יום ראשון, 9 בנובמבר 2008

משחקי כוח

דיאלוג הפיוס שיזמה מצרים בקהיר נדחה עד להודעה חדשה.המצרים מעריכים שבסופו של דבר הוא יתחדש בהסכמת החמאס וכי מדובר בתרגיל טקטי בלבד של התנועה.לישראל אסור להתערב במשחק הפנימי הפלסטיני.הפיצול בין הגדה לרצועה מחליש את הפלסטינים ומשרת את ישראל.

מצרים הודיעה בסוף השבוע על דחייתו של הדיאלוג בין הפלגים הפלסטינים בקהיר עד להודעה חדשה. הודעת הדחייה המצרית הייתה מפתיעה,היא באה לאחר שתנועת החמאס הודיעה לה כי היא החליטה שלא להשתתף בשיחות ,משלחות הפלגים הפלסטינים השונים שהיו בדרך לקהיר נאלצו לסוב על עקביהן ולשוב הביתה.תנועת החמאס טענה כי היא לא תופיע לשיחות בקהיר מכיוון שהרשות הפלסטינית ממשיכה להחזיק במעצר בבתי הכלא שלה בגדה עשרות פעילים של תנועת החמאס בניגוד להודעתו של הנשיא הפלסטיני עבאס כי אין שום עצורים שהם פעילי חמאס בבתי הכלא של הרשות.זהו התירוץ הרשמי אולם מקורות בתנועה אישרו כי עמדתה של מצרים לא הייתה מקובלת על הארגון.מצרים לא הייתה מוכנה להכניס שינויים ותיקונים בטיוטת הפיוס שהציגה לפלגים הפלסטינים.
בתנועת הפת"ח מאשימים את תנועת החמאס בנקיטת תרגיל שמטרתו להנציח את שלטונו ברצועת עזה ומתוך כוונה לטרפד את המשך כהונתו של הנשיא מחמוד עבאס כנשיא ואשר מסתיימת רשמית ב-9 בינואר 2009.
עזאם אל-אחמד מבכירי תנועת הפת"ח אמר כי מחלוקות בין הנהגת החמאס ברצועה להנהגת התנועה בדמשק הן שהביאו לדחיית הדיאלוג.ההנהגה בדמשק לא הסכימה להגמיש עמדותיה.
התיווך המצרי בין הפלגים הפלסטינים איננו חדש.

עד כה נכשלו ניסיונות הפיוס השונים של מצרים, הסכם קהיר (ב2005), מסמך ההסכמה הלאומי (ב 2006) והסכם מכה (ב 2007).
הפעם מדובר בטיוטה כוללת לפיוס המתבססת על אימוץ עיקרון הדיאלוג כאמצעי היחידי לפתרון המחלוקות הפנימיות במקום מלחמות פנימיות ,הפסקת ההסתה וגינוי האלימות.
מדובר בטיוטה שמכסה את כל נושא המחלוקות בין הפת"ח לחמאס. היא מדגישה את אחדות הגדה והרצועה מבחינה מדינית, גיאוגרפית ולאומית. הטיוטה מציירת מפת דרכים בעלת שני צירים:
א.הרשות הפלסטינית:הקמת ממשלת פיוס לאומי עם סמכויות מוגבלות שתביא להסרת המצור מעל עזה וניהול חיי היום יום של העם הפלסטיני, הכנה לבחירות כלליות בו זמנית לנשיאות ולפרלמנט במועד מוסכם ופיקוח על בניית מנגנוני הביטחון הפלסטינים על בסיס מקצועי ולא על בסיס ארגוני.

ב.אש"ף: פיתוח והפעלת מוסדות אש"ף בהתאם להסכם קהיר מ2005 באופן שיכלול את כל הפלגים ושיהווה מסגרת לאומית כוללת ומסגרת מדינית עליונה.

הטיוטה מתייחסת גם לנושא הרגיעה( התהדיאא') היא קוראת לפלגים לשמור עליה אך מדגישה את הזכות להתנגדות לכיבוש במסגרת "ההסכמה הלאומית".

באשר למשא ומתן עם ישראל- הטיוטה קובעת כי ניהול המשא ומתן הוא בסמכות אש"ף והנשיא על בסיס המטרות הלאומיות וכי כל הסכם שיושג יוצג לאישור בפני המועצה הלאומית הפלסטינית או במשאל עם.

לאחר הדיאלוג אמורות לקום ועדות בנושא הקמת הממשלה החדשה, הביטחון,הבחירות,אש"ף והפיוס.
ברחוב הפלסטיני יש ספקות רבים לגבי הרצינות של הפלגים להגיע לפיוס,לגבי נחישותם לפתור המחלוקות בדרך דמוקרטית.מדובר במאבק על השלטון וההשפעה. צריך לזכור שהרחוב הפלסטיני בטוח שיש גורמים חיצוניים אינטרסנטים הבוחשים בזירה הפלסטינית הפנימית כמו ארצות הברית,ישראל ואיראן.
רבים בשטחים הפלסטינים אומרים שתנועת הפת"ח לא מסוגלת להתגבר על המחלוקות הפנימיות שלה ולכנס את הועידה השישית שלה ולכן ספק רב אם תהיה מסוגלת להתאחד ולפתור המחלוקות עם תנועת החמאס.מאידך גיסא תנועת החמאס היא תנועה מוסלמית פוליטית ולא ברור כלל וכלל אם היא יכולה להפוך לתנועה לאומית.

מהן ההסתייגויות של תנועת החמאס ביחס להצעה המצרית?
תנועת החמאס טוענת שהיא העבירה למצרים הערות על טיוטת הפיוס מכיוון שהיא רוצה שהדיאלוג הלאומי יצליח. המצרים דחו את ההערות על הסף והודיעו כי יש לקבל את הצעתם כמו שהיא ללא שינויים.תנועת החמאס שבה והצהירה כי הצלחת הדיאלוג תלויה בכך שהשינויים האלה שהיא הציעה בטיוטה המצרית הם מהותיים וכדאי שיבוצעו אחרת יהיו משקעים שליליים שיטרפדו את הפיוס בין הפלגים הפלסטינים.
להלן הסתייגויות החמאס:

א.עריכת בחירות כלליות לנשיאות ולפרלמנט בו זמנית במועד מוסכם: לדעת החמאס הפירוש המעשי של סעיף זה ביוזמה המצרית הוא הארכת כהונתו של הנשיא עבאס מעבר ל-9 בינואר 2009.תנועת החמאס דורשת כי דבר זה לא יתבצע לפני שיושג הסכם כללי לגבי כל הסוגיות וקביעת לוחות זמנים.כמו כן היא דורשת שכל הסכם שיושג יאושר במועצה המחוקקת.

ב.המשא ומתן עם ישראל: תנועת החמאס טוענת שהטיוטה המצרית נותנת למחמוד עבאס מנדט לנהל משא ומתן עם ישראל ולהגיע עימה להסכם.אין זו מטרת הפיוס לתת כיסוי להמשך המשא ומתן ה"מעוות" ,לדבריה, עם ישראל. תנועת החמאס מתנגדת לכך שאש"ף יהיה הסמכות החוקית בנושאים העיקריים של הסכסוך ,לכן יש להרכיבו מחדש או לקבוע שהמועצה הלאומית הפלסטינית החדשה שתקום היא שתהייה הסמכות לכך.

ג.המשך פעולות הטרור נגד ישראל: תנועת החמאס מתנגדת לסעיף בטיוטה המצרית הקובע כי יש לגנות מעשי אלימות וכי ההתנגדות תעשה רק במסגרת ההסכמה הלאומית.

ד. מבנה אש"ף וסמכויותיו:תנועת החמאס מתנגדת לחוקיות של מוסדות אש"ף ודורשת בניית המוסדות מחדש באופן שתייצג באמת את כל הפלגים של העם הפלסטיני.
ה.רפורמה במנגנוני הביטחון:תנועת החמאס גורסת כי הנוסח בטיוטה צריך להתייחס בבירור למנגנוני הביטחון בגדה וברצועה ובאופן שלא יאפשר את ביטול "ההתנגדות ולקיחת הנשק".


ו.הרגיעה(תהדיאא'):תנועת החמאס טוענת כי אין לנושא זה קשר לפיוס והוא צריך להיות נדון בנפרד. הטיוטה המצרית לא קצבה את פרק הזמן לסיום הרגיעה ופירוש הדבר הפסקת ההתנגדות לכיבוש.

ז.שינוי כותרת המסמך המצרי:תנועת החמאס דורשת לשנות את כותרת המסך המצרי מ"מסמך הפרויקט הלאומי הפלסטיני" ל "מסמך הפיוס הפלסטיני".

ומה אומרים בתנועת הפת"ח? פעילי התנועה משוכנעים שתנועת החמאס איננה מעוניינת בפיוס אמיתי.לדבריהם
חמאס פתחה בגל מעצרים ברצועה לקראת האירועים לציון מלאת ארבע שנים למותו של ערפאת ב11 בנובמבר.כל הסימנים מעידים על כך שתנועת חמאס דבקה באופציה הצבאית.היא רוצה להשתמש ברצועת עזה ובתושביה כבני ערובה במשא ומתן עם תנועת הפת"ח כדי ליצור תחליף לאש"ף והיא נוקטת לשון רמייה.
תנועת החמאס לא מכירה באש"ף כנציג היחידי והלגיטימי של העם הפלסטיני,היא לא מכירה בהסכמים שהוא חתם עליהם ומדיניותה היא שהביאה את המצור על רצועת עזה.
להערכתםשל אנשי הפת"ח תנועת החמאס איננה מוכנה לוותר על שליטתה ברצועת עזה לאחר שהגשימה את חלומה והקימה בה מדינה אסלאמית והיא תשתמש בכל אמתלה להנציח את שליטתה ברצועת עזה.
למצרים יש אינטרסים ברורים להמשיך במלאכת התיווך.מצרים רוצה לשמור על השקט בגבולה עם רצועת עזה.הנשיא מובארק לא שכח את אירועי ינואר 2008 כאשר המונים פלסטינים פרצו ביחד עם פעילי החמאס את הגבול באזור רפיח ואת חוליות המחבלים ששגרה הזרוע הצבאית של החמאס לעשות פיגועים בחצי האי סיני. האירועים האלה היו מתואמים בין תנועת החמאס לתנועת האם שלה במצרים הלוא היא תנועת "האחים המוסלמים" אשר פתחה בגל הפגנות הזדהות אלימות במצרים.הנשיא מובארק מנסה בכל כוחו לשמור על מצב ביטחוני יציב במצרים כדי שיוכל להעביר את השלטון בשקט לבנו גמאל ואין לו שום אינטרס להתעמת עם פעילי האסלאם הקיצוני.
מובארק גם רוצה לנכס לעצמו ולמצרים את תפקיד הפטרון על הבעיה הפלסטינית ,אותו תפקיד שמצרים אימצה לעצמה עוד מתקופתו של הנשיא גמאל עבד א-נאצר ובכך לחזק את מעמדה בעולם הערבי.המצרים יודעים שהסיכויים שהדיאלוג בין הפלגים הפלסטינים יצליח הם קלושים אבל בינתיים אפשר להרוויח זמן ושקט יחסי, לכן שם המשחק המצרי הוא "ההצגה חייבת להימשך".
האם ההודעה המצרית על דחיית השיחות למועד בלתי ידוע היא תרגיל השהייה או בכישלון של השיחות בקהיר עוד לפני שהחלו?
גורמים מצריים מעריכים כי בסופו של דבר תמצא נוסחה שתאפשר את קיומו של הדיאלוג.מחמוד א-זהאר ממנהיגי החמאס הודיע כי תנועתו תמשיך את המגעים עם מצרים לקביעת מועד חדש לדיאלוג.למצרים יש גיבוי של הליגה הערבית וגם תושבי השטחים ובמיוחד תושבי הרצועה הנתונים במצור לא יקבלו את עמדת החמאס ויפעילו לחץ לקיים את הדיאלוג בקהיר.
לישראל אסור להתערב במשחק הכוחות הפלסטיני הפנימי או במשחק בין מצרים לחמאס.המצרים מנסים למצוא פיתרון שיביא לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט ואסור להפריע להם במשימה. בישראל יודעים היטב כי ארגון החמאס לא יוותר בקלות על שליטתו ברצועת עזה, הוא שולט על השטח ושואף להתפשט גם לכיוון שטחי יהודה ושומרון ולהשתלט עליהם.הפיצול הפנימי מחליש מאוד את הפלסטינים ומחזק את ישראל,יש להניח לדברים לקרות מעצמם כדי שלא נואשם באחריות למעשי הטבח ההדדיים שהם עושים בבני עמם. כבר היינו בסרט הזה.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר