"עסקת שליט"-המניעים,התוצאות וההשלכות האזוריות בעולם הערבי מעריכים כי מאחורי "עסקת שליט" מסתתרת כוונה ישראלית –אמריקנית לתקוף את אתרי הגרעין באיראן.העסקה החליש את מעמדו של מחמוד עבאס וחזקה את כוחה של תנועת החמאס. הפיצול הגיאוגרפי והפוליטי במחנה הפלסטיני נמשך ויגברו המאמצים של ארגוני הטרור לחטוף חיילים ואזרחים ישראלים. פרשנים בעולם הערבי מתייחסים לעסקת החילופין בין ישראל לחמאס,שזכתה לכינוי "עסקת שליט",כעסקה מדינית חשובה שיש לה חשיבות אזורית רבה והקשורה בין היתר לאפשרות התקפה צבאית,ישראלית או אמריקנית,על מתקני הגרעין באיראן. בצמרת הרשות הפלסטינית גובר החשש כי העסקה בין ישראל לתנועת חמאס מחזקת את מעמדה של התנועה האסלאמית הקיצונית בקרב תושבי השטחים ושלמעשה ,הצליחה למחוק מסדר היום הפלסטיני והערבי, את הישגיו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בזירת האו"ם בל הקשור לדרישתו להכיר ב"פלסטין" כ"מדינה חברה" בארגון הבינלאומי החשוב. בכירים ברשות הפלסטינית מעריכים כי מדובר בעסקה מדינית שבמהלכה הבטיחה ישראל לחמאס הקלות משמעותיות נוספות בסגר המוטל על רצועת עזה וכי ישראל הדקה,כתוצאה מהעסקה,את הקשר עם המועצה הצבאית העליונה השולטת במצרים וגם פתחה ערוצי תקשורת עם תנועת "האחים המוסלמים" במצרים לקראת שיתוף פעולה עתידי עימה לאחר הבחירות לפרלמנט ולנשיאות שכתוצאה מהן יהיה לתנועה הזו,ככל הנראה, תפקיד נכבד במערכת השלטונית המצרית. ובאשר לנושא האיראני, גורמי מודיעין בעולם הערבי מעריכים כי ישראל או ארצות הברית מתכוונות לתקוף בקרוב את מתקני הגרעין באיראן וכי זו הסיבה שראש הממשלה בנימין נתניהו הסכים לעסקת החילופין עם חמאס כדי להציל את חייו של גלעד שליט.על פי הגורמים האלה,במערכת הביטחון בישראל העריכו כי כל פעולה צבאית נגד איראן תביא לגל של פיגועים ומעשי נקם שבמסגרתם נשקפת גם סכנה חמורה לחייו של גלעד שליט וכי ישראל עלולה לאבד אותו אם התרחיש הזה יתממש. לכן,הזדרז ראש הממשלה נתניהו להחזיר את גלעד שליט הביתה והסכים להגמיש את עמדותיו כדי להשלים את העסקה. הביקור האחרון של שר ההגנה האמריקני ליאון פנטה בישראל לפני שבועיים,נתפס אצל גורמים אלה כקשור לאפשרות ההתקפה על איראן.פנטה שהיה בעבר גם ראש הסי.איי.איי בא לאזור כדי להזהיר את ישראל מפני מהלך פתע ,שאיננו מתואם עם ארצות הברית,שמטרתו תקיפת אתרי גרעין באיראן. הממשל האמריקני העריך כי בנימין נתניהו ואהוד ברק רוצים לנצל את חולשתו הפוליטית של הנשיא אובאמה,בגלל מערכת הבחירות לנשיאות,כדי להוציא לפועל את תוכניתם הצבאית שאליה התנגדו בעבר הרמטכ"ל גבי אשכנזי,ראש המוסד מאיר דגן וראש השב"כ יובל דיסקין. הפרסומים בימים האחרונים בעיתון "ניו יורק טיימס" כי הנשיא אובאמה החל לשקול ברצינות תקיפה צבאית של מתקני הגרעין באיראן כתוצאה מלחץ כבד של ערב הסעודית רק מוסיפים לתחושה בעולם הערבי כי ההתקפה הצבאית על איראן מתקרבת. חשיפת המזימה האיראנית לפגוע בשגרירי ערב הסעודית וישראל בוושינגטון נתפסת כ"עלילה" ישראלית אמריקנית שנועדה להכשיר התקפה ישראלית או אמריקנית על איראן. פרשנים ערביים אינם פוסלים את האפשרות שהנשיא אובאמה ינסה לרצות את יהודי ארצות הברית ותומכי ישראל באמצעות מתן "אור ירוק" לתקיפת איראן דבר שיסייע לו בקמפיין הבחירות בהתמודדות מול מומדים פרו ישראלים כמו ריק פרי ומיט רומני. "עסקת שליט" התקבלה בהפתעה בשטחים הפלסטינים,הרשות הפלסטינית לא הייתה בסוד העסקה והיא התבצעה בזמן שהאסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל נמצאים כשלושה שבועות בשביתת רעב פתוחה במחאה על תנאי מאסרם, זכתה לשבחים רבים מפיו של אחמד ג'בריל ראש ארגון "החזית העממית-המפקדה הכללית" שהצליח להשיג עסקה דומה מישראל ב1985. ג'בריל משוכנע כי ארצות הברית היא שטרפדה את שחרורו של אחמד סעדאת,ראש ארגון החזית העממית האחראי לרצח השר רחבעם זאבי ז"ל,מן הכלא עפ"י בקשתו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.לדבריו,מחמוד עבאס חושש מהחלשת מעמדו ומעדיף שארגון החזית העממית שהוא פלג באש"ף יישאר כ"בן ערובה" בידיו שכן שחרורו של סעדאת היה מביא לשינוי בדרכו של ארגון החזית העממית ומקצין אותה. כך הדבר גם לגבי שחרורו של מרוואן ברגותי ראש התנזים של ארגון הפת"ח בגדה שיש לו שאיפות פוליטיות להיות נשיא העם הפלסטיני וששחרורו במסגרת העסקה, היה יוצר זעזועים קשים בתנועת פת"ח. רוב הפרשנים הפלסטינים מעריכים כי "עסקת שליט" החלישה את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס וחזקה את כוחה של תנועת חמאס. בטווח הקצר,עסקת החילופין חזקה גם את מעמדה של ההנהגה הצבאית הזמנית במצרים אך מוקדם להעריך עדיין את ההשלכות על מידת יציבות המשטר במצרים נוכח הבחירות הקרובות לפרלמנט ולנשיאות. עם זאת,ברחוב הפלסטיני גוברת הביקורת על תנועת חמאס על שהסכימה לקבלת "עיקרון הגירוש" במסגרת עסקת החילופין עם ישראל.מדובר לא רק בגירוש לחו"ל אלא גם גירוש לרצועת עזה. הגירוש נחשב ברחוב הפלסטיני כ"אסון" וכ"אות קין" על מצחו של כל ארגון פלסטיני המסכים לו.פעילים פלסטינים אף הקצינו וטענו בראיונות באמצעי התקשורת כי "המוות עדיף על הגירוש". דוברי תנועת הפת"ח בגדה לא היססו ומתחו ביקורת על תנועת החמאס על ש"נכנעה" לישראל והסכימה לגירושם של כמה מהאסירים הביטחוניים במסגרת ביצוע העסקה. אלמנט נוסף בעסקה בין ישראל לחמאס שמטריד את הפלסטינים הוא סירובה של ישראל להתחייב כי לא תתנקש בחייהם של האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת העסקה.ההערכה ברחוב הפלסטיני היא כי ישראל תמשיך ב"מדיניות החיסולים" ותתמקד בחיסולם של אסירים ביטחוניים ששוחררו בעיקר בשטחי יהודה ושומרון הנתונים לשליטה הביטחונית המלאה של ישראל.דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "כל מחבל משוחרר שיחזור לטרור דמו בראשו" מחזקים את התחושות האלה בקרב הפלסטינים. גם החלק השני של ביצוע עסקת שליט שבמהלכו אמורים להשתחרר בתוך חודשיים ימים 550 אסירים ביטחוניים נוספים מדיר שינה מעיניהם של הפלסטינים.עפ"י ההסכם ישראל היא שאמורה לקבוע את זהות המשוחררים,הפלסטינים חוששים שישראל תשחרר אסירים ביטחוניים שנותרו להם רק תקופות מאסר קצרות או אסירים פליליים ולא את האסירים ה"כבדים" השפוטים לעונשי מאסר ארוכים. בסופו של דבר,תושבי רצועת עזה שילמו מבחינתם מחיר כבד על חטיפתו של גלעד שליט בידי מחבלי החמאס.עכשיו התחיל חשבון הנפש ברחוב הפלסטיני בכל הקשור לשאלה האם המחיר היה כדאי. עפ"י נתונים של הרשות הפלסטינית מאז חטיפתו של גלעד שליט ועד היום נהרגו ונפצעו יותר מעשרת אלפים פלסטינים ונגרם נזק אדיר לכלכלת הרצועה הציבור הפלסטיני שם לב לעובדה שרוב האסירים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה הם אנשי חמאס,נכון שהדבר נראה הגיוני מכיוון שארגון חמאס הוא שחטף והחזיק בגלעד שליט אולם העסקה אמורה הייתה להיות,על פי התחייבות חמאס, "עסקה לאומית" שבמסגרתה ישוחררו אסירים ביטחוניים מכל הפלגים. לכן,העסקה הזו מסמלת בקרב רבים ברחוב הפלסטיני את המשך הפיצול בין תנועות החמאס והפת"ח וחוסר היכולת שלהן להשתחרר ממשקעי העבר ולהגיע להסכמה לאומית אמיתית. תנועת החמאס לא הייתה קשובה מספיק לקולות הרחוב הפלסטיני ולא הצליחה להתעלות מעבר לשיקוליה המפלגתיים והפוליטיים. למרות זאת, "עסקת שליט" עוררה את תאבונם של ארגוני הטרור והם ינסו עכשיו להגביר את ניסיונות החטיפה של החיילים והאזרחים הישראלים כדי להביא לשחרורם של מחבלים נוספים מבתי הכלא בישראל.
יום רביעי, 19 באוקטובר 2011
יום שישי, 30 בספטמבר 2011
המהלך הפלסטיני באו"ם-תרגיל ביחסי ציבור או הצלחה מדינית?
הפלסטינים הצליחו להשיג הישג מוראלי בזירת האו"ם ולהעלות מחדש את בעייתם לסדר היום הבינלאומי אך בשטח לא יצליחו לשנות את המציאות הביטחונית והכלכלית ביהודה ושומרון.נראה כי התהליך המדיני יישאר "תקוע" עד לאחר הבחירות בארצות הברית ובישראל. רבים בהנהגה הפלסטינית שרויים בימים אלה במצב של התרוממות רוח בעקבות פניית הרשות הפלסטינית למועצת הביטחון של האו"ם כדי שתכיר בפלסטין כמדינה חברה בארגון.מבחינתם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הצליח להפתיע את מנגנוני המודיעין של ישראל ושל ארצות הברית אשר,לדבריהם, העריכו כי עבאס "הולך על הסף" וברגע האחרון ייסוג מאיומיו לא יגיש את הבקשה להכרה בפלסטין כמדינה חברה למזכ"ל האו"ם באן קי מון. אין ספק כי הפלסטינים הצליחו להשיג באמצעות המהלך ניצחון מוראלי,הם נטלו את היוזמה לידיהם ועכשיו הם מנסים להכתיב כללי משחק חדשים למשחק הפוליטי שמטרתו להביא להקמת מדינה פלסטינית בקווי 67 שבירתה ירושלים המזרחית.מבחינתם ההישג הוא חשוב,הם הצליחו להניע מחדש את ההתעניינות הבינלאומית בבעיה הפלסטינית ומעמדו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ברחוב הפלסטיני התחזק נוכח האיומים בישראל ובארצות הברית לנקוט סנקציות נגד הרשות הפלסטינית בעקבות פנייתה למועצת הביטחון. נביל שעת',חבר הועדה המרכזית של פת"ח טוען כי המהלך הפלסטיני במוסדות האו"ם הצליח להוריד מסדר היום הבינלאומי את הדרישה הישראלית להכיר בישראל כ"מדינה יהודית" ולחזק את הדרישה הפלסטינית ל"זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים. ואילו אשרף אל-עג'רמי,אחד הפרשנים הפלסטינים המקורבים לרשות הפלסטינית קבע במאמר שפרסם בעיתון "אל-איאם" היוצא לאור ברמאללה כי המפסידים העיקריים מהמהלך היזום של מחמוד עבאס הם ישראל,ארצות הברית וחמאס. האמנם? המאבק הפלסטיני בזירת האו"ם רק החל,עפ"י מקורות מדיניים בירושלים לפלסטינים יש בינתיים תמיכה רק של שש מדינות מתוך חמש עשרה החברות במועצת הביטחון. יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס פתח בקמפיין מדיני כדי להשיג את הרוב הדרוש אשר גם אם יושג, ייתקל בווטו אמריקני מוצק. התממשות תרחיש כזה תביא למהלך פלסטיני נוסף והוא פניה לעצרת הכללית של האו"ם שם צפוי לפלסטינים רוב להתקבל כמדינה לא חברה בארגון,דוגמת הוותיקן. אולם המציאות בשטח היא שונה. הוויכוח הפנים פלסטיני על מידת התועלת במהלך שנקט בו מחמוד עבאס מתחיל עתה רק להתעצם ככל שהולכות ושוככות צהלות השמחה הראשונות של ההמונים. הויכוח הוא בתוך אש"ף עצמו ומחוצה לו ותנועת חמאס היא מובילת הביקורת בקרב האופוזיציה. בכירים באש"ף אומרים כי משמעות פנייתו של מחמוד עבאס למועצת הביטחון של האו"ם טומנת בחובה וויתור על ה"קווים האדומים" של הפלסטינים (ת'וואבת-בערבית) ובראשם בעיית הפליטים. המבקרים את המהלך טוענים,בצדק, כי החלטות האו"ם הן "חסרות שיניים" וגם אם תחליט העצרת הכללית של האו"ם לקבל את פלסטין כמדינה לא חברה הרי שבשטח לא ישתנה שום דבר.בסופו של דבר כל ההחלטות עוברות לארכיון של האו"ם ושם הן מעלות אבק. נביל עמר,חבר הועדה המרכזית של אש"ף ממבקריו של מחמוד עבאס מכנה את המהלך הפלסטיני בזירת האו"ם כ תרגיל ביחסי ציבור".הוא גורס כי על הפלסטינים בראש ובראשונה להשיג הסכמה פנימית רחבה ואחר כך לפעול ביחד עם מדינות ערב ומדינות העולם התומכות בעם הפלסטיני כדי לשנות את היסודות של התהליך המדיני ולהביא לכינוסה של ועידה בינלאומית. הכעס הגובר כלפי מחמוד עבאס בתוך אש"ף נובע מכך שהוא לא התייעץ עם הפלגים השונים בארגון לפני שהגיש את הבקשה למועצת הביטחון של האו"ם. תנועת חמאס זועמת על מחמוד עבאס מכיוון שבנאומו באו"ם הוא לא הדגיש את כל האפשרויות העומדות בפני העם הפלסטיני ובראשן אפשרות ה"התנגדות והמאבק המזוין" בישראל.מבחינתה הוא ויתר על 80 אחוזים משטחה של פלסטין ההיסטורית כשביקש הכרה בינלאומית במדינת פלסטין בקווי 67. בחמאס מצפים שמחמוד עבאס לא ישוב לשולחן המשא ומתן עם ישראל ויתחיל בתהליך של אחדות פלסטינית פנימית והקמתו מחדש של אש"ף כדי שיכלול בתוכו את כל פלגי האופוזיציה הפלסטינית. בסופו של דבר קשה כעת לקבוע אם מדובר בהצלחה מדינית פלסטינית או כישלון,ללא ספק מדובר בתחנה נוספת במאבקם של הפלסטינים להקים מדינה עצמאית. מכיוון שהמהלך הפלסטיני הינו חד צדדי וישראל וארצות הברית מתנגדות לו בתוקף הרי שסביר להניח שהוא יביא בטווח החודשים הקרובים לנסיגה במאמצי השלום ולא להאצתם.בסופו של דבר ישראל היא ששולטת בשטחי יהודה ושומרון והרשות הפלסטינית תלויה בה בכל דבר.לישראל יש את הסמכות הביטחונית העליונה בשטחי הגדה והיא גם זו שמשפיעה על הכלכלה הפלסטינית.רמת חייהם של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון תלויה לחלוטין בישראל והיא השתפרה ועלתה בתקופת ממשלת נתניהו. השמחה הפלסטינית והתשואות ברמאללה לנאומו של מחמוד עבאס עלולות להתפוגג בתוך כמה שבועות ולהיהפך לתחושות של תסכול מכיוון שבשטח לא יחול שום שינוי מהותי בחיי היום יום של הפלסטינים ביהודה ושומרון.לתושבים הפלסטינים יש מודעות פוליטית גדולה והם יתחילו לשאול את עצמם ואת הנהגתם "מה נשתנה"?. האמת ששום דבר לא השתנה ושום דבר גם לא עומד להשתנות בכל הקשור לחידוש התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים לפני הבחירות לנשיאות בארצות הברית ולפני הבחירות לכנסת בישראל.
:מאת
Yoni Ben-Menachem
0
תגובות
קישור למאמר זה
תגים: אשף, חמאס, יוני בן-מנחם, מזרח תיכון, מחמוד עבאס, פוליטיקה פנים פלסטינית
יום ראשון, 21 באוגוסט 2011
הפיגוע באילת-ההשלכות על יחסי ישראל-מצרים
למרות המתיחות ביחסי ישראל מצרים מעוניין השלטון המצרי הזמני בשמירת הקשר עם ישראל ובהחזרת מצב הרגיעה לרצועת עזה.המדיניות המצרית החדשה כלפי ישראל היא יותר תקיפה אך צמרת הצבא המצרי מבינה כי המשך הסכם השלום בין שתי המדינות משרת גם את האינטרס של מצרים
הפיגוע האחרון של מחבלי ארגון "ועדות ההתנגדות העממית" באזור אילת נחשב בקרב הפלסטינים כאחד הפיגועים המוצלחים ביותר מבחינה צבאית ובהיבט האזורי שכן הוא הצליח להביא לסיבוך היחסים המדיניים והביטחוניים בין ישראל למצרים ולקריאות לבחינה מחדש של הסכם השלום ביניהן.
הפיגוע הזה שבו נהרגו כמה חיילים מצרים, מהווה ציון דרך חשוב ביחסי ישראל מצרים במיוחד לאחר המהפכה ונפילת משטרו של הנשיא מובארק.
כידוע,מהפיכת ה-25 בינואר במצרים הביאה לשינוי במדיניות המצרית כלפי ישראל והצליחה להביך אותה.
המשטר הצבאי החדש במצרים שינה גם את המדיניות כלפי הפלסטינים ברצועת עזה,למורת רוחה של ישראל,הוא סירב לשתף פעולה עם המדיניות הישראלית של הטלת מצור על רצועת עזה,פתח את מעבר רפיח ולא היה מוכן יותר להבליג על הפעולות הצבאיות של ישראל נגד תשתיות הטרור הפלסטיניות ברצועת עזה.
המועצה הצבאית העליונה במצרים מנסה להפגין מדיניות תקיפה יותר כלפי ישראל מהמשטר הקודם של חוסני מובארכ. מותם של כמה חיילים מצרים בחילופי האש במהלך הפיגוע האחרון, הגביר את זעם הרחוב המצרי כלפי צה"ל ושימש כתירוץ להפגין את המדיניות המצרית החדשה ביחס לישראל.ההמונים יצאו להפגין ברחובות מול שגרירות ישראל בקהיר ודרשו את סילוקו של השגריר הישראלי יצחק לבנון ממצרים.
המצרים דרשו פתיחת חקירה רשמית בנסיבות מותם של החיילים,החזרת השגריר המצרי מתל אביב ועיון מחדש בנספחי הסכם השלום עם ישראל.
עכשיו מנסים המצרים לחקות את הטורקים בפרשת "משט המרמרה" ודורשים התנצלות ישראלית רשמית על מותם של חייליהם ותשלום פיצויים למשפחותיהם.בינתיים הסתפקה ישראל בהבעת צער על מותם של החיילים המצרים.
אולם, גם המועצה הצבאית העליונה במצרים נזהרת מלקרוע לחלוטין את חבל היחסים עם ישראל והראיה לכך היא הנסיגה שלה ברגע האחרון מהחלטתה להחזיר את השגריר המצרי יאסר רצ'א מתל אביב לקהיר.
נראה,כי הרצון העיקרי של המועצה הצבאית העליונה השולטת במצרים הוא לרצות את הרחוב המצרי,ההמונים המצרים הצליחו בחודשים האחרונים לכפות את רצונותיהם על המועצה הצבאית העליונה המעוניינת בהחזרת השקט לרחובות בכל מחיר ונכנעת לדרישות הרחוב המצרי כדי להשיג את משימתה.הדבר ניכר בעיקר בהתנערות המועצה הצבאית העליונה מכל סמלי המשטר הקודם והעמדתם לדין של בני משפחת מובארכ ושרים ופקידים בכירים לשעבר.
בכל שלושים שנות הסכם השלום בין ישראל למצרים לא הביאה תקרית מותם של אנשי ביטחון מצרים מירי צה"ל למשבר ביחסים בין ישראל למצרים, משטרו של מובארכ ידע לשמור על איפוק ולהימנע מצעדים קיצונים שיסכנו את השלום בין שתי המדינות.
אבל,בערוצים החשאיים מנסה מצרים לתווך בין ישראל לחמאס ברצועת עזה.המגעים הביטחוניים בין שר הביטחון ברק לבין הגנרל מחמד טנטאווי ראש המועצה הצבאית העליונה נמשכים והם יותר אינטנסיביים במיוחד לאור המתיחות החדשה בין שתי המדינות.
על פי מקורות ברצועת עזה,שר המודיעין המצרי הגנרל מוראד מוואפי ניהל מגעים עם ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה והבהיר לו כי ישראל איננה מעוניינת בהסלמה ברצועה.
המשימה המצרית היא להחזיר את המצב ברצועה לקדמותו,לאותו מצב של טרם הפיגוע באילת,כלומר,מצב של רגיעה (תהדיאא'-בערבית) בלתי רשמית.
החשש של המצרים המשותף גם לבכירי הרשות הפלסטינית, הוא שהמשך ההסלמה ישרת את האינטרס של ישראל ויסיט את תשומת הלב העולמית מהאירועים המתוכננים בעצרת הכללית של האו"ם במהלך חודש ספטמבר בכל הקשור לדרישת הפלסטינים להכיר במדינה פלסטינית שגבולותיה הם קווי 67.
בשטח עצמו,הצבא המצרי ניצב בפני אתגר חשוב,החזרת הביטחון לחצי האי סיני והידוק השליטה הצבאית המצרית בשטח.לצורך כך פתח הצבא המצרי במבצע גדול הנקרא "נשר" למלחמה במבריחי נשק ובפעילי טרור של הג'האד העולמי שהתבססו בקרב השבטים הבדואים בסיני והאחראים לפיגועים בצינור הגז ותכנון התקפות נגד ישראל.הכנסת הכוחות הנוספים של צבא מצרים לחצי האי סיני לצורך המבצע הייתה בהסכמת ישראל והיא מוגבלת בזמן שכן, היא סותרת את הנספח הצבאי של הסכם השלום בין שתי המדינות.
למרות שהמועצה הצבאית העליונה במצרים הגיעה להבנות עם תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר במדינה,היא חוששת מאוד מתנועת חמאס שהיא תנועת הבת של "האחים המוסלמים".
אין להתרשם ברצינות מהניסיונות לשרטט "ירח דבש" ביחסים בין צמרת הצבא המצרי למנהיגי תנועת "האחים המוסלמים", פרשנים מצרים טוענים כי הנהגת "האחים המוסלמים" פשוט ממתינה לקריסת כלכלתה של מצרים בעקבות אירועי המהפכה וכי היא ממתינה לשעת הכושר הנוחה ביותר מבחינתה להשתלט על השלטון.בצמרת הצבא המצרי מודעים היטב למגמה הזו ולכן מקפידים על שמירת הקשר עם ממשל אובאמה שהוא התומך העיקרי בכלכלה המצרית ומניתוק מוחלט של הקשר עם ישראל בת בריתה האסטרטגית של המעצמה הגדולה ביותר בעולם.
:מאת
Yoni Ben-Menachem
0
תגובות
קישור למאמר זה
תגים: ארצות הברית, חמאס, טרור, מובארק, מזרח תיכון, מצרים
יום חמישי, 4 באוגוסט 2011
"פלסטין 194"
ברשות הפלסטינית נערכים להפגנות המוניות לקראת חודש ספטמבר ומייחלים לנפילת ממשלת נתניהו בגלל גל המחאה החברתי. בעולם הערבי מעריכים כי גל המחאה החברתי בישראל ימנע מהממשלה מלצאת לפעולות צבאיות במזרח התיכון
הפיוס הפנים פלסטיני נמצא בקיפאון עמוק, נראה כי שני הצדדים, פת"ח וחמאס השלימו עם העובדה כי לא יצליחו להגיע להסכמה על זהותו של ראש ממשלת האחדות הפלסטינית והם רוצים לשמור על מראית עין של פיוס עד לאחר כינוס העצרת הכללית של האו"ם בחודש הבא. הפלסטינים נערכים לקמפיין שטח ענק מלווה בכיסוי תקשורתי נרחב שילווה את דיוני העצרת הכללית של האו"ם בעשרים בספטמבר ויכונה "פלסטין 194".
מזכ"ל הועד הפועל של אש"ף יאסר עבד רבו אומר כי המספר 194 נבחר כדי לציין שמדינת פלסטין תהיה המדינה ה194 של האו"ם, אם תאושר בקשתה להצטרף כחברה בארגון(admission) שתוגש לעצרת הכללית, אולם בכירים פלסטינים אחרים אומרים כי למספר 194 יש גם משמעות סמלית והיא להזכיר את החלטה 194 של האו"ם המאזכרת את זכותם של פליטי 48 "לשוב לבתיהם ולרכושם".
כך או כך, עבד רבו מבטיח כי מיליונים של פלסטינים יצאו לרחובות כדי לדרוש את קבלת מדינת פלסטין כחברה באו"ם וקורא להם "לא להשליך אבנים או פרחים".
צה"ל יצטרך להיערך לאפשרות סבירה של קיום תהלוכות המוניות של פלסטינים המונות אלפים, ואולי אפילו יותר, שיצעדו לעבר ההתנחלויות ביהודה ושומרון ולעבר גדר ההפרדה.
אש"ף פועל לגבש קמפיין תקשורתי עולמי כדי לגבות את המהלך הדיפלומטי שלו באו"ם שיביא, להערכתו, להכרה במדינה פלסטינית בקווי 67 שבירתה היא ירושלים.
הפלסטינים מעודדים מהעובדה שדרום סודאן התקבלה לאחרונה כחברה באו"ם למרות שאין לה גבולות סופיים או מוסדות מדינה.
בצד הציפיות לדיוני העצרת הכללית של האו"ם עוקבים הפלסטינים בעניין רב אחר גל המחאה החברתית בישראל.הפלסטינים מקווים שאת ישראל יפקוד גל מחאה דומה לגלי המחאות במדינות ערב שזכו לכינוי "האביב הערבי", שיהפוך את הקערה על פיה ויפיל את ממשלת נתניהו.
הפרשן הפלסטיני הידוע ד"ר עבד אל-מג'יד סווילם כתב במאמר שפורסם בביטאון הרשות הפלסטינית "אל-איאם" כי "כוחות השלום בישראל ניצבים בפני המבחן הנדרש מהם וכי ייתכן שהרגע הזה הוא ההזדמנות שלהם שנפלה עבורם מן השמים".
לדבריו לפלסטינים יש בתוך ישראל "בני ברית וידידים שאסור לשכוח אותם ואינטרס משותף להיאבק בכיבוש ובגזענות".
הפלסטינים שבים וטוענים כי מדיניות ההתנחלויות של ממשלות ישראל היא "שורש הרע" וכי היא שהביאה להתדרדרות הכלכלית של מעמד הביניים בישראל ולקיפאון העמוק בתהליך המדיני.
ברשות הפלסטינית יש "שמחה לאיד" על כך שממשלת ישראל לא חזתה מראש את עוצמתו של גל המחאה החברתי האחרון ועל ההפתעה וההלם שאחזו בה.
אמצעי התקשורת של הרשות הפלסטינית מתארים את הידיעות כי ראש הממשלה נתניהו הסכים לקבל העקרונות של נאום אובאמה כבסיס למשא ומתן עם הפלסטינים כ"ספין" תקשורתי שנועד להסיח את תשומת הלב מגלי המחאה וההפגנות בישראל אל הנושא המדיני.
פרשנים פלסטינים מעריכים כי סופה של ממשלת נתניהו מתקרב וכי "גורלו של בנימין נתניהו יהיה כגורלם של שליטי ערב שאיבדו את כס שלטונם".
עם זאת ההערכה ברשות הפלסטינית היא כי גם אם יוקדמו הבחירות בישראל לא צפויה פריצת דרך מדינית לפני בבחירות לנשיאות בארצות הברית.הפלסטינים מצפים לכך שהנשיא אובאמה ייבחר פעם נוספת לנשיא ולאחר שיהיה סוף סוף משוחרר מלחצי הלובי היהודי יאלץ את נתניהו להסכים לנסיגה ישראלית לקווי 67.
בעולם הערבי לעומת זאת מרוצים מהודעת נתניהו כי "ישראל איננה מעוניינת בהסלמת המצב בגבול לבנון" בעקבות תקרית חילופי האש האחרונה באזור הווזאני בין חיילי צה"ל לחיילי צבא לבנון.
פרשנים ערבים סבורים כי המצוקה החברתית בישראל וגלי המחאה האחרונים הם בלם העוצר את ממשלת ישראל מלפתוח במתקפה על מתקני הגרעין של איראן או לפעול נגד החזבאללה בלבנון.
ההערכה בעולם הערבי היא כי ארצות הברית לא תיתן עכשיו "אור ירוק" לישראל לפתוח במלחמה כל עוד היא שקועה עדיין בעיראק ובאפגניסטן ולפני בחירות לנשיאות.כל פעולה צבאית מצידה של ישראל עלולה להתפתח למלחמה אזורית במזרח התיכון והממשל האמריקני מתנגד לכך.
עם זאת,סכנת המלחמה במזרח התיכון לא חלפה,משטרו המעורער של בשאר אסד עלול לנקוט פעולות קיצוניות ומסוכנות ,ככל שמצבו יורע יותר, בניסיון להסיט את תשומת הלב מפעולות ההרג והדיכוי בתוך סוריה.
:מאת
Yoni Ben-Menachem
0
תגובות
קישור למאמר זה
תגים: ארצות הברית, אשף, זכות השיבה, יוזמות מדיניות, מזרח תיכון, סוריה, פוליטיקה פנים פלסטינית
יום חמישי, 9 ביוני 2011
הכרזה באו"ם על מדינה-האם הפלסטינים ירדו מן העץ?
בהנהגה הפלסטינית התגלעו בקיעים לגבי הכוונה לפנות לאו"ם בספטמבר בדרישה להכרה במדינה פלסטינית בקווי 67.יו"ר הרשות מחמוד עבאס נחוש להמשיך בתוכניתו אך חושש מפני תקיפה ישראלית באיראן שעלולה "לטרוף את הקלפים" ולשנות את המציאות האזורית.
בימים האחרונים התפתחה מחלוקת חריפה בצמרת ההנהגה הפלסטינית על המהלך שמתכנן יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לפנות לעצרת הכללית של האו"ם שתתכנס בחודש ספטמבר בבקשה להכיר ב"מדינת פלסטין" בקווי 67 ולקבל אותה כחברה רשמית של הארגון.
כרגע המחלוקת היא מתחת לפני השטח שכן באופן רשמי ממשיכה הרשות הפלסטינית להוביל את המהלך בגיבוייה של הליגה הערבית.
הנהגת החמאס שהתפייסה עם הרשות הפלסטינית איננה תומכת במהלך,ד"ר מחמוד א-זהאר מבכירי החמאס ברצועה מכנה את המהלך במילים "אחיזת עיניים".
בכירים פלסטינים אחרים כמו ראש הממשלה סלאם פיאד,ראש הממשלה לשעבר אחמד קריע(אבו עלאא(והד"ר נאצר אל-קידווה שהיה המשקיף הפלסטיני באו"ם מתנגדים למהלך. החשש הפלסטיני הוא שהמהלך יפגע קשות ביחסיה של הרשות הפלסטינית עם הממשל האמריקני ועם הקונגרס ומפני צעדים חד צדדים שתנקוט ישראל בעקבות הפנייה הפלסטינית לאו"ם.
חשש נוסף הוא כי בשטח לא יחול שום שינוי בעקבות המהלך באו"ם, דבר שיגביר את התסכול ועלול להביא לפרץ חדש של אלימות מצד התושבים הפלסטינים שייצא מכלל שליטה.
משלחת פלסטינית בראשותו של צאיב עריקאת שביקרה השבוע בוושינגטון ונפגשה עם היועצים הבכירים של הנשיא אובאמה, דניס רוס ודיוויד הייל שמעה מהם באופן ברור וגלוי התנגדות אמריקנית למהלך והודעה חד משמעית כי ארצות הברית תטיל ווטו על המהלך במועצת הביטחון.
המשלחת גם נפגשה עם הסנטורים ג'ון מקיין,ג'ון קרי וג'ו ליברמן ושמעה מהם את הלכי הרוח בקונגרס השוללים מהלכים חד צדדים של הפלסטינים.
אולם נראה כי בינתיים אין שום שינוי בהחלטה האסטרטגית שקיבלה ההנהגה הפלסטינית לפנות בכל מקרה למוסדות האו"ם בחודש ספטמבר,הועד הפועל של אש"ף והועדה המרכזית של תנועת פת"ח ממתינים להגעתו לרמאללה בסוף השבוע ל של ריאד מנצור, נציג אש"ף באו"ם, לשורה של התייעצויות.
לפלסטינים נותרו רק כמה שבועות כדי לקבל את ההחלטה הסופית בעניין.
לוח הזמנים נגזר מהתקנון של האו"ם והוא כלהלן:
אם הפלסטינים יפנו למועצת הביטחון של האו"ם כדי לבקש ש"פלסטין" תתקבל כחברה רשמית באו"ם עליהם להגיש את הבקשה למזכ"ל האו"ם ב-15 בחודש הבא שכן תקנון האו"ם קובע כי יש להגיש המלצות 35 ימים לפני כינוס העצרת הכללית של האו"ם האמורה להתכנס ב-15 בספטמבר.
בקשת הפלסטינים תידון בוועדה הקבועה של מועצת הביטחון וניתן להטיל עליה ווטו.אם תחליט מועצת הביטחון של האו"ם להמליץ על הבקשה היא תועבר לעצרת הכללית של האו"ם שם ידרשו הפלסטינים לרוב של שני שלישים מחברות המועצה כדי לאשר את בקשתם.
כאמור. העצרת הכללית של האו"ם היא המוסמכת לקבל את ההחלטה בעניין החברות באו"ם אך סעיף 2 של התקנון קובע כי הדבר צריך להיות "בהסתמך על המלצה של מועצת הביטחון".
מחלוקת בין חברות במועצת הביטחון או ווטו עלולים לעכב את הבקשה הפלסטינית אולם העצרת הכללית יכולה להעביר את הבקשה פעם נוספת לדיון במועצת הביטחון אם הוטל עליה ווטו.
ההנהגה הפלסטינית בראשותו של מחמוד עבאס משוכנעת כי "האביב הערבי" שהתעורר במזרח התיכון הוא לרעתה של ישראל והיא לא תוכל להמשיך במדיניותה הנוכחית ותאלץ להיכנע לדרישת הפלסטינים לסגת לקווי 67 ולהסכים למדינת פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.
להערכתה, לאחר חודש ספטמבר שבו היא תזכה להכרה של רוב המדינות החברות באו"ם במדינה פלסטינית בקווי 67, מצבה יהיה טוב יותר וישראל תאלץ לחדש את המשא ומתן הפעם עם הנהגה של "מדינה מוכרת באו"ם".המשא ומתן יהיה בין שתי מדינות ומאזן הכוחות ישתנה לטובתם של הפלסטינים.
החשש של ההנהגה הזו הוא שבצר לה,ישראל עלולה לנקוט בצעד מפתיע ש "יטרוף את הקלפים" כמו התקפה על המתקנים הגרעיניים של איראן.ההצהרות האחרונות של ראש המוסד היוצא מאיר דגן מעוררות חשש בהנהגה הפלסטינית כי האפשרות הזו היא ריאלית ועומדת לנגד עיניהם של ראש הממשלה נתניהו ושל שר הביטחון אהוד ברק.
ייתכן שגם לאיראן יהיה אינטרס לגרור את המזרח התיכון למלחמה אזורית בתגובה על התקפה ישראלית וכדי להציל בין היתר את משטרו הקורס של בעל בריתה נשיא סוריה בשאר אסד.
המפגש המשולש הזה של אינטרסים משותפים של איראן ישראל וסוריה נראה להנהגה הפלסטינית מסוכן מאוד אך בינתיים אין סימנים כי היא מתכוונת לרדת מהעץ של הפנייה למוסדות האו"ם בספטמבר. אולם, אי אפשר גם לשלול את האפשרות שהיא משחקת "משחק של הליכה על הסף" כדי לסחוט וויתורים נוספים מישראל.
:מאת
Yoni Ben-Menachem
0
תגובות
קישור למאמר זה
תגים: איראן, ארצות הברית, חמאס, מזרח תיכון, מחמוד עבאס, פוליטיקה פנים פלסטינית
Copyright
WWW.ARABEXPERT.CO.IL
תנאי השימוש באתר
