יום ראשון, 7 באוקטובר 2007

התגברות המאבק הפוליטי הפנימי באיראן

גורמי מודיעין מערביים העוקבים אחר הנעשה באיראן מעריכים כי המאבק בצמרת האיראנית יגבר עם התקרבות הבחירות למג'לס במרץ 2008 והבחירות לנשיאות ב-2009.
כבר עכשיו ניתן לזהות מאבקי כוח בין נשיא איראן לשעבר רפסנג'אני לנשיא המכהן אחמדי-נג'אד. הנשיא לשעבר, רפסנג'אני, נבחר באחרונה לתפקיד יו"ר "מועצת המומחים" ויש הרואים בכך התחזקותו מעמדה של הסיעה השמרנית-פרגמטית מול החלשות הסיעה הרדיקלית בראשותו של אחמדי-נג'אד. המחנה הפרגמטי-טכנוקרטי בראשותו של רפסנג'אני מסתייג מהמדיניות הכלכלית הפופוליסטית של הנשיא אחמדי-נג'אד ומחנהו הרדיקלי. האשמי רפסנג'אני מוכן גם לדיאלוג עם ארה"ב ול"הורדת פרופיל" בהתבטאויות הקוראות לחיסול ישראל. באשר לסוגיית הגרעין, המחנה הפרגמטי תומך בתכנית הגרעינית האיראנית אך מגלה יותר מודעות והפנמה למחיר שעתידה איראן לשלם על כך.
האשמי רפסנג'אני נבחר לפני כחודש ליו"ר מועצת המומחים" באיראן. מדובר בגוף הכולל 86 אנשי דת שהמועמדים אליו מסוננים בקפידה על ידי המשטר, שהבחירות אליו נערכות מדי שמונה שנים. המועצה לא הייתה עד היום גוף פעיל בחיים הפוליטיים היומיומיים באיראן אך בסמכותה למנות, להדיח וכן לפקח על פעילותו של המנהיג העליון העומד בראש המדינה. ב1989,לאחר מותו של ח'ומייני, בחרה המועצה באיתאללה ח'אמנהאי לתפקיד המנהיג.
האשמי רפסנג'אני, בן ה-73, הוא אחד הפוליטיקאים הבכירים של המשטר באיראן. הוא היה ממקורביו של ח'ומייני ושכנע אותו לשים קץ למלחמה עם עיראק ב-1988. הוא כיהן כראש המג'לס ופעמיים היה נשיא איראן ב-1989 וב-1997. הוא עסק אחר כך בפיתוח המדינה ובשיקומה והוא מזוהה עם הטכנוקרטים אך גם עם השחיתות. ב-2005 הפסיד בבחירות לנשיאות מול אחמדי-נג'אד.
להערכת גורמי מודיעין שונים בחירתו של רפסנג'אני לתפקיד יו"ר "מועצת המומחים" היא שלב נוסף בחזרתו למרכז הבמה הפוליטית באיראן. צריך לזכור את כשלונו של הנשיא אחמדי-נג'אד בבחירות המקומיות שנערכו במקביל לבחירות ל"מועצת המומחים". יש הרואים בכך כרסום במעמדו של המחנה הרדיקלי בראשותו של הנשיא אחמדי-נג'אד ומתן לגיטימציה דתית פנים-משטרית לרפסנג'אני החשובה לא פחות מתמיכה ציבורית. ככל הנראה מתכוון רפסנג'אני למנף את תפקידו החדש ולהרחיב את פעילות המועצה. ההערכות הן כי הוא ינסה באמצעות תפקידו החדש לחזק את מעמדו, שנחלש בשנים האחרונות, בתוך מערכת קבלת ההחלטות האיראנית.
מהן נקודות המחלוקת העיקריות בין שני המחנות היריבים? המחנה הפרגמטי בראשות רפסנג'אני מסתייג מהאכיפה המסיבית של קוד הלבוש האסלאמי על הנשים באיראן, וממדיניותו הכלכלית של הנשיא אחמדי-נג'אד. המחנה הפרגמטי-טכנוקרטי תומך בליברליזציה מסויימת של הכלכלה, מתן יתר משקל לשוק החופשי וצמצום משקלה של הממשלה. צפוי שהצעדים הכלכליים שנקט הנשיא אחמדי-נג'אד ושהביאו לאבטלה, אינפלציה ותוכנית קיצוב בדלק ישחקו לרעתו בקרב דעת הקהל והאליטה השלטת בטהראן ויחזקו את מעמדו של רפסנג'אני. צריך לזכור גם כי איראן מתמודדת עם שורה של סנקציות הגורמות לה לקשיים עם מערכת הבנקאות הבינלאומית וקושי גובר לתעשיית הנפט והגז.
בנושא היחסים עם ארה"ב, רפסנג'אני מעוניין לקיים דיאלוג עם ארה"ב ומסתייג מהמדיניות האנטי –אמריקנית הקולנית והמוחצנת של הנשיא אחמדי-נג'אד אשר חבר באחרונה לגורמים אנטי אמריקנים נוספים בזירה הבינלאומית כמו נשיא ונצואלה, צ'אבס.
ומה באשר ליחס לישראל? רפסנג'אני דבק בקו הרשמי של איראן בסוגיה זו ובעבר היו לו התבטאויות אנטי-ישראליות בוטות. עם זאת, בראיון שהעניק באחרונה לרשת הטלוויזיה "אל-ערביה", הוא אמר כי "ישראל היא ישות בלתי חוקית הגוזלת את שטחי הפלסטינים שאיראן לא תכיר בה לעולם" אך הדגיש כי "איראן לא תיזום בעצמה את השמדתה של ישראל".
התנהלותה של איראן בסוגיית הגרעין מדאיגה את רפסנג'אני. לדעתו מדובר בהתנהלות בלתי זהירה שעלולה לסבך את איראן. בתחילת החודש שעבר אמר רפסנג'אני כי "יש להיות זהירים שלא ליפול למלכודות שמכינים האויבים ושלא להתפתות לפרובוקציות שיתנו לאויבים הזדמנות לפגוע באיראן". הוא איננו מתנגד לתוכנית הגרעינית האיראנית אך זהיר יותר ומודע היטב למחיר שעלולה הקהילה הבינלאומית לגבות מאיראן בשל כך.
אולם, למרות ניצחונו של רפסנג'אני בסיבוב הנוכחי יש לזכור כי למחנה הרדיקלי בראשותו של הנשיא אחמדי-נג'אד יש עדיין מוקדי כוח רבים באיראן והוא רחוק מתבוסה. מאבקי הכוח יתגברו בחודשים הקרובים אך למרות זאת ונוכח רמת הלחצים הבינלאומיים המופעלים כעת על איראן לא צפוי שום שינוי במדינות הגרעינית האיראנית. האיום על ישראל והעולם עדיין נמשך.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר