יום חמישי, 6 בדצמבר 2007

השיבה לפלסטין

מדיווחים שונים המגיעים ממדינות ערב מסתבר כי ועידת אנאפוליס עוררה חששות כבדים בקרב הפלסטינים במחנות הפליטים השונים. מדובר בכ-4.5 מליון פלסטינים על פי הנתונים הרשמיים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א). העובדה שהנאומים של הנשיא בוש, ראש הממשלה אולמרט והנשיא הפלסטיני עבאס במהלך הועידה התעלמו מסוגית הפליטים עוררה את הפחד בקרב הפליטים כי נרקמת קנוניה אמריקנית-ישראלית-פלסטינית להגיע להסכמה על ביטול הדיונים בתביעה הפלסטינית ל"זכות השיבה". הנהגת הרשות הפלסטינית מנסה באופן שיטתי לשכנע את ישראל מאז החתימה על הסכם אוסלו ב-1993 להסכים עקרונית ל"זכות השיבה" בנימוק כי לאחר שתסכים לכך ישראל יחזור רק מספר מצומצם של פליטים לתחומי מדינת ישראל, לכל היותר כ-200 אלף פליטים, ואילו השאר יסתפקו בפיצויים או חזרה לתחומי המדינה הפלסטינית העתידית. הרשות טענה כי מדובר בעיקר בפליטים השוהים במחנות הפליטים בלבנון שתנאי המחייה שלהם קשים ביותר ולרובם קרובים בכפרים בגליל. האומנם כך? בודאי שלא.
העיתון "אל-קודס" היוצא לאור במזרח ירושלים פרסם השבוע ראיון עם טלעת אבו עת'מאן, מזכיר "הועדה העליונה להגנה על זכות השיבה" שבו הוא הכחיש קיומם של סקרים שנעשו בקרב הפליטים והמוכיחים כי יותר מ-80 אחוזים מהם אינם רוצים לשוב לבתיהם בתוך שטחי 48. הוא הדגיש כי הפיצויים יינתנו לפליטים כתוספת לאחר שיחזרו לבתיהם ולא כתחליף לבתיהם ורכושם. מסיור שעשה כתב העיתון בכמה מחנות פליטים בירדן מצטיירת התמונה כי הפליטים הפלסטינים רוצים, רובם ככולם, לשוב לבתיהם בשטח ישראל ואינם מוכנים לוותר על "זכות השיבה". רק בירדן עצמה יש על פי הנתונים הרשמיים יותר ממליון ושש מאות אלף פליטים. כלומר החלום הפלסטיני לא השתנה, הפלסטינים רוצים להציף את שטחי מדינת ישראל בכחמישה מליון פליטים שישנו את המפה הדמוגרפית ויהפכו את ישראל לפלסטין. הפליטים בירדן חוששים מהצהרותיה של שרת החוץ לבני כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינת העם היהודי ורואים בכך ניסיון למנוע מהם לשוב ולחיות בתוך שטחי מדינת ישראל.
כיצד איפוא ניתן לפתור את סוגיית הפליטים? הפלסטינים גורסים כי מדובר ב"זכות קדושה" לחזור לחיות במולדתם וכי הנושא איננו נתון כלל למשא ומתן, הם משבחים את יאסר ערפאת שלא נכנע לתביעות ארצות הברית וישראל בעניי זהן וחוששים כי יורשו, הנשיא מחמוד עבאס, "ייתקפל". התשובה ברורה, לא ניתן לפתור את הסוגייה הזו ואין חשש שמחמוד עבאס "ייתקפל". ישראל תגלה בתוך זמן קצר מאוד את הכוונות הפלסטיניות האמיתות בנושא הפליטים והשיחות יעלו על שרטון. הנשיא מחמוד עבאס הבטיח כי יביא כל הסכם למשאל עם לא רק בשטחים אלא גם בפזורה הפלסטינית אולם נראה שאין כל צורך בכך. גם אם היה עבאס מגיע להסכם עם ישראל בענין הפליטים, הוא לא היה זוכה לתמיכה בו במשאל העם. הרוב המכריע של העם הפלסטיני מתנגד לויתור על "זכות השיבה ". מה שמחזק את העמדה הפלסטינית בעניין זה הוא החלטה 194 של האו"ם הקובעת כי "הפליטים הפלסטינים יוכלו לשוב לבתיהם ולרכושם". לגבי הפלסטינים מדובר בלגיטימיות בינלאומית לבעייתם. הסיכוי של ישראל לשנות החלטה זו או ליזום מהלך באו"ם שיכניס תיקונים בהחלטה זו שואף לאפס.
אם כך לאן מועדות פנינו? מהי תכלית המשא ומתן שייפתח רשמית בעוד כמה ימים? לא ברור. ישראל לא הגדירה עדיין במדויק את מפת האינטרסים שלה והקווים האדומים שלה. השלישיה אולמרט –ברק-לבני איננה מתואמת די הצורך וסביר שכל אחד ימשוך לכיוון אחר. מבחן העמידה של ישראל בעמידה בפני הרשות הפלסטינית בכל הקשור לנושא הפליטים הוא מבחן חשוב. אסור לישראל להכיר ב"זכות השיבה" אפילו לא באופן סמלי. הפלסטינים אשמים במצבם לא פחות מהישראלים. הם צריכים להבין שהם משלמים את המחיר על כך שדחו את "תכנית החלוקה" של האו"ם (החלטה 181) ובסיוע מדינות ערב תקפו את הישוב היהודי בארץ במטרה להשמידו. הם צריכים לדעת שהם הביאו על עצמם את ה"נכבה" וכי אין פרס לאלימות וטרור. עכשיו הם רוצים שישראל תכבד את החלטה 194 של האו"ם לאחר שהם דחו את החלטת האו"ם 181, היכן השיוויוניות? על הפלסטינים ללמוד את הלקח ההיסטורי ממה שאירע להם ולישראל אסור לוותר. מלבד הסכנה הדמוגרפית לישראל הטמונה במימוש "זכות השיבה " נדרשת ישראל להעביר מסר ברור וחד משמעי לשכנותיה בכל הקשור לביטחונה וביטחון אזרחיה, אם תוותר ישראל או תתפשר יראו בכך הפלסטינים והעולם הערבי חולשה גדולה ולגיטימציה לשוב ולנסות בעתיד להשמיד את ישראל, הם חייבים לדעת שעל כל כוונה כזו משלמים מחיר כבד.

Tamarah צילום באדיבות

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר