סימני שאלה בדרך לאנאפוליס

לפני תשע עשרה שנה, ב-15 בנובמבר 1988, עמד יאסר ערפאת בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית והכריז, לקול תשואות המשתתפים, על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים. מאז הפך היום הזה לחג לאומי פלסטיני. הפלסטינים רואים בחג הזה ציון לכך שרעיון המדינה הפלסטינית חדר לתודעה העולמית. אבל, מדינה פלסטינית אין ועצמאות אין. מרבית הפלסטינים לא תיארו לעצמם, אפילו לא בחלומותיהם השחורים ביותר, שברצועת עזה תקום "מדינת חמסטאן" ושפירוש המילה "עצמאות" יהיה לא רק השתחררות מישראל אלא גם השתחררות משלטון החמאס בעזה. היום הם מייחלים לכך וחולמים על שלטון אחד בגדה וברצועה. ה"טבח בעזה" לפני כמה ימים, הירי החי של הכוח המבצעי של החמאס לעבר ההמונים שציינו את יום השנה השלישי למותו של יאסר ערפאת הותיר צלקת עמוקה בנפשותיהם של פלסטינים רבים ותחושה גוברת של ייאוש.
ב-15 בנובמבר 2007 אמורה הייתה גם להגיע לישראל שרת החוץ האמריקנית קונדליסה רייס כדי למסור לישראל ולפלסטינים את ההזמנות ל"ועידת אנאפוליס" אבל היא בוששה לבוא. בינתיים עדיין, אין מועד לועידה ואין הזמנות. המשלחת הישראלית למשא ומתן בראשותו של ראש הממשלה אולמרט נערכת לצאת לארה"ב ב-24 בחודש מתוך הנחת עבודה שהועידה תתקיים באנאפוליס ב-27 בחודש אבל הפלסטינים טוענים שאין כל ודאות שהועידה אכן תתקיים. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס יצא לסיור במדינות ערב. מקורביו אומרים כי הוא רוצה שההחלטה על השתתפות ב"ועידת אנאפוליס" או אי השתתפות בה, תהיה מגובה בהחלטה ערבית ולא תהייה החלטה פלסטינית בלבד. לכן מתכנן הנשיא עבאס להשתתף בפגישת הועדה הערבית למעקב אחר היוזמה הערבית לשלום שתתקיים בעוד כמה ימים.
לדברי הפלסטינים המשבר בשיחות עם ישראל לקראת הועידה הוא עמוק. לאחר עשר פגישות עד כה, בין צוותי המשא ומתן של שני הצדדים ושבע פגישות בין ראש הממשלה אולמרט לנשיא מחמוד עבאס ההתקדמות היא מעטה ביותר.
הפלסטינים משחקים את המשחק המוכר של "הליכה על הסף". יצירת משבר מכוון ומתוכנן מראש בתקווה שארצות הברית תוציא ברגע האחרון את "הערמונים מן האש" ותפעיל לחץ על ישראל לויתורים. ברור שברגע שארצות הברית תודיע על מועד כינוס הועידה ותשגר את ההזמנות הנשיא עבאס וצוותו יהיו חייבים להתייצב באנאפוליס. השאלה שנותרה עדיין פתוחה היא מה ייכתב בהצהרה המשותפת שתפורסם בסוף הועידה מלבד המשפט הכללי על רצונם של הצדדים להגיע לשלום ולהסדר קבע? התשובה היא שעל כך בדיוק צריכים לעבוד הצדדים, לפני הועידה, כדי שהיא לא תסתיים בפיצוץ. לנשיא בוש נותרו 14 חודשים לסיום כהונתו. הוא מעריך שזה הרגע הנכון מבחינתו לנסות ולממש משהו מחזונו על הקמת המדינה הפלסטינית כדי שה"מורשת" שלו בנושא המזרח התיכון לא תהייה רק הכישלון בעיראק. שאלה נוספת היא האם שלושה מנהיגים חלשים מבחינה פנימית: הנשיא בוש, ראש הממשלה אולמרט והנשיא מחמוד עבאס יכולים לקדם את השלום הישראלי פלסטיני? אין על כך תשובה ברורה, הם בודאי יכולים לנסות. אבל, על הנשיא בוש לזכור כי את ועידת קמפ דיויד הכשיל הנשיא הפלסטיני דאז יאסר ערפאת. כדאי שבוש יקרא את ספר זיכרונותיו של הנשיא ביל קלינטון. למי שלא זוכר מה כתוב שמה נזכיר כי בתום הועידה הזו, לפני שבע שנים, פנה יאסר ערפאת לנשיא קלינטון ואמר לו: "אתה איש דגול", הנשיא האמריקני השיב לו: "אינני איש דגול, אני איש כושל ואתה עשית אותי כזה".
האם התרחיש הזה יחזור על עצמו גם הפעם?

:למאמרים נוספים

כתבת וידאו בנושא ועידת אנאפוליס, בהשתתפות יוני בן-מנחם

מה ההבדל בין מחמוד עבאס ליאסר ערפאת? הפלסטינים מציינים שלוש שנים למותו של יאסר ערפאת. לקראת היום הזה היו כמה כנסים שאחד מהם התקיים באל-בירה ובלט בהשתתפותו רפיק אלחוסייני ראש לשכתו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. כדאי לשים לב לדברים שאמר על הנשיא הפלסטיני למאמר המלא

הנשק הדמוגרפי" נגד "המדינה היהודית" רצוי שרה"מ אהוד אולמרט יהיה מודע לעוצמתה של הפצצה שהטיל לפני כמה ימים ב"פורום סבן" בירושלים כשהכריז שהיעד העליון של ישראל ב"ועידת אנאפוליס" הוא "להגיע למימוש החזון של שתי מדינות, מדינת ישראל - מדינת העם היהודי ומדינה פלסטינית - מדינת העם הפלסטיני" למאמר המלא