יום שני, 16 בפברואר 2009

חיסול ממוקד


מבצע "עופרת יצוקה" לא השיג את מטרותיו.ישראל הייתה צריכה למצות לפני המבצע את שיטת החיסול הממוקד של ראשי הטרור של החמאס.מלחמה ממוקדת בהם הייתה משיגה הרתעה גדולה יותר ממה שהושגה במלחמה ומונעת מישראל מבוכה ועויינות ברחבי העולם

תאריך ה-12בפברואר,שחל לפני כמה ימים, הוא תאריך חשוב לארגוני הטרור המזוהים עם איראן,ארגון החזבאללה וארגון החמאס.בתאריך זה חוסלו בהפרש של כמה עשרות שנים עמאד מוע'נייה המפקד הצבאי הבכיר של החזבאללה וחסן אל-בנא מייסד תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האם של ארגון החמאס.
עמאד מוע'נייה חוסל לפני שנה בפיצוץ מסתורי במכוניתו באחד מפרברי דמשק ואילו השיח' חסן אלבנא חוסל ב1949 בקהיר על ידי סוכני החרש של המלך המצרי פארוק.תאריך ה -12בפברואר היה תאריך יום הולדתו של המלך המצרי וראשו של מתנגדו השיח' חסן אלבנא הוגש לו כמתנה ליום ההולדת על ידי אנשי מנגנון הביטחון שלו.
מותו של עמאד מוע'נייה גרם נזק מבצעי גדול לארגון החזבאללה,הראייה לכך היא שהארגון לא מצליח להוציא לפועל פיגועי נקמה על מותו למרות ההבטחות של השיח' חסן נצראללה,עם זאת אסור להיכנס לשאננות יתר.ישראל חייבת להמשיך ולשמור על עירנות בכל היעדים הישראלים והיהודים בארץ ובעולם.
גם חיסולו של השיח' חסן אלבנא היווה מכה גדולה לתנועת "האחים המוסלמים" במצרים,מייד לאחר החיסול הוגבלה פעילות התנועה על ידי השלטונות המצריים וההגבלות על התנועה נמשכות על ידי השלטונות עד עצם היום הזה.כל שליט מצרי,אחרי המלך פארוק, הבין מייד כי מדובר בתנועה מסוכנת מאוד המאיימת באופן מתמיד על יציבות השלטון.
המוסלמים הקיצוניים אינם רואים מקריות בתאריך זה.לדעתם יש קשר אלוהי המחבר את מותו של מוע'נייה עם מותו של חסן אלבנא.שניהם נלחמו נגד הקונספירציות של ארצות הברית והיהודים,להערכתם יימצאו תמיד יורשים אשר ימשיכו את דרכם של השניים.
הסיפור הזה הזכיר לי את אוזלת ידה של ישראל בכל הקשור למלחמה בראשי הטרור של החמאס.ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון החליט לחסל את מנהיגי ארגון החמאס ובראשם השיח' אחמד יאסין ,מייסד הארגון, למרות האזהרות של ראשי מערכת הביטחון כי חיסולם יביא ל "רעידת אדמה" במזרח התיכון.חיסולם של השיח' יאסין,עבד אלעזיז רנטיסי,אברהים מקאדמה ואחרים נוספים פגע ביכולת המבצעית של ארגון החמאס והביא לירידה בפעולות הטרור של הארגון.מאז נראה כאילו הפסיקה ישראל את פעולות החיסול של מנהיגי החמאס.רק במבצע "עופרת יצוקה" חיסלה ישראל את השיח' ניזאר ריאן ואת השר לביטחון פנים של החמאס סעיד ציאם.אולם לפני כן היא נמנעה משום מה להשתמש באמצעי הזה.
בימים אלה נראה כי מבצע "עופרת יצוקה" היה מיותר,אם ישראל רצתה לשקם את כוח ההרתעה שלה הרי שיכולה הייתה לעשות זאת באמצעות חיסול ממוקד של מנהיגי החמאס ברצועה ובחוץ לארץ ובכך להשיג הרתעה גדולה יותר בהרבה ממה שהשיגה במבצע.
הדרג המדיני מרבה להשתבח ב"הישגי" מבצע "עופרת יצוקה",מעטים מאוד בישראל יגידו את האמת כי לא היו הרבה הישגים אמיתיים למבצע מלבד "החזרת הכבוד הלאומי" ושיקום תדמיתו של צה"ל לאחר הכישלונות במלחמת לבנון השנייה.
למבצע היו השלכות חשובות על תדמיתה של ישראל והיהודים בעולם ואסור לנו לטמון את ראשינו בחול.ישראל הפכה לשנואה ביותר בעולם,המלחמה בעזה עוררה גל של אנטישמיות חסר תקדים באירופה והחל קמפיין משפטי של ארגוני זכויות אדם שונים במגמה להביא למשפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג את מנהיגי ישראל ואת מפקדי צה"ל שהשתתפו במלחמה.
המלחמה שוב העלתה לסדר היום הבינלאומי ביתר שאת את הבעיה הפלסטינית ואת הצורך לפתור אותה וממשלו החדש של אובאמה מתכוון לטפל בנושא זה במלוא הנחישות כנראה על חשבונה של ישראל. המלחמה בעזה גם חיזקה את מעמדה של תנועת החמאס בגדה וברצועה ואיחדה את המדינות האסלאמיות נגד ישראל. כתוצאה מהמבצע נפגעו יחסיה של ישראל עם תורכיה,קטאר ומאוריטניה.יתר על כן,המלחמה הביאה לחידוש מאמצי הפיוס בין ארגון החמאס לתנועת הפת"ח.
אם כן מה בדיוק השגנו כתוצאה ממבצע "עופרת יצוקה"? האם מישהו בדרג המדיני העריך את התוצאות האלה?ירי הרקטות נמשך ואנו נחזור בקרוב לאותו הסכם הרגיעה שהיה לפני המלחמה.
האם לא היה פשוט יותר למקד את המלחמה בטרור לחיסולים נקודתיים של "ראשי הנחש" של הטרור?האם לא היינו משיגים בכך הרבה יותר ממבצע צבאי אלים וחסר מידתיות שגרם לישראל נזק רב בעולם ולא השיג את מטרותיו?
מה שדרוש עכשיו הוא שהממשלה החדשה בישראל תפיק את הלקחים מכישלונותיה של ממשלת אולמרט-לבני-ברק אשר יצאה לשתי מלחמות בתקופת שלטונה ולא הביאה לשום הישגים משמעותיים במלחמה בטרור.
לפני כל פעולה צבאית רחבת היקף ברצועה רצוי למצות את שיטת החיסולים הממוקדים של ראשי הטרור החמאסי.ניסיון העבר מוכיח ששיטה זו היא יעילה,כדאי לנסות אותה.למלחמה תמיד אפשר לצאת,במלחמות אתה יודע באיזה תנאים ובאיזה מצב אתה נכנס אליהן אך לא באיזה מצב ובאילו תנאים אתה יוצא מהן.

יום חמישי, 5 בפברואר 2009

הפקת לקחים


ארגון החמאס ותומכיו באיראן ובעולם הערבי החלו בהפקת לקחים מהמלחמה בעזה לקראת ה"סיבוב הבא". גם ישראל צריכה להפיק את לקחיה מהמלחמה ולגבש דוקטרינת לחימה חדשה ויעילה שתאפשר להשיג ניצחון ברור במלחמה הבאה


תוצאות מבצע "עופרת יצוקה" נחשבות בישראל כניצחון על החמאס,גם מבקריו של המבצע מתמקדים בעיקר בנושא החמצת ההזדמנות להרוס את התשתית הצבאית של החמאס ברצועת עזה אולם יש כמעט קונסנזוס בישראל כי הייתה זו "מלחמת אין ברירה" וכי במבצע יושמו לקחי מלחמת לבנון השנייה בכל הקשור למוכנות וכשירות הצבא ושוקם כוח ההרתעה של ישראל.
חשוב מאוד להבין כיצד מפרשים בעולם הערבי את המלחמה,נכון שמתנגדיו של החמאס כמו מצרים והרשות הפלסטינית תומכים בעמדת ישראל ואומרים כי החמאס הובס והוכה קשות אולם בחמאס ובמדינות התומכות בו מתגבשת קונספציה של פרשנויות וניתוחים למה שקרה במלחמה תוך ניסיון לבנות "דימוי של מנצח" לארגון החמאס ולו רק בזכות כך שהחזיק מעמד בפני כוחות צה"ל ושרד את המלחמה תוך שהוא שומר על מרב כוחו. מבחינת הערבים מה שקובע הוא עיקרון ה"צומוד" דהיינו העמידה האיתנה מול חיילי צה"ל במהלך המלחמה.בפועל, בשורה התחתונה של המבצע, ישראל לא כבשה את כל רצועת עזה ונסוגה ממנה באורח מלא מבלי שקבלה את מבוקשה.לכן מבחינתם היה זה ניצחונה של "ההתנגדות"(אל-מוקאוומה-בערבית) שכן היא לא נכנעה ולא הובסה.הפסקת האש הזמנית שלה הסכימה ישראל ונסיגתה מהשטחים המעטים שכבשה ברצועה מתפרשים כחוסר יכולת ישראלית להשלים את המבצע כדי שלא ייגרמו לה אבדות כבדות בנפש.

מעיון וקריאה של פרשנים שונים בעולם הערבי ניתן לראות בבירור את המסקנות שהסיקו ארגון החמאס ותומכיו בעולם הערבי,אין ספק שמסקנות אלה ישמשו כלקחים מהמלחמה שאותם יאמץ החמאס ב"סיבוב הבא" מול ישראל.להלן המסקנות שאותן הסיק החמאס והפרשנים הצבאיים בעולם הערבי:
א.ישראל נאלצה לשנות את דוקטרינת הביטחון שלה במבצע "עופרת יצוקה" אשר הייתה בנויה על הנחות מהעבר.
ישראל כבר לא נמצאת בעידן המלחמות המהירות והקצרות וצה"ל כבר איננו "הצבא הבלתי מנוצח במזרח התיכון" כפי שבא לידי ביטוי במלחמת ששת הימים ב1967. הדוקטרינה הישנה הזו הייתה בנויה על העליונות הצבאית הישראלית על צבאות ערב אולם למרות עליונות זו תנועות "ההתנגדות" כמו החזבאללה והחמאס אילצו את ישראל לשנות את הדוקטרינה הזו."העמידה האיתנה" בפני ישראל גרמה לה לאמץ דוקטרינה חדשה המבוססת על הפצצות אוויריות כבדות וירי ארטילרי מסיבי.התגובה הישראלית החדשה מבוססת על עיקרון חוסר המידתיות והיא באה לביטוי בהפצצת רובע א-דאחיה בבירות במלחמת לבנון השנייה ובהפצצות יעדים ברצועה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

ב.ישראל מבינה שהכוח הצבאי הערבי כשהוא מרוכז ומאוחד הוא מהווה איום על בטחונה לכן היא מנסה למנוע הקמת קואליציות ערביות, לשכנע את מדינות ערב כי אינן יכולות להשמיד את ישראל ולמנוע השגת נשק גרעיני על ידי הערבים בכל מחיר כפי שבא לידי ביטוי בהפצצת הכור הגרעיני הסורי בדיר אזור לפני שנתיים.

ג.ישראל שואפת להשמיד את צבאות ערב על אדמתם על ידי מהלומות מנע מפתיעות שמסתמכות על הזרוע הארוכה שלה שהיא חיל האוויר ומערכת טילים בליסטיים ארוכי טווח( קרקע-קרקע).
ישראל שואפת למלחמה קצרה ככל האפשר כדי להקל על העורף ,לכל היותר מלחמה מול מדינה ערבית אחת,בחזית אחת בלבד.
הדוקטרינה הזו החלה להתפורר במלחמת לבנון השנייה, תחילה בחזית הלבנונית ואחר כל בשטחים במלחמה מול החמאס.לכן יש "למשוך" את המלחמה בישראל ככל האפשר,לקצר את "אורך הנשימה" המבצעי שלה דבר שיאפשר גם להפעיל עליה לחץ מדיני לפני שיהיה סיפק בידיה להשיג הישגים צבאיים בשדה המערכה ולתקוף את ישראל ביותר מאשר בחזית אחת,לדוגמא התקפה של החמאס והחזבאללה בו זמנית על ישראל מצפון ומדרום.

ג.ישראל יוצאת מהנחה שהמלחמה הבאה תהייה בעיקר בחזית העורף לכן התחילה לאמן את יחידות העורף.העורף הוא ה"בטן הרכה" של ישראל והוא חשוף לירי טילים לכן יש לירות מספר רב של טילים ככל האפשר לעבר ישראל ולנסות לפגוע במקומות מוכרים ומרכזים בלב המדינה.יש לנסות ולהעביר את הידע והכושר לירות טילים גם לגדה המערבית כדי לאיים על ישובים במרכז ישראל ממזרח.

ד.בראש ובראשונה ישראל שואפת להחזיר לעצמה את כושר ההרתעה,שיפור המורל ו"עמידה איתנה" מבלי להישבר.לכן מה שחשוב הוא שהפלסטינים יפגינו אף הם נחישות,מורל גבוה והתמדה במאבק נגד ישראל.רק אז תבין ישראל כי היא חייבת להתייחס ברצינות לדרישות הפלסטינים.

ה.צה"ל הפעיל במבצע "עופרת יצוקה" את מיטב היחידות הסדירות שלו וחיל האוויר שלו אך תושבי הרצועה עמדו בפניו.
צה"ל נקט במלחמה בעזה מדיניות של "אדמה חרוכה" תוך שימוש בחיל הים ובחיל האוויר והכנה ארטילרית במשך זמן ממושך עם לוחמה פסיכולוגית כדי לשבור את המורל של הפלסטינים ברצועה.כשלא הצליחה ישראל בדרך הזו היא הפעילה את האופציה הקרקעית,הצבא הישראלי ביתר את הרצועה אך נכשל בהשגת מטרותיו.
ישראל שינתה את המטרות המוצהרות של המבצע בעקבות "העמידה האיתנה" של לוחמי החמאס.

ו.הצבא הישראלי איננו מוגבל בנשק ותחמושת שכן ארצות הברית תומכת בו.מה שהוא לא משיג בכוח הוא מנסה להשיג "ביותר כוח".
וכשהצבא הזה נכשל בהשגת מטרותיו בכוח הוא מנסה לעשות זאת באמצעים דיפלומטיים במקום בכוח צבאי,למשל מזכר ההבנות שעליו חתמה שרת החוץ ציפי לבני עם שרת החוץ האמריקנית קונדליסה רייס למניעת הברחות לרצועת עזה דרך הים.

ז.ישראל מעוניינת בהמשך הפיצול של העם הפלסטיני כשחמאס שולטת ברצועה והרשות הפלסטינית שולטת בגדה כיוון שזה משרת את הטענה הישראלית כי "אין שותף פלסטיני למשא ומתן".
ישראל מנצלת גם את הפיצול בעולם הערבי ושיטת "הפרד ומשול" היא השיטה שישראל השכילה להשתמש בה בהצלחה בכל מלחמותיה וכך היא הביסה את מדינות ערב.

ח.הערבים צריכים להפיק לקחים מהמלחמה בעזה ולהתאחד ולגבש "מדיניות ביטחון לאומי" אחד נגד האויב שלהם שהוא ישראל.
מדינות ערב צריכות ללמוד מאירופה ולהתאחד כפי שכל מדינות אירופה התאחדו לגוש אחד כשכל חברה בו שומרת על הייחוד שלה.איחוד כוחות מדיני יאפשר לערבים להפעיל לחץ מדיני על ישראל בזירה הבינלאומית וימנע ממנו להשיג הישגים מדיניים שיחפו על כישלונה בשדה הקרב,בכך תהיה תבוסתה מושלמת, גם צבאית וגם מדינית.

ברור שחלק מהמסקנות האלה איננו נכון אך התהליך מעיד על הפקת לקחים ערבית וגיבוש אסטרטגיה למלחמה עתידית בניסיון להתמקד בנקודות החולשה של ישראל ולנצלן כדי להשיג ניצחון ב"סיבוב הבא".
מה שמתבקש עכשיו הוא שגם ישראל תתחיל בתהליך של הפקת לקחים ולא תנוח על זרי הדפנה. מדובר במלחמה ארוכה וממושכת נגד ארגוני טרור אסלאמיים וקיצוניים.
ישראל צריכה לגבש אסטרטגיה חדשה שתאפשר לה למצות את כוחה הצבאי במהירות וביעילות.צה"ל צבר ניסיון רב בגזרה הצפונית ובגזרה הדרומית ויש לתרגם את הניסיון הזה לגיבוש דוקטרינה חדשה של לחימה בארגון טרור קטנים המצוידים באלפי רקטות.המלחמה הבאה היא רק שאלה של זמן ועלינו להיות מוכנים לה היטב.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר