יום ראשון, 29 ביולי 2007

"סייג לחוכמה - שתיקה"

החיבוקים האמריקנים והישראלים של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ושל ראש ממשלתו סלאם פיאד רק מחלישים אותו בעיני בני עמו. מידי חדשות לבקרים אנו שומעים וקוראים באמצעי התקשורת ידיעות על ה"צורך לחזק את אבו מאזן", ידיעות אלה מלוות בדרך כלל במידע על תמיכה כספית אמריקנית לרשות, העברות כלי נשק ותחמושת למשמר הנשיאותי, הקלות ישראליות במחסומים ביו"ש, העברת כספי המיסים שישראל גובה לידי הרשות, חנינת מבוקשים ועוד.
יתר על כן אמצעי התקשורת בישראל מתארים בהרחבה את מתינותו של ראש הממשלה סלאם פיאד תוך שימת דגש על לימודיו בארצות הברית והעובדה שהממשל האמריקני מעריך אותו מאוד ורואה בו אדם אמין ובעל פוטנציאל מנהיגותי עתידי. אחד המקומונים בירושלים תיאר, באחרונה, בהרחבה את העובדה שמשפחת פיאד מתגוררת בירושלים, יש לה תעודת זהות ירושלמית וילדיה לומדים בבית הספר האנגליקני בעיר. הקשר בין הנשיא הפלסטיני וראש ממשלתו לישראל וארצות הברית הוא חיובי שכן שתיהן מחפשות את הפרטנר הפלסטיני המתון כדי להתקדם בתהליך המדיני, אולם הדגשת הקשר הזה יתר על המידה בפני התקשורת, במסיבות עיתונאים, תדרוכים, ראיונות ועוד גורמת נזק לענין עצמו.
הפלסטינים מאשימים את ארה"ב, במשך עשרות שנים, בנקיטת מדיניות פרו ישראלית מובהקת והתעלמות מצדקת הדרישות הפלסטיניות, הצגתם של הנשיא הפלסטיני עבאס וראש ממשלתו פיאד כפרו –אמריקנים או כקבלני הביצוע של המדיניות האמריקנית בנושא הפלסטיני מזיקה מאוד לתדמיתם בעיני בני עמם. אחת הסיבות לכשלון הפתח ברצועת עזה היה הקשר של מוחמד דחלאן ואנשיו לארה"ב ולישראל. החמאס הצליח לטעת בקרב הציבור בעזה את התחושה כי דחלאן הוא סוכן אמריקני-ישראלי והוא ואנשיו כונו בשם "קבוצת דייטון" בשל הקשר שלהם לגנרל האמריקני קית' דייטון שהממשל הציב בישראל כדי לחזק ולאמן את אנשי המשמר הנשיאותי של מחמוד עבאס.
בסוף השבוע שעבר הבליטה התקשורת הישראלית את המצע החדש של ממשלת סלאם פיאד והעובדה שלא נכללה בו המילה "התנגדות" (מקאוומה-בערבית). המצע מדבר על "סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים" מבלי להזכיר את ה"מאבק המזויין". גורמים מדיניים בירושלים קידמו בברכה את המצע החדש ובשטחים היתה,לרבים, תחושה שממשלת פיאד היא מתונה יתר על המידה ופועלת כדי לרצות את ארה"ב.
הארגונים הפלסטינים הקיצוניים מיהרו לאיים על חייו של סלאם פייאד. "אבו עביר" דובר ארגון "הועדות העממיות", המקורב, לחמאס איים על חייהם של ראש הממשלה סלאם פיאד ושל נימר חמד יועצו של הנשיא הפלסטיני. הוא כינה אותם במילים "הקבוצה הבוגדנית במוקאטעה ברמאללה "ואמר כי הם יהפכו למטרה בשטח בדיוק כמו הכיבוש הישראלי. במסיבת עיתונאים שכינס הוא האשים כי קיימת קבוצה של "אישים אמריקנים" הפוגעת ב"התנגדות" וניצבת לצידו של של האויב הישראלי ומתח ביקורת על השמטת סעיף ה"התנגדות" ממצע הממשלה החדשה.
גם ארגון הג'האד האיסלאמי תקף בחריפות את נימר חמאד יועץ הנשיא הפלסטיני על דבריו כי ה"התנגדות הכניסה את הזירה הפלסטינית למצב של אנרכיה", "איננו זקוקים לאישור מאף אחד" אמר מחמד אלחראזין ממנהיגי הארגון, "ההתנגדות לאוייב הציוני היא זכות חוקית ומוסרית".
לפני כמה חודשים, ניסה החמאס להתנקש בחיי הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. צריך לקחת ברצינות את האיומים על חייו ועל חיי ראש הממשלה שלו סלאם פייאד. אני בטוח שגם הם לוקחים ברצינות איומים אלה ונוקטים בצעדים הדרושים. ישראל וארה"ב צריכות למתן את ההצהרות שלהן שמהן משתמע, כביכול, הקשר ההדוק, שלהן, אל הנשיא הפלסטיני ולראש ממשלתו. הדבר רק מזיק להם בדעת הקהל הפלסטינית ועלול לתת לגיטימציה למעשים קיצוניים של פגיעה בהם. "סוף מעשה במחשבה תחילה". אם נאבד את הקולות השפויים במחנה הפלסטיני הדבר רק יפגע בתהליך השלום והאופציה להסדר כלשהו רק תלך ותתרחק מאיתנו, כבר נאמר "סייג לחוכמה –שתיקה".

יום שישי, 27 ביולי 2007

חשבון נפש פלסטיני

מוחמד דחלאן

עוד מבחן מנהיגות מצפה לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בשבוע הבא, ועדת החקירה שמינה לבדוק את הסיבות לכישלון ארגון הפתח ברצועת עזה תגיש לו היום את מסקנותיה. מחמד דחלאן היועץ לבטחון לאומי של הנשיא הפלסטיני הקדים אמש את מסקנות הועדה והתפטר מתפקידו מ"סיבות בריאותיות". לפניו התפטר מתפקידו רשיד אבו שבאכ, ראש מנגנון בביטחון המסכל ברצועה. הנשיא הפלסטיני גם הדיח, במהלך החודש האחרון, כמה קציני בטחון מתפקידיהם אבל המסקנות שיופיעו בדוח ועדת החקירה אמורות להיות חשובות ביותר.
השמועות מדברות על צעדים שיינקטו נגד כשישים בעלי תפקידים ברשות בעקבות מסקנות ועדת החקירה. עם זאת עולות כמה שאלות כבר עתה. מי למשל יישא באחריות לכישלון הפתח ברצועה, האם הנשיא הפלסטיני יסתפק בהתפטרות דחלאן ואבו שבאכ ובעוד כמה הדחות? עד כמה נחוש מחמוד עבאס למנף את מסקנות ועדת הקירה כדי לבצע שידוד מערכות יסודי בתוך הפתח? דבר שאם יקרה, עשוי למנוע את השתלטות החמאס גם על הגדה. ברור שאחת הבעיות היתה היעדר הנהגה מרכזית של הפתח שתקבל החלטות בשטח בעת האירועים בעזה, אבל לא זו היתה הבעיה העיקרית, הבעיה החמורה יותר היתה היעדר מנהיגות, סכסוכים פנימיים בתוך הפתח ומעשי שחיתות שהחלישו את הארגון מול החמאס. האם מחמוד עבאס יטאטא את המחדלים מתחת לשטיח או שהוא מתכוון לבדק בית רציני? זהו מבחנו כנשיא הפלסטיני וכראש אש"פ וראש ארגון הפתח. התנהלותו של הנשיא הפלסטיני בעקבות מסקנות ועדת החקירה תקרין על הרחוב הפלסטיני ועל תדמיתו. אם יפגין רצינות ונחישות יש לו סיכוי לשקם את מעמדו שנפגע ואת מעמד הפתח. אם ישדר חולשה ורפיסות עדיף לו שיתפטר מתפקידו ובדרך זו יסיים את תפקידו עם מעט כבוד.
ישראל והרביעיה הבינלאומית יעקבו אחרי אופן התנהלותו של מחמוד עבאס בתקווה שיפנים את הלקחים וישפר את מעמדו אבל לא יוכלו לעשות יותר מכך, הרבה תלוי באבו מאזן אישית ובשאלה האם הוא מוכן לעזור לעצמו.

פעילי הטרור הפלסטינים שוב חוששים ממכשיר הטלפון הסלולרי

פעילי הטרור הפלסטינים, ברצועת עזה, מופתעים כל פעם מחדש כיצד ישראל מצליחה לפגוע בהם מהאוויר למרות אמצעי הזהירות שהם נוקטים. מדי פעם מתפרסמים, בעיתונות הפלסטינית, סיפורים של פעילי טרור שניצלו מסכנת הסיכול הממוקד הישראלי.
אחד הסיפורים האחרונים, הוא סיפורו של מפקד בכיר בזרוע הצבאית של ארגון הג'האד האיסלאמי ברצועה שטוען כי ישראל ניסתה לחסלו, לפני כמה ימים, באמצעות ירי ממסוקים בעת ששהה ברחוב נאצר בעיר עזה.
לדבריו, כמה דקות לפני נסיון החיסול,התקשרה אל המכשיר הסלולרי, שברשותו, של חברת אורנג' הישראלית, בחורה אשר חפשה מישהו בשם אחר. היא ביקשה ממנו להמתין על הקו, חזרה על המספר אליו חייגה ומשכה זמן. כמה שניות לאחר שניתקה את הקו נורה לעבר מכוניתו טיל ממסוק ישראלי אך הטיל החטיא את המטרה. הפעיל הפלסטיני סיפר כי אם השיחה היתה נמשכת הטיל היה פוגע במטרה.
בג'האד האיסלאמי טוענים כי ישראל משתמשת מידי פעם, בשיטה זאת וכי היא מאתרת את הפעילים הפלסטינים באמצעות מכשירי הטלפון הסלולרים שלהם. כך לטענתם חוסל לפני כמה שנים בעזה עזיז א-שאמי מבכירי הארגון לאחר שישראל איכנה את מקום המצאו באמצעות האזנה לשיחה שניהל,במכשיר מירס מתוצרת ישראל, שהיה ברשותו. גם יחייא עייאש המכונה "המהנדס" שהיה פעיל טרור בכיר של החמאס ואחראי למותם ופציעתם של עשרות אזרחים ישראלים, חוסל בפיצוץ מרחוק לאחר ששוחח בטלפון הסלולרי שהיה ברשותו.

יום חמישי, 26 ביולי 2007

מחריף העימות בין החמאס לפתח בגדה

החמאס לא שוקט על שמריו לרגע. האירועים בימים האחרונים במקומות שונים בגדה המערבית מעידים על הבטחון הרב של פעילי התנועה בעקבות הנצחון הצבאי על הפתח ברצועה. הבטחון העצמי של החמאס אינו מתבטא רק במעשים בשטח אלא גם באיומים פומביים והתגרות גלויה בנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ותומכיו.
אחמד יוסף, היועץ המדיני של ראש ממשלת החמאס המודח הזהיר היום כי החמאס לא יסכים להתנכלויות ופגיעה באנשיו בגדה וכי ישים לכך קץ. הוא האשים קבוצה של אנשי פתח ברמאללה שלדבריו מנחים את פעילי השטח לפגוע באנשי החמאס וטען כי הם אף מסרו לישראל רשימה שמית של כמה ממנהיגי החמאס כדי שהיא תחסלם.
בשטח עצמו מבצעים פעילי הפתח מעצרים. רדיו "קול פלסטין" המזוהה עם הפתח טען כי מנגנוני הרשות פרקו תשתיות של הכוח המיוחד של חמאס בטול כרם ובבית לחם. אנשי הבטחון של הרשות גם עצרו לחקירה שמונה דרשנים במקומות שונים בגדה שלדבריהם הסיתו ל"הפיכה" בגדה ושפיכות דמים.
באוניברסיטת א-נג'אח בשכם פרצו שלשום עימותים אלימים בקמפוס בין סטודנטים מ"הגוש האיסלאמי" לבין סטודנטים מהשביבה של הפתח.
הפתח מאשים את החמאס בקנוניה חדשה שמטרתה ערעור היציבות והבטחון בגדה באמצעות מהומות בקמפוסים של האוניברסיטאות בגדה. לישראל יש אינטרס לשמור על כוחו של הפתח והיא תסייע לו ככל האפשר, במיוחד כשצה"ל הוא הכוח החזק בגדה. אולם צריך לדעת כי לחמאס יש כוח רב בגדה וכי "אפקט הדומינו "הוא, בהחלט, אפשרי ועלול להביא גם להתמוטטות הפתח בגדה.
ייתכן שהחמאס יגביר פעילותו בגדה כדי להסיט את אור הזרקורים מהנעשה בעזה וכדי לאותת לרביעיה הבינלאומית שעדיין מחרימה אותו כי הוא בעל הבית האמיתי בשטחים ואי אפשר להתעלם ממנו כפי שנהג טוני בלייר, נציג הרביעיה, בעת ביקורו השבוע בישראל בשטחי האוטונומיה.

יום רביעי, 25 ביולי 2007

השתלטות החמאס על הרצועה מעכבת את שחרורו של החייל גלעד שליט

בימים האחרונים נפוצו שמועות ברצועת עזה כי מצרים הציעה לחמאס הצעה חדשה בענין שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, החמאס אמור למתן את דרישותיו בנושא שחרור האסירים הבטחוניים ובתמורה תעשה מצרים הקלות לממשלת החמאס בכל הקשור למעבר הגבול ברפיח. החמאס מיהר להכחיש את השמועות ואוסאמה מזיני, אחד מבכירי התנועה הכחיש באופן פומבי קבלת הצעות חדשות כלשהן ממצרים.
בישראל קיוו כי השחרור האחרון של מאתיים וחמישים האסירים הבטחוניים של הפתח כמחווה ישראלית למחמוד עבאס יעורר את התיאבון אצל החמאס ויזרז את המשא ומתן על שחרורו של גלעד שליט אולם התקוות התבדו. החמאס לא מוכן להגמיש את דרישותיו בענין העסקה.
גורמים יודעי דבר מעריכים כי המשא ומתן נמצא במצב של קיפאון. ההשתלטות הצבאית של החמאס על הרצועה בעצם רק חיזקה וקבעה את חוסר ההתקדמות במשא ומתן. החמאס נמצא באופוריה בעקבות נצחונו הצבאי ולא מוכן להתפשר, בנוסף לכך המשלחת המצרית, ששהתה ברצועה ותיווכה בין ישראל לחמאס, עזבה אותה, בעקבות ההשתלטות הצבאית, ולא שבה אליה עד עצם היום הזה. כך שלמעשה, אין שום מתווך הנמצא בשטח ומנהל משא ומתן עם החוטפים. החמאס גם לא הצליח לגזור קופונים מדיניים חשובים לאחר ששחרר את כתב הבי.בי.סי. החטוף אלן ג'ונסטון מידי אנשי "צבא האיסלאם" ואין לו שום אינטרס למהר ולהשלים את העסקה על שחרורו של גלעד שליט. עופר דקל, השליח המיוחד שמינה ראש הממשלה לטפל בנושא השבויים והנעדרים, ביקר אמנם, כמה פעמים, בכלא "הדרים" ונפגש עם הנהגת החמאס אך גם הוא לא הצליח במפגשים אלה למתן את דרישות החמאס בענין העסקה.

יום שלישי, 24 ביולי 2007

דמוקרטיה פלסטינית במיטבה

מחמוד עבאס

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ממשיך את דרכו וסגנונו של יאסר ערפאת בדיכוי והשתקת מבקריו בתוך תנועת הפתח. לפני כשלושה שבועות העביר עבאס מתפקידו, כיועץ לנשיא, את האני אלחסן חבר הועדה המרכזית של הפתח ואחד האידיאולוגים החשובים של התנועה.ההדחה באה בעקבות ראיון שהעניק אלחסן לתכנית "ללא גבולות" ברשת אלג'זירה שם מתח ביקורת על הפתח ותיאר את הסיבות לכשלון התנועה ברצועת עזה.
עכשיו לא מסתפק אבו מאזן בהדחה בלבד. הוא מינה ועדה משולשת ובה חברים בכירים מארגון הפתח, סלים זענון, חכם בלעאווי ועדנאן סמארה כדי שיבררו עם אלחסן את פשר הצהרותיו "הבלתי מקובלות והחורגות מעמדת התנועה". בתום הבירור אמורים להנקט צעדים נוספים נגד האני אלחסן.
מה בעצם אמר אלחסן בראיון לאלג'זירה? שום דבר מיוחד. כל ילד בשטחים מכיר את הדברים. הטעות של האני אלחסן היתה שהוא פשוט הצביע כי "המלך הוא עירום".
אלחסן הסביר, בראיון הטלוויזיוני, כי בתנועת הפתח היו שני זרמים. זרם אחד שהיה מוכן להכיר בתוצאות הבחירות שבהן זכה החמאס בשלטון, באופן חוקי, וזרם אחר שבראשו עמד מחמד דחלאן שניסה, ביחד עם הגנרל האמריקני קית' דייטון, לפרק את תנועת החמאס ברצועת עזה במסגרת המדיניות האמריקנית שלא לקבל שלטון איסלאמי על הגבול של עזה עם ישראל.
אלחסן גם טען כי הפתח ברצועה לא ממש התמוטט וכי רוב אנשי הפתח ברצועה לא היו שותפים ל"תכנית דייטון". " התכנית היא שהתמוטטה"טען אלחסן.
דבריו של אלחסן עוררו זעם רב. בעצם הוא מתח ביקורת עקיפה על הנשיא עבאס שמחמד דחלאן היה בן טיפוחיו עד לכשלון המחפיר ברצועת עזה.
דחלאן יצא, בברכת אבו מאזן, ל"חופשת מחלה" בברלין , האני אלחסן הודח ועכשיו יעבור גם בירור במוסדות התנועה. אכן דמוקרטיה פלסטינית במיטבה.

הנשיא האמריקני לשעבר ג'ימי קרטר רוצה לתווך בין הפתח לחמאס

ג'ימי קרטר

לפני כמה ימים, פגשתי באירוע בירושלים, את אחד המנהיגים היהודים הבכירים בארה"ב. במהלך השיחה קבל אותו האיש על נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר. "הוא גורם נזק עצום לישראל" הוא אמר, "קרטר משמיץ אותנו בכל מקום וההסברה הישראלית לא מצליחה לאזן אותו. צריך לקרוא אותו לסדר, הוא הפך לפלסטיני יותר מהפלסטינים" הוא הוסיף במרירות.
הדברים לא הפתיעו אותי, שמעתי את הביקורת הזו פעמים רבות מדיפלומטים ישראלים וממנהיגים יהודים אחרים.
הנשיא לשעבר, קרטר, חתן פרס נובל לשלום, פרסם בסוף 2006 את הספר "פלסטין: שלום ואפרטהייד" שבו הוא מתאר בחריפות ובאופן שלילי ביותר את יחסה של ישראל לפלסטינים בשטחים. קרטר השתתף כמה פעמים, מאז הסכם אוסלו, כמשקיף בינלאומי על הבחירות בשטחים.
עכשיו יש לג'ימי קרטר שאיפה חדשה, הוא רוצה לתווך בין הפתח לחמאס. הוא רוצה להצליח היכן שמדינות ערב ובראשן סעודיה נכשלו, ראה "הסכם מכה".
לפני כמה ימים, ביקר ראש ממשלת החמאס המודח, איסמעיל הניה, בסניף של "מרכז קרטר"ברצועת עזה. שם נמסרה לידיו בקשה של הנשיא לשעבר קרטר, לתווך בין הפתח לחמאס. הניה לא פסל את האפשרות הזו מבחינתו.
אינני סבור שבסופו של דבר יהפוך קרטר למתווך בין הפתח לחמאס למרות שהמרכז שהקים באטלנטה ב-1982 מתמחה בזכויות אדם וישוב סכסוכים.אולי זה חבל, מעניין היה, למשל, לראות, האם יחקור קרטר בנוסף להפרות זכויות האדם של הפלסטינים בידי ישראל, גם את מעשי הרצח, העינויים, הרדיפות וההתעללויות של פעילי הפתח ברצועה בידי אנשי החמאס. אולי אם קרטר יתעסק קצת בשלטון האימים שמטיל החמאס על האוכלוסיה הפלסטינית ברצועה הוא "יירד" קצת מישראל.

האם יערכו בחירות מוקדמות בגדה וברצועת עזה?

פלגי אש"פ השונים, וליתר דיוק, בעיקר ארגון הפתח מנסים להתאושש המכה שהנחיתה אליהם תנועת החמאס שהשתלטה באופן צבאי על הרצועה, ולמצוא דרכים לנסות ולהחזיר את השליטה ברצועה לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. הפתח אומר באופן גלוי כי איננו רוצה לשוב לרצועה "על גבי הטנקים הישראלים”, דהיינו בעקבות פעולה צבאית ישראלית, רחבת היקף ברצועה שתמוטט את החמאס אלא באמצעות אמצעים דמוקרטיים.
הנשיא הפלסטיני מנסה לקדם באמצעות מוסדות אש"פ את הקדמת הבחירות לנשיאות ולפרלמנט. החמאס כבר הודיע כי הוא מתנגד להקדמת הבחירות וכי ימנע את קיומן ברצועת עזה למרות הצוים הנשיאותיים שהנשיא הפלסטיני מתכוון לפרסם בענין זה. האחראים על ועדת הבחירות הפלסטינית אומרים כי ניתן לקיים את הבחירות בתוך מאה ימים.
ארגון החמאס טוען כי על פי החוקה הפלסטינית, הבחירות אמורות להתקיים רק ב-2010. גם לפתח ברור כי אי אפשר לקיים את הבחירות, ברצועת עזה, בכוח,תחת אש החמאס. עריכת בחירות בגדה בלבד תעמיק את הקרע בין הגדה לרצועה והיא תחשב בלתי חוקית. הנשיא הפלסטיני שוקל, איפה, את האפשרות לבקש הצבת כוחות בינלאומיים בשטחים שבחסותן תתקיים הבחירות המוקדמות, גם לכך מתנגד החמאס. סביר להניח ששום מדינה לא תסכים להציב חייליה ברצועה אם הדבר כרוך באפשרות של עימות צבאי עם החמאס.
ראש ממשלת החמאס המודח איסמעיל הניה הציב שני תנאים לקיום בחירות כלשהן בשטחים: הסכמה לאומית והחלטה קולקטיבית לקיימן והתנאי הנוסף קיום בחירות ללא כל קשר לתכניות האמריקניות בהקשר למשטר הפלסטיני העתידי. ברור ששני תנאים אלה אינם יכולים להתקיים כעת.
לנשיא הפלסטיני לא נותרו אם כך הרבה ברירות. הדרך היחידה שנותרה היא להפגין כלפי חוץ, כי ארגון הפתח בראשותו, לא השלים עם העובדה כי החמאס השתלט בכוח על הרצועה וכי הוא עושה כל מה שביכולתו, באופן החוקי והדמוקרטי, לשנות את המצב. צפוי שנשמע רבות, בשבועות הקרובים על הקדמת הבחירות בשטחים אך בפועל לא יקרה דבר מדובר בהצהרות וצעדים חוקתיים שאין אפשרות להגשימן בשטח בגלל התנגדות החמאס. הבחירות בשטחים ייאלצו להדחות לעוד זמן רב מאוד.

יום שני, 23 ביולי 2007

סכנת "ציר הרשע"-איך תתמודד ישראל?

לפני כמה ימים פגשתי, בבית מלון בירושלים, איש מחקר בכיר מאחד ממכוני המחקר בוושינגטון בנושאי המזרח התיכון. החוקר הבכיר שהגיע לביקור בארץ ואשר עודכן, באחרונה, במידע אמין ממקורות בכירים בממשל, אמר לי בהא לישנא:"אין שום סיכוי שממשל בוש ינקוט בפעולה צבאית נגד איראן, ישראל כנראה תצטרך לעשות את העבודה".
הוא הוסיף ואמר שהיחידי, בממשל, התומך בפעולה צבאית נגד איראן הוא סגן הנשיא דיק צ'ייני אולם הנשיא בוש וקונדליסה רייס, שרת החוץ מתנגדים לכך בעיקר בגלל הסתבכות ארה"ב בעיראק.
הידיעה שפרסם עיתון "אשרק אלאווסט" אתמול בדבר העסקה שנרקמה כביכול בין איראן לסוריה, כנראה איננה נכונה אך היא לא מפחיתה, כהוא זה, את חומרת הסכנה לישראל מצידו של "ציר הרשע" איראן-סוריה-חזבאללה –חמאס.
איראן הפכה למעצמה אזורית חזקה והיא בונה את "ציר הרשע" במטרה להשמיד את ישראל. סוריה משחקת משחק כפול היא מצהירה כי היא רוצה משא ומתן ושלום עם ישראל אך מאידך מהדקת את קשריה עם טהרן. ישראל כבר נמצאת על מסלול התנגשות צבאית עם החמאס ועם החזבאללה אך הסכנה הגדולה יותר, לביטחונה, היא היכולת הגרעינית שאיראן מנסה להשיג והתעצמותה הצבאית של סוריה.
השר לענינים אסטרטגים, אביגדור ליברמן קורא להקמת ממשלת חירום לאומית, נוכח חומרת המצב, גם יו"ר ועדת חוץ ובטחון צחי הנגבי סבור כך. הליכוד פועל להקדמת הבחירות וגורם מדיני בירושלים הודיע כי ישראל ערוכה לכל תרחיש אפשרי.
אין זה מספיק כלל וכלל. ישראל צריכה להערך בכמה מישורים כדי להתמודד עם החזית המזרחית-צפונית החדשה הנבנית מולה. ראש הממשלה אולמרט צריך לכנס, להתיעצויות, באופן קבוע ושוטף את פורום ראשי הממשלה לשעבר שהקים. בתחום המדיני צריכה ישראל להגביר מאמציה להביא להטלת סנקציות על איראן אך באותה עת לנסות ולמצות כל אפשרות של חידוש המשא ומתן עם סוריה. חידוש המשא ומתן עימה עשוי ליצור טריז בין סוריה לדמשק שיפחית את סכנת ברית "ציר הרשע". אל מול סכנת החמאס והחזבאללה אין ברירה אלא לחזק את כוח ההרתעה הצבאי, רק את השפה הזאת מבינים הארגונים האלה. באשר לסכנה הגרעינית האיראנית, לישראל יש גם את האופציה הצבאית ואם אין מנוס היא תיאלץ להשתמש בה בדיוק כפי שהשתמשה בה בעבר לחסל את הכור הגרעיני בבגדד.
מה שדרוש עכשיו הוא שישראל תיקח את היוזמה לידיה ותגביר את מאמציה להדבר עם סוריה. על ישראל למצוא את הנוסחה המתאימה שתאפשר את חידוש המשא ומתן בתנאים סבירים. לשר הבטחון החדש אהוד ברק יש נסיון הניהול משא ומתן עם הסורים וראש הממשלה יכול להעזר בו. ישראל צריכה לעשות כל שבאפשרותה לסדוק את ברית "ציר הרשע" באמצעים מדיניים וצבאיים. גם למדינות ערב המתונות, כמו מצרים ירדן ואחרות, יש אינטרס מובהק לפורר את הברית הקיצונית הזו, ישראל צריכה להיות מתואמת עימן.
תבונה מדינית , יצירתיות, כושר תמרון דיפלומטי ועוצמה צבאית הם המתכון להתמודד עם הסכנה החדשה לביטחון ישראל, ביכולתה של ישראל לעשות זאת, טוב מעשה במחשבה תחילה.

יום ראשון, 22 ביולי 2007

רצועת עזה בדרך לדרום לבנון

באדיבות דובר צה"ל

ארגון אלקאעדה כבר התחיל להתבסס ברצועת עזה לצידו של החמאס. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס הצהיר על כך בפומבי, החמאס הכחיש אך כמה ימים לאחר מכן פרסמה סוכנות הידיעות הצרפתית ראיון עם אחד מפעילי ארגון "צבא האיסלאם" אשר הודה כי ארגונו הוא שלוחה של אלקאעדה והתגאה בקשר עם הארגון.
שנתיים ימים בדיוק חלפו מההנתקות מהרצועה ותשתית הטרור רק התחזקה. הנתונים שחשף קצין בכיר בצה"ל השבוע מדאיגים מאוד: החמאס הקים ברצועה צבא מאורגן ומצוייד, בחודשיים האחרונים בלבד הוברחו לרצועה כעשרים טונות של חומרי נפץ וטילי נ"מ ונ"ט וציר פילדלפי הפך לצינור החמצן העיקרי של מדינת הטרור –חמסטאן.
למה מחכה ישראל? אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט הכין שורה של תוכניות מגירה לפעולה, כוחות צה"ל התאמנו על פיהן והדרג המדיני מעודכן באופן שוטף בהתפתחויות.
כנראה שהממשלה וראשי הצבא חוששים מפעולה נרחבת ברצועה בעיקר כדי למנוע מספר גבוה של נפגעים בקרב כוחותינו וכדי שחיילי צה"ל לא יישקעו בביצה העזתית.ארגון החמאס הפיק את הלקחים ממלחמת לבנון השניה. הוא הולך בעקבות החזבאללה. בעוד כמה חודשים ימצא צה"ל את עצמו מול דיביזיה "איראנית"נוספת ברצועת עזה,מחופרת, היטב, בתוך "שמורות טבע" ומצויידת בנשק חדיש ומתקדם.
שר הבטחון החדש אהוד ברק, בעל ניסיון צבאי עשיר, הבטיח עם כניסתו לתפקיד להחזיר את כושר ההרתעה לצה"ל. הפעילות הצבאית הישראלית ברצועת עזה איננה מספקת. היא הגנתית בבסיסה ומתמקדת ברצועה של שניים-שלושה ק"מ ממערב לגדר המערכת המקיפה את הרצועה.
גם אם הדרג המדיני מהסס לקבל החלטות קשות עליו להתעשת במהירות שכן בתוך כמה חודשים פעולה נרחבת בתוך הרצועה תהייה קשה בהרבה יותר ותגבה מחיר כבד יותר מצה"ל. כולנו זוכרים את "מדיניות הצימרים"של ישראל שהביאה להתעצמות צבאית חסרת תקדים של החזבאללה בדרום לבנון ושעליה שלמנו מחיר כבד במלחמה האחרונה.
כל ילד בישראל ובשטחים יודע שמבצע "חומת מגן 2" ברצועה הוא רק שאלה של זמן.
ישראל צריכה לפעול במהירות לפני שיהיה מאוחר מידי. ישנם שורה של צעדים שישראל יכולה ליזום, כבר כעת, מבלי לכבוש את כל הרצועה, לדוגמא, השתלטות מחדש על ציר פילדלפי או ניתוק פיזי של רפיח משאר חלקי הרצועה כדי למנוע הברחות נשק צפונה.
ישראל גם צריכה לנצל את שעת הכושר המדינית שנוצרה, הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס מסוכסך קשות עם החמאס, ארה"ב מגנה את פעולותיו ברצועה ותושבי השטחים חוששים שהמשך שלטונו ברצועה יהפוך לשלטון בסגנון הטאליבן. זה הזמן שבו ישראל צריכה להכות מכות קשות בארגון שיביאו להחלשתו בהדרגה.
המשך המצב הקיים מסכן את ישראל, החמאס מתכנן פעולות נועזות של חטיפת חיילים ואזרחים לצורכי מיקוח. ישראל צריכה לגלות יוזמה ותעוזה ולפגוע בחמאס בעומק השטח זו היא העת לפעול ואסור להחמיצה.

נאיף חוואתמה ביטל את ביקורו ברמאללה-לא הפסדנו שום דבר

רמאללה

סירובו של נאיף חוואתמה, מנהיג ארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין", לבוא לביקור ברמאללה הציל את כבודה של ממשלת ישראל. ראש הממשלה אהוד אולמרט דחה את בקשתו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס לאפשר את חזרתו של חוואתמה, לצמיתות, לשטחים ואישר רק ביקור של שבועיים לצורך דיוני המועצה המרכזית של אש"פ.
חוואתמה הודיע כי לא יגיע. "אחזור לשטחים כשממשלת אולמרט תפסיק את התרגילים שלה וכשחזרתי לא תהייה מותנית בשום תנאי "אמר חוואתמה לכתב השבועון "כל אלערב". נאיף חוואתמה, יש לאמר, הוא עקבי. גם ב1999 כשראש הממשלה דאז, אהוד ברק, אישר לו לבקר ברמאללה,דחה חוואתמה את האישור באותם הנימוקים.
חוואתמה רואה, בחזרתו לשטחים ללא תנאים, את מימוש זכות השיבה. "זו זכות קדושה" הוא מסביר.אין להצטער על כך שלא הגיע. מדובר במנהיג ארגון טרור שדם רב של ישראלים על ידיו. חזרתו לשטחים לא היתה מחזקת, ממילא, את מחמוד עבאס שכן נאיף חוואתמה הוא מן המתנגדים הבולטים להסכם אוסלו. טוב שבסופו של דבר לא נוצר התקדים של "מתן פרס לטרור". ישראל צריכה לעודד גורמים פלסטינים מתונים בכל דרך. ארגון" החזית הדמוקרטית"שבראשו עומד חוואתמה פירסם השבוע הודעה על זכותם של הפלסטינים להמשיך בהתנגדותם לכיבוש. פעילותו של חוואתמה, לו הגיע לשטחים, היתה מתמקדת בכיוון הזה ולא בדרך ההדברות וההתמתנות.לא הפסדנו שום דבר.

ביקור בלייר באיזור-משימה קשה בתנאים בלתי אפשריים

Andrew Skudder

ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, יגיע בשבוע הבא לישראל ויתחיל בעבודתו כשליח הרביעיה הבינלאומית למזרח התיכון. למרות שארגון החמאס תקף את בלייר בגלל מדיניותו בעיראק ושיתוף הפעולה ההדוק שלו עם ארצות הברית הביע בלייר אופטימיות. בתום כינוס של הרביעיה הבינלאומית בליסבון אמר טוני בלייר כי הוא מקווה לקדם את ישוב הסכסוך ולהביא תקווה לתושבי האיזור. בלייר מתכוון להתמקד בשליחותו, בחיזוק המוסדות הפלסטינים כתשתית להקמת מדינה פלסטינית בעתיד, זאת למרות שברצועת עזה מתהווה כרגע מדינה דתית קיצונית, שלדעת רבים, היא מדינת חמסטאן או מדינה מוסלמית עתידית בסגנון הטאליבאן. מכיוון שהרביעיה הבינלאומית לא הסירה עדיין את החרם מעל החמאס, בגלל סירובו להכיר בישראל, יקיים, בלייר, מן הסתם את מגעיו עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ועם ראש ממשלת המעבר סלאם פיאד.
המנדט של טוני בלייר, כפי שהגדירו הנשיא בוש בנאומו האחרון הוא: "תיאום המאמץ הבינלאומי לעזור לפלסטינים לכונן את המוסדות של חברה חופשית, חזקה ויציבה,לרבות ממשל אפקטיווי, מערכת פיננסית ראויה ושלטון החוק".
ברור כי בלייר נמצא מול משימה קשה ביותר במיוחד נוכח הקרע שנוצר בין הגדה לרצועה והעימות המתמשך בין הפתח לחמאס. ביקורו של בלייר, מתואם לחלוטין עם הממשל האמריקני והוא מקדים את ביקורה של שרת החוץ קונדליסה רייס שתגיע בעוד שבועיים לאיזור. הנשיא בוש מתכוון לפנות לקונגרס בבקשה לסיוע לפיתוח המוסדות הפלסטינים.
ארה"ב התחייבה להגיש סיוע נרחב לפלסטינים בהיקף של 642 מליון דולאר, מתוכם 144 מליון דולר לפליטים הפלסטינים דרך סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, 228 מליון דולר למתן הלוואות למימון פרוייקטים מסחריים בשטחים ו190 מליון לארגון USAID לעידוד פרוייקטים הומניטריים.
המדינות התורמות אמורות לחדש, השבוע, במהלך ביקורו של בלייר, את הסיוע לשטחים שנפסק בתחילת 2006, מייד לאחר נצחון החמאס בבחירות לפרלמנט. בין היתר תתחדש בניית פרוייקט כביש רמאללה –ירושלים באיזור קלנדיה ופרוייקט נוסף באיזור הכפר בני נעים ליד חברון.
בלייר מגיע לאיזור עם הרבה מרץ ורצון טוב אולם ספק רב אם יצליח להתמודד בהצלחה עם האתגרים הקשים שלפניו. ישראל תסייע לו מכיוון שהיא מתואמת עם ארה"ב במטרה המשותפת לחזק את הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. בעוד חודשיים תשוב ותתכנס הרביעיה הבינלאומית לשמוע את דיווחיו של בלייר ולעשות הערכת מצב.

יום חמישי, 19 ביולי 2007

מנגנון "הבטחון המסכל"-התחזקות בגדה מול פירוק ברצועה

אחד ממנגנוני השלטון הפלסטינים שסימל את יישום הסכמי אוסלו היה מנגנון "הבטחון המסכל" שהוקם באישור יאסר ערפאת ב-94 עם הגעת הנהגת אש"פ לשטחים. בראש המנגנון בגדה עמד ג'יבריל רג'וב ובראש המנגנון ברצועה מחמד דחלאן. לשניהם היו קשרים הדוקים עם מערכת הבטחון הישראלית, הסי.אי.איי, מנגנוני הבטחון של מדינות האיחוד האירופי והמודיעין המצרי והירדני.
בתחילה שתפו, מנגנוני" הבטחון המסכל" בגדה וברצועה, פעולה עם הגופים השונים למניעת טרור. אולם ערפאת הפעיל אותם, בתוך זמן קצר, בהתאם לאינטרסים שלו במיוחד ככלי דכוי של מתנגדיו ומבקריו בתוך תחומי האוטונומיה הפלסטינית.
מנגנון "הבטחון המסכל" ברצועה סייע לערפאת בתכנון אינתיפאדת אלאקצא ורבים מאנשיו נטלו חלק פעיל בפיגועים נגד צה"ל והמתנחלים. ביהודה ושומרון הקפיד ג'בריל רג'וב לא לערב את אנשיו בפעילות הטרור, למרות זאת כבש צה"ל את מפקדתו ברמאללה והחליש את ארגונו.
בסופו של דבר פרשו דחלאן ורג'וב מפעילותם במנגנוני הבטחון ועברו לתחום הפוליטי. כל אחד מהם מינה את אנשי שלומו לתפקידים בארגון כדי לשמר בידיהם עמדת כוח בעתיד.
בגדה מונה זיאד הב א-ריח לתפקיד ראש מנגנון "הבטחון המסכל" וברצועה מונה רשיד אבו שבאכ לתפקיד במקומו של מחמד דחלאן.
ברבות הזמן הפך מנגנון "הבטחון המסכל" ברצועה לכוח העיקרי של ארגון הפתח שנלחם בחמאס. אנשי המנגנון ביצעו ב-96, על פי הוראת ערפאת, את גלי המעצרים של פעילי החמאס ועינו והשפילו רבים מהם. החמאס ניהל מלחמה חורמה אישית נגד ראשי המנגנון, מחמד דחלאן, רשיד אבו שבאכ וסמיר משהראווי. הוא האשימם, באופן שיטתי, בשיתוף פעולה עם ישראל וארצות הברית. כידוע, הביס החמאס, לפני יותר מחודש ימים, את הפתח ברצועה. הראשונים ששילמו את המחיר היו אנשי מנגנון "בטחון המסכל", חלקם נרצחו והשאר נעצרו ועונו.
השבוע נפל דבר, ממשלת החמאס המפוטרת בראשותו של אסמעיל הניה הודיעה רשמית כי היא מפרקת את מנגנון "הבטחון המסכל " ברצועה ומאפשרת לעובדים שנותרו בו להצטרף למנגנוני המשטרה. בכך בא הקץ על אחד ממנגנוני הבטחון של הפלסטינים שהיה אחד מסמליו של יאסר ערפאת ושל הסכמי אוסלו. כך ברצועת עזה.
בגדה, לעומת זאת, קיבל מנגנון "הבטחון המסכל" בראשותו של זיאד הב א-ריח תגבור משמעותי. כמאתיים מבוקשים מ "גדודי חללי אלאקצא ", הזרוע הצבאית של ארגון הפתח הצטרפו למנגנון עם כלי נשקם, לאחר שקיבלו חנינה זמנית מישראל.
מדובר בתוספת כוח חשובה לארגון הפתח בגדה במיוחד לאור המאבק מול החמאס.
מאמצי הרשות הפלסטינית להשיג חנינה מישראל עבור מבוקשים נוספים, בגדה, מארגון החזית העממית וארגון הג'האד האיסלאמי נכשלו בשל סירובם של ארגונים אלה להפסיק את הטרור נגד ישראל.

ועידה בינלאומית בנושא הסדר הקבע לא תחלץ את הצדדים מהקפאון המדיני

ramiy צולם ע"י

מי שעקב אחר הדיווחים באמצעי התקשורת בימים האחרונים שמע דיווחים על התפתחויות בערוץ הפלסטיני הישראלי, "חנינה" למבוקשים אנשי הפתח, שחרור אסירים בטחוניים כמחווה לאבו מאזן, אישור כניסה לשטחים לנאיף חוואתמה ופארוק קדומי, פגישת אולמרט-אבו מאזן וכמובן נאום הנשיא בוש המכריז על כינוס ועידה בין לאומית , בסתיו, לקידום הסדר הקבע.
כל הצעדים האלה הם תוצאה ישירה של מהלך השתלטות החמאס על רצועת עזה. מדובר באינטרס ישראלי- אמריקני משותף לנסות ולהציל את הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס.
הפלסטינים והישראלים כבר שבעים ממחוות והצהרות, מהבטחות וועידות. רק לפני כחודש התקיימה בשרם א-שיח ועידה שמטרתה חיזוקו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, מלבד רעש תקשורתי, שום דבר לא יצא ממנה.
בישראל וברשות הפלסטינית מביעים סיפוק מנאומו של הנשיא בוש. כל צד וסיבותיו עימו. ישראל מרוצה מכך שלא הופתעה, שליחי ראש הממשלה שבקרו לאחרונה בוושינגטון ידעו מראש את תוכנו. ישראל מרוצה מדברי בוש על החמאס, מהדגשת הצורך שהפלטינים יילחמו בטרור, הפלסטינים מרוצים מחזון המדינה הפלסטינית העצמאית ומדברי בוש על ההתנחלויות והצורך בפירוק המאחזים.
למעשה כולם יודעים שחזון המדינה הפלסטינית שהנשיא בוש קבע לפני חמש שנים שהוא גם הבסיס למפת הדרכים איננו מעשי. בשטח נוצרו כבר שתי ישויות פלסטיניות נפרדות, "חמסטאן" ברצועת עזה ו "פתחלנד" בגדה.
האם יש בכלל סיכוי להתקדם לעבר החזון הזה כשהחמאס שולט ברצועה וכוחו רב גם ביהודה ושומרון?
החמאס ועימו עוד כמה ארגונים פלסטינים רואים בנאום בוש מזימה אמריקנית ישראלית מתואמת עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ויעשו הכל כד להכשילה. ספק רב אם הנאום הזה מחזק את אבו מאזן. הנשיא בוש קורא למעשה, בנאומו, לכינוס ועידה אזורית גם אם היא תתקיים בסופו של דבר בוושינגטון. מצרים וירדן בודאי יגיעו, כמו כן ישראל והפלסטינים, האם סעודיה תשלח נציג? מה עם מדינות ערביות אחרות כמו מרוקו או תוניסיה? הרבה סימני שאלה כשגם המצב הפוליטי בישראל איננו ברור. האם למשל הועידה תתקיים לפני או אחרי פרסום המסקנות הסופיות של ועדת וינוגרד? האם אהוד אולמרט יהיה עדיין ראש ממשלה? האם יוקדמו הבחירות בישראל?
התפתחויות בלתי צפויות במזרח התיכון עלולות לדחות את כינוס הועידה. אולם זו איננה הבעיה, התקדמות אפשרית רק עם בשני הצדדים תהיה הנהגה חזקה ונחושה להגיע להסדר על בסיס פשרה אפשרית והגיונית. בישראל המצב הפוליטי הנוכחי לא מאפשר קבלת החלטות מכריעות בעיקר נוכח תוצאות מלחמת לבנון השניה, בשטחים ההנהגה הפלסטינית חצויה לשניים. מה שמדאיג הוא שהחלק הפלסטיני היותר מתון בהנהגה בראשותו של מחמוד עבאס, הוא חלש ביותר ואיננו יכול לספק כל סחורה. הנשיא בוש יסיים, ככל הנראה, את כהונתו עם עוד כמה נאומים יפים על הסדר, ישראלי פלסטיני, במזרח התיכון אבל בלי שום תוצאות מעשיות בשטח .

מחוות בטחוניות לאבו מאזן-מהלך מחושב או הימור מסוכן?

מבחינת הפלסטינים, ישראל נסוגה בימים האחרונים, מאחד העקרונות החשובים שהציבה לעצמה במלחמה בטרור הפלסטיני של "לא לתת פרס לטרור ". החלטתה של ישראל לאפשר את חזרתם לשטחים, של נאיף חוואתמה מנהיג ארגון החזית הדמורטית לשחרור פלסטין, פארוק קדומי יו"ר המחלקה המדינית של אש"פ ועוד שלשה בכירים מהנהגת הפתח בתוניס ,מהווה כרסום משמעותי בעמדתה של ישראל שלדעת הפלסטינים איננה יודעת כיצד להתמודד עם התגברות כוחו של החמאס בשטחים.
מעבר לסמליות של מימוש נוסף של "זכות השיבה", בעיני הפלסטינים , בעצם חזרתם של החמישה לשטחים הרי, שלדעתם, מי ששינה את עמדתו היא ישראל ולא אותם בכירים פלסטינים הממשיכים להתנגד להסכמי אוסלו, שאבו מאזן הוא אחד מאדריכליהם, והממשיכים להצהיר בזכות "המאבק המזויין" של הפלסטינים בישראל.
האם בואם לשטחים נועד לחזק את הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס? ספק רב, סביר יותר להניח שהם ישאפו, בראש וראשונה, לחזק את מעמדם שלהם.
עד כה נמנע ארגון "החזית הדמוקרטית" מלהביע תמיכה ברורה במחמוד עבאס נגד החמאס והוא קורא לפתח ולחמאס לחדש את ההדברות ביניהם. זו היא גם עמדת ארגון "החזית העממית", האם יעלה על הדעת שישראל תשחרר מהכלא את אחמד סעדאת מנהיג הארגון האחראי לרצח רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל ושורה של פיגועים אחרים כדי שגם הוא יתמוך, אולי, באבו מאזן?
גם "אבו דאוד", האחראי לטבח הספורטאים הישראלים במינכן, שהינו חבר המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ) מנסה זמן רב לקבל אישור כניסה מישראל לשטחים. האם זה יקרה? יש סכנה שהסכר נפרץ, לפחות ברמה התדמיתית, וישראל תתבקש על ידי אבו מאזן "לבוא לקראתו" ולאשר כניסה של בכירים קיצונים נוספים לשטחים בתירוץ כי הדבר עשוי לחזק את מעמדו.
הנסיון מראה שכמעט בכל פעם שישראל ניסתה לבחוש בפוליטיקה הפנימית הפלסטינית היא נכשלה והקיצונים רק התחזקו. כך נכשלו "אגודות הכפרים" בראשית שנות השמונים ואחר כך "תומכי ירדן" ביו"ש וכמובן מחמד דחלאן ואנשיו שגורשו בבושת פנים מעזה על ידי החמאס למרות שקיבלו, סיוע מסיבי הישראלי –אמריקני בכסף ונשק.
המפסיד העיקרי הוא תמיד בטחון ישראל.
אין כמעט כל סיכוי לחזק את אבו מאזן על ידי התערבות בפוליטיקה הפנימית של הפלסטינים ,להיפך, הדבר רק יגרום ליותר נזק. אבו מאזן לא היה חזק מעולם, ואין כל סיכוי לחזקו. מה שמחזיקו בשלטון בגדה הוא העובדה שישראל שולטת, בטחונית, ברוב שטחי יהודה ושומרון ואינה מאפשרת לחמאס להתחזק. בלעדי כוחות צה"ל אבו מאזן אבוד.
הנסיון בעבר של מתן "חנינה" למבוקשים הוכיח שאין על מי לסמוך. מנגנוני בטחון הפלסטינים האמורים לפקח על המבוקשים, משתפים עימם פעולה. לכן הם לא יתפרקו מנשקם וגם בשב"כ יודעים זאת. לכל היותר יפסיקו המבוקשים שקיבלו "חנינה"את הטרור לתקופה קצרה אך במהרה הם ימצאו את התירוץ לחזור לפעילות זו. אין שום ערך לכך שאלה שזכו ל"חנינה" יחתמו על התחיבות שלא יחזרו לפעילות טרור, הנסיון השראלי עם חתימות כאלה מדבר בעד עצמו.
ישראל הולכת למהלך שהוא מבחינת הימור מסוכן, ייתכן שמקורו בגלל לחץ אמריקני לשמור על אבו מאזן בכל מחיר, או כדי להראות שהיא עושה את המקסימום מבחינתה ל"חזק את אבו מאזן" בנוסף למחווה מפסגת שארם א-שיח לשחרר מאתיים וחמישים אסירים בטחוניים מהפתח.
מה שנותר לעשות הוא להתעשת במהירות כשהמהלך הזה ייכשל ולחפש דרכים אחרות לחיזוק אבו מאזן שלא יישחקו את עמדותיה הבטחוניות הצודקות של ישראל". אסור לתמוך באבו מאזן בכל מחיר".

יום שני, 16 ביולי 2007

החמאס תכנן לחסל את אבו מאזן כדי לסלול את דרכו של חאלד משעל להנהגת העם הפלסטיני

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס הודיע בראיון שפרסם העיתון המצרי "אלאהראם", לפני כמה ימים , כי ועדת החקירה שמינה לבדוק את האירועים האחרונים ברצועת עזה תפרסם את מסקנותיה בסוף החודש. הוא האשים את החמאס בתכנון מדוייק של האירועים כולל המזימה להתנקש בחייו.
בנאום שנשא מחמוד עבאס בפני המועצה המרכזית של אש"פ ברמאללה, בסוף חודש יוני , סיפר הנשיא הפלסטיני כי תכנן לבקר בעזה אך קיבל מידע ממנגנוני הבטחון שלו כי החמאס הטמין מטען חבלה גדול על ציר צלאח א-דין, הציר המרכזי שבו היה אמור לעבור. למרות זאת , סיפר עבאס ,ירדתי לרצועת עזה שם נמסרה לידי קלטת שבה מתועדים שישה אנשים מהחמאס כשהם מכינים מטען גדול במשקל מאתיים וחמישים ק"ג וגוררים אותו מתחת לפני הקרקע.בקלטת מתועדים האנשים כאומרים: "זה עבור אבן מאזן".
הנשיא הפלסטיני שלח את הקלטת אל חאלד משעל ראש הלשכה המדינית של החמאס בדמשק,אך הוא הכחיש לחלוטין כל קשר של חמאס לענין. מחמוד עבאס מאשים את חאלד משעל כי הוא היה בסוד המזימה להתנקש בחייו וכי הוא זה שאמור היה לתת את האישור הסופי לפעולה.
את המסר הזה והקלטת שלח הנשיא הפלסטיני אל מנהיגי מדינות ערב ואל כמה מנהיגים זרים. הצילומים גם שודרו בטלויזיה הפלסטינית הנשלטת בידי אש"פ.
מקורות מקורבים לנשיא הפלסטיני מספרים כי אבו מאזן "לקח קשה" מאוד את הנסיון להתנקש בחייו והושפע מאוד ממעשי הרצח של החמאס ברצועה ופגיעתם והתנכלויותיהם לפעילי הפתח.
הנשיא הפלסטיני מסרב בתוקף לחדש את הדיאלוג עם החמאס. הוא הודף בנחישות את כל מאמצי התיווך של מדינות ערב ומעמיד שורה של תנאים קשים לחידוש ההדברות כמו החזרת המצב לקדמותו ברצועה , התנצלות של החמאס בפני העם הפלסטיני ובפני אש"פ
ועוד.
אין ספק שלנסיון של החמאס לפגוע אישית בנשיא הפלסטיני השפעה רבה על החלטותיו של אבו מאזן. אין זה סוד שמנהיג החמאס , חאלד משעל ,מתכנן להשתלט על אש"פ ולהפוך למנהיג העם הפלסטיני. אבו מאזן רואה עצמו כיורשו של יאסר ערפאת וממשיך דרכו והוא איננו מתכוון לוותר.לפיכך יש להניח כי נסיון החמאס לחסלו לא היה הנסיון האחרון , גם הנשיא הפלסטיני יודע זאת.

יום ראשון, 15 ביולי 2007

חששות בארגון הפתח מהעסקה לשחרורו של גלעד שליט

בארגון הפתח חוששים כי כל התקדמות במשא ומתן על שחרורו של גלעד שליט תפגע באסירים הבטחוניים המשתייכים לארגון. החשש נובע מכך שארגון החמאס שאיבד את הרוב שהיה לו בפרלמנט הפלסטיני(המועצה המחוקקת)בגלל שארבעים חברי פרלמנט של הארגון עצורים בישראל, ישאף , בראש ובראשונה ,לשחרר אותם במסגרת העסקה על שחרורו של גלעד שליט.
חברי הפרלמנט של חמאס, החרימו השבוע , את ישיבת הפרלמנט שתוכננה לרגל המושב השני מחשש שהעדרות חבריהם העצורים מן הישיבה, תסייע לחברי הפתח להשיג רוב בישיבה. המצב הזה הוא גרוע ביותר לחמאס והוא יישאף לתקנו במהירות ייתכן על ידי האצת המגעים לעסקה עם ישראל על שחרור החייל החטוף גלעד שליט, מי שעלול להפסיד הם אסירים בטחוניים מהפתח שכן החמאס עלול לתת עדיפות לשחרור אנשיו לפני כל אסיר אחר.
בפתח רוצים לראות עסקה "נקייה ומכובדת" ללא אינטרסים מפלגתיים במסגרתה ישוחררו אסירים בטחונים שעצורים זמן רב בכלא הישראלי, אסירות , נערים וחולים.
אשרף אל עג'רמי השר הממונה מטעמו של אבו מאזן על נושא האסירים קרא השבוע לישראל לשחרר מספר גדול של אסירים בטחוניים ,ללא תנאים ,ובתוכם אסירים תושבי מזרח ירושלים ואסירים מקרב ערביי ישראל כדי להשפיע על דעת הקהל הפלסטינית לחיוב ולתמיכה בתהליך השלום.
גורמי הבטחון בישראל מתנגדים לרעיון זה,ישראל גם לא קיבלה עד כה ,את דרישות החמאס בענין שחרור של גלעד שליט.

שחרור כתב הבי. בי. סי בדרך לשחרור גלעד שליט?


החמאס, ניסה, מאז השתלט צבאית על רצועת עזה, להביא לשחרורו המהיר של כתב הבי. בי. סי החטוף שהוחזק בידי ארגון "צבא האיסלאם".
בכך, השתדל החמאס להשיג מטרה כפולה מחד, קבלת קרדיט בינלאומי על הצלת החטוף הזר והוכחה כי בכוחו של "הכוח המבצעי" שלו להשליט סדר ולאכוף את החוק ומאידך צמצום כוחו של ארגון קיצוני הקשור לגורמים באל-קאעדה.
על הרקע הזה יש לראות את העימותים האלימים, שהיו השבוע, בין שני הארגונים שהגיעו עד חטיפות הדדיות ומעצרים של פעילים משני המחנות.
החמאס גם פנה ,לציבור העזתי, לבקשת עזרה, וביקש כל מי שיש לו מידע אל החטוף אלן ג'ונסטון להתקשר לטלפון 109.
בארגון "צבא האיסלאם" שולטת חמולת דורמוש החזקה המסרבת להתפרק מנשקה.
החמולה הגדולה מחזיקה במתחם בטחוני גדול בעיר עזה ומבוצרת היטב.
החמאס חשש לפרוץ למתחם מחשש שהחטוף יוצא להורג.
ברצועה העריכו כי החמאס רואה בעימות עם חמולת דורמוש מבחן כוח למנהיגותו ושליטתו ברצועה ולפיכך ינסה בימים הקרובים להסלים את העימות ולהכריע את הקרב ואכן כך קרה.
ארגון "צבא האיסלאם" הפיץ לפני כמה ימים קלטת בה נראה הכתב החטוף מחובר לחגורת נפץ. החוטפים, סמכו על כך שמותו, האפשרי, בעקבות פעולה של חמאס יעורר כעס בין-לאומי על ארגון זה דבר שירתיע את החמאס מהרפתקאות צבאיות .
אבל, החמאס נזהר שלא לפול למלכודת.
מקורות פלסטינים דיווחו גם כי בני חמולת דורמוש הכינו עשרות מכוניות ממולכדות המיועדות לפעולה נגד מטרות של החמאס בעת הצורך.
בסופו של דבר הגיעו שני הצדדים להסכמה. החמאס שחרר את אנשי "צבא האיסלאם" העצורים בידו וחמולת דורמוש שחררה בתמורה פעילי חמאס שעצרה. לאחר שקיבלה גם הבטחה ברורה כי החוטפים לא ייענשו, שוחרר גם הכתב החטוף אלן ג'ונסטון. החמאס זכה לקרדיט בין לאומי,לפחות אצל ממשלת בריטניה, הוא מקווה שהשחרור של החטוף יביא לפתיחת דלתות נוספות באירופה.
החמאס מנסה להקרין תדמית חדשה כי מדובר במשטר חדש ברצועת עזה המסוגל להעניק בטחון לתושבים וכי למרות שמדובר בארגון איסלאמי אין מדובר בארגון קיצוני.
החמאס מאותת גם לישראל כי בכוחו לסיים את עסקת חילופי השבויים דהיינו, שחרור גלעד שליט תמורת מאות אסירים בטחוניים.
תומכי הנשיא הפלסטיני עבאס מנסים להפחית מחשיבות האירוע, מזכיר הועד הפועל של אש"פ, יאסר עבד רבו, כינה את השחרור "הצגה" וטען כי ידוע לכל שארגון "צבא האיסלאם" הוא בן ברית הדוק של החמאס.
ישראל מנסה כעת לנצל את שחרור הכתב החטוף כדי לטעון שביכולתו של החמאס לשחרר את גלעד שליט. המפתח לכך הוא נכונות ישראלית לשחרר מאות מחבלים עם "דם על הידים".בינתיים לא ידוע על נכונות ישראלית לשלם את המחיר הזה תמורת גלעד שליט.


מאת: יוני בן-מנחם

הקלטת של גלעד שליט – "ספין" תקשורתי מוצלח של החמאס


פרסום הקלטת עם קולו של גלעד שליט היה צעד מתוחכם מצידו של ארגון החמאס, אמנם מלכתחילה תכנן החמאס לפרסם את
הקלטת במלאת שנה לחטיפתו של גלעד שליט והנה נזדמנה לו, באותו עיתוי, גם פסגת שארם א-שיח'. פרסום הקלטת ביום הפסגה הסיט את תשומת הלב התקשורתית ממנה אל ארגון החמאס אשר בצעד של לוחמה פסיכולוגית (ל"פ) הצליח להביא את סוגיית שחרור האסירים הפלסטינים לראש סדר היום בישראל. בפרסום הקלטת הצליח החמאס לעורר את הדיון הציבורי בישראל ולהגביר את הקולות הקוראים לנהל עימו משא ומתן ישיר.
מדוע פרסם ארגון חמאס קלטת שמע (אודיו) של החייל החטוף ולא קלטת וידאו? מקורות בחמאס טוענים כי הארגון רצה לשמור על עמימות ולא לגלות בשום צורה כלשהי את מצבו הבריאותי האמיתי של החייל גלעד שליט. גילוי מצבו הבריאותי המדויק יכול להוות קלף במשא ומתן עם ישראל שהחמאס עשוי לרצות לנצלו. החמאס שמר גם על תנאי "בטחון שדה", קלטת וידאו יכולה להוסיף פרטים לגורמי המודיעין הישראלי על הסביבה שבה מוחזק החייל החטוף.
בסכומו של דבר "הספין" התקשורתי של חמאס הצליח לא רק ב"כיבוש" אמצעי התקשורת הישראלים אלא גם זכה לתהודה בינלאומית באמצעות אמצעי התקשורת הזרים אשר השוו אותו לקלטת הוידאו שפרסם יום לפני כן ארגון "צבא האסלאם" ברצועת עזה שבה נראה כתב ה-BBC החטוף אלן ג'ונסון כשהוא מחובר לחגורת נפץ.

מאת: יוני בן-מנחם

מצרים נוקטת מדיניות זהירה ביחס לעימות בין הפתח לחמאס

משלחת פלסטינית רמת דרג ביקרה לאחרונה בקהיר.המשלחת שכללה בכירים בארגון הפתח כמו אחמד קריע ראש הממשלה לשעבר ,יאסר עבד רבו מזכיר הועד הפועל של אש"פ ורוחי פתוח יו"ר הפרלמנט לשעבר נפגשה עם עמר סלימאן ,שר המודיעין המצרי ובפיה מסר מהנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס כי איננו מעוניין, בשלב הזה, בשום דיאלוג עם החמאס.
מחמוד עבאס רואה בחידוש הדיאלוג עם החמאס "מתן פרס להפיכה הצבאית שעשה הארגון ברצועת עזה". מצרים מודעת היטב למתיחות הנמשכת בין הפתח לחמאס והיא נמנעת מללחוץ על הנשיא הפלסטיני לחדש את הדיאלוג עם החמאס. בעבר אירחה מצרים כמה וכמה מפגשי הדברות בין הפתח לחמאס אך המצרים נמנעים מלזמן , לקהיר ,את שני הצדדים מחשש שהזמנה כזו רק תשיג תוצאה הפוכה כשהנשיא הפלסטיני יידחה אותה על הסף.
בינתיים נפוצות שמועות כי גם חאלד משעל ראש הלשכה המדינית של החמאס מעוניין לבקר בקהיר כדי להסביר את עמדת ארגונו. מצרים עדיין מעכבת את חזרת המשלחת הבטחונית שלה לרצועה , כזכור המשלחת עזבה את עזה מייד לאחר שהחמאס השתלט על הרצועה לפני חודש. המשלחת הזו עסקה, בין היתר, במאמצי תיווך כדי להביא לשחרורו של גלעד שליט.
מצרים ,אם כן , "יושבת על הגדר" בכל הקשור במדיניותה כלפי הפלסטינים. היא מודעת היטב לחולשתו של אבו מאזן. הנשיא מובארק שלפני כחודש מיהר וקרא למהלך השתלטות החמאס על הרצועה "הפיכה", נוקט כעת מדיניות זהירה יותר תוך נסיון לשמור על נייטרליות עד שיתבררו פני הדברים.

יום חמישי, 12 ביולי 2007

מצרים יכולה למנוע הברחות נשק מסיני לרצועה

מצרים תגברה בימים האחרונים את כוחותיה באיזור רפיח המצרית מחשש שפעילי חמאס ינסו לפרוץ את הנבול בכוח כדי לאלץ את המצרים לפתוח את מעבר רפיח. בין צעדי הבטחון שננקטו אף הוטל עוצר על רפיח המצרית וראה, באורח פלא , חלה בימים האחרונים ירידה משמעותית בהברחות הנשק ממצרים לרצועה.
משמע ,ביכולתה של מצרים למנוע או לפחות לצמצם משמעותית תופעה זו. ניתוק צינור החמצן של הטרור המתבטא בתופעת ההברחות דרך המנהרות הוא הדרך היחידה למנוע את הקמת חמסטאן או מדינה בנוסח הטאליבאן לאחר שארגון אלקאעדה כבר קנה לו אחיזה בתוך רצועת עזה.
אסור לישראל להסכים לדרישה המצרית לפתוח את הסכמי השלום ולהגדיל את מספר החיילים בסיני. ראשית, הכוח המצרי הנוכחי מספיק למשימה זו. הוא זקוק להנחייה ברורה מהדרג המדיני. המודיעין המצרי יכול להשיג, בקלות רבה , את המודיעין הדרוש להלחם בתופעת ההברחות ולהפסיק את תופעת השוחד של החיילים המצרים המוצבים לאורך הגבול עם עזה ,בידי המבריחים הפלסטינים, כדי שיעלימו עין מהנעשה. שנית, הגדלת הכוח הצבאי המצרי בסיני עלולה לפעול נגד ישראל בעתיד בתרחיש שבו יעלו לשלטון במצרים גורמים איסלאמיים קיצונים. תרחיש זה אפשרי, במיוחד , נוכח עליית כוחו של החמאס בשטחים והתגברות כוחם של הגורמים הפנדמנטליסטים באיזור כולו.
הנשיא המצרי מובארק הטיל באחרונה את האחריות למניעת הברחות הנשק על ישראל. מצרים מחוייבת לא פחות מישראל למנוע תופעה זו. האם היא בכוונה לא פועלת למגר את התופעה כדי לשמר את התירוץ שהיא זקוקה לעוד כמה אלפי חיילים בסיני?ייתכן, במערכת הבטחון חוששים שהכוח הצבאי הנוסף , במידה שתסכים לכך ישראל , יוחלף בעת חירום בחיילי קומנדו מצריים שיוזנקו במסוקים לעבר בסיסי חיל האויר בישראלי בנגב.
ישראל מנועה כעת , מלהתעמת עם המצרים בנושא זה, בעיקר נוכח התיווך המצרי בענינו של החייל החטוף גלעד שליט. גם הצבת כוח בינלאומי בציר פילדלפי לא תפתור את הבעיה. בסופו של דבר תצטרך ישראל להכניס את כוחותיה לציר זה גם במחיר של עימות צבאי עם החמאס. איננו יכולים לסמוך על שום גורם ,מלבד צה"ל, שישמור על בטחוננו.
מצרים תאלץ אף היא להבין זאת ולפעול בשטח. אלקאעדה כבר הגיע לסיני וביצע פיגועים נגד יעדים ואתרי תירות מצרים. שיתוף פעולה בין החמאס לאלקאעדה הוא לא רק לרעתה של ישראל הוא גם נגד האינטרסים של מצרים.

אלקאעדה-כבר ברצועת עזה

איימן א-זוואהרי, הסגן והמנהל בפועל

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס הודה, במהלך ביקורו האחרון ברומא, בדבר קיומה של תנועת אלקעאדה ברצועת עזה. עבאס האשים את תנועת החמאס בכך שהיא מאפשרת דריסת רגל לאלקאעדה ברצועה ומגינה עליה. "הרצועה בסכנה והיא זקוקה לעזרה" הדגיש עבאס. דבריו של עבאס באו בעקבות שחרורו של כתב ה-בי. בי. סי אלן ג'ונסטון על ידי אנשי החמאס מידי קבוצת "צבא האיסלאם" המזוהה עם אלקאעדה. עד היום נמנעה תנועת החמאס מלנקוט צעדים נגד החוטפים ,שזהותם ידועה לכל, ונגד פעילים אחרים של "צבא האיסלאם" המעורבים במעשי רצח ופשעים שונים ברצועה.אנשיו של אבו מאזן האשימו כי "צבא האיסלאם" הוא בן ברית של החמאס ופועל עימה בשיתוף פעולה הדוק.
לפני כחודשיים, תקפה קבוצה של מוסלמים קיצוניים ברימוני יד אירוע שארגנה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם בבית ספר ברפיח. בהתקפה נהרגו שני בני אדם ונפצעו שמונה.סיבת ההתקפה היתה נוכחות מעורבת, באירוע, של נשים וגברים.
האירוע החמור פתח דיון ציבורי פלסטיני פנימי לגבי התגברות התנועה ה"סלפית" ברצועה שאמצה את דרך האלימות כאמצעי להשגת מטרותיה ומכנה עצמה במילים ה"סלפיה הג'האדית". כזכור המונח "סלפיה" הוא זרם בדת האיסלאם המקיים את מצוות הדת על פי שיטה המיוחסת לדורות הראשונים של האיסלאם, מתוכה צמחה הווהביה שגידלה את מנהיגי אל קאעדה.
"צבא האיסלאם" איננו הגוף היחיד הקשור לאלקאעדה. בשנה האחרונה צמח ברצועה ארגון חדש הנקרא "סיוף אל חק"( "חרבות הצדק") שניסה לאכוף את דת האיסלאם בכוח. פעיליו השליכו חומצה בפניה של נערה שלא לבשה לבוש מסורתי, הציתו בתי קפה לאינטרנט ופגעו בבתי שעשועים שונים. הארגון הכחיש קשר לגוף פוליטי כלשהוא אך מקורות פלסטינים לא פוסלים את האפשרות שגם לגוף הזה יש זיקה לאל קאעדה. זמן קצר לאחר מכן צץ גוף חדש שכינה עצמו"גדודי ג'ונוד אללה"("גדודי חיילי אללה"). הארגון קרא לנשים ללבוש לבוש צנוע ולצעירים לשמור על המוסר.
גם לארגון "אלתכפיר וואלהג'רה" הידוע ברצועה מאז שנות השמונים יש פעילות מוגברת בעיקר בדרום הרצועה. פעילי הארגון לא שולחים את ילדיהם לבתי ספר, מתחתנים בתוך עצמם,נמנעים ככל האפשר מטיפול רפואי ונסמכים על טיפול בעשבי מרפא.
מקורות פלסטינים ברצועה מדווחים על שיתןף פעולה בין החמאס לקבוצות ה"סלפיות" ומעבר של פעילי חמאס לקבוצות אלה.
הנשיא הפלסטיני מצביע, בדבריו, על הסכנה שבדרך,נציגות האסלאם הקיצוני קיימת, כבר, ברצועה בשני ראשים. ראש אחד, מהווה תנועת החמאס המשתייכת ל"אחים המוסלמים" וראש שני- הקבוצות ה"סלפיות" השונות שחלקן עבר לשימוש באלימות. הג'האד העולמי הגיע , בשנה האחרונה, לסיני והחל לחלחל לתוך רצועת עזה. ניצניו בתוך הרצועה עדיין קטנים אולם הוא בהחלט עלול לחבור אל הארגונים הפלסטיניים הקיצוניים כמו החמאס והג'האד האיסלאמי ולהוות סכנה ממשית לאש"פ ולישראל.

יום רביעי, 11 ביולי 2007

חופש העיתונות של החמאס ברצועת עזה

לפני כמה ימים, פרסמה, אחת מסוכנויות הידיעות הפלסטינית הפועלת בשטחים והנקראת "מען" את סיפורו של אחד מפעילי הפתח בחאן יונס שעונה בידי אנשי הזרוע הצבאית של החמאס, בין היתר, באמצעות מסמרים גדולים המשמשים לבניה.
בעקבות הפרסום, התקשר, פווזי ברהום, דובר החמאס ברצועה אל ראש הסוכנות ואיים עליו. הוא דרש ממנו לא למתוח ביקורת על תנועת החמאס והזהיר כי אם תמשך התופעה, החמאס תפתח במסע הכפשה של הסוכנות.
בעקבות האיום הגישה סוכנות "מען" תלונה רשמית לראש הממשלה המפוטר, איסמעיל הניה, מייד לאחר הגשת התלונה התחילו כמה אתרים של החמאס, באינטרנט, לתקוף את סוכנות הידיעות ואת כתביה. הסוכנות לא נבהלה ופרסמה בעיתון "אלאיאם" את תמונתו של פעיל הפתח שעונה כששתי רגליו חבושות, כדי להוכיח את אמינות דיווחיה.
המסע נגד סוכנות הידיעות "מען" איננו מסע ההפחדה היחיד של החמאס נגד התקשורת הפלסטינית.
עיתונאים פלסטינים ברצועה חוששים לדווח על סבלם של התושבים בידי המליציות הצבאיות של החמאס.מי שזוכה לעדנה הם אמצעי התקשורת המזוהים עם החמאס כמו טלוויזית ורדיו"אלאקצא".
בנוסף לצנזורה שמטיל החמאס על דיווחי העיתונות הוא סגר, באופן פיז י,את משרדי ואולפני הטלויזיה הפלסטינית ורדיו "קול פלסטין" המזוהים עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, את משרדי העיתון "אלחיאת אלג'דידה" ועוד כמה תחנות רדיו מקומיות המזוהות עם ארגון הפתח.
כתב התחנה הלווינית "אל-ערביה "ברצועה, סיף א-דין שאהין, עזב את רצועת עזה וביקש מקלט מדיני בנורבגיה. בראיון לטלויזיה הנורבגית הוא סיפר כי החמאס איים עליו ועל משפחתו ברצח בעקבות דיווחיו העיתונאיים.

מאת: יוני בן מנחם

היבטים דתיים איסלאמים בפרשת שחרורו של אלן ג'ונסטון


ארגון החמאס נחלץ להגן על ארגון "צבא האיסלאם" ולדחות את הפרסומים וההאשמות בדבר הקשר בין "צבא האיסלאם" לארגון אלקעאדה . פווזי ברהום דובר החמאס ברצועה טען כי מדובר בפלג פלסטיני המתנגד לכיבוש הישראלי ללא שום זיקה לאלקאעדה.
דובר אחר של החמאס, ראזי חמד , טען כי מדובר בארגון "סלפי" פלסטיני אותנטי הדוגל בג'האד. ה"סלפיון" מהווים זרם בדת האיסלאם הדוגל בקיום מצוות הדת על פי שיטה המיוחסת לדורות הראשונים של האיסלם. ה"סלפיון" הוא כינוי לתלמידיו הראשונים של הנביא מוחמד, המוסלמים הראשונים שהלכו בעקבותיהם וחכמי הדת משלושת הדורות הראשונים. ה"קדמונים" האלה משמשים הדוגמה הנאותה לאופן שבו צריך לקיים את דת האיסלאם.
אחת הקבוצות התומכת בראייה זו של דת האיסלאם היא כת הווהאביה בערב הסעודית ממנה יצאו מנהיגי אלקאעדה.
לכן אין זה מוזר כלל וכלל כי ארגון "צבא האיסלאם" דרש כי תמורת שחרור כתב ה-בי. בי. סי המוחזק בידיו ישוחררו שלושה פעילים של אלקאעדה , שניים ממוצא פלסטיני.האחד,עצור בבריטניה בשל חלקו בפיגועי אלקאעדה ב-2001, הוא מכונה "אבו קתאדה" ונחשב למדריך הרוחני של אלקאעדה באירופה והשני אבו מחמד אלמקדסי העצור בירדן מאז 2005. כמו כן דרש הארגון את שחרורה של סאג'דה אלרישאווי העצורה בירדן לאחר שהורשעה בהשתתפות בפיגועי אלקאעדה במלונות ברבת עמון לפני שנתיים.
מקורות פלסטינים ברצועה טוענים כי לדת האיסלאם היה תפקיד חשוב בשחרורו של החטוף אלן ג'ונסטון. לדבריהם החוטפים מחמולת דורמוש בקשו את חוות דעתו של אחד המטיפים הדתיים ה"סלפים" ברצועה הדוקטור סלימאן אלדאיה.לטענתם אלדאיה קבע כי פעולת החטיפה נוגדת את דת האיסלאם וכי לג'ונסטון מגיע בטחון וחסות בקרב המוסלמים למרות היותו לא מוסלמי. זאת לאור העובדה שהוא חי בבטחון ברצועת עזה בשנים האחרונות.
ארגון ה"ועדות העממיות" תווך בין החמאס ל"צבא האיסלאם" ולאחר שלוש ישיבות תווך הסכים "צבא האיסלאם" לקבל את פסיקתו של הדוקטור אלדאיה. אלדאיה הוא גם מרצה באוניברסיטה האיסלאמית בעזה,את הדוקטורט בלימודי דת האיסלאם קיבל בסודאן. הוא מטיף בכמה מסגדים ברצועה ורבים מתלמידיו הם אנשי חמאס.

מאת: יוני בן מנחם

מחמד א-סנוואר הוא האחראי לחטיפתו של גלעד שליט


מקורות בחמאס מדווחים על רצונה של התנועה לסיים את המשא ומתן עם ישראל ,על שחרור האסירים הבטחוניים תמורת החייל החטוף גלעד שליט לאחר שחרורו המוצלח של כתב הבי. בי.סי אלן ג'ונסטון.
המשלחת הבטחונית המצרית אמורה לשוב , בקרוב , לרצועה כדי להמשיך את התווך בין ישראל לחמאס, אולם ,עופר דקל, שליחו של ראש הממשלה לעניני שבויים ונעדרים , כבר מנהל מגעים ישירים על העסקה עם הנהגת החמאס העצורה בכלא "הדרים" בישראל. אחד האסירים הבטחוניים הבכירים של החמאס שזוכה לתשומת לב ישראלית מיוחדת הוא , על פי מקורות פלסטינים , יחיא א-סנוואר. לדברי המקורות הפלסטינים, אחיו של אסיר בטחוני זה, הוא האיש שפיקד על מבצע חטיפתו של החייל גלעד שליט ושמו מחמד א-סנוואר המכונה "אבו אברהים".
מחמד א-סנוואר,יליד 75, אחד המבוקשים על ידי ישראל,הוא המפקד הצבאי מטעם החמאס באיזור חאן יונס. א-סנוואר ישב בכלא הישראלי תשעה חודשים ועוד שלוש שנים בכלא של הרשות הפלסטינית בשל פעילות בחמאס. כבר ב1999 הוא היה מעורב בנסיון לחטוף חיילים ישראלים ביחד עם מחמד דף שתכנן את חטיפתו של החייל נחשון וקסמן ז"ל.
על פי אותם מקורות פלסטינים, מחמד א-סנוואר ,עומד על כך שהעסקה תכלול את שחרורו של אחיו,יחיא. יחיא א-סנוואר היה בין מייסדי הזרוע הצבאית של החמאס, הוא הקים את מנגנון הבטחון של הארגון ,בסוף שנות השמונים,שכונה בשם "מג'ד".מנגנון זה התמחה בחיסול משתפי פעולה עם ישראל והיווה את הבסיס להקמת הזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם".
החמאס משוכנע ששחרור האסירים הבטחוניים תמורת גלעד שליט, יחזק עוד יותר, את מעמדו ברחוב הפלסטיני ואת שלטונו ברצועת עזה.

מאת:יוני בן מנחם

החמאס מטיל צנזורה על דיווחי העיתונות האלקטרונית מרצועת עזה

גורמי ההסברה במשרד החוץ הישראלי ניסו בשבוע האחרון למצוא עדויות מצולמות של הזוועות שעשה החמאס ברצועת עזה אולם ללא הועיל. החמאס הטיל צנזורה מוחלטת על העיתונאים הפלסטינים והזרים ברצועת עזה. למעשה הארגון שולט בכל תמונה היוצאת מהרצועה ובכך הוא מצמצם את הפגיעה בתדמיתו בעולם.
במהלך השתלטות החמאס על הרצועה, פגעו פעיליו באנדרטה על-שם החייל האלמוני בעיר עזה ונתצו אותה ממש כשם שבזמנו, נתצו העיראקים, את פסלו של סאדם חוסיין בבגדאד. כמו-כן התנכלו אנשי החמאס למנזר "אלוורדיה" בעיר עזה, הציתו את הכנסיה הלטינית בעיר ואף תלשו תליון עם צלב מצווארו של נוצרי, תושב עזה.
חומר מצולם של האירועים האלה יכול היה לשרת את ההסברה הישראלית אך הוא איננו בנמצא, גם ההוצאות להורג של פעילי פתח, העינויים שעברו והתעללויות בגופות בידי פעילי חמאס אינם מתועדים ויזואלית. על-כך אפשר ללמוד רק מסיפורים של עדי ראיה פלסטינים החוששים להזדהות ולהצטלם.
בינתיים מחפשים הפלסטינים "אשמים" להדרדרות הבטחונית ברצועת עזה. כמובן שגם התקשורת אשמה במצב, גורמים פלסטינים מאשימים את תחנות הרדיו המקומיות ברצועה (12 במספר) בליבוי היצרים והסכסוכים בין הפלגים השונים.
לטענתם תחנות רדיו אלה שמשו "שופר" של הפלגים השונים ושידרו ידיעות כוזבות והסתה בעיקר בכל מה שקשור לנסיבות מותם של תושבים פלסטינים.
התחנות "המגויסות" למאמץ המלחמתי הבין ארגוני התחרו ביניהן על מהירות פרסום המידע על חשבון האמינות העיתונאית.

מאת: יוני בן-מנחם

מעללי החמאס ברצועת עזה


אמצעי התקשורת הפלסטינים התומכים בפתח ובנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס מפרסמים מאז השתלטות החמאס סיפורים על סבלם של תושבי רצועת עזה ומעללי פעילי החמאס.
שתי ידיעות בעיתונות הפלסטינית צדו, לאחרונה, את עיני, ידיעה אחת סיפרה על ההתנכלויות הנמשכות לפעילי הפתח ברצועת עזה בידי המליציות המזוינות של החמאס הכוללות השפלות ועינויים.
בידיעה הוזכר סיפורו של טארק עצפור פעיל פתח בעירה עבסאן באיזור חאן יונס אשר הוכה ועונה בידי אנשי הזרוע הצבאית של החמאס"עז א-דין אלקסאם".
עצפור סיפר כי המענים תקעו ברגליו מסמרים גדולים המשמשים לבניה באמצעות פטישים ושברו כמה מעצמותיו.
דוח של ארגון זכויות אדם בעזה שצוטט, בכתבה, מדווח על פגיעה מצד פעילי החמאס ב-41 מוסדות שונים ברצועה ובזיזת חלק מהם וכן התנכלות לאמצעי תקשורת המזוהים עם ארגון הפתח.
סיפור מענין נוסף מתפרסם ביומון הפלסטיני של הפתח "אלחיאת אל-ג'דידה" על הקיטנות ומחנות הקיץ של החמאס ברצועה.
בכתבה מסופר כי מחנות הקיץ מנוצלים על ידי החמאס ללמד את הילדים ובני הנוער את השימוש בכלי נשק. הצעירים שומעים גם הרצאות דת ועוברים "שטיפת מוח" על החובה לחסל בוגדים ומשתפי פעולה. חלק מבני הנוער מוסעים למחנות הקיץ בג'יפים וכלי רכב שהחרים החמאס מתחנות המשטרה הפלסטינית.
ארגון הפתח ברצועה פרסם כרוז המאשים את החמאס" בהרס ילדותם של ילדי הרצועה ובזריעת שנאה בליבותיהם".


מאת: יוני בן-מנחם

שתי מדינות לעם אחד


תושבי הרצועה מעכלים, אט אט, את העובדה שהחמאס השתלט על השטח. ההלם עדיין קיים. תומכי הפתח לא מאמינים להסברי החמאס כי הארגון נלחם רק בפלג מסויים בפתח שמחמד דחלאן עמד בראשו והמזוהה עם ארה"ב וישראל.
עשרות מבוקשים, חברי הפתח, שהוגלו מבית לחם לרצועת עזה, לאחר סיום המצור של צה"ל על כנסיית המולד חוששים לחייהם. החמאס מאשים חלק מהם כי השתתף בקרבות לצידם של אנשי דחלאן.
הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס מטפל בעניניהם ואמור לפנות בבקשת עזרה לאיחוד האירופי כדי להשיג את הסכמת ישראל להעבירם חזרה לבית לחם.
נראה שגם בפתח משלימים עם המצב החדש שנוצר ברצועה. לאבו מאזן אין היום את הכוח הצבאי להחזיר את המצב לקדמותו. בינתיים מסרבים בכירי הפתח לדיאלוג כלשהו עם החמאס.
בשטחים סבורים שרק ישראל יכולה לשנות את המצב באמצעות פעולה צבאית רחבת - היקף ברצועה שתרסק את הכוח הצבאי של החמאס.
ספק רב אם הדבר יקרה, הדרג הצבאי הבכיר בצה"ל לא תומך בפעולה כזו, כעת, מחשש שכוחות גדולים יישאבו לביצה העזתית.
גם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס לא היה רוצה לראות את אנשיו חוזרים לרצועה בעקבות הטנקים הישראלים.
בפתח חוששים שהחמאס יגיע לעסקה עם ישראל על שחרור החייל החטוף גלעד שליט בתמורה להבטחה ישראלית לרגיעה והשלמה עם שלטון החמאס ברצועה.
במישור המדיני, הנצחת שלטון החמאס ברצועה, נתפסת בקרב רבים מתושבי השטחים, כחזרה למצב שהיה לפני מלחמת ששת הימים דהיינו הפרדה מוחלטת בין הגדה לרצועה.
בפתח חוששים שהשלמה עם המצב החדש שנוצר תביא גם, במהרה, להעלאת רעיונות מדיניים חדשים שישלבו את מצרים וירדן בפתרון הבעיה הפלסטינית בדומה למצב לפני 67.
כך מתרחקים הפלסטינים מהגשמת חלום המדינה הפלסטינית העצמאית ומתקרבים, דה פקטו, למצב של שתי מדינות לעם אחד.
מאת: יוני בן-מנחם

החמאס מנסה לשמר את הישגיו ברצועת עזה


הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס מנסה למצוא מוצא של כבוד מתבוסת הפתח ברצועת עזה והשתלטות החמאס על הרצועה באמצעות עריכת בחירות מוקדמות לנשיאות ולפרלמנט.
הוא מנסה לקדם את הרעיון הזה באמצעות קריאה להצבת כוחות בין לאומיים בגדה וברצועה.
החמאס, מצידו, נחוש לא לשמוט את רסן השלטון בעזה מידיו. הוא איננו רוצה לאבד גם את השליטה המוחלטת בפרלמנט , אותה השיג בבחירות בינואר 2006.
לכן מנסה החמאס לחסל יוזמה זו בעודה באיבה.
דוברי החמאס האשימו את אבו מאזן בהסתיעות בגורמים זרים וב"תחילתה של ברית עם המערב נגד האומה הערבית והאיסלאמית" והזרוע הצבאית של הארגון הודיעה כי תנהג בכוחות אלה ככוחות כיבוש ותקבל את פניהם בפגזים.
ישראל התנגדה כל השנים להכנסת כוחות בינלאומיים לשטחים. לאחרונה הסכים ראש הממשלה אהוד אולמרט להכנסת כוחות בין לאומיים לציר פילדלפי בלבד כדי לסייע במניעת הברחות הנשק מסיני לתוך רצועת עזה, על הכנסת כוחות בין לאומיים לגדה אין מבחינתה של ישראל על מה לדבר.
נוכחות כוחות בין לאומיים בעזה תחליש את כוח החמאס ותפריע לפעילותו בדיוק כפי שנוכחות כוחות יוניפיל מכבידה על פעילות החזבאללה בדרום לבנון.
המשימה הראשונה של החמאס, עכשיו, היא לשמר את הישגיו האחרונים ברצועת עזה.
אחמד יוסף, היועץ המדיני של ראש הממשלה החמאסי איסמעיל הניה מיהר להצהיר כי"החמאס איננו מעונין בהסלמה עם ישראל והוא דבק ברגיעה".
בחמאס חוששים מפעילות צבאית ישראלית רחבה ברצועה שעלולה מבחינתם לפגוע
בכוחם הצבאי ולחזק את כוחות הפתח.
לכן, המתקפה ההסברתית של החמאס נגד אבן מאזן וממשלת החירום תמשך כדי לעשות
להם דלגיטימציה ובנסיון להוריד את רעיון הצבת הכוחות הבינלאומיים מסדר היום הפלסטיני.


מאת: יוני בן מנחם

פירוק המליציות החמושות-תרגיל ביחסי ציבור


עד כמה רצינית הודעתו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בדבר פירוק המליציות המזוינות בשטחים ואיסוף כלי הנשק שלהן? מחמוד עבאס טען לפני כמה ימים בפני עיתונאים פלסטינים כי הצו הנשיאותי שפרסם בענין זה חל על כל הפלגים הפלסטינים כולל על ארגון הפתח הנאמן לו. מקורביו מסבירים את הצעד הזה בכך שהוא רוצה ליצור מצב של "רשות אחת"ידועה ומוכרת ולא רשות הכוללת כנופיות וקבוצות של רעולי פנים חמושים. כוונתו של אבו מאזן היא לישם מדיניות זו בכל השטחים הפלסטינים, גם ברצועת עזה הנתונה כעת לשליטה הצבאית המוחלטת של ארגון החמאס.
אחמד עבד אלרחמן, דוברה הרשמי של תנועת הפתח, הסביר בראיון לבי. בי.סי כי כוחות "הבטחון הלאומי" והמשטרה הפלסטינית הם שיאכפו בשטח את הוראת הצו הנשיאותי של אבו מאזן. כנשאל על ידי המראיין האם יהיה שמוש בכוח כדי לאכוף את הצו השיב כי על פי החוק יש לאנשי ה"בטחון הלאומי" והשוטרים את הסמכויות שעל פיהן הם רשאים לפעול.
לגבי המליציה הצבאית של הפתח בגדה, יש לאבו מאזן רעיון, הוא יצרף את אנשיה כחברים במנגנוני הבטחון הרשמיים של הרשות בכך יתבטל הצורך לפרוק אותם מנשקם.

רוב האזרחים הפלסטינים בשטחים יודעים שלהודעה זו אין תוקף.הם שמעו הודעות דומות, בעבר, מפי אבו מאזן ובכירים אחרים ברשות הפלסטינית. הציבור הפלסטיני קץ במצב האנרכיה הבטחונית ובאזלת היד של ממשלות הרשות בטיפול במצב הבטחוני.
מנגד משמיעים פעילי הארגונים הפלסטינים בקורת על הודעתו זו של הנשיא הפלסטיני. הם טוענים בתוקף כי הנשק שבידיהם נועד בראש ובראשונה להלחם בכבוש הישראלי וכי זוהי זכות קדושה.
בחמאס טוענים כי הודעת אבו מאזן משרתת את ישראל וכי אין שום כוח שיכול לפרוק את הזרוע הצבאית של החמאס מנשקה אבו מאזן הוא אכן המפקד העליון של הכוחות המזוינים הפלסטינים בתוקף היותו הנשיא הפלסטיני ויש לו את הסמכות החוקית לפרסם צוים כאלה אך אין זה סוד שאבו מאזן נמנע מקבלת החלטות אסטרטגיות שעלולות להביא למלחמת אחים בשטחים.
חוסר נחישותו של אבו מאזן הביא להשתלטות החמאס על רצועת עזה. היום יש ספק רב אם כוחות ה"בטחון הלאומי" הכפופים לנשיא בכלל יקיימו את הוראת הנשיא לנסות ולפרק חמושים מנשקם ברחובות. סביר להניח שיעלימו עין כדי למנוע עימותים מזוינים כך שבפועל האנרכיה הבטחונית תמשך עוד זמן רב.
הודעתו של אבן מאזן נראית כתרגיל ביחסי ציבור כדי לרצות את ארצות הברית והקהיליה הבינלאומית ואולי גם כמה בכירים בפתח.
על אבו מאזן לשקם תחילה את מעמדו בתוך תנועת הפתח, לעשות בה את הרפורמות הדרושות,לבער מתוכה את השחיתות ולתת את הבטוי הדרוש לדור הצעיר במוסדות התנועה. רק כך הוא יצבור כוח בשטח ורק אז יתיחסו להודעותיו ביתר רצינות.
ישראל איננה יכולה לסמוך על הודעות אבו מאזן. בפועל, בשטח, חיילי צהל הם שימשיכו להיות חוד החנית במלחמה בחמושים הפלסטינים.


מאת: יוני בן-מנחם

איזו מדינה ערבית תומכת בחמאס מלבד סוריה?

לישראל יש יחסים טובים עם קטר. בדוחא יש נציגות ישראלית והקטרים נתפסים, כגורם חיובי, המתווך בין ישראל לפלסטינים בין ישראל מדינות ערב אחרות.
קטר גם מארחת את משרדיה הראשים של תחנת הטלוויזיה "אלג'זירה" הפופלרית מאוד במדינות ערב שיצרה סגנון חדש בתקשורת הערבית.
לפני חתימת "הסכם מכה" ניסתה קטר לתווך בין הנשיא הפלסטיני אבו מאזן לבין רוה"מ
אסמעיל הניה אך בסופו של דבר קטפה סעודיה את פירות התיווך והצליחה לגשר בין שני הצדדים הניצים.
עכשיו מאשימים בכירי הפתח את קטר כי היא תומכת בארגון החמאס, הם טוענים כי קטר ניסתה להחליש את תמיכת מדינות ערב באבו מאזן אך נכשלה.
קטר, לטענתם, מתווכת בין ישראל לחמאס כדי להשיג רגיעה במצב הביטחוני ברצועה.
היא מנסה להשיג הבטחה ישראלית לא לתקוף את רצועת עזה הנשלטת ע"י החמאס.
פעילי הפתח אומרים כי הדיווחים האוהדים, ברשת "אלג'זירה" , לארגון החמאס הם תוצאה של לחץ של ממשלת קטר על בעלי הרשת.
האם הדבר הגיוני? עד כה לא סיפקו בכירי הפתח הסבר מתקבל על הדעת לסיבות לשינוי בעמדתה של קטר, כלפי הרש"פ בראשותו של אבו מאזן, האם ייתכן למשל , שקטר מעדיפה את אסטרטגיית "ההתנגדות" של החמאס על זו של ארגון הפתח?


מאת: יוני בן-מנחם

האם הזירה הפוליטית הפנימית בשטחים תומכת בפתח או בחמאס?

הססנות רבה אופפת את תגובות הפלגים הפלסטינים השונים למאבק שהוכרע בין הפתח לחמאס ושהביא לנצחונו המוחלט של החמאס ברצועת עזה.
ארגון הפתח, הצד המפסיד במערכה, טבע את מטבע הלשון "הפיכה צבאית" נגד הלגיטימיות הפלסטינית בתארו את נצחון החמאס ברצועה. ארגוני השמאל הפלסטינים מלבד ארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין" אמצו את המונח הזה, בהיותם חלק מאש"פ ומתוך רצון לתמוך באבו-מאזן. ארגוני השמאל הפלסטינים, כמו המפלגה הקומוניסטית החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, החזית לשחרור פלסטין וחזית המאבק העממי האשימו את חמאס ותמכו באבו-מאזן בעוד מפלגת "היוזמה" בראשותו של ד"ר מסטפא ברגותי נמנעה מלנקוט עמדה. מפלגת "הדרך השלישית" תומכת מטבע הדברים בראש הממשלה סלאם פיאד שמונה לתפקיד ראש ממשלת החירום, על-ידי אבו-מאזן.
הפלגים הפלסטינים הדתיים ובראשם ארגון "הג'האד האסלאמי" הטילו את האחריות למצב על הפתח והחמאס כאחד. מפלגת "א-תחריר" כינתה את הסכסוך בין הפתח לחמאס במילה "פשע".
התמונה היא ברורה, הפלגים החילוניים באש"פ תומכים בפתח ובאבו-מאזן, הפלגים הדתיים מחוץ לאש"פ מעדיפים "לשבת על הגדר" ולא לנקוט עמדה ברורה.

מאת: יוני בן-מנחם

תנאי שימוש באתר

אזהרה

לכל המשתמשים:

אין לעשות כל שימוש בתכנים, באתר זה, מבלי לקבל הסכמה מראש ובכתב מבעל האתר.
כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני וכל התכנים הכלולים בו (חוץ מפרסומות ותגובות הגולשים באתר) שייכים בלעדית למר יוני בן-מנחם, להלן, בעל האתר.
כל מי שרוצה להשתמש בתכנים אלה, בצורה כלשהיא דהיינו: לפרסם, להפיץ, להעתיק או להציג בפומבי באופן ישיר או באמצעות צד שלישי, חייב לקבל מבעל האתר הסכמה מראש ובכתב.
במקרה של הסכמה מבעל האתר ניתן להשתמש בתכנים למטרות פרטיות ואישיות בלבד ולא למטרות מסחריות.
כל קישור באינטרנט אל האתר חייב להעשות בהסכמת בעל האתר ועל-פי התנאים שייקבע.
כל המפר תנאים אלה עלול לחשוף עצמו לתביעות משפטיות.

ראיונות וידאו עם יוני בן-מנחם

Copyright

כל הזכויות שמורות ליוני בן-מנחם © Copyright 2007-2008 Yoni Ben-Menachem
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר