יום שישי, 31 ביולי 2009

אמנות השקר והכזב

חידוש התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים ומדינות ערב מחייב זהירות רבה מצידה של ישראל.אין להסתפק רק בהסכמים חתומים,צריך לוודא שכל הסדר עתידי יכלול תקופת ביניים שבה ייבחנו כוונות הצד השני וסידורי ביטחון שיבטיחו את קיומו.בעולם הערבי נחשפים באופן קבוע השקרים של המנהיגים במיוחד במה שקשור לישראל


מחמד דחלאן,אחד מאנשיו הנאמנים ביותר של יאסר ערפאת העניק לפני כמה ימים ראיון מעניין לטלביזיה של הרשות הפלסטינית המשדרת מרמאללה.בניסיונו להצדיק את הטרור של הפלסטינים נגד ישראל הודה מחמד דחלאן כי יאסר ערפאת הונה ורימה את העולם בעת שהשמיע גינויים לטרור."יאסר ערפאת היה מגנה את הפיגועים ביום אך בלילה היה עושה מעשים מכובדים" אמר דחלאן.
הוא המשיך והוסיף כי זוהי "הזכות החוקית" של הפלסטינים וכי באחריותה של ההנהגה הפלסטינית להשתמש באמצעי זה "בזמן ובמקום המתאים".
הראיון הזה איננו מפתיע,דחלאן היה ממתכנני האינתיפאדה השנייה ברצועת עזה בשנת 2000.בעת שישב בפסגת קמפ דיוויד עם המשלחת הפלסטינית בראשות ערפאת מול משלחת ישראל בראשותו של ראש הממשלה דאז אהוד ברק ודיבר על "שלום" ו"קץ הסכסוך" הכינו אנשיו את פעולות הטרור נגד ישראל.
מה שמעניין הוא שאחד מנאמניו של ערפאת אומר בגלוי כי ערפאת היה "שקרן ורמאי",דבר שישראל טענה במשך עשרות שנים.גם דחלאן אמון על מלאכת השקר והכזב והוא איננו היחידי.
השקרים של הבכירים הפלסטינים נחשפים חדשות לבקרים.
אחד השקרים הבולטים בתקופה האחרונה היה השקר של פארוק אל-קאדומי,ראש המחלקה המדינית של אש"ף ומבכירי המנהיגים הפלסטינים.בניסיון להכשיל את כינוסה של הועידה השישית של הפת"ח בבית לחם הציג קאדומי למצלמות אל-ג'זירה פרוטוקולים מזויפים של פגישה שהתקיימה בין ראש הממשלה אריאל שרון בשנת 2004 עם מחמוד עבאס(אבו מאזן)ועם מחמד דחלאן .פארוק אל-קאדומי טען כי בפגישה הזו השתתפו גם שאול מופז ואנשי ביטחון אמריקנים והיא עסקה בתכנון הרצח של יאסר ערפאת ומנהיגים נוספים של הפלגים הפלסטינים.
עוד סיפר קאדומי כי ערפאת מסר לידיו את הפרוטוקולים האלה לפני מותו.
כל בר דעת ששומע את הדברים מבין מייד שהם מופרכים.אם בידי ערפאת אכן היו הפרוטוקולים האלה מדוע לא פעל למנוע את ההתנקשות בחייו?מדוע שימסור את הפרוטוקולים לפארוק אל-קאדומי?
אחד המאפיינים של השקרים של המנהיגים הערבים בכלל ושל המנהיגים הפלסטינים בפרט הוא "תיאורית הקונספירציה".
האם יעלה על הדעת שמי שהשתתף בישיבה שנועדה לתכנן את חיסולו של ערפאת יכתוב פרוטוקול מפורט המפליל אותו בתכנון מעשה רצח?
מדוע שתק פארוק אל-קאדומי עד כה שכן הפרוטוקולים מצויים בידיו מזה זמן רב? קאדומי מאשים את אבו מאזן בתכנון הרצח אך הוא שכח שהוא היה הראשון שהציע שאבו מאזן יחליף את ערפאת כראש אש"ף לאחר מותו.
הפגישה הזו בין ראש הממשלה דאז אריאל שרון לבין אבו מאזן ודחלאן זכורה לי היטב.כשעה לאחר הפגישה שוחחתי עם ראש הממשלה שרון ושמעתי ממנו את רשמיו.שרון סיפר לי את תוכנה של השיחה ואת התרשמויותיו מאבו מאזן ודחלאן.אינני רוצה להעלות על הכתב את הדברים שאמר עליהם,הם אינם מחמיאים בלשון המעטה, אך ברור שנושא חיסולו של ערפאת כלל לא עלה בשיחה.
לנו כישראלים ברור לחלוטין כי פארוק אל-קאדומי נחשף במעשה הזה כשקרן כושל ובלתי מוצלח.גם הפלסטינים הבינו זאת וגם כאלה שאינם אוהדיו של אבו מאזן לא תמכו בשקרים של פארוק אל-קאדומי.הפרשה כבר הולכת ודועכת וצפוי שאל-קאדומי יסיים בקרוב את הקריירה הפוליטית שלו באש"ף ויודח מחברות הועדה המרכזית של הפת"ח.
בשטחים אומרים כי הוא כרה לעצמו את קברו במו ידיו וכי בקרוב יכנס ל"פח הזבל של ההיסטוריה".
קאדומי איננו השקרן היחידי בעולם הערבי.הוא מצטרף לרשימה מכובדת אחרת,לדוגמא,מחמד נזאל חבר הלשכה המדינית של החמאס שבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" הודיע לנו באמצעות ערוץ אל-ג'זירה על עשרות מטוסי חיל האוויר ומסוקיו שהופלו בידי החמאס או על חיילים ישראלים שנפלו בשבי בנוסף לעשרות הרוגים ופצועים מקרב חיילי צה"ל.שקרן אחר הוא מחמוד א-סחאף,שר ההסברה של סדאם חוסיין שבמהלך מלחמת המפרץ השנייה סיפר לנו באדיקות על תבוסתם של חיילי ארצות הברית וכמובן שליט לוב מועמר קד'אפי ואחמד סעיד שדר הרדיו המצרי שהודיע בקור רוח במהלך מלחמת ששת הימים כי הצבא המצרי כבש את תל אביב.
אינני אומר שמנהיגינו כולם הינם דוברי אמת אולם הם מעולם לא רימו מנהיג ערבי.לעומת זאת, המנהיגים הערביים,במיוחד הפלסטינים, מתמחים באומנות הזו של השקר במיוחד בכל מה שקשור לישראל.הם אינם רואים שום פסול בלשקר ל"יהודים".יאסר ערפאת היה הדוגמא הטובה ביותר לכך.
לכן, בימים אלה כשהנשיא אובאמה עושה מאמצים כבירים לחדש את המשא ומתן המדיני באיזור כדאי שמנהיגינו יגלו זהירות רבה בהידברות שלהם עם מנהיגי הפלסטינים ועם ראשי מדינות ערב.השקר והכזב מדריכים אותם בכל מה שקשור לישראל.המילה הכתובה בהסכמים איננה מספיקה לשמור על ביטחון ישראל, מכיוון שפי שראינו ליאסר ערפאת לא הייתה שום בעייה להפר את הסכמי אוסלו כל אימת שרצה ולפנות לדרך הטרור.ישראל צריכה להעמיד,בכל הסכם, את המנהיגים הערביים במבחנים מעשיים ולדאוג שיהיו לה ערבויות בינלאומיות ואמצעי ביטחון מספיקים לשמור על ביטחונה.אי אפשר להסתפק רק בהסכמים חתומים אנו חיים במזרח התיכון שבו אמנות השקר והכזב היא לחם חוקם של המנהיגים הערביים.לצערנו,השלום עדיין רחוק מאוד.

יום שני, 27 ביולי 2009

כוחו של החמאס

ארגון החמאס שוב מפגין את כוחו ומאיים למנוע את כינוסה של ועידת הפת"ח השישית בבית לחם.הפיוס בין החמאס לפת"ח נראה רחוק מתמיד וישראל וארצות הברית מתקשות לסייע ליו"ר הרשות מחמוד עבאס

שני גורמים מנסים לטרפד את כינוסה של ועידת הפת"ח השישית שאמורה להתכנס בארבעה באוגוסט בבית לחם.הועידה מתכנסת בפעם הראשונה בשטחים לאחר שלא התכנסה כלל במשך עשרים השנה האחרונות והיא אמורה לבחור את הנהגת התנועה כלומר את חברי הועדה המרכזית(הפוליטבירו) ואת חברי "המועצה המהפכנית" של הארגון.מי שהיה החלוץ במאמציו למנוע את כינוס הועידה היה פארוק אלקאדומי, ראש המחלקה המדינית של אש"ף ומתנגד חריף של הסכם אוסלו.קאדומי האשים את יו"ר הרשות מחמוד עבאס ואת מחמד דחלאן בקשירת קשר לרצוח את יאסר ערפאת בהנחה שיצליח ליצור תסיסה שתמנע את כינוס הועידה, הוא נכשל בתוכניתו וצפוי שבועידה שתתכנס הוא יורחק מן התנועה.
החמאס לעומת זאת,מצליח ליצור איום ממשי על כינוסה של הועידה.הוא מונע מכ500 חברי תנועת הפת"ח לצאת מרצועת עזה לבית לחם.הוא דורש בתמורה את שחרורם של כל עצורי החמאס מבתי הכלא של הרשות הפלסטינית בגדה וכי הרשות הפלסטינית תנפיק דרכונים לאנשיו ברצועת עזה.דרישות החמאס מתפרשות על ידי הפת"ח כניסיון סחיטה מכוער. מנהיגי הפת"ח פנו למצרים ולתורכיה בבקשה שיפעילו לחצים על החמאס אך ללא הועיל,החמאס לא מוכן לסגת מתנאיו.מנהיגי הפת"ח פנו גם בבקשה למנהיגי הפלגים האחרים באש"ף שידרשו מהחמאס לאפשר את יציאת הפעילים של הפת"ח מהרצועה לבית לחם.
ארגון הג'האד האסלאמי נענה לבקשת הפת"ח וקרא לחמאס לבטל את האיסור בנימוק כי הדבר יסייע לדיאלוג הפיוס בין הפלגים הפלסטינים.
תנועת הפת"ח איננה מאשימה את ישראל בניסיון לטרפד את כינוס הועידה, היא אמנם טוענת שישראל עורמת קשיים על הגעתם של כמה צירים של הועידה מחו"ל אך הטענות העיקריות מופנות לעבר החמאס.
בינתיים בתוך תנועת הפת"ח עצמה סוערות הרוחות,ידיים רבות בוחשות ברשימות הצירים שאמורים להשתתף בועידה.חכם בלעאווי,חבר הועדה המרכזית של הפת"ח איים להתפטר השבוע מתפקידו בטענה כי הועדה המכינה את הועידה מתעלמת מנציגי הפת"ח במחוזות השונים בגדה ומלוחמי האינתיפאדה הראשונה.הוא הטיח האשמות במארגני הועידה על קידום בני משפחה וחברים והכללתם ברשימות במקום פעילי הפת"ח האמיתיים ובעלי הכישורים הדרושים.
בעקבות הלחץ הפנימי החליטה הועדה המכינה "לשחרר לחץ" ולהגדיל את מספר הצירים המשתתפים בועידה מ1500 ל1800 צירים.
הועידה תאפשר להנהגת הדור הצעיר להשתלב בתוך המוסדות הרשמיים של התנועה,למרוואן ברגותי העצור בכלא הישראלי יש סיכויים טובים להיבחר לתפקיד חבר הועדה המרכזית,סיכוי דומה יש למחמד דחלאן,חוסיין א-שיח' ופארס כדורה.הנהגה זו מכירה היטב את ישראל ותומכת בקו של מחמוד עבאס להמשך המשא ומתן עם ישראל. חבר ה"גוורדיה הותיקה" יאלצו לפרוש,טייב עבד אלרחים,חבר הועדה המרכזית הודיע כבר על הסרת מועמדותו ואבו מאהר ע'ניים המנהיג ההיסטורי של הפת"ח גם הוא חבר הועדה המרכזית והאחראי הרשמי על הארגון והגיוס הודיע כי יחזור מחו"ל וישתקע ברמאללה. ארצות הברית וישראל מעוניינות בכך שמחמוד עבאס "יעשה סדר" בתוך תנועתו,ירחיק את הגורמים הקיצוניים ויחזק את מעמדו אלא שהראיס נתון עכשיו למעשה סחיטה של החמאס.כינוס הועידה במועד שנקבע תלוי במידה רבה בנכונות החמאס לאפשר את יציאת פעילי הפת"ח מהרצועה לבית לחם.
מצב השיחות הפיוס בין הפת"ח לחמאס הוא בכי רע.שתי התנועות אינן מוכנות להתפשר, הסיכויים שהבחירות לנשיאות ולפרלמנט בשטחים יתקיימו בינואר 2010 כפי שסוכם בעבר קלושים.הדיאלוג ביניהן אמור להימשך עוד זמן רב והליגה הערבית איננה מוכנה לכפות פיתרון על שני הצדדים.החמאס מעוניין בהמשך הפילוג כדי להנציח שליטתו ברצועה.
שבוע נותר לכינוס הועידה ופיתרון אינו נראה באופק,החמאס הצליח לדחוק את מחמוד עבאס לפינה ונוצר רושם כי הוא נהנה להלחיץ את יו"ר הרשות.
קיימת אפשרות שהועידה תידחה למועד אחר ובפת"ח טוענים כי החמאס יפסיד מכך נקודות ברחוב הפלסטיני.אבל המסר הוא ברור, לחמאס יש את הכוח להשפיע גם על הנעשה בגדה המערבית לא רק ברצועת עזה וישראל וארצות הברית אינן מסוגלות לעשות דבר למנוע זאת.במגרש הפנימי של הפוליטיקה הפלסטינית חמאס הוא הכוח החזק.

יום שלישי, 21 ביולי 2009

המבחן הבא של מחמוד עבאס

הועידה השישית של הפת"ח תתכנס בקרוב בשטחים בצל קריאתו של מרוואן ברגותי להמשיך את המאבק המזוין בישראל.מבחנו של יו"ר הרשות מחמוד עבאס הוא ביכולתו לגייס את הועידה לתמיכה במנהיגותו ובעמדותיו המדיניות


בעוד שבועיים תתכנס בבית לחם הועידה השישית של ארגון הפת"ח בצל האשמותיו של פארוק אלקאדומי,ראש המחלקה המדינית של אש"ף כי בידיו פרוטוקולים מפורטים כיצד תכננו יו"ר הרשות מחמוד עבאס ועוזרו מחמד דחלאן,ביחד עם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, את חיסולו של יאסר ערפאת.
הועידה גם מתכנסת בעוד הפיצול הפלסטיני נמשך בין הגדה לרצועה וגובר חוסר היכולת של הפלסטינים להגיע להסכמה לאומית.
במשך עשרים השנים האחרונות הצליחה הגווארדיה הותיקה של הארגון,דהיינו,חברי הועדה המרכזית של הפת"ח (פוליטבירו) למנוע את כינוס הועידה.הם חששו מפני הבחירות הפנימיות שיביאו להחלפתם ובמקומם יבואו מנהיגי הדור הצעיר שהנהיגו את האינתיפאדה הראשונה ב1988 ואת אינתיפאדאת אלאקצא ב2000.
הועידה היא חשובה מאוד,היא אמורה לקבוע את פני הארגון המרכזי בתוך אש"ף ואת מידת השפעתו על התהליך המדיני ונכונותו להגיע לשלום עם ישראל על בסיס הסכמים כואבים והדדיים.
הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס נחוש לקיים את הועידה במועדה על אף הניסיונות לטרפדה,לכן גם נדחו בקהיר שיחות הפיוס עם הפלגים הפלסטינים לחודש הבא. הנשיא האמריקני אובאמה ממתין לתוצאות הועידה ולהרכב הממשלה הפלסטינית החדשה שתקום כדי לאבחן במדויק את הבעיות המעכבות את תהליך השלום.
בינתיים הנשיא האמריקני איננו ממהר לפרסם את תוכנית השלום שהכין צוותו למזרח התיכון.
בשטחים אומרים כי מצבו של ארגון הפת"ח איננו מזהיר,בלשון המעטה, לאחר התבוסה בבחירות לחמאס ב2006 וההשתלטות העוינת של החמאס על רצועת עזה.
האתגר הגדול של מחמוד עבאס,כיורשו של ערפאת שהכינוס נקרא על שמו,הוא לשמור על האחדות בשורות הארגון ולקבל תמיכה ממנו למנהיגותו ולהמשך דרכו המדינית כלומר, המשך המשא ומתן עם ישראל.
החשש הגדול בקרב תומכי הפת"ח הוא מחילוקי הדעות העמוקים בתוך הארגון שעלולים לפצל את הארגון.יש גם כאלה הסבורים שהגיעה השעה שהארגון יהפוך למפלגה פוליטית רשמית עם מצע ברור ועדכני.
אחת הבעיות שצריכה להיפתר עד מועד כינוס הועידה היא סוגיית ההשתתפות הפיזית בועידה של הצירים מחו"ל ומרצועת עזה.ישראל אמורה להתיר את כניסתם של הצירים מחו"ל ואילו שלטון החמאס ברצועה אמור לאפשר את יציאתם של הצירים המתגוררים בעזה כדי שיוכלו להגיע לבית לחם.
ארגון הפת"ח עומד על כך שכל חמש מאות הצירים מהרצועה יוכלו להשתתף בכינוס ומצרים פועלת אצל החמאס כדי לשכנעו להסכים לכך.
בארגון החמאס מאשרים כי קיבלו את הבקשה המצרית וכי הם לומדים את הנושא.כמה מהצירים שאמורים להשתתף בוועידה עצורים במתקני המעצר של החמאס ברצועה וספק רב אם ישוחררו בזמן הקרוב.
אחד הנושאים שבודאי ימשוך את תשומת הלב במהלך כינוס הועידה הוא המצע של התנועה וסעיף "המאבק המזוין" שעדיין מופיע בו.ישראל עוקבת בעניין אחר הכינוס הצפוי וכן גם ממשלו של אובאמה.הציפייה הישראלית-אמריקנית היא כי המנהיג הפלסטיני מחמוד עבאס יימצא את הדרך המתאימה להביא לביטולו.
ועידת הפת"ח השישית אמורה גם לעשות הערכת מצב כוללת למשא ומתן עם ישראל הנמשך מזה שמונה עשרה שנה ושהגיע למבוי סתום.
אחת הדמויות המעניינות שתתחרה בוועידה על תפקיד חבר הועדה המרכזית של הפת"ח היא מרוואן ברגותי,ראש הזרוע הצבאית של הארגון בגדה במהלך האינתיפאדה השנייה שנדון לחמישה מאסרי עולם על רצח אזרחים ישראלים ומרצה את עונשו בבית כלא ישראלי.
לכל אלה בישראל המשתוקקים לשחררו בטענה "כי הוא מנהיג אותנטי הנהנה מאהדה רבה בשטחים והיכול להביא את השלום ולרסן את החמאס " כדאי לקרוא את הראיונות שהעניק ברגותי לעיתונות הפלסטינית בימים האחרונים.
ברגותי איננו מוכן לוותר על המאבק המזוין בישראל ולדעתו הועידה השישית של הפת"ח צריכה לקבל את ההחלטות ברוח דבריו אלה.הנה קטעים נבחרים מדבריו של ברגותי בנושא המשך המאבק המזויין בישראל או כפי שהוא קורא לו בערבית "אופציית ההתנגדות" (ח'יאר אלמוקאוומה),הדברים פורסמו לאחרונה בעיתונות הפלסטינית :
".....תנועת הפת"ח לא תוותר על אופציית ההתנגדות כל עוד יש חייל ישראלי אחד או מתנחל על האדמות הפלסטיניות שנכבשו ב1967,מי שאיננו מאמין בהתנגדות איננו איש תנועת הפת"ח.המשמעות האמיתית של פת"ח היא התנגדות עד הניצחון,זוהי זכות קדושה,יש להמשיך במשא ומתן ביחד עם ההתנגדות ....."
לפיכך,הכינוס של הוועידה השישית של הפת"ח חשוב גם לישראל שכן המסרים שייצאו ממנו יקרינו באופן טבעי על התושבים הערבים ביהודה ושומרון.אם תתקבל עמדתו של מרוואן ברגותי בדבר הצורך בהמשך "ההתנגדות" היינו הטרור, במקביל למשא ומתן עם ישראל יהיה זה ניצחון לקו הקיצוני בתוך ארגון הפת"ח שבו תומך פארוק אלקאדומי ממתנגדי הסכם אוסלו.מבחנו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הוא בשאלה האם יצליח להפוך את הוועידה למנוף תמיכה בו ובעמדותיו המדיניות.גורמים בפת"ח מעריכים כי הוא ינסה לנצל את הועידה כדי לחסל פוליטית את יריביו הפוליטיים בארגון ולהבליט את מנהיגותו אחרת שאלת קריסתה של הרשות הפלסטינית מול לחצי החמאס היא רק שאלה של זמן.
ובאשר למרוואן ברגותי, הצהרותיו המתלהמות מוכיחות כי מקומו הוא בבית הכלא ואין לשחררו אפילו לא במסגרת עסקה לשחרורו של גלעד שליט.מדובר באיש מסוכן התומך בטרור והוא איננו איש של שלום, עדיף לכולנו,לישראלים ופלסטינים כאחד, שימשיך לרצות את מאסרו בכלא הדרים.

יום ראשון, 12 ביולי 2009

הרתעה חדשה



השקט היחסי השורר בצפון הארץ ובדרומה הוא אשליה בלבד והחזבאללה והחמאס נערכים למלחמה נוספת מול ישראל.הממשלה החדשה בישראל חייבת לגבש תפיסה ביטחונית חדשה כדי שלא לחזור על מחדליה המדיניים והביטחוניים של הממשלה הקודמת שנכשלה בטיפול בטרור

שלוש שנים חלפו מאז מלחמת לבנון וקצת למעלה מחצי שנה ממבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה אך הדי הכישלון של שתי המלחמות האלה עדיין מהדהדים באוזנינו ומזכירים לנו את מחדליו של צה"ל אך בעיקר את מחדליה של הממשלה הקודמת בראשותו של אהוד אולמרט.
מצער מאוד היה לשמוע את דבריו של הרמטכ"ל המתפטר רב אלוף דן חלוץ שאמר בכנס במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב כי "גם היום עם אותם נתונים היה ממליץ על אותו דפוס פעולה" וגם את דבריו של סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף משה קפלינסקי שמתח ביקורת על מחדלי המלחמה כאילו הוא מהאו"ם וכאילו לא היה לו חלק נכבד בתהליך קבלת ההחלטות הלקוי של צמרת צה"ל בתקופת מלחמת לבנון השנייה.
צריך לומר את האמת,ישראל נכשלה בשתי המלחמות האלה במלחמתה בטרור,הכישלון היה בשתי המלחמות בעיקר של הדרג המדיני אך במלחמת לבנון השנייה גם כישלונו של צה"ל.במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הזהיר אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט כי הפסקת המבצע תביא לכך שבעתיד יגיעו הרקטות של החמאס לתל אביב אך דבריו נפלו על "אוזניים ערלות" של ממשלת אולמרט.הפרס שקיבל האלוף גלנט על כך שאמר את האמת הוא שהרמטכ"ל גבי אשכנזי ביחד עם שר הביטחון ברק הרחיקו אותו מתפקיד סגן הרמטכ"ל וייתכן שהרמטכ"ל אף שואף להרחיקו בכלל מצה"ל.
מה שחשוב כעת הוא שהממשלה החדשה בישראל בראשותו של בנימין נתניהו תפיק את הלקחים מתהליך קבלת ההחלטות הלקוי שאפיין את ממשלת אולמרט שניהלה את שתי המלחמות האחרונות הכושלות בלבנון ובעזה ולא תטמון את ראשה בחול ותתעלם מתהליך ההתעצמות המואץ של החמאס ברצועת עזה ושל החזבאללה בדרום לבנון בעזרתה של איראן לקראת המלחמה הבאה מול ישראל.
לחזבאללה יש כבר כ 40 אלף רקטות חדשות הפרוסות בדרום לבנון ומכוונות לעבר ישראל וגם החמאס נמצא בשלבים סופיים של שיקום יכולתו הצבאית שנפגעה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".
רבות נכתב על ההישגים כביכול של שתי המלחמות האלה ובעיקר דברי הרהב וההתפארות של שרידי ממשלת אולמרט וכמה קצינים בכירים בצה"ל אודות "השקט היחסי" השורר בגזרות מול החמאס והחזבאללה אך הדרג המדיני החדש המשוחרר מהטראומות של שתי המלחמות האלה ומהגנה על מחדליהן צריך לאמץ עקרונות חדשים ותפיסת ביטחון חדשה כדי שלא לחזור על הכישלונות של ממשלת אולמרט בעתיד כשיעמוד בפני מצב של הסלמה בצפון או בדרום.
תפיסת הביטחון החדשה שישראל צריכה לאמץ חייבת להתבסס לדעתי על נטילת היוזמה ההתקפית לידיה בתחום המלחמה בטרור בשילוב אלמנטים משלימים נוספים.למה הכוונה?
אסור לישראל להסתפק בסיכול הכוונות של החמאס והחזבאללה לשוב ולחטוף חיילים או אזרחים ישראלים היא צריכה לחדש את פעילות החיסולים ולהתנקש בחייהם של מנהיגי הטרור של החמאס והחזבאללה באופן שוטף וקבוע ללא כל קשר למצב בשטח.חיסולו של עימאד מוע'נייה מבכירי מנהיגי החזבאללה הוא דוגמא טובה לאופן שבו צריך לפעול המוסד באופן מתמשך נגד צמרת החזבאללה.חבל שממשלת נתניהו שמלאו לה כבר יותר ממאה ימים בשלטון איננה פועלת גם נגד מנהיגי הטרור של החמאס והג'האד האיסלאמי בעזה ובחו"ל.הרגיעה היחסית השוררת ברצועת עזה איננה אומרת שהטרור נפסק, הוא רק מארגן את כוחותיו מחדש לקראת גל נורא ואלים יותר של פיגועים. זה הזמן שבו ישראל צריכה להכות בראש הנחש של הטרור.מנהיגי החזבאללה והחמאס צריכים לדעת שהם חיים במצב של מנוסה מתמדת מפני ידה הארוכה של ישראל.
כל המומחים הרציניים בתחום המלחמה בטרור יעידו כי כשמנהיגי הטרור עסוקים בהישרדות אישית והגנה על חייהם וחיי בני משפחותיהם הם מקדישים פחות מאמץ בתכנון פיגועים נגד ישראל.
לממשלה החדשה בישראל אסור להגיע להסכם הרגעה קצר או ארוך טווח עם החמאס ברצועת עזה שאליו שואפת מצרים וששר הביטחון אהוד ברק תומך בו.הגאליוטינה הישראלית חייבת להמשיך ולהיות תלויה מעל ראשיהם של מנהיגי הטרור ברצועה,עם טרוריסטים לא עושים הסכמים.דינם הוא דין מוות.
מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה" שבו והוכיחו כי הדרך היעילה ביותר לטפל באיום הטילים והרקטות על ישראל היא על ידי פעולה קרקעית נרחבת של כוחות צה"ל.דהיינו, כיבושם של שטחים נרחבים בדרום לבנון ורצועת עזה והריסת תשתית הטרור. הדרך הזו מחייבת את גיוסו המהיר של מערך המילואים הלוחם שצריך להיות מאומן ומוכשר והטלתו בזריזות לשדה הקרב כדי להכריע באופן המהיר ביותר את תוצאות המלחמה.הפעולה הקרקעית הנרחבת חייבת להיות מלוות בפעילות קומנדו של יחידות מיוחדות בעורף האויב שתפגע במורל שלו ותפתיע אותו.
ממשלת אולמרט טעתה כשלא הורתה לצה"ל לכבוש חלקים נרחבים מהרצועה במבצע "עופרת יצוקה" ולא אפשרה לצה"ל לנצח.
ישראל חייבת לשנות את מדיניות המכונה "בעל הבית השתגע" או "דוקטרינת א-דאחיה" שבה נקטה בשתי המלחמות האחרונות כדי ליצור הרתעה מול החזבאללה והחמאס.מדיניות זו הביאה לפגיעה בחפים מפשע וגרמה נזק מדיני כבד לישראל בעולם ואף הגבירה את תופעת האנטישמיות.
מדיניות יעילה במלחמה בטרור היא מדיניות של פגיעה נקודתית במחבלים ולא מדיניות של הענשה קולקטיבית של אוכלוסיה אזרחית.
עם זאת בעקבות הבחירות האחרונות לפרלמנט בלבנון והקמת ממשלה חדשה בהשתתפות החזבאללה נפתחת בפני ישראל האפשרות להכות בעתיד, מכה חזקה ביותר, בתשתיות האזרחיות של לבנון כדי להרתיע את החזבאללה מלהמשיך בפעילות הטרור.גם פגיעה בתשתיות צריכה להיות נקודתית ואפקטיבית ולא לשם ביצוע פעולות הרס ללא תכלית.
במקביל ליצירת מאזן ההרתעה החדש מול החזבאללה והחמאס המבוסס על רדיפה ופגיעה מתמשכת במנהיגי הטרור צריכה ישראל להמשיך ולהכין את העורף לקראת האפשרות של ירי אלפי טילים ורקטות על ריכוזי האוכלוסייה בישראל.יש להשלים הכנת המקלטים והמרחבים המוגנים ועריכת תרגילים רחבי היקף לקראת הבאות. העורף הישראלי יכול לעמוד בפני הטרור הטילי והביטחון העצמי שיקרינו תושבי ישראל יוכיח למנהיגי הטרור כי איננו חוששים מהם וכי לא ישיגו את מטרותיהם הנלוזות.
עד כה החמיץ הדרג המדיני את מטרותיהן של שתי המלחמות האחרונות מול החמאס והחזבאללה.השקט היחסי השורר בדרום לבנון וברצועת עזה הוא אשליה בלבד,במזרח התיכון אי אפשר לדעת איזה גפרור יצית את המלחמה הבאה ומתי, לכן ישראל צריכה להיות ערוכה צבאית ומדינית לאפשרות של התלקחות מהירה בחזית הצפונית או הדרומית או בשתיהן יחדיו.
לצערנו,אי אפשר ללמד את הדרג המדיני איך לתפקד במצבי לחץ,קשה ללמד את המנהיגים לגלות מנהיגות אמיתית מכיוון שמדובר בראש ובראשונה בפוליטיקאים.בגלל הואקום המנהיגותי המאפיין את ישראל בשנים האחרונות,מה שכן אפשר הוא להמליץ בפניהם על דרכי פעולה אפשריות ורצויות ולנסות לשכנע אותם לאמץ אותן.סבורני שאין מנוס מאימוץ עקרונות אחרים ושונים מאלה שהיו במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה" בכל הקשור למלחמה בטרור. כדאי שגם הממשלה החדשה בישראל תבין זאת ותשנה בהתאם את הכיוון במהרה.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר