כפל הלשון של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס

לפני כמה ימים פגשתי ברמאללה את ריאד אלמאלכי, שר ההסברה הפלסטיני, לשאלתי השיב אלמאלכי כי אין שום סיכוי שמחמוד עבאס יתפייס עם החמאס. "מדובר בשלוחה קיצונית של איראן, אנשים שעשו זוועות נגד העם הפלסטיני, הם רעבים לכוח ודוגלים באלימות " הדגיש אלמאלכי.
והנה עתה נשמעות זמירות חדשות מפיו של הנשיא עבאס עצמו. השבוע בתום פגישתו עם שר החוץ היפאני ברמאללה קרא עבאס לארגון החמאס בנימה פייסנית "לחזור בו משגיאותיו, לשנות דרכו ולשוב לאחדות הלאומית הפלסטינית..." עבאס גם הביע תקווה שהחמאס יגיע לאותה המסקנה.
הזגזוגים האלה של מחמוד עבאס צריכים להדאיג את ישראל. מה מתכנן עבורנו מחמוד עבאס? כל התפייסות עם החמאס תהיה על חשבונה של ישראל ותכביד על המשא ומתן הקשה ממילא. כדאי לשים לב לכמה התבטאויות של מנהיגי החמאס השבוע: אוסאמה חמדאן, נציג החמאס בלבנון אמר "כפלסטיני אני מאמין שהתשובה הנכונה היא השמדת הישות הציונית כולה" ואילו אסמאעיל הניה הכריז בעזה כי "הפלסטינים ילחמו בישראל דור אחר דור עד הניצחון ועוד יחגגו במסגד אלאקצא בירושלים".
האם מחמוד עבאס מתכנן לחבור שוב לגורמים קיצוניים אלה? כנראה שכן. רוב הפרשנים הפוליטיים הפלסטינים המכירים היטב את מחמוד עבאס, אישיותו הרופסת וחוסר נחישותו סבורים כי מלכתחילה היה ברור שהוא לא יעמוד בלחצים ויחדש את ההדברות עם החמאס. מחמוד עבאס תמיד יעדיף התפייסות עם החמאס, התכרבלות בחיקה החם של האחדות הלאומית הפלסטינית עם המשך הסכסוך עם ישראל על פני נועזות מדינית, פשרה ריאלית והסכמה אמיתית לחלוקתה של אדמת "פלסטין" ההיסטורית לשתי מדינות. גם במשא ומתן על הסדר הקבע, לפני שבע שנים בקמפ דיויד, גילה מחמוד עבאס עמדות קיצוניות יותר מעמדותיו של יאסר ערפאת.
במשרד החוץ בירושלים היו מודאגים מאוד השבוע מהסדקים בעמדה האירופית נגד ההדברות עם החמאס לאחר שהשבוע נשמעו באיטליה ובריטניה קולות הקוראים לניהול משא ומתן עם ארגון זה. הדיפלומטים הישראלים הסבירו בעולם כי אפילו הנשיא הפלסטיני התנתק מהחמאס בגלל היותו ארגון טרור וכי הרביעיה הבינלאומית חייבת לשמור על עמדה אחידה ובלתי מתפשרת כלפי החמאס, והנה בא מחמוד עבאס ובהבל פה שומט את הקרקע מתחת לטיעוניה של ישראל.
בזירה הפוליטית הפלסטינית מעריכים שמחמוד עבאס החל באיתותים לחמאס כי הוא מוכן לחדש עימו את הדיאלוג במטרה להגיע להסכם פיוס נוסף, "הסכם מכה מס' 2". בפני ישראל וארה"ב יוכל, הנשיא עבאס, תמיד לטעון כי לא היתה לו ברירה וכי הפיוס רק "יחזק את תהליך השלום". ישראל עומדת להתאכזב שוב ממחמוד עבאס. אולי אכן צודק שר הבטחון אהוד ברק כי אין שום הבדל בין הפתח לחמאס ואין שום סיכוי להסדר מדיני. אולי באמת כל המשא ומתן עם עבאס הוא בבחינת "סופלה" עם הרבה אוויר? כדאי שהממשלה תעקוב מקרוב אחר עבאס, שותפה למשא ומתן, ולא תאפשר לו לזגזג בהצהרותיו ובהבטחותיו. בדרך כלל התפייסות אוייבינו, זה עם זה, באה על חשבוננו אנו.
אין תגובות:
פרסום תגובה