יום שלישי, 7 באוגוסט 2007

"משענת קנה רצוץ"

ארה"ב, ישראל והרשות הפלסטינית בראשותו של הנשיא מחמוד עבאס כל כך נלהבות מהרעיון החדש של ועידה בינלאומית בסתיו הקרוב ומחידוש השיחות על הסדר הקבע עד שהן בעצם שוכחות שמה שיצר את המומנטום הזה הוא ההשתלטות הצבאית של החמאס על רצועת עזה. במקום לטפל בבעיה הזו ולנסות למוטט את שלטון החמאס פונות ארה"ב וישראל אל הכתובת החלשה במחנה הפלסטיני אל הנשיא מחמוד עבאס כאילו ממנו תבוא הישועה לתהליך השלום. על מחמוד עבאס מופעלים מידי יום לחצים עצומים של מדינות ערב ושל כמה פלגים באש"ף לחדש את הדיאלוג עם החמאס למרות מה שקרה בעזה. בינתיים, עומד עבאס בסירובו להדבר עם החמאס עד שארגון זה, יחזיר את המצב לקדמותו בעזה, דרישה שאיננה ריאלית מבחינתו. עבאס גם הבטיח לארה"ב ולישראל כי הוא סיים את ה"רומן" שלו עם החמאס ומנהיגו ח'אלד משעל וכי פניו להדברות עם ישראל בלבד. האמנם? ברור כי חידוש ההדברות של עבאס עם החמאס היא רק שאלה של זמן. עבאס לא יוכל לעמוד בלחצים המופעלים עליו וברגע של משבר בשיחות עם ישראל הוא ימהר לשוב להדברות עם החמאס. נסיון העבר מוכיח כי הפלסטינים תמיד העדיפו אחדות לאומית על פני התפייסות של מחנה אחד מתוכם עם ישראל. להיפך, כל אלה במחנה הפלסטיני שתמכו בשיתוף פעולה עם ארה"ב וישראל למען האינטרס הפלסטיני, הוקעו בסופו של דבר כבוגדים, על ידי הארגונים הקיצוניים, וסיימו את תפקידם הפוליטי ראה מחמד דחלאן ואנשיו ברצועת עזה ולפניו עוד רבים אחרים.
כדאי לשים לב לכך שהחמאס נחוש לטרפד כל הבנה שתושג, אם תושג, בין ראש הממשלה אולמרט לבין הנשיא עבאס. ראש ממשלת החמאס המפוטר איסמעיל הניה כבר הצהיר כי לא יהיו "שום פירות מדיניים לפגישות בין אולמרט לעבאס". החמאס נמצא אמנם מחוץ למשחק הפוליטי-מדיני אך ביכולתו לטרפד כל מהלך מדיני אפשרי בין ישראל לפלסטינים. השתלטות החמאס על הרצועה יצרה מציאות חדשה של נתק מיהודה ושומרון. כדאי מאוד לשים לב לדבריו של אחמד קריע(אבו עלאא) חבר הועדה המרכזית של הפתח ומאדריכלי הסכם אוסלו כי הרצועה בדרך להתגבשות עתיד פוליטי שונה ולמציאות של נתק פוליטי וגיאוגרפי מהגדה. "לא תקום מדינה פלסטינית ללא אחדות בין הגדה והרצועה" אומר אחמד קריע שיש לו ניסיון רב במשא ומתן עם ישראל.
אם כך אכן פני הדברים, ומכיוון שאין סיכוי שישראל תדבר עם החמאס בגלל סירובו להכיר בה, נשאלת השאלה מה הטעם להדבר עם מחמוד עבאס שבכל מקרה לא יוכל להקים את המדינה הפלסטינית בלי החמאס. האם לא עדיף לפעול, בינתיים, להפלת שלטון החמאס בעזה או לפחות להמתין שמחמוד עבאס יגיעו להבנות עם החמאס על התהליך המדיני לפני שנכנסים למשא ומתן כה רגיש על הסדר הקבע. מחמוד עבאס, כיום, הוא משענת קנה רצוץ, אך הנשיא בוש וראש הממשלה אולמרט נחפזים, משיקוליהם הפוליטיים הפנימיים, לנהל עימו את המשא ומתן ביודעם כי איננו יכול לספק את הסחורה. עדיף היה להמתין ולהתרכז תחילה בהחלשת החמאס וחיזוקו של עבאס עד שיתברר לפחות מי הוא בעל הבית האמיתי בצד הפלסטיני. נושאי "הליבה" של הסדר הקבע הם רגישים ובעיתיים: ירושלים, הפליטים, הגבולות וההתנחלויות. מחמוד עבאס לא יוכל לגלות בהם גמישות וינקוט עמדות נוקשות. ישראל והרשות הפלסטינית נמצאות כעת במסלול של התנגשות ידועה מראש, עדיף היה לחכות עד להכרעה ברורה יותר במחנה הפלסטיני ובינתיים לפתור ענינים הומניטריים ואת בעיות היום יום בחייהם של תושבי השטחים.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר