יום שלישי, 19 בפברואר 2008

?לאן נעלם תהליך אנאפוליס

תהליך אנאפוליס איבד מחשיבותו והאירועים האחרונים במזרח התיכון העלימו אותו מתשומת הלב התקשורתית והעולמית. הסכנה האיראנית ואיומי "המלחמה הפתוחה" של חסן נצראללה מעיבים על התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים.ישראל צריכה להיערך לאפשרות שתהליך אנאפוליס יקרוס ולהתכונן לעימות צבאי עם ארגוני המחבלים ברצועת עזה ולהתקפות טרור על יעדים ישראלים ויהודיים בעולם

האירועים בשבועות האחרונים במזרח התיכון כמו ההתנקשות בעימאד מוע'נייה, פריצת הגבול בין רצועת עזה ורפיח והדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד בנושא מלחמת לבנון השנייה השכיחו בקרב רבים מאיתנו את העובדה כי בחדרי חדרים, הרחק מעין המצלמות, ממשיכים ישראל והפלסטינים את תהליך אנאפוליס. האם אנו סתם אדישים? האם בגלל שאף אחד לא מאמין שייצא מזה משהו אין עניין בתהליך המתקיים כנגד עינינו? ייתכן.
בכל זאת כדאי שנשים לב למאמצים של שני הצדדים להגיע להסכם. ראש הממשלה אהוד אולמרט הודיע השבוע כי סיכם עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס על דחיית נושא ירושלים לסוף הדיונים וכי מטרתו להגיע במהלך שנת 2008 להבנות עם הפלסטינים בנושא העקרונות הראשיים של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. אולמרט מעוניין מאוד בטיוטת הסכם כזו שיכולה להוות עבורו בעתיד פלטפורמה טובה שעליה ניתן לרוץ בבחירות לכנסת.גם הנשיא מחמוד עבאס זקוק מאוד להישג מדיני נכבד לאחר שהפסיד את רצועת עזה לתנועת החמאס. אם שני הצדדים רוצים בהסכם אז אולי רצוי להיות אופטימיים? תמיד אפשר אבל צריכים להיות גם ריאליים.
מנהיג החזבאללה, השיח' חסן נצראללה הכריז השבוע על "מלחמה פתוחה" עם ישראל בעקבות חיסולו של עימאד מוע'נייה. חסן נצראללה ומפקד משמרות המהפיכה האיראניים מחמד עלי ג'עפרי מאיימים בהשמדת ישראל וצריכים להתייחס ברצינות לאיומיהם.
אף אחד איננו יודע אם עד סוף שנת 2008 תהייה התקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים על הסדר הקבע במסגרת תהליך אנאפוליס או שהמזרח התיכון שוב ידרדר לתהליך של עימות צבאי בין ישראל לשכנותיה.
איראן העומדת בראש "ציר הרשע" נחושה לטרפד באמצעות שליחיה החזבאללה, החמאס והג'האד האסלאמי כל התקדמות מדינית. בינתיים רומז השיח' נצראללה כי המלחמה עם ישראל לא תהייה בדרום לבנון אלא במקומות אחרים כמו למשל בחו"ל, אולם ברור כי החזבאללה מתכנן תגובה כואבת ביותר לישראל על רצח מוע'נייה שתאלץ אותה להגיב בחריפות.
במקביל ממשיך ארגון החמאס להתגרות בישראל על פי ההוראות שהוא מקבל מאיראן ולירות רקטות קסאם לעבר ישובי עוטף עזה.
נוצר הרושם שאיראן עושה את הכול להביא להתחממות הגזרה באמצעות הסלמה מילולית שמלווה גם בהסלמה הדרגתית של מעשי הטרור. האם באווירה הזו ניתן להתקדם בתהליך אנאפוליס? בהחלט שלא.
רבים מהמתונים במזרח התיכון חוששים מהמגמה האיראנית להסלים את האירועים, בראשם הנשיא מובארק שחושש שאיראן גם מתסיסה את תנועת "האחים המוסלמים" בארצו, המלך הירדני עבדאללה, הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס וראש ממשלת לבנון פואד סניורה. הם חוששים שההתלקחות בין ישראל לחזבאללה או בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה תערער את היציבות היחסית של משטריהם. המצב בלבנון רעוע סביב שאלת בחירת הנשיא, במצרים מנסה תנועת "האחים המוסלמים" להשפיע על הבחירות המונציפליות ואילו החמאס מנסה לנטרל את הרשות הפלסטינית מכוחה בגדה המערבית.
מול כוחות הרשע האלה ניצבים ראש ממשלת ישראל, הנשיא הפלסטיני ונשיא ארצות הברית שמנסים להגיע להבנות על הסדר הקבע עם הפלסטינים.
אי אפשר לחזות מה יגיע קודם, פיגוע נקמה גדול על חיסולו של מוע'נייה או פעולה צבאית ישראלית רחבת היקף ברצועת עזה? אולי שתיהן ביחד?
ישראל והרשות הפלסטינית יכולות לנסות ולהאיץ את המשא ומתן על הסדר הקבע אבל אז ימצא ראש הממשלה אולמרט את הקואליציה שלו מפורקת. תנועת ש"ס נחושה לפרוש ברגע שיתחילו הדיונים בנושא עתיד ירושלים.
לאט לאט ובאין משים נשחקים ההישגים של מפגש אנאפוליס שהיו לפני ארבעה חודשים. תשומת הלב העולמית עברה מאנפוליס וועידת פאריס אל אירועי האלימות בלבנון ובשטחים. בשיחות אין התקדמות של ממש וברור כעת שסוריה ואיראן לא יאפשרו לפלסטינים להשיג שום התקדמות ממשית לשלום עם ישראל.
אחת המגרעות הבולטות של תהליך אנאפוליס היא שהוא מוגבל בזמן. שני הצדדים נדרשים להשיג התקדמות לפני שהנשיא בוש יעזוב את הבית הלבן בינואר 2009. המירוץ המטורף נגד השעון כשבעורף הצדדים נושפים איראן ובני בריתה הטרוריסטיים הוא מתיש. "המלחמה הפתוחה" היא בעצם בין המתונים לקיצוניים, בין אולמרט ועבאס לבין אחמדינג'אד, נצראללה, ח'אלד משעל ועבדאללה רמדאן שלח.
המלחמה הזו כבר החלה מזמן.
מהם הסיכויים שתהליך אנאפוליס יצליח? עד כה היינו בטוחים שהמחלוקות העמוקות בין שני הצדדים והוואקום המנהיגותי הם שיעמדו להם לרועץ, עכשיו יש להוסיף צרות נוספות, את איומי איראן, החזבאללה, החמאס והג'האד האסלאמי. בשקלול הסופי לא תמצא שום אדם שיהיה מוכן להמר על כספו כי תהליך אנאפוליס יצליח. הזמן הולך ואוזל והסכנות לתהליך הולכות וגוברות. אז מה יהיה? הרי הבטיחו לנו שזו היא ההזדמנות האחרונה לשלום עם הפלסטינים. התשובה היא ברורה, למרות ההודעות הסנסציוניות, כולם יאלצו להמתין לבחירתו של נשיא ארצות הברית החדש כדי שהוא יכריז על חידוש התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, עולם כמנהגו נוהג, שום דבר לא השתנה וכנראה לא ישתנה, הבעיה הפלסטינית תישאר בלתי פתורה עוד שנים רבות.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר