יום שני, 24 במרץ 2008

כישלון ידוע מראש

החתימה על "הודעת צנעא" בתימן בין החמאס לפת"ח איננה מסמלת בהכרח פיוס אמיתי קרוב בין שתי התנועות. תנועת החמאס שנמצאת בשיא הפופולאריות שלה בשטחים לא תמהר לוותר על שלטונה ברצועת עזה. לישראל אסור להתערב בפוליטיקה הפלסטינית הפנימית, היא צריכה להמשיך במלחמה הבלתי מתפשרת בטרור ולהפנים כי אין שום פרטנר רציני לשלום בצד הפלסטיני

עיני הפלסטינים בשטחים נשואות בימים אלה אל העיר צנעא שבתימן שם מתקיים הדיאלוג בין נציגי החמאס לנציגי הפת"ח בניסיון להגיע לפיוס על בסיס הצעת הפשרה של נשיא תימן עלי עבדאללה צאלח.
האופטימיות איננה גדולה, לאחר שקרס "הסכם מכה" בין שני הצדדים בעקבות ההפיכה הצבאית של החמאס ביוני 2007 ברצועת עזה, אף אחד כבר לא מאמין בשטחים שתימצא פשרה שתרצה את כל הנוגעים בדבר. מכה שהיא המקום הראשון בקדושתו לדת האסלאם בגלל "האבן השחורה" (הכעבה) לא הצליחה להוות גשר דתי ופוליטי ורבים מהפלסטינים תוהים האם תצליח צנעא במקום שבו נכשלה מכה, התשובה לכך היא: כנראה שלא.
הייאוש והתסכול אופפים את החברה הפלסטינית אשר בשנים האחרונות, למרות חזון הנשיא בוש על הקמת מדינה פלסטינאית עצמאית, לא הצליחה להגיעה לשום הישגים מדיניים. יתר על כן מעמדה הבינלאומי של ישראל התחזק והפלסטינים אינם רואים את ה"אור בקצה המנהרה". כיצד הגיעו הפלסטינים למצב הזה? על כך יש תיאוריות רבות, אבל מרבית הפלסטינים סבורים שהסיבה לכך היא התערערות המצב הפנימי בחברה הפלסטינית, התגברות המחנאות ותופעות השחיתות והידרדרות המצב הכלכלי.
אין ספק שלכישלון אינתיפאדת "אל-אקצא" שתוכננה על ידי יאסר ערפאת הייתה השפעה חשובה על המצב. פיגועי ההתאבדות שהיו חלק מהאינתיפאדה הזו ושהרגו מאות אזרחים ישראלים חפים מפשע הציגו את הפלסטינים כעם של פנאטים רוצחים, הפיגועים במגדלי התאומים בניו יורק (9.11) ואחר כך במדריד, לונדון, גרמניה, ירדן ועיראק רק הגבירו את סלידת הקהילה הבינלאומית מהטרור האסלאמי. ישראל זכתה להבנה ולאהדה במלחמתה בטרור והסתלקותו של יאסר ערפאת מן הזירה המדינית לא נתפסה בעיני רבים בעולם כאסון גדול. עבור הפלסטינים הייתה זו מכה נוראה.
ההינתקות של ישראל מרצועת עזה העניקה לה נקודות רבות בעיני הממשל האמריקני וגם בזירה הבינלאומית שעודדה את ישראל להמשיך בכיוון הזה גם הגדה המערבית, אולם הפלסטינים נכשלו בהזדמנות הפז שנפלה לידיהם, לנהל את רצועת עזה במו ידיהם וללא שום כיבוש. כך למד העולם כי הפלסטינים אינם בשלים למדינה.
ניצחון תנועת החמאס בבחירות לפרלמנט בתחילת 2006 ואחר כך ההפיכה הצבאית של החמאס והשתלטותו על הרצועה גרמו נזק בלתי הפיך לעניין הפלסטיני. מדינות המערב חוששות שהמדינה הפלסטינית העתידית תהייה שלוחה של איראן, רצועת עזה הפכה לבסיס של טרור, היא התנתקה מהגדה המערבית וניתקה גם מן המציאות את האפשרות להגשים את חלום הקמת המדינה הפלסטינית בגדה וברצועה.
בחינת ההתפתחויות האלה בשנים האחרונות מעידה על כך שהפלסטינים יכולים להאשים בעיקר את עצמם בקשר למצבם הנוכחי.
החתימה בצנעא על הסכם שיאפשר את חידוש הדיאלוג בין הפת"ח לחמאס נראית יותר כ"תרגיל של יחסי ציבור" מאשר ניסיון פיוס אמיתי. שני הצדדים יודעים היטב שאין מדובר במחלוקת אידיאולוגית ביניהם, מדובר במאבקי כוחות על השלטון בתחומי האוטונומיה הפלסטינית. אין למאבק הפנימי הזה שום קשר לישראל. נציגי שני הצדדים חתמו על ההסכם או ליתר דיוק "הודעת צנעא"", בנוכחות נשיא תימן עלי עבדאללה צאלח, מכיוון ששום צד לא רוצה שהאחריות לכישלון תיפול עליו, אבל האם הדבר יביא לפיוס אמיתי? כנראה שלא, הדיאלוג בין שני הצדדים אמור להתחדש בתחילת החודש הבא והרבה תלוי בהתפתחויות בשטח.
ההערכה של גורמים בפת"ח ושל גורמים ערבים אחרים היא שחמאס לא תסכים בכל מקרה לוותר על השלטון ברצועת עזה אפילו לא לטובת בחירות חדשות לפרלמנט ולנשיאות הפלסטיניים. השלטון החמאסי ברצועה הוא מבחינת התנועה הישג היסטורי, הזדמנות להקים מדינה אסלאמית שייתכן ולא תחזור בשנים הקרובות. תנועת החמאס נמצאת על פי סקרי דעת הקהל הפלסטינים האחרונים בשיא הפופולאריות שלה, איסמעיל הניה גובר, על פי הסקרים, על מחמוד עבאס, האם נראה לכם שהחמאס תוותר על הישגיה אלה? נכון, כנראה שלא.
אסור לישראל להתערב בדיאלוג הפלסטיני הפנימי, צריך להמתין בסבלנות שפלגים הניצים ימצו את המאמצים להגיע להסכם ואז לראות את התוצאה הסופית והשלכותיה על ישראל. אין שום סיכוי שהחמאס ישנה את עורו, יפסיק את הטרור ויכיר בישראל, הוא גם לא יוותר על שאיפותיו לפרק את אש"ף הנוכחי ולהקים הנהגה פלסטינית אחרת. לישראל אין מה להתערב ואין מה למהר, אין שום שותף פלסטיני רציני באופק שעימו ניתן יהיה להגיע להסדר, אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהמתין בסבלנות.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר