יום שבת, 1 בדצמבר 2007

הדמוקרטיה הפלסטינית

הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש הדגיש בנאומו בועידת אנאפוליס את חשיבות הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, דמוקרטית וברת קיימא כמתכון מוצלח לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. באותו היום שבו נשא הנשיא בוש את נאומו, הפגינו מאות אזרחים פלסטינים ברמאללה ובחברון נגד ועידת אנאפוליס בתהלוכות שאורגנו על ידי "מפלגת השחרור" ותנועת החמאס. אנשי הביטחון הפלסטיני של הנשיא מחמוד עבאס פיזרו את ההפגנות באכזריות רבה תוך שימוש באש חייה ובאלות. במהלך הפיזור נורה למוות אחד המפגינים, השאם בראד'עי תושב חברון, עשרות מפגינים אחרים נפצעו ובהם וא'איל א-שיוחי כתב רשת הטלוויזיה אל-ג'זירה. אנשי הביטחון הפלסטינים עצרו גם יותר ממאה מהמפגינים. בהחלט "דמוקרטיה לשמה". האם אני נשמע קצת ציני? בהחלט כן. כיוון שבאותו היום הפגינו בירושלים יותר מעשרת אלפים מפגינים מהימין נגד ועידת אנאפוליס. נכון שמרכז ירושלים היה פקוק במשך כמה שעות, בגלל ההפגנה, אך שום מפגין לא נהרג או נפצע ומשטרת ירושלים שמרה בצורה מכובדת על הסדר הציבורי. כלומר יש לפלסטינים עוד הרבה ללמוד בכל הקשור לדמוקרטיה, שמירה על חופש הביטוי ועל חופש העיתונות.
אינני היחיד שמותח ביקורת על התנהגותם של אנשי הביטחון של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. גם ארגון הפת"ח שהוא עומד בראשו מתח עליהם ביקורת חריפה. בסופו של דבר נאלצה הרשות הפלסטינית להיכנע ללחץ הציבורי והזעם שהתפרץ בשטחי הגדה המערבית לאחר שהתמונות הקשות של דיכוי המפגינים שודרו בערוצי הטלוויזיה השונים. הנשיא עבאס, שר הפנים ושר ההסברה פרסמו גינוי לאירועים, והורו לשחרר את כל העצורים ולפתוח בחקירה רשמית.
אחת השאלות החשובות שאין לה תשובה היא מדוע הפקיר הנשיא מחמוד עבאס את השטח לתנועת החמאס ונסע לועידת אנאפוליס מבלי לארגן עצרות תמיכה במשלחת הפלסטינית לשיחות? מדוע תנועת הפת"ח בגדה לא נרתמה למשימה? בפועל נוצר בשטח וואקום שאותו ניצלה תנועת החמאס והתוצאה ידועה.
אוזלת היד של הנשיא מחמוד עבאס והתנהגותם של אנשי הביטחון שלו כלפי המפגינים והעיתונאים הפלסטינים העניקה מתנה יקרה מפז לתנועת החמאס. כזכור איבדה תנועת החמאס הרבה מהתמיכה הציבורית בה בעקבות התנהגותם של אנשי ה"כוח המבצעי" בעזה אש ירו והרגו כמה מפגינים מתנועת הפת"ח באירועים לציון יום השנה השלישי למותו של יאסר ערפאת. עכשיו שואלים תושבי השטחים מה ההבדל בין אנשי הביטחון של עבאס לבין אנשי הביטחון של החמאס? התשובה ידועה, אין שום הבדל. מדובר באותה תפיסה מעוותת של חוסר הבנת הדמוקרטיה והזכות לחופש הביטוי וחופש העיתונות. אחד מעקרונות הדמוקרטיה הוא שהרוב מכבד את דעת המיעוט ואילו המיעוט מכבד את החלטת הרוב. המצב ששורר היום בשטחים הפלסטינים בגדה וברצועה הוא של כאוס מוחלט ורמיסת כל עקרונות הדמוקרטיה. אי אפשר להאשים רק את שלטון החמאס בעזה בהפרות זכויות האדם גם שלטונה של הרשות הפלסטינית בערי הגדה מאופיין במדיניות דיקטטורית וחוסר סובלנות כלפי ארגוני האופוזיציה השונים. לכן נאומו של הנשיא ג'ורג' בוש על מדינה פלסטינית דמוקרטית נשמע לי קצת נאיבי. האמריקנים לחצו בזמנו על ראש הממשלה שרון לאפשר לתנועת החמאס להשתתף בבחירות לפרלמנט בשטחים, במסגרת המדיניות שלהם ללמד את מדינות ערב את תהליך הדמוקרטיזציה, התוצאה הייתה שארגון החמאס זכה בינואר 2006 בבחירות ולאחר כמה חודשים תפס בכוח את השלטון ברצועת עזה באמצעות הפיכה צבאית מלווה במעשי אכזריות.
ייתכן שחזונו של הנשיא בוש לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני באמצעות הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל הוא אכן מעשי, למרות שגם על כך חלוקות הדיעות, אבל סבורני שניתן למצוא הסכמה רבה להנחה שההנהגה הפלסטינית (של החמאס ושל הרשות הפלסטינית) עדיין רחוקה מאוד מאוד מהבנת המשמעות המלאה של הדמוקרטיה ויישומה בשטח. מה שמנחה את ההנהגה הזו הוא עיקרון ה"שמירה על הכסא בכל דרך" והפעלת אמצעים דיקטטורים במקרה הצורך, כדי לשמור על העיקרון הזה. התושבים הפלסטינים אינם רוצים הנהגה כזו, למרות הביקורת הקשה שלהם על ישראל הם יודעים היטב את משמעות הדמוקרטיה הישראלית והם בהחלט מקנאים בנו מהבחינה הזו. הדרך להקמת מדינה פלסטינית עצמאית היא ארוכה, אבל הדרך להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ודמוקרטית היא ארוכה עוד יותר. כדאי שנשיא בוש יידע זאת.

בהשתתפות הנשיא בוש, רה"מ, אולמרט והנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס לצפיה לחץ כאן
באדיבות הבית הלבן.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר