יום שישי, 23 באוקטובר 2009

תרגיל ביחסי ציבור


הנשיא הפלסטיני עבאס יחליט בקרוב אם להכריז על בחירות חדשות בעוד הפיצול בין הגדה לרצועה הולך ומתרחב.עבאס ינסה לנצל את ההכרזה על הבחירות כדי להביך את תנועת החמאס ולשפר את מעמדו בקרב הציבור הפלסטיני

על פי החוקה הפלסטינית אמורות הבחירות לנשיאות הפלסטינית והמועצה המחוקקת להתקיים עד ה-25 בינואר 2010.בתאריך הזה מסתיימת כהונתו של הנשיא הפלסטיני הנוכחי מחמוד עבאס וחייבים לבחור נשיא חדש.תוכנית הפיוס המצרית הציעה לדחות את הבחירות בשישה חודשים אך ארגון החמאס לא הסכים עד כה לתוכנית.האם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס יפרסם צו נשיאותי שבו יודיע על קיום הבחירות בתוך שלושה חודשים מיום פרסום הצו?מקורות בתנועת הפת"ח טוענים שהדבר בהחלט אפשרי ויקרה בזמן הקרוב.
צעד כזה עלול להביא לכך שתנועת החמאס תחרים את הבחירות ולא תאפשר את קיומן ברצועת עזה.ברשות הפלסטינית חוששים גם שלאור היחסים המתוחים עם ישראל,ממשלת נתניהו לא תאפשר את קיומן של הבחירות במזרח ירושלים.
תקופה של שלושה חודשים מיום פרסום הצו הנשיאותי ועד קיום הבחירות היא תקופה מספקת להשגת פיוס בין הפת"ח לחמאס.האם זה יקרה?כנראה שלא.
ברשות הפלסטינית מעריכים כי אם תנועת החמאס תאסור על קיום הבחירות ברצועת עזה הדבר יציב אותה בעמדה מביכה בפני העם הפלסטיני ומדינות העולם כולו והיא תואשם כי נקטה צעד אנטי דמוקרטי ומנעה את קיום הבחירות.בכך היא תשא באחריות לתוצאות והבחירות של חברי המועצה המחוקקת בגדה יחשבו לחוקיות.
אם התרחיש הזה יצא אל הפועל תאבד תנועת החמאס את הרוב שהשיגה במועצה המחוקקת הפלסטינית בבחירות בשנת 2006,ולמעשה תאבד כל ייצוג שכן אף נציג שלה לא ישתתף בבחירות.
הבעיה העיקרית היא שאם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס יכריז על קיומן של בחירות בגדה המערבית בלבד הוא יואשם כמי שהעמיק את הפיצול הפלסטיני בין הגדה לרצועה.תנועת החמאס יכולה בתגובה להכריז על בחירות נפרדות ברצועת עזה. פלגי הסירוב הנמצאים בדמשק יתמכו ככל הנראה בחמאס בצעד כזה וכך עלולים להיבחר שני נשיאים פלסטינים נפרדים ושתי מועצות מחוקקות נפרדות,נשיא ופרלמנט אחד בגדה ונשיא ופרלמנט שני ברצועת עזה.
יש בארגון הפת"ח מי שדוחף את הנשיא מחמוד עבאס להכריז על רצועת עזה כ "אזור מורד" בעקבות ההפיכה הצבאית שעשה בה החמאס ב2007 ולקיים בחירות כלליות בגדה בלבד.
יש עוד כמה תרחישים אפשריים : פרסום צו נשיאותי על עריכת הבחירות אך קיומן בפועל רק לאחר שתושג הסכמה על כך עם תנועת החמאס וקיום בחירות בגדה המערבית ומזרח ירושלים תוך השארת המקומות המוקצים לרצועת עזה במועצה המחוקקת פנויים עד למועד שבו יתאפשרו הבחירות ברצועה ורק אז תושלם הרכבת המועצה המחוקקת בשלמותה.
כמה פרשנים פלסטינים משוכנעים שהנשיא מחמוד עבאס ינסה לעשות עכשיו "ספין" תקשורתי והוא ימהר לפרסם צו נשיאותי על קיום הבחירות כדי להביך את תנועת החמאס ולהציגה כמי שמתנגדת לקיום ההליך הדמוקרטי המתחייב על פי החוקה הפלסטינית זאת כנקמה על כך שהיא מסרבת לחתום על תוכנית הפיוס שגיבשה מצרים.מחמוד עבאס,יזכה,על פי התרחיש הזה,לתמיכת מוסדות תנועת הפת"ח ומוסדות אש"ף וירוויח כמה כותרות חיוביות באמצעי התקשורת ואולי אף לשיפור במעמדו בדעת הקהל הפלסטינית.אולם בסופו של דבר יהיה זה תרגיל ביחסי ציבור.השאלה שנשאלת היא האם יעז מחמוד עבאס לקיים תהליך חד צדדי של בחירות בגדה המערבית בלבד ובכך ייכנס להיסטוריה הפלסטינית כמי שהנציח את הפיצול בין הגדה לרצועה ואף נתן לו תוקף חוקי?
להערכתי אין למחמוד עבאס את האומץ הפוליטי הזה,הוא פשוט עוסק בתרגילי יחסי ציבור מתוך תסכול ורפיסות.הוא יודע היטב שהאפשרות שלו ושל הרשות הפלסטינית לחזור לרצועת עזה בכוח או באמצעות בחירות שואפת לאפס אך הוא מנסה להצטייר בעיני בני עמו והעולם כמי שנאבק "עד הסוף" כדי להביא לאיחוד בין הגדה והרצועה.
נראה כי ארגון החמאס ימשיך לשלוט ברצועה עוד שנים רבות,הוא איננו מתכוון לוותר על הזדמנות הפז שניתנה לו להקים אמירות אסלאמית ראשונה במזרח התיכון.לכן,הוא לא יסכים לשום הליך או תהליך שיסכן את המשך שלטונו ברצועה.מחמוד עבאס יודע זאת.
לכן שני הצדדים ינסו לעשות תרגילים ביחסי ציבור כדי להראות שכל אחד מהם מעוניין בפיוס וכי מי שמונע את השגתו הוא הצד השני.
בפועל יש הסכמה בשתיקה בין החמאס לפת"ח כי כל ארגון ימשיך לשלוט בשטח הנמצא בשליטתו.המצב הזה עשוי להימשך עוד זמן רב וכל צד מתבצר בשטח שלו ובכיסאות שלו.מי שמשלם את המחיר הוא העם הפלסטיני,אין לו אחדות לאומית ואין לו הנהגה פוליטית אחת.בשורה התחתונה, הפיצול הזה משרת את ישראל ופוגע בפלסטינים.למזלם הרע אין להם שום מנהיג המסוגל לחלץ אותם מהמלכוד שבו הם נמצאים.

יום חמישי, 15 באוקטובר 2009

המצפון של העם הטורקי


הצביעות של השלטון הטורקי ביחסו לישראל לא תצליח למחוק את מעשי הטבח שעשו הטורקים במיעוטים שונים מאז מלחמת העולם הראשונה ואת הפרת זכויות האדם הנמשכת מצידם עד היום.עם זאת אסור לישראל להחריף עוד יותר את יחסיה עם טורקיה

התנהגותה של טורקיה כלפי ישראל איננה מפתיעה,השינוי כלפיה החל במבצע "עופרת יצוקה" ונמשך עד היום, השיא שלו כעת הוא שידור סדרת טלוויזיה אנטי ישראלית ברשת הטלוויזיה הממלכתית הטורקית אולם יכולות להתרחש עוד כמה הפתעות רעות מבחינתה של ישראל , ראש ממשלת טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן נשמע יותר ויותר כמו מנהיג החמאס ח'אלד משעל, אין פלא שמנהיגי החמאס חולמים להקים ברצועת עזה מדינה אסלאמית בדמותה של טורקיה.לאחר שהאשים את ישראל בירי פצצות זרחן על ילדים פלסטינים תמימים ברצועת עזה, יצא ארדואן להתפאר בראיון לרשת אל-ערבייה ואמר כי "לקח בחשבון את המצפון של העם הטורקי" כשקיבל את ההחלטה לדחות את השתתפות ישראל בתרגיל האווירי של צבאו.
התפנית ביחסה של טורקיה כלפי ישראל פוסלת אותה מלשמש מתווכת בין ישראל לסוריה או בין ישראל לפלסטינים,עם ידידים כאלה איננו זקוקים לאויבים.
אולם,הייתי רוצה להתייחס למילים שאמר ראש ממשלת טורקיה ארדואן כשדיבר על "המצפון של העם הטורקי".הנציבות האירופית פרסמה אתמול דו"ח ובו ביקורת נוקבת על מצב זכויות האדם והמיעוטים בטורקיה, ההתנהגות הזו של טורקיה מהווה מכשול רציני להתקרבות בין טורקיה לבין האיחוד האירופי.האם זהו "המצפון של העם הטורקי" שעליו דיבר ארדואן?
ידיעה נוספת שהתפרסמה היום בעיתון "הארץ" מאת הכתב אמיר אורן הביאה לקוראים הישראלים דוגמא נוספת ל "מצפון של העם הטורקי" אליבא דארדואן.
עפ"י הידיעה, מפקד כוחות ברית נאט"ו ופיקוד אירופה של צבא ארצות הברית אדמירל ג'יימס סטוורידיס פרסם לפני כשנה את ספרו "קברניט משחתת" ובו האשים את טורקיה כי בשנות העשרים של המאה הקודמת ערכה "טיהור אתני" ו "פוגרום" במיעוט היווני שהתגורר בה ,שבמהלכו אף גורש סבו מטורקיה.
הסיפור הזה הזכיר לי את ההיסטוריה המודרנית של טורקיה ומעשי הטבח שעשו הטורקים במלחמת העולם הראשונה באשורים, בארמנים ובכורדים.כדאי מאוד שמישהו בישראל יזכיר זאת לטורקים ובמיוחד לראש ממשלתם ארדואן.
נתחיל באשורים,האשורים היו מיעוט נוצרי שהתגורר בדרום מזרח טורקיה.בעימות שהיה להם עם הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה גירשו אותם הטורקים,הרגו וטבחו בהם ועשרות אלפים מהם מצאו את מותם.בתום המלחמה החזירו הבריטים כמה אלפים מהם לכורדיסטן העיראקית (עיראק של היום) אך רבים מהם הוגלו מחוץ לטורקיה.
ובאשר לארמנים,הסיפור מוכר יותר לעולם,לטענת הארמנים הצבא הטורקי ביצע בהם במהלך מלחמת העולם הראשונה "טבח עם".לטענתם בטבח הזה נספו יותר ממיליון בני אדם ובהם נשים וילדים.הטורקים מצידם מכחישים את ה"שואה" הארמנית וטוענים כי הקורבנות נפלו במהלך הקרבות במלחמה ולא במסגרת ניסיון להשמיד את העם הארמני.
אולם מעשי הזוועה שעשו הטורקים בכורדים מזעזעים לא פחות.מדובר במיעוט מוסלמי ולא נוצרי כמו במקרים הקודמים.מאבקם בטורקים לעצמאות מתחיל מ"הסכם פאריז" לאחר מלחמת העולם הראשונה דרך "הסכם לוזאן" ב1923 ונמשך עד עצם היום הזה. במהלך העימות הזה מחקו הטורקים כ3000 כפרים כורדים מעל פני האדמה,העבירו בכוח אוכלוסיה של אלפי אנשים ממקום למקום,הטילו מגבלות תרבותיות ועשו "טיהור אתני".מאבקם של הטורקים בכורדים הנאבקים לשלטון עצמי התעצם בשנות ה80 עם הקמת הPKK- , "מפלגת העובדים הכורדית" וטורקיה מבקשת את תמיכת העולם במאבקה זה בטענה כי "היא נלחמת בטרור".
זהו אם כן גם כן חלק מ "המצפון של העם הטורקי" שעליו מדבר ראש ממשלת טורקיה ארדואן.
אינני סבור שהעובדה שטורקיה עשתה את המעשים הנוראים האלה מתירה לנו כישראלים וכיהודים לעשות דברים דומים לעם הפלסטיני או לשכנינו הערבים.אולם, "מי שביתו עשוי מזכוכית ראוי שלא יידה אבנים באחרים".
הצביעות של השלטון הטורקי הנוכחי ושל ראש הממשלה ארדואן היא מסוכנת,היא עלולה לדרדר עוד יותר את יחסי ישראל עם טורקיה.הסימנים הם מדאיגים, למשל :שיפור והתקרבות ביחסיה של טורקיה עם סוריה,ביקורו של נשיא איראן אחמדינגאד לאחרונה בטורקיה וגם הביקור של הנשיא הסודני עומר חסן אלבשיר שם שכזכור מואשם בביצוע פשעי מלחמה בחבל דארפור.
בל נטעה, עלינו להיות לא רק צודקים אלא גם חכמים.ישראל לא תרוויח דבר מכך שתחריף את יחסיה עם טורקיה,יש ערך רב ליחסים האסטרטגיים שנבנו במשך שנים בין שתי המדינות.עדיפים לנו יחסים קרירים עימה מאשר יחסים של מתיחות וחילופי האשמות.התעמתות פומבית של ישראל עם טורקיה רק תשרת את האסלאם הקיצוני ההולך וצובר כוח בטורקיה ובמזרח התיכון.גם כך,מוקדי הכוח המערביים בטורקיה ובהם הצבא נחלשים והולכים ואסור לנו להוסיף "שמן למדורה".עלינו להמתין בסבלנות עד שיתחולל השינוי בטורקיה עצמה,הכדור הוא במגרשו של העם הטורקי.


יום רביעי, 14 באוקטובר 2009

התוכנית המצרית לפיוס בין הפלגים הפלסטינים-ניתוח ראשוני


תנועת הפת"ח חתמה באורח חד צדדי על תוכנית הפיוס שגיבשה מצרים. הפיוס אמור לסלול את הדרך לקיום בחירות בשטחים אך תנועת החמאס ממשיכה להחזיק בזכות הוטו על קיום הבחירות והכשלת התהליך המדיני.מדובר במשחק פלסטיני פנימי שאסור לישראל להתערב בו

ביטאון הרשות הפלסטינית "אל-איאם" פרסם היום את טיוטת הסכם הפיוס בין הפלגים הפלסטינים שחיברה מצרים, תנועת הפת"ח הודיעה כי היא חתמה כבר באורח חד צדדי על ההסכם אך תנועת החמאס עדיין לא הודיעה על עמדתה וביקשה דחייה בחתימה על ההסכם כשהיא מתרצת את בקשתה ב"התפתחויות בפרשת דו"ח גולדסטון".
עפ"י ההסכם ועדה עליונה שבראשה תעמוד מצרים וישתתפו בה מדינות ערביות היא שתפקח ותעקוב אחר ביצוע ההסכם הזה.
לאור העבודה ששתי התנועות הפת"ח והחמאס לא הגיעו להסכמה על הקמת ממשלת אחדות לאומית ,קובע ההסכם כי תוקם ועדה משותפת שתבצע את ההסכם.בוועדה יהיו חברים 16 נציגים מכל הפלגים הפלסטינים ,תנועת הפת"ח ותנועת החמאס יציעו, כל אחת ובאופן שווה , שמונה שמות של מועמדים לחברות בוועדה ולאחר שתושג ההסכמה יפרסם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס צו נשיאותי על הקמתה והוא יהיה מקור הסמכות שלה בתוקף היותו ראש אש"ף ויו"ר הרשות הפלסטינית.
הועדה תפעל עד קיום הבחירות לנשיאות,לפרלמנט ולמועצה הלאומית הפלסטינית ועד להקמתה של ממשלה פלסטינית חדשה.
הועדה אמורה להכשיר את האווירה לקיום הבחירות,לפקח על פיתרון סוגיות בפיוס הפנימי ולעקוב אחר הפעילות לשיקום רצועת עזה.
על פי ההסכם בחירות לנשיאות,הפרלמנט והמל"פ יתקיימו בעת ובעונה אחת ביוני 2010.הבחירות למל"פ יהיו על בסיס ייצוג יחסי מלא בשטחים ופזורה הפלסטינית ואילו הבחירות לפרלמנט על בסיס ייצוג מעורב(25 אחוזים עפ"י אזורי בחירה ו 75 אחוזים על פי רשימות).
לגבי העצורים המוחזקים בבתי הכלא של הרשות הפלסטינית ושל ממשל החמאס בעזה,קובע ההסכם כי תנועות הפת"ח והחמאס יכינו רשימות מפורטות של העצורים אשר ימסרו למצרים וארגון לזכויות אדם המוסכם על שני הצדדים לפני החתימה על ההסכם.העצורים ישוחררו מייד לאחר החתימה על ההסכם.
ההסכם מתייחס גם לסוגיית הפקידים הפלסטינים שפוטרו מאז יולי 2007 ונאמר בו כי כל הפקידים ישובו למקומות עבודתם בגדה וברצועת עזה תוך שמירה על זכויותיהם.ההסכם גם מסדיר את מצב האגודות והמוסדות האזרחיים וקובע כי הם יוחזרו לאותו מצב שבו היו ערב השתלטות תנועת החמאס על רצועת עזה.רכושם יוחזר להם והם יפוצו על הנזקים שנגרמו להם.
למעשה ההסכם מנציח את המצב בגדה וברצועה כפי שהוא, עד קיום הבחירות ביוני 2010,דהיינו הרשות הפלסטינית משליכה לשלוט בכמה אזורים בגדה ואילו תנועת החמאס ממשיכה לשלוט ברצועת עזה.
תושבי השטחים רוצים מאוד בפיוס לאומי אך אינם מאמינים כי ההסכם ייצא אל הפועל גם אם ייחתם על ידי שני הצדדים.בעבר,בשנת 2007, נחתם הסכם דומה המכונה "הסכם מכה" אך זמן קצר לאחר החתימה השתלט ארגון החמאס על רצועת עזה באמצעות הפיכה צבאית.הדעה הרווחת היא כי תנועת החמאס לא תבצע שום הסכם המסכן את המשך שלטונה ברצועת עזה שכן היא הצליחה ,לראשונה בתולדות תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת הבת שלה , להקים אמירות אסלאמית ראשונה במזרח התיכון.
ייתכן כי כדי שלא תואשם בהכשלת הפיוס הלאומי, תסכים תנועת החמאס לחתום על ההסכם אך תמשיך למצוא תירוצים כדי להתחמק מביצועו.
תנועת הפת"ח מצידה מעוניינת מאוד בביצוע ההסכם מתוך ההנחה שהוא יסייע לה להחזיר את שלטונה לרצועת עזה לאחר קיום הבחירות.לכן, היא מיהרה לחתום עליו.
כדי למלכד את החמאס ולהציגו כמי שמטרפד את הפיוס הלאומי,הודיעו תנועת הפת"ח והועד הפועל של אש"ף כי במידה וחמאס לא תחתום על הסכם הפיוס יתקיימו הבחירות לנשיאות ולפרלמנט במועדם המקורי דהיינו בינואר 2010 ולצורך כך אף יפורסם צו נשיאותי החתום על ידי הנשיא מחמוד עבאס.
ההסכם,אם יבוצע, אמור ,מבחינת הרשות הפלסטינית, לשמוט את השטיח מתחת לטענות ישראל כי "אין שותף פלסטיני" רציני למשא ומתן והיא יכולה לגייס את הקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ממשלת נתניהו לחדש את המשא ומתן כדי של "לאבד את ההזדמנות ההיסטורית להשיג שלום נוכח השגת האחדות במחנה הפלסטיני".
ארצות הברית הודיעה כי היא תתמוך בכל הסכם שיביא לבחירתה של ממשלה פלסטינית שתכבד את תנאי הקוורטט דהיינו הכרה בישראל,כיבוד ההסכמים שנחתמו בין ישראל לאש"ף וגינוי הטרור.למעשה היא נותנת בעמדה זו "אור ירוק" לתהליך שיאפשר את קיום הבחירות בשטחים מתוך הנחה שהפת"ח הוא שינצח בבחירות דבר שאיננו ודאי כלל וכלל נוכח תוצאות הבחירות לפרלמנט ב2006 .
אסור לישראל להתערב במשחק הפנימי בזירה הפלסטינית,תנועת הפת"ח או אש"ף אינם יכולים לקיים את הבחירות ללא הסכמת החמאס והם משחקים ב"נדמה לי". בסופו של דבר לארגון החמאס יש את זכות הוטו על קיום הבחירות וגם על הכשלת התהליך המדיני.המציאות היא עגומה אך יש לקבלה כמות שהיא.העם הפלסטיני הוא שצריך לעשות את השינוי ולהחליט לאן מועדות פניו,ישראל צריכה להציג לו את האופק המדיני כדי שיידע שכדאי לו לעשות את השינוי.

יום שלישי, 13 באוקטובר 2009

מקצה שיפורים




הרשות הפלסטינית נערכת למתקפה על ישראל במוסדות האו"ם ובזירה הבינלאומית בעקבות הדיון המחודש בדו"ח גולדסטון.יו"ר הרשות מחמוד עבאס מנסה לשפר את תדמיתו באמצעות התקפה על ישראל והחמאס ולישראל צפוי קרב מדיני והסברתי קשה

יו"ר הרשות הפלסטינית,מחמוד עבאס , שיגר היום את שר החוץ שלו ריאד אל-מאלכי לניו יורק להשתתף בדיון במועצת הביטחון מחר שידון במצב במזרח התיכון כדי שיעלה את סוגיית דו"ח גולדסטון ואת צעדי ישראל במזרח ירושלים ובמסגד אל-אקצא.
מועצת זכויות האדם של האו"ם תתכנס מחרתיים לדיון מיוחד בדו"ח גולדסטון על פי בקשת הפלסטינים.
נראה, שהנשיא הפלסטיני שש עכשיו אלי קרב והוא מנסה למנף את הבקשה הפלסטינית לדיון מחודש בדו"ח גולדסטון במוסדות האו"ם כדי לנגח את שני אויביו העיקריים: תנועת החמאס ואת ישראל .
בנאום שנשא היום בג'נין ניסה מחמוד עבאס להביך את ארגון החמאס , על רקע הבקשה של החמאס ממצרים לדחות את החתימה על הסכם הפיוס בין הפלגים הפלסטינים,ודרש מארגון החמאס לנקוט עמדה ברורה כלפי דו"ח גולדסטון שכן הדו"ח מאשים , מלבד ישראל , גם את ארגון החמאס בביצוע פשעי מלחמה,הוא שאל בצורה ברורה :" האם אתם בעד דו"ח גולדסטון או נגדו?".
בכך ניסה מחמוד עבאס למלכד את החמאס אשר תקף אותו והכפישו מעל כל במה תקשורתית כי הוא משתף פעולה עם ישראל וארצות הברית.עבאס לא מהסס להאשים את ארגון החמאס כי הוא נאחז בדו"ח גולדסטון כדי שלא לחתום על הסכם הפיוס שגיבשה מצרים כדי להנציח את שלטונו באמירות האסלאמית שהקים ברצועה עזה לאחר ההפיכה הצבאית שעשה בקיץ 2007.
ואילו את ישראל מנסה מחמוד עבאס לנגח על רקע כישלון שליחותו האחרונה של השליח מיטשל באזור ועמדתה הבלתי מתפשרת של ממשלת ישראל בכל הקשור להקפאת ההתנחלויות, הבניה במזרח ירושלים וסירובה לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים על הסדר הקבע על בסיס העיקרון כי תוצאות המשא ומתן יהיו נסיגה לקוי 67.
הרשות הפלסטינית מנסה עכשיו לשקם את תדמיתה בעיני בני עמה והעולם הערבי ועושה "מקצה שיפורים" לאחר שהתבזתה כשביקשה בשבוע שעבר במועצת זכויות האדם של האו"ם לדחות את הדיון בדו"ח גולדסטון לתקופה של חצי שנה.
הנחת העבודה החדשה של הרשות הפלסטינית היא שהדיון המחודש בדו"ח גולדסטון ישפר את מעמדה ויחליש את ישראל.ברשות מעריכים כי הדיון במועצת הבטחון בדו"ח יחולל "צונאמי" מדיני ותקשורתי שיפגע במעמדה של ישראל וכתוצאה מכך יתחזק מעמדו של מחמוד עבאס.לטענת גורמים ברשות 16 מדינות ובראשן סין כבר הודיעו על תמיכתן בהעברת הדיון בדו"ח למועצת הביטחון.
להערכה הזו שותפות גם מדינות ערביות נוספות אשר לא אהבו , בלשון המעטה , את נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתיחת מושב החורף של הכנסת, כאשר הודיע כי ישראל לא תאפשר העמדה לדין של שום ישראלי בשל ביצוע פשעי מלחמה כביכול במהלך מבצע "עופרת יצוקה".
פרשנים משפטיים במדינות ערב סבורים כי דו"ח גולדסטון מעניק כלי חשוב לרשות הפלסטינית ומקנה לה כוח במשא ומתן מול ישראל וכי היא יכולה לגייס באמצעותו תמיכה אזורית ובינלאומית בדרישותיה.
על פי הפרשנות הערבית, כתוצאה מדו"ח גולדסטון,נשמט השטיח מתחת לטענה הישראלית כי זכותה להגיב על ירי טילים לשטחה בתוקף זכות ההגנה העצמית שכן הדו"ח קובע כי גם זכות ההגנה העצמית איננה מציקה ביצוע פשעי מלחמה.
התחושה במדינות ערב ובקרב הפלסטינים היא שהדו"ח פגע קשות בתדמיתה של ישראל בעולם כמדינה דמוקרטית הלוחמת בטרור וישראל נמצאת במצב של היסטריה מפני ההשלכות של הדיון בדו"ח במוסדות האו"ם ומאפשרות כי תבוא לדין פלילי בבית הדין בהאג באשמת ביצוע פשעי מלחמה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".
הערבים מעודדים גם מההצהרות של ראש ממשלת טורקיה טאיפ ארדואן שהאשים את ישראל בהמטרת פצצות זרחן על ילדים תמימים בעזה, מביטול ההשתתפות של חיל האוויר הישראלי בתמרון המשותף עם טורקיה ומההתקרבות ביחסי טורקיה עם סוריה.
ישראל נוהגת נכון בכך שהיא מודיעה רשמית כי היא מעוניינת לשמר את הקשרים הטובים עם טורקיה שהיא גורם חשוב מאוד באזור אך עליה להיערך עכשיו לקרב בזירה הבינלאומית בל הקשור לדו"ח גולדסטון.
ישראל ניצחה בסיבוב הראשון אך מצפה לה קרב קשה בסיבוב השני כשברקע מבוי סתום בערוץ הישראלי פלסטיני והעדר אופק מדיני.הערבים שוב חשים כי הצליחו לדחוק את ישראל לקרן זווית שיהיה לה קשה מאוד להיחלץ ממנה ללא פגע.

יום שני, 12 באוקטובר 2009

התקשורת אשמה


בכירי הרשות הפלסטינית מאשימים את אמצעי התקשורת בישראל כי הם מסייעים לממשלת נתניהו להכפיש את מחמוד עבאס וכי מדובר בקנוניה משותפת לישראל והחמאס. רצוי שהנשיא עבאס יתקן את דרכיו ולא יאשים את כלי התקשורת הישראלים שעשו את עבודתם כראוי וחשפו את רפיסותו המדינית בפרשת דו"ח גולדסטון



אחד מדפוסי הפעולה הקבועים והחוזרים על עצמם ומעידים על כך שהרשות הפלסטינית נתונה במצוקה הוא פתיחת מתקפה באמצעי התקשורת של הרשות הפלסטינית על אמצעי התקשורת בישראל.
הפלסטינים לא אוהבים לקרוא ולשמוע ביקורת על יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, בדיוק כפי שלא אהבו זאת בתקופתו של יאסר ערפאת,והם רואים בביקורת על נשיאם בעיתונות הישראלית קנוניה המשותפת לישראל ולתנועת החמאס.
מה שהרגיז , באחרונה , את בכירי הרשות הפלסטינית ובראשם סאיב עריקאת,הממונה על תיק המשא ומתן עם ישראל, היה כמה תיאורים בעיתונות הישראלית שהזכירו לציבור כי מחמוד עבאס הוא מכחיש שואה ידוע כפי שבא לידי ביטוי בעבודת הדוקטורט שלו, וכן סדרה של מאמרים על סירובו להסדר עם ישראל לאחר שדחה את הצעותיו הנדיבות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בנושא סוגיות הסדר הקבע.
תנועת החמאס ,לעומת זאת , הצליחה להרגיז את בכירי הרשות בכך שהציבה לפני כמה ימים את תמונתו של עבאס בעזה כדי שתושבי הרצועה יוכלו לרגום אותה בנעלים בנוסף להתלהמות של בכיריה בערוצי הלווין הערביים נגד הנשיא הפלסטיני והאשמתו בשיתוף פעולה עם ישראל וארצות הברית.
אכן,אמצעי התקשורת הישראלים וגם אמצעי התקשורת של החמאס לא היססו לנגח את מחמוד עבאס על הזיג זג שעשה בכל הקשור לדחיית הדיון בדו"ח גולדסטון במועצה לזכויות האדם. בחמאס האשימו את הנשיא עבאס כי לא הזכיר את דו"ח גולדסטון בנאומו באו"ם מכיוון שרצה שאחד מבניו יקבל את האישור הישראלי להפעיל חברת טלפונים סלולארים חדשה בגדה בשם "אל-ווטניה" בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו הקדיש חלק נרחב מנאומו באו"ם לדו"ח הזה.
ברשות הפלסטינית רואים תופעה של "זהות אינטרסים" בין החמאס לממשלת נתניהו שמטרתה היא להרוס את תדמיתו של הנשיא מחמוד עבאס בעיני בני עמו והם משווים זאת לאותה זהות אינטרסים שהייתה ,לטענתם, בין ממשלת אריאל שרון ובין ארגון החמאס לחסל את יאסר ערפאת, ושהתבטאה במצור שהטילה עליו ישראל במוקאטעה ברמאללה.
מכיוון שדו"ח גולדסטון מאשים לא רק את ישראל בביצוע פשעי מלחמה אלא גם את ארגון החמאס,החליט מחמוד עבאס להשיג תוצאה של "שתי ציפורים באבן אחת " ולכן יזם את הדיון המחודש בדו"ח גולדסטון במוסדות האו"ם בתקווה שכך יתנקם בישראל ובחמאס כאחד על כך שחשפו את מחדליו ורפיסותו המדינית ברבים.
מחמוד עבאס מנסה לתרץ את החלטתו בכך שתנועת החמאס מתחמקת מהפיוס הלאומי שיזמה מצרים ואילו ממשלת הימין בישראל בורחת ממילוי התחיבויותיה על פי ההסכמים,לכן, בהעדר פיוס פלסטיני ובהעדר משא ומתן מדיני עם ישראל, הוא סבור שמותר לו "לטרוף את הקלפים" ולנסות ליצור תנאי משחק חדשים.
תיאורית הקונספירציה הפלסטינית איננה חדשה והיא מאוד חביבה על הפלסטינים.במקום לבדוק את עצמה,בוחרת הרשות הפלסטינית לתקוף את אמצעי התקשורת בישראל העושים בדרך כלל את מלאכתם נאמנה.מה לעשות כש"המלך הוא עירום"? הרי מישהו חייב לומר את האמת.זוהי חובתה של העיתונות הישראלית והיא עשתה זאת.הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס לא החמיץ שום הזדמנות לעשות טעויות מאז שחיזק את כוחו בועידת הפת"ח השישית בבית לחם.הוא נסוג מכל הצהרותיו והבטחותיו כלפי בני עמו והתקפל יותר מגומי.עכשיו הוא מצא קורבן חדש להאשימו במחדליו והוא אמצעי התקשורת הישראלים, הוא מאשים אותם בשירות האינטרסים של מתנגדיו הפוליטיים בתנועת החמאס.
כל מי שבקי בשפה הערבית ויקרא את העיתונות הפועלת מטעם הרשות הפלסטינית יזדעזע מכמות ההכפשות וההשמצות שהיא מטילה מידי יום בראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי ממשלתו.הרשות הפלסטינית עסוקה בהסתה נגד ממשלת ישראל ועכשיו היא מאשימה כי העיתונות הישראלית היא "עיתונות מטעם" העובדת בשירותו של בנימין נתניהו.אין בדיחה יותר טובה מכך.
כל העובדות שפרסמה העיתונות הישראלית בימים האחרונים בכל הקשור לתפקודו הלקוי של מחמוד עבאס כיו"ר הרשות הפלסטינית היו נכונות לחלוטין והמידע הגיע מתוך שורות ארגונו של מחמוד עבאס עצמו הלא הוא ארגון הפת"ח.העיתונות הישראלית איננה עושה חסד עם בנימין נתניהו ורק באחרונה ביקרה אותו קשות על אופן התנהלות לשכתו ושערוריית ביקורו החשאי ברוסיה.
מרביתם של אמצעי התקשורת בישראל אינם מזוהים עם הימין או מפלגת הליכוד אלא דווקא עם השמאל, לכן ההאשמה של הרשות הפלסטינית כי הם שותפים של ממשלת נתניהו ופועלים בשליחותה להכפיש את מחמוד עבאס איננה אלא שקרית וחצופה.
עדיף שבכירי הרשות הפלסטינית ובראשם עבאס יתמקדו בתהליך המדיני ויפסיקו לחפש "שעיר לעזאזל" שאותו יאשימו בטעויותיהם ושגיאותיהם, הציבור הפלסטיני לא "קונה" את הסיפורים האלה ובטח שלא הציבור הישראלי.העיתונות הישראלית איננה זקוקה להטפות מוסר מהרשות הפלסטינית שאיננה בדיוק סמל הדמוקרטיה וחופש הביטוי והיא תמשיך לעשות את עבודתה על פי כללי האתיקה המקובלים והנהוגים בדמוקרטיות המערביות.

יום חמישי, 8 באוקטובר 2009

להכות בעיתוי הנכון


פתיחת הדיאלוג בין המערב לאיראן תביא לדחיית ההתקפה הישראלית על מתקני הגרעין באיראן.תקיפה ישראלית בעיצומו של הדיאלוג תסבך את יחסיה עם מדינות העולם. ישראל צריכה לעודד הטלת סנקציות קשות על איראן ורק אחר כך לתקוף אם איראן תמשיך בהכנת הפצצה

הודעת משרד החוץ הרוסי כי אין להסיק מסקנות נחפזות בנוגע לאופיו של המתקן הגרעיני האיראני שנחשף סמוך לעיר קום שופכת מים צוננים על התחושה שהייתה לנו כי הנה רוסיה מבינה גם כן שהאיראנים "עובדים" על כל העולם בדרכם לפצצה הגרעינית וכי נותר עתה רק לשכנע את סין בצורך להטיל סנקציות חמורות על איראן.
רוסיה נערכת למפגש המומחים שיתקיים ב19 בחודש בווינה כדי לדון בהסכם העקרוני שהושג,על פי דברים שאמרו שר החוץ הרוסי והממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי חבייאר סולאנה, ולפיו רוסיה תיקח חלק מהאורניום המעובד של איראן ותעשיר אותו מרמת העשרה של שלושה אחוזים לרמה של עשרים אחוז,אחר כך יועבר האורניום הזה לצרפת לעיבוד נוסף ומשם יוחזר לאיראן, בדמות מוטות דלק גרעיני.אם אכן הדבר יקרה, האיראנים לא יוכלו להשתמש כבר באורניום הזה לצורכי הכנת פצצת האטום.
בינתיים פרסם גם עיתון ה"גארדיאן" הבריטי ידיעה מפי אנשי המועצה לביטחון לאומי של איראן שבה הם מכחישים כי הושג הסכם על העברת משלוחי אוראניום להעשרה ברוסיה ובצרפת.ואילו פרשנים איראנים אחרים ,דוגמת הפרשן אמיר מוסאווי, טוענים את ההיפך, כאילו איראן היא שהציעה את הרעיון להעשיר אוראניום במדינה זרה ,מערכת התעמולה האיראנית עובדת כדי לבלבל את מומחי המודיעין של המערב.
נראה כי האיראנים הצליחו לצאת מההלם הראשוני שאפיין את התנהגותם בעקבות חשיפת המתקן הסודי להעשרת האורניום בקום והם ממשיכים למשוך זמן ולתעתע במערב.
איראן מבינה היטב את משמעות הטלת סנקציות כלכליות קשות עליה , מלבד המחיר הכלכלי הכבד שהיא תשלם היא מסתכנת גם בהתערערות משטר ההאיאטולות שכן לאור מערכת הזיופים בבחירות האחרונות לנשיאות וההפגנות הקשות נוצרו סדקים במרקם היציבות של המדינה.היווצרות מצב כלכלי קשה עשויה להביא להרחבתם של סדקים אלה עד ליצירת מצב של התפוררות המשטר.
המערב מתחיל לגבות מחיר מאיראן אבל האיראנים אינם טיפשים והם משחקים משחק מתוחכם מאוד שמטרתו להרוויח זמן ולדחות לתקופה ממושכת ככל האפשר את האפשרות שיוטלו עליהם סנקציות או שהמתקנים הגרעינים שלהם יותקפו.בינתיים הם מצליחים לא רע.
במסגרת האסטרטגיה הזו הם הסכימו לביקור של הפקחים של הסוכנות לאנרגיה אטומית במתקן הגרעיני בקום ב25 בחודש והם מוכנים לדון בהצעות של מדינות זרות כמו צרפת לספק להם אוראניום מעושר לצרכי שלום.ואילו בחשאי, הם ממשיכים בפרויקט הסודי שלהם לייצר נשק גרעיני.איראן היא מדינה גדולה שניתן להסתיר בשטחה הרבה מתקנים.מומחי המודיעין של המערב מחפשים עכשיו מתקנים נוספים חשאיים שאיראן בונה כדי להשלים את ייצור פצצת האטום הראשונה שלה.
המציאות המזרח תיכונית טופחת על פניו של הנשיא אובאמה,לא רק בערוץ הישראלי פלסטיני אלא גם בכל מה שקשור לאיראן.הנשיא האמריקני החדש מתחיל כבר להבין את גודל הסכנה האיראנית, השאלה היא רק מה מידת הנחישות שלו לעצור בכל מחיר את איראן מלהשיג את נשק יום הדין?
הכינוס הכללי האחרון של עצרת האו"ם בניו יורק היה מוצלח בכל מה שקשור לחשיפת פניה האמיתיים של איראן והחלו הניצנים הראשונים של התגבשות קואליציה עולמית נגד איראן אולם הסכנה עדיין מרחפת מעל ראשה של מדינת ישראל.
מה שמדאיג אותי יותר הוא ההערכה שממשלת ישראל מוגבלת עכשיו והיא מנועה מלממש את זכותה להגנה עצמית.במילים פשוטות יותר, ישראל איננה יכולה לתקוף את המתקנים הגרעיניים באיראן כל עוד נמשך הדיאלוג של המערב עם איראן וכל עוד האיראנים "עושים קולות" של שיתוף פעולה ומשא ומתן על הדרישות של שש המעצמות.
האיראנים מבינים היטב את המגבלה הישראלית ולכן הם מושכים זמן.
כל בר דעת מבין שישראל איננה יכולה לסכן את יחסיה עם ארצות הברית ולתקוף באיראן בטרם הגיע הדיאלוג עימה למבוי סתום.תקיפה כזו תהייה הרת אסון ותפגע באינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל.מאידך גיסא ישראל איננה יכולה להמתין בחיבוק ידיים ובתסכול עד שהמערב יתפכח אם בכלל.
לכן מה שנדרש כעת הוא לעודד את שש המעצמות לא להאמין לאיראן ולבחון ברצינות את האפשרות להטיל עליה סנקציות כלכליות חמורות. כמו כן יש להגביר עוד יותר את הדיאלוג הישראלי אמריקני בנושא איראן ולהדק ככל האפשר את שיתוף הפעולה המודיעיני עם ארצות הברית.
יש להנחות את זרועות המודיעין של ישראל להגביר את המאמץ האיסופי של הנתונים בשטח , ככל שניתן, כדי לספק לארצות הברית את ההוכחות המודיעיניות הדרושות כי איראן ממשיכה במעשי ההונאה והרמייה שלה בדרך לפצצה הגרעינית.
במקביל ישראל חייבת להגדיר לעצמה מחדש את הקווים האדומים ותאריכי היעד למתקפה על מתקני הגרעין האיראנים. הרי בסופו של דבר הכול הוא עניין של עיתוי.
העולם הערבי ממתין לראות כיצד תפעל ישראל.הוא שואל את עצמו האם היא תחזור על מבצעי הפצצת הכורים הגרעיניים בעיראק ובסוריה.כן,המשטרים הערבים המתונים מצפים שישראל תוציא עבורם את "הערמונים מן האש" ותנטרל את כוחה הגרעיני של איראן המאיימת להפילם.
ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה להיכשל בהשגת האתגר שהציבה לפניה, להסיר את האיום הקיומי החמור ביותר מעליה מאז הקמתה.גם אם לא תצליח להרוס את כל מתקני הגרעין האיראניים עליה לשנות את כללי המשחק ולהבהיר כי לא תאפשר לייצר כלי השמדה המוני שיכול למחות אותה מעל פני האדמה.אף אחד לא יעשה את העבודה עבור ישראל למרות שהיינו רוצים בכך מאוד.לכן,יש להתייחס בספק לידיעות שהעובדה שחיל האוויר האמריקני חתם על חוזה של כ52 מיליון דולאר לצורך הצבת פצצות חודרות בונקרים על מטוסי המפציץ החמקן מסוג "בי 2" נועדה למתקפה על איראן.התקשורת האמריקנית ממהרת לקשר את הנושא לאיראן אך בישראל לא מזהים כעת שום כוונה של הנשיא אובאמה לתכנן מתקפה צבאית על מתקני הגרעין האיראניים.
לכן,הבה נגלה סבלנות אך "לא להירדם בשמירה",הבה נרדים את האויב האיראני ונכה בו בכל הכוח בעיתוי הנוח ביותר לישראל מבחינה בינלאומית ורצוי מאוד שהמכה תבוא בהפתעה.

יום שלישי, 6 באוקטובר 2009

האינתיפאדה השלישית


ברחוב הפלסטיני התחיל להתגבש תהליך של קונסנזוס לצאת למאבק נגד ההתנחלויות, הבנייה הישראלית במזרח ירושלים ומה שמכונה "נסיונות ישראל להשתלט על מסגד אל-אקצא".התהליך מגובה בהסתה דתית של החמאס והתנועה האסלאמית בישראל.
ישראל צריכה להתייחס ברצינות לאפשרות פריצתה של אינתיפאדה שלישית במאפיינים פחות אלימים מבעבר במקביל למאמצים לחדש את התהליך המדיני



האירועים האחרונים במזרח ירושלים ובאזור הר הבית מזכירים לנו את אווירת האינתיפאדה השנייה שפרצה בשנת 2000 לאחר כישלון ועידת קמפ דיוויד ושהפלסטינים מכנים אותה בשם הידוע "אינתיפאדאת אל-אקצא" בתואנה הכוזבת כי עלייתו של יו"ר הליכוד דאז אריאל שרון להר הבית היא שהביאה לפריצתה.
אם נוסיף לכך את אווירת המבוי הסתום שאופפת את שיחותיו של השליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון ג'ורג' מיטשל המנסה לחדש את שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים,הבנייה הישראלית הנמשכת במזרח ירושלים,החפירות הארכיאולוגיות ב"עיר דוד" סמוך לכפר סילוואן והכוונה להקים שכונה חדשה בת 14 אלף יחידות דיור בין שכונת מלחה בירושלים לכפר וואלג'ה הסמוך לבית לחם נקבל "מתכון מצוין" מבחינתם של הפלסטינים לפריצתה של אינתיפאדה שלישית.
אינני מניח הנחות שווא, הרעיון הזה של אינתיפאדה שלישית נבחן בימים האחרונים על ידי ההנהגות של ארגונים פלסטינים שונים וגם פרשנים ומומחים אסטרטגיים ערבים בוחנים את האפשרות הזו נוכח מה שנראה כרגע כמסלול התנגשות בלתי נמנע בין ישראל לבין הפלסטינים.
האם המוטיבציה לאינתיפאדה כזו קיימת בקרב הפלסטינים?כנראה שכן,נוכח ההסתה הבלתי פוסקת באמצעי התקשורת הערביים נגד ישראל סביר להניח שרגשותיהם של פלסטינים סוערים והתסכול גובר נוכח הקיפאון בתהליך המדיני וצעדיה של ישראל בשטחים ובמזרח ירושלים.אולם השאלה היא האם הפלסטינים יכולים לפתוח באינתיפאדה כזו שתצליח לזעזע את תחושת הביטחון ברחוב הישראלי ותדחק את ממשלת ישראל לעמדת חולשה מול הצד הפלסטיני וכניעה ללחצים הבינלאומיים?
להערכתי,בתנאים הקיימים, אין בכוחם של הפלסטינים לפתוח באינתיפאדה שלישית באותם המאפיינים וההיקפים האלימים שהכרנו בעבר וכי אין גם להנהגת אש"ף את האינטרס הזה.
הפיצול הפוליטי והגיאוגרפי בין הגדה לרצועה עזה, שנכפה על הפלסטינים לאחר השתלטות החמאס בהפיכה צבאית על הרצועה, הביא להחלשתם והאנרגיה העיקרית של אש"ף מושקעת כעת בניסיון להשיג הסכם פיוס עם תנועת החמאס שיאפשר קיומן של בחירות בשטחים במחצית 2010.תנועת החמאס לעומת זאת עדיין מלקקת את פצעי מבצע "עופרת יצוקה",שיקומה של הרצועה בעקבות המלחמה נדחה למועד לא ידוע,המצור עליה נמשך והחמאס מנסה לקדם את עסקת חילופי השבויים עם ישראל בתקווה שהדבר יביא להסרת המצור וישפר את מעמדו ברחוב הפלסטיני.ברור שכל אינתיפאדה כעת עלולה לחבל בסיכויים לקדם את העסקה.
וכמובן אסור לשכוח את הניסיון של ממשל אובאמה לחדש את התהליך המדיני באזור ולקדם תוכנית אמריקנית חדשה ל"שלום אזורי" במזרח התיכון.מעשי אלימות מצידם של הפלסטינים יטרפדו את התהליך המדיני וממשל אובאמה יאשים את הפלסטינים בהכשלת מאמצי השלום באזור.
המצב כעת שונה לחלוטין מהמצב שהיה ערב פריצת אינתיפאדת אל-אקצא לאחר שהתסכול והזעם התפשטו בקרב הפלסטינים בעקבות כשלון וועידת קמפ דיוויד בשנת 2000. ישראל נסוגה לחלוטין מרצועת עזה ופינתה את כל ההתנחלויות ממנה והפלסטינים עדיין מקווים שהממשל האמריקני החדש יוביל אותם בתוך שנתיים ימים למדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67.
בינתיים מעוניין אש"ף לבנות , על פי תוכניתו של סלאם פיאד , את מוסדות המדינה הפלסטינית העתידית בגדה ואילו החמאס מעוניין בשיקום רצועת עזה.
מה בכל זאת מתכוונים הפלסטינים לעשות כדי לפרוק את זעמם ותסכולם ממדיניותה של מדינת ישראל?
כדאי לשים לב לדברים שאומר מתוך בית הכלא הישראלי מרוואן ברגותי ראש הזרוע הצבאית של הפת"ח בתקופת האינתיפאדה השנייה המרצה עונש של חמישה מאסרי עולם על רצח אזרחים ישראלים.
כיוון שאין שום הנהגה פלסטינית היכולה להתעלם מרצון ההמונים ומהתסכול המתפרץ של הרחוב הפלסטיני,עלול להיווצר מצב שהפלסטינים יאמצו טקטיקה חדשה של מאבק בישראל .
ברגותי אומר מתאו בכלא הדרים, בראיון שפורסם לפני כמה ימים בעיתונות הפלסטינית, כי "לא ניתן להגיע לשלום עם ממשלת ישראל הנוכחית מכיוון שאיננה מעוניינת בשלום וכי האינתיפאדה הפלסטינית נולדת לידה טבעית מרחמו של הרצון הקולקטיבי של העם הפלסטיני,זה מה שקרה באינתיפאדה הראשונה והשנייה".
ברגותי קורא ל "התנגדות נרחבת בדרכי שלום והקמת תנועה עממית והמונית נגד ההתנחלויות בהשתתפות כל הפלגים,המוסדות ההנהגות והרשות הפלסטינית".
בהמשך קורא מרוואן ברגותי לקיים תהלוכות המוניות ומדגיש כי "התנאים שבגללם פרצה האינתיפאדה הפלסטינית לא השתנו".
ישראל צריכה להיערך לאפשרות כי במקביל להשתתפותם של הפלסטינים בניסיון האמריקני לחדש את התהליך המדיני הם יקימו בשטחי יהודה ושומרון תנועת מחאה עממית והמונית שתקיים באופן יומי עשרות תהלוכות והפגנות לא אלימות סמוך להתנחלויות ולמקומות בהן מוקמת גדר ההפרדה כדי להעלות את נושא ההתנחלויות על סדר היום העולמי והתקשורתי.
תנועה המונית שכזו עלולה לקיים גם הפגנות "של שלום" במזרח ירושלים,סמוך לכפר סילוואן או באזור הר הבית תחת הסיסמא "להציל את ירושלים ומסגד אל-אקצא".
אסור לנו לפסול שום תרחיש.אפשר לזהות בבירור תהליך של התגבשות קוסנזוס ברחוב הפלסטיני לצאת למאבק נגד ההתנחלויות והבנייה ביהודית במזרח ירושלים.תהליך זה מלווה גם בהסתה דתית של מנהיגים מהחמאס ומהפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל.כדור השלג התחיל להתגלגל וישראל צריכה לקחת בחשבון את האפשרות שהוא יצבור תאוצה.
ייתכן שהמצב במזרח ירושלים יירגע בימים הקרובים אך הבעייה עדיין מונחת לפתחה של ישראל וייתכן אירוע אחר בעתיד הוא שיצית את הניצוץ של האינתיפאדה השלישית הפלסטינית.ייתכן שתהייה זו אינתיפאדה עממית של תהלוכות מחאה וידויי אבנים ואפשר שהיא גם תסלים.בכל מקרה האווירה מתחממת וכדאי שנקדים ונערך היטב לבאות.

יום שישי, 2 באוקטובר 2009

סיכול ממוקד



הקמת ועדת חקירה בישראל שתבדוק את מסקנות דו"ח גולדסטון תהיה טעות שתשרת את אויבינו.ישראל צריכה להדוף דיפלומטית את ההתקפות עליה במוסדות האו"ם ולשוב ולאמץ את מדיניות החיסולים ככלי העיקרי שלה במלחמתה בטרור

פרסום דו"ח גולדסטון והבעיות הקשות שהציב פרסומו בפני ישראל שב ומוכיח את האופן הכושל שבו ניהלה ממשלת אולמרט את מבצע "עופרת יצוקה" ואת הדוקטרינה השגויה שהיא כפתה על צה"ל בניהול הקרבות ברצועת עזה.
אינני טוען לרגע שהיציאה למלחמה הייתה מיותרת או לא מוצדקת,היא אומנם הגיעה באיחור של שמונה שנים לאחר שארגוני הטרור הפלסטינים מיררו את חייהם של תושבי דרום הארץ, אך האופן שבו ניהלה הממשלה את המלחמה על פי הדוקטרינה המוטעית של "בעל הבית השתגע" או בעגה הצה"לית "דוקטרינת א-דאחיה",הביא לפגיעה באזרחים פלסטינים חפים מפשע ולהצגתה בדיעבד של ישראל כ "פושעת מלחמה".
ובכן,למה כוונתי?הניסיון הרב בטיפול בטרור,במיוחד ניסיונה של ישראל בטיפול הטרור הפלסטיני,מעיד על כך שהדרך היעילה ביותר לטפל בטרור היא באמצעות טיפול נקודתי במנהיגיו ובאלה המשגרים ומשלחים את המחבלים לפיגועים,באמצעות מדיניות של סיכול ממוקד או בשפה העיתונאית "מדיניות החיסולים".
ישראל לא הייתה צריכה להמתין שמונה שנים כדי לטפל בבעיית ירי הרקטות לעבר דרום הארץ, היא הייתה צריכה לחסל באופן שיטתי ורצוף את מנהיגי החמאס ברצועת עזה ומחוצה לה כדי ליצור את ההרתעה הדרושה.
מי שעל פי פרסומים זרים יכול לחסל בליבה של דמשק את רב המחבלים עמאד מוע'נייה,יכול להגיע ,ללא בעיה מיוחדת,למחמוד א-זהאר,אסמעיל הניה ואחמד ג'עברי בעזה,ח'אן יונס או רפיח.במקום זאת ניהלו מנהיגינו מדיניות רופסת של חוסר תגובה,חוסר יוזמה ורפיסות ששיאה היה הסכמה להסדר של רגיעה(תהדיאא') עם החמאס שרק עודדה את ארגוני הטרור ברצועה להגביר את התעצמותם הצבאית ולהמשיך בסיומה בירי רקטות לעבר ישראל.
כשהחליטה ממשלת אולמרט,סוף סוף,לצאת למלחמה היא עשתה זאת כתוצאה מלחץ כבד של אמצעי התקשורת תוך שהיא מאלצת את צה"ל להילחם ברצועת עזה כמו "פיל בחנות חרסינה" נוכח המגבלות שהטילה עליו.
עכשיו נדרשת ממשלת נתניהו להתמודד עם הפירות הבאושים שהותיר אחריו מבצע "עופרת יצוקה".מצבה של ישראל בעולם הוא קשה,הפלסטינים פועלים באמצעות שונאי ישראל באירופה להעביר את דו"ח גולדסטון לבית הדין הבינלאומי בהאג,שרי ישראל וקציני צה"ל חוששים לבקר באירופה מחשש שייצאו נגדם צווי מעצר בגין "פשעי מלחמה",תדמיתה של ישראל כמדינה הומאניטארית נפגעה באופן קשה והאנטישמיות גברה,הכול בגלל מדיניות שגויה ובלתי אחראית של ממשלת אולמרט.
והנה,נראה שיש כאלה שרוצים להחמיר את מצבה של ישראל עוד יותר והם מציעים להקים ועדת חקירה חיצונית לבדיקת מסקנות דו"ח גולדסטון בראשות משפטן בכיר,כאילו שאם תבדוק ישראל את הטענות בדו"ח ירפו ממנה שונאיה ויפחיתו את הלחץ הבינלאומי עליה.
בדיקה או חקירה כזו רק תשרת את אויביה של ישראל ושום תועלת לא תצמח לנו ממנה.עצם קיומה יטיל דופי בבדיקות ובתחקירים שעשה צה"ל והיא תרפה את ידיהם של המפקדים והלוחמים בכל מלחמה עתידית,היא תפגע גם בזכות החוקית והמוסרית של ישראל להילחם מלחמה מוצדקת בטרור.
השופט גולדסטון כבר מרוצה מהפרסומים בישראל על האפשרות להקים ועדת חקירה כזו למרות שהידיעות על כך באמצעי התקשורת הוכחשו על ידי הממשלה באופן רשמי.גולדסטון אומר כי "הוא יהיה מאושר" אם הדבר הזה יקרה,אם הוא יהיה מאושר סימן שהדבר רע לישראל.
נראה שראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק מבינים היטב את הסכנות בהצעה להקים ועדת חקירה שכזו אולם הם צריכים להיזהר שלא ליפול למלכודת של קיום בדיקה כלשהי של מסקנות דו"ח גלודסטון.
כמה מדינות ידידותיות בעולם העבירו מסרים לישראל כי הקמת ועדת בדיקה או ועדת חקירה במסקנות דו"ח גולדסטון "ימשכו את השטיח" מתחת לכוונה להעביר את הטיפול בדו"ח למועצת הביטחון או לבית הדין בהאג.
אולם בהחלט ייתכן מצב שאויבי ישראל יאחזו בטענה שעצם הקמת ועדת בדיקה על ידי ממשלת ישראל מוכיחה שגם ישראל יודעת שיש ממש במסקנות הדו"ח ולכן יש לטפל בהן באופי מעשי בפורומים הבינלאומיים המתאימים.
ישראל פעלה, בצדק , באופן נמרץ במישור המדיני להבהיר לארצות הברית כי אם לא תטיל את כובד משקלה כי הטיפול במסקנות הדו"ח ייעצר במסדרונות האו"ם לא ניתן יהיה להתקדם לעבר חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים.הבהרה דומה הועברה ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס שהורה בחודשים האחרונים לאנשיו לפעול במוסדות שונים בעולם כדי להביא להעמדתה לדין של מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג.
המאבק הישראלי בדו"ח גולדסטון צפוי להמשך עוד זמן רב, ארגוני זכויות אדם פרו פלסטינים,ארגון החמאס ומדינות ערב לא יניחו לנושא לגווע , ישראל נכנסה בגלל מדיניותה של ממשלת אולמרט לתוך סבך משפטי ובינלאומי שעלול להביא לתוצאות הרות אסון לישראל שיכבלו גם את ידיה בעתיד במלחמתה בטרור.ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה מדינית חדשה כדי שלא תודבק עליה בעולם התווית של "פושעת מלחמה".יש לגייס למאבק הזה את מיטב המוחות המשפטיים בארץ ובעולם וכמובן לא לשכוח את הצורך במסע הסברה נרחב באמצעות מיטב המסבירנים של שירות החוץ הישראלי.
ויש עוד מסקנה חשובה שישראל צריכה להפיק מהמצב שנוצר עקב פרסום מסקנות דו"ח גולדסטון,במיוחד נוכח התחדשות הירי מרצועת עזה לעבר ישראל בשבועות האחרונים על ידי גורמים המזוהים עם תנעת הג'האד העולמי,מסקנה הקשורה למלחמה בטרור.אין להבליג או להסתפק בהפצצת מנהרות בציר פילדלפי בתגובה על ירי רקטות לעבר ישראל,יש לחדש לאלתר את פעילות החיסול של מנהיגי הטרור ומשלחיו.זהו האמצעי היעיל ביותר למלחמה בטרור וליצירת ההרתעה הדרושה.מדובר באמצעי נקודתי וממוקד שאיננו פוגע בחפים מפשע ומוצדק מבחינה מוסרית ומבחינת החוק הבינלאומי.
חידוש המדיניות הזו יצליח אם ישראל תתחיל בה באופן מעשי ללא הצהרות והתלהמות באמצעי התקשורת.
אפשר להתחיל בה לאלתר,היא צריכה להיות עקבית ובלתי מתפשרת ויש להגבירה ולחזקה מייד לאחר השלמת העסקה לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט כדי שלא לספק תירוצים לארגון החמאס לעכב או לטרפד את העסקה.
מבצעים קטנים, מדויקים ורצופים נגד ראשי הטרור,ללא "טביעות אצבע" עדיפים על מבצע גדול ומורכב של צה"ל שעלול להביא לאבידות בקרב חיילי צה"ל וגם פגיעה באזרחים פלסטינים חפים מפשע.


















ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר