמוד עבאס כדי שיסכים לחידוש המשא ומתן עם ישראל..

המשחק עדיין בראשיתו...

ההנהגה הפלסטינית כבר משניע קולות כי היא תעביר את ההכרעה לליגה הערבית...

מחמוד עבאס שוב מגלגל "תפוח אדמה לוהט" לחיקן של מדינות ערב בתקווה שהן יעזרו לו לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס בסיועו הנדיב של הנשיא אובאמה...

אחד הפרשנים הפלסטינים הידועים,טלאל עוכל שמו, משווה את מסמך ההבנות הביטחוני המתגבש בין ישראל לממשל אובאמה ל "הצהרת בלפור נוספת".
הוא מצטט את ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד שאמר כי "ההבטחות האמריקניות לישראל מסוכנות יותר מההתנחלות עצמה".

נכון...

ההבנות האלו ינטרלו את האפשרות של הפלסטינים לדחוק את רגליה של ישראל בזירה הבינלאומית.

האו"ם יתקשה מאוד לגבות את הדרישות המדיניות של הפלסטינים..

ראש הממשלה הקודם אריאל שרון נהג לומר כי אם הערבים צוהלים סימן שהמצב רע ליהודים וכי אם הערבים מתעצבים סימן הוא שמשהו טוב קרה ליהודים.

כרגע המצב הוא שהערבים עצובים מאוד מההבנות בין ישראל לארצות הברית...

סימן שהן טובות ליהודים.

למרות כמה מהמגרעות שבהן, הן מספקות חבל הצלה לממשלת נתניהו...

ומוציאות את ישראל מהמצוקה הבינלאומית שאליה הצליחה לדחוק אותה הרשות הפלסטינית של מחמוד עבאס במשך השנתיים האחרונות.
אם תאשר ממשלת ישראל את ההבנות שהציע לה ממשל אובאמה הכוללות הקפאת הבנייה בהתנחלויות ל90 יום היא תעביר את הכדור למגרש הפלסטיני ותכניס את מחמוד עבאס למצוקה מדינית.

מצוקה שיהיה לו קשה להתמודד עימה.

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

מחיר ההקפאה הנוספת

ההצעה האמריקנית להקפיא את הבנייה בהתנחלויות לשלושה חודשים נוספים טומנת בחובה הסכמה אמריקנית לדרישה הפלסטינית כי יש לסכם בתקופה זו את גבולותיה של המדינה הפלסטינית העתידית.
אם תסכים לכך ישראל היא תאבד קלף חשוב במשא ומתן.
ישראל חייבת להתמיד בדרישתה לסכם את סידורי הביטחון לפני כל דיון בנושאי הליבה של הסכסוך
.

כל מי שהעריך כי הפסדה של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לקונגרס בארצות הברית יפחית את הלחץ של הנשיא אובאמה על ישראל להתקדם במשא ומתן עם הפלסטינים ככל הנראה טעה....

אובאמה מודאג מאידיאולוגיה חזקה ולא רק משיקולים פוליטיים...

נותרה לו כשנה עד לתחילת הקמפיין למרוץ לנשיאות פעם נוספת והוא נחוש לקדם הסדר בין ישראלים לפלסטינים בתקופה הזו...

לכן הלחץ המדיני של הממשל על ישראל נמשך ואף יגבר.

רמז בוטה לכך אפשר לראות בתדרוך שהעניק הממשל אובאמה לעיתון הנפוץ והמשפיע ה "ניו יורק טיימס".
במאמר המערכת בסוף השבוע מתח העיתון ביקורת קשה על ראש הממשלה נתניהו וכתב כי "נתניהו החליט שההישרדות של הקואליציה שלו,בעלת הקו הנוקשה, חשובה לו יותר מאשר העבודה עם אובאמה על הסכם השלום".

עכשיו מציב הממשל בפני נתניהו באופן רשמי את הצעתו לחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים.
ישראל תקפיא את הבנייה בהתנחלויות(להוציא את הבנייה בשכונות במזרח ירושלים) לתקופה של שלושה חודשים, אך היא תחול גם על כל הבנייה שהחלה מאז ה-26 בספטמבר...

ומה תקבל ישראל בתמורה?

תמיכה אמריקנית באו"ם ובפורומים בינלאומיים שתכלול גם הטלת ווטו ותמנע כפיית הסדר מדיני על ישראל.
בנוסף לכך הממשל יבקש מהקונגרס לאשר אספקת 20 מטוסי קרב מתקדמים לישראל.כנראה שההצעה האמריקנית כוללת גם הבטחה אמריקנית לפעול להחרפת הסנקציות נגד איראן.

אין בה שום הבטחה לפעולה צבאית של ארצות הברית נגד איראן.

מה עוד מדאיג בהצעה הזו?

ארצות הברית אומרת בהצעתה כי היא מתחייבת לא לבקש לאחר מכן הארכה נוספת של השעיית הבנייה.

מהיכן נובעת ה"נדיבות" הזו?

ה"נדיבות" הזו צריכה להדאיג מאוד את ישראל.

היא מעידה על כך שממשל אובאמה מתייצב לצד הפלסטינים בדרישתם לסכם בראש ובראשונה את נושא גבולותיה של המדינה הפלסטינית בניגוד לעמדת ישראל הדורשת לדון בראש ובראשונה בנושא סידורי הביטחון.

הסכנה בכך היא שהפלסטינים עלולים לקבל את מבוקשם דהיינו הכרה אמריקנית בקווי 67 כגבולותיה של המדינה הפלסטינית מבלי שוויתרו על שום דבר ובעיות הליבה של הסכסוך כמו ירושלים,הפליטים,המים וסידורי הביטחון יישארו בלתי פתורות.

והדרישה הישראלית כי הפלסטינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי וכי יסכימו לסוף הסכסוך והקץ לתביעותיהם תישאר אף היא ללא שום מענה.

הפלסטינים עדיין לא מגיבים להצעה האמריקנית בטענה כי לא קיבלו שום עדכון רשמי מן הממשל.

למרות שהבנייה במזרח ירושלים איננה כלולה בהצעה האמריקנית אם תסכים לה ישראל יוכל יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס להציג אותה כניצחון למדיניותו.

בכך יהדוף את הביקורת הפנימית עליו בתוך תנועת הפת"ח שמחמד דחלאן הפך למובילה ואת הביקורת של תנועת החמאס.

הוא יחזק את מעמדו...
הלחץ האמריקני הגובר על ישראל רק יעודד אותו להקשיח עמדות במשא ומתן במיוחד בנושא הגבולות.

בינתיים הוא הצליח לבודד את ממשלת נתניהו מבחינה בינלאומית ולאלצה להסכים להקפאת הבנייה בהתנחלויות וכנראה גם להארכת הקפאת הבנייה פעם נוספת.

עם זאת ברשות הפלסטינית מודאגים משני אלמנטים של ההצעה האמריקנית.הראשון העובדה שההקפאה הבנייה לא חלה על הבנייה הישראלית במזרח ירושלים והשני האפשרות שנתניהו "ימשוך זמן" במשך תקופת ההקפאה שתימשך 90 יום ולא יגיע עימם לשום סיכום בעניין הגבולות.

ההערכות כרגע במערכת הפוליטית הן שראש המממשלה יקבל בסופו של דבר את ההצעה האמריקנית ויצליח להתגבר על ההתנגדות בממשלתו להצעה זו גם במחיר פרישת אחת המפלגות מהקואליציה וכניסתה של מפלגת קדימה לממשלה במקומה.
מה שנדרש מראש הממשלה נתניהו הוא לעמוד בתוקף על הדרישה לדון תחילה בנושא סידורי הביטחון של הסדר הקבע ולא להסכים לגבולותיה של המדינה הפלסטינית לפני שנפתרו כל דרישות הביטחון של ישראל.

אסור לאבד את קלף המיקוח החשוב הזה.....

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

הפיוס בין פת"ח לחמאס-אמת או מראית עין?

בדמשק התחילו הדיונים בין נציגי הפת"ח לחמאס בניסיון להשיג פיוס לאומי והם מתמקדים בסוגיית הביטחון.בישראל מעריכים כי הסיכויים להשיג פיוס הם קלושים וכי לא מן הנמנע שמדובר בתמרון פוליטי של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.

בדמשק יתחילו היום הדיונים בין משלחת תנועת הפת"ח לתנועת החמאס בניסיון להגיע לפיוס לאומי....

ברחוב הפלסטיני יש ספקנות רבה לגבי הסיכויים שהדיאלוג הזה יצליח.

רוב הפלסטינים רואים בהתנצחות הזו בין הפת"ח לחמאס
"קרב כיסאות" על השאלה מי יחזיק ברסן השלטון ולא ממש מחלוקת אידיאולוגית על המשא ומתן עם ישראל.

נראה שבאופן מעשי בשטח שני הצדדים השלימו עם העובדה שתנועת החמאס שולטת ברצועת עזה ואילו תנועת הפת"ח שולטת בגדה.

חלוקת השלטון היא ברורה אך הרשות הפלסטינית רוצה לחזור ולשלוט ברצועת עזה ואילו תנועת החמאס מתכננת להשתלט גם על שטחי הגדה.

לחמאס ברור שעריכת בחירות לפרלמנט או לנשיאות עלולה להביא להפלת שלטונה ברצועה.
לכן ההערכה בקרב הפרשנים הפלסטינים היא שתנועת החמאס תתנגד לכל פשרה שעלולה לסכן את שליטתה ברצועת עזה.

הדיונים בדמשק יעסקו בסוגיה האחרונה שנותרה לפיתרון במחלוקת בין שני הצדדים והיא סוגיית הביטחון.
בדיונים ישתתפו מומחים לביטחון משני הצדדים כשעל הפרק הצעה להקמת ועדה משותפת שתקבע את הבנייה מחדש של מנגנוני הביטחון הפלסטינים.
אם הדיאלוג בין שתי התנועות יצליח יצאו נציגיהן לקהיר לחתום על טיוטת מסמך הפיוס שהכינה מצרים כבר מלפני יותר משנה.

גם בתחום הביטחוני החלוקה היא ברורה מאוד.מנגנוני הביטחון של ממשל החמאס ברצועה בנויים על פעילים נאמנים של תנועת החמאס ואילו במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בגדה משרתים פעילים של תנועת הפת"ח.

נושא הביטחון הוא נושא רגיש מאוד, תנועת החמאס דורשת שאנשיה ישולבו במפקדות מנגנוני הביטחון הפלסטינים בגדה, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מתנגד לכך בתקיפות נוכח העובדה שהחמאס השתלט על הרצועה בקיץ 2007 בכוח הזרוע באמצעות הפיכה צבאית.

החמאס גם מתנגדת לכך שיחידות המשטרה הפלסטינים יאומנו על ידי צוות בראשות גנרל אמריקני.עד כה התאמנו כוחות הביטחון הפלסטינים בידי הגנרל קית' דייטון אשר יצא באחרונה לגמלאות והוחלף בידי גנרל אמריקני אחר.

תנועת החמאס רואה בדבר הזה "תקיעת אצבע" בעיניהם של הפלסטינים.היא טוענת שכל הגנרלים האמריקנים עובדים עם ישראל או בשירותה וכי לא יעלה על הדעת שהיא תמשוך מאחורי הקלעים בחוטים של מנגנוני הביטחון הפלסטינים.

גם סוגיית התיאום ביטחוני של הרשות הפלסטינית עם ישראל מדאיגה מאוד את החמאס.ישראל מעבירה למנגנוני הביטחון הפלסטינים מידע על התארגנויות טרור בשטחי הרשות והם פועלים בתיאום עם ישראל לעצור מתכנני ומבצעי פיגועים.

הנושא הביטחוני הוא מורכב ומסובך מכיוון שאנשי מנגנוני הביטחון אוחזים בנשק והם יכולים לנצל זאת ולהתארגן כדי להפיל את השלטון בעזה או ברמאללה.

חרב פיפיות....

לישראל יש את זכות הוטו בסוגיית הביטחון.גם אם יסכים יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לשלב פעילים של החמאס במנגנוני הביטחון הפלסטינים בגדה הוא זקוק להסכמתה של ישראל לכך.

ישראל רואה בפעילי חמאס הנושאים נשק מחבלים לכל דבר והיא לעולם לא תסתכן ותסכים לסידור כזה.

אפשר כמובן להאשים את ישראל בפיצול והמחלוקת בין החמאס לפת"ח כפי שעושים חלק מהפלסטינים אולם שאלת הפיוס הפנים פלסטיני היא קשה וסבוכה.
היא מחייבת הסכמה לאומית לא רק בסוגיית הביטחון אלא הסכמה בקשת רחבה של נושאים: המשא ומתן עם ישראל,כיבוד הסכמי אוסלו,הבחירות לנשיאות ולפרלמנט,שיקומו של אש"ף,היחס לאופוזיציה וה"התנגדות",שמירה על זכויות האדם ועוד.

הדרך לפיוס היא ארוכה מאוד...

גם אם תהיה הכרזה על השגתו וחתימה על טיוטת הפיוס שהכינה מצרים הוא לא יחזיק מעמד.

ראינו כבר מה קרה להסכם הפיוס הקודם בין הפת"ח לחמאס שנחתם במכה שהיא המקום הקדוש ביותר למוסלמים.

הדיו לא הספיקה להתייבש על מסמך הפיוס והחמאס עשה הפיכה צבאית והשתלט על רצועת עזה.

במערכת הביטחון בישראל לא פוסלים את האפשרות שמדובר בתמרון פוליטי של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.

ייתכן שהוא מעוניין להסיט את דעת הקהל הפלסטינית ממחדליו במשא ומתן עם ישראל והמבוי הסתום שאליו הוא הוביל את בני עמו והוא מנסה ליצור מראית עין של ניסיון לפיוס לאומי עם החמאס.

ייתכן שהוא רוצה לגלגל את "תפוח האדמה הלוהט" הזה לחיקה של תנועת החמאס ולטעון שהיא זו שמונעת ביחד עם ישראל את פיתרון הבעיה הפלסטינית.

הדבר יתברר בימים הקרובים.

יום ראשון, 7 בנובמבר 2010

האם צה"ל מתכוון בקרוב לתקוף את רצועת עזה?

ההתבטאויות האחרונות של הרמטכ"ל גבי אשכנזי וראש אמ"ן אהרון ידלין יצרו חששות ברצועת עזה כי ישראל עומדת לתקוף בקרוב את הרצועה.
ההתבטאויות האלה אינן יוצרות הרתעה אלא מתח מיותר שמסלים את האווירה.
הירי מרצועת עזה לעבר ישראל נמשך בטפטוף מבלי שצה"ל מצליח להפסיקו.


כדאי לקרוא את הנתונים של צה"ל לגבי הנעשה הגבול עם רצועת עזה....

מתחילת השנה נורו לעבר ישראל מהרצועה יותר מ 300 פצצות מרגמה ורקטות קסאם.

החמאס אומר רשמית כי הוא מתנגד לירי לעבר ישראל אך מעלים עין ובפועל מאפשר אותו....

בדיוק כפי שנוהג החזבאללה בדרום לבנון.

במקביל ממשיך החמאס להתכונן לקראת המלחמה הבאה נגד ישראל...

הוא מנסה להשיג אמצעי לחימה רבים ובידיו נמצאות כבר רקטות ארוכות טווח שיאפשרו לו לפגוע בגוש דן.

הוא עושה זאת בשקט....

לנו בישראל נדמה שחזית הדרום שקטה...


אין נפגעים בצד הישראלי מטפטופי הרקטות ופצצות המרגמה, התקשורת הישראלית בקושי מדווחת והתחושה היא כי חזית הדרום רגועה באופן יחסי.

אבל הפלסטינים סבורים אחרת...


ברצועת עזה מתגבשת בימים האחרונים ההערכה כי ישראל מתכוונת לפתוח בקרוב במערכה צבאית נוספת נגד הארגונים הפלסטינים ברצועת עזה ובראשם החמאס.

הפרשנים הפלסטינים מתבססים על דבריו של ראש אמ"ן היוצא האלוף עמוס ידלין בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבה אמר כי המלחמה הבאה של ישראל עלולה להתרחש בכמה חזיתות,ברצועת עזה,בלבנון וסוריה ואיראן.

בצד השני לוקחים את הדברים האלה ברצינות רבה...

במיוחד כשהם באים מדמות ביטחונית ישראלית חשובה.

הפרשנים הפלסטינים מנתחים את המבוי המדיני הסתום והרכבה של ממשלת הימין בישראל ומגיעים למסקנה כי המלחמה ברצועת עזה קרובה.

הפרשן הפלסטיני הנודע טלאל עוכל אומר כי רצועת עזה ודרום לבנון הפכו לנושא אזורי הקשור לסוריה ואיראן.לדבריו לישראל יש שאיפות התפשטות והיא רוצה לשפר את מצבה האסטרטגי ולהגביר את השפעתה מול איראן ותורכיה.
להערכתו ישראל איננה מתכוונת בהכרח לכבוש את כל רצועת עזה אך היא נחושה ללמד את הארגונים הפלסטינים לקח ולהרוס את התשתית הצבאית שלהם ברצועה.

פרשן פוליטי פלסטיני אחר נאפט' ע'נים מעריך כי ישראל תפתח במבצע צבאי מוגבל ברצועת עזה במטרה להכין את דעת הקהל למלחמה גדולה יותר בלבנון או באיראן.

לדבריו ישראל איננה מעוניינת בכיבוש הרצועה כיוון שהיא שקטה יחסית והפיצול בין הגדה לרצועה משרת את האינטרסים של ישראל.

ומה אומרים בארגוני הטרור ברצועה?

הדוברים השונים של הארגונים הפלסטינים ברצועה אומרים כי ישראל מכינה את דעת הקהל לקראת מתקפה על הרצועה באמצעות הפצת ידיעות כי הארגונים הפלסטינים הצטיידו בנשק משוכלל ארוך טווח.
לטענתם ישראל מנסה להעצים באופן מלאכותי את כוחם של הארגונים הפלסטינים כדי להצדיק הנחת מכה צבאית עליהם בעתיד.

לדבריהם ישראל גם מתוסכלת מחוסר יכולתה לשחרר את החייל החטוף גלעד שליט והיא רוצה לנקום בפלסטינים על חטיפתו והחזקתו בשבי זמן כה רב.

גם הפרסומים בעיתונות הישראלית כי צה"ל מתאמן על תרחישים כיצד לכבוש את רצועת עזה ולטפל באוכלוסיה האזרחית מגבירים את התחושות בקרב הארגונים הפלסטינים כי העימות הצבאי החדש עם ישראל מתקרב.

הצהרותיו האחרונות של הרמטכ"ל גבי אשכנזי באמצעי התקשורת כי ארגוני החזבאללה והחמאס מתעצמים וכי ישראל מתייחסת לאיום האיראני ברצינות ויכולה לתת לו את המענה ההולם במקרה הצורך נתפסים בקרב תושבים ברצועת עזה כהכנה לקראת פתיחה מערכה צבאית חדשה ברצועה.

ככל הידוע לי אין לצה"ל תוכניות לתקוף את רצועת עזה בטווח הקרוב אך הפלסטינים בטוחים כי המלחמה ברצועת עזה מתקרבת וכי המכה הצבאית הישראלית תהייה חזקה בהרבה ממה שהיה במבצע "עופרת יצוקה".

כדאי שהבכירים בצה"ל יזהרו בהתבטאויותיהם....

לפעמים דיבורים מיותרים מחממים את האווירה שלא לצורך ויוצרים מצב של מיסקולקולציה.

אין בהצהרות האלה שום יצירת הרתעה...

הן נועדו לצרכים פנימיים אך הן עלולות לגרום להסלמה.


אין מנוס ממלחמה נוספת בשלטון הטרור של החמאס ברצועה...היא תגיע, זה רק עניין של זמן...

בינתיים אין צורך לחמם את האווירה...

חיים ומוות ביד הלשון...

רגע האמת מתקרב


צרפת מתגייסת לתמיכה בממשלת לבנון נוכח הלחץ עליה מצד איראן וסוריה לדרוש את הקפאת עבודת בית הדין הבינלאומי החוקר את רצח אל-חרירי.החזבאללה נערך לתרחיש של השתלטות צבאית על לבנון וארצות הברית שוקלת לדרוש כינוס חירום של מועצת הביטחון כדי לדון במצב בלבנון.

המתח בלבנון גובר לקראת ההודעה הצפויה של בית הדין הבינלאומי בהאג שתהיה כנראה בחודש הבא על הגשת כתבי אישום נגד בכירים בארגון החזבאללה בשל מעורבות ברצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי ב2005.

הנושא הזה מעסיק את כל מדינות ערב,את ישראל,ארצות הברית ואירופה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ידון בהתפתחויות בלבנון בפגישותיו השבוע, במהלך ביקורו בארצות הברית, עם סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן,שרת החוץ קלינטון ומזכ"ל האו"ם באן קי מון.

אירופה ובראשה צרפת מודאגת מאוד מההתפתחויות בלבנון ושר החוץ של סעודיה סעוד אל-פייצל קרא בסוף השבוע לכל הצדדים בלבנון לשמור על איפוק והבטיח כי ארצו תמשיך לשמור על לבנון וביטחונה.

סעודיה ידועה כתומכת במחנה "ה-14 במרץ" שבראשו עומד ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי.

בסוף השבוע שעבר שיגרה צרפת את שר החוץ שלה ברנרד קושניר לביירות לפגישות עם ראשי הממשל הלבנוני.

קושניר דחה בפומבי את הידיעות שהפיץ החזבאללה ואמר כי "בית הדין הבינלאומי לרצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי הוא חסר פניות.הוא איננו מנסה לפגוע בעדה מסוימת בלבנון וכי חייבים להעמיד לדין את אלה שביצעו את הפשע החמור של רצח אל-חרירי".

הצהרותיו של שר החוץ הצרפתי נועדו לחזק את מעמדו של ראש ממשלת לבנון סעד אלחרירי,בנו של הנרצח נוכח איומי החזבאללה.
צרפת שיגרה בשם אירופה מסר לחזבאללה,סוריה ואיראן כי אירופה תומכת בהמשך עבודתו של בית הדין הבינלאומי נוכח הלחצים שהן הפעילו על ממשלת לבנון לפנות לקהילה הבינלאומית כדי שתקפיא את עבודת בית הדין מחשש לפרוץ שפיכות דמים ומלחמת אזרחים חדשה בלבנון.

ראש ממשלת לבנון אל-חרירי אמר לפני כמה ימים בראיון לבי.בי.סי כי פעולת בית הדין הבינלאומי נמשכת וכי הוא נמצא עימו בקשר ותומך בעבודתו "במאת האחוזים".

את הביטוי החד ביותר למתח בלבנון נתן מפקד צבא לבנון הגנרל ז'אן קהווג'י בראיון שהעניק בסוף השבוע לעיתון "אל-נהאר" הלבנוני.
הוא אמר לעיתון כי "הוא מודאג מההשלכות של הפניית האשמות לעבר החזבאללה בקשר לרצח אל-חרירי".
הוא הוסיף כי "צבא לבנון בכוננות להתערב במהירות האפשרית בכל מתיחות,אסור לפגוע בביטחון והצבא יהיה החלטי בכל האזורים ובמיוחד באזורים הנוצרים".
ובסיום הראיון הוא הדגיש כי צבא לבנון תגבר את כוחותיו במרכז בירות ובמקומות הרגישים.

כאילו שצבא לבנון המורכב מיותר מ60 אחוזים מחיילים שיעים יעז להתעמת עם החזבאללה שהוא הכוח הצבאי החזק ביותר בלבנון ונתמך בידי סוריה ואיראן.....

מנהיג החזבאללה חסן נצראללה קרא לפני עשרה ימים לתושבי לבנון להחרים את בית הדין הבינלאומי בהאג ולא לשתף פעולה עם חוקריו.כמה מהחוקרים שהגיעו ללבנון הותקפו על ידי אוהדי החזבאללה.
כמר ימים לאחר קריאתו זו החרים ארגון החזבאללה ישיבה של ועדת "הדיאלוג הלאומי" והסלים את האווירה בלבנון.
על פי העיתונות הלבנונית ביצע החזבאללה בתחילת החודש תרגיל מפקדות מקיף שהקיף את כל המחוזות בלבנון שכלל תרחיש של פרוץ מלחמת אזרחים,השתלטות החזבאללה על מרכזי השלטון במדינה והדחתו של ראש ממשלת לבנון אל-חרירי.

החזבאללה נערך ליום שאחרי הודעת בית הדין הבינלאומי בהאג שמתכנן להאשים את בכירי הארגון בביצוע ההתנקשות בראש ממשלת לבנון אל-חרירי.

במחנה "ה-14 במרץ" רואים בפעילות של החזבאללה שלב מסוכן ואיום על לבנון כולה בעוד בעלי בריתו של החזבאללה בלבנון כמו מחנה "ה-8 במרץ" ומנהיג הדרוזים ווליד ג'ונבלאט מעניקים לו רוח גבית.

מקורות בלבנון טוענים כי ארצות הברית בוחנת אפשרות לכינוס חירום במועצת הביטחון של האו"ם כדי לדון במתח בלבנון סביב סוגיית בית הדין הבינלאומי בעניין רצח אל-חרירי.
דובר מחלקת המדינה אמר לפני כמה ימים בתדרוך היומי לתקשורת כי ארה"ב אינה מפעילה לחץ כלשהו בנוגע לטריבונל לרצח אל-חרירי וכי הוא צריך לפעול עפ"י לוחות זמנים עצמאיים ובלא התערבות זרה.

ומהי עמדת איראן שהיא אחד השחקנים הראשיים בזירה הלבנונית?

הנשיא איראן אחמדינגא'ד ביקר באחרונה בלבנון כדי להביע תמיכה בחזבאללה ומאז ביקורו רק מתעצמת המתיחות במדינה.

שגריר איראן בלבנון רכן-אבאדי הזהיר השבוע כי פרסום מסקנות ראשונות של חקירת רצח אל-חרירי היא "בעיה" שעלולה להביא ל"מחלוקות דתיות" בלבנון.

רגע האמת מתקרב...

שלושה גורמים חברו יחדיו לבטל את עצמאותה של לבנון ולסכן את יציבותה והם איראן,סוריה והחזבאללה כדי להעלים את מעורבותם הישירה והעקיפה ברצח אל-חרירי.
זהו מבחנה של הקהילה הבינלאומית שלא לאפשר את טיוח החקירה למרות האיומים על ממשלת לבנון והעומד בראשה סעד אל-חרירי.
התקפלות של המערב והקפאת פעולת בית הדין הבינלאומי יחלישו עוד יותר את כוחו של מחנה "ה-14 במרץ" ויעודדו את תופעת ההתנקשויות הפוליטיות בלבנון.
אין מנוס מכינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם כדי לקבל החלטות שיתמכו בהמשך שלטונה של ממשלת אל-חרירי ויזהירו את החזבאללה מפני השתלטות צבאית על לבנון לאחר פרסום החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג.

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

חששות פלסטינים מתוצאות הבחירות לקונגרס בארצות הברית


תוצאות הבחירות לקונגרס מתסכלות את הפלסטינים והם מעריכים כי הנשיא אובאמה יתקשה להפעיל לחצים גדולים על ממשלת ישראל.
להערכתם ראש הממשלה נתניהו יקשיח את עמדותיו והפלסטינים יהיו חייבים לגבש אסטרטגיה חדשה כדי להשיג את מטרותיהן הלאומיות.




ברשות הפלסטינית החלו להפנים את תוצאות הבחירות לקונגרס האמריקני והתחושות שם אינן נוחות בלשון המעטה.

ההערכה הפלסטינית בעקבות הבחירות היא שהקיפאון המדיני באזור המזרח התיכון יימשך ובמיוחד בערוץ הישראלי-פלסטיני.

למרות שתוצאות הבחירות היו צפויות ונבעו בעיקר מסיבות פנים אמריקניות ולא כתוצאה ממדיניותו של הנשיא אובאמה במזרח התיכון,קשה לפלסטינים לקבל אותן.

הם מייד עושים את החשבון כיצד הדבר ישפיע עליהם ועל קידומה של אפשרות הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית.

הם בטוחים שנושא הבעיה הפלסטינית הוא נושא שהממשל האמריקני של ברק אובאמה איננו יכול להתעלם ממנו אבל להערכתם יהיה עליו להתמודד בפני קשיים גדולים כדי לקדם אותו.
זו הסיבה שהם מתייחסים בספקנות רבה להודעת דובר מחלקת המדינה פיליפ קראולי כי "תוצאות הבחירות לקונגרס לא ישפיעו על מדיניות וושינגטון וכי פתרון שתי המדינות יישאר מטרה ויעד מכיוון שיש בו אינטרס לאומי אמריקני"

פרשנים פלסטינים מלגלגים על ההודעה הזו ואומרים כי ברור שניצחון הרפובליקנים יחזק את עקשנותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
להערכתם הנשיא אובאמה ייחלש מבחינה פוליטית ויהיה עסוק בטווח השנתיים הקרובות בניסיון להיבחר לתקופת נשיאות נוספת ב2012.

הוא יהיה עסוק בניסיון לשפר את תדמיתו האישית כנשיא ואת תדמית מפלגתו ולא יוכל לעמוד בפני הלחץ היהודי התומך בישראל.

כמה מהפרשנים הפלסטינים מנסים להעריך האם הנשיא אובאמה יתמקד יותר בנושאי הפנים הבוערים והמצב הכלכלי בשנה הקרובה או בבעיות של מדיניות החוץ.

העימות הצפוי שלו עם המפלגה הדמוקרטית מביא אותם למסקנה כי ראש הממשלה נתניהו הוא שירוויח מכך.

לכן רק אם אובאמה יצליח לשפר את המצב הכלכלי הוא יוכל להרשות לעצמו,בזכות התמיכה הציבורית שלה יזכה, לנקוט מדיניות תקיפה יותר נגד ממשלת נתניהו.

ומהי השורה התחתונה?

אפשר לסכם זאת כך:

המצב שנוצר בעקבות הבחירות לקונגרס אינו מעורר תקוות אצל הפלסטינים לשינוי אמריקני מעשי ביחס של הממשל לישראל.

ההערכה הרווחת ברשות הפלסטינית היא כי המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית יתחרו בשנתיים הקרובות על הקול היהודי לקראת הבחירות לנשיאות ואובאמה ייאלץ להבליג על כעסו על ממשלת ישראל.

הדבר הוא לרעתם של הפלסטינים..

אי אפשר לכעוס על אובאמה אומרים בכירים ברשות הפלסטינית...

הוא הפך לחלש יותר מבחינה פוליטית והוא תלוי בקול היהודי.

לכן צריך לעשות הערכה מחדש של האסטרטגיה הפלסטינית והערבית כיצד להתגבר על הקשיים הפוליטיים שיצרו תוצאות הבחירות לקונגרס.

בינתיים אין לפלסטינים רעיונות חדשים...

הם עוברים עכשיו תהליך של הפנמה,ההתעשתות תבוא מאוחר יותר ואז נשמע לאן מועדות פניהם.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר