יום שבת, 27 בדצמבר 2008

הצדקת המערכה


לפני כל פעולה צבאית נגד מוקדי הטרור ברצועת עזה צריכה ישראל לצאת בקמפיין הסברתי גדול ברחבי העולם שיסביר ויכשיר את דעת הקהל לפעולותיה.ארגון החמאס מנהל מערכת תעמולה בעולם המכפישה את ישראל והגיע הזמן לאזן את התמונה ולהבהיר את צדקת מדיניותה של ישראל

מייד לאחר ההודעה של ארגון החמאס על סיום הרגיעה החלה ישראל בפעולות הסברה בעולם , בעיקר ברמת הדרג המדיני,לקראת האפשרות של פעולה ישראלית צבאית נגד שלטון החמאס ברצועת עזה.השגרירים השונים של ישראל בעולם נפגשו עם דיפלומטים זרים והסבירו כי ישראל לא תוכל להבליג לנצח על ירי הרקטות והטילים על הישובים בשטחה וכי אין שום מדינה בעולם שתסבול זאת.
מערכת התעמולה של החמאס מציגה את ישראל בעולם,מזה תקופה ארוכה, כמי שממשיכה לכבוש את רצועת עזה למרות ההתנתקות ומטילה מצור כלכלי הדוק על יותר ממיליון וחצי תושבים פלסטינים חפים מפשע. ישראל מוצגת כמי שמרעיבה את תושבי עזה במדיניות מכוונת על אף שבפועל לא חסרים מזון ותרופות ברצועה.
מנגנון התעמולה של החמאס מפיץ אינפורמציה לעולם הערבי ולשאר מדינות העולם באמצעות אמצעי התקשורת ובראשם ערוץ הטלוויזיה "אל-ג'זירה" על מחסור חמור בגז,חשמל ודלק ברצועה ועל ההכנות הצבאיות שעושה הארגון לקדם פני פלישה צבאית ישראלית לרצועה.
אחד מהקמפיינים המוכרים של התעמולה החמאסית הוא מבצע הנקרא "אינתיפאדת הספינות", הניסיון של ארגון החמאס לארגן ספינות עמוסות במזון ותרופות שיגיעו מקפריסין,ממדינות ערב ואפילו מאיראן ,דרך הים אל נמל עזה ו"ישברו" את המצור שמטילה ישראל.על ספינות אלה מוצבים פעילי שלום, ארגוני זכויות אדם ועיתונאים כשהמטרה היא להסב תשומת לב עולמית למצור שמטילה ישראל על רצועת עזה.ישראל נוהגת בזהירות בקמפיין הזה של החמאס ואיננה מונעת בדרך כלל את הגעת הספינות לנמל עזה כדי שלא למשוך תשומת לב מיותרת ולהעצים את הפרובוקציות של הארגון.
האתגר העיקרי של ההסברה הישראלית הוא כיצד להתמודד עם הנרטיב שהצליחה מערכת התעמולה של החמאס להחדיר לדעת הקהל בעולם בדמות משוואה לא הוגנת שיצרה כביכול ישראל.המסר הפלסטיני הוא ברור ופשוט "בגלל כמה טילים פרימיטיביים ממתכת שאינם מסכנים אף אחד, ישראל נוקטת ענישה קולקטיבית ומטילה מצור על אוכלוסיה שלמה חפה מפשע".
המסר השקרי הזה נקלט בעיקר במדינות אירופה שבהן יש רגישות ומודעות גבוהה לנושא זכויות האדם ונושאים הומניטרים.
מערכת התעמולה של החמאס הצליחה לשווק לעולם את טיעוניה כי הכיבוש הישראלי ברצועת עזה לא הסתיים וכי ישראל ממשיכה לשאת באחריות המוסרית לגורלם של תושבי עזה ובאחריות החוקית כפי שקובעים דיני החוק הבינלאומי.
לכן כל יציאה של ישראל לפעולה צבאית נגד שלטון החמאס ברצועת עזה,מבצע קטן או גדול, מחייבת קמפיין הסברה נרחב ומתוכנן היטב של מדינת ישראל.כל פעולה צבאית ישראלית נגד קיני טרור המסתתרים בתוך אוכלוסיה אזרחית ומשתמשים בה כ"מגן אנושי" עלולה לגרור פגיעה לא מכוונת בחפים מפשע שתנוצל על ידי מערכת התעמולה הפלסטינית נגד ישראל.לא שכחנו את "אירוע כפר קנא" במלחמת לבנון השנייה וכיצד הוא נוצל נגד ישראל.
לחץ תקשורתי וביקורת על ישראל בעולם על פגיעה בפלסטינים חפים מפשע עלולים לשבש את הפעולות הצבאיות שמתכננת ישראל נגד פעילי הטרור ולמנוע השגת היעדים הצבאיים והמדיניים שקבעה ממשלת ישראל טרם היציאה לפעולה.
מערכת ההסברה הישראלית נכשלה עד כה במשימתה להציג בעולם את הסבל הרב שעוברים תושבי שדרות,אשקלון ויישובי עוטף עזה כתוצאה מהטרור של החמאס והסכנה המאיימת על דרומה של ישראל כתוצאה משיפור היכולות הצבאיות של ארגוני הטרור בעזה.אמצעי התקשורת בעולם מעדיפים להציג בעיקר את סבלם של תושבי עזה מהמצור הישראלי ולא את סבלם של תושבי הדרום בישראל כתוצאה מהטרור הפלסטיני מהרצועה.
אחד המסרים העיקריים שצריכה מדינת ישראל להדגיש הוא מסר "ההבלגה".ישראל צריכה להסביר כי התאפקה והבליגה במשך תקופה ארוכה על פעולות הטרור של החמאס מעזה.היא הסכימה לתקופת הרגיעה ואף הייתה נכונה להאריך אותה ללא הגבלה למרות שהחמאס ניצל אותה להתחמשות והתעצמות אך היא לא תסכים להפסקתה ולסחיטתה באמצעות החזקת תושבי דרום מדינת ישראל כ "בני ערובה" בידי ארגון החמאס. תקופת ההבלגה והאיפוק הסתיימה וישראל תגיב בכוח על כל פעולת טרור מעזה לעבר שטחה הריבוני.
ארגון החמאס נקלע למצוקה בעולם הערבי,הוא הצליח לקלקל את יחסיו עם מצרים לאחר שטרפד את דיאלוג הפיוס שיזמה מצרים בין הפלגים הפלסטינים ומדינות ערב המתונות חוששות ממנו וחושדות בו כי הוא מנסה לערער את יציבות משטריהן באמצעות הפגנות של תנועת "האחים המוסלמים" שהוא חלק בלתי נפרד ממנה.
גם בעולם המערבי, נתפס ארגון החמאס כארגון טרור שהינו חלק מ"ציר הרשע" בראשותה של איראן.ההופעות של בכירי בחמאס המזוקנים באמצעי התקשורת מזכירות מייד לצופים, בעיקר בתת מודע,כי מדובר בנציגים של ארגון מוסלמי קיצוני הדוגל בג'האד(מלחמת קודש).
מערכת ההסברה הישראלית צריכה לנצל את המצוקה הזו של החמאס ולכן הקמפיין ההסברתי שישראל צריכה להתחיל בו לאלתר צריך לכלול כמה רבדים. הרובד הראשון הוא פעילות הסברתית מדינית מול ראשי מדינות ושרי חוץ,הרובד השני צריך לכלול פעילות הסברתית מול מעצבי דעת קהל במדינות השונות והרובד השלישי צריך להיעשות במישור התקשורתי באמצעות כתבות ,ראיונות ותדרוכים לאמצעי התקשורת הזרים.
קמפיין ההסברה הישראלי היה צריך להתחיל מזמן,בדיוק ברגע ארגון החמאס הודיע כי הוא שוקל שלא להסכים להארכת הרגיעה.כבר אז הייתה צריכה מערכת ההסברה של ישראל להיכנס לפעולה ולהסביר בעולם את ההשלכות של הפסקת הרגיעה.
בכל מקרה אסור שישראל תקפא על שמריה,לפני כל פעולה צבאית נגד הטרור של החמאס היא צריכה לוודא כי הקמפיין ההסברתי הוכן וכבר יצא לדרך, אחרת היא תשלם מחיר כבד על אזלת ידה.

יום ראשון, 21 בדצמבר 2008

מדיניות התגובה ההדדית


ארגון החמאס הפסיק את הרגיעה ברצועה מתוך מגמה ליצור כללי משחק חדשים שיאפשרו לו להגיע להסכם רגיעה משופר מבחינתו עם ישראל.הממשלה הנוכחית בישראל הכבולה בכבלי מערכת הבחירות מגלה הססנות מסוכנת בהתמודדותה עם איומי החמאס אך היא חייבת למנוע ממנו להשיג את מטרתו

ביום שישי ה-19 בדצמבר 2008 הסתיימו,על פי הספירה הפלסטינית שישה החודשים של הסדר הרגיעה (תהדיאא') ברצועת עזה.ישראל אומרת כי מעולם לא הוסכם עם הפלגים הפלסטינים על הגבלת הרגיעה לזמן קצוב אך הפלגים הפלסטינים ובראשם החמאס הכריזו על כך באופן חד צדדי.החלק הראשון של תקופת הרגיעה עבר בשקט יחסי אולם מאז ה-4 בנובמבר, לאחר שכוחות צה"ל נכנסו לתוך הרצועה כדי להרוס מנהרה שחפר ארגון החמאס כדי לחטוף חיילים ישראלים,חלה הסלמה בשטח ששחקה לגמרי את כל ההבנות שהושגו בין הצדדים.
בסך הכול נורו לעבר ישראל בתקופת הרגיעה יותר מ-350 רקטות ופצצות מרגמה,ישראל הגיבה בדרך כלל בסגירת המעברים לרצועה ולעיתים גם בתקיפה אווירית של חוליות המשגרים.ישראל מעוניינת בהמשך הרגיעה, כך גם מצרים והרשות הפלסטינית.
הרגיעה אמורה הייתה להביא להישגים לשני הצדדים,להביא לפתיחת המעברים בין ישראל לרצועה ובכך לחזק את שלטון החמאס ברצועה,להביא לחידוש המשא ומתן בעניינו של החייל החטוף גלעד שליט ולפתיחת משא ומתן על הפעלת מעבר רפיח. התוצאה הסופית היא כישלון מוחלט של שני הצדדים בניסיון להשיג את מטרותיהם.
לא רק תושבי שדרות אשקלון ויישובי עוטף עזה סובלים מהפסקת מצב הרגיעה גם מליון וחצי התושבים הפלסטינים ברצועה סובלים מההשלכות שלה.ברחוב הפלסטיני ברצועה יש דאגה רבה מכך שמצב הרגיעה ייפסק.התחושה היא של חוסר וודאות , סעוד אבו רמאדאן,עיתונאי פלסטיני המתגורר בעיר עזה אמר לי "התושבים מודאגים מאוד,הם אינם יודעים לאן הספינה הזו לוקחת אותם, אין להם חשמל,אין להם גז לבישול, חסרים מוצרי מזון והסגר נמשך".
בעזה חוששים כי הפסקת הרגיעה תביא לחידוש ההתקפות הישראליות על הרצועה בתגובה על חידוש הירי על הישובים הישראלים.התושבים הפלסטינים מספרים כי בעלי המנהרות באזור רפיח מעודדים את חידוש הירי לעבר ישראל.הם מעוניינים בהמשך הסגר וסגירת המעברים שכן הדבר מביא להם רווח כספי לא מבוטל ו"תעשיית ההברחות" ממצרים דרך המנהרות אל הרצועה פורחת. בעזה נפוצו סיפורים כי בעלי המנהרות שכרו אנשים שיירו מידי פעם רקטות לעבר ישראל כדי שהיא תסגור בתגובה את המעברים וכך הם ישמרו על רווחיהם.
עמדת ארגון החמאס בנושא הארכת הרגיעה ברורה אך הוא שומר על עמימות מכוונת. המטרה היא אחת לנקוט מדיניות של "הליכה על הסף" כדי ליצור כללי משחק חדשים שיאפשרו לסחוט מישראל ויתורים נוספים ולהגיע לסיכומים חדשים בנושא הרגיעה המחודשת. בטווח הזמן הקצר החליט החמאס לחדש את ירי הרקטות לעבר ישראל ולאפשר גם לארגונים האחרים ברצועה לירות לעבר מטרות ישראל כל זאת ליצור לחץ עליה להסכים למשא ומתן בתנאים חדשים על הארכת הרגיעה.בטווח הזמן הקצר אימץ החמאס אסטרטגיה חדשה שהפרשנים הפלסטינים מכנים בשם "מדיניות התגובה ההדדית",דהיינו ,החמאס מגיב בירי על כל פעולה ישראלית ואיננו מתאפק כדי ליצור תנאים לרגיעה. המדיניות הזו נועדה ליצור את התנאים הדרושים להשגת היעד המדיני בטווח הארוך יותר שהוא הארכת הרגיעה לתקופה נוספת בתנאים משופרים מבחינת החמאס.
מחד גיסא, הארגון ובמיוחד ההנהגה בדמשק רוצה להפגין קו נוקשה ובלתי מתפשר כדי ללחוץ על ישראל להגיש וויתורים נוספים בתחום תנאי הרגיעה כמו הרחבתה לגדה המערבית ופתיחת מעבר רפיח ללא תנאי ומאידך גיסא ההנהגה בעזה הקשובה לרחשי הלב של תושבי הרצועה הרוצים שקט חוששת כי מבצע צבאי נרחב של ישראל יביא לאובדן שלטון החמאס ברצועה.לכן הטקטיקה הננקטת עד כה היא לא להציג עמדה ברורה לגבי הארכת הרגיעה או אי הארכתה. בארגון החמאס מצפים שמצרים תנקוט יוזמה ותתערב כדי לחדש את המשא ומתן על הרגיעה.בינתיים מפיצים דובריו ידיעות כי הארגון דחה יוזמות תיווך של גורמים אירופאים מכיוון שהוא ממתין להתערבות מצרית.
השיח' ראזי חמד ממנהיגי החמאס ברצועה אומר כי " הכול פתוח" וגם מציע שמצרים תשמש כבורר בין החמאס וישראל וכי היא תקבע מי הפר את הרגיעה ומי נושא באחריות לכך.
ארגון החמאס משחק כאמור, "משחק של הליכה על הסף" הוא טוען כי הוא יגבש את עמדתו רק לאחר התייעצות עם כל הפלגים הפלסטינים האחרים ומצפה שגורמים שונים יתערבו בנעשה ויתחילו לתווך בינו ובין ישראל כדי לנסות ולמקסם את רווחיו, בינתיים הוא גם מודיע כי הנשיא מחמוד עבאס יסיים את תפקידו כנשיא הרשות הפלסטינית בעוד פחות מחודש, ב9 בינואר 2009, יהא אשר יהא.
באשר לגורלו של גלעד שליט, ארגון החמאס אומר כי מדובר בנושא נפרד מהרגיעה וכי אין קשר בין הדברים.עמדת הארגון היא כי שחרורו של גלעד שליט תלוי בדבר אחד בלבד והוא נכונותה של ממשלת ישראל להסכים לתנאים שהציב החמאס לשחרורו.
הרשות הפלסטינית תומכת כאמור בהמשך מצב הרגיעה.הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס מבין היטב את המשחק של ארגון חמאס הרוצה לנצל את המצב להדיחו ממוסד הנשיאות.ארגון החמאס ניהל את המשא ומתן עם ישראל על הרגיעה באמצעות מצרים כשהרשות הפלסטינית היא מחוץ לתהליך ואיננה מעורבת בו.
חוסיין א-שיח' המזכיר הכללי של ארגון הפת"ח בגדה מעריך כי הפסקת הרגיעה ברצועת עזה לא תשפיע על מצב הביטחון בגדה,לדבריו מנגנוני הביטחון הפלסטינים ביהודה ושומרון שולטים שליטה מלאה ברוב הערים והכפרים.הוא מאשים את איראן כי היא הנחתה את ארגון החמאס שלא להמשיך את מצב הרגיעה בעזה. "החמאס פועל על פי אג'נדה אזורית שבראשה עומדת איראן ולא על פי אג'נדה פלסטינית" אומר א-שיח'.
ומה לגבי עמדתן של מדינות ערב המתונות?
מצרים וירדן חוששות שהפרת מצב הרגיעה ברצועה ומבצע צבאי ישראלי נרחב ברצועה עלול לערער את מצב הביטחון הפנימי בהן.הנשיא מובארק סבור כבר זמן רב כי איראן מנסה לבחוש במצב ביטחון הפנימי בארצו וכי היא אחראית למהומות שארגנה תנועת "האחים המוסלמים" בארצו לפני כמה חודשים לאחר שפעילי החמאס פרצו את הגבול באזור רפיח .
המלך עבדאללה הירדני הזעיק לפני כחודש את ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון ברק לרבת עמון כדי להזהיר אותם מפני ההשלכות של פעולה צבאית ישראלית נרחבת ברצועה על מצב הביטחון באזור.
העיתונאי והסופר הידוע סולטאן חטאב,המקורב לארמון המלוכה הירדני,אומר כי פעולה צבאית ישראלית בעזה
עלולה לדחוף את תנועת "האחים המוסלמים" לפעולות מחאה בירדן במטרה לזעזע את משטרו של המלך עבדאלללה."הפסקת הרגיעה וההשלכות של פעולה צבאית ישראלית בעזה ישרתו את האינטרסים של מתנגדי השלום והקיצונים לא רק בירדן אלא בכל מדינות האזור" מדגיש חטאב.
מה צריכה לעשות ישראל?

נראה שהממשלה הנוכחית בישראל איבדה את דרכה ואיננה יכולה לקבל החלטה אסטרטגית ולהורות לצה"ל ליישם את אחת מתוכניות המגירה שהכין ולכבוש את כל רצועת עזה במבצע בסגנון "חומת מגן מספר שתיים".
הטראומה של מלחמת לבנון השנייה משתקת את צמרת הצבא מלהמליץ המלצות חד משמעיות לדרג המדיני ואילו שרי הממשלה עסוקים בבחירות המתקרבות וחושבים על עתידם הפוליטי בלבד .הם אינם רוצים לקבל החלטות נועזות בשלב הזה ומעדיפים שיישובי הדרום יספגו בשלב הזה את ירי הרקטות מבלי שצה"ל יצטרך לבצע פעילות רחבת היקף בתוך הרצועה. בארגון החמאס קוראים היטב את ההססנות של ממשלת ישראל היוצאת ופעילי הארגון מתנהגים בשחצנות וביהירות כדי להשפיל את ישראל ולהציג את אוזלת ידה.
בהעדר רצון ונחישות מצידו של הדרג המדיני נראה כי מה שניתן לעשות עכשיו עד לאחר הבחירות בישראל הוא למנוע מארגון החמאס להשיג את מטרתו שהיא הגעה להסכם רגיעה משופר, מבחינתו, עם ישראל. מדינת ישראל צריכה לנקוט שורה של צעדים שיוכיחו לו כי עשה "מקח טעות" בכך שסירב להאריך את הרגיעה בתנאיה הנוכחיים. לכן ישראל צריכה לחדש לאלתר את מדיניות החיסולים של מנהיגי החמאס ברצועה ולמקד את התקפותיה האוויריות ביעדים שיפגעו באופן ממשי במטרות ברורות של תשתיות הטרור. אפשר גם לעשות כמה פעולות קרקעיות מוגבלות בתוך רצועת עזה תוך "חתירה למגע" עם פעילי ארגון החמאס כדי לגרום לו אבידות כבדות שיבהירו לו כי לא ישיג את מטרתו וכי ייאלץ להאריך את הרגיעה בתנאיה הקודמים.
מבחן ההתמודדות של ישראל עם המצב ברצועת עזה ושלטון החמאס יהיה כנראה רק בעוד כמה חודשים לאחר שתורכב הממשלה החדשה בישראל,צפוי לנו כנראה אביב או קיץ חם ,הממשלה החדשה לא תוכל לברוח מאחריות ותאלץ לקבל את ההחלטות הדרושות.

יום ראשון, 14 בדצמבר 2008

איום קיומי


איראן מאיצה את פרויקט הגרעין שלה ונראה שמדינות העולם משלימות עם התגרענותה.ההערכה בישראל היא כי הנשיא אובאמה לא יורה לתקוף את מתקני הגרעין של איראן בטווח הזמן הקרוב. ישראל צריכה לשקול ברצינות לפעול לבדה נגד איראן ולהשמיד את יכולתה הגרעינית שמהווה איום מסוכן על קיומה של ישראל

לפני כמה ימים השתתפתי בכינוס של מעצבי דעת קהל בכירים במטה נאט"ו בבריסל.בכירים בצמרת נאט"ו שהשתתפו בכינוס לא הכחישו כי איראן מהווה סכנה עתידית עבור אירופה אולם לא גילו התלהבות להשתתף בפעילות צבאית נגד איראן במקרה שהדיפלומטיה העולמית והדיאלוג שמתכוון הנשיא הנבחר אובאמה לנהל מול איראן ייכשלו.
הנימוקים שנמסרו לנו בכינוס , למגמה הזו של נאט"ו, היו שונים.ההערכה הייתה כי חברות נאט"ו יחששו שפעולה נגד איראן תיכשל כפי שנכשלה ארצות הברית בעיראק,שהמצב באפגניסטאן מחייב את נאט"ו לתגבר את כוחותיה המוצבים שם ושמספרם מגיע לכ-50 אלף חיילים וכי יש חובה לאפשר לנשיא הנבחר אובאמה למצות את הדיאלוג מול איראן.
באשר לאיום הטילי האיראני על אירופה, אותם טילי "שהאב" המגיעים לטווח של 2000 ק"מ ויותר ,נאמר לנו שהוא נלקח בחשבון וכי נאט"ו תקים באירופה מערכת להגנה מפני טילים בליסטים.
המסקנה מהדברים הייתה ברורה ,ישראל איננה יכולה לסמוך על כך שנאט"ו תעשה פעולה כלשהי כדי למנוע מאיראן את היכולת הגרעינית הצבאית.
מי שזקוק להוכחה לגבי האופן הכושל שבו טיפלה הקהילה הבינלאומית בהתגרענותה של איראן כדאי שיקרא את דבריו של מחמד אל בראדעי,ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית שאמר ,לפני כמה ימים, כי הקהילה הבינלאומית נכשלה בטיפול בסוגיה האיראנית.בראדעי סבור כי הפיתרון נעוץ במישור הדיפלומטי ובהדברות מקיפה עם איראן.
האומנם כך?
לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולבראדעי עצמו היה גם כן חלק בכישלון לעצור את איראן מלהצטייד ביכולת גרעינית. הדו"חות של הסוכנות היו נכונים מבחינה טכנית אך בראדעי לא התריע בזמן בפני מדינות העולם על המגמות המסוכנות של הממצאים שהעלה בבדיקותיו,הוא לא היה תקיף מספיק ולא העניק כלים פוליטיים למדינות העולם להתמודד עם האיראנים.ייתכן שאילו עשה זאת התגובה במדינות העולם למדיניות הגרעינית של איראן הייתה שונה. ובאשר לפיתרון ההדברות עם איראן שמציע בראדעי,כדאי להפנות אותו לדברים שאמר השבוע סגן נשיא איראן רחים מאשווי בפגישה בסעודיה עם נשיא סודאן עומר אל-בשיר,רחים מאשווי אמר: "השמדת הציונות צריכה להיות יעד של העולם כולו,המשטר הציוני פושע ומושחת ומסכן לא רק את העולם הערבי והמוסלמי אלא את האנושות כולה".
כמה מומחי מודיעין בישראל מעריכים כי ממשל בוש היוצא איבד כבר לפני כמה חודשים את האופציה הצבאית לתקוף את מתקני הגרעין של איראן בעקבות הדו"ח שפרסמה מועצת המודיעין האמריקנית וכי גם ממשלו החדש של אובאמה לא ינחית מכה צבאית על איראן.
לעומת זאת מעריך דני איילון שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון כי ממשלו של אובאמה לא ישלים עם איראן גרעינית ויפעל בכל הדרכים למנוע זאת כולל באמצעות הנחתת מכה צבאית, מכיוון שאם תשיג איראן נשק גרעיני הדבר יסמל את סוף הנוכחות האמריקנית במזרח התיכון ותחילת שקיעתה של ארצות הברית כמעצמה.
לדבריו של דני איילון, הנשיא החדש אובאמה ינהל דיאלוג נוקשה עם איראן תוך מתן אולטימאטום לשליטיה, הוא יפעל לצרף אליו את רוסיה וסין כדי להטיל על איראן חרם אמיתי והרמטי.אם לא ישיגו הסנקציות את המטרה יפעל הנשיא אובאמה גם בדרך הצבאית.איילון מעריך כי אובאמה יתחיל לטפל באיראן מייד עם כניסתו לתפקיד ולא ימתין עד לאחר קיום הבחירות לנשיאות באיראן בעוד כמה חודשים.
ומה מעריכים באיראן?
האיראנים עצמם מעריכים כי האופציה היחידה שנותרה על הפרק היא שישראל תתקוף לבדה את איראן.כדי להרתיע את ישראל מפיצים האיראנים ידיעות כי אלפי מתאבדים יבצעו ,במקרה של תקיפה ישראלית, פיגועים נגד מטרות אמריקניות.הפצת ידיעות אלה נועדה להפעיל לחץ על ארצות הברית להשפיע על ישראל להימנע מפעולה צבאית נגד איראן.האיראנים לא פוסלים את האפשרות שישראל תתקוף מטרות בשטחם בשבועות האחרונים של ממשלו של הנשיא בוש ותנצל את "תקופת הדמדומים" בין שני הממשלים ערב הבחירות בישראל.האזהרות שהם משמיעים כלפי ארצות הברית וישראל הן ההוכחה הטובה ביותר לחששותיהם.
אמיר מוסאווי,פרשן בכיר לעניינים אסטרטגיים ומקורב לצמרת השלטון בטהרן מעריך,לעומת זאת, כי הסבירות שישראל תתקוף את איראן היא נמוכה בגלל התנאים שבהם שרויה ישראל.לדבריו מערכת ההגנה האווירית שלה היא בלתי יעילה מול הרקטות של החזבאללה וגם מערכת טילי ה"חץ" היא כושלת. לדעתו החלטה ישראלית לתקוף את מתקני הגרעין באיראן "תהיה טיפשית ותהווה את תחילת הקץ של הישות הציונית".לאיראן יש אלפי טילים ושום אזור בישראל לא יהיה בטוח מפניהם אומר מוסאווי.

האם ישראל יכולה לתקוף לבדה את איראן ולהשיג את עצירת הפרויקט הגרעיני האיראני או לפחות עיכוב השלמתו לזמן ממושך?

בהחלט כן, כך סבורים קצינים בכירים בחיל האוויר הישראלי ובמערכת המודיעין על כל שלוחותיה.לדבריהם, הרבה תלוי במפה המודיעינית המצויה בידי ישראל,יש לוודא כי המטרות שיותקפו הן ראויות וכי הסבירות לפגוע בהן היא גבוהה. יש ללמוד היטב גם את מערך ההגנה האווירית של האיראנים ולנסות ולתאם עם ארצות הברית את התקיפה מתוך תקווה שארצות הברית לא תפעל להניא את ישראל מביצוע הפעולה. אפשר לעדכן את האמריקנים מראש כמה ימים לפני ההתקפה הישראלית או אד הוק כמה שעות ספורות לפני היציאה לדרך.
ההערכה בישראל היא כי הממשל לא ימנע בכוח את פעולת חיל האוויר הישראלי,סביר להניח כי הממשל החדש של אובאמה לא יאהב, בלשון המעטה, להיות מופתע אך צבא ארצות הברית ימסור את הקודים הדרושים של המרחב האווירי במפרץ לטייסי חיל האוויר הישראלי וכי שום טייס אמריקני לא ינסה ליירט את מטוסי חיל האוויר שלנו ביציאתם או בחזרתם מהפעולה. ההערכה היא גם שהאמריקנים יגלו הבנה לצעד כזה של ישראל ולא יינקטו סנקציה נגדה.
מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במילואים איתן בן אליהו סבור אחרת. בן אליהו שולל אופציה צבאית ישראלית נפרדת נגד איראן ללא שיתופה של ארצות הברית. לדבריו ברגע שהנשיא אובאמה ייקח לידיו את הטיפול באיראן,ישראל צריכה להיות חלק מהאופציה הצבאית אך אסור לה לפעול צבאית לבדה.בן אליהו אומר כי פרויקט הגרעין האיראני הוא גדול בהיקפו וכולל עשרות אתרים ומתקנים,מדובר בתשתית רחבה ולא באתר אחד כפי שהיה בעיראק ולכן האופציה הצבאית צריכה להיות חלק מתהליך מדיני כולל.אם ארצות הברית תיכשל במאמציה אין מקום שישראל תהיה "חוד החנית" בעניין זה. "אופציה צבאית מנותקת ממהלך מדיני היא חסרת סיכוי" מסכם בן אליהו את עמדתו.
ומה באשר לתגובה האיראנית להתקפה כזו של ישראל?
ההערכה בישראל היא שאיראן תגיב על התקפה ישראלית על מתקני הגרעין שלה בניגוד לסדאם חוסיין ובשאר אסד שנמנעו מלהגיב לאחר שישראל תקפה את המתקנים הגרעינים שהיו בשטחם.
בישראל מעריכים כי התגובה האיראנית תהיה מוגבלת יחסית.איראן תפעל באמצעות החמאס והחזבאללה לשגר כמה מטחי רקטות לעבר ישראל,היא תנסה ליזום פיגועים נגד יעדים ישראלים ויהודים בחו"ל ואולי אפילו תשגר כמה מטחים של טילי "שהאב" משטחה לעבר ישראל. בידי האיראנים כמה מאות טילים מסוג זה. התגובה הזו היא צפויה וישראל יכולה להתמודד עימה.
לא סביר להניח שאיראן תסגור את מיצרי הורמוז,תמקש את מי המפרץ ותתקוף יעדים במדינות המפרץ למרות שהיא מאיימת לעשות זאת.תגובה כזו תזמין מעורבות עמוקה של ארצות הברית שתנחית אף היא מהלומות צבאיות על איראן, טהרן איננה מעוניינת בכך.אם כן,התגובה האיראנית תהיה כואבת אך אין מדובר בתגובה שתהיה בה משמעות אסטרטגית מבחינתה של ישראל.
השד של התקפה ישראלית על מטרות באיראן איננו נורא כל כך, האלטרנטיבה שלאיראן יהיה בסופו של דבר נשק גרעיני היא המסוכנת ביותר.

יום ראשון, 7 בדצמבר 2008

משא ומתן זהיר



יועציו של הנשיא אובאמה ממליצים כי ארצות הברית תחדש את הדיאלוג עם סוריה ותשתתף באופן פעיל במשא ומתן בינה לבין ישראל. על הממשלה החדשה בישראל להבהיר לסוריה וארצות הברית כי סוריה חייבת להוכיח במעשים כי היא מוכנה להתנתק מ"ציר הרשע" וכי השלום עימה יושג בשיטת השלבים.

כל מי שראה בימים האחרונים את המראות ממומבאיי לא יכול היה שלא להתרשם מעוצמת הטרור המוסלמי הקיצוני והרצחני.
הקיצוניות האסלאמית נתמכת באזורנו על ידי מדינות כמו איראן וסוריה, הדוגמא הבולטת לכך היא "ציר הרשע" שהן הקימו והכולל את ארגוני החזבאללה, החמאס והג'האד האסלאמי.
סוריה לא מפסיקה לחלום על הרגע שבו תשוב ותשלוט בכל רמת הגולן, היא מטילה עכשיו את יהבה על הנשיא האמריקני החדש ברק אובאמה שיחדש עימה את הדיאלוג וילחץ על ישראל לסגת מכל חלקי רמת הגולן.
במקרה שהתרחיש הזה יתממש אנו עלולים לראות, בתוך זמן קצר, את חיילי "משמרות המהפיכה" האיראניים מתפרסים ברמת הגולן ומתכננים את ההתקפה הבאה על ישראל.
ממשל בוש התנגד בתוקף לחידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה בתיווך טורקי אך כשראש הממשלה אהוד אולמרט ביקש מההנהגה הטורקית לתווך בין ישראל לסוריה נאלץ ממשל בוש ליישר קו עם בת בריתו ישראל.
הממשל האמריקני היוצא ראה בסוריה מדינה התומכת בטרור נגד ישראל והתומכת בארגוני החבלה הלוחמים בה כמו החמאס והג'האד האסלאמי, כמי שמנסה לפעול גם נגדו ומעודדת ומסייעת לארגוני הג'האד העולמי הפועלים בעיראק נגד חיילי ארצות הברית.
כל זה לא עניין במיוחד את ראש הממשלה אהוד אולמרט שהיה נחוש בכוונתו להתקדם בערוץ מול הסורים לפני שיפנה את כיסאו בלשכת ראש הממשלה בגלל החשדות הרבים על מעשי השחיתות שלו.
כיצד התחדש המשא ומתן עם הסורים?
לאחר כישלון "שיחות שפרדסטאון" בין ישראל לסוריה בינואר 2000,שניהל ראש הממשלה ברק עם שר החוץ הסורי פארוק א-שרע בחסות הנשיא קלינטון היה קיפאון ממושך בערוץ הזה. בינואר 2004 התחילו הטורקים במגעים עם הסורים וניסו לעניין את ראש הממשלה דאז אריאל שרון בנושא.לשרון הייתה עמדה תקיפה מאוד בנושא הסורי, הוא ראה בסוריה מדינה התומכת בטרור והעריך שגם הממשל האמריקני סבור כך ולכן הוא דחה את הרעיון.
הטורקים לא אמרו נואש והמשיכו בגישושים עם הסורים ואחר כך נכנסו לעניין גם השוויצרים.המגעים נמשכו במשך כשנתיים וחצי ומשרד החוץ הישראלי היה מודע להם,
הם נחשפו לציבור רק בינואר 2007.
חודש לאחר מכן ביקר ראש הממשלה אהוד אולמרט בטורקיה ונפגש עם ראש ממשלת טורקיה.מייד אחר כך הוסמכו הטורקים על ידי ישראל לקיים גישושים חשאיים עם סוריה שהתקיימו למעלה משנה. ב-21 במאי השנה התחילו רשמית השיחות העקיפות בין ישראל לסוריה בתיווך טורקי.
הצוות המתווך הטורקי כולל שלושה אנשים שמנהלים את המגעים עם הסורים מאז ינואר 2004. השיחות הרשמיות התקיימו בטורקיה כשנציגים של ישראל וסוריה יושבים בחדרים נפרדים והצוות הטורקי מתווך ביניהם. יש התקדמות בשיחות והן עומדות בפני הכרזה על פתיחת משא ומתן ישיר בין שתי המדינות. השיחות נעצרו מכיוון שהנשיא בשאר אסד ממתין לכניסתו של הנשיא האמריקני החדש ברק אובאמה לתפקידו ולממשלה החדשה בישראל.
סוריה הציגה בשיחות עמדה בלתי מתפשרת כי על ישראל לסגת לקו ה-4 ביוני 1967.מקורות שונים מדווחים על נכונות סורית לשנות, בתמורה לנסיגה מלאה של ישראל מהגולן, את מדיניות החוץ שלה בכל הקשור לקשר שלה לאיראן,חזבאללה וחמאס אך לידיעות אין אישור משום מקור.
חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה חיזק את מעמדה של ישראל בעולם מבחינה מדינית אך סייע לסוריה להיחלץ מהבידוד שבו הייתה נתונה.
זאת ועוד הסורים טוענים שראש הממשלה אולמרט הסכים לפיקדון שנתן בזמנו ראש הממשלה המנוח לממשל האמריקני בדבר נכונות לנסיגה מלאה מרמת הגולן, בכך למעשה הסכים אולמרט לויתור מסוכן מבלי לקבל שום תמורה וללא התייעצות עם הממשלה,הכנסת והעם בישראל.
אולמרט מצידו מעולם לא הכחיש את הטענה הזו של הסורים.
הנה, לפני כמה ימים פירסם עיתון "הארץ" ידיעה כי הנשיא בוש שאל את ראש הממשלה אהוד אולמרט בביקורו האחרון בבית הלבן "מדוע אתה רוצה לתת לאסד את הגולן ללא תמורה ?" תשובתו של אולמרט כי הוא רוצה לנתק את אסד מאיראן לא שכנעה את הנשיא בוש, הוא הקשה על אולמרט ואמר "מדוע שתאמין לו?",אולמרט לא השיב. יצוין כי לשכת ראש הממשלה לא הכחישה את הידיעה.
נראה שהדרך לשלום עם סוריה עוד ארוכה, סוריה נוקטת מדינות נוקשה ועוינת לישראל,חידוש המשא ומתן עימה ביוזמתו של ראש הממשלה אולמרט מתפרש על ידה כחולשה של ישראל וסביר להניח שבשאר אסד ימשיך במדיניות האנטי ישראלית הזו. העובדה שסוריה מסרבת בעקשנות לשום צעד של בניית אמון עם ישראל כמו החזרת עצמותיו של המרגל הישראלי אלי כהן ז"ל או כל צעד אחר מעידה כאלף מונים במי מדובר.לכל ראש ממשלה בישראל יהיה קשה מאוד לשכנע את הציבור בישראל כי סוריה אכן חפצה בשלום אמת עם ישראל.
למרות חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה ביוזמתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט,נראה כי הציבור בישראל איננו מתרשם מכך. סקר "מדד השלום" שמנהל פרופסור אפי יער מאוניברסיטת ת"א מאז שנת 1994 מעיד כי רוב הציבור בישראל מתנגד לנסיגה מלאה מרמת הגולן.הסקר האחרון מחודש אוקטובר השנה, חוזר בעקביות על הממצאים הקודמים כי כ-70 אחוזים מהציבור מתנגדים לחתימה על הסכם שלום מלא עם סוריה תמורת נסיגה מלאה מרמת הגולן ,15 אחוזים מהציבור תומכים בכך ואילו 15 האחוזים הנותרים לא הביעו עמדה ברורה. על פי הסקר הרוב המכריע של הציבור מתנגד לנסיגה מלאה מרמת הגולן מסיבות ביטחוניות ובכל מקרה הוא סבור שהחלטה כזו צריכה להיות מאושרת גם במשאל עם ולא רק בממשלה ובכנסת.
"פורום סבן" שהתכנס לפני כמה ימים בוושינגטון הגיש המלצות לנשיא החדש ברק אובאמה לשנות את המדיניות של ארצות הברית כלפי סוריה. בין ההמלצות החזרת השגריר האמריקני לסוריה והשתתפות פעילה של ארצות הברית בשיחות התיווך שמנהלת טורקיה בין ישראל לסוריה. יועציו של אובאמה כבר מפיצים כי הנשיא החדש תומך בדיאלוג עם סוריה וכי סביר שהוא יאמץ המלצות אלה. הנשיא בשאר אסד בודאי מחכך ידיו בהנאה, הנה הוא הצליח ל"סגור" על ישראל,הוא השכיל לצאת מהבידוד בינלאומי והנה גם ארצות הברית תצטרף למכבש הלחצים על ישראל לסגת באופן מלא מרמת הגולן.
הממשלה החדשה בישראל צריכה להמשיך במשא ומתן עם סוריה לא בגלל הלחצים הצפויים מצידו של הממשל האמריקני החדש אלא מפני שזהו האינטרס של ישראל להגיע לשלום עם סוריה.אולם המשא ומתן צריך להיעשות בשלבים ורק לאחר שישראל אכן מוודאת כי השיגה את יעדיה הביטחוניים כתוצאה מן המשא ומתן. ישראל צריכה להמשיך בגיוס לחץ בינלאומי לבידודה של סוריה וניתוקה מ"ציר הרשע", היא צריכה לפעול למען החלשתה לא למען חיזוקה. על הממשלה החדשה להעמיד את סוריה במבחן, אם אכן היא חפצה באמת בשלום מדוע שהדבר לא יושג למשל בשלבי ביניים? למשל בשלב הראשון החזרת חלק מן הגולן תמורת הסכם אי לוחמה והינתקות מאיראן ורק לאחר שאכן סוריה תעמוד בהסכם אפשר יהיה לפתוח במשא ומן על הסדר הקבע. במקרה כזה יכולה ישראל לפנות את האזור הצפון מזרחי של רמת הגולן ולהעביר לשליטה סורית את הישובים הדרוזים בגולן מבלי שפינתה את הישובים הישראלים או וויתרה על אחיזתה ברמה. אם אכן יחליט הנשיא בשאר אסד לעשות תפנית אסטרטגית שתיבחן לאורך מספר שנים תמשיך ישראל את המשא ומתן עימו על שאר הנושאים הקשורים להסדר הקבע.
בשאר אסד חייב להבין שאיננו יכול להשליך את יהבו על הנשיא החדש אובאמה מכיוון שהכתובת שלו נמצאת בירושלים בלבד. תפקידה של הממשלה החדשה בישראל להבהיר לו זאת. הממשלה החדשה צריכה לגשת למשא ומתן עם סוריה מתוך נחישות ותקיפות ולא מתוך וותרנות מראש.ראש הממשלה החדש צריך להבהיר כבר בפגישתו הראשונה עם הנשיא אובאמה כי סוריה נמצאת במבחן וכי גם ארצות הברית צריכה להבהיר זאת לנשיא אסד.סכנת הטרור העולמי לא חלפה מן העולם וארצות הברית וישראל נמצאות באותו המחנה. מי שנמצא בצד האחר של המתרס התומך בטרור,מאכסן אותו ומעודד אותו הוא הנשיא הסורי בשאר אסד. לכן אסור לתת פרס לטרור.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר