יום ראשון, 30 בספטמבר 2007

הסכנה האסלאמית בירדן

בעוד עשרים יום יתקיימו בירדן הבחירות לפרלמנט ומפלגת "חזית הפעולה האסלאמית" שהיא הזרוע של תנועת "האחים המוסלמים" בירדן הודיעה על השתתפותה בבחירות לאחר שאיימה שלא להשתתף בהן. המלך עבדאללה התערב אישית כדי לשכנע את ראשי המפלגה להשתתף בבחירות והבטיח "בחירות נקיות" לאחר שמפלגה האסלאמית הזו החרימה, באחרונה, את הבחירות המונוציפליות. המלך עבדאללה מעדיף ש"האחים המוסלמים" יפעלו בגלוי וישולבו במערכת הפוליטית הירדנית ושלא יהפכו לתנועה מחתרתית הפועלת באמצעים אלימים להפלת השלטון.
מפלגת "חזית הפעולה האסלאמית" מייחסת חשיבות רבה לבחירות לפרלמנט בדיוק כפי שתנועת החמאס ייחסה חשיבות רבה לבחירות לפרלמנט הפלסטיני ואף זכתה בהן לרוב מוחץ בינואר 2006. ראשי המפלגה "שיחקו" היטב את המשחק הדמוקרטי הירדני, הם נפגשו עם ראש ממשלת ירדן בחית' שהבטיח להם כי הבחירות יתקיימו באופן דמוקרטי והוגן וכי יינקטו צעדי פיקוח למניעת זיופים ותופעות שליליות אחרות. מדובר במפלגה הפוליטית הגדולה ביותר בירדן וגם ראשיה הבינו שאי השתתפותם בבחירות תמנע מהם כוח פוליטי חשוב שאותו הם יוכלו לנצל לטובתם.
בירדן עצמה יש ביקורת על המפלגה הזו ונאמני המלך מאשימים אותה כי היא פועלת בתיאום עם תנועת החמאס וכי היא "דואגת יותר לפלסטין מאשר לירדן". סאלם אלפלאחאת, המפקח הכללי של המפלגה בירדן נשאל על כך בראיון לרשת אל-ג'זירה לפני כמה ימים והשיב: "אי אפשר לנתק את הקשר, מי שמאיים על פלסטין מאיים גם כן על ירדן".
המצע של המפלגה לקראת הבחירות יכלול סיסמאות על הצורך ברפורמה פוליטית וחוקתית, מתן חופש מלא להתאגדויות מקצועיות ופוליטיות והגדלת חופש הביטוי.
בינתיים שירותי הביטחון הירדניים אינם מהססים לפעול נגד פעילי התנועה. לפני כשבוע הם עצרו שני פעילים של התנועה וזימנו לחקירה עשרות פעילים נוספים.
שירותי הביטחון הירדניים סבורים כי זכי בני ארשיד המזכיר הכללי של מפלגת "חזית הפעולה האסלאמית" הוא מקורבו של ח'אלד משעל ראש הלשכה המדינית של החמאס. הממשלה הירדנית המודאגת מאוד מהתחזקות כוחו של החמאס בשטחים ובמיוחד ברצועת עזה הודיעה לפעילי המפלגה כי לא תתיר שום זיקה ארגונית של המפלגה לארגון החמאס. ירדן לא מוכנה להתיר לח'אלד משעל המקבל הוראות מאיראן לשחק מרחוק, ממקום מושבו בדמשק, בפוליטיקה הירדנית הפנימית. "מפלגת הפעולה האיסלאמית" מעודדת מהתחזקותן של המפלגות האסלאמיות במזרח התיכון ומהצלחתן בבחירות בטורקיה ובשטחים הפלסטיניים. היא בטוחה שתגיע להישגים חשובים אם שירותי הביטחון הירדניים לא יפגעו בטוהר הבחירות. המלך עבדאללה נחוש מצידו לא לאפשר למפלגה אסלאמית זו את ההצלחה הגדולה שמחמוד עבאס אפשר לחמאס בשטחים והוא אמור, להערכת גורמי מודיעין מערביים, לנקוט בכל האמצעים להגביל את כוחה ולא לאפשר לעוד שלוחה של איראן להתמקם בעוצמה בתוך המערכת הפוליטית הירדנית.

יום שישי, 28 בספטמבר 2007

סוריה לא תתקוף את ישראל

מקורות ערביים מדווחים כי חדירת מטוסי חיל האוויר לסוריה הביכה יותר מכל את הגנרל עבד אל-פתאח קודסייה ראש המודיעין האווירי הסורי. זהו מנגנון הביטחון החשוב ביותר בסוריה שאחראי על הביטחון בחיל האוויר, אבטחת מטוסו של הנשיא ופעולות הריגול של סוריה בחוץ לארץ. לגנרל הסורי לא היה שמץ של מושג מה מטרת הפעולה עד שהתבררו תוצאותיה. על-פי אותם מקורות סגן נשיא סוריה פארוק א-שרע הידוע בעמדותיו הקיצוניות רתח מזעם ותמך בתגובה סורית מיידית אך שר ההגנה חסן תורכמאני והרמטכ"ל עלי חביב העדיפו כי סוריה תמנע בשלב הזה מתגובה ואכן הנשיא הסורי בשאר אסד קיבל את עמדתם.
סוריה העדיפה לתקוף את ישראל באמצעי התקשורת בלבד. בכירים סורים מסרו, לפני כמה ימים, לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי סוריה לא תתקוף את ישראל בתגובה לפעולת חיל האוויר אך היא איננה רואה אפשרות לחידוש תהליך השלום עם ישראל. הצבא הסורי הגביר את הכוננות בעקבות פעולת חיל האוויר הישראלי ומטוסיו נשלחים מידי פעם לאזור הגבול ברמת הגולן למעין מפגן כוח. גורמי ההערכה בישראל סבורים כי הסורים מעדיפים לא להגיב באופן צבאי ולהמתין עד תחילת 2009.להערכת סוריה הנשיא האמריקני הבא יהיה מהמפלגה הדמוקרטית והוא צפוי להסיר את החרם מעליה וללחוץ על ישראל לחדש את המשא ומתן עימה ולסגת מכל רמת הגולן.
מקורות שונים בסוריה מדווחים על התחזקות מעמדו של הנשיא בשאר אסד, שבע שנים לאחר שעלה לשלטון בעקבות מות אביו חאפט' בקיץ 2000. לאחרונה נבחר בשאר לתפקיד הנשיא ברוב של 97.62 אחוזים והיה המתמודד היחיד בבחירות. בשאר אסד הצליח לדחוק את רגליה של הגוורדיה הוותיקה שליוותה את שלטונו של אביו, שר ההגנה מצטפא טלאס פרש ב-2004 ושנה אחר כך נמלט סגן הנשיא עבד אל-ח'לים חדאם לפאריס והצטרף לאופוזיציה הסורית בגולה. כיצד מתקבלות ההחלטות בסוריה והאם הנשיא הסורי יגיב בעתיד על פעולת חיל האוויר של ישראל?
הצמרת הסורית מורכבת מ"פורום השלושה". בראש המשולש עומד הנשיא בשאר אסד ולצידו אחיו מאהר אלאסד וגיסו אסיף שווכת. מאהר הינו מפקד המשמר הנשיאותי, כוח העילית הנאמן ביותר ביחידות הצבא לנשיא בשאר ואילו הגיס אסיף, הנשוי לבושרה, אחותו של הנשיא הוא מפקד המודיעין הצבאי. חלוקת התפקידים היא כזו שמאהר אלאסד אחראי על הפיקוח על הנעשה בתוך יחידות הצבא ואילו אסיף שווכת אחראי על "התיק הלבנוני".
בשאר אל-אסד הצליח ליצור איזון עדין בין מוקדי הכוח בסוריה, מחד צמרת הצבא ומפקדי הדביזיות ומאידך ראשי מנגנוני המודיעין והביטחון. בסופו של יום הנשיא בשאר הוא שמקבל את ההחלטות.
לטענת גורמי מודיעין ערביים אסיף שווכת הוא ה"איש מספר שתיים" בסוריה והשפעתו על הנשיא בשאר היא רבה מאוד. למעשה שולט אסיף שווכת, ביד רמה, בכל מנגנוני הביטחון. אסיף נעזר לשם כך בשני אנשים, אחיו, מופיד שווכת האחראי על המבצעים המיוחדים שהצליח אפילו להחדיר את אנשיו למשמר הנשיאותי הנשלט על ידי מאהר אלאסד אחיו של הנשיא, והגנרל סעיד סמור. לכאורה כפוף אסיף שווכת, בתוקף היותו ראש המודיעין הצבאי, לרמטכ"ל עלי חביב אך ההיפך הוא הנכון.
קבוצה נוספת של גנרלים בכירים מיצבה בשנים האחרונות את עצמה כ"כוח חדש" הנאמן לנשיא בשאר אסד והיא כוללת את הגנרל עלי ממלוכ, ראש המודיעין הכללי ולשעבר ראש המודיעין האווירי, הגנרל עלי יונס, הגנרל נזיה מסעוד והגנרל דיב זיתוני.
הבעיה העיקרית של סוריה בקשריה עם המערב היא סוגיית לבנון. סוריה מנסה לערער את היציבות בלבנון כדי להסיט את תשומת הלב העולמית מבית הדין הבינלאומי שעומד להתכנס ולדון ברצח רפיק אל-חרירי ראש ממשלת לבנון לשעבר. לאחרונה הפעילה סוריה את ארגון "פתח אל-אסלאם", המזוהה עם אל-קאעדה כדי ליצור מתח ואנרכיה בלבנון, הארגון הזה ניסה להשתלט על מחנה הפליטים הפלסטיני נהר אל-בארד בצפון לבנון אך לאחר קרבות קשים הצליח צבא לבנון לגבור עליו. לדברי גורמי מודיעין מערביים הנשיא בשאר אסד הוא שנתן את ההוראה להתנקש בחייו של ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי ושני המקורבים לו אחיו מאהר וגיסו אסיף מחזיקים בסוד הזה. שמותיהם של השניים מופיעים בנספח הסודי של דו"ח וועדת החקירה של האו"ם לאחר שמזכיר האו"ם הקודם קופי ענאן הורה להשמיט את שמותיהם מהדו"ח הגלוי. פרשת רצח חרירי מהווה את האיום החמור על המשך שלטונו של בשאר אל-אסד יותר מהצלחת פעולת חיל האוויר הישראלי בסוריה.
סגן נשיא סוריה לשעבר, עבד אלח'לים חדאם העריך לפני כמה ימים בראיון לעיתון "א-סינארה" כי המשטר הסורי לא יגיב על פעולת חיל האוויר כיוון שאין לו את הרצון להגיב ולקבל את ההחלטה המדינית הנדרשת. להערכתו סוריה תמשיך לנקוט באותה המדיניות שנקטה בעבר ולהתעלם מהחדירות הישראליות לשטחה.
חדאם צודק בהערכותיו, סוריה איננה יכולה להתעמת כעת, באופן צבאי, עם ישראל. זה היה כנראה גם השיקול של הדרג המדיני בישראל כשאישר את הפעולה, שעל-פי מקורות זרים, עסקה בנטרול איום נשק השמדה המוני על ישראל. סוריה מבודדת כעת בעולם בעיקר בגלל היותה חלק בלתי נפרד מ"ציר הרשע" בראשותה של איראן. היא מעדיפה כרגע "לבלוע את הגלולה המרה", להכחיש שישראל תקפה מטרות בשטחה ובכך להציל את כבודה.

יום רביעי, 26 בספטמבר 2007

"לא מחליפים רוצח ברוצח אחר"

אין לפקפק בכנות כוונותיו של שר התשתיות בנימין בן אליעזר כי ברצונו להביא במהירות לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט אולם המחיר שהוא מציע לישראל לשקול לשלם עבורו, דהיינו שחרור מרוואן ברגותי מהכלא רק יגרום נזק בלתי משוער לביטחונה של ישראל, לא יחליש את ארגון החמאס וגם ישבש את היציבות היחסית הנוכחית בהנהגת אש"ף. הצעתו של השר בן אליעזר מעוררת כבר חילוקי דעות בממשלה ובמערכת הפוליטית בישראל. גם בארגון החמאס מתנגדים לרעיון, החמאס דורש תמורת שחרור החייל גלעד שליט את שחרורם של מאות מחבלים מהחמאס ש"דם על ידיהם" ושביצעו עשרות פיגועי תופת בישראל שהביאו למותם ופציעתם של מאות אזרחים ישראלים. ארגון החמאס איננו מוכן לוותר על קלף המיקוח שבידיו בדמותו של גלעד שליט תמורת שחרור של אחד ממנהיגי הפת"ח.
השר בנימין בן אליעזר מעריך שמרוואן ברגותי יהיה המנהיג הבא של העם הפלסטיני ואילו השר גדעון עזרא אומר כי ברגותי הוא המנהיג בפועל של הפלסטינים והוא גם מעורב מאחורי הקלעים בשיחות אולמרט עם אבו מאזן. להערכתו שחרור ברגותי יחזק את המתונים ברשות מול החמאס. האם באמת מרוואן ברגותי הינו מתון ושחרורו יתרום לקידום מטרה זו? האם ישראל צריכה להתערב בפוליטיקה הפנימית הפלסטינית? התשובה לשתי שאלות אלה היא חד משמעית לא ולא.
הויכוח על סוגיית שחרורו של מרוואן ברגותי הזכיר לי סיפור מעניין. כמה חודשים לפני שיאסר ערפאת חלה במוקאטעה ברמאללה במחלה מסתורית שהביאה מאוחר יותר למותו, פנתה אלי אישיות פלסטינית בכירה וביקשה ממני שאבדוק אצל ראש הממשלה דאז אריאל שרון אם הוא מוכן לשחרר את מרוואן ברגותי מהכלא. באותם הימים התפרסמו כמה סקרי דעת קהל שעשו מכוני מחקר פלסטינים בשטחים ושהצביעו על עלייה חדה בפופולריות של מרוואן ברגותי וירידה קלה בתמיכה ביאסר ערפאת. האישיות הפלסטינית הבכירה ביקשה ממני להסביר לראש הממשלה כי ברגותי הוא נציגו של הדור הצעיר בפת"ח וכי כדאי לשחררו כיוון שהוא יחליף בקרוב את יאסר ערפאת ויהיה המנהיג הבא של אש"ף והפרטנר העיקרי למשא ומתן עם ישראל. שאלתי את אותה האישיות הפלסטינית האם ברגותי יהיה, מוכן בתמורה לשחרורו, להיות יותר מתון בדרישותיו המדיניות מיאסר ערפאת בכל הקשור לסוגיות הסדר הקבע כמו זכות השיבה, ירושלים, ההתנחלויות, הגבולות וכולי והוא השיב בשלילה מוחלטת. בכל זאת פניתי אל ראש הממשלה דאז בבקשה לפגישה ושרון נענה לבקשתי. כמה ימים אחר כך הוזמנתי אל מעונו של ראש הממשלה בשכונת רחביה בירושלים לארוחת ערב. במהלך הפגישה העליתי בין היתר את הצעתה של אותה אישיות פלסטינית בכירה. ראש הממשלה שרון נעץ בי מבט חודר וזועם אך שמר על קור רוחו. "לא יעלה על הדעת" הוא סינן. "בכל זאת" הקשיתי, "מה למסור לאותה האישיות הפלסטינית?" אריאל שרון הניח את הסכין והמזלג שאחז בידיו, ניגב את פיו במטלית לבנה והשיב לי בקול רועם: "תמסור לו שאין מחליפים רוצח ברוצח אחר".
אריאל שרון צדק. מייד לאחר מותו של יאסר ערפאת החליף אותו בתפקיד מחמוד עבאס ולא מרוואן ברגותי. גם כיום מדברים, ברחוב הפלסטיני על אבו מאהר רניים, מהגוורדיה הותיקה של הפתח בתוניס, כמחליפו העתידי של מחמוד עבאס ולא על מרוואן ברגותי. צריך גם לזכור כי ארגון החמאס שואף להשתלט על אש"ף, אם יצליח החמאס במשימתו להרחיב את אחיזתו מעזה לחלקים נרחבים ביהודה ושומרון, יהיה ח'אלד משעל המנהיג הבא של הפלסטינים ולא מרוואן ברגותי. לישראל אסור להתערב בפוליטיקה הפלסטינית הפנימית, כל מנהיג פלסטיני הזוכה לתמיכת ישראל "נשרף" בעיני הפלסטינים, מייד מאשימים אותו בבגידה ובכפירה והוא נאלץ להקצין את עמדותיו כדי לשמור על מעמדו במערכת הפוליטית הפלסטינית. ומה שחשוב, אסור לשכוח לרגע כי מרוואן ברגותי הורשע בבית משפט ישראלי על מוערבותו ברצח אזרחים ישראלים חפים מפשע ונדון לחמישה מאסרי עולם. השר לבטחון פנים אבי דיכטר ושר התחבורה שאול מופז, שניהם בעלי רקע בטחוני עשיר, מתנגדים בתוקף לשחרורו של ברגותי. גם הם יודעים ששחרור כזה ייחשב לחולשה ישראלית ורק יעודד את המשך מעשי הטרור. ישראל לא צריכה לתת פרס לטרור ולהפוך רוצחים למנהיגים פוליטיים ושותפים למשא ומתן, כבר שבענו די מיאסר ערפאת. אריאל שרון צדק.

יום שלישי, 25 בספטמבר 2007

האם החמאס והפת"ח יתפייסו בקרוב?

תנועת החמאס מיהרה "לברך" על הודעת תנועת הפת"ח כי כמה מנהיגים בכירים שלה מתכוונים לשוב בקרוב לרצועת עזה. החמאס מנסה לנצל צעד זה לחידוש הדיאלוג עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס מבלי לוותר על השלטון ברצועת עזה שאותו תפסה בכוח. איימן טה, אחד מדוברי החמאס ברצועה טען כי התנועה לא תרדוף אף איש פת"ח בגלל השתייכותו הפוליטית אלא אם ביצע עבירה על החוק אבל מי מאמין לו? ההערכה ברשות הפלסטינית ובישראל היא כי השותפות הפוליטית בין החמאס לפת"ח לא תחודש בקרוב וכי שני הצדדים היריבים ממתינים לתוצאות המפגש הבינלאומי בנובמבר.
גורמים בטחוניים ישראלים בכירים מקיימים באופן שוטף הערכות מצב לקראת כינוס המפגש הבינלאומי בעוד כחודשיים.
ההערכות הן כי המאבק מול החמאס מגביל את מרחב התמרון של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ומוביל אותו להקשחת הקו מול ישראל במיוחד במישור הפומבי. ככל שנתקרב למפגש הבינלאומי בנובמבר צפוי שהנשיא עבאס יגביר את דרישותיו מישראל וינסה ל"שדר" לפלסטינים ולעולם הערבי "עמדות קשוחות" דבר שאמור להקל עליו להיכנס לעימות עם ארגון החמאס על הסוגיות המדיניות. ארגון החמאס מצידו נוקט בקו מאוד מדאיג. החמאס הגביר בימים האחרונים את האיומים הפומביים על הנשיא הפלסטיני עבאס וראש ממשלתו פיאד ואף הגדיר אותם במילים "כופרים". כל התקדמות במשא ומתן המדיני עלולה להגביר את המצוקה בחמאס ולגרום להסלמה בנסיונותיו לעשות פיגועים בישראל ואף לנסות ולפגוע בשלטון הפלסטיני ברמאללה.
למעשה ישראל מנהלת את המשא ומתן עם מחמוד עבאס על רקע המאבק החריף שיש לו, ושנמשך בעוצמה רבה, מול תנועת החמאס. אמנם המאבק הזה מצמצם את חופש הפעולה של הנשיא הפלסטיני אך מאידך גיסא הוא מנסה לנצל את המחלוקת עם תנועת חמאס כמנוף טקטי כדי להפעיל על ישראל לחץ במשא ומתן כדי שתעשה ויתורים. שני הצדדים הניצים, חמאס ופת"ח, מנסים להשיג לגיטימציה מבני עמם, ממדינות ערב ומגורמים בינלאומיים שונים.
בשבועות האחרונים התברר כי בתנועת החמאס יש שני מחנות. המחנה המיליטנטי בראשותו של ד"ר מחמוד א-זהאר האוכף את סמכותו בכוח ברצועה באמצעות הגוף המכונה "הכוח המבצעי" והמחנה היותר מתון, בראשותו של ראש הממשלה המפוטר איסמעיל הנייה, הפועל למען חידוש הדיאלוג עם תנועת הפת"ח ומנסה להפחית את דאגת תושבי הרצועה מהפגיעה בזכויות האדם ודיכוי החירויות.
גם מחנה הפת"ח מפוצל, הנשיא עבאס מתעקש שלא להידבר עם החמאס אך יועצו ג'בריל רג'וב בעד חידוש הדיאלוג. ראש הממשלה סלאם פיאד מנסה להיעזר בעשרות צווים נשיאותיים שפרסם עבאס כדי לדרבן את כוחות הביטחון שלו לבצע פעילות נגד החמאס אך לא תמיד בהצלחה מרובה. בפתח יש התמרמרות, בעיקר בקרב הדור הצעיר, כי הנשיא עבאס ממשיך להקפיא את הרפורמות הנדרשות בתנועה וכעס רב על כך שמרבית הסמכויות והכספים הם בידיו של סלאם פיאד שאפילו איננו חבר בתנועת הפת"ח.
במקביל מנסים אישים פלסטינים שונים להקים גופים פוליטיים חדשים כמו יוזמתם של איש העסקים מוניב אלמצרי ושל מנהיג "היוזמה הלאומית" מוצטפא ברגותי דבר שעלול לפגוע במאמצי הלגיטימציה של הממשלה של סלאם פיאד. הנשיא הפלסטיני עבאס מנסה במקביל להגביר את הלגיטימציה של שלטונו, המזוהה עם אש"ף, להביא מנהיגים וותיקים של אש"ף מהפזורה הפלסטינית אל השטחים כמו אבו מאהר ע'נים מבכירי ארגון הפת"ח ונאיף חוואתמה ראש ארגון החזית הדמוקרטית.
תמונת המצב הפלסטינית הפנימית אמורה להתבהר רק אחרי שיוודעו תוצאות המפגש הבינלאומי בנובמבר. אם ייכשל המפגש הזה עלול הדבר להגביר את כוחו של ארגון החמאס. אסור שהדבר ישפיע על שיקוליה של ישראל. היא חייבת לשמור בראש ובראשונה על האינטרסים הלאומיים שלה. הקיצוניות תמיד הייתה קיימת במחנה הפלסטיני ואין שום ערבויות כי אם נגיש לפלסטינים וויתורים מפליגים ימתן החמאס את דרישותיו ועמדותיו. החמאס לא יוותר על תוכניתו להשמיד את ישראל בשום מקרה.

יום ראשון, 23 בספטמבר 2007

אוסאמה בן לאדן נגד נשיא פקיסטן

שש שנים לאחר הפיגוע במגדלי התאומים חוזר אוסאמה בן לאדן במלוא עוזו לזירה. לאחר שהופיע בן לאדן, באחרונה, בקלטת וידיאו לאחר היעדרות של שלוש שנים ממסכי הטלוויזיה הוא הורה על הגברת פעולות הטרור של ארגונו בעיראק ובאלג'יריה. עכשיו מנסה בן לאדן לנצל את הוואקום הפוליטי בפקיסטן והוא מכריז בשם ארגונו מלחמה עליה. בקלטת שהופצה באינטרנט לפני כמה ימים נשבע אוסאמה בן לאדן לנקום בנשיא פקיסטן פרבז מושארף המתואם באופן מלא עם ארצות הברית במלחמתה נגד ארגון אל-קאעדה. הרקע לאיום, הפשיטה של כוחות הביטחון של פקיסטן בחודש יולי האחרון על מעוז האיסלאם הקיצוני באיסלאמבאד המכונה ה"מסגד האדום". בן לאדן כינה, בקלטת, את מושארף "כופר" והבטיח לנקום את דמם של עבד אל-רשיד ראזי מנהיג הקיצונים המוסלמים ושל 75 מנאמניו שנהרגו במתקפה על המסגד.
אוסאמה בן לאדן מנסה ללא ספק לנצל את מצבו הפוליטי הרעוע של נשיא פקיסטן. אין שום חדש באיומים על חייו של מושארף, כבר בעבר היו כמה נסיונות להתנקש בחייו של נשיא פקיסטאן וגורמי הביטחון הפקיסטנים משוכנעים שנסיונות אלה יימשכו בעתיד. הבחירות לנשיאות המדינה ייתקימו ב-6 באוקטובר ובמקביל לאיומים על חייו של הנשיא מושארף עתרו כמה ארגונים אזרחיים לבית המשפט העליון של פקיסטן בדרישה שלא לאפשר למושארף להציג את מועמדותו כל עוד הוא משמש כמפקד הצבא. מושארף הודיע בתגובה כי הוא יקבל כל פסיקה של בית המשפט. קיומן של הבחירות הדמוקרטיות בפקיסטן הוא חיוני גם למלחמה בטרור. ארגון אל קאעדה מעוניין ליצור מצב של אנדרלמוסיה וכאוס בתוך פקיסטן כדי שיוכל להיכנס לתוך הוואקום שיווצר ולפעול באין מפריע.
אוסאמה בן לאדן רוצה למנוע את המשך שלטונו של פרבז מושארף בכל מחיר. הוא יודע היטב שהעולם המערבי בראשותה של ארה"ב מעוניין מאוד בהמשך שלטונו של מושארף שבו הם רואים שותף פעיל למלחמה בטרור של אל-קאעדה. הנשיא מושארף עצמו מצפה לסיוע אמריקני נרחב יותר כמו הספקת מסוקי קרב וציוד מיוחד לראיית לילה כדי שיוכל להלחם באופן יעיל יותר בפעילי האסלאם הקיצוני המאיימים על שלטונו.
פרבז מושארף הודיע על סיום השלטון הצבאי במדינה ובכך הוא מקיים צו של בית המשפט שקבע כי השלטון הצבאי לא יימשך יותר משלוש שנים. מושארף מנסה להפגין את רצונו המלא בדמוקרטיה והוא מוכן לפרוש מראשות הצבא אם ייבחר מחדש. כזכור הנשיא מושארף עלה לשלטון בהפיכה צבאית ב-1999. פרבז מושארף מפגין ביטחון עצמי רב והוא משוכנע כי ינצח בבחירות. גורמי מודיעין מערביים מעריכים כי אם ינסה ארגון אל-קאעדה לשטוף את פקיסטן בגל של פיגועי טרור כדי לשבש את הבחירות ואת אפשרות נצחונו של מושארף לא יהסס הנשיא הפקיסטני להכריז על מצב חירום שיימשך זמן רב למרות ההתנגדות הצפוייה של האופוזיציה.

"נמר של נייר"

על אף החלטת הממשלה השבוע להכריז על רצועת עזה "שטח עויין" טרם הופעלו עיצומים נגד הרצועה למרות שירי טילי הקסאם לעבר ישראל נמשך. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן אליעזר אומר כי החלטת הממשלה איננה מיועדת לביצוע מיידי ואכן טוב שכך. עדיף שהחלטת הממשלה תישאר על הנייר כיוון שאין לה שום ערך מעשי אם היא תבוצע בשטח, להיפך הצעדים לא ימנעו את המשך הטרור, ישראל תתבזה, כושר ההרתעה שלה יישחק עוד יותר והיא תוצג כ"נמר של נייר". יש להעריך את אומץ ליבו של מתאם הפעולות בשטחים האלוף יוסף משלב על דרישתו להופיע בפני הקבינט הביטחוני ולהשמיע דעה המנוגדת לעמדת הרמטכ"ל ושר הביטחון שיזמו את ההחלטה. האלוף משלב צודק בדבריו כי הלחץ שרוצה ישראל להפעיל על האוכלוסיה הפלסטינית ברצועה לא פותר את בעיית הטרור וכי הניסיון מוכיח כי פעולות הטרור נמשכות בלי קשר למצב הכלכלי. ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון נהג לומר בשיחות פרטיות כי המחבלים הפלסטינים לא יכולים להפסיק את הטרור ליותר מכמה ימים וכי כשזה קורה "מתחיל לגרד להם בידיים" ואז הם חוזרים לפעילותם.
ה"הגבלות השלטוניות" שהטילה ישראל על החמאס כמו צמצום אספקת הדלק והחשמל מישראל לעזה, הגבלת סחורות במעברים, הגבלת תנועת אנשים, הפסקת ביקורי משפחות אצל האסירים הפלסטינים ועוד לא יפגעו בשלטון החמאס ולא ימוטטו אותו הן רק יגרמו לישראל נזק מדיני ונזק תדמיתי בעולם. שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס הביעה אמנם, במהלך ביקורה האחרון בארץ, תמיכה בעמדת ישראל כלפי שלטון החמאס ברצועה אך ספק רב אם ארה"ב הברית תתמוך בסנקציות הישראליות שיפגעו באוכלוסיה האזרחית הפלסטינית. מעבר לחוסר התועלת המבצעית בהחלטות אלה קיים גם ההיבט המשפטי, למרות ההתנתקות מוטלות עדיין על ישראל חובות הומניטריות כלפי תושבי הרצועה ואם יוטלו הסנקציות שעליהן החליט הקבינט הביטחוני סביר להניח שיהיו פניות לבג"ץ והוא יתערב בענין. על מערכת הביטחון לשים לב היטב לשתי התפתחויות המתרחשות כעת ברצועה ולתת להן זמן "להבשיל". יש סימנים ראשונים לאפשרות התפתחות של מרי אזרחי כנגד ממשלת החמאס בשל צעדי הדיכוי הקשים שהיא נוקטת נגד תושבי הרצועה וכן מגעים שמנהלת תנועת החמאס עם הפלגים הפלסטינים האחרים בניסיון לשכנעם להפסיק זמנית את ירי טילי הקסאם ולהסכים לרגיעה (תהדיאה) עם ישראל.
צעדי ענישה ישראלים נגד האוכלוסיה האזרחית בעזה ימנעו את הבשלתם של תהליכים אלה, יגבירו את זעם התושבים הפלסטינים ויחזקו את הגורמים הקיצוניים ובראשם ארגון החמאס. ישראל צריכה להמשיך ולהבליג לפרק זמן קצוב שיקבע הקבינט הביטחוני כדי לראות כיצד מתפתחים תהליכים אלה בשטח. אם לא תצא מהם שום תועלת על ישראל לגשת, סוף סוף, אל הפיתרון ההגיוני והמעשי היחידי והוא מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה בסגנון "חומת מגן מס 2" שמטרתו פגיעה קשה בתשתיות הטרור, נסיגה מהירה והקמת איזור חיץ בצפון הרצועה שימנע ירי רקטות לעבר ישראל. מפקדי הצבא כבר הכינו את התוכניות המבצעיות וממתינים להחלטת הדרג המדיני. את העיתוי צריכה לקבוע הממשלה בזמן הקרוב. במבצע כזה תחזיר ישראל לידיה את כושר ההרתעה שאיבדה במלחמת לבנון השניה, תמנע את הפגיעה בישובים והאזרחים הישראלים בעוטף עזה ואת התעצמותה הצבאית של מדינת הטרור "חמסטאן" ברצועת עזה. צעד זה עדיף ויעיל בהרבה על החלטות הקבינט האחרונות שהן "חסרות שיניים" ורק יחלישו את ישראל בטווח היותר רחוק אם אכן יבוצעו. נקווה שלא.

יום חמישי, 20 בספטמבר 2007

האם יצליח אוסאמה בן לאדן להגשים את חזונו?

מפקד הכוחות האמריקנים בעיראק, דיויד פטראוס, הודיע לפני כמה ימים שמספר הלוחמים הזרים בעיראק התוקפים את כוחות הברית הצטמצם באופן משמעותי. הכוונה הייתה למתנדבים ערבים ומוסלמים ממדינות שונות המגיעים לעיראק כדי להצטרף לשורות ארגון אל-קאעדה. פטראוס ייחס את ההצלחה במניעת הגעתם לעיראק למאמצים הדיפלומטים שהביאו את המדינות מהן יוצאים הלוחמים לנקוט צעדים כדי להלחם בהסתננות אנשים לעיראק דרך סוריה. לסוריה יש חלק ניכר בעידוד הטרור של אל-קאעדה בעיראק נגד כוחות הברית, היא מאפשרת את מעבר הלוחמים דרך שטחה באופן חופשי אל עיראק ואיראן מממנת ומחמשת אותם. האם עלינו לשאוב עידוד מהצהרתו של הגנרל פטראוס? האם אכן נחלש ארגון אלקאעדה בעיראק? לצערנו לא. עיראק הפכה לזירת הקרב השניה בגודלה במלחמה של אל-קאעדה נגד ארה"ב. ארגון אל-קאעדה גם הפך את עיראק לבסיס שיגור של לוחמי הג'האד העולמי אל מדינות ערביות שכנות כמו לבנון, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ורצועת עזה במטרה להפיל את משטריהן. מטרה נוספת שלו היא לנסות ולפגוע במטרות בתוך ישראל.
צום חודש הרמדאן מהווה קרקע נוחה, מבחינה דתית, לארגון אל-קאעדה בעיראק לתכנן פיגועים נוספים. דו"ח של המכון הבינלאומי למחקר אסטרטגי בלונדון שפורסם בשבוע שעבר קובע כי ארגון אל-קאעדה חזק היום כפי שהיה לפני שש שנים ומסוגל גם כיום לבצע פיגועי ראווה דוגמת פיגועי ה-11 בספטמבר. גם ארגון אל-קאעדה בעיראק המכנה את עצמו בשם המרשים "מדינת עיראק האיסלאמית" התאושש לאחר חיסול מנהיגו אבו מסעב א-זרקאווי בהפצצה אמריקנית ביולי 2006 והוא ממשיך, בהצלחה, בהתקפותיו על כוחות הברית ותומכיהם בעיראק. לפני כמה ימים הצליחו אנשי אל-קאעדה לחסל את השיח' עבד אל-סטאר אבו רישה שהיה מהמנהיגים הסונים הבולטים שהתנגדו לארגון. הוא נהרג מפיצוץ מטען חבלה שהונח ליד ביתו ברמאדי עשרה ימים לאחר שנפגש עם הנשיא בוש שבא לביקור פתע בעיראק. אבו רישה היה יו"ר "מועצת הישועה של מחוז אנבר", ברית של 42 שבטים סונים שנלחמה בארגון אל-קאעדה ותמכה בממשלת עיראק ובכוחות האמריקנים. ארה"ב ספגה מהלומה חזקה כתוצאה מההתנקשות בו. לאבו רישה היו הצלחות חשובות בלחימתו באל-קאעדה ובשמירת הביטחון בציר התנועה החשוב המוביל לעמאן ודמשק והעובר במחוז אנבר. ארגון אל-קאעדה הצליח באמצעות ההתנקשות באבו רישה, להרתיע קהילות סוניות נוספות בעיראק מלשתף פעולה עם כוחות הצבא האמריקני. מעודד מהצלחותיו בעיראק פרסם ארגון אל-קאעדה קלטת ובה איומים לפיגועים נוספים. בקלטת גם הצעה לפרס כספי של מאה אלף דולר למי שיירצח את צייר הקריקטורות השוודי לארסן פילקס שצייר קריקטורות שפוגעות, לדעת מוסלמים רבים, בתדמיתו של הנביא מוחמד ודרישה מה"צלבנים בשבדיה" להתנצל על התקרית אחרת ייפגע בחברות שבדיות גדולות כמו אריקסון, איקיאה ואלקטרולוקס.
אחת השאלות המענינות היא מי עומד בראש ארגון אל-קאעדה בעיראק? מי ירש את מקומו של אבו מסעב א-זרקאווי מנהיג הארגון שחוסל על ידי כוחות הברית לפני שנה וחצי?
פעילי אל-קאעדה טוענים כי בראש הארגון עומד אדם המכונה "אבו עמר אלבגדאדי" אשר קולו נשמע בקלטות השמע שמפרסם הארגון מעת לעת. הנשיא האמריקני בוש טוען כי מדובר ב"דמות דמיונית" שיצר ארגון אל-קאעדה כדי להקרין את התחושה כי ארגון "מדינת עיראק האיסלאמית" הוא ארגון עיראקי אותנטי. בנאום שנשא הנשיא האמריקני, לפני כחודש, בבסיס חיל האוויר בצפון קרוליינה טען בוש כי רוב חברי הארגון אינם עיראקים וכי רובם הם אנשי אל-קאעדה שנמלטו מאפגניסטן והגיעו לעיראק. תעלומת זהותו של מנהיג אל-קאעדה בעיראק תתברר מן הסתם בעתיד. בכל מקרה הכוחות העיראקים הנאמנים לכוחות הברית פרסמו בשנה האחרונה, כמה פעמים, הודעות כי הצליחו לחסלו, האם אפשר לחסל מישהו שהוא "דמות דמיונית" כפי שטען הנשיא בוש?
על דבר אחד אין ויכוח, כוחות הברית הצליחו להתנקש בחייו של דובר אל-קאעדה בעיראק עבד א-לטיף א-ג'בורי שהיה מעורב בחטיפות זרים ובהם העיתונאית האמריקנית ג'יל קרול.
גורמים הקשורים לאל-קאעדה טוענים באתרי אינטרנט אסלאמים שונים כי מנהיג אלקאעדה בעיראק חי וקיים וכי מדובר בדמות אמיתית. לדבריהם שמו המלא של "אבו עמר אלבגדדי" הינו עבדאללה רשיד צאלח אלבגדדי.
על פי המקורות האלה הצטרף עבדאללה בשנת 1985 אל ארגון הג'האד הסלפי בעיראק. כעבור שנתיים נמלט מפני אנשי שירותי הביטחון של סדאם חוסיין אל אפגניסטאן ושב לעיראק ב1991. הוא ירד למחתרת ונפוצו שמועות כי נלכד והוצא להורג אך הוא שב והופיע ב-2004 ונבחר לתפקיד ה"אמיר" של "מועצת השורא של המוג'הידין" בעיראק. מדובר בקואליציה של כל פלגי ההתנגדות הסונית שאבו מסעב א-זרקאווי הצליח לאחד לגוף אחד. באוקטובר 2006 הוחלף שמה של הקואליציה הזו לשם "מדינת עיראק האסלאמית" ואז נבחר אבו עמר אלבגדדי למנהיג הרשמי. בפברואר 2007 נשמע לראשונה קולו בקלטת שהפיץ הארגון. אלבגדאדי נתן בקלטת שהפיץ ארכה של חודש לנשיא בוש וארה"ב לסגת מעיראק.
הפעילות של ארגון אל-קאעדה בעיראק מבטאת יותר מכל את הצלחת חזונו של אוסאמה בן לאדן ליצור מצב שבו תנועת הג'האד העולמית מצליחה לבסס את אחיזתה במקומות נוספים בעולם מעבר לאפגניסטן. פלישת כוחות הברית לעיראק סייעה לבן לאדן להקים בסיס טרור אזורי בעיראק שמספק פעילות טרור למדינות רבות במזרח התיכון.

יום רביעי, 19 בספטמבר 2007

האם רצועת עזה בדרך למרי אזרחי?

מקורות פלסטינים ברצועת עזה מדווחים על סימנים ראשונים של מרי אזרחי נגד שלטון החמאס, שלושה חודשים בלבד מאז השתלט החמאס בכוח הנשק על רצועת עזה. האם אפשר לדבר כבר על אינתיפאדה של תושבי החמאס נגד השלטון האיסלאמי הקיצוני? עדיין לא אבל בתנועת הפת"ח מדברים כבר על התעוררות עממית (הבה שעבייה-בערבית) נגד החמאס. אין להוציא מכלל אפשרות שאם ימשיך ארגון החמאס בצעדי הדיכוי שבהם הוא נוקט ברצועה הוא ימצא את עצמו בקרוב עומד בפני מצב מתמשך של התנגדות עממית רחבה וחוסר יציבות שלטונית. אווירת חג הרמדאן הפחיתה במקצת את החיכוך הפיזי בין תושבי הרצועה לאנשי ה"כוח המבצעי" של החמאס אך לא השפיעה על הזעם הרב שהצטבר בקרב שכבות נרחבות של האוכלוסיה העזתית. העיתונאי יוסוף אלקזאז ביטא תחושה זו במאמר שפרסם בעיתון "אלחיאת אלג'דידה": "תנועת החמאס גורמת נזק לכל התנועות האיסלאמיות באיזור, במצרים, ירדן ומרוקו לאחר שנחשפה דמותה בפלסטין. חמאס התגלתה כתנועת טרור אפלה שנוקטת בטרור כלפי העם הפלסטיני יותר מאשר הכיבוש הישראלי".
ארגון החמאס הצליח בתוך תקופה קצרה יחסית להשניא את עצמו על תושבים רבים ברצועה. "הכוח המבצעי" של החמאס שמונה כמה אלפי אנשי חמאס מצוידים במדים ובנשק שפרס הארגון ברחובות ערי עזה הצליח אומנם להפסיק את האנרכיה הביטחונית ולהשיב את הרגיעה לרחובות הרצועה אך במהרה הפכו אנשי הכוח הזה לסמל השנאה של תושבי הרצועה.
צעדי הדיכוי השונים שהתבטאו במניעת תפילת יום השישי במקומות ציבוריים, מעצרים של מנהיגי השטח של הפלגים השונים של אש"ף, פיזור מפגינים בכוח רב תוך שימוש באלימות, פגיעות בעיתונאים, צנזורה על העיתונות, רדיפת פעילי הפת"ח, חטיפות ועוד כל אלה הביאו לכך שרבים ברצועה משווים את אנשי החמאס לחיילי "הכיבוש הישראלי" ואף ליותר גרוע מכך.
לפני שבועיים עצרו אנשי "הכוח המבצעי" של החמאס כחמש מאות פעילים של אש"ף שהשתתפו בתפילות יום השישי. לראשונה הכריז אש"ף על שביתת מסחר ומוסדות שונים בכל רחבי הרצועה במחאה על צעדי הדיכוי של החמאס, צעד שבדרך כלל נהגו לנקוט הפלסטינים בימי השלטון הישראלי ברצועה. ההיענות לשביתה הייתה חלקית בעיקר בגלל הפחד מפני מעשי נקם של החמאס באלה שייענו לקריאה לשבות אך גם השביתה החלקית מעידה על הכרסום במעמדו של הארגון שזכה לתהילה והביס ברוב מוחץ את ארגון הפת"ח בבחירות לפרלמנט בינואר 2006.
על פי מקורות שונים למחמד דחלאן, מנהיג הפת"ח ברצועה שנמלט לרמאללה יש חלק רב בהתססת השטח נגד החמאס. המקורות מעריכים כי הדרך היחידה שבה יכול דחלאן לעשות "קאם בק" לצמרת אש"ף היא באמצעות הפלת שלטון החמאס ברצועה. הפעילות נגד החמאס היא גם צבאית מחתרתית. הכוח המבצעי של החמאס הודיע כי לכד, באחרונה, קבוצה של פעילי פת"ח הנקראת "גדודי חללי מנגנוני הביטחון" שאחראית לפגיעה פיזית באמצעות מטעני חבלה בכמה אנשי חמאס ובפיזור מטעני חבלה במקומות הומים באדם כדי ליצור בהלה והסתה נגד ארגון החמאס.
הפלסטינים ברצועה הפנימו היטב את הלקחים מתקופת השלטון הישראלי הממושך בעזה בשנים עברו ואת חשיבות הדמוקרטיה, גם אם היא לא מלאה במאת האחוזים. הטעות של ארגון החמאס היא שהוא סבור שבכוח הזרוע יצליח להשליט את מרותו על האוכלוסיה הזו. מדובר בציבור שחווה כבר את טעם השחרור והחופש ושלא יקבל שום צעדי דיכוי וילחם בהם. הציבור העזתי ייחל שנים רבות לנסיגתה של ישראל מהרצועה ולא יהיה מוכן לקבל שום שלטון, במיוחד שלטון פלסטיני, שינהג כלפיו בצורה עויינת ונקמנית. אם לא יישנה ארגון החמאס במהרה את האופן שבו הוא נוהג בציבור העזתי צפויה לו תקופה קשה של חוסר יציבות וירידה הדרגתית בשיעורי התמיכה שלה זכה עד לא מזמן. נג'אה אבו בכר, חברת המועצה המחוקקת מטעם הפתח אומרת: "רצועת עזה בדרך למרי אזרחי. עזה עמדה בפניהם של נפוליאון ואריאל שרון והיא תעמוד גם בפני החמאס".

יום שלישי, 18 בספטמבר 2007

החזבאללה ממשיך להתחזק

עיני הציבור בישראל וכמה ממדינות העולם נשואות בשבועיים האחרונים צפונה לעבר סוריה בעקבות הפרסומים על חדירת מטוסי קרב של ישראל למרחב האווירי הסורי והחשש מפני תגובה סורית, אולם גורמי ביטחון ישראלים בכירים דווקא חוששים מהתגברות התופעה של הברחות נשק מאסיביות מסוריה לארגון החזבאללה בלבנון. מדובר בנשק המגיע מאיראן כדי לתגבר את כוחו של החזבאללה בעקבות מלחמת לבנון השנייה.
במישור המדיני מודאגים בירושלים ממגמה חדשה שנתגלתה בחודשים האחרונים של עליה במגעים המתקיימים בין החזבאללה לבין גורמים באירופה וכן הגברת המגעים בין גורמים בחזבאללה לבין גורמי או"ם והגברת שיתוף הפעולה בין החזבאללה לבין כוח יוניפי"ל.
למדינות אירופה השונות יש אינטרסים בלבנון. צרפת, למשל, מודאגת מהאווירה בלבנון ערב הבחירות לנשיאות במדינה האמורות להתקיים בסוף החודש. גורמים בצרפת חוששים כי אם ידרדר המצב הביטחוני, המעורער בלאו הכי, ייגרם קרע פנימי עמוק ולכן צריך לשמור על היציבות באמצעות דיאלוג עם החזבאללה וסוריה. מדינות אירופאיות נוספות שחייליהן משרתים בכוח יוניפי"ל מודאגות מהפיגועים האחרונים נגד כוחות יוניפי"ל, דוגמת הפיגוע בחיילי הכוח הספרדי, שמיוחסים לארגון אל-קאעדה והן רוצות להבטיח את שלום חייליהן באמצעות הסתייעות בחזבאללה.
ישראל מודאגת מהעובדה שארגון החזבאללה שהוא ארגון טרור מאמץ לעצמו תדמית לגיטימית כמי שמסייע לכוחות יוניפי"ל ומספק להם הגנה מפני מחבלי ארגון אל-קאעדה. לא מן הנמנע שהחזבאללה ינסה לנצל את התדמית החדשה שהוא אימץ לעצמו כדי להרחיב את חופש הפעולה שלו בדרום לבנון, לרבות חופש הפעולה המבצעי, ובכך להביא לשחיקת ההבנות שהושגו עם האו"ם בתום מלחמת לבנון השניה.
מנהיג החזבאללה, השיח' חסן נצראללה, מעוניין מאוד בהחלשת כוחו של צבא לבנון והעובדה שארגונו מנסה להתקרב לכוחות יוניפי"ל תסייע לו במשימה זו ותרתיע את כוחות יוניפי"ל מלהקפיד על ישום החלטה 1701.
כאמור, בינתיים, החזבאללה מתחזק מבחינה צבאית והופך אט אט לבן שיח לגיטימי של הקהיליה הבינלאומית. ההתחזקות הזו של החזבאללה מחלישה גם את ממשלתו של פואד סניורה הנתמכת על ידי הממשל האמריקני. התהליך הזה שבו ארגון החזבאללה מקבל הכרה ומעמד מגורמים אירופאים וגורמי או"ם מפחית את הלחצים עליו לשנות את התנהגותו הטרוריסטית והוא מסוכן לישראל.
הסכנה, אם כן, איננה רק מסוריה. ארגון החזבאללה שהוא חלק "מציר הרשע" בראשותה של איראן מתחזק צבאית ומדינית וישראל עלולה למצוא עצמה נתונה במגבלות רבות לפעול נגד החזבאללה במקרה של "סיבוב שני". מה שנדרש הוא פעילות דיפלומטית והסברתית אינטנסיבית מצידה של ישראל שתסביר לעולם כי ארגון החזבאללה לא השתנה והוא מוסיף להיות גורם המסכן את היציבות בלבנון ובמזרח התיכון.

יום שני, 17 בספטמבר 2007

"יותר טוב משהו מלא כלום"

חודש נובמבר הוא חודש חשוב בהיסטוריה של הסכסוך הערבי הישראלי. החל מהצהרת בלפור ב- 1917 דרך החלטת "החלוקה" ב- 1947 ועד הביקור ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת בירושלים ב-1977. הציפיות הפלסטיניות מחודש נובמבר 2007 היו גבוהות. הפלסטינים קיוו כי בישראל "נפל דבר" וכי בקרוב תתחיל לקום מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים. דבריו של ראש הממשלה אולמרט כי ישראל מעוניינת שבוועידה הבינלאומית בנובמבר תפורסם "הצהרה משותפת" ולא "מסמך עקרונות" נפלו כרעם ביום בהיר על אוזניהם של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ושל צוות עוזריו, החלום הפלסטיני שוב הולך ומתרחק ועכשיו מצפים הפלסטינים ששרת החוץ האמריקנית קונדליסה רייס תציל את הוועידה בפתרון יצירתי כלשהו.
ראש הממשלה אהוד אולמרט הוא שועל ותיק בפוליטיקה הישראלית והוא מיהר לקרוא את המפה הפוליטית, אפשר לנסות ולהתקדם במשא ומתן המדיני עם הפלסטינים על הסדר הקבע אך כניסה לפרטים העדינים והרגישים בסוגיות ה"ליבה" והעלאתם על הכתב ב"מסמך עקרונות" או "הסכם מסגרת" כפי שדורש הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס תביא לקריסת הקואליציה והקדמת הבחירות. גם האמריקנים מבינים זאת וסביר להניח שלא ילחצו על אולמרט לשנות את עמדתו. ממשל בוש הנמצא בסוף דרכו איננו מעוניין בבחירות מוקדמות בישראל ומעדיף לנסות ולחלץ הישגים מדיניים כלשהם מממשלת אולמרט ומהנשיא הפלסטיני עבאס. "יותר טוב משהו מלא כלום" אומר הפתגם הידוע.
האכזבה במחנה הפלסטיני היא גדולה, הם אמנם מבינים את רצונו של ראש הממשלה אולמרט להנמיך ציפיות מהוועידה הבינלאומית ובאופן רשמי אומר סאיב עריקאת ראש מחלקת המשא ומתן באש"ף כי התוכן הוא "החשוב ולא ההגדרות" אך תחושתם היא קשה. בסביבתו של הנשיא עבאס מאיימים כי הפלסטינים לא ייתיצבו לועידה וזה המסר המועבר לאמריקנים ולאירופאים.
ההשלכות של הצהרתו של ראש הממשלה אולמרט על סוגיית משתתפי הוועידה הבינלאומית עלולות להיות קשות לישראל. בירושלים היתה ציפיה כי כמה מדינות ערביות שאין להן יחסים דיפלומטים עם ישראל כמו סעודיה וכמה מדינות מהמפרץ יגיעו לוועידה. בדרך הזו יכולה הייתה ישראל ליצור סוג של נורמליזציה נוספת מעבר לקשריה עם מצרים וירדן שעימן יש לה הסכמי שלום. הסעודים היו זהירים לאורך כל הדרך ושר החוץ הסעודי הנסיך סעוד אל-פייסל כבר הצהיר לפני כמה ימים כי "לוועידה לא יהיה שום טעם אם היא לא תדון בסוגיות רציניות לפתרון הסכסוך ותציב את היוזמה הערבית כיעד מרכזי עם סדר יום שיביא לנסיגת ישראל מהשטחים הכבושים".
לאווירה הפסימית שנוצרה יש להוסיף את הצהרות החמאס וכוונותיו. דובר התנועה טאהר אלנונו אמר לעיתון "פלסטין" כי כל הסכם שיושג בין ישראל לנשיא הפלסטיני עבאס לא ייצג את הפלסטינים ויהווה נסיגה מ"הפרוייקט הלאומי" הפלסטיני. ראש אמ"ן האלוף אהרון ידלין הזהיר השבוע, בהופעה בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי החמאס מתכנן פיגוע גדול בתוך ישראל כדי לטרפד את הוועידה הבינלאומית.
ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי למרות כל הקשיים, תצליח ארה"ב, בסופו של דבר, לכנס את הוועידה הבינלאומית או את ה"מפגש" הבינלאומי כפי שמעדיפים האמריקנים לכנותו. אולם כבר עכשיו מתחילים לצוף חילוקי הדעות הקשים בין שני הצדדים. ברור שמה שלא הצליחו יאסר ערפאת ואהוד ברק לפתור לפני שבע שנים בפסגת קמפ דיויד לא יצליחו לפתור אהוד אולמרט ומחמוד עבאס במפגש בינלאומי של יומיים. אולם צריך לנסות, צריך לבדוק אם אכן יש שוב נסיונות אמיתיים של שני העמים להגיע לפשרה היסטורית לאחר האינתיפאדה האלימה המכונה "אינתיפאדת אל-אקצא", השתלטות החמאס על רצועת עזה והתמרכזות המפה הפוליטית בישראל. עדיף לדבר מאשר לירות. ישראל תמיד דרשה לקיים משא ומתן לשלום עם כל שכנותיה ויש להמשיך ולשמור על העיקרון הזה. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הקפיד לטעון כי בפסגת קמפ דיויד הוא "חשף את הפנים האמיתיות של יאסר ערפאת", צריך להמתין ולראות אילו פנים פלסטיניות יחשוף ראש הממשלה הנוכחי אהוד אולמרט במגעיו עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס.

כוחן של שמועות

חרושת השמועות בעולם הערבי היא כלי לגיטימי בניסיונות לערער שלטון של כל מנהיג ערבי. בשבועות האחרונים נפוצו שמועות על הידרדרות במצבם הבריאותי של שני מנהיגים ערבים בולטים: נשיא מצרים חוסני מובארק ונשיא תוניסיה זין בן אלעאבדין בן עלי. במצרים הפך הנושא לשיחת היום עד כי הנשיא מובארק נאלץ לנקוט שורה של צעדים להרגעת המצב. מאחורי הפצת השמועות עומדים, ככל הנראה, גורמים אסלאמים קיצונים אך מי שמשלם את המחיר הוא כרגיל אמצעי התקשורת.
מהן גבולות חופש העיתונות במצרים? האם ניתן לפרסם בעיתונות כל שמועה גם על הנשיא? מסתבר שכן. הנשיא חוסני מובארק, השולט במצרים כבר 26 שנה ברציפות, יצא לפני כחודש לחופשה שנתית שבמהלכה "נעלם" לכמה ימים מאמצעי התקשורת. במהלך החופשה הגיח מובארק לשני סיורי שטח האחד בכפר ד'כיה והשני בבורג' אלערב ליד אלכסנדריה אך הדבר לא עזר, תעשיית השמועות כבר הייתה בעיצומה ועיתונות האופוזיציה והעיתונות הפרטית החלו בפרסומים על מצב בריאותו המידרדר של הנשיא המצרי. אחד העיתונים אפילו פרסם דו"ח רפואי על מצבו של מובארק שלטענת השלטונות היה דו"ח מפוברק. בעקבות גל השמועות ירדה הבורסה המצרית ולטענת גורמים רשמיים במצרים נגרם לכלכלה המצרית נזק של 350 מליון דולר בעקבות העיסוק התקשורתי והציבורי הנרחב במצב בריאותו של הנשיא.
לנשיא המצרי בן ה-79 לקח זמן להתעשת, רק בסוף השבוע שעבר פתחו הוא ורעייתו במסע תקשורתי שמטרתו להזים את השמועות. בראיונות שהעניק מובארק לעיתונות המצרית הוא הדגיש כי מטרת השמועות היא לזעזע את היציבות במדינה, תקף את אמצעי התקשורת במצרים על פרסום שקרים וידיעות חסרות שחר והאשים "זרמים בלתי חוקיים" בכך שהם עומדים מאחורי גל השמועות במטרה לפגוע במצרים והישגיה. סוזאן, רעייתו של מובארק טענה בראיון לרשת הטלוויזיה "אלערביה" כי בריאותו "מצויינת".
מובארק לא הסתפק בכך ונקט גם בצעדים נגד התקשורת. שלושה עורכי שבועונים "אל-פג'ר", "סות-אלאום" ו"אל-כראמה" הועמדו למשפט מהיר ונגזרה עליהם שנת מאסר אחת בגין הכפשת הנשיא, בנו ג'מאל ובכירים אחרים בשלטון המצרי. עורך נוסף של העיתון "א-דוסתור" יועמד בקרוב אף הוא לדין.
מי עומד מאחורי גל השמועות ומה מטרתו? גורמים בכירים בשלטון המצרי וגם גורמי מודיעין מערביים מעריכים כי מאחורי גל השמועות עומדת תנועת ה"אחים המוסלמים". לטענת גורמים אלה, ה"אחים המוסלמים" הפיצו כבר לפני כמה חודשים שמועות כי חתונתו של בנו של הנשיא ג'מאל מובארק, שהתקיימה בחודש מאי האחרון, הייתה למעשה טקס "העברת השלטון" מהאב לבן בדומה להעברות שלטון אחרות במזרח התיכון. האופוזיציה המצרית חוששת שהתקדימים הסוריים והירדניים להעברת השלטון לידיהם של בשאר אסד והמלך עבדאללה, יגיעו גם למצרים.
תנועת ה"אחים המוסלמים" במצרים נמנעת מלנקוט בפעולות טרור נגד השלטון אך היא פועלת בדרכים אחרות לערער את השלטון. על פי הערכת גורמים יודעי דבר בישראל הנשיא מובארק שואף להעביר את השלטון לבנו ג'מאל לאחר שיצליח לדכא באופן משמעותי את האופוזיציה במצרים כדי להקל ככל האפשר על היורש הצעיר את העברת השלטון. על פי סימנים שונים מובארק חושש מהצלחת החמאס ברצועת עזה ומהצלחת המפלגה האיסלאמית בבחירות האחרונות בתורכיה ולכן פתחו שלטונות הביטחון המצריים במבצע חסר תקדים נגד תנועת ה"אחים המוסלמים". המבצע הזה כולל פעילות נגד מוסדות של התנועה כמו בתי ספר, מרפאות ואיגודים מקצועיים. כמו כן נערכו שינויים בחוקה המצרית והיום מותר להעמיד אזרחים לדין בבתי דין צבאיים. המשפט הצבאי נועד להקל על השלטונות לאסור פעילים מוסלמים של התנועה במיוחד כאלה שנמצאו זכאים בבתי דין אזרחיים. שלטונות הביטחון של מצרים מחזיקים כעת במעצר 300 פעילים של ה"אחים המוסלמים" ועוד כ-40 עומדים לדין בבתי משפט צבאיים בשל האשמות הנוגעות למעורבות בהלבנות כספי ופעילות טרור בפרשה ביטחונית ידועה הנקראת "מליציות אל-אזהר".
גם בתוניסיה נפוצו באחרונה שמועות על מצב בריאותו הרעוע של הנשיא זין בן אלעאבדין בן עלי שבנובמבר הקרוב יציין מלאות עשרים שנה לשלטונו. מקור השמועות, גם כן, גורמים אסלאמיים וגם עיתונאים צרפתיים שסיקרו את ביקורו האחרון של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי בתוניס. על פי השמועות בן עלי סובל ממצב בריאותי מידרדר והולך "קשה לו לנוע וידיו רועדות". האופוזיציה בתוניסיה נערכת כבר לחילופי שלטון אפשריים. מפלגת "אלתג'דיד", המפלגה הקומוניסטית לשעבר, בחרה כבר מזכיר כללי חדש והשמועות רוחשות על "עסקה" הנרקמת בין מקורבי הנשיא לבין פעילי המפלגה האיסלאמית "אל-נהצ'ה" המשתייכת לתנועת ה"אחים המוסלמים" בדבר מועמד אפשרי להחליף את הנשיא במידת הצורך. על הרקע הזה אפשר אולי להבין את המחווה של שלטונות תוניסיה אשר שחררו באחרונה ממאסר בכלא התוניסאי כ-20 מנהיגים מוסלמים שהיו שפוטים למאסר עולם.

יום רביעי, 12 בספטמבר 2007

ארגון אל-קאעדה ממשיך להתחזק

שש שנים בדיוק חלפו מהפיגוע במגדלי התאומים ומסתבר כי המלחמה בטרור העולמי בראשות אל-קאעדה לא הצליחה להחליש את הארגון ונכשלה עד כה מלפגוע במנהיגו אוסאמה בן לאדן. האמריקנים גם לא הצליחו לפגוע במנהיג הטאליבאן מולא עומר, ידידו הקרוב של בן לאדן. הטאליבאן ממשיכים במרץ במרד ובפיגועים כדי להפיל את ממשלת חמיד קרדאי הנתמכת בידי ארה"ב. הכוחות האמריקנים עדיין שוהים באפגניסטן ואינם מצליחים להתגבר על הטרור. דו"ח מיוחד שפרסמה לפני כמה ימים משלחת של האו"ם השוהה באפגניסטן מצביע על עלייה ניכרת במספר פיגועי ההתאבדות שביצעו צעירים מוסלמים מאז 2006. מדובר בצעירים שהגיעו מפקיסטן הסמוכה וביצעו 123 פיגועי התאבדות במהלך השנה האחרונה בשליחות הטאליבאן נגד חיילים אמריקנים ואפגנים. מדובר בצעירים שעברו תהליך של אינדוקטרינציה דתית קיצונית במדרסות של פקיסטן.
הופעתו המחודשת של אוסאמה בן לאדן באמצעות קלטת וידאו לאחר היעדרות של שלוש שנים ממסכי הטלוויזיה מעוררת דאגה בעולם הערבי. למרות שבן לאדן לא הודיע על פיגועים חדשים יש חשש במדינות ערב כי בהופעתו הטלוויזיונית המחודשת אותת בן לאדן לאנשיו להגביר את הפיגועים במקומות שונים בעולם.
אחת המדינות שבהן פועל ארגון אל-קאעדה באופן אינטנסיבי היא אלג'יריה. השלוחה המקומית של אל-קאעדה במדינה זו קוראת לעצמה בשם "אל-קאעדה במגרב המוסלמי". לפני כשבוע ימים ביצע ארגון זה ניסיון התנקשות בנשיא אלג'יריה עבד אלעזיז בוטפליקה. מחבל מתאבד חגור בחגורת נפץ ניסה להתקרב אל פמליית הנשיא בעיר באתנה ובסופו של דבר כשלא הצליח להתקרב לנשיא פוצץ עצמו על חגורת המאבטחים שהקיפה את בוטפליקה. מייד אחר כך ביצע הארגון פיגוע תופת נוסף באמצעות משאית תופת שהתפוצצה סמוך לבסיס של משמר החופים באיזור דליס כמאה קילומטר מהבירה אלג'יר. בשני הפיגועים האלה נהרגו 52 בני אדם והדבר הביא לגל של הפגנות בערים שונות באלג'יריה תחת הסיסמא "לא לטרור".
הנשיא בוטפליקה שפתח ב-1999 בתהליך של פיוס לאומי כדי לסיים את מלחמת האזרחים במדינה, מלחמה שהחלה ב-1992 לאחר שהצבא ביטל את הבחירות במדינה כדי למנוע מהאיסלאם הקיצוני לעלות לשלטון, נוקט בשיטה מקורית לצמצם את פעילות הטרור. הוא הכריז על חנינה נשיאותית לכל מוסלמי שימסור את נשקו. עד כה נענו לקריאה כשלוש מאות מוסלמים קיצונים.
אחת השיטות שבה מצליח אל-קאעדה לגייס באלג'יריה צעירים לשורותיו היא על ידי כך שהוא מבטיח להם הבטחות שווא על כך שייצאו לעיראק ל"ג'האד נגד הצלבנים האמריקנים". לאחר גיוסם ואימונם באיזורים הרריים, מנותקים לגמרי מהסביבה וממשפחתם, נשלחים הצעירים לפיגועים בתוך אלג'יריה עצמה בתירוץ כי "הג'האד באלג'יריה קודם לכל".

יום שלישי, 11 בספטמבר 2007

ניהול נכון של המשבר

שירותי המודיעין של סוריה שוברים את הראש כבר כמה ימים בניסיון לפצח את התעלומה של מה שמסתתר מאחורי טיסת מטוסי חיל האוויר בתחום האווירי של סוריה עד כה ללא תוצאות. קציני המודיעין הסורי עוקבים אחר כל בדל אינפורמציה המתפרסם בעיתונות הישראלית והזרה בתקווה לגלות רמז כלשהו או קצה חוט אך בינתיים "סגירת הפיות" ההדוקה בישראל היא מוצלחת ואין הדלפות או הפרות של הצנזורה הצבאית. מעניין יהיה לראות כמה זמן יישמרו הפוליטיקאים, שרובם אמון על הדלפות, והעיתונאים הישראלים, שלחלקם הקטן יש מושג כללי על מה שקרה, על סוד המבצע. הסורים חושדים שמדובר במבצע חשוב והם מגששים לראות את התגובות בישראל. העיתון הרשמי של סוריה "תשרין" כתב אתמול כי חדירת מטוסי ישראל לתחום האווירי הסורי "לא הייתה אירוע רגיל ובר חלוף וכי הפעולה שעשתה ישראל תוכננה בידי הדרגים הגבוהים ביותר" ואחד מחברי הפרלמנט הסורי טען כי התקיפה הישראלית נכשלה וכי אחרי הפצצת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 הישראלים רצו לספר על הצלחתם והנה הפעם הם אינם מספרים דבר.
גם העיתונות הישראלית מגששת, ספק רומזת, על מטרת המבצע. לפתע מופיעים בעיתונות הישראלית מאמרים על הנשק הבלתי קונבנציונלי-כימי שבידי סוריה, טילי ה"סקאד" ארוכי הטווח שבידיה, הנוכחות הרוסית בבסיסי הטילים הסורים וקריאות לחלק מסיכות אב"כ לתושבי ישראל, נוכח הסכנה שבידי סוריה מלאי עצום של נשק ביולוגי וכימי. נוצר הרושם שכל עיתון מכובד בישראל או כל עיתונאי המכבד את עצמו רומז כי הוא יודע במה מדובר וממתיק סוד. על העיתונאים הישראלים לגלות אחריות ולא להדליף את האינפורמציה ו"להלבינה" בעיתונות הזרה ועל הצנזורה הצבאית לעמוד איתן ככלב שמירה ולמנוע בתוקף פרסום רמזים או הדלפות מתוחכמות.
מאידך המבחן העיקרי של ההנהגה בישראל הוא בניהול המשבר עם סוריה. כיצד לנהל את המשבר באופן שלא יביא להסלמה אלא להיפך ימסמס אותו אט אט עד לדעיכתו. הסימנים המודיעיניים הראשונים והסימנים שמתקבלים במשרד החוץ בירושלים מדיפלומטים זרים מעידים על כך שסוריה איננה מתכננת בשלב הזה מתקפה צבאית על ישראל. ההצהרות הסוריות בתקשורת נתפסות בירושלים כ"מס שפתיים" סורי הכרחי כולל האיום לפנות למועצת הביטחון של האו"ם. מה שיותר מדאיג את הדרג הצבאי והביטחוני היא העובדה שסוריה ממשיכה לאפשר הברחות טילים ונשק, המגיעים מאיראן. משטחה אל החזבאללה בלבנון. איראן ממשיכה לחזק את "ציר הרשע" ובמיוחד את ארגון החזבאללה לקראת "סיבוב שני" מול ישראל. הדרג המדיני צריך להפעיל את כל המנופים המדיניים האפשריים על סוריה כדי להפיג את המתיחות אפשר לעשות זאת באמצעות ארה"ב האיחוד האירופי רוסיה והאו"ם, מה שמכונה "הרביעייה הבינלאומית" שגם היא מעוניינת כרגע לקדם את נושא המשא ומתן על הסדר הקבע עם הפלסטינים. עליו מוטלת גם חובה להוריד את הנושא מסדר היום התקשורתי. צום חודש הרמדאן יתחיל השבוע דבר שמעסיק מאוד את המוסלמים וגם לפנינו אנו תקופה של חגים. צריך להמשיך עם זאת לשמור על הערנות ולזכור שנוכל לעבור בשלום את המשבר אם ננהל אותו נכון. הצעד הנכון הראשון בניהול המשבר יהיה להמשיך במדיניות העמימות. לא יזיק קצת לפוליטיקאים להניח לנושא הסורי ולדבר "מעט" על הסדר הקבע עם הפלסטינים.

יום שני, 10 בספטמבר 2007

לא להכנס לפניקה

עולם המבצעים החשאיים מעבר לגבול, בתוך שטחי האויב, הוא עולם שהנועזות בו עולה לפעמים על המשוער וחוצה אפילו את קווי הדמיון של סרטי הפעולה המרתקים ביותר של הוליווד. ישראל תמיד הצטיינה בפעולות אלה ולמרות ההדלפות הרבות ישנם מאות מבצעים חשאיים ומאות פעולות שנעשו מעבר לגבול מבלי שדבר קיומן דלף והגיע לידיעת הציבור. זו אחת הדרכים הנאותות לשמור על ביטחון ישראל לכן עלינו בהחלט לגלות הבנה מלאה לעובדה שראש הממשלה, השרים, ראשי מערכת הביטחון, קציני צה"ל ואחרים שהיו בסוד המבצע או בידיהם פרטים נוספים על מה שאירע ממלאים פיותיהם מים וטוב שכך.
בעוד כמה ימים יתפזר הענן התקשורתי ויתפוגג. כבר עכשיו ניכרת דעיכה ברמת הסיקור של התקשורת לפרשה. סוריה הודיעה כי תגיש תלונה למועצת הביטחון של האו"ם על חדירת מטוסי חיל האוויר למרחב האווירי שלה ונראה כי היא מנסה למצות כעת את האפיק הדיפלומטי, לתאר את ישראל כתוקפן ולא להגיב באופן צבאי בשלב זה. ישראל צריכה גם כן לשחק את המשחק הזה ולהשאיר את ההתמודדות עם סוריה לזירה הדיפלומטית ובכך לנסות ולצמצם את המתיחות בין שתי המדינות. סביר להניח כי זרועות המודיעין השונות של ישראל מקיימות עכשיו באופן שוטף דיוני הערכות מצב ובוחנות תרחישים שונים לתגובה הסורית. ישראל חייבת לעמוד על המשמר אך לא להיכנס לפניקה. אסור גם להכניס את הציבור ללחץ. ישראל חזקה דייה מבחינה צבאית כדי להתמודד עם האיום הסורי והנשיא הסורי בשאר אסד יודע זאת היטב. למזלנו יש לנו גם הפעם שר ביטחון מנוסה ובקי מאוד בתחום שעליו הוא מופקד והיודע היטב להתמודד עם מצבי משבר. ישראל צריכה כעת להנמיך פרופיל ולעבור בשקט את תקופת החגים ואחר כך את שלב ההכנות לוועידה הבינלאומית בנובמבר. אין מה למהר לשום מקום. סוריה היתה ועודנה חלק בלתי נפרד מ"ציר הרשע" בראשותה של איראן. מבלי כל קשר לטיסת מטוסי חיל האוויר שלנו בשמי סוריה יודעים באגף המודיעין כי איראן מתכננת לטרפד את הוועידה הבינלאומית בסתיו באמצעות שלוחיה החזבאללה, החמאס והג'האד האיסלאמי. ייתכן שגם לסוריה יש תפקיד כלשהו בתכנון הזה.
ככל שמתעכבת התגובה הצבאית הסורית כך טוב יותר. יהיה קשה מאוד לסורים להפתיע את ישראל ולגבש קואליציה ערבית של מדינות שתתמוך במהלך צבאי נגד ישראל. השתיקה של מדינות ערב איננה מפתיעה, אין אהדה רבה לסורים בני בריתם של איראן השיעית השואפת להפוך למנהיגת העולם המוסלמי.
ייתכן בהחלט שבשאר אסד ירצה להציל את כבודו ויישאף לנקום בישראל באופן עקיף באמצעות ארגוני טרור שיבצעו פיגועים בשטח ישראל או בחו"ל. אין הרבה מה לעשות בתחום הזה. ישראל נדרשת לערנות בתחום המלחמה הטרור כל ימות השנה. ייתכן שעכשיו תגבר המוטיבציה לפגוע בישראל וצריך לרענן את הנהלים והתרגולות גם בנציגויות ישראל השונות ובמוסדות היהודיים בחוץ לארץ כדי שלא נופתע.
התשובה העיקרית של ישראל לסוריה כרגע צריכה להיות שמירה על קור רוח ובמקביל חיזוקו של צה"ל. צריך לתת עדיפות ליישום המסקנות ממלחמת לבנון השנייה, להאיץ את הפקת הלקחים, לאמן את יחידות הצבא ולציידן בנשק והציוד הדרוש. זו היא התשובה האמיתית לסוריה במידה שאכן היא מתכננת מלחמה. התחזקותו של צה"ל תרתיע את הסורים מכל פעילות צבאית תוקפנית, הם יודעים היטב כי קצרה הדרך מרמת הגולן אל דמשק.

יום ראשון, 9 בספטמבר 2007

אוסאמה בן לאדן חוזר

אוסאמה בן לאדן לא מחמיץ שום הזדמנות להזכיר לאמריקנים את הטבח הנורא שעשו אנשיו במגדלי התאומים בניו יורק לפני שש שנים. בן לאדן נעלם ממרקעי הטלוויזיה ואת מקומו בשלוש השנים האחרונות תפס סגנו איימן אל-זוואהירי, בעקבות כך נפוצו שמועות כי בן לאדן חולה במחלה קשה או אפילו מת. לכן את הופעתו המחודשת של אוסאמה בן לאדן בסוף השבוע על המרקעים, באמצעות קלטת הווידאו ששלח, יש לראות בראש ובראשונה כמסר לכל פעילי אל-קאעדה בעולם כי בן לאדן חי וכי לא נטש את משימתו להשליט את האסלאם בכל רחבי העולם.
אוסאמה בן לאדן לא השמיע שום מסר חדש בקלטת הוידיאו החדשה שהפיץ. התוכן היה אותו התוכן המוכר שמטרתו להשפיע על דעת הקהל האמריקנית בדיוק ביום השנה השישי לציון הפיגועים במגדלי התאומים בניו יורק. הוא קרא לאמריקנים להמיר את דתם לאסלאם ותקף את השיטה הקפיטליסטית. את המטרה הנוספת של בן לאדן בהופעתו המצולמת אפשר לראות בעיתוי פרסומה של הקלטת. בן לאדן מנסה לשכנע את האמריקנים כי המלחמה בעיראק היא לשווא על רקע הוויכוח המתלהט בין הנשיא בוש לדמוקרטים על הטעם בהמשך שהייתו של הצבא האמריקני בעיראק. האם הציבור האמריקני יושפע מקלטת זו באופן שבו רוצה בן לאדן להשפיע עליו? להערכתי לא.
הצילומים החדשים של אוסאמה בן לאדן רק יעוררו מחדש את הזיכרון הקולקטיבי של האמריקנים ויגרמו להזדהות לאומית עם ממשל בוש שהציב כמטרה ראשונה את המלחמה בטרור העולמי ולכידתו של בן לאדן. הנשיא בוש עשוי לזכות בנקודות נוספות בדעת הקהל האמריקנית, בעקבות פרסום הקלטת. בוש טוען כבר תקופה ארוכה כי ארה"ב ממשיכה במלחמה בעיראק כדי לבלום את ארגון אל-קאעדה וכי אם החיילים האמריקנים לא יילחמו בארגון הזה על אדמת עיראק הרי שבתוך זמן קצר הם ייאלצו להלחם באנשיו על אדמת ארצות הברית. הנשיא בוש זוקף לזכותו את העובדה שבמשך שש השנים האחרונות לא הצליח ארגון אל-קאעדה לתקוף מטרות בארצות הברית וכי הוא נלחם בחיילים האמריקנים רק בעיראק ובאפגניסטן.
בן לאדן הצליח בהופעתו הטלוויזיונית המחודשת רק במשימה אחת להזכיר לעולם כי למרות פרס ה-50 מליון דולר על ראשו לא הצליח עד עכשיו שום אדם או שום ארגון ביון כלשהו ללכוד אותו. המשימה הזו עדיין מונחת על סדר היום הלאומי האמריקני וספק רב אם הנשיא בוש יצליח לפרוע את החוב הזה לפני שהוא יסיים את כהונתו בבית הלבן.

צילום: מתוך בקלטת הוידיאו החדשה

להרגיע את הסורים

רק צוות מצומצם של מקבלי החלטות בדרג המדיני והביטחוני יודע מה הייתה הסיבה לטיסתם של מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי סוריה שלשום. ישראל נוקטת בצדק מדיניות של עמימות ואינה מתייחסת לנושא בתקווה שהפרשה תשכך במהרה אך עליה להבהיר לסורים בערוצים הדיפלומטיים הקיימים, בעיקר דרך תורכיה המתווכת בין שתי המדינות, כי אין לה ולא היו לה שום כוונות התקפיות כלפי סוריה.
רק לפני יותר משבוע אמר שר הביטחון אהוד ברק, בישיבת וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי ניכרים סימנים ראשונים להתפוגגות המתיחות בין שתי המדינות. לכן קשה להאמין כי טיסת מטוסי חיל האוויר שלנו במרחב האווירי הסורי הייתה סוג של פרובוקציה ישראלית שנועדה לחמם את הגזרה, סביר יותר להניח כי למטוסינו הייתה סיבה טובה מאוד לבצע את המשימה וכבר נאמר" והמשכיל בעת ההיא יידום".
בשבועות האחרונים פחת החשש הסורי מהתקפה ישראלית למרות שהצבא הסורי המשיך בשיפור הכשירות, שדרוג החימוש וההתבצרות והגברת האימונים. האירוע שלשום בשמי סוריה שוב הקפיץ לשחקים את החששות הסוריים ממתקפה ישראלית. לכן על ישראל לשקול ברצינות רבה את מהלכיה המדיניים והצבאיים ולהביא שוב, בהדרגה, להפחתה במתח בין שתי המדינות. לישראל אין שום עניין להסלים את המתיחות אלא להיפך. על ישראל להתמודד כעת עם בעיית ירי הקסאמים מרצועת עזה ולעצור את ההתעצמות הצבאית הגוברת של ארגון החמאס ברצועה. זו היא המשימה הביטחונית הראשונה בסדר היום שלנו וישראל צריכה להתרכז בכך. לכן על הממשלה להוריד מסדר יומה התקשורתי את הנושא הסורי. גם על דוברי האופוזיציה להניח לעניין לפי שעה עד שיירגע. דממה תקשורתית תאותת לסורים כי אין בכוונת ישראל לצאת למתקפה וכי היא איננה עוסקת, באמצעות התקשורת, בהכנת דעת הקהל למלחמה עם סוריה בקרוב. המשימה המדינית גם היא לא פחות חשובה, השתתפות ישראל בוועידה הבינלאומית בסתיו מתוך כוונה לקדם את המשא ומתן על הסדר הקבע עם הפלסטינים היא כעת בראש מעיננו לכן כל קצין מודיעין סורי מתחיל שינתח את כוונות ישראל ומגמותיה יבין במהרה כי פניה אינן למלחמה עם סוריה. גם הסורים לא היו חפצים במלחמה עם ישראל עד לא מזמן. את הדברים הבהיר, באחרונה, סגן הנשיא הסורי פארוק א-שרע. דוחות המודיעין הישראלי שהוגשו לא מכבר לקברניטים העריכו כי סוריה דווקא מעוניינת ברגיעה לפחות עד למועד כינוס הפיסגה הערבית בדמשק בחודש מרץ 2008 וכי אמנם סוריה איננה מוכנה לוותר על היחסים ההדוקים של עם איראן אך היא מעוניינת בשיקום יחסיה עם המדינות הערביות המתונות למרות קשריהן עם ארה"ב וישראל.
עם זאת במקביל למאמצי ההרגעה שצריכה לעשות ישראל עליה לשמור על ערנות צבאית עליונה. קשה להעריך כיצד מפרש הנשיא הסורי בשאר אסד את התקרית האחרונה. ב-1973 כבר הופתענו על ידי הסורים והמצרים במלחמה שיזמו נגדנו לכן אסור להיכנס לשאננות וצריכים להיות ערוכים לכל אפשרות. ייתכן שאיראן העומדת בראש "ציר הרשע" תנסה לדחוף את סוריה לפעולה צבאית, פעולה שהצבא הסורי יכול לבצע בתוך שעות ספורות, כדי לטרפד את כינוס הועידה הבינלאומית שמכנסת ארה"ב בסתיו הקרוב. עלינו לפקוח שבע עיניים.

צילום: אפ 15 אי, באדיבות אתר הבית של חיל האויר.

יום חמישי, 6 בספטמבר 2007

להפסיק לגמגם

העיתונות הפלסטינית מדווחת על דאגה גוברת בקרב תושבי הרצועה מפני פעולה צבאית ישראלית נרחבת. צום הרמדאן יתחיל בעוד כשבוע שנת הלימודים בבתי הספר כבר נפתחה ועל פי הדיווחים התושבים החלו להצטייד בנרות, מזון וקופסאות שימורים. ארגוני הטרור לעומת זאת מפגינים יהירות ושחצנות בעקבות ישיבת הקבינט האחרונה. הם בטוחים ששום דבר מיוחד לא יקרה מלבד הצהרות ואיומים ישראלים וקצת פעילות צבאית ישראלית בשטחים הצמודים לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה. דובר הועדות העממיות המכונה "אבו עביר" אומר כי האיומים הישראלים אינם חדשים ואינם מפחידים וכי הם מעידים על הכישלון והחידלון של ישראל.
לצערנו הרב יש מידה רבה של אמת בדבריו. את האמת אנו שומעים דווקא מארגוני הטרור האומרים בבירור כי "המלך הוא עירום". ישראל נוקטת במדיניות מגומגמת ואינה רוצה למעשה לעשות שום פעילות נרחבת ברצועת עזה נגד ירי הקסאמים או להריסת התשתית הצבאית הנרחבת של ארגוני הטרור מסיבות שונות. ההודעות היוצאות לתקשורת הן כי הקבינט הורה לצה"ל להכין תוכנית למלחמה בירי טילי הקסאם ולהציגה בעוד כמה ימים לממשלה. אפשר לחשוב שירי הטילים התחיל שלשום. מדובר בתופעה שנמשכת שנים. בתחילה סיפרו לנו כי מדובר בסה"כ ב"צינורות מעופפים" שאינם גורמים נזק ועכשיו סוף סוף מדברים על הכנת תוכנית.
גם התוכנית המגובשת להענשת האוכלוסיה הפלסטינית באמצעות ניתוק החשמל המים, אי הכנסת סחורות לרצועה ועוד לא תשרת את ביטחון ישראל היא רק תפגע בנו. ספק רב אם צעדים אלה הם חוקיים על פי החוק הבינלאומי. צעדים כאלה רק יגרמו נזק מדיני והסברתי רב לישראל. צום הרמדאן מתחיל בקרוב איך תצטייר ישראל בעיני העולם כמנתקת חשמל ומים למיליון וחצי פלסטינים הצמים במשך חודש ימים והנתונים במצור כלכלי מתמשך?
אינני בא להגן על הפלסטינים אלא להגן על ישראל מטעויות שלא יפתרו דבר אלא רק יסבכו את המצב ויהפכו אותנו לחוחה ואיטלולא בעיני ארגוני הטרור שרק מייחלים שישראל תעשה את הטעות הזו.
הציבור צריך לדעת כי הממשלה אינה יכולה לקבל כעת החלטה על מבצע רציני ברצועה. היא רוצה לעבור את החגים בשקט. שרת החוץ האמריקנית רייס תגיע בעוד שבוע לישראל ראש הממשלה אמור להיפגש שוב עם הנשיא הפלסטיני עבאס וההכנות לוועידה הבינלאומית בעיצומן. בעקבות מלחמת לבנון השנייה ווועדת וינוגרד כל גורם ישראלי חשוב במערכת קבלת ההחלטות המדינית והביטחונית מסתובב היום עם עורך דין צמוד. כולם מפחדים לקחת אחריות. מעדיפים לדחות כל פעולה עם סיכונים המצריכה מנהיגות ואחריות. ישראל רוצה כעת לקדם את התהליך המדיני. זה סדר היום שהיא בחרה לעצמה והיא לא תחליט על שום פעולה נרחבת ברצועת עזה שעלולה להרחיק אותה ממטרה זו. גם ארה"ב לא תרשה זאת. ארגוני הטרור יודעים זאת היטב והם ינצלו את המצב להגביר את ההתקפות על ישראל ככל שיתקרב מועד הועידה הבינלאומית. הממשלה לא רוצה מבצע נרחב אך היא תיגרר אליו בעל כורחה כשהטרור יכה בנו ללא רחם. לכן צריך להפסיק לגמגם ולומר לציבור את האמת: "איננו יכולים להגיב כעת בחוזקה בגלל המגבלות המדיניות". ומאידך להתכונן היטב למלחמה בעזה. לצערנו היא תגיע. כשנאלץ להגיב צריכה התגובה להיות קשה ונחרצת. תגובה הדומה למבצע "חומת מגן", כזו שתעקור מהשורש את מרבית תשתיות הטרור ברצועה גם במחיר של נפגעים רבים אחרת מצבנו הביטחוני רק יחמיר. בינתיים נראה שעלינו לספוג ולחרוק שיניים ולהגיב באופן מוגבל על פי מגבלות הכוח. מתסכל? כן. אבל הסימנים השונים מעידים על כך שארגוני הטרור דוחקים את הקץ ואנו מתקרבים במהירות אל הבלתי נמנע אל הפעולה הצבאית הנרחבת שישראל נמנעת ממנה. הם דוחפים אותנו אליה על ידי הסלמת ההתקפות על שדרות ויישובי עוטף עזה. כמו תמיד ה"פלסטינים עושים בשבילנו את העבודה".

צילום: משגרי קסאם, באדיבות דובר צה"ל

יום רביעי, 5 בספטמבר 2007

מעזה תיפתח הרעה

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס וראש ממשלתו סלאם פיאד מקפידים לקיים קשר רצוף עם מרוואן ברגותי מזכיר הפת"ח העצור בישראל ולעדכן אותו בהתפתחויות השוטפות. על-פי מקורות בפת"ח הם מנסים לשמור איתו על תיאום ומתייעצים עימו בעיקר במהלכים הקשורים לזירה הפנים פלסטינית. לכן חשוב להתייחס ברצינות לאזהרה שהעביר אמש ברגותי מבית הכלא כי ארגון החמאס ינסה להשתלט גם על הגדה המערבית. ברגותי הטיל ספק בכך שהרשות הפלסטינית בראשותו של מחמוד עבאס הפיקה את הלקחים הדרושים מההתמוטטות המהירה של מנגנוני הבטחון בפני החמאס בעזה לפני שלושה חודשים.
אזהרה נוספת הקשורה לארגון החמאס הגיעה ממצרים. שירותי הביטחון המצריים הודיעו, השבוע, כי תנועת "האחים המוסלמים", שאליה משתייך החמאס, תכננה לשלוח לרצועת עזה לוחמי ג'האד כדי לתגבר את ה"כוח המבצעי" של החמאס.
גופי הביטחון השונים של ישראל העוקבים אחר התעצמות ארגון החמאס בעזה מאשרים כי החמאס מתחזק ובונה את כוחו על-פי המודל של החזבאללה וכי הוא משפר, מידי יום, את כוחו ההתקפי ויכולתו הרקטית ובקרוב יוכל לאיים על ערים נוספות בישראל. כל האזהרות האלה מועברות באופן שוטף לדרג המדיני.
מה עושה ישראל בנדון? הפעילות הישראלית מוגבלת ביותר. לצה"ל יש "תוכניות מגירה" לטיפול נרחב יותר בתשתית הצבאית של ארגוני הטרור ברצועה אך הפעילות השוטפת מתמקדת במלחמה בחוליות המשגרות רקטות קסאם ויורות פגזי מרגמה לעבר ישראל. פעילות נוספת של הצבא היא הפעילות השוטפת לאורך גדר המערכת ברצועה לנטרול חדירות. הנחת מטעני חבלה ובניית מנהרות.
הקבינט המדיני בטחוני אמור לדון בישיבתו הקרובה בהצעתו של חיים רמון המשנה לראש הממשלה להפסיק אספקת דלק, מים וחשמל לתושבי הרצועה בעקבות כל ירי של טיל קסאם. ספק אם הצעה זו מעשית. הקהילה הבינלאומית לא תקבל אותה לאורך זמן והלחצים המדיניים על ישראל רק ייגברו.
ישראל חייבת לקבל החלטה על מבצע צבאי נרחב ברצועה כדי להרוס את התשתית הצבאית של ארגוני הטרור. אי אפשר להמשיך ולטמון את הראש בחול ולהנהיג מדיניות הדומה ל"מדיניות הצימרים" שהנהיגו ממשלות ישראל בצפון הארץ עד לפרוץ מלחמת לבנון השניה. ברצועה התפרסה כבר דיביזיה צבאית חמאסית איסלאמית הכפופה להוראות מטהרן ובשטח יש עבודות מתקדמות להקמת מערך ביצורים דומה למערך הביצורים של החזבאללה בדרום לבנון. צריך לקבל את ההחלטה כבר עכשיו ולחכות לעיתוי הנוח ביותר לישראל לביצוע המבצע. אפשר לעשותו גם בשלבים כשהעדיפות היא לצפון הרצועה כדי למנוע את ירי הטילים ופצצות המרגמה לעבר ישראל. בסוף המבצע צריכה ישראל להקים "איזור חיץ" בצפון הרצועה כדי למנוע את חידוש הירי לעבר העיר שדרות וישובי עוטף עזה. צריך לשאוף לכך שמשך המבצע הצבאי יהיה קצר ככל האפשר ושכוחות הצבא ייצאו במהירות מהרצועה מלבד מ"איזור החיץ". גם איזור זה יפונה ברגע שתימצא הכתובת הפלסטינית שתבטיח את אי חידוש הירי לעבר ישראל.
ישראל חייבת לרסק את התשתית הצבאית ברצועה מהר ככל האפשר לפני שתגדל מול עינינו מפלצת טרור שיהיה קשה מאוד להתמודד עימה ושתפיל הרבה קורבנות ישראלים. יש לגשת למלאכה במהירות ובזהירות ובעיתוי המתאים.

צילום: באדיבות דובר צה"ל

יום שני, 3 בספטמבר 2007

הישג חשוב במלחמה בטרור העולמי

צבא לבנון השיג אתמול הישג חשוב במלחמה בטרור הג'האד העולמי. הוא הצליח להשתלט על מחנה הפליטים הפלסטיני נהר אל-בארד ועל המעוז העיקרי של ארגון הטרור "פתח אלאיסלאם" ולהרוג את מפקדו שאכר אל עבסי. הקרבות נמשכו שלושה חודשים ובמהלכם נהרגו 157 חיילים לבנונים, 130 לוחמים מוסלמים של "פתח אלאיסלאם" ויותר מ-40 אזרחים לבנונים. המבצע הזה של צבא לבנון הוא צעד חשוב בדרך לרגיעה ולצמצום האפשרות של התלקחות כוללת בלבנון. למעשה נבלמה האפשרות של יצירת תחילתו של מצב של כאוס וטרור בדומה למצב הקיים היום בעיראק.
גורם מודיעין בכיר העריך באוזני כי העובדה שארגון "פתח אל איסלאם" הצליח להחזיק מעמד, זמן רב יחסית והקרבות עם צבא לבנון התארכו הגבירה את המוטיבציה של תושבים במחנות הפליטים השונים בלבנון להצטרף לארגון. פעולותיו של ארגון "פתח אל איסלאם" בלבנון, שרוב לוחמיו הגיעו מעיראק, באה כחלק מהמגמה של ארגון אל-קאעדה לבסס תשתית מבצעית במדינות ערב כדי להפיל את המשטרים הערבים הקיימים וכדי לפעול משטחן נגד ישראל.
עכשיו נשאלת השאלה אם וכיצד יטפל צבא לבנון במעוזים האחרים של ארגונים המזוהים עם אל-קאעדה כמו "עוצבת אלאנצאר" ו"ג'ונוד א-שמס". ארגונים אלה מבוססים במחנה הפליטים עין א-חילווה והשתלבו בהם לוחמי אל קאעדה שהגיעו מאפגניסטן.
גם לסוריה היתה מעורבות בפעילות של "פתח אלאיסלם" הלבנון, למרות הכחשותיה. אמנם מדובר בזרוע של אל קאעדה אך למודיעין הסורי היתה מעורבות והוא מימן את הארגון והפעיל אותו בלבנון למען האינטרסים הסוריים. המטרה הסורית היתה לערער את היציבות בלבנון על מנת לשבש את תהליך הקמתו של בית הדין הבינלאומי לחקירת רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל חרירי. פעולתו של צבא לבנון הוכיחה כי נחישות יכולה להביא להישגים במלחמה בטרור. לקח שגם הרשות הפלסטינית ובראשה הנשיא מחמוד עבאס צריכה להפיק וליישם בשטח. כשרוצים באמת שום דבר הוא לא בלתי אפשרי.

צילום: סמל צבא לבנון, באדיבות אתר הבית של צבא לבנון

יום ראשון, 2 בספטמבר 2007

"עזה תחילה"

רדיו "קול פלסטין" הכפוף ישירות לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס טבע לפני כמה ימים מונח חדש לניצני המרי הראשונים של תושבי עזה נגד שלטון הדיכוי של החמאס ("הבה שעביה"-בערבית=התקוממות עממית). ואכן ארגון החמאס צריך להיות מודאג ברחוב העזתי יש סימנים ראשונים של כרסום בתמיכה בחמאס בעיקר נוכח צעדי הדיכוי של ה"כוח הביצועי" של הארגון השולט ברחובות הרצועה. ארגון הפת"ח הצליח לארגן ביום שישי האחרון הפגנה בת אלפי משתתפים שפוזרה בכוח על ידי אנשי "הכוח המבצעי" של החמאס. על פי מקורות פלסטינים מי שמושך בחוטים של הפעילות הזו מאחורי הקלעים הוא מוחמד דחלאן הממוקם כעת ברמאללה. נוכח המצב הכלכלי הקשה, המשך המצור הכלכלי על הרצועה, שביתה כללית של הרופאים בעזה ועוד. יש הרואים בהפגנה האחרונה תחילתו של גל שיילך ויגבר נגד החמאס. אחד מתושבי בית חנון ברצועה ייחל בראיון לאחד מאמצעי התקשורת הערביים החלמה מהירה לאריאל שרון כדי שיטפל כראוי בארגון החמאס המדכא את תושבי עזה.
אולם נראה כי הממשל האמריקני מתעלם כרגע ממה שקורה בעזה. הקו המנחה את האמריקנים הוא שנוכח הנתק המתמשך בין הגדה לרצועה צריך להתמקד עכשיו דווקא בגדה המערבית. המדיניות הזו של "הגדה תחילה" גורסת כי אם יצליח הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס להפוך את הגדה המערבית ל"אי של ביטחון ויציבות כלכלית" עם אופק מדיני למדינה עצמאית הכוללת בעתיד גם את רצועת עזה יביא הדבר לכך שתושבים הפלסטינים יפילו בסופו של דבר את השלטון של החמאס בעזה. לכן צריך לכנס את הועידה הבינלאומית בקרוב. האם הדבר נשמע הגיוני? האם מישהו בקרב קובעי המדיניות האמריקנית במזרח התיכון בחן אם התזה הזו עומדת במבחן המציאות הפוליטית הפלסטינית וכללי המשחק והנורמות המקובלים באיזורנו? ראינו כבר כי הלחץ האמריקני על ישראל להתיר לארגון החמאס להשתתף בבחירות לפרלמנט, בשם הדמוקרטיזציה של המזרח התיכון, הביא לניצחון סוחף של החמאס בתחילת 2006.
כל בר דעת הבקי בנעשה בשטחים הפלסטינים יודע היטב כי, במצב הנוכחי, לא יהיה ניתן לחתום על הסכם כלשהו בין ישראל לפלסטינים מבלי שתהיה על כך הסכמה פנימית פלסטינית, לפחות של הפלגים העיקריים הפת"ח והחמאס. ארגון החמאס יכול לטרפד כל הסכם באמצעות חידוש פעולות ההתאבדות בתוך ישראל כפי שטירפד ב-1996 את הסכם אוסלו. הפלסטינים זקוקים לממשלה אחת מאוחדת עם תוכנית מדינית אחת ורק אז להיכנס למשא ומתן מואץ עם ישראל.
לכן על ארה"ב לשנות את מדיניותה ולעבור למדיניות של "עזה תחילה". רק החלשת כוחו של החמאס ברצועת עזה בצורה משמעותית תביא לכך שכוחו של הנשיא עבאס יתחזק ולא להיפך. גם ישראל, ממשלת סלאם פיאד והמדינות הערביות המתונות צריכות לרכז את מיטב משאביהן למען מטרה זו. רק לאחר שיתחזק "מחנה השלום" הפלסטיני שמייצג את הכוחות המתונים ניתן יהיה לפתוח במשא ומתן רציני ואולי להגיע להסדר כלשהו. ארגון החמאס מאיים בגלוי על חייו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ונחוש להכשיל את הועידה הבינלאומית הקרובה. ארה"ב צריכה להתעשת במהירות ולשנות את הכיוון. הדגש כעת צריך להיות על החלשת החמאס ברצועת עזה. ככל שנמהר כן ייטב.

הפלסטינים מנמיכים ציפיות לקראת כינוס הועידה הבינלאומית

באווירה הקודרת של המזרח התיכון כל קול אופטימי נשמע כמעט תמיד כהזוי ובלתי הגיוני. כך גם כשאתה מצטט, באזני הפלסטינים, את דבריו של מייקל וויליאמס שליח האו"ם למזה"ת בדו"ח הסופי שלו למועצת הביטחון השבוע. וויליאמס הביע "אופטימיות זהירה" בהתייחסו להכנות לכינוס ועידה בינלאומית בסתיו הקרוב. הוא סבור שמתפתח דיאלוג רציני בין ראש הממשלה אולמרט לבין הנשיא הפלסטיני עבאס וכי גם מינויו של טוני בלייר לתפקיד השליח המיוחד של הקוורטט למזרח התיכון מסייע לאווירה החיובית. וויליאמס מציע לאו"ם "לפקח באופן הדוק על התהליך ולחזקו באמצעות צעדים דחופים בשטח".
לאחר הפגישה האחרונה של הנשיא הפלסטיני עבאס עם ראש הממשלה אולמרט מסתמנת התפכחות מסויימת של הפלסטינים מהתהליך המדיני הצפוי והם מתחילים בתהליך של הנמכת ציפיות ברחוב הפלסטיני. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס פירסם הודעה לאחר פגישתו עם המלך עבדאללה בעמאן שבה הוא מזהיר מפני אפשרות כישלון הועידה הבינלאומית. עבאס כבר מבין כי לא יוכל לקבל מאולמרט, במקרה הטוב, יותר מאשר הצהרת עקרונות כללית ביותר שלא תגרום זעזועים קשים לקואליציה בישראל והוא כבר מדגיש כי איננו סבור "שהועידה תהיה מועילה רק עם הצהרת עקרונות ללא מסגרת עבודה". גם סאיב עריקאת ראש מחלקת המשא ומתן של אש"ף נזהר השבוע, מלהביע אופטימיות, בכמה ראיונות שהעניק לאמצעי התקשורת הוא הדגיש כי על הפלסטינים לנסות שוב את הדרך המדינית כדי להתקדם לעבר פיתרון הבעיה הפלסטינית וכי אין שום ודאות כי דרך זו תצליח. אם ניקח בחשבון את האיומים שהשמיע ארגון החמאס על חייו של הנשיא עבאס השבוע וההתעוררות הפוליטית של כמה מפלגות בישראל נוכח האפשרות שראש הממשלה יעשה ויתורים לפלסטינים ללא ידיעתן או הסכמתן הרי שהאווירה המדינית מתחילה כבר להפוך לפסימית בעיני הפלסטינים ועדיף להם, מבחינתם, להתחיל ולהנמיך את הציפיות כדי למנוע מפח נפש גדול וכדי להתחיל להכין את האווירה הציבורית להאשים את ישראל במקרה של כישלון הועידה.
מה שמאוד הרגיז את הפלסטינים היתה הידיעה כי השר לאיומים אסטרטגיים אביגדור ליברמן מינה בתיאום עם ראש הממשלה את חבר הכנסת ישראל חסון לעקוב מטעמו אחר המשא ומתן עם הצוות הפלסטיני לשיחות. לישראל חסון שהיה סגן ראש השב"כ וחבר בצוות הישראלי לשיחות קמפ דיויד יש ניסיון רב במשא ומתן עם הפלסטינים והוא מכיר את כל טכניקות המשא ומתן שלהם. הפלסטינים חוששים שליברמן יפעיל לחצים על אולמרט ויגרום להקשחת עמדותיו במשא ומתן, ברקע יש מבחינתם עוד ידיעות מדאיגות כמו התנגדותה של ש"ס לויתורים ואפשרות שמפלגת העבודה תפרוש מן הממשלה.
גורמים מקורבים לנשיא עבאס אומרים כי במקרה של כישלון הועידה, קו ההסברה של הרשות הפלסטינית יהיה כי מלכתחילה ישראל רצתה להגיע לועידה רק לשם השגת נורמליזציה עם סעודיה ועם עוד כמה מדינות ערביות ובסך הכל ישראל רוצה להרוויח זמן מבלי לעשות שום ויתורים משמעותיים.
האווירה הפסימית הזו במחנה הפלסטיני עלולה בהחלט להשפיע על השיחות. הטקטיקה הפלסטינית עכשיו היא להמתין לביקורה של שרת החוץ האמריקנית רייס בישראל בעוד כשבועיים כדי לנסות ולהפעיל לחץ, באמצעותה, על ראש הממשלה אולמרט לוויתורים נוספים. צפויות עוד מהמורות רבות בדרך לוועידה הבינלאומית.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר