יום שני, 17 בספטמבר 2007

"יותר טוב משהו מלא כלום"

חודש נובמבר הוא חודש חשוב בהיסטוריה של הסכסוך הערבי הישראלי. החל מהצהרת בלפור ב- 1917 דרך החלטת "החלוקה" ב- 1947 ועד הביקור ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת בירושלים ב-1977. הציפיות הפלסטיניות מחודש נובמבר 2007 היו גבוהות. הפלסטינים קיוו כי בישראל "נפל דבר" וכי בקרוב תתחיל לקום מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים. דבריו של ראש הממשלה אולמרט כי ישראל מעוניינת שבוועידה הבינלאומית בנובמבר תפורסם "הצהרה משותפת" ולא "מסמך עקרונות" נפלו כרעם ביום בהיר על אוזניהם של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ושל צוות עוזריו, החלום הפלסטיני שוב הולך ומתרחק ועכשיו מצפים הפלסטינים ששרת החוץ האמריקנית קונדליסה רייס תציל את הוועידה בפתרון יצירתי כלשהו.
ראש הממשלה אהוד אולמרט הוא שועל ותיק בפוליטיקה הישראלית והוא מיהר לקרוא את המפה הפוליטית, אפשר לנסות ולהתקדם במשא ומתן המדיני עם הפלסטינים על הסדר הקבע אך כניסה לפרטים העדינים והרגישים בסוגיות ה"ליבה" והעלאתם על הכתב ב"מסמך עקרונות" או "הסכם מסגרת" כפי שדורש הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס תביא לקריסת הקואליציה והקדמת הבחירות. גם האמריקנים מבינים זאת וסביר להניח שלא ילחצו על אולמרט לשנות את עמדתו. ממשל בוש הנמצא בסוף דרכו איננו מעוניין בבחירות מוקדמות בישראל ומעדיף לנסות ולחלץ הישגים מדיניים כלשהם מממשלת אולמרט ומהנשיא הפלסטיני עבאס. "יותר טוב משהו מלא כלום" אומר הפתגם הידוע.
האכזבה במחנה הפלסטיני היא גדולה, הם אמנם מבינים את רצונו של ראש הממשלה אולמרט להנמיך ציפיות מהוועידה הבינלאומית ובאופן רשמי אומר סאיב עריקאת ראש מחלקת המשא ומתן באש"ף כי התוכן הוא "החשוב ולא ההגדרות" אך תחושתם היא קשה. בסביבתו של הנשיא עבאס מאיימים כי הפלסטינים לא ייתיצבו לועידה וזה המסר המועבר לאמריקנים ולאירופאים.
ההשלכות של הצהרתו של ראש הממשלה אולמרט על סוגיית משתתפי הוועידה הבינלאומית עלולות להיות קשות לישראל. בירושלים היתה ציפיה כי כמה מדינות ערביות שאין להן יחסים דיפלומטים עם ישראל כמו סעודיה וכמה מדינות מהמפרץ יגיעו לוועידה. בדרך הזו יכולה הייתה ישראל ליצור סוג של נורמליזציה נוספת מעבר לקשריה עם מצרים וירדן שעימן יש לה הסכמי שלום. הסעודים היו זהירים לאורך כל הדרך ושר החוץ הסעודי הנסיך סעוד אל-פייסל כבר הצהיר לפני כמה ימים כי "לוועידה לא יהיה שום טעם אם היא לא תדון בסוגיות רציניות לפתרון הסכסוך ותציב את היוזמה הערבית כיעד מרכזי עם סדר יום שיביא לנסיגת ישראל מהשטחים הכבושים".
לאווירה הפסימית שנוצרה יש להוסיף את הצהרות החמאס וכוונותיו. דובר התנועה טאהר אלנונו אמר לעיתון "פלסטין" כי כל הסכם שיושג בין ישראל לנשיא הפלסטיני עבאס לא ייצג את הפלסטינים ויהווה נסיגה מ"הפרוייקט הלאומי" הפלסטיני. ראש אמ"ן האלוף אהרון ידלין הזהיר השבוע, בהופעה בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי החמאס מתכנן פיגוע גדול בתוך ישראל כדי לטרפד את הוועידה הבינלאומית.
ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי למרות כל הקשיים, תצליח ארה"ב, בסופו של דבר, לכנס את הוועידה הבינלאומית או את ה"מפגש" הבינלאומי כפי שמעדיפים האמריקנים לכנותו. אולם כבר עכשיו מתחילים לצוף חילוקי הדעות הקשים בין שני הצדדים. ברור שמה שלא הצליחו יאסר ערפאת ואהוד ברק לפתור לפני שבע שנים בפסגת קמפ דיויד לא יצליחו לפתור אהוד אולמרט ומחמוד עבאס במפגש בינלאומי של יומיים. אולם צריך לנסות, צריך לבדוק אם אכן יש שוב נסיונות אמיתיים של שני העמים להגיע לפשרה היסטורית לאחר האינתיפאדה האלימה המכונה "אינתיפאדת אל-אקצא", השתלטות החמאס על רצועת עזה והתמרכזות המפה הפוליטית בישראל. עדיף לדבר מאשר לירות. ישראל תמיד דרשה לקיים משא ומתן לשלום עם כל שכנותיה ויש להמשיך ולשמור על העיקרון הזה. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הקפיד לטעון כי בפסגת קמפ דיויד הוא "חשף את הפנים האמיתיות של יאסר ערפאת", צריך להמתין ולראות אילו פנים פלסטיניות יחשוף ראש הממשלה הנוכחי אהוד אולמרט במגעיו עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר