יום שישי, 22 בפברואר 2008

סתימת הפיות בעולם הערבי

מדינות ערב החליטו לאמץ אמנה מיוחדת שתטיל מגבלות על תחנות הלווין הערביות. עיתונאים ערבים ופלסטינים מתקוממים נגד הכוונה בטענה כי מדובר בניסיון לפגוע בחופש הביטוי וב"סתימת פיות ". הנהגת תהליך הדמוקרטיזציה במדינות ערב היא חשובה ולתחנות הלווין יש תפקיד חשוב בתהליך זה, בעידן הנוכחי אי אפשר למנוע את הגעת האינפורמציה לכל תושבי המזרח התיכון, לכן מדובר בהחלטה פוליטית מקוממת

כינוס מיוחד של שרי התקשורת של מדינות ערב בקהיר לפני כעשרה ימים מעורר סערה בקרב העיתונאים הערבים והפלסטינים בכל העולם. בכינוס אימצו שרי התקשורת הערביים אמנה המאשרת למדינות הערביות השונות לקנוס ארגוני תקשורת שפגעו במנהיגים פוליטיים ודתיים או שהזיקו להרמוניה החברתית והאחדות הלאומית, קטר הייתה המדינה הערבייה היחידה שסירבה לחתום על המסמך.
רבים מהעיתונאים הערביים רואים באמנה הזו ניסיון לפגוע בחופש הביטוי והנהגת מדיניות תקשורתית של "סתימת פיות". מספר תחנות הלווין הערביות נע בין 400-500 תחנות, רובן בבעלות פרטית.
השרים הערביים שקיבלו את ההחלטה טוענים כי המטרה האמיתית של האמנה היא רגולציה והגנה על הצופים, אולם עיון באמנה מגלה כי סעיפיה נוסחו בצורה עמומה המאפשרת לכל משטר ערבי לפרש אותה בצורה רחבה כדי להטיל מגבלות על חופש הביטוי. הסעיפים המדאיגים הם הסעיפים הקובעים כי ערוצים המשדרים תכנים שמעודדים אלימות או פוגעים בדת וכן ערוצים המשדרים תוכן מיני יהיו נתונים לעונשים שייקבעו בחוק. כל המדינות שחתמו על האמנה אמורות עכשיו להעביר בפרלמנטים שלהן חקיקה שתתרגם את האמנה לחוק מפורט. רק שתי מדינות ערביות מסתייגות מכך, כאמור קטר שממנה משדרת תחנת אל-ג'זירה המפורסמת וגם לבנון. מצרים מצידה הודיעה כי היא תיגש במרץ ליישם האמנה באמצעות חוק אך צפוי שתנועת "האחים המוסלמים" שיש לה 88 מושבים בפרלמנט המצרי תתנגד ליישום האמנה.
מי שמודאג מאוד היא תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה שהיא המפורסמת ביותר בעולם הערבי. התחנה הואשמה בשנים האחרונות על ידי כמה מדינות ערביות, ארצות הברית וישראל בתמיכה בארגוני טרור כמו אל-קאעדה, החזבאללה והחמאס. כתב התחנה לשעבר באפגניסטאן אפילו עומד לדין בספרד באשמת השתייכות לארגון אל-קאעדה, בישראל טוענים כי כתב נוסף של התחנה בבירות בשם ע'סאן בן ג'דו הוא שופרו של ארגון החזבאללה, טענה ישראלית נוספת היא שהתחנה סקרה באופן מוגזם את פריצת הגבול של מצרים עם רצועת עזה על ידי פעילי החמאס ואת מלחמת לבנון השנייה באופן אוהד את החזבאללה, כמובן שבאל-ג'זירה דוחים בתוקף את כל הטענות ואומרים כי הם עושים עבודתם בצורה מקצועית ואובייקטיבית. בכל מקרה התחנה פרסמה הודעה מיוחדת שבה היא אמרה כי הפיקוח על העיתונות צריך להיות על ידי העיתונות עצמה ולא פיקוח חיצוני הכפוי על ידי גורמים חיצוניים פוליטיים.
למרות הביקורת הלגיטימית שיכולה להיות על תחנת הלווין אל-ג'זירה, אין ספק שהיא צודקת בטיעוניה. חופש הביטוי בעולם הערבי עומד עתה בפני סכנה נוספת. גם כך שולטות מדינות ערב באופן מוחלט באמצעי התקשורת הרשמיים שלהן ועכשיו הן מנסות להגביל את חופש הביטוי באמצעי התקשורת הפרטיים, במקרה דנן בערוצי הטלוויזיה הלוויניים, תחת שם הקוד רגולציה או החלת קוד אתי.
התחנות הלוויניות הערביות התחילו לשדר לפני כעשר שנים ומספרן הלך וגדל בנמשך הזמן, העיתוי הזה של כינוס מיוחד של שרי התקשורת הערביים ואימוץ האמנה הוא מוזר, בקרב העיתונאים הערביים יש תחושה כי המשטרים הערביים מודאגים מהשפעתן הדומיננטית על דעת הקהל ולכן הן נחושות להצר את צעדיהן ולפגוע בתוכן שלהן, עיקר הטענות מופנות כלפי מצריים וסעודיה.
העיתונאים הפלסטינים חוששים כי אימוץ האמנה הזו יפגע באופן הסיקור של הבעיה הפלסטינית. הם סבורים שמדינות ערב אינן מעוניינות בסיקור נרחב מאוד של ההתפתחויות בשטחים הפלסטינים מחשש שהדבר יעורר מהומות בקרב הפליטים הפלסטינים החיים בתחומן ויערער את יציבות משטריהן.
כעיתונאי וכמזרחן הבקי בעולם הערבי אני חייב להביע את דעתי כי הצעד הזה הוא אנטי דמוקרטי ואכן נועד לפגוע בחופש הביטוי, אין ספק שמדינות ערביות רבות יעשו שימוש באמנה הזו כדי לחוקק חוקים שייפגעו בחופש הביטוי וינסו להגביל את התחנות הערביות המשדרות מתחומן, תהליך הדמוקרטיזציה הוא תהליך הכרחי במדינות ערב ולערוצי הטלוויזיה הלוויניים יש תפקיד חשוב בו. זו יכולה להיות הדרך להלחם ברעיונות האסלאם הקיצוני, ללמד פלורליזם מחשבתי ורעיוני ולהפיץ את רעיונות הדמוקרטיה.
ריבוי הערוצים הלווינים הוא יתרון שכן בעידן הנוכחי אי אפשר להסתיר את המידע מהאזרחים במדינות ערב, לכן כל הגבלה במסווה של רגולציה תיחשף מייד.
מוטב היה שלא לאמץ את האמנה הזו, אני בטוח שבמשך הזמן תגבר הביקורת על ההחלטה הזו וארגוני זכויות אדם וארגונים בינלאומיים שונים כמו גם העיתונות הערבית והמערבית יתקוממו נגדה. "העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה" כך אנו נוהגים לומר כעיתונאים, במקרה הזה היא צריכה להיות כלב שמירה נשכני שינבח בכל פעם שינסו לפגוע בחופש הביטוי במדינות ערב באמצעות יישום האמנה הזו ובמקרה הצורך גם ינשוך. זה האינטרס של כל מי שתומך בדמוקרטיה במיוחד מי שתומך בהנהגת דמוקרטיה במשטרים אפלים ודיקטטוריים ולא חסר כאלה בעולם הערבי.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר