יום שישי, 15 באוגוסט 2008

מחירה של חנופה

ישראל צריכה למנוע את כניסתו של השריר המצרי לשעבר מחמד בסיוני לתחומה ולהכריז עליו "כאישיות בלתי רצויה" עד שיתנצל ויכחיש באופן גורף וברור את ההתבטאויות שיוחסו לו. יש להפיק את הלקחים מהפרשה ולהפסיק את ההתחנפות והכרכור המוגזם אחר ראשי הרשות הפלסטינית ושגרירים זרים מסוימים המוצבים בישראל. ישראל צריכה לשמור על כבודה הלאומי, אף דיפלומט זר לא יעשה זאת עבורה

לחוצפה הערבית אין גבול. השבוע ירק בפרצופה של ישראל מי שהיה אחד מיקיריה של המדינה שראשי הממסד טיפחו אותו באדיקות במשך עשרים ואחד שנה, הלוא הוא השגריר המצרי לשעבר בישראל מר מחמד בסיוני.
לא הופתעתי לשמוע את הציטוטים שיוחסו למר בסיוני בעיתונות המצרית ושהוכחשו על ידו בעקבות הסערה התקשורתית בישראל. בסיוני איננו שונה משאר חבריו הערבים כמו למשל יאסר ערפאת שהפכו את "כפל הלשון" לאומנות ודרך חיים, אפשר לשקר ולהכחיש ללא הרף שכן כאן בישראל שוכחים מהר וסולחים כהרף עין, בסופו של דבר מרבית הפוליטיקאים הישראלים נוטים להתחנף לערבים ועוברים לסדר היום גם כשיורקים להם בפרצופם, הם מעדיפים לומר שמדובר בגשם.
אני מאמין באמונה שלמה שבסיוני אכן אמר את הדברים. בסיוני הוא איש מודיעין ותיק שמאז מלחמת ששת הימים היה במודיעין הצבאי המצרי הוא היה שותף לתכנונה של מלחמת יום הכיפורים ולאחר שהוצב בישראל כשגריר השכיל לטפח קשרים רבים בצמרת הכלכלית, הפוליטית והחברתית של מדינת ישראל. ראשי משרד החוץ ובהם שר החוץ דוד לוי ומנכ"ל משרדו איתן בן צור נזעקו להגן עליו לאחר שרקדנית בטן ישראלית (שמה וכינויה המסחרי מצוי בידי ואף שוחחתי עימה כמה פעמים) האשימה אותו בניסיון לאנוס אותה. ככתב מדיני בקול ישראל שעקב מקרוב אחר הפרשה זכור לי היטב המאמץ שעשו ראשי משרד החוץ להסתיר את הפרשה, הם אף מסרו תצהירים לבית משפט בישראל בשבחו וחשיבותו של השגריר מחמד בסיוני ל"תהליך השלום" ובקשו צו איסור פרסום על פרטי הפרשה בטענה שפרסומה יפגע ביחסי ישראל - מצרים.
בסופו של דבר הצליח הדרג המדיני בסיוע כמה מידידיו הישראלים של בסיוני לטייח את הפרשה במקום לגרשו בבושת פנים מישראל. כרגיל היחס הסלחני של ישראל נתפס אצל הערבים כחולשה ובסיוני לא היסס השבוע, אפילו לרגע, והשמיץ את מדינת ישראל, את הדת היהודית, את החברה הישראלית ואף התייחס בזלזול למצבו הבריאותי של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, ממש שגריר לתפארתה של מצרים.
כל שגריר הוא מרגל בפוטנציה, הוא מעביר למדינתו דו"חות והערכות מצב על המדינה שבה הוא מוצב. השב"כ שלנו שעקב אחר בסיוני ואנשיו בשגרירות המצרית ידע היטב לאורך כל השנים את מעלליו. הייתה זו החלטה מדינית של ראשי הממשלות השונים לא לפגוע בשגריר בסיוני שמא הדבר יקלקל את יחסי "השלום הקר" עם מצרים וכדי שהשגריר שלנו בקהיר לא יקבל בתגובה יחס עוין מצד שלטונות מצרים. השיקולים האלה הם לגיטימיים. מה שתמיד הפריע לי הייתה ההתרפסות של אישים ישראלים שונים מהתחום הפוליטי, החברתי והכלכלי בפניו של מחמד בסיוני. הוא שלט בהם ביד רמה ושיחק בהם כבפלסטלינה ביד היוצר, זה פשוט היה מביש לראות את אותם אישים מהרמות הבכירות ביותר מכרכרים סביבו והוא שיחק והיתל בהם ב"שם השלום".
ישראל לא תוכל למנוע מאף שגריר זר המוצב כאן לאסוף אינפורמציה ולשגרה למדינתו. אלה כללי המשחק הדיפלומטי וגם שגרירינו המוצבים בחו"ל עושים את אותו הדבר.
אולם לכל מדינה צריך גם להיות כבוד לאומי. ראשיה של ישראל צריכים להפיק את הלקחים מפרשת בסיוני האחרונה ולחדול מההתחנפות וההתרפסות בפני ראשי הרשות הפלסטינית ושגרירים זרים שונים המוצבים בישראל.
אין די בכך שבסיוני הכחיש באופן רפה את הדברים שיוחסו לו. ישראל צריכה להבהיר לו כי עליו להתנצל על הדברים שאמר וכי כף רגלו לא תדרוך על אדמת ישראל עד שלא יעשה כן.
כבר בסוף כהונתו כשגריר בישראל, בטרם עזב את המדינה, התראיין בסיוני לשבועון מצרי וטען כי הוא חי בישראל "כמו בקן צרעות", כמו כל ערבי ש"התחכך" רבות ביהודים (ואף ניסה, להתחכך ברקדנית בטן יהודייה) מנסה מחמד בסיוני לשוב ולקבל לגיטימציה מבני עמו על ידי השמצתם של היהודים וישראל בניסיון להפוך לגיבור לאומי מצרי.
אסור שמדינת ישראל תצא למסע פומבי נגדו, זה בדיוק מה שהוא מחפש, קמפיין כזה יהפוך אותו ל"אנדרדוג" ולפופולארי ברחוב המצרי.
ישראל צריכה להבהיר לו "בצינורות שקטים" שאיננו רצוי כאן יותר ומה שחשוב יותר לא לחזור על הטעויות שעשתה ביחס שהעניקה כל השנים למחמד בסיוני.
כל שגריר זר המוצב בישראל, יהא הנחמד והחברותי ביותר, הוא בראש ובראשונה שליח נאמן של מדינתו ולא אוהד נלהב של ישראל. צריך לשמור על פרופורציות ולא להיסחף לשום "רומנים" של יחסים עם אותם שגרירים "נחמדים".
והחשוב מכל, הערבים אוהבים חנופה, זה חלק מהמנטליות שלהם אולם הם בזים למתחנפים להם ואינם מעריכים אותם. בסיוני הוכיח זאת השבוע היטב.
כדאי לזכור כלל זה.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר