יום חמישי, 23 באוגוסט 2007

אין מה למהר

תנועת החמאס בטוחה שכוחה הולך וגובר מיום ליום וכי בסופו של דבר הפלסטינים והעולם ישלימו עם עובדת השתלטותה על רצועת עזה ויעברו לסדר היום. הביטחון העצמי של החמאס רב עד כי דובריה מעיזים לאיים על העולם המערבי. "המערב צריך לרסן את ישראל אחרת יתפוצץ המזרח התיכון היושב על חבית חומר נפץ. אני מקווה שהמערב יתעורר לפני שתהיה התפוצצות יותר נוראה מאירועי ה-11 בספטמבר 2001" מזהיר הד"ר אחמד יוסף יועצו המדיני של ראש ממשלת החמאס המודח איסמעיל הניה במאמר שפירסם השבוע.
מנגד, באש"ף בטוחים שהשתלטות החמאס על עזה הוציאה אותו לגמרי מהמשחק הפוליטי ושגם מדינות ערב יודעות זאת. לדעת בכירי אש"ף זהו העיתוי הנכון ל"סגור עסקה" עם ישראל. לדעתם ראש הממשלה אולמרט, צלח בהצלחה את דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד והוא מעוניין בהישגים מדיניים שיבטיחו את הישארותו בשלטון. אם נוסיף לכך את המסרים המרגיעים ששיגרה סוריה כי איננה מעונינת במלחמה עם ישראל והעובדה שהנשיא בוש מעוניין בהגשמת חזון המדינה הפלסטינית לפני שיעזוב את כסאו בבית הלבן הרי שלפנינו אוסף של צדדים מעונינים בעלי אינטרסנטים שיכולים להגיע להסכם מדיני. באש"ף בטוחים שאין צורך כלל במשא ומתן, רוב הנושאים של הסדר הקבע, כ-90% מהם כבר סוכמו בועידת קמפ דיויד ושיחות טאבא ב-2001 ואת מה שנותר ניתן לסיים בתוך זמן קצר.
"הגיעה השעה לקבל החלטות", אומר סאיב עריקאת מבכירי אש"ף, "ולקבוע לוח זמנים מפורט להקמת המדינה הפלסטינית".
ברחוב הפלסטיני לעומת זאת יש אדישות לנושא המו"מ על הסדר הקבע. מה שמעסיק את הרחוב הוא הניתוק של הגדה המערבית מעזה ומעללי החמאס ברצועת עזה. רבים משוכנעים שה"כינוס הבינלאומי" שיוזם הנשיא בוש בקיץ הוא "הצגה" שלא תוביל לשום הסכם.
השבועות הקרובים יקבעו מי צודק ארגון החמאס או אש"ף. הרבה מאוד תלוי גם בממשלת ישראל. האם תסכים לעמדת אש"ף כי קו ההתחלה של המו"מ הוא הסיכומים של ממשלת ברק עם הפלסטינים ב2001? שר הביטחון אהוד ברק עצמו גורס כי אין שום סיכוי להסדר וכי אין שום הבדל בין הפתח לחמאס אך הוא איננו זה שמנהל את המו"מ עם אש"ף. איראן מתכוונת להכשיל את ה"כינוס הבינלאומי" שמארגנת ארה"ב באמצעות שלוחותיה החזבאללה, החמאס והג'האד האיסלאמי. לפיכך צריך לקחת ברצינות את אזהרותיו של הד"ר אחמד יוסף. ישראל גם צריכה להנמיך את הציפיות מהמפגש הזה. האכזבה מכישלון פסגת קמפ דיויד לפני שבע שנים הביאה להתפרצות אינתיפאדאת "אלאקצא". ארגון החמאס גם עלול לנצל את כשלון "הכינוס הבינלאומי" כדי לנגח את הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ולהגביר את כוחו בגדה המערבית. במצב שכזה שבו המחנה הפלסטיני חצוי לשניים כשהחלק הקיצוני נתמך על יד "ציר הרשע" בראשות איראן צריכה ישראל להתנהל בזהירות רבה ולא למהר לוותר על האינטרסים הבטחוניים שלה. כדאי לשתף את שר הביטחון אהוד ברק בדיוני המשא ומתן ולא להסתפק רק במינוי השר חיים רמון לתפקיד הבכיר של ריכוז המשא ומתן המדיני. לברק יש ניסיון רב מניהול השיחות על הסדר הקבע לפני שבע שנים וגם נסיון מדיני מניהול המשא ומתן עם סוריה בשיחות שפרדסטאון. אכן, חלון ההזדמנויות להסדר מדיני נפתח שוב אך אסור למהר. בערבית אומר הפתגם "החיפזון הוא מן השטן". בשיחות קמפ דיויד סירבו הפלסטינים להסדר ביניים ארוך טווח למרות שידעו כי אין סיכוי להשגת הסדר קבע, הם רצו "הכל או לא כלום". ישראל צריכה להפיק מכך את הלקחים ולהכין בתיאום עם ארה"ב, את החלופה של הסדר ביניים אחרת אנו עלולים להגיע שוב, במקרה של כישלון השיחות, לעימות אלים רחב היקף עם הפלסטינים.

אין תגובות:

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר